שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה חוגגים את חג השבועות?
איזה חג נחוג עם זרי פרחים על הראש וטנא מלא בתנובת הארץ ביד? - זהו חג השבועות.
חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל המרכיב המשמעותי בו הוא החלק החקלאי בחג. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".
כי בהתיישבות העובדת בארץ התחדש מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים. כך הפך טקס הביכורים לאירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.
כיום נהוג בחג השבועות לאכול מאכלי חלב וגבינה. לא ברור מי יצר את הקשר הזה לחג, שאין לו כל היסטוריה ביהדות. יש הטוענים שמדובר בטריק שיווקי של המחלבות בימים של ראשית המדינה, אבל ברור שהחיבור התרחש עם התפתחות הציונות במולדת העתיקה והתחדשות היישוב העברי בארץ. מעין אקט של מיתוג מחדש לחג הדתי, בקרב האוכלוסייה החילונית.
הדתיים נוהגים גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה.
הנה הגיוון של חג הביכורים המודרני בארץ שהחקלאות בה מעט נעלמה (עברית):
https://youtu.be/RoPo1VLKFtQ?t=5s
מעט מטקס הביכורים של חג השבועות בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
על מנהג הביכורים של ההתישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
הצד הדתי של חג השבועות - כחג מתן תורה (עברית):
http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY
כך הוכנס החלב לחג השבועות והביא צרות לרגישים ללקטוז (עברית):
https://youtu.be/2vyWtY7fUrI
חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
ורינת ויויו מלמדים את הילדים על חג השבועות (עברית):
https://youtu.be/Q-P7fwGaq8w?long=yes
מהו טקס הביכורים?
אחד המאפיינים הבולטים של חג השבועות הוא טקס הבאת הביכורים, או תהלוכת הביכורים, הנהוגים בהתיישבות העובדת, על הקיבוצים והמושבים שבה.
המראה האופייני של טקס הביכורים הם מבוגרים ובעיקר ילדים, הנושאים בידיהם טנא עמוס בפירות וירקות, לראשם זרי פרחים והם לבושים לבן. אליהם הצטרפו גם ריקודי עם ישראליים, שירים והראות של שירים וטקסטים תנ"כיים וחילוניים.
ואכן טקס הביכורים נחשב האירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
טקס הביכורים בחג שבועות נחוג מול מבקרים רבים, כשהילדים מציגים בו את ביכורי תנובת הארץ והמבוגרים - את הציוד החקלאי והביכורים, החל מפרי האדמה ועד לתינוקות הצעירים שנולדו במהלך השנה שקדמה לטקס.
מקור מנהג הבאת הביכורים הוא בהיותו של חג השבועות חג תחילת הקציר החקלאי. זמן הבאת הביכורים מתחיל בחג השבועות ונמשך עד מוצאי חג הסוכות.
מקור מצוות הביכורים במקרא הוא בפסוק המקראי בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיך".
הנה טקס הביכורים בקיבוץ שלקוח מהמשנה היהודית (עברית):
https://youtu.be/cMTIG6toOQ8
תקציר טקס הביכורים בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
טכס ביכורים בקיבוץ שדות ים:
https://youtu.be/fxoxdeXB1Mc
ריקודי עם וזרים על הראש בטקס ביכורים אופייני:
https://youtu.be/FSvuIoUelrE
על מנהג הביכורים של ההתיישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
חגיגת השבועות מתקיימת לא פעם בשדות עצמם (עברית):
https://youtu.be/GEXtzx8XNq0
וכך נחגג טקס הביכורים לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
מהו סיפורה של רות המואביה?
רוּת המואבייה היא הסבתא רבתא של דוד המלך והגיורת החשובה בתנ"ך.
סיפורה המיוחד של רות מתחיל בהיותה כלתה של נעמי. רות הצעירה התאלמנה מבנה של נעמי וכששמעה שנעמי החליטה לחזור למולדתה בבית לחם שביהודה, התעקשה רות לבוא איתה. היא אמרה לנעמי "אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ... עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".
