שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם השבלולים ואיך הם נעים?
השבלול (Pulmonata), או שבלול הגינה הוא רכיכה שמתעוררת מתרדמת הקיץ בעקבות גשמי החורף הקרים והלחים. אפשר לראות אותו מציץ מהקונכייה שלו, בוחן את הסביבה, וזוחל אל ועל הדשא הירוק.
למעשה, מדובר בחילזון, אבל אחד שאין לו זימים, אלא איבר נשימה שיותר מזכיר ריאה ומאפשר לו לנשום.
אבל הדבר המעניין בשבלול הוא התנועה שלו. מכיוון שלשבלול אין רגליים, הוא מתקדם בזחילה. יש לו שריר, שהוא מעין רגל שמסייעת לו להתקדם ואפילו לשחות במים.
לרוב השבלולים יש קונכייה קשיחה, בולטת וגירנית, כלומר עשויה גיר. אך ישנם כמה מינים ומשפחות של "חשופיות" שבהם הקונכייה התנוונה לחלוטין.
איבר התנועה של השבלול נראה כסוליה שטוחה ושרירית המצופה בריר דביק. האוויר גורם לריר הזה להקריש וכך להגן על הסוליה בזמן התנועה. בעזרת הסוליה השרירית והרירית יכול החילזון להיצמד למשטחים חלקים ולזחול היטב על כל סוג משטח ידוע.
יש טענות על כך שהשריר שמשמש לתנועתו הוא כה קשיח ומוגן, עד כדי כך שהשבלול יכול לזחול על סכין גילוח מבלי להיחתך.
כך חיים החלזונות, השבלולים והחשופיות:
https://youtu.be/zv4votIMJXM
שבלול בתנועה - בהילוך מהיר:
https://youtu.be/feKYw5Adheg
שבלול הגינה מטייל לעבר הדשא:
http://youtu.be/DczmpqrxFuc
שבלול השדה:
http://youtu.be/d4zy2ui7LW8
שיר שמוקדש לשבלול על ידי אריק איינשטיין וחברי "לול" (עברית):
http://youtu.be/RvZOIsavFIw
ומר שבלול לילדים הצעירים (עברית):
http://youtu.be/BR-i4Ev9TDQ
מהו מאכל האסקרגו הצרפתי?
רבים יתקשו להאמין ודאי שניתן לאכול את החיה הרירית והדוחה למדי ולהכין ממנה מעדני מלכים, אך בצרפת, מולדת המזון המשובח, אוכלים בתאווה ובהנאה רבה את ה"אסקרגו" (Escargot), מאכל החלזונות הקלאסי שלהם.
למעשה, החלזונות הם מהמאכלים הקדומים המוכרים לאדם. האסקרגו, שאכן נחשב למעדן במסעדות צרפת, מוגש גם בלא מעט מסעדות יוקרה ברחבי העולם, כשבשר החילזון מקבל בקלות מגוון של טעמים וצורות הכנה.
זהו מאכל צרפתי מסורתי המבושל מהחלזונות הקטנים של החילזון היבשתי. באמצעות צום של 5 ימים, מנקים את גופם של החלזונות שמיועדים לבישול.
את האסקרגו מכינים בדרך כלל על ידי הרתחת החלזונות במים, עם תבלינים כמו שום, פטרוזיליה, בצל, לימון ויין לבן. בהמשך מופרדים החלזונות מקליפתם ומוגשים לשולחן, עם חמאה, עשבי תיבול ותוספות, כמו גבינה או ביצים.
#איך אוכלים חלזונות?
יש כמה דרכים לאכול אסקרגו. הדרך המסורתית היא להשתמש במזלגות מוארכים שבעזרתם שולפים את החלזונות מתוך הקונכיות. המזלג הזה, המיועד לאסקרגו, נקרא "פורקיה".
לפורקיה יש שתי שיניים ארוכות, אחת לכל צד של החלזון. כדי לאכול את האסקרגו, מוציאים אותו באמצעותה מקליפתו ואז אוכלים את החלזון, אם באמצעות הפורקיה או בסכין ומזלג.
למנה יצרו עם השנים צלחת הגשה מיוחדת, הכוללת שקערוריות, מעין שקעים שבהם מניחים את החלזונות. יש גם מלקחיים מיוחדים המאפשרים להחזיק אותם.
למי שלא רגילים לטעם של האסקרגו, כדאי להתחיל בכמות קטנה ומומלץ שלא להיבהל מהמרק המצטבר בתוך הקליפה שלו. מדובר בחלק מהטעם של האסקרגו ועבור רבים הוא טעם נרכש.
ניתן לאכול אסקרגו גם בעזרת קיסם. כדי לאכול כך מוציאים את החלזון בעזרת הקיסם מקליפתו, ואז לאכול את החלזון היישר מהקיסם.
הנה שף צרפתי מציג ומסביר על הסקרן שלו:
https://youtu.be/pEQ7_6ZE_Yw
איסוף האסקרגו ובישולו לארוחה:
https://youtu.be/wTnqY5O9IkM
כך אוכלים שבלולים בצרפת:
https://youtu.be/7SAmjzWbg7c
אוכלים אסקרגו:
https://youtu.be/VPP3KT03AfU
איפה בעולם אוכלים חלזונות ושבלולים?
חלזונות ושבלולים (Snails) משמשים חומר מאכל ובסיס למעדני תאווה של ממש. כבר מימי קדם אהבו הקדמונים לאכול אותם וברחבי העולם כולו יש גם תרבויות שלא מתחברים לאכילתם ו"מרגישים שזה מגעיל" ותרבויות שמאכלי תאווה מרכזיים שלהם מבוססים על חלזונות ושבלולים.
בפורטוגל, למשל, החלזונות פופולריים מאוד. אלפי טונות של חלזונות נאכלים שם בכל שנה. בין השאר מוגשים שם לשולחנות שיפודי חלזונות בגריל, לצד תבשילי חלזונות שהפורטוגלים אוכלים עם צ'וריסו ועשבי תיבול.
