» «
חדשנות משבשת
מהו השיבוש ומהי חדשנות משבשת?



"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי.

אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.

את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.

איך זה קורה בפועל?

בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.

מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.

מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.

כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.

מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.

קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.

שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.


הנה החדשנות המשבשת:

https://youtu.be/ystdF6jN7hc


אפליקציית שיתוף נסיעות:

http://youtu.be/M92tohh_-Is


והנה חדשנות משבשת:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:

https://youtu.be/8d32Ps1VYAk


כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:

https://youtu.be/maKZ24qq-Ec


אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:

https://youtu.be/XI9jB3rPttI
פודקאסט
מהו פודקאסט?



פודקאסט (Podcast), בעברית הֶסְכֵּת, הוא תכנית רדיו (ולעתים גם וידאו), שמועברת אל כל העולם דרך האינטרנט. בניגוד לרדיו והטלוויזיה הרגילים, שהכריחו את המאזין לפתוח את מקלט הרדיו בשעה מסוימת וביום מסוים, את הפודקאסטים ניתן להוריד ולהאזין להם כשרוצים ויכולים. פרסום קבצי השמע והווידאו נעשה ברשת האינטרנט, ממנה מורידים את הפודקאסטים למחשב, לטלפון החכם או לנגן המוסיקה של המאזין.

כל ערוץ פודקאסט מציע סדרת פרקים, פודקאסטים, שניתן להוריד או להאזין להם ישירות בכל זמן ומקום. הטכנולוגיה הזו מאפשרת למאזינים לבחור את התוכן שהם צורכים, מתי הם רוצים להאזין לו ומה הדרך המועדפת לכך - באמצעות המחשב, הטלפון החכם או נגן ה-MP3. ניתן להאזין לפודקאסט בכל מקום שיש בו גישה לאינטרנט, או ללא חיבור לאינטרנט, אם הורד ונשמר מראש במכשיר.

אחד השינויים שהביא עולם הפודקאסטים הוא היכולת שהוא נתן לכל אחד, להשמיע את קולו ולפרסם את דעותיו והמומחיות שלו, ללא הגבלה, צנזורה, או תלות בתאגידים, מוסדות ו"בעלי האמצעים".

מאזיני פודקאסט נוהגים לשלב את ההאזנה לפודקאסטים עם פעילויות נוספות, כמו בזמן הנהיגה, בחדר הכושר, בזמן עבודה או בנסיעה ברכבת ובאוטובוס. כך פותר הפודקאסט את בעיית השעמום ובו-בזמן מאפשר להאזין לתכנית שאוהבים, גם כשלא מחוברים. אפשרויות נוספות שכמובן אין בשידורי רדיו רגילים הן לעצור ולהמשיך להאזין מאוחר יותר, להריץ קדימה בקטעים משעממים, לחזור אחורה כדי לשמוע שוב וכדומה.

במהלך העשור הראשון של שנות האלפיים, נוצרו רבבות פודקאסטים ברחבי הרשת. הקלות הגדולה של יצירת פודקאסט והפצתו לכל מקום בעולם, הביאה להצלחה גדולה של התחום. בשנת 2005 נבחרה המילה "פודקאסט" כמילת השנה על ידי המילון האנגלי של אוקספורד.

המילה "פודקאסט" נוצרה משתי מילים. הראשונה היא Pod שנגזר מהאייפוד, נגן המדיה של Apple, שבו בלטו הפודקאסטים להורדה. פודקאסט הוא השילוב שלו עם המילה "שידור" (Broadcast).


הנה תופעת הפודקאסט:

http://youtu.be/fM5lXOFD4Zg


למה צריך פודקאסטים (עברית):

https://youtu.be/6nlhWSCrWDg


וכך מסביר זאת בחור מבריק עם חוש הומור:

http://youtu.be/Wra7XFovzTo
נטפליקס
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?



נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה לשלל המושגים החדשים, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.

היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם.

שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאד. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.

כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם.

איך זה קרה?

במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.

היא הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את הכבלים וה-VOD שלהן. השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא.

בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.

ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. מטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד טלפונים חכמים, דומה שהיא בכל מקום. היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כ-150 מיליארד דולר ושינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.

כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או הפרק, בדיוק במקום שבו עצרת. אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת!


הנה הסיפור של נטפליקס:

https://youtu.be/XL6zNexyt8o


נטפליקס בישראל:

https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk


פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:

https://youtu.be/EkIDUB3SpPY


ופרסומת לשירות הסטרימינג:

https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
חותכי הכבלים
מיהם "חותכי הכבלים"?


הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.

חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.

תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?

כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.

אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.

אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.

ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.


הנה חותכי הכבלים:

https://youtu.be/YvmRbV9AUzk


סטרימרים וטלוויזיות חכמות מזרימים כבר מהעשור השני מדיה בחינם או בזול:

https://youtu.be/BMW85fWELgA


יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:

https://youtu.be/twzJQ7t_V3c


הנה 6 אפליקציות לחותכי כבלים:

https://youtu.be/Z7wofSNDi3E


רבים משתמשים בשירותים שכאן:

https://youtu.be/ALDL1lKiTkc


כך תעשו זאת באמריקה:

https://youtu.be/9_IP2UJfYKU

שיבוש

יוטיוב
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?



כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.. יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר שמאפשר להעביר קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט. בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם - סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות. בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל.

חברת גוגל הפכה אותו בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר. אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום היא מרוויחה מעל 2 מיליארד דולר בשנה ממנו בלבד!

כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. מעל 20 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה! - אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא.

מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש, יוטיוב הייתה לדוגמה קלאסית ל"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים. הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם מעניין אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצויין..


הנה סרטון שמתאר באנימציה את האבולוציה שלו - כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:

https://youtu.be/7xVzQXPepo8


בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:

http://youtu.be/x2NQiVcdZRY


וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:

https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
מנוע חיפוש
איך פועל מנוע החיפוש של גוגל?



מנוע החיפוש של גוגל היה מהפכני ועל אף שעשה מה שמנועי חיפוש רבים עשו לפניו, הוא עשה זאת טוב יותר מכולם, בעיקר משום שהציג תוצאות טובות ושימושיות למשתמש. הוא מצא באינטרנט את מה שחיפשת - טוב יותר מכל מנוע חיפוש שקדם לו.

כשרוצים לבדוק איך עובד מנוע החיפוש של גוגל כדאי להבין קודם איך פעלו מנועי החיפוש שלפניו. הם הציגו תוצאות חיפוש על פי גורמים שונים, לאו דווקא שקשורים באיכות הדפים שהוצגו אלא שמושפעים גם מהוותק שלהם, כמות הכסף שהושקע בהם והתשלום ששילמו בעלי הדפים הללו להנהלת מנוע החיפוש.

אצל גוגל זה עובד אחרת ובעזרת אלגוריתם שפיתחו המייסדים. על פי השיטה החדשנית שהמציאו מייסדי החברה ושנקראת "פייג' ראנק" (Page Rank), או בעברית "מדרג האתרים", כל דף מקבל ציון על פי גורמים שונים. הגורמים הללו משקפים את האיכות שלו ועד כמה הוא עונה למי שחיפש את ביטוי החיפוש. כך למשל, אם יש מובילים אל דף הרבה קישורים מדפים איכותיים אחרים בתחום שלו, הרי שהוא מקבל ציון טוב וסיכוי לעלות לראש תוצאות החיפוש. אם הדף בנוי היטב, עם כותרות קשורות, תוכן איכותי והוא בעל מדד חיובי מבחינת התשובה שקיבלו כאלה שחיפשו בו בעבר - הוא יקבל מיקום טוב בתוצאות החיפוש.

לאיכות התוצאות נוספו גם פיתוחים חשובים אחרים, כמו מהירות קבלת תוצאות החיפוש. גוגל השיגה זאת בזכות מערך המחשבים החכם שיצרו המפתחים. גם הניקיון של דף החיפוש בגוגל בלט כבר מהתחלה לעומת מנועי החיפוש הפופולאריים. כל אלה ביחד גרמו למנוע החיפוש הזה להנביט תוצאות מעולות ולהפוך את צמד המייסדים לראשי תאגיד האינטרנט הגדול והמצליח בעולם.