וכך הגיעה רות ליהודה, חסרת כול. היא יצאה ללקט שיבולים בשדה ושם פגשה את בעל השדה בועז. הוא היה קרוב משפחה של נעמי ונשא אותה לאישה. היא שדבקה בעם ישראל וערכיו, הפכה עתה להיות חלק ממנו. ברבות השנים, זכתה רות להיות הסבתא-רבתא של מי שיהיה מלך ישראל - המלך דוד.
צניעותה ונאמנותה של רות הן ההוכחה שגם מי שלא נולד יהודי, יכול להימנות על עם ישראל, אם רק ירצה וידבק בו ובאמונתו. רות המואבייה זכתה שתיקרא מגילת רות על שמה. רק אישה אחת נוספת זכתה לכך בתנ"ך - אסתר.
הנה סיפורה של רות המואביה באנגלית:
https://youtu.be/IcNakcaKSGc
מי היו המואבים?
https://youtu.be/qM2aByYM1cM
מצגת וידאו עם שיר על רות (עברית):
http://youtu.be/7x-FghO5-50
וסרט קולנוע מלא על סיפורה של רות המואבייה:
https://youtu.be/kW5WyJ1QNpM?long=yes
מה היו שלושת הרגלים של היהודים?
שָׁלשׁ רְגָלִים, או שלושת הרגלים, הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש שבירושלים, כמו שציוותה התורה.
חגים אלה הם חגים מקראיים, כלומר מקורם בספרי המקרא והם החגים היהודיים הוותיקים ביותר, לעומת חגים שנקבעו הרבה אחריהם, על ידי חז"ל, וחגים שנוספו בהמשך השנים.
כמובן שהעולים לרגל נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו. אז הייתה חובה על כל עולי הרגל להקריב קורבנות ולתת שלמי חגיגה ושלמי שמחה בבית המקדש, או במילים פשוטות לתרום כסף או תבואה.
שלמי החגיגה והשמחה נבעו מהמצוות הנוספות שהיו לרגלים - המצווה לחגוג את החגים הללו והמצווה לשמוח בהם.
אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.
הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:
http://youtu.be/rtqcCtpY9cA
מהם שבעת המינים ביהדות?
שבעת המינים (Seven Species) הם שבעת הצמחים שבהם השתבחה ארץ ישראל בתנ"ך: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
ואכן, שבעת המינים הופיעו בפסוק בספר דברים שמנה אותם כגידולים המתארים את פוריות החקלאות של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.“ (דברים, ח', ז'–ח').
אבל רגע - אם זה דבש אז למה תמר? התשובה היא שהדבש שהפסוק כיוון אליו אינו דבש דבורים, אלא דבש תמרים, כלומר העסיס שמופק מפרי התמר - לכן מדובר בתמר.
מה טוב בהם?
אז נתחיל בחיטה ושעורה, שהם 2 הדגניים שעמדו בבסיס התזונה בארץ ישראל הקדומה. מהחיטה הכינו לחם לבן ועוגות, בעוד השעורה שימשה לחם כהה ולצידו מאכל לבהמות. השעורה בשלה מוקדם יותר ואם קציר השעורה מסמן את תחילת חג הפסח, קציר החיטה מסמן את חג השבועות.
הגפן, התאנה והרימון הם פירות שגדלו בשפע בארץ ישראל הקדומה. ענבים שימשו לייצור יין, שהיה אז משקה יומיומי ולא מותרות. התאנה הייתה מהפירות הנגישים ביותר ונאכלה טרייה או מיובשת, כשעוגות תאנים משמשות אז כמזון מרוכז לנוסעים והולכים בדרכים.
הרימון, עם מאות הגרגרים שבו, הפך לסמל פוריות ושפע ועיצוביו מופיעים על מעיל האפוד של הכהן הגדול.
הזית הוא אולי המין שהשאיר את החותם הגדול ביותר. שמן זית שימש לא רק לאוכל אלא גם להדלקת מנורות, לטיפוח הגוף ולמשיחת מלכים וכוהנים. עצי זית בארץ ישראל יכולים לחיות אלפי שנים ויש עצים באזור הגליל שגילם מוערך ביותר מ-1,000 שנה.