בספרד השכנה צולים אותם בתוך הקונכייה, על גריל, או מגישים אותם ברוטב עגבניות ושום.
בגרמניה ובבלגיה החלזונות מוגשים במרקים. הראשונה אהוב מאוד מרק היער השחור הסמיך, שבתוכו צפים לא מעט חלזונות. בבלגיה השכנה הם מוגשים בתוך מרק הנמכר ברחוב, כאוכל רחוב מן השורה.
בדרום אפריקה מגישים חלזונות מעושנים וביוון מגישים לשולחן חלזונות שטוגנו בשמן זית, עם לימון בצד. לטובת מאכל יווני מסורתי אחר, מבשלים אותם בתיבול של חומץ יין.
אבל כמובן שבולט במיוחד המטבח הצרפתי, בו מככבת מנת האסקרגו הקלאסית, מנה שמקורותיה צרפתים-איטלקיים וכוללת חלזונות בחמאה עם עשבי תיבול ושום.
בשביל מנת האסקרגו המפורסמת כל כך המציאו הצרפתים צלחות הגשה מיוחדות. בצלחות הללו שקעים המיועדים להכיל את הקונכיות הממולאות באוכל. לצד הצלחת פותחו גם כלי אוכל מיוחדים, כמו המזלגות המוארכים שמאפשרים לחלץ את החלזונות מהקונכיות ומלקחיים מיוחדים שמקלים על האחיזה של השבלולים.
בעיר האורות פאריס אוכלים חלזונות במסעדות היוקרתיות ביותר:
https://youtu.be/VPP3KT03AfU
מנסים לאכול שבלולים... וזה לא קל:
https://youtu.be/A0t26w1zXiQ
האם הילדה שאוכלת שבלולים אכן נהנית:
https://youtu.be/mBhnGgyhEcc
ושבלולים הם מזון אהוב גם בווייטנאם:
https://youtu.be/Zqagaz2WHxU?long=yes
מהם החלזונות ומה מופלא בהם?
חלזונות, או שבלולים (Snails), הם מהיצורים הקדומים על פני כדור הארץ ואחת הקבוצות הוותיקות, המגוונות והמוצלחות ביותר בממלכת החי.
הם שייכים למחלקת הגסטרופודות (Gastropoda), שפירושה ביוונית "בטן-רגל". הרגל השרירית שבתחתיתו מאפשרת לו לנוע על גבי אדמה, סלע, ועלים, תוך הפרשת ריר שמפחית חיכוך.
למעלה מ-65,000 מינים ידועים כיום. הם חיים בכל סביבה אפשרית: ים, מים מתוקים, יערות גשם, מדבריות ואפילו הרי שלג.
החלזון הוא רכיכה (Mollusca), קרוב משפחה של התמנון, הצדפה ורכיכות הים. גופו הרך עטוף בשכבת עור ייחודית הנקראת המנטיה (Mantle), שמפרישה את החומר שממנו בנויה הקונכייה.
מבחינה אבולוציונית, החלזונות הם עתיקים באופן מרשים. שרידי אבות קדמונים שלהם נמצאו בשכבות קמבריות (Cambrian) בנות כ-500 מיליון שנה. המדהים הוא שהחלזונות שרדו 5 אירועי הכחדה המוניים, כולל את ההכחדה הגדולה בסוף תקופת הפרם (Permian) לפני כ-252 מיליון שנה, שגבתה יותר מ-90% ממיני הים. הסוד להצלחתם הוא שילוב של פשטות פיזיולוגית עם יכולת הסתגלות יוצאת דופן.
#פלא הקונכיה
אחד הדברים המרהיבים ביותר בחלזון הוא צורת קונכייתו. הספירלה שלה גדלה לפי יחס קבוע, כזה שבו כל סיבוב גדול פי-1.618 מקודמו. מספר זה מכונה יחס הזהב (Golden Ratio) ומסומן באות היוונית פי (Phi).
גדילה כזאת נקראת ספירלה לוגריתמית (Logarithmic Spiral), והיא מאפשרת לקונכייה לגדול ולהישאר בעלת צורה גיאומטרית אחידה לאורך כל חיי החלזון, מבלי שהיחסים ישתנו לרגע.
זהו פתרון אלגנטי ביותר של הטבע לבעיית הגדילה: המבנה מרחיב את עצמו ,אך מבלי לשבור את הצורה.
#דוגמאות
בין החלזונות שבטבע מתחבאים מינים מרתקים במיוחד. חילזון הענק האפריקני (Giant African Snail ובשמו המדעי Achatina fulica) אכן בא באפריקה. החילזון הזה הוא אחד הגדולים ביבשה ומגיע לאורך של כ-20 סנטימטרים. בעשורים האחרונים הוא הפך בעשרות מדינות למין פולש ובעייתי.
חילזון הקונוס (Conus geographus) הימי הוא חילזון שלמרות מראהו התמים נחשב לאחד מבעלי החיים הרעילים ביותר בעולם. עוקצו מזריק תערובת של רעלנים (Conotoxins) שמסוגלת להרוג אדם בתוך שעות. מה שמפתיע הוא שאותם רעלנים נחקרים כיום לשימוש רפואי: אחד מהם הפך לתרופה מאושרת לכאב כרוני בשם זיקונוטיד (Ziconotide).
לעומתו, חילזון האבלון (Abalone) אינו מסוכן כלל, אבל קונכייתו הפנימית מכוסה בצדף (Nacre) בגוון קשת הצבעים, מה שהפך אותה לחומר גלם יוקרתי לתכשיטים ולעיטור כלי נגינה כבר לפני אלפי שנים. בוני כלי נגינה משתמשים בה עד היום לעיטור גיטרות, מנדולינות, בנג'ו, יוקולילות ועודים ערביים, לרוב כשיבוץ על צוואר הכלי או סביב פי התהודה.