מייסדי גוגל הסבירו פעם שגוגל היא מעין "שווייץ דיגיטלית", כלומר מנוע חיפוש נייטרלי לחלוטין, שלא נותן העדפה לתוכן של מפרסמים או חברות כלשהן. תוצאות החיפוש שלו רוצות להיות "אובייקטיביות" והחברה לא מאפשרת לאיש לקנות או לשחד כדי להתמקם בראש תוצאות החיפוש. בשנים האחרונות היא אמנם ממקמת שם קישורים ממומנים אבל הניקיון נשמר.

כמובן שגוגל מובילה יותר ויותר שיפורים במנוע החיפוש.שלה. במיוחד בולט הדבר בחיזוק מגמת הפרסונליזציה, לפיה כל משתמש מקבל תוצאות חיפוש אישיות, המותאמות לו, מה שנותן לה יתרונות לא קטנים, כולל כספיים, במיוחד בשורת הרווח של הכנסות הפרסום העצומות שלה.


הנה החדשנות של גוגל לעומת מנועי חיפוש קודמים:

https://youtu.be/n9eo8b3hEns


עשרות אלפי ניסויים ומאות שינויים בשנה - כך מפותח האלגוריתם של גוגל:

https://youtu.be/J5RZOU6vK4Q


הנה דרך הפעולה של מנוע החיפוש של גוגל:

http://youtu.be/BNHR6IQJGZs


והסבר מפי מייסד גוגל על הדרך שבה החברה פועלת כדי להנגיש לנו את כל המידע בעולם:

http://youtu.be/zIx5F0vbjB4
כלכלת שיתוף
מהי כלכלת השיתוף?



כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.

האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שימושיים, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד. גם נכסים ללא שימוש כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים, שרכשו אותם אבל לא מנצלים מספיק. כל זאת בעזרת סטארטאפים טכנולוגיים מהשנים האחרונות, שפיתחו תוכנות רשת קלות וידידותיות שמקשרות בין הצדדים.

בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד.


הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


הנה הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה:

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


הנה כתבה על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


הנה פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות:

http://youtu.be/M92tohh_-Is


והנה עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
כלכלה שיתופית
מי נלחמים בכלכלה השיתופית?



כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.

הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".

באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית. אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...

אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.

אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.


הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb (עברית):

https://youtu.be/CeS5ciUbcrg


מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות (עברית):

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s


כנס שבו המלונאים בישראל מתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית (עברית):

https://youtu.be/VdHI5vlT0UE


ביטורנט
מה זה ביטורנט?


רבים מכירים את הקבצים הנקראים "טורנטים" כקבצי מחשב המשותפים באינטרנט ברשתות תקשורת שיתופיות. לא כולם יודעים שהטורנטים הם חלק משיטה מהפכנית לשיתוף. קבצים, שנקראת "ביטורנט" (BitTorrent).

"ביטורנט" הוא שמו של פרוטוקול קצה לקצה, שנכתב עבור תוכנות שיתוף קבצים ומטרתו לאפשר למשתמשי מחשב רבים להוריד קובץ בלי להאט את קצב ההורדה של אנשים אחרים.

יכולת זו מתאפשרת על ידי כך שכל מי שמוריד קובץ מהאינטרנט, משתף עם אחרים, בעודו מוריד, את החלקים שכבר ירדו למחשבו.

כך, במקום שכולם יורידו את הקובץ ממקטר אחד, משרת יחיד, שרוחב הפס שלו הוא מוגבל תמיד, מסייעים המשתמשים המורידים, על ידי כך שהם תורמים את רוחב הפס שלהם בחזרה למורידים האחרים, לשאר המשתמשים בביטורנט. כך תורמים ומאפשרים הטורנטים להאצת שיתוף הקבצים ברשת ולייעול משמעותי שלה.

התוכנה הראשונה של "ביטורנט" נכתבה על ידי בראם כהן, בשפת התכנות פייתון. העלה את הקוד הפתוח של התוכנה לאינטרנט ומאז התפתחו מספר גרסאות ביטורנט שונות המתבססות על הקוד של כהן.