התמר סוגר את הרשימה בתואר "דבש". עצי תמר גדלו בעמק הירדן ובאזור ים המלח, כשפרי התמר המתוק מספק אנרגיה מרוכזת. מיצוי התמרים שימש כממתיק ביומיום, בתקופה בה סוכר לבן לא היה קיים.
בחקלאות ארץ ישראל נראה שכל אחד משבעת המינים קשור בעונת השנה החקלאית שתואמת את הבשלתו - על פי לוח גזר. ארבעה מהם גם זכו לשמות קטיף משלהם: בציר הענבים, מסיק הזיתים, גדיד התמרים וארייה הוא קטיף התאנים.
בהלכה היהודית קיבלו שבעת המינים מעמד מיוחד. יש חובה לברך עליהם ברכה מיוחדת לאחר האכילה ויש מצווה להקריבם לבית המקדש, מה שעשו מהביכורים, כלומר מהפירות הראשונים של העונה.
כמובן שגם כיום נהוג לאכול משבעת המינים בחג השבועות.
ואגב, ארבעת הפירות העבריים שנכללים בשבעת המינים אך זכו לפעלים ייחודיים להם, שיתארו את הקטיף אצלם:
קטיף הענבים נקרא בציר
קטיף הזיתים - מסיק
קטיף התאנים נקרא אֲרִיָה
קטיף התמרים הוא גדיד.
מייצרי הדבש של העולם העתיק.
ראו פירוט של כל המינים הללו בתגית "שבעת המינים".
הנה שבעת המינים עם הסבר לילדים (עברית):
https://youtu.be/7cWVwGOy7mk
מבט לשבעת מיני הארץ (ללא מילים):
https://youtu.be/vJbJKA0eNQE
שיר לילדים על שבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7YmYHPM4R3k
ומירי אלוני להורים (עברית):
https://youtu.be/1eWMx3Zn5ME
כמה יתרונות בריאותיים בשבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/-NWjSNU-XZ0
ועזריה אלון מסביר מדוע נבחרו דווקא שבעה אלו (עברית):
https://youtu.be/J8_xRfFMJVw?long=yes
איזה חג נחוג עם זרי פרחים על הראש וטנא מלא בתנובת הארץ ביד? - זהו חג השבועות.
חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל המרכיב המשמעותי בו הוא החלק החקלאי בחג. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".
כי בהתיישבות העובדת בארץ התחדש מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים. כך הפך טקס הביכורים לאירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.
כיום נהוג בחג השבועות לאכול מאכלי חלב וגבינה. לא ברור מי יצר את הקשר הזה לחג, שאין לו כל היסטוריה ביהדות. יש הטוענים שמדובר בטריק שיווקי של המחלבות בימים של ראשית המדינה, אבל ברור שהחיבור התרחש עם התפתחות הציונות במולדת העתיקה והתחדשות היישוב העברי בארץ. מעין אקט של מיתוג מחדש לחג הדתי, בקרב האוכלוסייה החילונית.
הדתיים נוהגים גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה.
הנה הגיוון של חג הביכורים המודרני בארץ שהחקלאות בה מעט נעלמה (עברית):
https://youtu.be/RoPo1VLKFtQ?t=5s
מעט מטקס הביכורים של חג השבועות בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
על מנהג הביכורים של ההתישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
הצד הדתי של חג השבועות - כחג מתן תורה (עברית):
http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY
כך הוכנס החלב לחג השבועות והביא צרות לרגישים ללקטוז (עברית):
https://youtu.be/2vyWtY7fUrI
חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
ורינת ויויו מלמדים את הילדים על חג השבועות (עברית):
https://youtu.be/Q-P7fwGaq8w?long=yes
אחד המאפיינים הבולטים של חג השבועות הוא טקס הבאת הביכורים, או תהלוכת הביכורים, הנהוגים בהתיישבות העובדת, על הקיבוצים והמושבים שבה.
המראה האופייני של טקס הביכורים הם מבוגרים ובעיקר ילדים, הנושאים בידיהם טנא עמוס בפירות וירקות, לראשם זרי פרחים והם לבושים לבן. אליהם הצטרפו גם ריקודי עם ישראליים, שירים והראות של שירים וטקסטים תנ"כיים וחילוניים.
