» «
קלאפר (צילום)
למה נועד הקלאפר בקולנוע?



הקלאפר, הקלאפר-בורד (clapper או clapperboard בעברית נַקָּשׁ), הוא מכשיר שמשמש בצילום סרטים להתאמת הצליל לתמונה בדיוק ולסימון של סצנות וטייקים שצולמו. הקלאפר הוא בצורה של לוח נסגר שעליו רשום מספר הטייק שמצלמים.

מכיוון שקל לזהות את צליל הנקישה של הקלאפר ברצועת הקול ואת פעולת הסגירה המצולמת שלו ברצועת התמונה, קל להתאימן זו לזו. כך מסייעת נקישת לוח הקלאפר הנסגר לסינכרוניזציה של הקול לתמונה. סינכרוניזציה היא התאמה בין התמונות לצלילים. התאמה זו חשובה כדי שתנועות השפתיים של השחקנים למשל, יתאימו לקולות הדיבור היוצאים מפיהם.


כך נראה הקלאפר המודרני, עם השעון האלקטרוני:

http://youtu.be/LSKSkdm3Ar4


הנה קלאפר פותח שוט צילום:

https://youtu.be/2tffnWvaFkI?t=1m50s


וכך מפעילים אותו נכון:

http://youtu.be/sDRgNYFNo_I
זמן קליע
מהו צילום זמן-קליע?



שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.

בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..

צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.


הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:

https://youtu.be/KNrSNcaYiZg


הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:

https://youtu.be/VjoP1V_Oizo


כל ילד יכול לעשות את זה:

https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s


והנה השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות:

https://youtu.be/WDdxMBq2GW8
דולי (צילום)
מהי ה"דולי" בקולנוע?



בצילום קולנוע או בצילום וידאו משמשת עגלה הנקראת דולי (בעברית: צְלַמְנוֹעַ) להנעה של מצלמה בצורה חלקה. לרוב נעה עגלת הדולי על מסילות מיוחדות, כשהצלם ועוזר הצלם ניצבים עליה.

בין צוות בעלי התפקידים על הסט של צילום סרט נמצא תמיד ה"דולי-גריפ", שהוא האחראי על הזזת עגלת הדולי.


הנה סרטון שמראה את הדולי בפעולה, בעת צילום של סרט:

http://youtu.be/Tty1zHKNp6o
סט קולנועי
מהו סט בסרטים?



לסרטים רבים שמצלמים בקולנוע צריך לבנות זירות של התרחשות, מעין תפאורות לצילום של סצנות או סרטים שלמים.

הקמת סט לסרט קולנוע יכול להיות עניין יקר מאד. לעתים יש לברוא מאפס את הסט ולעתים - לעצב חלל קיים, או מקום, כך שיתאים לסרט.

לצילומי הסרט "מארי אנטואנט", דרמה היסטורית עם מרכיבים קומיים, שכרה ההפקה את ארמון ורסאי, לא פחות, שהפך לאתר הצילומים המרכזי, לצד האופרה של פריז... אגב, מעצב התפאורה, מי שמעצב את הסט לצילומים, הסביר שארמון שהוא מוזיאון, גם אם הוא מציע 700 חדרים וגנים מרהיבים ביופיים, הוא בעיה, מכיוון שהוא מחייב עבודה רבה שתצליח להשיב אותו לתחייה. לכן הוא ריהט ואיבזר את המקום, כדי להחזיר לו את המראה של מקום שחיים בו בני אדם.

בשביל סרט אחר, "גטסבי הגדול", יצרה המעצבת קתרין מרטין. לא פחות מ-42 סטים שונים שנבנו על ידי הצוות שלה ברחבי העיר סידני. בניית האחוזה של גטסבי שמופיעה בסרט, ארכה לבדה מעל 3 חודשים.