מין ייחודי נוסף הוא חילזון הענבים (Helix pomatia) האירופי, המוכר גם בשם אסקרגו (Escargot). זה החלזון שרבים מהשפים הצרפתים מגישים לשולחן במסעדות, יחד עם חמאת שום. אבל מבחינה ביולוגית הוא מרתק לא פחות: הוא דו-מיני (Hermaphrodite), מייצר ביצים המכוסות בשכבה מגנה ויכול לישון שנת חורף של עד 6 חודשים רצופים.
הנה החלזונות:
https://youtu.be/4yW9M8BgSzI
חלזונות לילדים:
https://youtu.be/c8ma6vDvXAM
מבנה השריון והתפתחות השריון שלהם:
https://youtu.be/fiQIn0ST6yI
ובעולם אוכלים חלזונות במסעדות יוקרה:
https://youtu.be/VPP3KT03AfU
מתי בהיסטוריה החלו לאכול שבלולים?
אכילת חלזונות ושבלולים (Snails) היא לא חדשה. עוד בעת העתיקה שבלולים נחשבו למעדן של ממש וסיפקו לגוף את הפרוטאין שהוא זקוק לו. כבר אז ידועים השבלול הרומי ושבלול הגינה, שנהגו לגדל באימפריה הרומית ולהפיץ בכל רחבי האימפריה הרומית.
אבל למעשה, כבר משחר האנושות אוכלים בני אדם קדמונים שלל שבלולים וחלזונות. על אכילתם בזמנים פרהיסטוריים מעידים שרידי שבלולים שנמצאו בגלליו של הומו ארקטוס, מין של האדם הקדמון הנקרא בעברית "האדם הזקוף".
ואם נחזור לרומאים, הרי שהם הקימו חוות גידול לחלזונות ואף הצליחו "לייצר" חלזונות בטעמים, כמו סלרי, פטרוזיליה ועוד עשבי תיבול. השיטה הייתה לפטם אותם באותם עשבי תיבול וירקות, שהקנו לבשרם את הריח והטעם הרצוי.
השף גורדון מכין מאכלי חלזונות ושבלולים עתיקים:
https://youtu.be/kt0rOX2tKqk
המזון המהיר של הרומאים לא כלל שבלולים:
https://youtu.be/bGEiyXTYwXI
הצרפתים אוהבים לאכול אותם והם נחשבו למזון מעודן:
https://youtu.be/MgR954xAXK0
הכנת אסקרגו, שבלולים במטבח הצרפתי:
https://youtu.be/Bp_2GNFyjOA
הנה השבלולים:
https://youtu.be/wv5zzgIDUW4?long=yes
וההיסטוריה של אכילת חלזונות ושבלולים:
https://youtu.be/Zc4bt3KI5Vk?long=yes
איך החילזון נע ואיך השתמשו בו בימי קדם?
החילזון (Snail) מתגורר בתוך קונכייה עשוית חומר גירני, שנוצרת וגדלה מחומרים שגופו מפריש. כשהוא חש סכנה, או כשחם לו, החילזון נכנס לתוך הקונכייה שלו. בתוכה הוא גם ישן כשהוא עייף.
החילזון ידוע כמחסל גינות וצמחים. ואכן, הוא יכול לאכול כמויות ענקיות של עלים וירקות. הסוד הוא בפיו, שיכול להתרחב לגודל ענקי ביחס לגופו. על לשונו יש לו אלפי שיניים חדות וזעירות, שבעזרתן הוא לועס ומרסק את המזון.
מצד שני, עוד משחר האנושות, אכלו בני האדם חלזונות והכינו מהם תרופות לטיפול בכאבים ומחלות.
החילזון הוא בעל חיים חירש והוא אינו שומע דבר. בראשו יש לו 4 מחושים, ובעזרתם הוא מבחין בין אור לצל. את מזונו ואת דרכו בעולם הוא מוצא בזכות חוש הריח המפותח שלו. את רוב הפעילות שלו עושה החילזון בלילה, או בשעות נעימות, כשהטמפרטורות בהן לא חמות.
אבל איך החילזון נע עם הקונכייה שמעליו, ממקום למקום?
ובכן, גוף החילזון בנוי בצורה של מעין רגל עם שרירים, שהוא מכווץ ומשחרר. בזכות תנועת הגוף-רגל הזה הוא נע לאיטו, ממקום למקום. הוא גם מפריש ריר בזמן התנועה. הריר הזה מקל עליו את התנועה ומונע מגופו הרך פגיעות ונזקים בזמן שהוא נע ממקום למקום.
הריר שהוא מפריש כל כך טוב ומונע כל כך הרבה נזקים, עד כדי כך שהוא מונע ממנו פגיעה, אפילו כשהוא נע מעל זכוכיות חדות או נוגע בסכין גילוח. בריר הזה, אגב, משתמשים בתעשיית הקוסמטיקה לייצור של קרמים שמונעים קמטים.
מה שמזכיר שלחלזונות היה בכל מקרה שימוש רב במהלך ההיסטוריה של הרפואה העממית. בעולם העתיק הם היוו מרכיב של ממש ביצירת תרופות ומשחות לטיפול במחלות וכאבים מגוונים.
גם ליופי השתמשו בחלזונות בימי קדם. משחו אז את הפרשותיהם, מה שנקרא ה"סליים" שיוצא מהם, על עור הפנים.
מכל מקום, יש בעולם מעל 60,000 מינים של חלזונות. בעבר עוד היו ונכחדו מינים רבים נוספים.
אגב, אנו מתייחסים אל החילזון בתור זכר, אבל החלזונות הם בעצם גם זכר וגם נקבה. לכן ניתן להתייחס אליהם גם כזכר וגם כנקבה. נסו לומר "החילזון נעה ממקום למקום..."
