שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם היצע וביקוש?
היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.
בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.
הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:
http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8
אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מה היה האנטי מחיקון?
קשה להאמין שפעם, בסוף שנות ה-70, דאגה הממשלה שיווצרו פערים בין עניים לעשירים בישראל. עד כדי כך דאגה הממשלה מפערים חברתיים, שהיא הורתה לערוץ הטלוויזיה היחיד לשדר את כל התכניות בשחור-לבן ולא בצבע.
החשש היה מכך שהעשירים יצפו בתכניות בצבע כשהשאר לא יכולים להרשות לעצמם מכשירים צבעוניים היה גדול. כך הפעילה רשות השידור את המחיקון - מתקן שהמיר את כל התכניות הצבעוניות לשחור לבן.
גם את אלה שצולמו במקור בצבע...
אבל בעם ישראל לא מוותרים בקלות. יזמים מוכשרים בראשות מי שלימים יהיה נשיא חברת אינטל בישראל, מולי אדן, יצרו מתקן הפוך. המתקן שנמכר לכל דורש נקרא אנטי-מחיקון והוא הותקן במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים כדי לשחזר את הצבע שהוסר בשידורים הללו.
כך יכולה הייתה הממשלה להתהדר בצעדים חברתיים, בזמן שהציבור בעל הממון ראה בדיוק את מה שהוא רצה.
כמובן שבתוך שנים אחדות בוטלה המדיניות המשונה והלא-יעילה של הממשלה וה"אנטי-מחיקון" הפך למטבע לשון שמצביע על החלטות כושלות ועל ממשלה שמתערבת באופן מיותר בכלכלה החופשית.
הנה סיפורו ההיסטורי של אנטי המחיקון (עברית):
https://youtu.be/8RyTBWCwXtc
וסקירת אודיו על האנטי מחיקון (עברית):
http://youtu.be/PYeNOShS1LA
מה גדולתו של הספר "מרד הנפילים"?
אין הרבה ספרים בהיסטוריה שיצרו מחלוקות כה עזות כמו "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), יצירתה הגדולה של גאונה חד-פעמית בהיסטוריה של אמריקה וספר שהוא אחד המשפיעים ביותר בין ספרי המאה ה-20.
זהו ספרה המפורסם ביותר של הפילוסופית והסופרת האמריקנית יהודייה איין ראנד (Ayn Rand), מהסופרות והפילוסופיות החשובות במאה ה-20 ומי שהולידה בספר פולחן הזה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת אצל ליברטריאנים, תומכי השוק החופשי ומתנגדי ומבקרי הסוציאליזם.
הספר הדיסטופי ועב-הכרס מתרחש בארצות הברית, בשלב בו הממשלה הופכת יותר ויותר סוציאליסטית ומתערבת בשוק החופשי.
החברה המתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
הספר מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
לקח לאיין ראנד 12 שנים לכתוב את הספר הזה ואחרי שפורסם "מרד הנפילים" ובמשך 25 השנים שעברו עד מותה, ראנד לא פרסמה אפילו ספר אחד.
שיאו הספרותי והרעיוני של הספר הוא "הנאום של גאלט", מעין נאום רדיו בספר שראנד הקדישה לכתיבתו לבדה שנתיים שלמות. זוהי מסה פילוסופית בת כמעט 60 עמודים המופיעה בשיא עלילת הספר ומהווה מעין מניפסט ספרותי, או הצהרת אמונים לפילוסופיית ה"אובייקטיביזם" (Objectivism) שהגתה ראנד.
ואגב, בזמן הכתיבה קראה אין ראנד לספר "השביתה" (The Strike), אך לבסוף אהבה את השם "מרד האטלס" שהציע בעלה, פרנק אוקונור.
בעברית תורגם שם הספר ל"מרד הנפילים" אבל השם הזה שמר על הכוונה לרמוז על אטלס מהמיתולוגיה היוונית, כמי שנושא את כיפת השמיים המשמשת כדימוי ליחידים היצרניים שנושאים על גבם את כלל החברה.
הכירו את ראנד בתגית "איין ראנד".
קדימון AI לספר "מרד הנפילים":
https://youtu.be/NUn6JJsJroA
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון רדיו של אורן נהרי על הספר "מרד הנפילים" (עברית):
https://youtu.be/DuujZ4etQE0?long.yrs
וקיצור הפילוסופיה של איין ראנד:
https://youtu.be/asery3UeBj4
מי הייתה איין ראנד ומה תורתה?
