שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ההיסטוריה של שיטות המדידה?
תולדות שיטות המדידה ( Measurement methods) הן תולדות האנושות, בעצם. בהיעדר שיטות מדידה קשה לדמיין את המסחר האנושי, החקלאות, התעשייה, ההנדסה והמדע.
כל הקידמה האנושית נבנתה על התפתחות שיטות מדידה ואלו העבירו את המין האנושי מחברה משל לקטים וציידים לחברה המייצרת את מזונה ואת שאר הדברים הדרושים לה.
שיטות מדידה יעילות הן שאפשרו את קיומן של מערכות משפט, שמנעו סכסוכים מסחריים, למשל, כמו גם מנהל תקין בגביית מסים וכדומה.
מהעת העתיקה ועד ימינו, קבעו האימפריות ומערכות השלטון המקומיות בעולם את תקני המידות והמשקלות. אלו משתנות בין ארצות ואזורים ופעמים רבות אימפריות ששלטו בעבר באזור כלשהו הן שהותירו את שיטות המדידה שהיו נהוגות אצלן.
#שיטות מדידה הראשונות
ככל הידוע לנו, כבר באלף הרביעי לפני הספירה נולדו שיטות המדידה הקדומות ביותר. הן הופיעו בתרבויות הראשונות, שהתפתחו באותה תקופה במצרים, מסופוטמיה ועמק האינדוס.
באזורים אלה יצרו התרבויות המקומיות שיטות מדידה שונות, ששימשו לצורכי אדריכלות בניין, מסחר, מרחקים ואפילו אמנות.
הדיוק של שיטות אלה במדידה של אורך, מסה וזמן היה מרשים. בעמק ההינדוס שבהודו של ימינו, למשל, גילו ארכאולוגים סרגל שנהב עם סימון של יחידות מידה באורך של כ-1.704 מילימטרים. כלי מדידה שכזה המעיד על יכולת טכנית רבה הנדרשת ליצירתו ועל מיומנות גבוהה במדידת אורכים.
בהינדוס פותחה אז גם מערכת מידות עשרונית, עם שיטה למדידת משקל שהשתמשה בחלוקה חכמה מאוד ויחידת משקל בת 28 גרם של היום.
באזור ארץ ישראל של היום, במצרים העתיקה ובבבל, השתמשו באותה תקופה בשיטות מדידת אורך שהתבססו על גוף האדם (אנו מכירים אותן כאמה, רגל, זרת).
למדידת זמן וקביעת השנה והחודש, למשל, השתמשו בגרמי השמיים, כמו הירח והשמש.
ונפח הם מדדו באמצעות זרעים. עד ימינו משתמשים ביחידת ה"קראט", שהתבססה על זרעי או גרעיני פרי החרוב.
הנה החשיבות של שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
הנה תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
ההיסטוריה של המטר ומידות האורך:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
למה המידות בבגדים שאנו קונים כל כך בעייתיות? (עברית)
https://youtu.be/9yBXYBZpksc
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
מהי השיטת המטרית?
השיטה המטרית (Metric system) היא שיטת המדידה המקובלת ביותר בעולם, למדידות של גדלים פיזיקליים שונים, המסודרים על פיה.
השיטה המטרית נהוגה ברוב מדינות העולם, לעומת השיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית, שיטה האימפריאלית שמבוססת על אינטש.
#איך השיטה המטרית פועלת?
היופי והפשטות שבשיטה המטרית נעוץ בכך שכל יחידת מידה גדלה או קטנה בכפולות של 10. לכל כפולה כזו יש תחילית, בשפה הלטינית, כמו סנטי(מטר), שהיא מאית של המטר, או מילי(מטר), שהיא אלפית וכך הלאה. 1000 מטרים יהיו קילומטר (קילו הוא אלף בלטינית).
השיטה המטרית תיקננה את המידות, לאחר מאות שנים שבהן היו נהוגות שיטות שונות ומשונות, שהתבססו על מידת ה"רגל". בפועל, לאורך השנים היו גדלים שונים למידת הרגל. אלו השתנו מאזור לאזור ומאדם לאדם והיו מקור לויכוחים ותרמיות אינסופיים בין נוכלים ללקוחות שרומו או חשו מרומים.
#המרות
1 סנטימטר מכיל או שווה ל-10 מילימטר.
1 מטר = 100 סנטימטר.
1 קילומטר = 1000 מטר.
1 מטר = 1000 מילימטר.
#תולדות השיטה המטרית
השיטה המטרית נולדה בצרפת, שם ההמונים עשו את המהפכה הצרפתית, בעיקר בשל הניצול על ידי עשירי ואצילי צרפת. שיטות המדידה היו חלק מהשיטות לרמות ולגזול מהם וגיבוש השיטה האחידה של המטר הייתה אחת היוזמות החשובות והראשונות של מנהיגי צרפת, לאחר המהפכה.
המטר הוגדר אז כחלק העשרה מיליון של המרחק שבין קו המשווה לקוטבי כדור הארץ. המטר התקני המקורי של אותם ימים מוצג עד היום במוזיאון המדידות שבעיר סבר, ליד פאריס. כיום מוגדר מטר אחד באופן מדעי ומדויק, כמרחק שעוברת קרן אור בריק, בפרק זמן של 1 חלקי 299,792,458 שניות.
הנה שיטת המדידה המטרית של מרחקים (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
כל מידות השיטה המטרית:
https://youtu.be/ptoig7YfPHw
זה מה שקורה כשהאמריקאים מתמודדים איתה:
https://youtu.be/JjCaRS-CABk
וסרט תיעודי על השיטה המטרית:
https://youtu.be/SYn5UJ76h1Y?long=yes
איך מודדים עוצמות של רעידות אדמה?
מדידת עוצמה של רעידת אדמה וזעזועים בקליפת כדור הארץ היא חשובה מאוד, במיוחד מאז שהבינו עד כמה הכרחי לחזות רעידות אדמה מראש ולפנות אוכלוסיה באזורי הסיכון, לפני שהנזק נגרם.
רעידות האדמה מתרחשות בתנועה של לוחות כדור הארץ, שעליהם יושבות היבשות.
בשנת 1935 פיתחו הגאולוגים צ'ארלס ריכטר (Charles Francis Richter) ובֶּנוֹ גוטנברג סולם למדידת גודלה של רעידת אדמה, מה שנקרא בלועזית ה"מגניטודה" של רעידת אדמה.
למדידת מגניטודה הם קראו סולם ריכטר (Richter magnitude scale, או בקיצור Richter scale).
כמו מדידת דציבל, המשמשת לעוצמת קול, הדרגה בסולם ריכטר מציעה מדד יחסי של כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה. מבחינה מתמטית, זהו סולם בסקאלה לוגריתמית, מה שאומר שמבחינת כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד, רעידת אדמה בדרגה 7 בסולם ריכטר תהיה גדולה פי 30 מרעידת אדמה שדרגתה 6.
רוצים דוגמה לעד כמה העלייה במדד ריכטר היא משמעותית? - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם קיבלה מדד של 9.5 בסולם ריכטר. המגניטודה, כלומר העוצמה שלה, גדולה פי יותר ממיליארד וחצי פעמים מהמגניטודה של רעידה בעוצמה 0. (היחס המדויק הוא פי 1,600,000,000).
פרט מעניין: סולם ריכטר היום הוא רק מעין מותג. משתמשים בו כשפונים לציבור הרחב אבל הסייסמולוגים עצמם, חוקרי וחזאי רעידות האדמה, לא משתמשים בו יותר.
הסיבה היא שסולם ריכטר נתפס כיום כמתאים יותר למדידת עוצמה של רעידת אדמה בהיקפים מקומיים, בעוד שהסייסמולוגים מעדיפים להשתמש בסולם מגניטודה (גודל של רעידת אדמה) לפי "מומנט סייסמי", מידה המשמשת לאומדן עוצמתה של רעידת אדמה, במונחי האנרגיה המשתחררת בהן. היתרון שלה הוא דיוק גדול יותר ושהיא פחות מוגבלת לנתונים מקומיים בלבד.
קראו עוד על הנושא בתגית "רעידות אדמה".