הנה סוד התנועה של החלזונות (עברית):
https://youtu.be/MTG4C43ODpE
שימושי היופי ב"סליים" של החלזונות:
https://youtu.be/ac_iW3iA01E
המסע המופלא שלו הוא די דביק:
https://youtu.be/5qmAoTSw63w
חלזונות ושבלולים על צמחים בטבע:
https://youtu.be/ezSEbL2mb4U
ואפשר גם לעשות מרוצי חלזונות:
https://youtu.be/FGZv3VDOnDA
למה נוצרו הקונכיות?
קוֹנְכִיָּה או ברבים קונכיות (Mollusc shells) הן אמצעי ההגנה שנוצרו עבור הרכיכות שחיות בתוכן.
למעשה, אם השלד שלנו ושל יונקים אחרים הוא בתוך גופנו, הקונכיה היא מעין שלד חיצוני של בעלי חיים שיש להם גוף רך וללא עצמות ונקראים "רכיכות". מרבית השבלולים והחלזונות הן רכיכות בעלי קונכיה. תוכלו להכירם בתגית "רכיכות".
הקונכיה מגינה על בעל החיים הרך הזה, הרכיכה. היא מסתירה אותו מפני טורפים ובעלי חיים אויבים, המעוניינים בקונכיה שלו לעצמם, כמקום מגורים והגנה.
מכיוון שהן עצמן הולכות וגדלות, מגדלות הרכיכות, שהן בעצם חלזונות ימיים, קונכיות לעצמן. הרכיכות ניזונות מאצות וככל שהן גדלות, הן עוברות מהמים הרדודים למים יותר עמוקים וזקוקות לקונכיה גדולה יותר. כשהן צריכות להטיל את הביצים שלהן חוזרות הרכיכות למים הרדודים יותר, עם הקונכיות ששומרות עליהם.
לקונכיות יש צורות שונות. הקונכיות הלולייניות, למשל, הן חלקות וגולשות על החול הרטוב והכבד. קונכיות מחורצות מסייעות לבעל החיים להיצמד לקרקעית הים בעוד שקונכיה בצורה של חרוט מיטיבה בהתחפרות אל מתחת לפני הקרקע.
היות והקונכיה הולכת וגדלה ביחד עם הרכיכה שחיה בתוכה, כל עוד הרכיכה הזו גדלה תגדל גם הקונכיה שלה. אך עם מותה של הרכיכה, או תנטוש מסיבה כלשהי את הקונכיה שלה, תפסיק גם הקונכיה לגדול.
כיום, אגב, ידוע לנו שהקונכיות זקוקות גם הן להגנה. ממי? - מאיתנו, בני האדם. רבים אוספים אותן בהמוניהן מתוך הים, סוחרים בהם ומדללים אותן מהים. בסוף המאה העשרים גברה תודעת שמירת הטבע בארצות רבות ונאסרו שלייתם והסחר בקונכיות של מינים רבים. כך גם היה במדינת ישראל, בה קיים אוסף לאומי ובנוסף לו בעיקר פריטים שנאספו בעבר על ידי חובבים וחוקרי טבע.
הנה הקונכיות כאמצעי הגנה לבעלי חיים:
https://youtu.be/Bmy2TfEJ42o
מחזור החיים של הקונכייה:
https://youtu.be/0F1LcufYwMw
על סוגי הקונכיות:
https://youtu.be/cV-7FmCT7Vg
קונכייה שבורה יכולה להתאחות (עברית):
https://youtu.be/Lgl6aPHLiyA
והאם ניסיתם להקשיב לקונכיה פעם?
https://youtu.be/PdW5uclCiII
מהי סדרת פיבונאצ'י?
סדרת פיבונאצ'י במתמטיקה היא סדרת מספרים שהאיברים הראשונים בה הם 1 ו-1. כל איבר אחר בסדרת פיבונאצ'י שווה לסכום של שני האיברים הקודמים לו. 2 שווה ל-1 ועוד 1, 3 שווה 2+1, 5 הוא 2+3 וכן הלאה.
הסדרה קרויה על שם המתמטיקאי לאונרדו דה פיזה (לאונרדו מהעיר פיזה) שבאיטליה, שכונה "פיבונאצ'י". פיבונאצ'י תיאר את הסדרה הזו ב"ספר החשבוניה" שיצא בשנת 1202. הוא השתמש בסדרת פיבונאצ'י כדי לתאר את מספר הצאצאים של זוג ארנבים אחד. הוא תאר מצב שכל זוג ארנבים מגיל חודשיים ומעלה, ממליט מדי חודש זוג נוסף, התוצאות של מספר הצאצאים שלהם יהיו על פי הסדרה הזו.
מסתבר שהיחס בין שני איברים עוקבים של מספרי פיבונאצ'י שואף ל"יחס הזהב", קבוע מתמטי שתואר כבר ביוון העתיקה. תמיד כשמחלקים שני איברים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י, התוצאה תלך ותתקרב לחתך הזהב.
בדרך זו מוסברים דברים רבים בטבע בעזרת סדרת פיבונאצ'י והרקורסיה (ראו באאוריקה בתגית "מה זה, רקורסיה"), מקונכיות עם "ספירלת הזהב", דרך פרחים, כרובית, גלקסיות חלזוניות ועוד.
זה לא במקרה שסדרת פיבונאצ'י היא כה נפוצה בטבע - כמו בדוגמת הארנבים, מדובר בצורה היעילה ביותר לשכפול ולכן, כשצמחים ובעלי חיים פשוטים משכפלים תאים בגדילה - מקבלים בדיוק את הסדרה של פיבונאצ'י.
מקובל לסמן את איברי הסדרה באות F, שמוגדרת ברקורסיה - כלומר פעולה המבוצעת על ידי הפניה עצמית. במקרה הזה, כל F הוא סכום שני ה-Fים שלפניו.