איך פועל הביטורנט?
ההורדה בביטורנט מתבצעת באמצעות "טורנטים" (Torrent). אלו קבצים שמכילים את המידע הנחוץ להורדת כל קןבץ בביטורנט, או מספר קבצים הקשורים ביניהם.

המשתמשים שמורידים או משתפים קבצים נקראים "עמיתים" (Peers). כל אחד מהם יכול למלא אחד משני תפקידים:

"זורע" (Seeder) - הוא עמית שהוריד את כל קבצים הטורנט, וממנו יונקים עמיתים אחרים.

"יונק" (Leecher) הוא עמית שמוריד את הטורנט במלואו, ועדיין לא סיים להוריד. הגדולה של הביטורנט היא שבזמן שהוא מוריד את החלקים שחסרים לו, עמיתים אחרים "יונקים" ממנו את החלקים של הטורנט, שהוא כבר הוריד. בכך הקובץ. זמין במהירות רבה יותר וממגוון מקורות ומחשבים גדול יותר ברשת.

את הפיקוח על ההורדה ואת האחריות לניהול התעבורה ברשת, מבצע שרת מחשב שנקרא "עוקב" (Tracker). למעשה, ה"עוקב", שמפקח בכל רגע נתון על הפעילות של העמיתים השונים, במיליוני ההורדות המתבצעות במקביל, הוא המאפשר ל"ביטורנט" להפיץ בין משתמשי האינטרנט מיליוני קבצים גדולים, כמו סרטים באיכות גבוהה או משחקי מחשב כבדים, במהירות גבוהה ועדיין ללא צורך בשרתים חזקים.


כך פועל הביטורנט - הסבר מילולי קצר:

https://youtu.be/OFswNCU5CKA


תולדות הביטורנט:

https://youtu.be/6PWUCFmOQwQ


הקשר בין P2P לזכויות יוצרים:

https://youtu.be/y306vJ-TAAo


היא אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8
מהם הארנבים האנושיים שעוזרים לנו?



מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, שליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים. חברות כמו TaskRabbit מאפשרות לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.

לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.

מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. הם הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לאתר אנשים עם זמן פנוי וכישורים שדרושים להם, לצורך ספציפי. אלה מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה.


כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:

http://youtu.be/GlUvHQwLT7k


מייסדת ומנהלת האתר מתארת כיצד חשבה עליו:

https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
למה לאנשים לשלם עבור טרמפ במכוניות אובר?



רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber. זוהי חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים במוניות, אלא אנשים פשוטים שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה". המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות, שבו אין מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.

מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל בפגיעה עצומה בסביבה, ביצירת פקקי תנועה ענקיים, שמבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות -
מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק...

כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים. היא טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.

גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.

אובר לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים למי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא בתחבורה ציבורית, להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.

כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית. התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים.


כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):

https://youtu.be/k8XjBvA1Yus


יתרונות הקארפולינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY


פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):

http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c


היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/okD8RMpu2Vs


ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
מה היה מהפכני בתוכנת ICQ?



תוכנת המסרים המיידיים ICQ הייתה למעשה הרשת החברתית הראשונה באינטרנט. התוכנה המהפכנית הזו פותחה בישראל, על ידי מספר צעירים שחיפשו דרך לתקשר עם החברים שלהם כשהם מחוברים לרשת.

הזמן הוא שנות ה-90, המועד שבו פרץ האינטרנט לחיינו. מרבית המשתמשים היו מחוברים אז בחיוג ושילמו לפי זמן החיבור. במצב כזה, אדם התחבר לרשת האינטרנט רק כשהוא התכוון ממש לגלוש ברשת או לקרוא ולכתוב מיילים. חבורת הצעירים הזו פינטזה על תוכנה שבה הם יראו בצד המסך מי מחבריהם מחובר ויוכלו להתכתב איתו בצ'ט ידידותי ופשוט, תוך כדי גלישה וביצוע פעולות אחרות ברשת.