כך בונים סט קטן יחסית:

https://youtu.be/P9GrqsD6wwU


הנה סטים של סרטים גדולים ויקרים במיוחד:

https://youtu.be/apR5KRWvL0c


כך בנו את הסט של הסרט "טיטאניק" מ-1997:

https://youtu.be/GX7p_kbIahk


ולעתים יוצרים חדר שיתאים למראה הרצוי:

https://youtu.be/aNWCJGfKt_Q


סט נטוש של סרט של טים ברטון באי בדרום ארצות הברית:

https://youtu.be/PA9o1EcNjMU?t=1m28s


מה שנשאר מ-10 סטים של סרטים מפורסמים:

https://youtu.be/MgckXoMOyiA


ומצגת וידאו של עוד כמה סטים מסרטי קולנוע ידועים יותר ופחות:

https://youtu.be/Ukyd4NMiV4A


ועוד סטים של סרטים:

https://youtu.be/It1ybCkJrU4

שיטות צילום

אפקט המטריקס
מהו המטריקס אפקט?



אחד הקטעים המדהימים שאליהם נחשפו צופי הסרט הראשון בטרילוגיית "המטריקס" היא השוט שבו נראה ניאו, קיאנו ריווס בשבילכם, כשהוא מקמר את גבו בהילוך אטי ומתחמק מכדור שנורה אליו. קטע מדהים וללא ספק אחד המרכיבים שהפכו את הסרט לאגדה.

אבל אחד הדברים החדשניים שהתגלו בו, מבחינה קולנועית טכנית, הוא מה שזכה לכינוי "השוט של המטריקס" (Matrix shot) או "אפקט המטריקס". זוהי שיטת צילום ב-360 מעלות שהוצגה לראשונה בסרט "המטריקס" וזכתה לחיקויים רבים מאז. כשהמצלמה נעה מסביב לדמות המצולמת בהילוך איטי, היא יצרה אפקט מעניין ולא מוכר לצופי הקולנוע.

כדי לצלם כך פורשים סוללה ענקית של מצלמות שמצלמות את האירוע מכיוונים שונים. בצורה כזו ניתן אחר-כך לערוך את הסצנה כאילו המצלמה סובבת סביב הדמות הקפואה, בלי קשר למהירות התנועה שלה.


הנה "השוט של מטריקס" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:

https://youtu.be/KNrSNcaYiZg


כך מצלמים אותו בגרין סקרין, כשכל נקודה בקו התנועה של המצלמה היא מיקום של מצלמה אחת:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


כך מה שצולם על הגג משתלב עם תנועות הדמות שצולמו באולפן לתוצאה שנראית בסרט הסופי:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


הנה שני חבר'ה שעשו לבד צילום 360 כזה:

https://youtu.be/INckJRRR1EU


והנה אפליקציה לטלפון חכם שמאפשרת לעשות את "אפקט המטריקס" בעצמך בעזרת 3 סמארטפונים:

https://youtu.be/LgkHcvcyTTM
צילום במראה
איך מצלמים דמות מביטה במראה בסרטים?



בצילום קולנועי יש "לשקר" כדי לצלם מאחור את הדמות המביטה במראה. מפני שהמצלמה ניצבת מעט הצידה, אם נצלם את הדמות כשהיא רואה את עצמה במראה, הרי שהמצלמה לא תראה את פניה. לכן, נוהגים הבמאים להנחות את השחקנים לעמוד מול המראה כך שיראו דווקא את המצלמה ולא את עצמם. בצורה כזו - הם רואים את המצלמה והמצלמה רואה אותם.

זהו השקר המוסכם של צילום הקולנוע. כדי שייראה בסרט שהדמות מביטה בפניה שניבטות במראה, על השחקן להביט דווקא במצלמה - דרך הראי.

לא מאמינים - קחו מצלמה ונסו לצלם סצינה של פנים במראה..


הנה דוגמאות של סצינות מראה בסרטים רבים (עם מעט סצינות מבהילות ולכן לא מומלץ לילדים צעירים):

http://youtu.be/3tjoqhx_dwk
הילוך איטי
מהו הילוך איטי בצילום סרטים וטלוויזיה?



