שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עיוורון צבעים ומה רואים עיוורי צבעים?
עיוורון צבעים (Color Blindness) הוא קושי שיש לאנשים רבים להבחין בין צבעים מסוימים, צבעים שרובנו מבחינים ביניהם ללא קושי. מעטים מבין עיוורי הצבעים לא מצליחים לראות כלל צבעים, אך יש גם כאלה.
מרבית עיוורי הצבעים הם גברים. אין כמעט נשים בעולם שהן עיוורות צבעים.
עיוור צבעים חלקי מתקשה להבחין בין צבעים מסוימים, בעוד עיוור צבעים מוחלט רואה הכול בגווני אפור בלבד. מרבית עיוורי הצבעים הם בעלי עיוורון צבעים חלקי.
מעל 300 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מדרגה כלשהי של עיוורון צבעים. חלקם הגדול מתקשה אפילו להבחין בהבדלים שבין ירוק לאדום או בין צהוב לכחול.
ואכן, שלושת הקטגוריות הכי נפוצות של עיוורון צבעים הן עיוורון צבעים בין אדום לירוק, בין כחול לצהוב ומי שסובלים מעיוורון צבעים מוחלט.
#הגורם לעיוורון הצבעים
החלק בעין שלנו שאחראי לראיית צבעים הוא רשתית העין שבה 3 סוגים של קולטני אור. כל אחד מהם "מתמחה" באורך גל שונה. כל אורך גל מקביל לאחד משלושת הצבעים - אדום, ירוק וכחול (באנגלית יש לזה ראשי תיבות: RGB).
למרות שיש לנו ברשתית רק את שלושת סוגי החרוטים הללו, המוח מעבד ומסוגל להבחין בכ-10 מיליון גוונים שונים המתקבלים מהאותות החשמליים שעוברים אליו דרך עצב הראייה (optic nerve).
מיליוני הצירופים של תגובות הקולטנים שבה הם המקור למגוון העצום של כ-10 מיליון גוונים שונים שאנו יכולים לראות.
עיוורי צבעים ימצאו את שורש הלקות בקולטנים אלה שברשתית העין שלהם. פגם באחד מקולטני הצבע או יותר, כמו קולטן פגוע או פגום מלידה, הוא שגורם לעיוורון צבעים.
פגיעה בקולטן אחד יפגע בהבחנה בין שני צבעים. פגיעה בכמה קולטנים יכולה להוביל לעיוורון צבעים מוחלט.
הנה תופעת עיוורון הצבעים (עברית):
https://youtu.be/PWYUP1i51DQ
עיוורי הצבעים מתארים איך זה להיות עיוור צבעים:
https://youtu.be/FKSOe5NK_qQ
ומבחן צבעים - מי שלא מצליח לראות את המספרים בין העיגולים הרבים, כדאי שייבדק:
https://youtu.be/CWyrp3hu4KE
איך אנו רואים צבעים?
בתשובה הפשוטה היא שאת הצבע אנחנו רואים על פי האופן שבו חושינו קולטים את אורך הגל של האור.
ברשתית העין יש לנו 3 סוגים של קולטני אור. כל אחד מהם "מתמחה" באורך גל שונה. כל אורך גל מקביל לאחד משלושת הצבעים - אדום, ירוק וכחול (באנגלית יש לזה ראשי תיבות: RGB).
#לעומק
צבע (Color) הוא תכונה פיזיקלית של האור. הראייה היא קליטת האור המוחזר מעצמים שונים מסביבנו ותרגום של התכונות הפיזיקליות השונות שלו, כשכל תכונה פיזיקלית מתבטאת בתכונת צבע שאנו מכירים.
כך יהפכו תכונות פיזיקליות כמו אורך גל, תדירות, משרעת וכדומה, לתכונות אור שונות - צבע, ניגודיות (קונטרסט), בהירות ועוד. את התכונות שאנו קולטים מהעצם שהחזיר את האור, יפרש מוחנו כתמונה שלו. עצם נראה הוא בעצם אוסף תכונותיו כפי שנקלטו בעינינו.
הרשתית היא רקמה דקיקה המכילה כ-92 מיליון תאים המכונים מקלונים (rods). הם שאחראים לראייה באור חלש (בחשיכה לא מוחלטת) וכ-4.6 מיליון חרוטים (cones) שאחראים לזיהוי צבעים וראייה חדה באור.