הנה הסבר על המדידה של רעידות אדמה (עברית):
https://youtu.be/wtlu_aDteCA
על סולם ריכטר:
https://youtu.be/u-QbqGB1Ooc
היחסים המתמטיים של הדרגות שהציג ריכטר:
https://youtu.be/1qbg7orb1lc
יחסי העוצמה שבין המספרים בסולם ריכטר:
https://youtu.be/DWFxIgv3Jc0
הרצאת הסבר על סולם ריכטר:
https://youtu.be/NaNw9LHq9dc
ומה שתרצו לעשות במקרה של רעידת אדמה (עברית):
https://youtu.be/cmG7ZgSAQDU
איך מודדים את עומק הים?
את עומק הים מודדים באמצעות גלי קול.
גלי הקול, בניגוד לקרני אור, אינם מתקשים לעבור את העומקים הגדולים של הים ולחזור. לכן מדידת זמן החזרה של גל הקול שנשלח מספינת מדידה, מאפשרת לדעת בדייקנות את עומק הים, מתחת לספינת המדידה.
כיום משתמשים גם במדידה מדהימה בדיוק שלה ומאתרים במילימטרים את עליית פני האוקיינוסים מהחלל. אחראים לכך צוותים המשתמשים בלוויינים, המצוידים לשם כך במערכות מדידה מדויקות במיוחד.
הנה השיטה למדידת העומק והיכולת לגלות את המקום העמוק בעולם:
http://youtu.be/mdcru96d_tc
וכך מודדים מהחלל את השתנות גובה מימי האוקיינוס, בשל החשש מעליית פני הים בשל משבר האקלים (עברית):
https://youtu.be/85NzRQj6Auo
מדוע נקראת מידת המהירות בים "קשר ימי"?
בנהיגה בכלי רכב יבשתיים, כמו אופניים או מכונית, המהירות נמדדת בקילומטרים או במיילים לשעה. אבל כל מי שהתנסה או קרא על שיט באוניה או ביכטה, שמע ודאי את המונח קֶשֶר (Knot), או קשר ימי, המשמש למדידת המהירות בים.
לרשות ספנים בספינות עתיקות לא היו אמצעים כמו מפות מודרניות או מתקני ניווט מבוססי GPS. הם נזקקו לשיטה שתסייע להם לזהות את כיוון השיט הרצוי וכמה זמן עליהם לשוט עד שיגיעו לשם. מדידת מהירות הנסיעה של ספינה הייתה הכרחית כי ללא כלי שיאפשר אותה עלולים היו צוותי הספינות הללו להתרחק מהמסלול ולאבד את חייהם. מדידת המהירות של הספינה היה הכרחי כדי לנווט ולדעת מתי היא תגיע אל היעד.
המילה קשר מזכירה קשר בחבל ולמעשה זה העניין. כי הקֶשֶר הימי, הוא יחידת המדידה של המהירות הימית והיא קרויה על שם השיטה הקדומה למדידת מהירות של אוניות.
במאה ה-17, לפני מאות שנים, העלו ספנים אלמונים, בעלי יוזמה וכושר המצאה, רעיון למדידת המהירות. הם לקחו חבלים ארוכים וקשרו בהם קשרים, במרווחים מדויקים של 14.4 מטר. את החבלים הם שילבו במכשיר פשוט ביותר, שממנו יצאה חתיכת החבל עם הקשרים ובקצה שלה היא חוברה למשקולת עץ בצורת טריז. את טריז העץ המחובר לחבל השליכו אל המים, כשקצהו השני של החבל, זה עם המכשיר, נשאר מחובר לספינה.
וכך, תוך כדי שיט, שחררו המלחים את החבלים הללו. הם השתמשו בשעון חול למדידת פרק זמן קבוע, מה שנקרא "טיימר" (Timer). וכך ספרו המלחים כמה קשרים עברו באצבעותיהם בפרק הזמן המוקצב לשעון החול להשלים ירידה של כל החול. כך נהגו אז להכפיל את מספר הקשרים בשעה ולקבל את המהירות ב"קשר ימי".
כך נהגו הספנים כל הזמן לחשב את מהירות האוניה ונעשה חישוב של הממוצע שיאמר כמה מהר היא שטה. משידעו את מהירות הספינה הם חישבו בכל יום את המיקום שלהם בים וכמה זמן נותר להם עד שיגיעו ליעד שאליו הם מתכוונים להגיע.
כיום יש אמצעים חדשניים ומדויקים במיוחד למדידת מהירות הספינה. ספנים משתמשים ב-GPS, המבוסס על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד. ועדיין, משתמשים גם היום במושג קילומטר הימי וגם בעולם התעופה. גם מטוסים מודדים את מהירותם בקשרים ובמיילים ימיים המבוססים על היקף כדור הארץ.
מדהים שכך הוליד מכשיר פשוט וחכם, שהומצא במאה ה-17, את המושגים המקובלים עד היום למדידת מהירות שיט ואף טיסה. קשר היא יחידה ששווה ל-1 מייל ימי לשעה. בקילומטרים היא בערך 1.852 קילומטר לשעה. קילומטר ימי מבוסס למעשה על היקף כדור הארץ. הוא שווה בדיוק לדקה של קו רוחב.
הנה מדידה של מהירות ומרחק הספינה באמצעות קשר:
http://youtu.be/LZY3FJGG_gQ?t=22s
והסבר על מדידת המהירות באמצעות קשרים בחבל:
https://youtu.be/RtvfYJFhYEg
איך מודדים את המרחק בין כוכבים?
מדידה של מרחק לכוכבים נעשית באמצעות שיטה שנקראת היסט טריגונומטרי (Trigonometric Parallax). שיטת ההיסט מתבססת על הסטייה של זווית הכוכב לאחר 6 חודשים של תנועת כדור הארץ. כך ניתן לחשב את המרחק ממנו.
אבל השיטה הזו טובה מאד לכוכבים שנמצאים במרחק של שנות אור בודדות. למרחקים עצומים משתמשים בשיטה אחרת בשם "נרות תקניים". שיטה זו מתבססת על עצמים בחלל שהחוקרים יודעים את עוצמת ההארה שלהם. הם הנרות התקניים שבהם משתמשים החוקרים. כך, למשל, במרחקים כאלה משתמשים בסופרנובות, שהן כוכבים מתפוצצים, בתור נרות תקניים.
אם נמדוד כוכב עם כמות אור ידועה ובהנחה שאנו יודעים שכמות האור שמגיעה אלינו תרד ביחס ריבועי למרחק, הרי שככל שתקטן כמות האור שמגיעה אלינו, נוכל לחשב את המרחק של הכוכב מאיתנו. מכיוון שאת עוצמת האור של כוכב רחוק איננו יודעים, החוקרים נעזרים במדידה של זמן המחזור שלו וכך מחשבים את מרחקו.
כך מודדים את המרחק בין הכוכבים (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
והסבר שיטת המדידה של הפרלקס למדידה של מרחקים בין גרמי שמיים:
https://youtu.be/SqI67fkdiL8
איך מחשבים את מרחקנו מהברק?
חישוב מרחקנו מהברק אינו קשה. כשאתם רואים את הברק, התחילו לספור את השניות. כששומעים את הרעם, בודקים כמה שניות עברו ומחלקים את המספר הזה ב-3. זהו מרחקנו מהברק בקילומטרים.
לדוגמה: אם עברו 9 שניות מהברק ועד ששמענו את הרעם שלו, הרי שאנו במרחק של 3 קילומטרים מהמקום שבו התרחש הברק והרעם נוצר (9 לחלק ל-3).
הנה הסבר החישוב של המרחק מהברק:
http://youtu.be/MLpoJNIJZCw
ונסו לתרגל חישוב מרחק של הברק מכם:
http://youtu.be/xIfdRGR5ZkE
מהו דציבל למדידה של עוצמת קול?
אנו שומעים שלצלילים וקולות שונים יש עוצמות שונות. עוצמת הצליל או הקול נמדדת ביחידות מידה יחסיות הנקראות דציבל ומסומנת באותיות dB.
באמצעות הדציבל מודדים עוצמת קול, שהוא בעצם הלחץ הדינמי של האוויר. כדי למדוד את העוצמה, מודדים את הלחץ בהשוואה ללחץ בן 20 מיקרופסקל, שהוא סף השמיעה האנושית.