הפיתוח היה החלק הקל. החברים גייסו את אביו של אריק ורדי, אחד מהם, בתור מנכ"ל החברה שהחליטו להקים. הם עצמם התרכזו רק בפיתוח ויוסי ורדי, איש בעל ניסיון עסקי וניהולי אבל כמעט ללא הבנה במחשבים, הוא החל להפוך את הדבר הזה לחברה עיסקית בשם "מיראביליס".

בהובלתו של יוסי ורדי הם החליטו שהתוכנה שפיתחו תחולק בחינם, תפיסה מהפכנית באותם הימים. בנוסף, הם החליטו לשווק אותה דרך קבוצת גיקים, אנשים שהם "מאמצים מוקדמים". הם הניחו שאם הללו יאהבו אותה, הם יגרמו לחבריהם להוריד ולהתקין, כדי שיוכלו לשוחח איתם בעזרתה.

קיוו ולא הבינו מה צופן העתיד. שיטת ההפצה הזו, שלימים תיקרא "שיווק ויראלי", הפכה להצלחה בלתי נתפסת. אם קודם קיוו שיהיו כמה אלפי משתמשים במוצר, מיליונים העבירו איש לחבריו את השמועה על ICQ וגרמו להורדות שעלו בטור חשבוני תלול. עשרות מיליוני משתמשים הפכו אותה ללהיט ענקי. קמה הרשת החברתית (אם כי לא כינו אותה כך) הראשונה ברשת.

בצד ההצלחה, החזיקה החברה הקטנה שרתים שבקושי החזיקו מעמד מול העומסים האדירים של מיליוני המשתמשים הנלהבים. במקביל קמו חברות שפיתחו מוצרים מתחרים, כולל מיקרוסופט שפיתחה את ה"מסנג'ר" שלה. בשקט ובפקחות ניהל יוסי ורדי משא ומתן בהפסקות עם חברת AOL על מכירת החברה. אבל בכל פעם שחזרו אליו הוא העלה את המחיר. האמריקאים הופתעו מהנוסחה היחודית שלו, שמספר המשתמשים בתוכנה ולא ההכנסות (האפסיות), הוא שקובע את ערך החברה. לבסוף הם החליטו להיכנע ורכשו את החברה בסכום דימיוני של 431 מיליוני דולרים!

ורדי הסביר שהמכירה הייתה מחוייבת המציאות. הוא נימק זאת בעובדה שלא עמד כסף לרשותם, אלא ההון העצמי המינימלי שהוא עצמו הזרים לה. הוא חשש שהשרתים לא יעמדו בעומס והכל יקרוס ולכן, בזמן שניהל משא ומתן קשוח, הוא התפלל בלב לסיומו.


הנה תוכנת המסרים ICQ היום:

https://youtu.be/LitgkkGZnao


מוסיקה שנעשתה מהצלילים של תוכנת ICQ:

https://youtu.be/sZPo9PVqkIs


ופרסומת שמסבירה בלי מילים מה עשתה ICQ לנוער:

https://youtu.be/dbW-Q84yBOc
מהם אתרי שיתוף דירות?



נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.

לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.

הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.

כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.


הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:

https://youtu.be/YK5OQdxXbPM


משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:

https://youtu.be/lVIz0ZbJikw


וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה:

https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
מהי כלכלה שיתופית?



כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.

בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.


הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


בעברית על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה:

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


סקירה על התפחות התחום:

https://youtu.be/yy7MH9TyZck


הנה כתבה על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


הנה פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות:

http://youtu.be/M92tohh_-Is


עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


וכתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית:

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes


פרק שני:

https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes


ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם:

https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes
למה טובה פרסונליזציה ברשת?



פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט או באפליקציות, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.

החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.

כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לחידוש, דיסראפשן, או חדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? תרתי משמע...

באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות. אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות...

דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצגת הפוסטים של פייסבוק למשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג למשל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות ומידע שהיא צוברת עלינו ושווה הון - כך היא מרוויחה כסף והרבה.

עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.

פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר, כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים שהמשתמש עשוי לאהוב (ואכן אוהב!) וכדומה.

בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה. בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...


