למה בעלי חיים צריכים קונכיות?
קוֹנְכִיָּה או ברבים קונכיות (Mollusc shells) הן אמצעי ההגנה שנוצרו עבור הרכיכות שחיות בתוכן.
למעשה, אם השלד שלנו ושל יונקים אחרים הוא בתוך גופנו, הקונכיה היא מעין שלד חיצוני של בעלי חיים שיש להם גוף רך וללא עצמות ונקראים "רכיכות". מרבית השבלולים והחלזונות הן רכיכות בעלי קונכיה. תוכלו להכירם בתגית רכיכות.
הקונכיה מגינה על בעל החיים הרך הזה, הרכיכה. היא מסתירה אותו מפני טורפים ובעלי חיים אויבים, המעוניינים בקונכיה שלו לעצמם, כמקום מגורים והגנה.
מכיוון שהן עצמן הולכות וגדלות, מגדלות הרכיכות, שהן בעצם חלזונות ימיים, קונכיות לעצמן. הרכיכות ניזונות מאצות וככל שהן גדלות, הן עוברות מהמים הרדודים למים יותר עמוקים וזקוקות לקונכיה גדולה יותר. כשהן צריכות להטיל את הביצים שלהן חוזרות הרכיכות למים הרדודים יותר, עם הקונכיות ששומרות עליהם.
לקונכיות יש צורות שונות. הקונכיות הלולייניות, למשל, הן חלקות וגולשות על החול הרטוב והכבד. קונכיות מחורצות מסייעות לבעל החיים להיצמד לקרקעית הים בעוד שקונכיה בצורה של חרוט מיטיבה בהתחפרות אל מתחת לפני הקרקע.
היות והקונכיה הולכת וגדלה ביחד עם הרכיכה שחיה בתוכה, כל עוד הרכיכה הזו גדלה תגדל גם הקונכיה שלה. אך עם מותה של הרכיכה, או תנטוש מסיבה כלשהי את הקונכיה שלה, תפסיק גם הקונכיה לגדול.
כיום, אגב, ידוע לנו שהקונכיות זקוקות גם הן להגנה. ממי? - מאיתנו, בני האדם. רבים אוספים אותן בהמוניהן מתוך הים, סוחרים בהם ומדללים אותן מהים. בסוף המאה העשרים גברה תודעת שמירת הטבע בארצות רבות ונאסרו שלייתם והסחר בקונכיות של מינים רבים. כך גם היה במדינת ישראל, בה קיים אוסף לאומי ובנוסף לו בעיקר פריטים שנאספו בעבר על ידי חובבים וחוקרי טבע.
קוֹנְכִיָּה או ברבים קונכיות (Mollusc shells) הן אמצעי ההגנה שנוצרו עבור הרכיכות שחיות בתוכן.
למעשה, אם השלד שלנו ושל יונקים אחרים הוא בתוך גופנו, הקונכיה היא מעין שלד חיצוני של בעלי חיים שיש להם גוף רך וללא עצמות ונקראים "רכיכות". מרבית השבלולים והחלזונות הן רכיכות בעלי קונכיה. תוכלו להכירם בתגית רכיכות.
הקונכיה מגינה על בעל החיים הרך הזה, הרכיכה. היא מסתירה אותו מפני טורפים ובעלי חיים אויבים, המעוניינים בקונכיה שלו לעצמם, כמקום מגורים והגנה.
מכיוון שהן עצמן הולכות וגדלות, מגדלות הרכיכות, שהן בעצם חלזונות ימיים, קונכיות לעצמן. הרכיכות ניזונות מאצות וככל שהן גדלות, הן עוברות מהמים הרדודים למים יותר עמוקים וזקוקות לקונכיה גדולה יותר. כשהן צריכות להטיל את הביצים שלהן חוזרות הרכיכות למים הרדודים יותר, עם הקונכיות ששומרות עליהם.
לקונכיות יש צורות שונות. הקונכיות הלולייניות, למשל, הן חלקות וגולשות על החול הרטוב והכבד. קונכיות מחורצות מסייעות לבעל החיים להיצמד לקרקעית הים בעוד שקונכיה בצורה של חרוט מיטיבה בהתחפרות אל מתחת לפני הקרקע.
היות והקונכיה הולכת וגדלה ביחד עם הרכיכה שחיה בתוכה, כל עוד הרכיכה הזו גדלה תגדל גם הקונכיה שלה. אך עם מותה של הרכיכה, או תנטוש מסיבה כלשהי את הקונכיה שלה, תפסיק גם הקונכיה לגדול.
כיום, אגב, ידוע לנו שהקונכיות זקוקות גם הן להגנה. ממי? - מאיתנו, בני האדם. רבים אוספים אותן בהמוניהן מתוך הים, סוחרים בהם ומדללים אותן מהים. בסוף המאה העשרים גברה תודעת שמירת הטבע בארצות רבות ונאסרו שלייתם והסחר בקונכיות של מינים רבים. כך גם היה במדינת ישראל, בה קיים אוסף לאומי ובנוסף לו בעיקר פריטים שנאספו בעבר על ידי חובבים וחוקרי טבע.