למרות שיש לנו ברשתית רק 3 סוגי חרוטים - אדום, כחול וירוק - המוח מעבד ומסוגל להבחין בכ-10 מיליון גוונים שונים שמתקבלים מהאותות החשמליים שעוברים אליו דרך עצב הראייה (optic nerve).
קולטנים פגומים ברשתית העין הם שאחראים לעיוורון הצבעים.
כך אנו רואים צבעים (מתורגם):
https://youtu.be/l8_fZPHasdo
מהם הצבעים שאנו רואים (מתורגם):
http://youtu.be/b5JgooGgwtQ
הצבעים יכולים ממש להטעות את העין:
https://youtu.be/JHT-VHOFDFY
ולמעשה מדובר בגלים אלקטרומגנטיים ובאורכי הגל השונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
איך אנחנו רואים בחשיכה?
שמתם לב שאיננו רואים צבעים בחשיכה? - יש לזה סיבה והיא ממש לא קשורה לכמות האור הנמוכה. העין האנושית פשוט עובדת בצורה מיוחדת בחושך. אם תרצו, זוהי מעין ראיית לילה שונה מזו של היום.
בניגוד לראייה שלנו בתנאי אור, בה אנו רואים את הצבע בעזרת קולטני האור שברשתית העין, לחושך יש לרשתית קולטנים מיוחדים, המשמשים אותנו אך ורק בחשיכה. הקולטנים הללו נקראים קנים ובניגוד לשלושת הקולטנים מזהי-הצבע, שברשתית העין שלנו, הם אינם רגישים לצבע.
הקנים, קולטני החשיכה, קולטים אור בעוצמות נמוכות. בעוצמות אור כאלה הקולטנים הרגילים שבעין האנושית, שהם הקולטנים האחראים לראייה ביום ומפענחים גם את הצבעים, אינם יעילים כלל. זו, אגב, הסיבה הפשוטה שבחושך איננו מזהים צבעים.
כך אנו רואים בחושך, לעומת יצורי לילה, למשל, שרואים מצוין בחשיכה (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
וציוד חדשני שמפותח כיום בישראל וישמש בעתיד לראיית לילה זולה ויעילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
מהן העיניים שלנו וכיצד הן פועלות?
העיניים (Eyes) הן מהאיברים המשוכללים והמורכבים ביותר בגופנו.
כמובן שהראייה היא עניין בו הכרחי גם המוח, אבל העיניים משמשות במערכת הראיה כמעין "חיישנים" המאפשרים לנו את השלב הראשון בתהליך אופטי וביולוגי שמראה לנו את העולם כתמונה מפורטת, צבעונית ומעודכנת ללא הפסקה.
יש לנו שתי עיניים כדי שנראה את המראות שלפנינו בתמומה תלת מימדית. מי שינסו לעצום עין אחת ולהתבונן ישימו לב מיד שאין להם אומדנים של מרחק, ומיקום של הפרטים במרחב שבו מתבוננים.
מעניין לדעת שעין האדם שוקלת רק כ-28 גרם ושהקרנית שלה היא הרקמה היחידה בגוף שאין בה כלי דם כלל - היא מקבלת חמצן ישירות מהאוויר ומהדמעות.
מדהים גם שהשרירים המניעים את העיניים הם השרירים המהירים ביותר בגוף האנושי ומסוגלים לנוע 50 פעמים בשנייה.
במהלך יום ממוצע אנחנו ממצמצים כ-15,000 פעם, כאשר כל מצמוץ אורך כעשירית השנייה ומגן על העין מאבק וחלקיקים.
רוצים לדעת כיצד אנו רואים? - ראו בתגית "ראייה".
#כיצד פועלות שתי העיניים?
אבל למה דווקא שתי עיניים? התשובה הראשונה והברורה היא עומק. כשיש לנו שתי עיניים הממוקמות במרחק זו מזו, כל אחת רואה את העולם מזווית מעט שונה.
המוח הוא שמשלב את שתי התמונות הללו לאחת, בתהליך המכונה ראייה בינוקולרית (binocular vision) או ראייה דו-עינית ויוצר תחושה תלת-מימדית של מרחק ועומק.
אם תנסו לסגור עין אחת ולזרוק כדור לסל, תגלו שזה הרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי.
יתרון נוסף של מבנה העיניים הוא שדה הראייה הרחב יותר. עין בודדת רואה רק כ-150 מעלות, בעוד שתי העיניים ביחד מאפשרות שדה ראייה אופקי של כ-200 מעלות. 120 מעלות מתוכן מהוות שדה ראייה בינוקולרי שרואות שתי העיניים יחד.