הנה פרסונליזציית התוכן:

https://youtu.be/iZko_YquwjU


איש מכירות מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):

https://youtu.be/3wYkgclinDM


גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):

https://youtu.be/08zPDkfRnJw


ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:

https://youtu.be/U39SZCB_i9w


יש לה המון יתרונות והיבטים:

https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M


ואנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:

https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
מהו הקובץ ששינה את מוסיקת הפופ?



מבין הפיתוחים וההמצאות שליוו את דור המידע, נראה שהמצאת ה-mp3 היא המשמחת ביותר לאדם הפשוט. אמנם חוויית השיטוט והבחירה בחנויות התקליטים והדיסקים כמעט ונעלמה, אבל המוסיקה מעולם לא הייתה כה זמינה לכל כך הרבה אנשים. האם זה טוב? - כנראה שכן, על אף שכמו בכל מהפכה, יש גם כאן מי ששילמו עליה ביוקר ויש מי שנאלצו לשנות הרגלים עסקיים ואחרים.

הכל התחיל בשנות ה-80 של המאה הקודמת. צוות חוקרים במכון המחקר פראונהופר שבגרמניה, בראשות מהנדס אלקטרוניקה ומתמטיקאי גרמני בשם קרלהיינץ ברנדנבורג, מצא דרך ליצור אלגוריתם דחיסה שיכווץ קבצי קול לכ-1/12 מהגודל שלהם. זו הייתה מהפכה של ממש, בה הם הצליחו להרחיק את כל הצלילים שאינם בתדרים שבתחום השמע האנושי (בין 1000 ל-5000 הרץ), בידיעה שמרבית מה שהוציאו ממילא לא נשמע לאוזן אנושית. הבדלים קטנים בין צלילים קרובים וצלילים בעוצמה נמוכה יחסית הוקרבו למען מיזעור הקובץ.

קרלהיינץ וחבריו הציעו את הפורמט שפיתחו לתקן ה-MPEG, לצורך כיווץ קול בתעשיית הקולנוע, שם חיפשו פתרונות להפצת סרטים על גבי תקליטורים קומפקטיים אך מוגבלים בנפח המידע שניתן לשמור עליהם. אבל התעשייה בחרה בפורמט אחר והגרמנים נאלצו לחפש במקום אחר.

המקום הזה הלך ותפס אז. קראו לו WWW, האינטרנט בשבילכם, והוא בדיוק פרץ לעולם. אנשי המכון החליטו לקרוא לקובץ שלהם mp3 ולהציעו ליצרני תוכנות המרת צליל ונגני מוסיקה למחשב. לראשונים הציעו להוסיף תמורת תשלום פורמט כיווץ מדהים של שירים, שיהפוך את התוכנות שלהם ללהיטים בקופה. מיצרני תוכנות נגינת אודיו הם אפילו לא ביקשו תשלום, רק הציעו שהתוכנות שלהם יוכלו לנגן קבצי mp3.

התוצאה הייתה לא פחות ממדהימה. עשרות תוכנות המרה אפשרו למשתמשים להמיר מוסיקה לקבצי mp3 וצעירים מכל העולם החלו להמיר אוספים שלמים לקובץ החדש והקומפקטי, שתפס כה מעט על הכונן שלהם.

הצעירים הללו, שבעתיד יוגדרו כדור ה-Y, החלו לשלוח ולשתף שירים אחד עם השני במייל או בהעתקה מכונן לכונן. מכל עבר החלו לצוץ ברשת אתרים להורדת שירים בפורמט החדש. תוכנות נגן כמו winamp ניגנו את השירים ונשמעו מצויין. הן גם אפשרו לנגן פלייליסט, מושג חדש שנוצר ויחליף בהדרגה את האלבום. היתרון הנוסף שהוכנס לקובץ ה-mp3 היה שניתן היה לנגן אותו, תוך כדי ההורדה. המשמעות הייתה שבאינטרנט האיטי של אז, ההמתנה עד שיירד כל הקובץ נחסכה וזה היה פשוט כיף..