טווח השמיעה שלנו בני-האדם מתחיל מ-0 דציבלים ומגיע עד ל-140 דציבלים (סף הכאב).
דוגמאות? - עוצמה של נשימה או לחישה חרישית היא רק כ-10 דציבלים. שיחה מתנהלת ב-60 דציבלים, צעקה או בכי של תינוק מגיעים ל-110 ועוצמת הרעש אם תעמדו כמה עשרות מטרים בסמוך למטוס סילון היא של 140 דיצבלים. עוצמתו של פיצוץ חזק היא כבר 200 דציבלים.
העוצמה החזקה ביותר שבני אדם יכולים לשמוע בה מוסיקה מבלי לפגוע בעצמם היא 85 דציבלים. במופעי רוק העוצמה לא פעם עוברת את הגבול הזה ועוברת את ה-120 דציבל. לעולם אל תעמדו קרוב לרמקולים!
הכוונה במידת עוצמה יחסית היא שדציבל מתאר את העוצמה ביחס לעוצמה אחרת. כך למשל נכון לומר שעוצמת הרעש היא ב-10 דציבל יותר מעוצמה מסוימת או ב-5 דציבל חזק יותר ממנה.
אגב, להבהרה נבהיר שבניגוד לעוצמת קול, רמת לחץ קול נמדדת ביחידות של dB SPL ולא ביחידות של dB.
הנה עוצמת הקול היחסית שמודד הדציבל:
http://youtu.be/uCnsw9oRDsM
הסבר מדויק של הדציבל ועוצמות השמע האנושיות:
http://youtu.be/6Kt7EVI1_yw
כך מזהה האוזן את הקולות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc
כאן מציג מדיד העוצמה את עוצמות הדיבור והצעקה של אנשים. כשהוא אדום - זה חזק מדי:
http://youtu.be/211WxtjHLeo
ואנשים שמודדים בשוק כמה דציבל הם מפיקים בקולם:
https://youtu.be/jfpRlgU5BLs
מהי יחידה אסטרונומית?
יחידה אסטרונומית (Astronomical unit) היא יחידת מידה למרחקים במערכת השמש שלנו ובמערכות דומות בחלל.
יחידה אסטרונומית אחת שווה לכ-150 מיליון קילומטרים - המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש (ממוצע כי המרחק משתנה מעט במהלך השנה).
הסימון AU מסמן יחידה אסטרונומית, קיצור של ראשי התיבות באנגלית ל-Astronomical Unit.
רק כשמודדים מרחקים החלל החיצון, מחוץ למערכת השמש, אז המרחקים הופכים כה גדולים, שיחידה אסטרונומית לא מספקת ולא נוחה למדידה שלהם ואז נעדיף להשתמש בשנות אור.
#לא מספיק שנות אור?
ודאי מעניין אתכם למה בעצם צריך את היחידות האסטרונומיות אם יש יחידת מדידה למרחקים, זו של שנת אור.
התשובה היא שבשנות אור המרחקים במערכת השמש הם כל כך קטנים שהיינו צריכים להשתמש במספרים עשרוניים עם המון אפסים אחרי הנקודה העשרונית. לכן למרחקים כאלה, שווה היה למצוא יחידת מדידה קטנה ו"אנושית" יותר.
מרחק השמש מכדור הארץ, המקום בו אנו חיים, נשמע כמרחק הגיוני ליחידה. הוא מאוד קרוב ל-150 מיליון קילומטרים ולכן המרחק שנקבע למדידות מרחקים כאלה הוא 149,597,870.7 קילומטרים - גודלה של יחידה אסטרונומית אחת.
כך למשל יהיה המרחק של פלוטו מהשמש כמעט 40 יחידות אסטרונומיות. כוכב חמה לעומתו, בקרוב מבין כוכבי הלכת אל השמש, מרוחק ממנה פחות מחצי יחידה אסטרונומית.
המרחק שלנו מהשמש ולא במקרה הוא 1, כלומר יחידה אסטרונומית אחת.
ורק שנבין - בשנת אור אחת נכנסות מעל 60,000 יחידות אסטרונומיות.
הנה קיצור היחידה האסטרונומית:
https://youtu.be/3-SoD-8mRiY
הסבר יפה לצורך ביחידות אסטרונומיות:
https://youtu.be/KtwVlglkz2s
המחשה ויזואלית של המרחקים ביחידות האלה:
https://youtu.be/kBykl2lRAjA
והסבר מקיף יותר:
https://youtu.be/wS_fEPyONs8
תולדות שיטות המדידה ( Measurement methods) הן תולדות האנושות, בעצם. בהיעדר שיטות מדידה קשה לדמיין את המסחר האנושי, החקלאות, התעשייה, ההנדסה והמדע.
כל הקידמה האנושית נבנתה על התפתחות שיטות מדידה ואלו העבירו את המין האנושי מחברה משל לקטים וציידים לחברה המייצרת את מזונה ואת שאר הדברים הדרושים לה.
שיטות מדידה יעילות הן שאפשרו את קיומן של מערכות משפט, שמנעו סכסוכים מסחריים, למשל, כמו גם מנהל תקין בגביית מסים וכדומה.
מהעת העתיקה ועד ימינו, קבעו האימפריות ומערכות השלטון המקומיות בעולם את תקני המידות והמשקלות. אלו משתנות בין ארצות ואזורים ופעמים רבות אימפריות ששלטו בעבר באזור כלשהו הן שהותירו את שיטות המדידה שהיו נהוגות אצלן.
#שיטות מדידה הראשונות
ככל הידוע לנו, כבר באלף הרביעי לפני הספירה נולדו שיטות המדידה הקדומות ביותר. הן הופיעו בתרבויות הראשונות, שהתפתחו באותה תקופה במצרים, מסופוטמיה ועמק האינדוס.
באזורים אלה יצרו התרבויות המקומיות שיטות מדידה שונות, ששימשו לצורכי אדריכלות בניין, מסחר, מרחקים ואפילו אמנות.
הדיוק של שיטות אלה במדידה של אורך, מסה וזמן היה מרשים. בעמק ההינדוס שבהודו של ימינו, למשל, גילו ארכאולוגים סרגל שנהב עם סימון של יחידות מידה באורך של כ-1.704 מילימטרים. כלי מדידה שכזה המעיד על יכולת טכנית רבה הנדרשת ליצירתו ועל מיומנות גבוהה במדידת אורכים.
בהינדוס פותחה אז גם מערכת מידות עשרונית, עם שיטה למדידת משקל שהשתמשה בחלוקה חכמה מאוד ויחידת משקל בת 28 גרם של היום.
באזור ארץ ישראל של היום, במצרים העתיקה ובבבל, השתמשו באותה תקופה בשיטות מדידת אורך שהתבססו על גוף האדם (אנו מכירים אותן כאמה, רגל, זרת).
למדידת זמן וקביעת השנה והחודש, למשל, השתמשו בגרמי השמיים, כמו הירח והשמש.
ונפח הם מדדו באמצעות זרעים. עד ימינו משתמשים ביחידת ה"קראט", שהתבססה על זרעי או גרעיני פרי החרוב.
הנה החשיבות של שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
הנה תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
ההיסטוריה של המטר ומידות האורך:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
למה המידות בבגדים שאנו קונים כל כך בעייתיות? (עברית)
https://youtu.be/9yBXYBZpksc
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
השיטה המטרית (Metric system) היא שיטת המדידה המקובלת ביותר בעולם, למדידות של גדלים פיזיקליים שונים, המסודרים על פיה.
השיטה המטרית נהוגה ברוב מדינות העולם, לעומת השיטה הנהוגה בעיקר בארצות הברית, שיטה האימפריאלית שמבוססת על אינטש.
#איך השיטה המטרית פועלת?
היופי והפשטות שבשיטה המטרית נעוץ בכך שכל יחידת מידה גדלה או קטנה בכפולות של 10. לכל כפולה כזו יש תחילית, בשפה הלטינית, כמו סנטי(מטר), שהיא מאית של המטר, או מילי(מטר), שהיא אלפית וכך הלאה. 1000 מטרים יהיו קילומטר (קילו הוא אלף בלטינית).