הילוך איטי הוא אפקט קולנועי שבו החומר המצולם מוצג באיטיות רבה. הראשון שהציג הילוך איטי בסרטים הוא הכומר האוסטרי אוגוסט מוסגר, שהשתמש באפקט כבר בתחילת המאה ה-20. ההילוך האיטי הפך מאז לכלי שימושי בתעשיית הקולנוע.

כיום עושים שימוש רב בהילוך האיטי גם בתחומים כמו צילום ספורט, צילום טבע וצילומים מדעיים.


הנה סצנת סלואו מושן מרהיבה מהסרט הקוריאני "ברוכים הבאים למקגול":

https://youtu.be/VeqojOmFr2k


טיפות מים שנופלות בהילוך איטי לתוך שלולית:

http://youtu.be/XJVR7tEv5tw?t=43s


הנה פלייליסט של צילומים מדהימים בהילוך איטי מערוץ דיסקאברי:

https://youtu.be/yaSLaW3TRTs?list=UUjVtRqx7vMcwiBFURTcYhNw


הנה שפתיו של אמן ביטבוקס בהילוך איטי:

http://youtu.be/e4sJa1usbns


הנה הילוך איטי של בועות סבון:

https://youtu.be/ktvZ2Z_s4Bo?t=42s
צילום מאקרו
מהו צילום מאקרו?



צילום מאקרו (Macro photography) הוא צילום מקרוב מאד (תקריב) של עצמים זעירים. טכניקה זו חביבה על צלמים המצלמים בטבע, המצלמים אובייקטים קטנים מאוד, תוך התקרבות ועדשות מיוחדות למאקרו.

גם בזיהוי הפלילי עושים שימוש רב בצילום מאקרו. כך ניתן לתעד פרטים קטנים בזירת הפשע או בזירות של תאונה, כאלו שעשויים להיות מאוד חשובים לפענוח פשעים ותאונות.

עומק השדה נוטה להיות קטן בצילום מאקרו. כדי להימנע מטשטוש ושיבוש של הפוקוס בצילום כזה, נהגו הצלמים לצלם את העצם, כשכל פעם עומק השדה שונה. כיום ניתן לראות מיד את התוצאה, על מסך המצלמה, כי בעידן המצלמות הדיגיטליות עם החיישן המשוכלל, צילום המאקרו מציע עומק השדה רחב במיוחד.


הנה צילום מאקרו:

https://youtu.be/U-nU1hYrexs


צלם מספר על צילומי המאקרו שלו:

https://youtu.be/aCj7lTRCyyo


דוגמאות לצילומי מאקרו נאים:

https://youtu.be/EZvGvc-f1Ro


יש אפילו צילומי סופר מאקרו:

https://youtu.be/K8rpo9e7tvg


על עומק השדה במאקרו:

https://youtu.be/975qd5SgVgU


טיפים לצילום מאקרו (מתורגם):

https://youtu.be/FhJs-cgW_mc


HD
מה זה HD?



HD או "הפרדה גבוהה" היא טכנולוגיה של שידור באיכות ורזולוציה גבוהים מאד. בסרטי HD התמונה חדה יותר, עם צבעים מדוייקים ונאמנים יותר למקור, כמות פיקסלים גדולה יותר - לתיאור המתרחש ועוד.

היתרון של HD ברור מאד בצילום של תנועה מהירה וגווני לבן. גם בתחום הסאונד יש פעמים רבות שיפור ב-HD, בשל תמיכתו בסראונד.


הנה הדגמה של ההבדל בין SD (ההפרדה הנמוכה) ל-HD (הפרדה גבוהה) - ככל שהאינטרנט שלכם מהיר יותר, תוכלו לראות הבדל גדול יותר מפני שיוטיוב מעביר הפרדה יותר גבוהה:

http://youtu.be/M5kFlql98jU?t=12s


מומחה שמסביר ומדגים את ההבדלים בין HD לאיכות רגילה על עצמו:

http://youtu.be/5TzQBKohiYM
מהו מסך ירוק ומה זה מסך כחול?