איין ראנד (Ayn Rand) הייתה פילוסופית וסופרת אמריקנית יהודייה חשובה במאה ה-20 שהגתה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת.
ילידת סנט פטרסבורג שברוסיה, היא מלמדת את עצמה לקרוא בגיל 6 ובגיל 9 ומחליטה להפוך לסופרת. כשהיא בת 12 חווה ראנד את המהפכה הבולשביקית ונאלצת עם משפחתה לחיות בעוני, לאחר שבית המרקחת המשפחתי מוחרם.
בגיל 21, לאחר שהיא לומדת היסטוריה ופילוסופיה באוניבריסיטת פטרוגרד ולומדת תסריטאות במכון הקולנוע הממלכתי, ראנד עוזבת את רוסיה הסובייטית, כביכול לביקור אצל קרובי משפחה בשיקגו. למעשה, היא לא מתכוונת לשוב למולדתה לעולם ומשאירה מאחור הורים שלא תראה עוד לעולם.
בארה"ב היא נסעה להוליווד, התחברה למפיק הנודע ססיל ב' דמיל (Cecil B. DeMille). האגדה מספרת שהוא שאל אותה למה היא בוהה בו, הבין שהיא באה מרוסיה ורוצה לכתוב תסריטים. הוא התרשם, הזמין אותה לסט הצילום של סרטו "מלך המלכים" (The King of Kings) ונתן לה עבודה. אגב, על אותו סט היא מתאהבת בשחקן צעיר ונאה בשם פרנק אוקונור (Frank O'Connor), משכה ביופיה את תשומת ליבו וב-1929 הם נישאים ועד מותו ב-1979 חיים יחדיו.
#האובייקטיביזם
ראנד ראתה בעצמה "אמריקאית" והעריכה את חוקת ארצות הברית ואת חירות הפרט. בהמשך היא מציגה את פילוסופיית האובייקטיביזם שלה, שתגדיר מחדש את היחסים שבין המציאות לתודעה.
כמה עקרונות מרכזיים הם הבסיס לאובייקטיביזם. הראשון גורס שהמציאות קיימת באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי בתודעתנו. שנית, רק התבונה תאפשר ליחיד להכיר את המציאות. שלישית, האדם קיים בשביל עצמו והאושר האישי שלו הוא המטרה המוסרית העליונה של חייו. מכל אלה נגזר העיקרון שראנד ראתה כמהפכני: האנוכיות הרציונלית היא מידה טובה ולא רעה.
האובייקטיביזם כפילוסופיה דוגלת בקיומה של מציאות אובייקטיבית שאותה יכול האדם לגלות על ידי שימוש בשכל. ברמה האישית האובייקטיביזם מעודד את האדם לעסוק ב"יצרנות" במישור הכלכלי וב"הגשמה עצמית" - במובן של הוצאה לפועל של כישוריו, ליצירה והשקעה של כל פרט.
אותו "אגואיזם רציונלי" שהיא מציעה נובע לדעת ראנד מערך החיים אותו צריך כל אדם רציונלי לקבל כאמת מידה לבחירות שהוא עושה בקפיטליזם ובעקרון של אי-תוקפנות, לצד התמיכה ברעיון "מדינת שומר הלילה" - עיקרון שלפיו המדינה צריכה להגביל את עצמה רק להגנה על זכויות הפרט מפני כוח פיזי - כלומר עם צבא, משטרה ובתי משפט ולהמנע מפעולה ממשלתית אחרות, כולל רווחה, חינוך או הסדרה כלכלית, מכיוון שהן פוגעות בחירות הפרט)
ראנד כותבת על רציונליזם מוחלט ונודעה בעיקר בשל ספריה הגדולים, בראשם "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), הנחשב מהמשפיעים בספרי המאה ה-20. החברההמתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
"מרד הנפילים" מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
בנוסף היא גם מפרסמת את הספרים החשובים לא פחות "אנו החיים" (We the Living) מ-1936, המספר סיפור חצי אוטוביוגרפי על החיים תחת המשטר הסובייטי.