השיטה המטרית תיקננה את המידות, לאחר מאות שנים שבהן היו נהוגות שיטות שונות ומשונות, שהתבססו על מידת ה"רגל". בפועל, לאורך השנים היו גדלים שונים למידת הרגל. אלו השתנו מאזור לאזור ומאדם לאדם והיו מקור לויכוחים ותרמיות אינסופיים בין נוכלים ללקוחות שרומו או חשו מרומים.
#המרות
1 סנטימטר מכיל או שווה ל-10 מילימטר.
1 מטר = 100 סנטימטר.
1 קילומטר = 1000 מטר.
1 מטר = 1000 מילימטר.
#תולדות השיטה המטרית
השיטה המטרית נולדה בצרפת, שם ההמונים עשו את המהפכה הצרפתית, בעיקר בשל הניצול על ידי עשירי ואצילי צרפת. שיטות המדידה היו חלק מהשיטות לרמות ולגזול מהם וגיבוש השיטה האחידה של המטר הייתה אחת היוזמות החשובות והראשונות של מנהיגי צרפת, לאחר המהפכה.
המטר הוגדר אז כחלק העשרה מיליון של המרחק שבין קו המשווה לקוטבי כדור הארץ. המטר התקני המקורי של אותם ימים מוצג עד היום במוזיאון המדידות שבעיר סבר, ליד פאריס. כיום מוגדר מטר אחד באופן מדעי ומדויק, כמרחק שעוברת קרן אור בריק, בפרק זמן של 1 חלקי 299,792,458 שניות.
הנה שיטת המדידה המטרית של מרחקים (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
כל מידות השיטה המטרית:
https://youtu.be/ptoig7YfPHw
זה מה שקורה כשהאמריקאים מתמודדים איתה:
https://youtu.be/JjCaRS-CABk
וסרט תיעודי על השיטה המטרית:
https://youtu.be/SYn5UJ76h1Y?long=yes
מדידת עוצמה של רעידת אדמה וזעזועים בקליפת כדור הארץ היא חשובה מאוד, במיוחד מאז שהבינו עד כמה הכרחי לחזות רעידות אדמה מראש ולפנות אוכלוסיה באזורי הסיכון, לפני שהנזק נגרם.
רעידות האדמה מתרחשות בתנועה של לוחות כדור הארץ, שעליהם יושבות היבשות.
בשנת 1935 פיתחו הגאולוגים צ'ארלס ריכטר (Charles Francis Richter) ובֶּנוֹ גוטנברג סולם למדידת גודלה של רעידת אדמה, מה שנקרא בלועזית ה"מגניטודה" של רעידת אדמה.
למדידת מגניטודה הם קראו סולם ריכטר (Richter magnitude scale, או בקיצור Richter scale).
כמו מדידת דציבל, המשמשת לעוצמת קול, הדרגה בסולם ריכטר מציעה מדד יחסי של כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד רעידת האדמה. מבחינה מתמטית, זהו סולם בסקאלה לוגריתמית, מה שאומר שמבחינת כמות האנרגיה שהשתחררה במוקד, רעידת אדמה בדרגה 7 בסולם ריכטר תהיה גדולה פי 30 מרעידת אדמה שדרגתה 6.
רוצים דוגמה לעד כמה העלייה במדד ריכטר היא משמעותית? - רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם קיבלה מדד של 9.5 בסולם ריכטר. המגניטודה, כלומר העוצמה שלה, גדולה פי יותר ממיליארד וחצי פעמים מהמגניטודה של רעידה בעוצמה 0. (היחס המדויק הוא פי 1,600,000,000).
פרט מעניין: סולם ריכטר היום הוא רק מעין מותג. משתמשים בו כשפונים לציבור הרחב אבל הסייסמולוגים עצמם, חוקרי וחזאי רעידות האדמה, לא משתמשים בו יותר.
הסיבה היא שסולם ריכטר נתפס כיום כמתאים יותר למדידת עוצמה של רעידת אדמה בהיקפים מקומיים, בעוד שהסייסמולוגים מעדיפים להשתמש בסולם מגניטודה (גודל של רעידת אדמה) לפי "מומנט סייסמי", מידה המשמשת לאומדן עוצמתה של רעידת אדמה, במונחי האנרגיה המשתחררת בהן. היתרון שלה הוא דיוק גדול יותר ושהיא פחות מוגבלת לנתונים מקומיים בלבד.
קראו עוד על הנושא בתגית "רעידות אדמה".
הנה הסבר על המדידה של רעידות אדמה (עברית):
https://youtu.be/wtlu_aDteCA
על סולם ריכטר:
https://youtu.be/u-QbqGB1Ooc
היחסים המתמטיים של הדרגות שהציג ריכטר:
https://youtu.be/1qbg7orb1lc
יחסי העוצמה שבין המספרים בסולם ריכטר:
https://youtu.be/DWFxIgv3Jc0
הרצאת הסבר על סולם ריכטר:
https://youtu.be/NaNw9LHq9dc
ומה שתרצו לעשות במקרה של רעידת אדמה (עברית):
https://youtu.be/cmG7ZgSAQDU
את עומק הים מודדים באמצעות גלי קול.
גלי הקול, בניגוד לקרני אור, אינם מתקשים לעבור את העומקים הגדולים של הים ולחזור. לכן מדידת זמן החזרה של גל הקול שנשלח מספינת מדידה, מאפשרת לדעת בדייקנות את עומק הים, מתחת לספינת המדידה.
כיום משתמשים גם במדידה מדהימה בדיוק שלה ומאתרים במילימטרים את עליית פני האוקיינוסים מהחלל. אחראים לכך צוותים המשתמשים בלוויינים, המצוידים לשם כך במערכות מדידה מדויקות במיוחד.
הנה השיטה למדידת העומק והיכולת לגלות את המקום העמוק בעולם:
http://youtu.be/mdcru96d_tc
וכך מודדים מהחלל את השתנות גובה מימי האוקיינוס, בשל החשש מעליית פני הים בשל משבר האקלים (עברית):
https://youtu.be/85NzRQj6Auo
שיטות מדידה
בנהיגה בכלי רכב יבשתיים, כמו אופניים או מכונית, המהירות נמדדת בקילומטרים או במיילים לשעה. אבל כל מי שהתנסה או קרא על שיט באוניה או ביכטה, שמע ודאי את המונח קֶשֶר (Knot), או קשר ימי, המשמש למדידת המהירות בים.
לרשות ספנים בספינות עתיקות לא היו אמצעים כמו מפות מודרניות או מתקני ניווט מבוססי GPS. הם נזקקו לשיטה שתסייע להם לזהות את כיוון השיט הרצוי וכמה זמן עליהם לשוט עד שיגיעו לשם. מדידת מהירות הנסיעה של ספינה הייתה הכרחית כי ללא כלי שיאפשר אותה עלולים היו צוותי הספינות הללו להתרחק מהמסלול ולאבד את חייהם. מדידת המהירות של הספינה היה הכרחי כדי לנווט ולדעת מתי היא תגיע אל היעד.
המילה קשר מזכירה קשר בחבל ולמעשה זה העניין. כי הקֶשֶר הימי, הוא יחידת המדידה של המהירות הימית והיא קרויה על שם השיטה הקדומה למדידת מהירות של אוניות.
במאה ה-17, לפני מאות שנים, העלו ספנים אלמונים, בעלי יוזמה וכושר המצאה, רעיון למדידת המהירות. הם לקחו חבלים ארוכים וקשרו בהם קשרים, במרווחים מדויקים של 14.4 מטר. את החבלים הם שילבו במכשיר פשוט ביותר, שממנו יצאה חתיכת החבל עם הקשרים ובקצה שלה היא חוברה למשקולת עץ בצורת טריז. את טריז העץ המחובר לחבל השליכו אל המים, כשקצהו השני של החבל, זה עם המכשיר, נשאר מחובר לספינה.
וכך, תוך כדי שיט, שחררו המלחים את החבלים הללו. הם השתמשו בשעון חול למדידת פרק זמן קבוע, מה שנקרא "טיימר" (Timer). וכך ספרו המלחים כמה קשרים עברו באצבעותיהם בפרק הזמן המוקצב לשעון החול להשלים ירידה של כל החול. כך נהגו אז להכפיל את מספר הקשרים בשעה ולקבל את המהירות ב"קשר ימי".