ואכן טקס הביכורים נחשב האירוע המרכזי בשנה החקלאית של הקיבוצים והיישובים החקלאיים בישראל.
טקס הביכורים בחג שבועות נחוג מול מבקרים רבים, כשהילדים מציגים בו את ביכורי תנובת הארץ והמבוגרים - את הציוד החקלאי והביכורים, החל מפרי האדמה ועד לתינוקות הצעירים שנולדו במהלך השנה שקדמה לטקס.
מקור מנהג הבאת הביכורים הוא בהיותו של חג השבועות חג תחילת הקציר החקלאי. זמן הבאת הביכורים מתחיל בחג השבועות ונמשך עד מוצאי חג הסוכות.
מקור מצוות הביכורים במקרא הוא בפסוק המקראי בספר שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיך".
הנה טקס הביכורים בקיבוץ שלקוח מהמשנה היהודית (עברית):
https://youtu.be/cMTIG6toOQ8
תקציר טקס הביכורים בקיבוץ בית אלפא (עברית):
https://youtu.be/-SrMPHtDeLI
טכס ביכורים בקיבוץ שדות ים:
https://youtu.be/fxoxdeXB1Mc
ריקודי עם וזרים על הראש בטקס ביכורים אופייני:
https://youtu.be/FSvuIoUelrE
על מנהג הביכורים של ההתיישבות החדשה (עברית):
https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU
חגיגת השבועות מתקיימת לא פעם בשדות עצמם (עברית):
https://youtu.be/GEXtzx8XNq0
וכך נחגג טקס הביכורים לפני 80 שנה (עברית):
http://youtu.be/kmNBaznx3CE
רוּת המואבייה היא הסבתא רבתא של דוד המלך והגיורת החשובה בתנ"ך.
סיפורה המיוחד של רות מתחיל בהיותה כלתה של נעמי. רות הצעירה התאלמנה מבנה של נעמי וכששמעה שנעמי החליטה לחזור למולדתה בבית לחם שביהודה, התעקשה רות לבוא איתה. היא אמרה לנעמי "אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ... עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי".
וכך הגיעה רות ליהודה, חסרת כול. היא יצאה ללקט שיבולים בשדה ושם פגשה את בעל השדה בועז. הוא היה קרוב משפחה של נעמי ונשא אותה לאישה. היא שדבקה בעם ישראל וערכיו, הפכה עתה להיות חלק ממנו. ברבות השנים, זכתה רות להיות הסבתא-רבתא של מי שיהיה מלך ישראל - המלך דוד.
צניעותה ונאמנותה של רות הן ההוכחה שגם מי שלא נולד יהודי, יכול להימנות על עם ישראל, אם רק ירצה וידבק בו ובאמונתו. רות המואבייה זכתה שתיקרא מגילת רות על שמה. רק אישה אחת נוספת זכתה לכך בתנ"ך - אסתר.
הנה סיפורה של רות המואביה באנגלית:
https://youtu.be/IcNakcaKSGc
מי היו המואבים?
https://youtu.be/qM2aByYM1cM
מצגת וידאו עם שיר על רות (עברית):
http://youtu.be/7x-FghO5-50
וסרט קולנוע מלא על סיפורה של רות המואבייה:
https://youtu.be/kW5WyJ1QNpM?long=yes
שָׁלשׁ רְגָלִים, או שלושת הרגלים, הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לבית המקדש שבירושלים, כמו שציוותה התורה.
חגים אלה הם חגים מקראיים, כלומר מקורם בספרי המקרא והם החגים היהודיים הוותיקים ביותר, לעומת חגים שנקבעו הרבה אחריהם, על ידי חז"ל, וחגים שנוספו בהמשך השנים.
כמובן שהעולים לרגל נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו. אז הייתה חובה על כל עולי הרגל להקריב קורבנות ולתת שלמי חגיגה ושלמי שמחה בבית המקדש, או במילים פשוטות לתרום כסף או תבואה.
שלמי החגיגה והשמחה נבעו מהמצוות הנוספות שהיו לרגלים - המצווה לחגוג את החגים הללו והמצווה לשמוח בהם.
אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.
הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:
http://youtu.be/rtqcCtpY9cA
שבועות
שבעת המינים (Seven Species) הם שבעת הצמחים שבהם השתבחה ארץ ישראל בתנ"ך: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
ואכן, שבעת המינים הופיעו בפסוק בספר דברים שמנה אותם כגידולים המתארים את פוריות החקלאות של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.“ (דברים, ח', ז'–ח').
אבל רגע - אם זה דבש אז למה תמר? התשובה היא שהדבש שהפסוק כיוון אליו אינו דבש דבורים, אלא דבש תמרים, כלומר העסיס שמופק מפרי התמר - לכן מדובר בתמר.
מה טוב בהם?
אז נתחיל בחיטה ושעורה, שהם 2 הדגניים שעמדו בבסיס התזונה בארץ ישראל הקדומה. מהחיטה הכינו לחם לבן ועוגות, בעוד השעורה שימשה לחם כהה ולצידו מאכל לבהמות. השעורה בשלה מוקדם יותר ואם קציר השעורה מסמן את תחילת חג הפסח, קציר החיטה מסמן את חג השבועות.
הגפן, התאנה והרימון הם פירות שגדלו בשפע בארץ ישראל הקדומה. ענבים שימשו לייצור יין, שהיה אז משקה יומיומי ולא מותרות. התאנה הייתה מהפירות הנגישים ביותר ונאכלה טרייה או מיובשת, כשעוגות תאנים משמשות אז כמזון מרוכז לנוסעים והולכים בדרכים.
הרימון, עם מאות הגרגרים שבו, הפך לסמל פוריות ושפע ועיצוביו מופיעים על מעיל האפוד של הכהן הגדול.
הזית הוא אולי המין שהשאיר את החותם הגדול ביותר. שמן זית שימש לא רק לאוכל אלא גם להדלקת מנורות, לטיפוח הגוף ולמשיחת מלכים וכוהנים. עצי זית בארץ ישראל יכולים לחיות אלפי שנים ויש עצים באזור הגליל שגילם מוערך ביותר מ-1,000 שנה.
התמר סוגר את הרשימה בתואר "דבש". עצי תמר גדלו בעמק הירדן ובאזור ים המלח, כשפרי התמר המתוק מספק אנרגיה מרוכזת. מיצוי התמרים שימש כממתיק ביומיום, בתקופה בה סוכר לבן לא היה קיים.
בחקלאות ארץ ישראל נראה שכל אחד משבעת המינים קשור בעונת השנה החקלאית שתואמת את הבשלתו - על פי לוח גזר. ארבעה מהם גם זכו לשמות קטיף משלהם: בציר הענבים, מסיק הזיתים, גדיד התמרים וארייה הוא קטיף התאנים.
בהלכה היהודית קיבלו שבעת המינים מעמד מיוחד. יש חובה לברך עליהם ברכה מיוחדת לאחר האכילה ויש מצווה להקריבם לבית המקדש, מה שעשו מהביכורים, כלומר מהפירות הראשונים של העונה.
כמובן שגם כיום נהוג לאכול משבעת המינים בחג השבועות.
ואגב, ארבעת הפירות העבריים שנכללים בשבעת המינים אך זכו לפעלים ייחודיים להם, שיתארו את הקטיף אצלם:
קטיף הענבים נקרא בציר
קטיף הזיתים - מסיק
קטיף התאנים נקרא אֲרִיָה
קטיף התמרים הוא גדיד.
מייצרי הדבש של העולם העתיק.
ראו פירוט של כל המינים הללו בתגית "שבעת המינים".
הנה שבעת המינים עם הסבר לילדים (עברית):
https://youtu.be/7cWVwGOy7mk
מבט לשבעת מיני הארץ (ללא מילים):
https://youtu.be/vJbJKA0eNQE
שיר לילדים על שבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7YmYHPM4R3k
ומירי אלוני להורים (עברית):
https://youtu.be/1eWMx3Zn5ME
כמה יתרונות בריאותיים בשבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/-NWjSNU-XZ0
ועזריה אלון מסביר מדוע נבחרו דווקא שבעה אלו (עברית):
https://youtu.be/J8_xRfFMJVw?long=yes