חשוב לא פחות הוא ספרה "כמעיין המתגבר" (The Fountainhead) מ-1943, שהאדיר את האדם היוצר והעריץ אותו. הגיבור הוא הווארד רוארק (Howard Roark), אדריכל בלתי מתפשר שבניגוד לאדם הטפיל וחסר היצירתיות, מתעקש על חזונו האמנותי ומעדיף לפוצץ את הבניין שעיצב על פני פשרה שתשבש את החזון שלו. אף שראנד שללה טענה זו, חוקרים שונים כתבו שרוב דמות האדריכל מבוססת על הארכיטקט פרנק לויד רייט.
הספר היה הקדמה לגישת האובייקטיביזם שפיתחה ראנד ומוצגת באופן מובהק אף יותר בספרה "מרד הנפילים".
#בין הציטוטים המעניינים של ראנד:
"למדו להעריך את עצמכם שמשמעותו להילחם על האושר שלכם. זה הדבר הכי קשה בעולם - לעשות את מה שאנחנו רוצים. וזה דורש את האומץ הגדול ביותר. כלומר, את מה שאנחנו באמת רוצים."
"חיו ופעלו במסגרת הידע שלכם והמשיכו להרחיב אותו עד קצה גבול חייכם."
"אל תתנו לאש שלכם לכבות, ניצוץ אחר ניצוץ שאין לו תחליף בביצות חסרות התקווה של הלא-בדיוק, הלא-עדיין והלא-בכלל."
"אין צורה גדולה, אצילית והרואית יותר של מסירות ממעשה של אישה/גבר שלוקחת על עצמה את האחריות לחשוב."
"שמחה היא מטרת הקיום, ושמחה אינה דבר שמועיל, אלא מושגת, ומעשה הבגידה הוא לתת לחזונה לטבוע בביצת עינויי הרגע."
הנה סיפורה של איין ראנד:
https://youtu.be/tRDLL_ZiPf4
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון מונפש עם הפילוסופית המשפיעה:
https://youtu.be/mQVrMzWtqgU
דעתה על ישראל:
https://youtu.be/2uHSv1asFvU
איין ראנד מדברת על הבגידה של ארה"ב בקפיטליזם, השחתת התרבות האמריקאית והנטייה הפוליטית לימין:
http://youtu.be/GxAFXQ6R7P8
ראיון על ספרה של איין ראנד "קפיטליזם: האידאל":
https://youtu.be/emsVhkagrjw?long=yes
מהי הגלובליזציה המחברת את כל העולם?
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
מה גרמה המהפכה התעשייתית ומהי בדיוק?
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מהו הקפיטליזם ומי מעוניינים להציגו כקפיטליזם חזירי?
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
היצע וביקוש הם שני מצבים בכלכלה. היצע הוא הכמות שמציעים המוכרים ממוצר מסוים וביקוש הוא הרצון של הקונים לרכוש אותו.
בשוק הכלכלי החופשי גורמים ההיצע והביקוש לקביעת המחיר של המוצר - אם מחירו של מוצר הוא גבוה, המוצר יקר - יקטן הביקוש לו, כלומר פחות אנשים ירצו לקנותו. אם מחירו יירד - יותר אנשים ירצו לקנות אותו. לעיתים זה גם עובד הפוך - אם יש הרבה אנשים שרוצים לקנות מוצר וכמותו מוגבלת - יעלה המוכר את מחירו.
הנה סצנה מסרט קולנוע שמדגימה איך ביקוש נמוך גורם לירידת מחירים של חישוק ה"הולה הופ" המפורסם ואיך הסתערות של קונים מעלה את המחירים במהירות:
http://youtu.be/DQYjgqnTmJ8
אבל ההיצע והביקוש העולמיים, הכל היום עולמי, יוצרים אינטרס שלכל אזרחי העולם יהיה טוב יותר (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
קשה להאמין שפעם, בסוף שנות ה-70, דאגה הממשלה שיווצרו פערים בין עניים לעשירים בישראל. עד כדי כך דאגה הממשלה מפערים חברתיים, שהיא הורתה לערוץ הטלוויזיה היחיד לשדר את כל התכניות בשחור-לבן ולא בצבע.
החשש היה מכך שהעשירים יצפו בתכניות בצבע כשהשאר לא יכולים להרשות לעצמם מכשירים צבעוניים היה גדול. כך הפעילה רשות השידור את המחיקון - מתקן שהמיר את כל התכניות הצבעוניות לשחור לבן.
גם את אלה שצולמו במקור בצבע...