הנה הסבר על סדרת פיבונאצ'י (עברית):
https://youtu.be/EAXKR-H_bS0
הסבר מדעי של הסדרה הפיבונאצ'ית (עברית):
http://youtu.be/z5RWfXTd3QU
הדגמה של סדרת פיבונאצ'י:
https://youtu.be/2tv6Ej6JVho
והסבר מתמטי של סדרת ה פיבונאצ'י (מתורגם):
https://youtu.be/SjSHVDfXHQ4?long=yes
השבלול (Pulmonata), או שבלול הגינה הוא רכיכה שמתעוררת מתרדמת הקיץ בעקבות גשמי החורף הקרים והלחים. אפשר לראות אותו מציץ מהקונכייה שלו, בוחן את הסביבה, וזוחל אל ועל הדשא הירוק.
למעשה, מדובר בחילזון, אבל אחד שאין לו זימים, אלא איבר נשימה שיותר מזכיר ריאה ומאפשר לו לנשום.
אבל הדבר המעניין בשבלול הוא התנועה שלו. מכיוון שלשבלול אין רגליים, הוא מתקדם בזחילה. יש לו שריר, שהוא מעין רגל שמסייעת לו להתקדם ואפילו לשחות במים.
לרוב השבלולים יש קונכייה קשיחה, בולטת וגירנית, כלומר עשויה גיר. אך ישנם כמה מינים ומשפחות של "חשופיות" שבהם הקונכייה התנוונה לחלוטין.
איבר התנועה של השבלול נראה כסוליה שטוחה ושרירית המצופה בריר דביק. האוויר גורם לריר הזה להקריש וכך להגן על הסוליה בזמן התנועה. בעזרת הסוליה השרירית והרירית יכול החילזון להיצמד למשטחים חלקים ולזחול היטב על כל סוג משטח ידוע.
יש טענות על כך שהשריר שמשמש לתנועתו הוא כה קשיח ומוגן, עד כדי כך שהשבלול יכול לזחול על סכין גילוח מבלי להיחתך.
כך חיים החלזונות, השבלולים והחשופיות:
https://youtu.be/zv4votIMJXM
שבלול בתנועה - בהילוך מהיר:
https://youtu.be/feKYw5Adheg
שבלול הגינה מטייל לעבר הדשא:
http://youtu.be/DczmpqrxFuc
שבלול השדה:
http://youtu.be/d4zy2ui7LW8
שיר שמוקדש לשבלול על ידי אריק איינשטיין וחברי "לול" (עברית):
http://youtu.be/RvZOIsavFIw
ומר שבלול לילדים הצעירים (עברית):
http://youtu.be/BR-i4Ev9TDQ
רבים יתקשו להאמין ודאי שניתן לאכול את החיה הרירית והדוחה למדי ולהכין ממנה מעדני מלכים, אך בצרפת, מולדת המזון המשובח, אוכלים בתאווה ובהנאה רבה את ה"אסקרגו" (Escargot), מאכל החלזונות הקלאסי שלהם.
למעשה, החלזונות הם מהמאכלים הקדומים המוכרים לאדם. האסקרגו, שאכן נחשב למעדן במסעדות צרפת, מוגש גם בלא מעט מסעדות יוקרה ברחבי העולם, כשבשר החילזון מקבל בקלות מגוון של טעמים וצורות הכנה.
זהו מאכל צרפתי מסורתי המבושל מהחלזונות הקטנים של החילזון היבשתי. באמצעות צום של 5 ימים, מנקים את גופם של החלזונות שמיועדים לבישול.
את האסקרגו מכינים בדרך כלל על ידי הרתחת החלזונות במים, עם תבלינים כמו שום, פטרוזיליה, בצל, לימון ויין לבן. בהמשך מופרדים החלזונות מקליפתם ומוגשים לשולחן, עם חמאה, עשבי תיבול ותוספות, כמו גבינה או ביצים.
#איך אוכלים חלזונות?
יש כמה דרכים לאכול אסקרגו. הדרך המסורתית היא להשתמש במזלגות מוארכים שבעזרתם שולפים את החלזונות מתוך הקונכיות. המזלג הזה, המיועד לאסקרגו, נקרא "פורקיה".
לפורקיה יש שתי שיניים ארוכות, אחת לכל צד של החלזון. כדי לאכול את האסקרגו, מוציאים אותו באמצעותה מקליפתו ואז אוכלים את החלזון, אם באמצעות הפורקיה או בסכין ומזלג.
למנה יצרו עם השנים צלחת הגשה מיוחדת, הכוללת שקערוריות, מעין שקעים שבהם מניחים את החלזונות. יש גם מלקחיים מיוחדים המאפשרים להחזיק אותם.
למי שלא רגילים לטעם של האסקרגו, כדאי להתחיל בכמות קטנה ומומלץ שלא להיבהל מהמרק המצטבר בתוך הקליפה שלו. מדובר בחלק מהטעם של האסקרגו ועבור רבים הוא טעם נרכש.
ניתן לאכול אסקרגו גם בעזרת קיסם. כדי לאכול כך מוציאים את החלזון בעזרת הקיסם מקליפתו, ואז לאכול את החלזון היישר מהקיסם.
הנה שף צרפתי מציג ומסביר על הסקרן שלו:
https://youtu.be/pEQ7_6ZE_Yw
איסוף האסקרגו ובישולו לארוחה:
https://youtu.be/wTnqY5O9IkM
כך אוכלים שבלולים בצרפת:
https://youtu.be/7SAmjzWbg7c
אוכלים אסקרגו:
https://youtu.be/VPP3KT03AfU
חלזונות ושבלולים (Snails) משמשים חומר מאכל ובסיס למעדני תאווה של ממש. כבר מימי קדם אהבו הקדמונים לאכול אותם וברחבי העולם כולו יש גם תרבויות שלא מתחברים לאכילתם ו"מרגישים שזה מגעיל" ותרבויות שמאכלי תאווה מרכזיים שלהם מבוססים על חלזונות ושבלולים.
בפורטוגל, למשל, החלזונות פופולריים מאוד. אלפי טונות של חלזונות נאכלים שם בכל שנה. בין השאר מוגשים שם לשולחנות שיפודי חלזונות בגריל, לצד תבשילי חלזונות שהפורטוגלים אוכלים עם צ'וריסו ועשבי תיבול.