כך נהגו הספנים כל הזמן לחשב את מהירות האוניה ונעשה חישוב של הממוצע שיאמר כמה מהר היא שטה. משידעו את מהירות הספינה הם חישבו בכל יום את המיקום שלהם בים וכמה זמן נותר להם עד שיגיעו ליעד שאליו הם מתכוונים להגיע.
כיום יש אמצעים חדשניים ומדויקים במיוחד למדידת מהירות הספינה. ספנים משתמשים ב-GPS, המבוסס על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד. ועדיין, משתמשים גם היום במושג קילומטר הימי וגם בעולם התעופה. גם מטוסים מודדים את מהירותם בקשרים ובמיילים ימיים המבוססים על היקף כדור הארץ.
מדהים שכך הוליד מכשיר פשוט וחכם, שהומצא במאה ה-17, את המושגים המקובלים עד היום למדידת מהירות שיט ואף טיסה. קשר היא יחידה ששווה ל-1 מייל ימי לשעה. בקילומטרים היא בערך 1.852 קילומטר לשעה. קילומטר ימי מבוסס למעשה על היקף כדור הארץ. הוא שווה בדיוק לדקה של קו רוחב.
הנה מדידה של מהירות ומרחק הספינה באמצעות קשר:
http://youtu.be/LZY3FJGG_gQ?t=22s
והסבר על מדידת המהירות באמצעות קשרים בחבל:
https://youtu.be/RtvfYJFhYEg
מדידה של מרחק לכוכבים נעשית באמצעות שיטה שנקראת היסט טריגונומטרי (Trigonometric Parallax). שיטת ההיסט מתבססת על הסטייה של זווית הכוכב לאחר 6 חודשים של תנועת כדור הארץ. כך ניתן לחשב את המרחק ממנו.
אבל השיטה הזו טובה מאד לכוכבים שנמצאים במרחק של שנות אור בודדות. למרחקים עצומים משתמשים בשיטה אחרת בשם "נרות תקניים". שיטה זו מתבססת על עצמים בחלל שהחוקרים יודעים את עוצמת ההארה שלהם. הם הנרות התקניים שבהם משתמשים החוקרים. כך, למשל, במרחקים כאלה משתמשים בסופרנובות, שהן כוכבים מתפוצצים, בתור נרות תקניים.
אם נמדוד כוכב עם כמות אור ידועה ובהנחה שאנו יודעים שכמות האור שמגיעה אלינו תרד ביחס ריבועי למרחק, הרי שככל שתקטן כמות האור שמגיעה אלינו, נוכל לחשב את המרחק של הכוכב מאיתנו. מכיוון שאת עוצמת האור של כוכב רחוק איננו יודעים, החוקרים נעזרים במדידה של זמן המחזור שלו וכך מחשבים את מרחקו.
כך מודדים את המרחק בין הכוכבים (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
והסבר שיטת המדידה של הפרלקס למדידה של מרחקים בין גרמי שמיים:
https://youtu.be/SqI67fkdiL8
חישוב מרחקנו מהברק אינו קשה. כשאתם רואים את הברק, התחילו לספור את השניות. כששומעים את הרעם, בודקים כמה שניות עברו ומחלקים את המספר הזה ב-3. זהו מרחקנו מהברק בקילומטרים.
לדוגמה: אם עברו 9 שניות מהברק ועד ששמענו את הרעם שלו, הרי שאנו במרחק של 3 קילומטרים מהמקום שבו התרחש הברק והרעם נוצר (9 לחלק ל-3).
הנה הסבר החישוב של המרחק מהברק:
http://youtu.be/MLpoJNIJZCw
ונסו לתרגל חישוב מרחק של הברק מכם:
http://youtu.be/xIfdRGR5ZkE
אנו שומעים שלצלילים וקולות שונים יש עוצמות שונות. עוצמת הצליל או הקול נמדדת ביחידות מידה יחסיות הנקראות דציבל ומסומנת באותיות dB.
באמצעות הדציבל מודדים עוצמת קול, שהוא בעצם הלחץ הדינמי של האוויר. כדי למדוד את העוצמה, מודדים את הלחץ בהשוואה ללחץ בן 20 מיקרופסקל, שהוא סף השמיעה האנושית.
טווח השמיעה שלנו בני-האדם מתחיל מ-0 דציבלים ומגיע עד ל-140 דציבלים (סף הכאב).
דוגמאות? - עוצמה של נשימה או לחישה חרישית היא רק כ-10 דציבלים. שיחה מתנהלת ב-60 דציבלים, צעקה או בכי של תינוק מגיעים ל-110 ועוצמת הרעש אם תעמדו כמה עשרות מטרים בסמוך למטוס סילון היא של 140 דיצבלים. עוצמתו של פיצוץ חזק היא כבר 200 דציבלים.
העוצמה החזקה ביותר שבני אדם יכולים לשמוע בה מוסיקה מבלי לפגוע בעצמם היא 85 דציבלים. במופעי רוק העוצמה לא פעם עוברת את הגבול הזה ועוברת את ה-120 דציבל. לעולם אל תעמדו קרוב לרמקולים!
הכוונה במידת עוצמה יחסית היא שדציבל מתאר את העוצמה ביחס לעוצמה אחרת. כך למשל נכון לומר שעוצמת הרעש היא ב-10 דציבל יותר מעוצמה מסוימת או ב-5 דציבל חזק יותר ממנה.
אגב, להבהרה נבהיר שבניגוד לעוצמת קול, רמת לחץ קול נמדדת ביחידות של dB SPL ולא ביחידות של dB.
הנה עוצמת הקול היחסית שמודד הדציבל:
http://youtu.be/uCnsw9oRDsM
הסבר מדויק של הדציבל ועוצמות השמע האנושיות:
http://youtu.be/6Kt7EVI1_yw
כך מזהה האוזן את הקולות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc
כאן מציג מדיד העוצמה את עוצמות הדיבור והצעקה של אנשים. כשהוא אדום - זה חזק מדי:
http://youtu.be/211WxtjHLeo
ואנשים שמודדים בשוק כמה דציבל הם מפיקים בקולם:
https://youtu.be/jfpRlgU5BLs
יחידה אסטרונומית (Astronomical unit) היא יחידת מידה למרחקים במערכת השמש שלנו ובמערכות דומות בחלל.
יחידה אסטרונומית אחת שווה לכ-150 מיליון קילומטרים - המרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש (ממוצע כי המרחק משתנה מעט במהלך השנה).
הסימון AU מסמן יחידה אסטרונומית, קיצור של ראשי התיבות באנגלית ל-Astronomical Unit.
רק כשמודדים מרחקים החלל החיצון, מחוץ למערכת השמש, אז המרחקים הופכים כה גדולים, שיחידה אסטרונומית לא מספקת ולא נוחה למדידה שלהם ואז נעדיף להשתמש בשנות אור.
#לא מספיק שנות אור?
ודאי מעניין אתכם למה בעצם צריך את היחידות האסטרונומיות אם יש יחידת מדידה למרחקים, זו של שנת אור.
התשובה היא שבשנות אור המרחקים במערכת השמש הם כל כך קטנים שהיינו צריכים להשתמש במספרים עשרוניים עם המון אפסים אחרי הנקודה העשרונית. לכן למרחקים כאלה, שווה היה למצוא יחידת מדידה קטנה ו"אנושית" יותר.
מרחק השמש מכדור הארץ, המקום בו אנו חיים, נשמע כמרחק הגיוני ליחידה. הוא מאוד קרוב ל-150 מיליון קילומטרים ולכן המרחק שנקבע למדידות מרחקים כאלה הוא 149,597,870.7 קילומטרים - גודלה של יחידה אסטרונומית אחת.
כך למשל יהיה המרחק של פלוטו מהשמש כמעט 40 יחידות אסטרונומיות. כוכב חמה לעומתו, בקרוב מבין כוכבי הלכת אל השמש, מרוחק ממנה פחות מחצי יחידה אסטרונומית.