אבל בעם ישראל לא מוותרים בקלות. יזמים מוכשרים בראשות מי שלימים יהיה נשיא חברת אינטל בישראל, מולי אדן, יצרו מתקן הפוך. המתקן שנמכר לכל דורש נקרא אנטי-מחיקון והוא הותקן במכשירי הטלוויזיה הצבעוניים כדי לשחזר את הצבע שהוסר בשידורים הללו.
כך יכולה הייתה הממשלה להתהדר בצעדים חברתיים, בזמן שהציבור בעל הממון ראה בדיוק את מה שהוא רצה.
כמובן שבתוך שנים אחדות בוטלה המדיניות המשונה והלא-יעילה של הממשלה וה"אנטי-מחיקון" הפך למטבע לשון שמצביע על החלטות כושלות ועל ממשלה שמתערבת באופן מיותר בכלכלה החופשית.
הנה סיפורו ההיסטורי של אנטי המחיקון (עברית):
https://youtu.be/8RyTBWCwXtc
וסקירת אודיו על האנטי מחיקון (עברית):
http://youtu.be/PYeNOShS1LA
אין הרבה ספרים בהיסטוריה שיצרו מחלוקות כה עזות כמו "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), יצירתה הגדולה של גאונה חד-פעמית בהיסטוריה של אמריקה וספר שהוא אחד המשפיעים ביותר בין ספרי המאה ה-20.
זהו ספרה המפורסם ביותר של הפילוסופית והסופרת האמריקנית יהודייה איין ראנד (Ayn Rand), מהסופרות והפילוסופיות החשובות במאה ה-20 ומי שהולידה בספר פולחן הזה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת אצל ליברטריאנים, תומכי השוק החופשי ומתנגדי ומבקרי הסוציאליזם.
הספר הדיסטופי ועב-הכרס מתרחש בארצות הברית, בשלב בו הממשלה הופכת יותר ויותר סוציאליסטית ומתערבת בשוק החופשי.
החברה המתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
הספר מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
לקח לאיין ראנד 12 שנים לכתוב את הספר הזה ואחרי שפורסם "מרד הנפילים" ובמשך 25 השנים שעברו עד מותה, ראנד לא פרסמה אפילו ספר אחד.
שיאו הספרותי והרעיוני של הספר הוא "הנאום של גאלט", מעין נאום רדיו בספר שראנד הקדישה לכתיבתו לבדה שנתיים שלמות. זוהי מסה פילוסופית בת כמעט 60 עמודים המופיעה בשיא עלילת הספר ומהווה מעין מניפסט ספרותי, או הצהרת אמונים לפילוסופיית ה"אובייקטיביזם" (Objectivism) שהגתה ראנד.
ואגב, בזמן הכתיבה קראה אין ראנד לספר "השביתה" (The Strike), אך לבסוף אהבה את השם "מרד האטלס" שהציע בעלה, פרנק אוקונור.
בעברית תורגם שם הספר ל"מרד הנפילים" אבל השם הזה שמר על הכוונה לרמוז על אטלס מהמיתולוגיה היוונית, כמי שנושא את כיפת השמיים המשמשת כדימוי ליחידים היצרניים שנושאים על גבם את כלל החברה.
הכירו את ראנד בתגית "איין ראנד".
קדימון AI לספר "מרד הנפילים":
https://youtu.be/NUn6JJsJroA
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון רדיו של אורן נהרי על הספר "מרד הנפילים" (עברית):
https://youtu.be/DuujZ4etQE0?long.yrs
וקיצור הפילוסופיה של איין ראנד:
https://youtu.be/asery3UeBj4
איין ראנד (Ayn Rand) הייתה פילוסופית וסופרת אמריקנית יהודייה חשובה במאה ה-20 שהגתה תיאוריה פילוסופית שהייתה כמעט לדת.
ילידת סנט פטרסבורג שברוסיה, היא מלמדת את עצמה לקרוא בגיל 6 ובגיל 9 ומחליטה להפוך לסופרת. כשהיא בת 12 חווה ראנד את המהפכה הבולשביקית ונאלצת עם משפחתה לחיות בעוני, לאחר שבית המרקחת המשפחתי מוחרם.
בגיל 21, לאחר שהיא לומדת היסטוריה ופילוסופיה באוניבריסיטת פטרוגרד ולומדת תסריטאות במכון הקולנוע הממלכתי, ראנד עוזבת את רוסיה הסובייטית, כביכול לביקור אצל קרובי משפחה בשיקגו. למעשה, היא לא מתכוונת לשוב למולדתה לעולם ומשאירה מאחור הורים שלא תראה עוד לעולם.