החלק שרק עין אחת רואה הוא בפריפריה, כלומר בצדדים. הוא מספק מידע מהצדדים. לבעלי חיים טורפים, כמו בני אדם, חתולים וינשופים, יש עיניים הפונות קדימה. כך הם זוכים לראייה תלת-מימדית שיתרונה הוא במעקב אחר טרף.
לעומתם, לבעלי חיים נטרפים, דוגמת הארנבות או הסוסים, יש עיניים בצידי הראש. יתרונן הגדול הוא בכך שהן מספקות שדה ראייה רחב המאפשר להם התרעה מוקדמת על סכנות מטורפים שמתקרבים אליהם.
בגלל המרחק בין עינינו, כשאנו זקופים ומביטים קדימה אנחנו יכולים לראות גם מבעד לעצם אנכי שמסתיר חלק מהמרחב, כמו עמוד למשל. כשאנו מתבוננים מבעד לחלון נקי עם מוט אנכי באמצע, שתי העיניים ביחד רואות את מה שמעבר למוט מכיוון שכל אחת רואה אותו מזווית שונה וביחד משלים מוחנו את התמונה. עם עין אחת בלבד, המוט היה חוסם חלק מהנוף.
יתרון נוסף בשתי עיניים הוא גם של הגיבוי. אם עין אחת נפגעת, השנייה ממשיכה לתפקד ומאפשרת לנו להמשיך ולראות, גם אם בלי עומק מלא. כך לא תלויים התפקוד וההישרדות שלנו באיבר אחד בודד.
הנה חלקי העיניים:
https://youtu.be/qAnpAYGw5kI
כך האבולוציה בראה את שתי העיניים שלנו:
https://youtu.be/v97kRIB8a10
יש לנו גם שני עפעפיים, או שיש עפעף שלישי? (מתורגם)
https://youtu.be/d37SBsPB7sk
מבנה העין לילדים:
https://youtu.be/axpCN6Vj9p0
הסבר מדעי:
https://youtu.be/8gRpjwmbdJQ
והרצאה על שפת הגוף של העיניים (עברית):
https://youtu.be/azdcuyNy3PQ?long=yes
רשתית העין
עיוורון צבעים (Color Blindness) הוא קושי שיש לאנשים רבים להבחין בין צבעים מסוימים, צבעים שרובנו מבחינים ביניהם ללא קושי. מעטים מבין עיוורי הצבעים לא מצליחים לראות כלל צבעים, אך יש גם כאלה.
מרבית עיוורי הצבעים הם גברים. אין כמעט נשים בעולם שהן עיוורות צבעים.
עיוור צבעים חלקי מתקשה להבחין בין צבעים מסוימים, בעוד עיוור צבעים מוחלט רואה הכול בגווני אפור בלבד. מרבית עיוורי הצבעים הם בעלי עיוורון צבעים חלקי.
מעל 300 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מדרגה כלשהי של עיוורון צבעים. חלקם הגדול מתקשה אפילו להבחין בהבדלים שבין ירוק לאדום או בין צהוב לכחול.
ואכן, שלושת הקטגוריות הכי נפוצות של עיוורון צבעים הן עיוורון צבעים בין אדום לירוק, בין כחול לצהוב ומי שסובלים מעיוורון צבעים מוחלט.
#הגורם לעיוורון הצבעים
החלק בעין שלנו שאחראי לראיית צבעים הוא רשתית העין שבה 3 סוגים של קולטני אור. כל אחד מהם "מתמחה" באורך גל שונה. כל אורך גל מקביל לאחד משלושת הצבעים - אדום, ירוק וכחול (באנגלית יש לזה ראשי תיבות: RGB).
למרות שיש לנו ברשתית רק את שלושת סוגי החרוטים הללו, המוח מעבד ומסוגל להבחין בכ-10 מיליון גוונים שונים המתקבלים מהאותות החשמליים שעוברים אליו דרך עצב הראייה (optic nerve).
מיליוני הצירופים של תגובות הקולטנים שבה הם המקור למגוון העצום של כ-10 מיליון גוונים שונים שאנו יכולים לראות.
עיוורי צבעים ימצאו את שורש הלקות בקולטנים אלה שברשתית העין שלהם. פגם באחד מקולטני הצבע או יותר, כמו קולטן פגוע או פגום מלידה, הוא שגורם לעיוורון צבעים.