המרחק שלנו מהשמש ולא במקרה הוא 1, כלומר יחידה אסטרונומית אחת.
ורק שנבין - בשנת אור אחת נכנסות מעל 60,000 יחידות אסטרונומיות.
הנה קיצור היחידה האסטרונומית:
https://youtu.be/3-SoD-8mRiY
הסבר יפה לצורך ביחידות אסטרונומיות:
https://youtu.be/KtwVlglkz2s
המחשה ויזואלית של המרחקים ביחידות האלה:
https://youtu.be/kBykl2lRAjA
והסבר מקיף יותר:
https://youtu.be/wS_fEPyONs8
מה זה מטר ואיך מדדו ומודדים אותו?
מֶטֶר (Metre) היא מידת אורך, אבל כיום נקרא כך בז'רגון העממי גם סרט המדידה, בו משתמשים בעלי מקצוע שונים למדידות פשוטות של מרחק בחללים שונים או מידות ושטחים בחפצים, בדים, ריהוט וגוף.
המטר, ככלי מדידה נייד וקל לנשיאה, מאפשר מדידה מדויקת של קווים ישרים ועקומים. עליו מסומנות יחידות המידה, לרוב סנטימטרים ומילימטרים מצד אחד ואינצ'ים מצידה השני.
המטר הקלאסי הוא רצועה ארוכה וגמישה, עשויה בד מצופה פלסטיק ומגולגלת ידנית. אם היא עשויה מתכת, היא מגולגלת במארז קטן וניתנת למשיכה החוצה למדידה הרצויה, כשבתום המדידה היא מתגלגלת אוטומטית בחזרה לאחסון במארז.
משיפוצניקים, מייקרים ובנאים, המודדים מרחק ואורך באמצעות מכשיר המטר המתכתי (Tape Measure), ועד לתופרים ומעצבות אופנה, המשתמשות למדידה בסרט מדידה (measuring tape) - המטר הוא אחד המכשירים השימושיים לעבודה.
נגרים משתמשים בו למדידת פיסות עץ ורהיטים. בבנייה ושיפוצים מודדים בו קירות, רצפות, חלונות ודלתות. בתפירה ועיצוב אופנה הוא משמש למדידת בדים ומידות גוף. בעיצוב פנים הוא משמש למדידת חללים ופריטי ריהוט. בגינון משמש המטר למדידת שטחים ומרחקים בין צמחים ובבית הוא משמש למדידת חפצים, מרחקים בין נקודות תלייה וכדומה.
כיום יש מטרים מתקדמים, הכוללים כמה שיטות מדידה במכשיר אחד. למשל "3 באחד" הוא מארז הכולל סרט מדידה מתכתי רגיל ולצידו גם מדידה בגלגלת שמודדת את האורך של המשטח המעוקל שעליו מגלגלים אותה ומדידה באמצעות קרן לייזר, המאפשרת מדידת חפצים לא ישרים ומדידה של מרחק בין נקודות ללא משטח רציף ביניהן.
הנה סרט המדידה המשמש למדידת מידות (עברית):
https://youtu.be/bnladksigjs
המטר הגמיש המודרני הוא גם דיגיטלי ומראה תצוגה מדויקת של המרחק:
https://youtu.be/M8GHwxkKnOU
מטר מתקדם, "3 באחד", עם כמה שיטות מדידה:
https://youtu.be/a8T7MBwHX4Q
ההיסטוריה של המטר ומערכת המידות:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
מהו מטר:
https://youtu.be/hkOv_aNg0v4
על חשיבות שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
מֶטֶר (Metre) היא מידת אורך, אבל כיום נקרא כך בז'רגון העממי גם סרט המדידה, בו משתמשים בעלי מקצוע שונים למדידות פשוטות של מרחק בחללים שונים או מידות ושטחים בחפצים, בדים, ריהוט וגוף.
המטר, ככלי מדידה נייד וקל לנשיאה, מאפשר מדידה מדויקת של קווים ישרים ועקומים. עליו מסומנות יחידות המידה, לרוב סנטימטרים ומילימטרים מצד אחד ואינצ'ים מצידה השני.
המטר הקלאסי הוא רצועה ארוכה וגמישה, עשויה בד מצופה פלסטיק ומגולגלת ידנית. אם היא עשויה מתכת, היא מגולגלת במארז קטן וניתנת למשיכה החוצה למדידה הרצויה, כשבתום המדידה היא מתגלגלת אוטומטית בחזרה לאחסון במארז.
משיפוצניקים, מייקרים ובנאים, המודדים מרחק ואורך באמצעות מכשיר המטר המתכתי (Tape Measure), ועד לתופרים ומעצבות אופנה, המשתמשות למדידה בסרט מדידה (measuring tape) - המטר הוא אחד המכשירים השימושיים לעבודה.
נגרים משתמשים בו למדידת פיסות עץ ורהיטים. בבנייה ושיפוצים מודדים בו קירות, רצפות, חלונות ודלתות. בתפירה ועיצוב אופנה הוא משמש למדידת בדים ומידות גוף. בעיצוב פנים הוא משמש למדידת חללים ופריטי ריהוט. בגינון משמש המטר למדידת שטחים ומרחקים בין צמחים ובבית הוא משמש למדידת חפצים, מרחקים בין נקודות תלייה וכדומה.
כיום יש מטרים מתקדמים, הכוללים כמה שיטות מדידה במכשיר אחד. למשל "3 באחד" הוא מארז הכולל סרט מדידה מתכתי רגיל ולצידו גם מדידה בגלגלת שמודדת את האורך של המשטח המעוקל שעליו מגלגלים אותה ומדידה באמצעות קרן לייזר, המאפשרת מדידת חפצים לא ישרים ומדידה של מרחק בין נקודות ללא משטח רציף ביניהן.
הנה סרט המדידה המשמש למדידת מידות (עברית):
https://youtu.be/bnladksigjs
המטר הגמיש המודרני הוא גם דיגיטלי ומראה תצוגה מדויקת של המרחק:
https://youtu.be/M8GHwxkKnOU
מטר מתקדם, "3 באחד", עם כמה שיטות מדידה:
https://youtu.be/a8T7MBwHX4Q
ההיסטוריה של המטר ומערכת המידות:
https://youtu.be/dvVCNhWJvvo
מהו מטר:
https://youtu.be/hkOv_aNg0v4
על חשיבות שיטות המדידה (מתורגם):
https://youtu.be/7bUVjJWA6Vw
סיפורה של השיטה המטרית:
https://youtu.be/MekxJse2vgs
תולדות המדידה:
https://youtu.be/NValmBwli1Q
וסרט תיעודי על שיטות המדידה והשיטה המטרית:
https://youtu.be/334wjo8nydQ?long=yes
מהי שנת אור?
שנת אור שווה למרחק שהאור עובר בואקום, במשך שנה יוליאנית שלימה, שאגב נמשכת רבע יום משנה רגילה. המרחק בקילומטרים הוא 9,460,730,472,580 קילומטרים ו-800 מטר!
כלומר שנת אור שווה לכ-9 טריליון וחצי קילומטרים.
בשנת אור משתמשים כיחידת מידה באסטרונומיה. היא משמשת לחישוב של מרחקים בין גרמי שמים שונים (כוכבים, שמשות, גלקסיות ועוד) ברחבי היקום.
למעשה, אנו רואים כוכבים רחוקים כפי שהיו לפני כמה שנים, בהתאם למרחק שלהם מכדור הארץ. במובן הזה, מבט לחלל החיצון הוא מעין חזרה בזמן...
הנה מדידת המרחקים של שנת אור:
http://youtu.be/ewGsiUPeBD4
זו גם הסיבה שאסטרונאוטים שיטוסו לכוכבים רחוקים מאוד בעתיד יצטרכו ככל הנראה להיכנס לתרדמת (מתורגם):
https://youtu.be/xptpXSTtgSY
גם כי צריך יהיה לטוס הרבה זמן אל כוכבים רחוקים והזמן לפי איינשטיין הרי משתנה לפי המהירות (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
וחלק מהסרט הישראלי "מרחק ארבעה ימים משתי שנות אור" (עברית):
http://youtu.be/-wQMSfbHWSs
שנת אור שווה למרחק שהאור עובר בואקום, במשך שנה יוליאנית שלימה, שאגב נמשכת רבע יום משנה רגילה. המרחק בקילומטרים הוא 9,460,730,472,580 קילומטרים ו-800 מטר!