בארה"ב היא נסעה להוליווד, התחברה למפיק הנודע ססיל ב' דמיל (Cecil B. DeMille). האגדה מספרת שהוא שאל אותה למה היא בוהה בו, הבין שהיא באה מרוסיה ורוצה לכתוב תסריטים. הוא התרשם, הזמין אותה לסט הצילום של סרטו "מלך המלכים" (The King of Kings) ונתן לה עבודה. אגב, על אותו סט היא מתאהבת בשחקן צעיר ונאה בשם פרנק אוקונור (Frank O'Connor), משכה ביופיה את תשומת ליבו וב-1929 הם נישאים ועד מותו ב-1979 חיים יחדיו.
#האובייקטיביזם
ראנד ראתה בעצמה "אמריקאית" והעריכה את חוקת ארצות הברית ואת חירות הפרט. בהמשך היא מציגה את פילוסופיית האובייקטיביזם שלה, שתגדיר מחדש את היחסים שבין המציאות לתודעה.
כמה עקרונות מרכזיים הם הבסיס לאובייקטיביזם. הראשון גורס שהמציאות קיימת באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי בתודעתנו. שנית, רק התבונה תאפשר ליחיד להכיר את המציאות. שלישית, האדם קיים בשביל עצמו והאושר האישי שלו הוא המטרה המוסרית העליונה של חייו. מכל אלה נגזר העיקרון שראנד ראתה כמהפכני: האנוכיות הרציונלית היא מידה טובה ולא רעה.
האובייקטיביזם כפילוסופיה דוגלת בקיומה של מציאות אובייקטיבית שאותה יכול האדם לגלות על ידי שימוש בשכל. ברמה האישית האובייקטיביזם מעודד את האדם לעסוק ב"יצרנות" במישור הכלכלי וב"הגשמה עצמית" - במובן של הוצאה לפועל של כישוריו, ליצירה והשקעה של כל פרט.
אותו "אגואיזם רציונלי" שהיא מציעה נובע לדעת ראנד מערך החיים אותו צריך כל אדם רציונלי לקבל כאמת מידה לבחירות שהוא עושה בקפיטליזם ובעקרון של אי-תוקפנות, לצד התמיכה ברעיון "מדינת שומר הלילה" - עיקרון שלפיו המדינה צריכה להגביל את עצמה רק להגנה על זכויות הפרט מפני כוח פיזי - כלומר עם צבא, משטרה ובתי משפט ולהמנע מפעולה ממשלתית אחרות, כולל רווחה, חינוך או הסדרה כלכלית, מכיוון שהן פוגעות בחירות הפרט)
ראנד כותבת על רציונליזם מוחלט ונודעה בעיקר בשל ספריה הגדולים, בראשם "מרד הנפילים" (Atlas Chugged), הנחשב מהמשפיעים בספרי המאה ה-20. החברההמתוארת ב"מרד הנפילים" היא כזו שבה מחליטים היזמים והיוצרים על שביתה והיעלמות לעמק נסתר, כשבכך הם מדגימים את תלות החברה ביכולתם היצירתית.
"מרד הנפילים" מעביר ללא בושה מסרים בזכות האגואיזם והקפיטליזם. בספר היא הציגה תפיסה הרואה בקפיטליזם לא רק שיטה כלכלית אלא גם תפיסה מוסרית, שמחזקת את זכותו של אדם ליהנות מחייו ומהקניין שצבר.
בנוסף היא גם מפרסמת את הספרים החשובים לא פחות "אנו החיים" (We the Living) מ-1936, המספר סיפור חצי אוטוביוגרפי על החיים תחת המשטר הסובייטי.
חשוב לא פחות הוא ספרה "כמעיין המתגבר" (The Fountainhead) מ-1943, שהאדיר את האדם היוצר והעריץ אותו. הגיבור הוא הווארד רוארק (Howard Roark), אדריכל בלתי מתפשר שבניגוד לאדם הטפיל וחסר היצירתיות, מתעקש על חזונו האמנותי ומעדיף לפוצץ את הבניין שעיצב על פני פשרה שתשבש את החזון שלו. אף שראנד שללה טענה זו, חוקרים שונים כתבו שרוב דמות האדריכל מבוססת על הארכיטקט פרנק לויד רייט.