בספרד השכנה צולים אותם בתוך הקונכייה, על גריל, או מגישים אותם ברוטב עגבניות ושום.
בגרמניה ובבלגיה החלזונות מוגשים במרקים. הראשונה אהוב מאוד מרק היער השחור הסמיך, שבתוכו צפים לא מעט חלזונות. בבלגיה השכנה הם מוגשים בתוך מרק הנמכר ברחוב, כאוכל רחוב מן השורה.
בדרום אפריקה מגישים חלזונות מעושנים וביוון מגישים לשולחן חלזונות שטוגנו בשמן זית, עם לימון בצד. לטובת מאכל יווני מסורתי אחר, מבשלים אותם בתיבול של חומץ יין.
אבל כמובן שבולט במיוחד המטבח הצרפתי, בו מככבת מנת האסקרגו הקלאסית, מנה שמקורותיה צרפתים-איטלקיים וכוללת חלזונות בחמאה עם עשבי תיבול ושום.
בשביל מנת האסקרגו המפורסמת כל כך המציאו הצרפתים צלחות הגשה מיוחדות. בצלחות הללו שקעים המיועדים להכיל את הקונכיות הממולאות באוכל. לצד הצלחת פותחו גם כלי אוכל מיוחדים, כמו המזלגות המוארכים שמאפשרים לחלץ את החלזונות מהקונכיות ומלקחיים מיוחדים שמקלים על האחיזה של השבלולים.
בעיר האורות פאריס אוכלים חלזונות במסעדות היוקרתיות ביותר:
https://youtu.be/VPP3KT03AfU
מנסים לאכול שבלולים... וזה לא קל:
https://youtu.be/A0t26w1zXiQ
האם הילדה שאוכלת שבלולים אכן נהנית:
https://youtu.be/mBhnGgyhEcc
ושבלולים הם מזון אהוב גם בווייטנאם:
https://youtu.be/Zqagaz2WHxU?long=yes
חלזונות, או שבלולים (Snails), הם מהיצורים הקדומים על פני כדור הארץ ואחת הקבוצות הוותיקות, המגוונות והמוצלחות ביותר בממלכת החי.
הם שייכים למחלקת הגסטרופודות (Gastropoda), שפירושה ביוונית "בטן-רגל". הרגל השרירית שבתחתיתו מאפשרת לו לנוע על גבי אדמה, סלע, ועלים, תוך הפרשת ריר שמפחית חיכוך.
למעלה מ-65,000 מינים ידועים כיום. הם חיים בכל סביבה אפשרית: ים, מים מתוקים, יערות גשם, מדבריות ואפילו הרי שלג.
החלזון הוא רכיכה (Mollusca), קרוב משפחה של התמנון, הצדפה ורכיכות הים. גופו הרך עטוף בשכבת עור ייחודית הנקראת המנטיה (Mantle), שמפרישה את החומר שממנו בנויה הקונכייה.
מבחינה אבולוציונית, החלזונות הם עתיקים באופן מרשים. שרידי אבות קדמונים שלהם נמצאו בשכבות קמבריות (Cambrian) בנות כ-500 מיליון שנה. המדהים הוא שהחלזונות שרדו 5 אירועי הכחדה המוניים, כולל את ההכחדה הגדולה בסוף תקופת הפרם (Permian) לפני כ-252 מיליון שנה, שגבתה יותר מ-90% ממיני הים. הסוד להצלחתם הוא שילוב של פשטות פיזיולוגית עם יכולת הסתגלות יוצאת דופן.
#פלא הקונכיה
אחד הדברים המרהיבים ביותר בחלזון הוא צורת קונכייתו. הספירלה שלה גדלה לפי יחס קבוע, כזה שבו כל סיבוב גדול פי-1.618 מקודמו. מספר זה מכונה יחס הזהב (Golden Ratio) ומסומן באות היוונית פי (Phi).
גדילה כזאת נקראת ספירלה לוגריתמית (Logarithmic Spiral), והיא מאפשרת לקונכייה לגדול ולהישאר בעלת צורה גיאומטרית אחידה לאורך כל חיי החלזון, מבלי שהיחסים ישתנו לרגע.
זהו פתרון אלגנטי ביותר של הטבע לבעיית הגדילה: המבנה מרחיב את עצמו ,אך מבלי לשבור את הצורה.
#דוגמאות
בין החלזונות שבטבע מתחבאים מינים מרתקים במיוחד. חילזון הענק האפריקני (Giant African Snail ובשמו המדעי Achatina fulica) אכן בא באפריקה. החילזון הזה הוא אחד הגדולים ביבשה ומגיע לאורך של כ-20 סנטימטרים. בעשורים האחרונים הוא הפך בעשרות מדינות למין פולש ובעייתי.
חילזון הקונוס (Conus geographus) הימי הוא חילזון שלמרות מראהו התמים נחשב לאחד מבעלי החיים הרעילים ביותר בעולם. עוקצו מזריק תערובת של רעלנים (Conotoxins) שמסוגלת להרוג אדם בתוך שעות. מה שמפתיע הוא שאותם רעלנים נחקרים כיום לשימוש רפואי: אחד מהם הפך לתרופה מאושרת לכאב כרוני בשם זיקונוטיד (Ziconotide).
לעומתו, חילזון האבלון (Abalone) אינו מסוכן כלל, אבל קונכייתו הפנימית מכוסה בצדף (Nacre) בגוון קשת הצבעים, מה שהפך אותה לחומר גלם יוקרתי לתכשיטים ולעיטור כלי נגינה כבר לפני אלפי שנים. בוני כלי נגינה משתמשים בה עד היום לעיטור גיטרות, מנדולינות, בנג'ו, יוקולילות ועודים ערביים, לרוב כשיבוץ על צוואר הכלי או סביב פי התהודה.