כלומר שנת אור שווה לכ-9 טריליון וחצי קילומטרים.
בשנת אור משתמשים כיחידת מידה באסטרונומיה. היא משמשת לחישוב של מרחקים בין גרמי שמים שונים (כוכבים, שמשות, גלקסיות ועוד) ברחבי היקום.
למעשה, אנו רואים כוכבים רחוקים כפי שהיו לפני כמה שנים, בהתאם למרחק שלהם מכדור הארץ. במובן הזה, מבט לחלל החיצון הוא מעין חזרה בזמן...
הנה מדידת המרחקים של שנת אור:
http://youtu.be/ewGsiUPeBD4
זו גם הסיבה שאסטרונאוטים שיטוסו לכוכבים רחוקים מאוד בעתיד יצטרכו ככל הנראה להיכנס לתרדמת (מתורגם):
https://youtu.be/xptpXSTtgSY
גם כי צריך יהיה לטוס הרבה זמן אל כוכבים רחוקים והזמן לפי איינשטיין הרי משתנה לפי המהירות (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
וחלק מהסרט הישראלי "מרחק ארבעה ימים משתי שנות אור" (עברית):
http://youtu.be/-wQMSfbHWSs
מה גילה ארכימדס כשרץ עירום ברחובות עירו וצעק?
הסיפור הוא על חוקר קדמוני בעיר סירקוז, שרץ עירום מביתו אל ארמון המלך, כשהוא גאה בכך שהוא גילה משהו. מי האיש ומה הוא גילה?
החוקר הוא ארכימדס, מהחוקרים והמדענים החכמים ביוון של תקופתו. האגדה מספרת שהוא רץ עירום וצעק בגאווה "מצאתי!" (אאוריקה), לאחר שגילה באמבטיה כיצד למדוד נפח של חפץ בעל צורה קשה למדידה, על ידי הטבעתו במימי האמבטיה ומדידה של העליה במפלס מימי האמבטיה.
אבל נתחיל את הסיפור מהתחלה. המלך היירון השני העביר אל ארכימדס את הכתר החדש שיצרו עבורו האמנים. המלך חשד שאולי הכתר אינו עשוי זהב טהור ודרש מארכימדס לוודא שכתרו אכן איננו מזויף.
מדידת הנפח הייתה הכרחית כדי לבחון אם הכתר שייצרו אמנים עבור המלך הוא אכן מזהב טהור בכיות שהמלך הקציב עבורו או שהאמנים זייפו בחומר והוא לא כולו מזהב.
לשם זיהוי החומר ממנו עשוי הכתר צריך שתהיה דרך לזהות את הדחיסות של הכתר - מה היחס בין משקלו לבין נפחו.
אז שקילת הכתר הייתה פשוטה. אבל דרך למדוד את הנפח שלו לא הייתה ידועה אז. איש לא ידע כיצד למדוד נפח של חפצים שאינם בעלי צורה פשוטה.
אז הסיפור הוא שארכימדס ניסה במשך ימים ארוכים למצוא דרך למדוד את נפחו המדויק של הכתר. אבל הוא לא הצליח למצוא דרך טובה לעשות זאת והיה מוטרד ולא רגוע. אשתו הציעה לו ללכת לבית המרחץ המקומי ולעשות אמבטיה שתרגיע אותו.
בבית המרחץ הוא גילה לראשונה את הפתרון. ביושבו באמבטיה, הוא שם לב שהכנסת היד לתוך המים מעלה את מפלס פני המים. לפתע עלה לו רעיון למדידת נפח של עצם - הוא ימדוד את נפחו של הכתר, על ידי הכנסתו לתוך המים.
כך הבין ארכימדס שיוכל לוודא אם הכתר אכן עשוי זהב. אם הוא שוקל משקל זהה למטיל זהב בנפח זהה לשלו, הרי שהכתר עשוי זהב טהור. במידה ויש שוני - מדובר בזיוף והכתר אינו עשוי כולו מזהב.
מרוב התרגשות והתלהבות מהתגלית שלו, רץ ארכימדס העירום ברחובות סירקוז אל עבר הארמון תוך שהוא מכריז וקורא בקול גדול את הקריאה האלמותית "אאוריקה!" (או יוריקה), כלומר "מצאתי!".
הנה האמת שמאחרי התגלית המפורסמת והריצה בעירום הכי מפורסמת בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/0v86Yk14rf8?t=6s
עוד על התגלית של ארכימדס (מתורגם):
https://youtu.be/ijj58xD5fDI
וסיפור המעשה:
https://youtu.be/Mmc1whyS78k?long=yes
הסיפור הוא על חוקר קדמוני בעיר סירקוז, שרץ עירום מביתו אל ארמון המלך, כשהוא גאה בכך שהוא גילה משהו. מי האיש ומה הוא גילה?
החוקר הוא ארכימדס, מהחוקרים והמדענים החכמים ביוון של תקופתו. האגדה מספרת שהוא רץ עירום וצעק בגאווה "מצאתי!" (אאוריקה), לאחר שגילה באמבטיה כיצד למדוד נפח של חפץ בעל צורה קשה למדידה, על ידי הטבעתו במימי האמבטיה ומדידה של העליה במפלס מימי האמבטיה.
אבל נתחיל את הסיפור מהתחלה. המלך היירון השני העביר אל ארכימדס את הכתר החדש שיצרו עבורו האמנים. המלך חשד שאולי הכתר אינו עשוי זהב טהור ודרש מארכימדס לוודא שכתרו אכן איננו מזויף.
מדידת הנפח הייתה הכרחית כדי לבחון אם הכתר שייצרו אמנים עבור המלך הוא אכן מזהב טהור בכיות שהמלך הקציב עבורו או שהאמנים זייפו בחומר והוא לא כולו מזהב.
לשם זיהוי החומר ממנו עשוי הכתר צריך שתהיה דרך לזהות את הדחיסות של הכתר - מה היחס בין משקלו לבין נפחו.
אז שקילת הכתר הייתה פשוטה. אבל דרך למדוד את הנפח שלו לא הייתה ידועה אז. איש לא ידע כיצד למדוד נפח של חפצים שאינם בעלי צורה פשוטה.
אז הסיפור הוא שארכימדס ניסה במשך ימים ארוכים למצוא דרך למדוד את נפחו המדויק של הכתר. אבל הוא לא הצליח למצוא דרך טובה לעשות זאת והיה מוטרד ולא רגוע. אשתו הציעה לו ללכת לבית המרחץ המקומי ולעשות אמבטיה שתרגיע אותו.
בבית המרחץ הוא גילה לראשונה את הפתרון. ביושבו באמבטיה, הוא שם לב שהכנסת היד לתוך המים מעלה את מפלס פני המים. לפתע עלה לו רעיון למדידת נפח של עצם - הוא ימדוד את נפחו של הכתר, על ידי הכנסתו לתוך המים.
כך הבין ארכימדס שיוכל לוודא אם הכתר אכן עשוי זהב. אם הוא שוקל משקל זהה למטיל זהב בנפח זהה לשלו, הרי שהכתר עשוי זהב טהור. במידה ויש שוני - מדובר בזיוף והכתר אינו עשוי כולו מזהב.
מרוב התרגשות והתלהבות מהתגלית שלו, רץ ארכימדס העירום ברחובות סירקוז אל עבר הארמון תוך שהוא מכריז וקורא בקול גדול את הקריאה האלמותית "אאוריקה!" (או יוריקה), כלומר "מצאתי!".
הנה האמת שמאחרי התגלית המפורסמת והריצה בעירום הכי מפורסמת בהיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/0v86Yk14rf8?t=6s
עוד על התגלית של ארכימדס (מתורגם):
https://youtu.be/ijj58xD5fDI
וסיפור המעשה:
https://youtu.be/Mmc1whyS78k?long=yes
איך נולד הקרט כיחידת מידה מגרעיני חרוב?
החרוב (Carob) הוא אחד המאכלים העתיקים והמוזכרים ביותר בימי קדם.