הספר היה הקדמה לגישת האובייקטיביזם שפיתחה ראנד ומוצגת באופן מובהק אף יותר בספרה "מרד הנפילים".
#בין הציטוטים המעניינים של ראנד:
"למדו להעריך את עצמכם שמשמעותו להילחם על האושר שלכם. זה הדבר הכי קשה בעולם - לעשות את מה שאנחנו רוצים. וזה דורש את האומץ הגדול ביותר. כלומר, את מה שאנחנו באמת רוצים."
"חיו ופעלו במסגרת הידע שלכם והמשיכו להרחיב אותו עד קצה גבול חייכם."
"אל תתנו לאש שלכם לכבות, ניצוץ אחר ניצוץ שאין לו תחליף בביצות חסרות התקווה של הלא-בדיוק, הלא-עדיין והלא-בכלל."
"אין צורה גדולה, אצילית והרואית יותר של מסירות ממעשה של אישה/גבר שלוקחת על עצמה את האחריות לחשוב."
"שמחה היא מטרת הקיום, ושמחה אינה דבר שמועיל, אלא מושגת, ומעשה הבגידה הוא לתת לחזונה לטבוע בביצת עינויי הרגע."
הנה סיפורה של איין ראנד:
https://youtu.be/tRDLL_ZiPf4
נאומו המפורסם של ג'ון גאלט מהספר "מרד הנפילים" של איין ראנד:
http://youtu.be/WQt6o-IPeJ0
ראיון מונפש עם הפילוסופית המשפיעה:
https://youtu.be/mQVrMzWtqgU
דעתה על ישראל:
https://youtu.be/2uHSv1asFvU
איין ראנד מדברת על הבגידה של ארה"ב בקפיטליזם, השחתת התרבות האמריקאית והנטייה הפוליטית לימין:
http://youtu.be/GxAFXQ6R7P8
ראיון על ספרה של איין ראנד "קפיטליזם: האידאל":
https://youtu.be/emsVhkagrjw?long=yes
שוק חופשי
הגלובליזציה (Globalization), בעברית "עולמיות", משמעותה הפיכת העולם לאיזור אחד, כשהפעילות הכלכלית של כל המדינות פועלת בקשרים חזקים ומשפיעים מאד.
בגלובליזציה התחושה היא שהגבולות והמחסומים שהיו בעבר בין המדינות הולכים ונעלמים. אנשים ממקום אחד יכולים להיות בעלי מפעלים ועסקים בכל מקום אחר בעולם, רוב המוצרים מיוצרים במזרח ומשווקים במערב, עובדים עוברים לעבוד במדינות אחרות ועוד.
את תהליך הגלובליזציה עודדו וקידמו החידושים בתקשורת ובאינטרנט, ארגונים וחברות מסחריות רב-לאומיות, הסחר העולמי ההולך וגדל, התיירות והגירת עובדים ממדינות מתפתחות אל מדינות מפותחות ועשירות.
התהליך הזה גרם בעשורים האחרונים לעולם עם שפע אדיר של מוצרים, במחירים זולים ובאיכות שווה, אך במקביל הוא הגדיל בצורה מסוכנת את אי השוויון בעולם.
מפעלים רבים נסגרו בארצות רבות והותירו המוני מובטלים בארצות רבות, לטובת ייצור זול במדינות המזרח הרחוק ובמיוחד בסין.
בעלי ההון, שמעבירים את המפעלים שבבעלותם לסין ולמזרח הרחוק, נעשים עשירים יותר משנה לשנה. במקביל, עובדים רבים מפוטרים או יורדים בשכרם, בשל תחרות במחירים הזולים של הייצור הסיני ושל שאר המדינות עם כוח העבודה הזול.
סין עצמה נהנתה מהגלובליזציה מאד והפכה לכוח הכלכלי החזק בעולם. היא מסבסדת את הייצור ולמעשה "קונה" את השווקים שאליהם היא מייצאת את מוצריה ואת אמצעי הייצור שעוברים בהמוניהם אליה.
אבל בהמשך לכך הפכו מאות מליוני אנשים בהמון מדינות אחרות למובטלים או ששכרם צנח ומצבם הכלכלי הלך וירד. התוצאה היא שההמונים הללו התמרדו. יותר ויותר מנהיגים פופוליסטיים נבחרו במדינות הללו, על מנת שיחזירו את המצב לקדמותו, כפי שהבטיחו.