מין ייחודי נוסף הוא חילזון הענבים (Helix pomatia) האירופי, המוכר גם בשם אסקרגו (Escargot). זה החלזון שרבים מהשפים הצרפתים מגישים לשולחן במסעדות, יחד עם חמאת שום. אבל מבחינה ביולוגית הוא מרתק לא פחות: הוא דו-מיני (Hermaphrodite), מייצר ביצים המכוסות בשכבה מגנה ויכול לישון שנת חורף של עד 6 חודשים רצופים.
הנה החלזונות:
https://youtu.be/4yW9M8BgSzI
חלזונות לילדים:
https://youtu.be/c8ma6vDvXAM
מבנה השריון והתפתחות השריון שלהם:
https://youtu.be/fiQIn0ST6yI
ובעולם אוכלים חלזונות במסעדות יוקרה:
https://youtu.be/VPP3KT03AfU
שבלולים
אכילת חלזונות ושבלולים (Snails) היא לא חדשה. עוד בעת העתיקה שבלולים נחשבו למעדן של ממש וסיפקו לגוף את הפרוטאין שהוא זקוק לו. כבר אז ידועים השבלול הרומי ושבלול הגינה, שנהגו לגדל באימפריה הרומית ולהפיץ בכל רחבי האימפריה הרומית.
אבל למעשה, כבר משחר האנושות אוכלים בני אדם קדמונים שלל שבלולים וחלזונות. על אכילתם בזמנים פרהיסטוריים מעידים שרידי שבלולים שנמצאו בגלליו של הומו ארקטוס, מין של האדם הקדמון הנקרא בעברית "האדם הזקוף".
ואם נחזור לרומאים, הרי שהם הקימו חוות גידול לחלזונות ואף הצליחו "לייצר" חלזונות בטעמים, כמו סלרי, פטרוזיליה ועוד עשבי תיבול. השיטה הייתה לפטם אותם באותם עשבי תיבול וירקות, שהקנו לבשרם את הריח והטעם הרצוי.
השף גורדון מכין מאכלי חלזונות ושבלולים עתיקים:
https://youtu.be/kt0rOX2tKqk
המזון המהיר של הרומאים לא כלל שבלולים:
https://youtu.be/bGEiyXTYwXI
הצרפתים אוהבים לאכול אותם והם נחשבו למזון מעודן:
https://youtu.be/MgR954xAXK0
הכנת אסקרגו, שבלולים במטבח הצרפתי:
https://youtu.be/Bp_2GNFyjOA
הנה השבלולים:
https://youtu.be/wv5zzgIDUW4?long=yes
וההיסטוריה של אכילת חלזונות ושבלולים:
https://youtu.be/Zc4bt3KI5Vk?long=yes
החילזון (Snail) מתגורר בתוך קונכייה עשוית חומר גירני, שנוצרת וגדלה מחומרים שגופו מפריש. כשהוא חש סכנה, או כשחם לו, החילזון נכנס לתוך הקונכייה שלו. בתוכה הוא גם ישן כשהוא עייף.
החילזון ידוע כמחסל גינות וצמחים. ואכן, הוא יכול לאכול כמויות ענקיות של עלים וירקות. הסוד הוא בפיו, שיכול להתרחב לגודל ענקי ביחס לגופו. על לשונו יש לו אלפי שיניים חדות וזעירות, שבעזרתן הוא לועס ומרסק את המזון.
מצד שני, עוד משחר האנושות, אכלו בני האדם חלזונות והכינו מהם תרופות לטיפול בכאבים ומחלות.
החילזון הוא בעל חיים חירש והוא אינו שומע דבר. בראשו יש לו 4 מחושים, ובעזרתם הוא מבחין בין אור לצל. את מזונו ואת דרכו בעולם הוא מוצא בזכות חוש הריח המפותח שלו. את רוב הפעילות שלו עושה החילזון בלילה, או בשעות נעימות, כשהטמפרטורות בהן לא חמות.
אבל איך החילזון נע עם הקונכייה שמעליו, ממקום למקום?
ובכן, גוף החילזון בנוי בצורה של מעין רגל עם שרירים, שהוא מכווץ ומשחרר. בזכות תנועת הגוף-רגל הזה הוא נע לאיטו, ממקום למקום. הוא גם מפריש ריר בזמן התנועה. הריר הזה מקל עליו את התנועה ומונע מגופו הרך פגיעות ונזקים בזמן שהוא נע ממקום למקום.
הריר שהוא מפריש כל כך טוב ומונע כל כך הרבה נזקים, עד כדי כך שהוא מונע ממנו פגיעה, אפילו כשהוא נע מעל זכוכיות חדות או נוגע בסכין גילוח. בריר הזה, אגב, משתמשים בתעשיית הקוסמטיקה לייצור של קרמים שמונעים קמטים.
מה שמזכיר שלחלזונות היה בכל מקרה שימוש רב במהלך ההיסטוריה של הרפואה העממית. בעולם העתיק הם היוו מרכיב של ממש ביצירת תרופות ומשחות לטיפול במחלות וכאבים מגוונים.
גם ליופי השתמשו בחלזונות בימי קדם. משחו אז את הפרשותיהם, מה שנקרא ה"סליים" שיוצא מהם, על עור הפנים.
מכל מקום, יש בעולם מעל 60,000 מינים של חלזונות. בעבר עוד היו ונכחדו מינים רבים נוספים.
אגב, אנו מתייחסים אל החילזון בתור זכר, אבל החלזונות הם בעצם גם זכר וגם נקבה. לכן ניתן להתייחס אליהם גם כזכר וגם כנקבה. נסו לומר "החילזון נעה ממקום למקום..."
הנה סוד התנועה של החלזונות (עברית):
https://youtu.be/MTG4C43ODpE
שימושי היופי ב"סליים" של החלזונות:
https://youtu.be/ac_iW3iA01E
המסע המופלא שלו הוא די דביק:
https://youtu.be/5qmAoTSw63w
חלזונות ושבלולים על צמחים בטבע:
https://youtu.be/ezSEbL2mb4U
ואפשר גם לעשות מרוצי חלזונות:
https://youtu.be/FGZv3VDOnDA
קוֹנְכִיָּה או ברבים קונכיות (Mollusc shells) הן אמצעי ההגנה שנוצרו עבור הרכיכות שחיות בתוכן.