רובנו פוגשים אותו בצלחת פירות הארץ של ט"ו בשבט. איכשהו המיתוג שלו אינו להיט, אם לשפוט מכך שכמעט תמיד הוא יהיה הפרי שיוותר בה אחרון.
גודלם האחיד של גרעיני החרוב, שאינם אכילים, הפך אותם ליחידת משקל בעלת שימוש ייחודי. במשקל של כ-2 גרם לכל אחד מהם, הם קיבלו את הכינוי "קראט" ושימשו לשקילת זהב ויהלומים. עד היום מודדים תכשיטים ומתכות יקרות ביחידת המידה קראט.
ובימי קדם אכן לא פעם כונו ה"מעות", המטבעות הפשוטים ביותר, במילה "חרובין".
מקור שמו של החרוב לא ברור. אולי הוא נקרא חרוב על שום הדמיון לחרב, או משום היותו יבש וחרב.
#תזונתית
בכל שנה, עם בוא הסתיו, פורחים עצי החרוב. פירות החרוב מבשילים רק כשהוא על העץ, מה שאומר שלא כדאי לקטוף מהם כשהם עדיין בוסר. הפירות מבשילים למשך חודשים רבים ובסתיו שלאחר מכן הם נעשים כהים ומתוקים.
פעם, בעידן שלפני החטיפים המסחריים, נהגו הילדים למצוץ מהחרובים את המתוק שבהם.
את החרובים כמעט ולא תמצאו בשווקים ובחנויות שאינן חנויות טבע. אוהביהם מחפשים את עצי החרוב המשמשים כהצללה בגנים ובחורשות ואוספים מהם למשך שנה שלמה.
עליית המטבח הטבעוני בעולם המודרני גילתה לטבעונים את החרוב ומוצריו. כמו שמכינים סילאן מהתמרים, כך מייצרים גם את דבש החרובים המתוק והסמיך כל כך. במטבחים רבים משמש הדבש הטעים הזה כממתיק למאפים שונים ולעוגות.
הטבעונות אוהבת את החרוב גם כתחליף טבעי למעדנים שונים. עבור רבים מחליף את השוקולד הרגיל שוקולד החרובים הטעים והמזין, שאותו מורחים על הלחם. מחרובים מייצרים כיום גם תחליפי קקאו לעוגות.
#תולדות החרוב
את החרוב מגדלים בני האדם מעל 4,000 שנה. איכשהו הוא הצליח להתחבב על האדם.
אף שמוצאו מהאזור שלנו, במקרא החרוב לא מוזכר. בימי המשנה והתלמוד לעומת זאת, הוא רווח יותר ומוזכר לא מעט.
מסופר על רבי שמעון בר יוחאי ובנו ששרדו שנים רבות מחרובים ומים, עת הסתתרו מהרומאים במערה בגליל.
בעת העתיקה נודע שמם של החרוב ומוצריו שנוצרו אז בארץ ישראל והם נמכרו למצרים וליוון. החרובים מישראל הגיעו אז עד לצפון אפריקה.
באותם ימים החזיקו הנוודים חרובים כחטיף מתוק ומזין. גם צליינים יוונים וקפריסאים נהגו לשאת את החרובים בכיסיהם כצידה לדרך.
כיום החרוב נפוץ ברחבי הארצות שעל חופי הים התיכון, גם כעצי בר וגם כגידול חקלאי.
אם חייבים - אפשר להתקיים מחרובים בלבד. ואכן, גם אם בעבר הוא נחשב למאכל עניים, כיום הוא סוג של סופר פוד, מזון-על של ממש. זאת בזכות הערכים התזונתיים שלו וטעמו.
הנה ליקוט החרובים (עברית):
https://youtu.be/xA80D4vAOlk
מטעי חרובים באוסטרליה:
https://youtu.be/nFcpStnOm4A
קציר החרובים:
https://youtu.be/8tGJ2ZJ3_KY
כך מייצרים סירופ חרובים:
https://youtu.be/-KVcz_iFuZY
והכנת משקה חרובים (עברית):
https://youtu.be/HOfE5M8E5Ng
החרוב (Carob) הוא אחד המאכלים העתיקים והמוזכרים ביותר בימי קדם.
רובנו פוגשים אותו בצלחת פירות הארץ של ט"ו בשבט. איכשהו המיתוג שלו אינו להיט, אם לשפוט מכך שכמעט תמיד הוא יהיה הפרי שיוותר בה אחרון.
גודלם האחיד של גרעיני החרוב, שאינם אכילים, הפך אותם ליחידת משקל בעלת שימוש ייחודי. במשקל של כ-2 גרם לכל אחד מהם, הם קיבלו את הכינוי "קראט" ושימשו לשקילת זהב ויהלומים. עד היום מודדים תכשיטים ומתכות יקרות ביחידת המידה קראט.
ובימי קדם אכן לא פעם כונו ה"מעות", המטבעות הפשוטים ביותר, במילה "חרובין".
מקור שמו של החרוב לא ברור. אולי הוא נקרא חרוב על שום הדמיון לחרב, או משום היותו יבש וחרב.
#תזונתית
בכל שנה, עם בוא הסתיו, פורחים עצי החרוב. פירות החרוב מבשילים רק כשהוא על העץ, מה שאומר שלא כדאי לקטוף מהם כשהם עדיין בוסר. הפירות מבשילים למשך חודשים רבים ובסתיו שלאחר מכן הם נעשים כהים ומתוקים.
פעם, בעידן שלפני החטיפים המסחריים, נהגו הילדים למצוץ מהחרובים את המתוק שבהם.
את החרובים כמעט ולא תמצאו בשווקים ובחנויות שאינן חנויות טבע. אוהביהם מחפשים את עצי החרוב המשמשים כהצללה בגנים ובחורשות ואוספים מהם למשך שנה שלמה.
עליית המטבח הטבעוני בעולם המודרני גילתה לטבעונים את החרוב ומוצריו. כמו שמכינים סילאן מהתמרים, כך מייצרים גם את דבש החרובים המתוק והסמיך כל כך. במטבחים רבים משמש הדבש הטעים הזה כממתיק למאפים שונים ולעוגות.
הטבעונות אוהבת את החרוב גם כתחליף טבעי למעדנים שונים. עבור רבים מחליף את השוקולד הרגיל שוקולד החרובים הטעים והמזין, שאותו מורחים על הלחם. מחרובים מייצרים כיום גם תחליפי קקאו לעוגות.
#תולדות החרוב
את החרוב מגדלים בני האדם מעל 4,000 שנה. איכשהו הוא הצליח להתחבב על האדם.
אף שמוצאו מהאזור שלנו, במקרא החרוב לא מוזכר. בימי המשנה והתלמוד לעומת זאת, הוא רווח יותר ומוזכר לא מעט.
מסופר על רבי שמעון בר יוחאי ובנו ששרדו שנים רבות מחרובים ומים, עת הסתתרו מהרומאים במערה בגליל.
בעת העתיקה נודע שמם של החרוב ומוצריו שנוצרו אז בארץ ישראל והם נמכרו למצרים וליוון. החרובים מישראל הגיעו אז עד לצפון אפריקה.
באותם ימים החזיקו הנוודים חרובים כחטיף מתוק ומזין. גם צליינים יוונים וקפריסאים נהגו לשאת את החרובים בכיסיהם כצידה לדרך.
כיום החרוב נפוץ ברחבי הארצות שעל חופי הים התיכון, גם כעצי בר וגם כגידול חקלאי.
אם חייבים - אפשר להתקיים מחרובים בלבד. ואכן, גם אם בעבר הוא נחשב למאכל עניים, כיום הוא סוג של סופר פוד, מזון-על של ממש. זאת בזכות הערכים התזונתיים שלו וטעמו.
הנה ליקוט החרובים (עברית):
https://youtu.be/xA80D4vAOlk
מטעי חרובים באוסטרליה:
https://youtu.be/nFcpStnOm4A
קציר החרובים:
https://youtu.be/8tGJ2ZJ3_KY
כך מייצרים סירופ חרובים:
https://youtu.be/-KVcz_iFuZY
והכנת משקה חרובים (עברית):
https://youtu.be/HOfE5M8E5Ng