אותם מנהיגים, כצפוי, לא הצליחו לעשות זאת. אבל הפופוליזם שלהם הפך לטרנד עולמי מטריד, שהעלה מנהיגים פופוליסטיים המאתגרים את הדמוקרטיה בכל מקום ומאיימים על הסדר הקיים של מדינות המערב.
מהי הגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
הסבר נוסף (עברית):
http://youtu.be/5Pxg_KnBxkY
דוגמאות לגלובליזציה ביום יום שלנו (עברית):
http://youtu.be/eTCmihKppX4
ומצגת וידאו שמסבירה את מושג הגלובליזציה (עברית):
http://youtu.be/c7KnQnjNKo8
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
קפיטליזם (Capitalism) היא שיטה כלכלית וחברתית שבה גורמים פרטיים ויוזמה פרטית הם שמנהלים את הכלכלה, באופן עצמאי וחופשי, ולא בניהול הממשלה.
השוק בקפיטליזם הוא חופשי, או מה שאדם סמית' קרא "כלכלת שוק חופשי". כל יזם, חברה וארגון פועלים בו כדי להרוויח כמה שיותר מההון שבידיהם. השוק הקפיטליסטי מתנהל לפי חוקים של היצע וביקוש ולא בהשפעה של חוקים ותקנות שחוקקו גורמים ממשלתיים.
דוגמה לכלכלה קפיטליסטית היתה כלכלת ארה"ב, שבה הממשלה אינה מרבה להתערב ונותנת ליוזמה העיסקית לנהל את רוב הכלכלה.
התוצאות היו עושר מופלג של מי שהשקיעו כסף ומאמצים והרוויחו הרבה כסף ועוני מחפיר של החלשים בחברה, מבלי שהמדינה הצליחה לתמוך ברובם.
#מאיפה זה בא?
הקפיטליזם נולד מהמהפכה התעשייתית, שלכל הפחות האיצה וחיזקה אותו באופן חסר תקדים. הוא גם זה שנתן סיכוי וחיזוק לשיטת משטר צעירה ודי ראשונית במאה ה-19 - השיטה הדמוקרטית.
אגב, הדמוקרטיה, כמו שאנו מכירים אותה, אמנם נולדה במהפכה הצרפתית. אבל היא נדדה די מהר ל-13 המושבות של ארצות הברית, אלו שהשתחררו משלטון האימפריה הבריטית ובחרו בה כשיטת השלטון המועדפת לברית שהם יקימו. משם הוא תתפשט כמעט לכל מדינה קפיטליסטית, האוחזת בתעשייה מתקדמת ומתנהלת בכלכלה של שוק חופשי.
#אנטיתזה
השיטה ההפוכה לקפיטליזם היא הסוציאליזם, או הקומוניזם. זוהי שיטה הדוגלת בשוויון בין כלל הציבור, בלי עשירים ועניים, תוך הבטחה לדאגה מוחלטת של המדינה לצרכי הפרט.
ספוילר: השיטה הסוציאליסטית היא חשובה אבל די נכשלה היסטורית. רק מדינות עשירות ומצליחות, כמו חלק ממדינות סקנדינביה, הצליחו לשלב חלקים ממנה בכלכלת שוק ולקיים את ההבטחות של הסוציאליזם לחלשים, אבל ללא השוויון שהוא הבטיח. הן עשו זאת באמצעות מס גדול על העשירים, המבטיח חיים טובים יחסית, גם לעניים. קראו עליה בתגית "סוציאליזם".
הנה השוואה בין הקפיטליזם ומה שאינו כזה, כלומר סוציאליזם (עברית):
https://youtu.be/CBat0LnsvJk
קפיטליזם או סוציאליזם - לאיזה מהסיפורים אתם מתחברים (עברית)?
https://youtu.be/QiIznGQ1JFM
כך הקפיטליזם עובד והחברה נהנית מהצמיחה שיוצרת בו היוזמה החופשית:
http://youtu.be/IDuLced3OFM
הקפיטליזם עדיין רק בתחילתו:
https://youtu.be/Yh_hRS15n_8
הסבר מדוע הוא שיטה כלכלית מוסרית (מתורגם):
https://youtu.be/fJr2RO7g7jI
הרצאת טד על הסכנה לדמוקרטיה מהקפיטליזם (מתורגם):
https://youtu.be/GB4s5b9NL3I?long=yes
וסרט על תולדות הקפיטליזם:
https://youtu.be/dIuaW9YWqEU?long=yes