ואז המסיבה התפוצצה. האקר שפרץ תוכנת המרות הפיץ את האלגוריתם של הדחיסה ברשת ולשוק התווספו מאות תוכנות חינמיות להמרה ל-mp3. מה שהיה נהר הפך לנחשול וצונאמי של קבצי מוסיקה ושירים, שכמוהו לא הכיר העולם. עתה נוצרו גם תוכנות חינמיות לשיתוף קבצים, כמו נאפסטר, קאזאה ואימיול והעולם לא הפסיק להוריד ולשתף את השירים שפעם קנה בכסף רב. הצירוף 'זכויות יוצרים' החל להשמע כמו מונח מעולם המשפט הקדום והצעירים של היום כבר לא מתעניינים במוצרים מהעבר "הרחוק", כמו דיסקים... המהפכה הושלמה!


הנה סיפורו של ה-mp3:

http://youtu.be/jCO9LV-D5f4?t=15s


הסבר שימושי על היתרונות של הקובץ:

http://youtu.be/g5n3lKNJiTc
מהי המהפכה שיצר האייפון?



לא הרבה פעמים קרה שמכשיר חדש מצליח, מיד עם צאתו, לחולל סערה בשוק שלם ולקחת אותו בסערה. זה מה שקרה ביום שבו הוכרז האייפון (iPhone) של חברת Apple. על הבמה עמד המנכ"ל האגדי של החברה, סטיב ג'ובס, והציג את הפלא ששינה את עולם הטלפון לתמיד.

המדהים הוא שהאייפון לא היה הראשון בשום דבר. לא הסמארטפון הראשון, לא הראשון שהיה לו מסך מגע, לא הטלפון הראשון עם מצלמה, או זה שמאפשר למשתמש להוריד ולקנות אפליקציות - אבל המכשיר הזה היה מגובש ומהודק והציע מכלול שסכומו היה גדול, הרבה יותר גדול מסכום כל המרכיבים שהוא הכיל. אה, והוא היה מעוצב להפליא... אבל זה הרגיל של Apple, לא?

בתחילה, המכשיר לא אמור היה להיות אלא אבולוציה של האייפוד, נגן המוסיקה המצליח של חברת אפל. סטיב ג'ובס בכלל לא רצה לייצר טלפון, אבל בכירי החברה לא הפסיקו לנדנד לו והוא נעתר.

המודל הראשון של האייפון לא היה טלפון טוב. רבים התלוננו שפשוט לא שומעים בו טוב. הגלישה באינטרנט הייתה איטית, הוא לא תמך בטכנולוגיות פלאש, היה יקר להחריד וכל האפליקציות בו היו של היצרנית עצמה. אבל זה לא הפריע לו להפוך להצלחה מסחררת ולסמל של כל מה שנחשק ב-2007.

בפרספקטיבה, האייפון הרעיד את עולם הטלפונים הניידים ושינה אותו לחלוטין. הוא הוליד תעשיות חדשות, הזניק את הכלכלה השיתופית ובכך שינה את הכלכלה העולמית ואת העולם כולו. בד בבד, חיסל האייפון את ענקיות המובייל הוותיקות. מי סופר היום את סוני אריקסון, את פאלם, את Windows phone, בלאקברי או נוקיה? - פעם הן היו ענקיות מובייל ומובילות שוק והיום - חברות שמנסות להחזיק מעמד מעל פני המים.

ההברקה הגדולה של האייפון הייתה הגלישה באינטרנט הרגיל. לא זה של ה-WAP, המוגבל והמקובל בכל הטלפונים הניידים עד אז. הגלישה הזו הפכה את הטלפון הנייד למה שהוא היום - מחשב בתנועה. היא גם יצרה מהר מאד את "כלכלת האפליקציות", שבתוך שנים ספורות הפכה לאחת הכלכלות החזקות בעולם. גם כאן התנגד בתחילה ג'ובס לפתוח את שוק האפליקציות למפתחים עצמאיים. אבל מרגע שנעתר, נפתח הסכר. אפליקציות מובייל, בנות שנים אחדות, שוות כיום יותר מתאגידים ותיקים ואדירים מהכלכלה הרגילה. הוליווד כולה לא מתקרבת לשווי של 5 האפליקציות המצליחות של ימינו. מותגים כמו ווטסאפ, Waze, גט טקסי או סנאפצ'ט, הם הקוקה קולה והלוויס החדשים. מעל מיליארד בני אדם פוקדים בכל יום את האפליקציות שנולדו באייפון והפכו ליומיום של כולנו ולמרכיב מרכזי בתרבות המודרנית.