פגיעה בקולטן אחד יפגע בהבחנה בין שני צבעים. פגיעה בכמה קולטנים יכולה להוביל לעיוורון צבעים מוחלט.
הנה תופעת עיוורון הצבעים (עברית):
https://youtu.be/PWYUP1i51DQ
עיוורי הצבעים מתארים איך זה להיות עיוור צבעים:
https://youtu.be/FKSOe5NK_qQ
ומבחן צבעים - מי שלא מצליח לראות את המספרים בין העיגולים הרבים, כדאי שייבדק:
https://youtu.be/CWyrp3hu4KE
בתשובה הפשוטה היא שאת הצבע אנחנו רואים על פי האופן שבו חושינו קולטים את אורך הגל של האור.
ברשתית העין יש לנו 3 סוגים של קולטני אור. כל אחד מהם "מתמחה" באורך גל שונה. כל אורך גל מקביל לאחד משלושת הצבעים - אדום, ירוק וכחול (באנגלית יש לזה ראשי תיבות: RGB).
#לעומק
צבע (Color) הוא תכונה פיזיקלית של האור. הראייה היא קליטת האור המוחזר מעצמים שונים מסביבנו ותרגום של התכונות הפיזיקליות השונות שלו, כשכל תכונה פיזיקלית מתבטאת בתכונת צבע שאנו מכירים.
כך יהפכו תכונות פיזיקליות כמו אורך גל, תדירות, משרעת וכדומה, לתכונות אור שונות - צבע, ניגודיות (קונטרסט), בהירות ועוד. את התכונות שאנו קולטים מהעצם שהחזיר את האור, יפרש מוחנו כתמונה שלו. עצם נראה הוא בעצם אוסף תכונותיו כפי שנקלטו בעינינו.
הרשתית היא רקמה דקיקה המכילה כ-92 מיליון תאים המכונים מקלונים (rods). הם שאחראים לראייה באור חלש (בחשיכה לא מוחלטת) וכ-4.6 מיליון חרוטים (cones) שאחראים לזיהוי צבעים וראייה חדה באור.
למרות שיש לנו ברשתית רק 3 סוגי חרוטים - אדום, כחול וירוק - המוח מעבד ומסוגל להבחין בכ-10 מיליון גוונים שונים שמתקבלים מהאותות החשמליים שעוברים אליו דרך עצב הראייה (optic nerve).
קולטנים פגומים ברשתית העין הם שאחראים לעיוורון הצבעים.
כך אנו רואים צבעים (מתורגם):
https://youtu.be/l8_fZPHasdo
מהם הצבעים שאנו רואים (מתורגם):
http://youtu.be/b5JgooGgwtQ
הצבעים יכולים ממש להטעות את העין:
https://youtu.be/JHT-VHOFDFY
ולמעשה מדובר בגלים אלקטרומגנטיים ובאורכי הגל השונים (מתורגם):
https://youtu.be/O0PawPSdk28
שמתם לב שאיננו רואים צבעים בחשיכה? - יש לזה סיבה והיא ממש לא קשורה לכמות האור הנמוכה. העין האנושית פשוט עובדת בצורה מיוחדת בחושך. אם תרצו, זוהי מעין ראיית לילה שונה מזו של היום.
בניגוד לראייה שלנו בתנאי אור, בה אנו רואים את הצבע בעזרת קולטני האור שברשתית העין, לחושך יש לרשתית קולטנים מיוחדים, המשמשים אותנו אך ורק בחשיכה. הקולטנים הללו נקראים קנים ובניגוד לשלושת הקולטנים מזהי-הצבע, שברשתית העין שלנו, הם אינם רגישים לצבע.
הקנים, קולטני החשיכה, קולטים אור בעוצמות נמוכות. בעוצמות אור כאלה הקולטנים הרגילים שבעין האנושית, שהם הקולטנים האחראים לראייה ביום ומפענחים גם את הצבעים, אינם יעילים כלל. זו, אגב, הסיבה הפשוטה שבחושך איננו מזהים צבעים.
כך אנו רואים בחושך, לעומת יצורי לילה, למשל, שרואים מצוין בחשיכה (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
וציוד חדשני שמפותח כיום בישראל וישמש בעתיד לראיית לילה זולה ויעילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
העיניים (Eyes) הן מהאיברים המשוכללים והמורכבים ביותר בגופנו.