למעשה, אם השלד שלנו ושל יונקים אחרים הוא בתוך גופנו, הקונכיה היא מעין שלד חיצוני של בעלי חיים שיש להם גוף רך וללא עצמות ונקראים "רכיכות". מרבית השבלולים והחלזונות הן רכיכות בעלי קונכיה. תוכלו להכירם בתגית "רכיכות".
הקונכיה מגינה על בעל החיים הרך הזה, הרכיכה. היא מסתירה אותו מפני טורפים ובעלי חיים אויבים, המעוניינים בקונכיה שלו לעצמם, כמקום מגורים והגנה.
מכיוון שהן עצמן הולכות וגדלות, מגדלות הרכיכות, שהן בעצם חלזונות ימיים, קונכיות לעצמן. הרכיכות ניזונות מאצות וככל שהן גדלות, הן עוברות מהמים הרדודים למים יותר עמוקים וזקוקות לקונכיה גדולה יותר. כשהן צריכות להטיל את הביצים שלהן חוזרות הרכיכות למים הרדודים יותר, עם הקונכיות ששומרות עליהם.
לקונכיות יש צורות שונות. הקונכיות הלולייניות, למשל, הן חלקות וגולשות על החול הרטוב והכבד. קונכיות מחורצות מסייעות לבעל החיים להיצמד לקרקעית הים בעוד שקונכיה בצורה של חרוט מיטיבה בהתחפרות אל מתחת לפני הקרקע.
היות והקונכיה הולכת וגדלה ביחד עם הרכיכה שחיה בתוכה, כל עוד הרכיכה הזו גדלה תגדל גם הקונכיה שלה. אך עם מותה של הרכיכה, או תנטוש מסיבה כלשהי את הקונכיה שלה, תפסיק גם הקונכיה לגדול.
כיום, אגב, ידוע לנו שהקונכיות זקוקות גם הן להגנה. ממי? - מאיתנו, בני האדם. רבים אוספים אותן בהמוניהן מתוך הים, סוחרים בהם ומדללים אותן מהים. בסוף המאה העשרים גברה תודעת שמירת הטבע בארצות רבות ונאסרו שלייתם והסחר בקונכיות של מינים רבים. כך גם היה במדינת ישראל, בה קיים אוסף לאומי ובנוסף לו בעיקר פריטים שנאספו בעבר על ידי חובבים וחוקרי טבע.
הנה הקונכיות כאמצעי הגנה לבעלי חיים:
https://youtu.be/Bmy2TfEJ42o
מחזור החיים של הקונכייה:
https://youtu.be/0F1LcufYwMw
על סוגי הקונכיות:
https://youtu.be/cV-7FmCT7Vg
קונכייה שבורה יכולה להתאחות (עברית):
https://youtu.be/Lgl6aPHLiyA
והאם ניסיתם להקשיב לקונכיה פעם?
https://youtu.be/PdW5uclCiII
סדרת פיבונאצ'י במתמטיקה היא סדרת מספרים שהאיברים הראשונים בה הם 1 ו-1. כל איבר אחר בסדרת פיבונאצ'י שווה לסכום של שני האיברים הקודמים לו. 2 שווה ל-1 ועוד 1, 3 שווה 2+1, 5 הוא 2+3 וכן הלאה.
הסדרה קרויה על שם המתמטיקאי לאונרדו דה פיזה (לאונרדו מהעיר פיזה) שבאיטליה, שכונה "פיבונאצ'י". פיבונאצ'י תיאר את הסדרה הזו ב"ספר החשבוניה" שיצא בשנת 1202. הוא השתמש בסדרת פיבונאצ'י כדי לתאר את מספר הצאצאים של זוג ארנבים אחד. הוא תאר מצב שכל זוג ארנבים מגיל חודשיים ומעלה, ממליט מדי חודש זוג נוסף, התוצאות של מספר הצאצאים שלהם יהיו על פי הסדרה הזו.
מסתבר שהיחס בין שני איברים עוקבים של מספרי פיבונאצ'י שואף ל"יחס הזהב", קבוע מתמטי שתואר כבר ביוון העתיקה. תמיד כשמחלקים שני איברים עוקבים בסדרת פיבונאצ'י, התוצאה תלך ותתקרב לחתך הזהב.
בדרך זו מוסברים דברים רבים בטבע בעזרת סדרת פיבונאצ'י והרקורסיה (ראו באאוריקה בתגית "מה זה, רקורסיה"), מקונכיות עם "ספירלת הזהב", דרך פרחים, כרובית, גלקסיות חלזוניות ועוד.
זה לא במקרה שסדרת פיבונאצ'י היא כה נפוצה בטבע - כמו בדוגמת הארנבים, מדובר בצורה היעילה ביותר לשכפול ולכן, כשצמחים ובעלי חיים פשוטים משכפלים תאים בגדילה - מקבלים בדיוק את הסדרה של פיבונאצ'י.
מקובל לסמן את איברי הסדרה באות F, שמוגדרת ברקורסיה - כלומר פעולה המבוצעת על ידי הפניה עצמית. במקרה הזה, כל F הוא סכום שני ה-Fים שלפניו.
הנה הסבר על סדרת פיבונאצ'י (עברית):
https://youtu.be/EAXKR-H_bS0
הסבר מדעי של הסדרה הפיבונאצ'ית (עברית):
http://youtu.be/z5RWfXTd3QU
הדגמה של סדרת פיבונאצ'י:
https://youtu.be/2tv6Ej6JVho
והסבר מתמטי של סדרת ה פיבונאצ'י (מתורגם):
https://youtu.be/SjSHVDfXHQ4?long=yes