וזה לא שאפל ניצחה בשוק כולו. אנדרואיד, מערכת הפעלה שגוגל קנתה ושחררה לכל היצרניות באופן חופשי, ניצחה אותה מזמן. המכשירים של המתחרים חזקים יותר ומכילים יותר פיצ'רים. גם סמסונג ולא אפל, היא יצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם. אבל האייפון ואפל הם עדיין מובילי השוק, אלו שכולם מביטים לראות מה החידושים שלהם, כדי לדעת מה המכשירים שלהם יכילו בשנה הבאה. הם עדיין המעוצבים ביותר, היקרים ביותר והנחשקים מכולם.


הנה האייפון והשינוי הבלתי נתפס שחולל (עברית):

https://youtu.be/7aT6Lbvm7Io


כך הוא הוצג האייפון הראשון:

https://youtu.be/vZYlhShD2oQ


מבט על המכשיר המהפכני, 10 שנים אחרי:

https://youtu.be/386sZZbzEc4


ועוד מבט:

https://youtu.be/TtFQgqe3ZFA


ומה שהוא חולל מאז:

https://youtu.be/pzlePBVu_Bs


הפרסומת הראשונה שלו:

https://youtu.be/6Bvfs4ai5XU


אחת הפרודיות שהמתחרים עושים על משתמשי האייפון:

https://youtu.be/SbmgV7Oyp0w


וכתבה נהדרת על השינויים שיוצרת ההתמכרות הזו באנושות:

https://youtu.be/RmVJ1acLGic?long=yes


איך נולדה ויקיפדיה והאם היא איכותית כמו אנציקלופדיה מודפסת?



ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.

המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.

ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.


הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:

https://youtu.be/oVFPW0r4jWk


סרטון עם תרגום לעברית על לידתה של ויקיפדיה:

http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA


כתבה על ויקיפדיה בעברית:

https://youtu.be/uTphFFv8O7g


סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה:

http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s


תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה:

http://youtu.be/xLiDozNGmqA


הנה ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה:

https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s


כאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה:

https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
מה המהפכה שעשתה תוכנת נפסטר?



אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).

לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר (Napster) אפשרה לאנשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים. זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.

מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית.

חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. בית המשפט החליט לסגור את השירות. הצער נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות וכל הסיפור החל מהתחלה...

אגב, פאנינג עצמו, שלא הרוויח דבר מנפסטר, הפך לדמות נערצת ויזם. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, היה למיליארדר, בכמה מיזמים נוספים שהקים ובמיוחד כשהיה לאחד הבכירים במיזם של סטודנט צעיר, מישהו שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שעליו עבד, משהו שנקרא "פייסבוק"...


הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:

http://youtu.be/jo2xticav9I
מהי האפליקציה הישראלית שכבשה את העולם?



אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.

ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר.


כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


אפליקציית המפות הטובה בעולם - זו של חברת Waze הישראלית:

https://youtu.be/2TyhmaQt3ZU


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


כשצברה הצלחה גדולה נמכרה ווייז ל-Apple:

https://youtu.be/i5vyTHhZehU?end=25s


והנה בחיוך - מאחורי הקלעים של האפליקציה:

https://youtu.be/tfiYgCaOWM4
מהם חללי עבודה משותפים ומה הפך אותם להצלחה כל כך גדולה?



חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.

אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.

מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.

מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.

ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה. למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.

כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.

אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.


הנה עולם חללי העבודה המשותפים:

https://youtu.be/HYlwYjRPbPo


ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:

https://youtu.be/CagEhBNN-AE


זוהי WeWork, מובילת עולם החללים המשותפים:

https://youtu.be/So8n0C2-PFo


היא מייצרת גם חללי מגורים משותפים - רגע, דירות משותפות? איך?

https://youtu.be/p_yS7Zvw5bM


חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:

https://youtu.be/2QCySNv7cxA


ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים:

https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
כיצד ספוטיפיי מחדדת לנו את הטעם המוסיקלי?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.