כמובן שהראייה היא עניין בו הכרחי גם המוח, אבל העיניים משמשות במערכת הראיה כמעין "חיישנים" המאפשרים לנו את השלב הראשון בתהליך אופטי וביולוגי שמראה לנו את העולם כתמונה מפורטת, צבעונית ומעודכנת ללא הפסקה.
יש לנו שתי עיניים כדי שנראה את המראות שלפנינו בתמומה תלת מימדית. מי שינסו לעצום עין אחת ולהתבונן ישימו לב מיד שאין להם אומדנים של מרחק, ומיקום של הפרטים במרחב שבו מתבוננים.
מעניין לדעת שעין האדם שוקלת רק כ-28 גרם ושהקרנית שלה היא הרקמה היחידה בגוף שאין בה כלי דם כלל - היא מקבלת חמצן ישירות מהאוויר ומהדמעות.
מדהים גם שהשרירים המניעים את העיניים הם השרירים המהירים ביותר בגוף האנושי ומסוגלים לנוע 50 פעמים בשנייה.
במהלך יום ממוצע אנחנו ממצמצים כ-15,000 פעם, כאשר כל מצמוץ אורך כעשירית השנייה ומגן על העין מאבק וחלקיקים.
רוצים לדעת כיצד אנו רואים? - ראו בתגית "ראייה".
#כיצד פועלות שתי העיניים?
אבל למה דווקא שתי עיניים? התשובה הראשונה והברורה היא עומק. כשיש לנו שתי עיניים הממוקמות במרחק זו מזו, כל אחת רואה את העולם מזווית מעט שונה.
המוח הוא שמשלב את שתי התמונות הללו לאחת, בתהליך המכונה ראייה בינוקולרית (binocular vision) או ראייה דו-עינית ויוצר תחושה תלת-מימדית של מרחק ועומק.
אם תנסו לסגור עין אחת ולזרוק כדור לסל, תגלו שזה הרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי.
יתרון נוסף של מבנה העיניים הוא שדה הראייה הרחב יותר. עין בודדת רואה רק כ-150 מעלות, בעוד שתי העיניים ביחד מאפשרות שדה ראייה אופקי של כ-200 מעלות. 120 מעלות מתוכן מהוות שדה ראייה בינוקולרי שרואות שתי העיניים יחד.
החלק שרק עין אחת רואה הוא בפריפריה, כלומר בצדדים. הוא מספק מידע מהצדדים. לבעלי חיים טורפים, כמו בני אדם, חתולים וינשופים, יש עיניים הפונות קדימה. כך הם זוכים לראייה תלת-מימדית שיתרונה הוא במעקב אחר טרף.
לעומתם, לבעלי חיים נטרפים, דוגמת הארנבות או הסוסים, יש עיניים בצידי הראש. יתרונן הגדול הוא בכך שהן מספקות שדה ראייה רחב המאפשר להם התרעה מוקדמת על סכנות מטורפים שמתקרבים אליהם.
בגלל המרחק בין עינינו, כשאנו זקופים ומביטים קדימה אנחנו יכולים לראות גם מבעד לעצם אנכי שמסתיר חלק מהמרחב, כמו עמוד למשל. כשאנו מתבוננים מבעד לחלון נקי עם מוט אנכי באמצע, שתי העיניים ביחד רואות את מה שמעבר למוט מכיוון שכל אחת רואה אותו מזווית שונה וביחד משלים מוחנו את התמונה. עם עין אחת בלבד, המוט היה חוסם חלק מהנוף.
יתרון נוסף בשתי עיניים הוא גם של הגיבוי. אם עין אחת נפגעת, השנייה ממשיכה לתפקד ומאפשרת לנו להמשיך ולראות, גם אם בלי עומק מלא. כך לא תלויים התפקוד וההישרדות שלנו באיבר אחד בודד.
הנה חלקי העיניים:
https://youtu.be/qAnpAYGw5kI
כך האבולוציה בראה את שתי העיניים שלנו:
https://youtu.be/v97kRIB8a10
יש לנו גם שני עפעפיים, או שיש עפעף שלישי? (מתורגם)
https://youtu.be/d37SBsPB7sk
מבנה העין לילדים:
https://youtu.be/axpCN6Vj9p0
הסבר מדעי:
https://youtu.be/8gRpjwmbdJQ
והרצאה על שפת הגוף של העיניים (עברית):
https://youtu.be/azdcuyNy3PQ?long=yes