מה תעשו אם תרצו לצלם מישהו בהרי האלפים, אבל אין לכם כסף להטיס אותו ביחד עם צוות צילום להרים הללו שבאירופה? - התשובה היא לצלם אותו על רקע "מסך ירוק" (גרין-סקרין) או "מסך כחול" (בלו-סקרין) ו"להשתיל" את נוף האלפים במקום הצבע הירוק או כחול, בעזרת תוכנת מחשב.

ואכן, מסך ירוק הוא מסך בצבע זה, שלפניו מצלמים אנשים. לאחר מכן, ניתן "להרכיב" את פעולות המצולמים על רקע אחר מהרקע האמיתי שלפניו צולמו. כך ניתן "להשתיל" את הדוברים בנוף של טבע, עיר, ים וכדומה - כל זאת מבלי שהם נמצאים שם באמת, אלא מצולמים באולפן, על רקע מסך שצבוע בצבע אחיד.

מי שמשתמשים בדרך כלל בגרין סקרין בטלוויזיה, הם החזאים, למשל, שמגישים את תחזית מזג האוויר. המפה שמופיעה מאחריהם היא כמעט תמיד מפה שמוקרנת על מסך ירוק.

מסך כחול הוא קדום יותר ממסך ירוק. שניהם שמות לאותם צבעים שנבחרים בדרך כלל לרקע הפעולה. פעם, כשהשתמשו בסרט צילום כימי, השתמשו בדרך כלל במסך כחול. כיום, עם המעבר לשימוש בעיבוד דיגיטלי, המסך הירוק הוא הנהוג בצילום סרטים, כיוון שהוא נחשב לקל לזיהוי בתכנות עריכת הסרטים הממוחשבות.

אגב, אחת השיטות הפשוטות המשעשעות להציג גוף בלתי נראה היא לצלם על רקע מסך ירוק, כשהמצולם לבוש בבגדים ירוקים. בשיטה זו מה שהצופים ייראו הוא רק את ראש המצולם, בעוד גופו יהיה שקוף לחלוטין...


כך יוצרים את האשליה של המסך הירוק:

https://youtu.be/ZuO_WExzScE


שימוש במסך ירוק בצילומי סרטי "ההוביט":

https://youtu.be/HMvcO1GSm0U


ומסך ירוק עם צילומי מנוף בסרט הנוקמים:

https://youtu.be/T1m0ORVdsQc


קטע מתכנית טלוויזיה שמראה כיצד נראית התוצאה:

https://youtu.be/JbVZGLI8izk?t=1m41s


היום כבר יש מסך ירוק עם גרפיקה מתקדמת שיוצרת תלת-ממד:

https://youtu.be/STp8MgSE1Ck?t=1m32s&end=2m50s


שחקן מסביר איך מצלמים סצנות מדהימות שלו עם דינוזאורים:

https://youtu.be/n44ZzC_o7tc?t=3m07s


עבודה עם המסך הירוק לא תמיד מצליחה:

https://youtu.be/hKygyvdEmUQ


וסרטון תיעודי על הסט השלם והמדויק של הגרין סקרין:

https://youtu.be/Y7wyXoml0xA?long=yes
מה זה עומק שדה?



עומק שדה (Depth of Field) הוא הטווח בתמונה, שאנו רואים בפוקוס, כלומר בחדות. צלמים נוהגים להסביר שככל שמפתח העדשה גדול יותר, קטן עומק השדה. עומק שדה קטן גורם לאובייקט המרכזי להיות חד, בעוד הרקע או אובייקטים רחוקים או קרובים יותר, הם מטושטשים ביחס אליו. עומק שדה גדול מכניס יותר מישורים בתמונה לחדות או בביטוי המקצועי "לפוקוס".

הכלל בצילום מקצועי הוא שככל שהעצם המצולם הוא קרוב יותר לעדשה, כך עומק השדה יהיה קטן יותר. זה נקרא "עומק שדה רדוד". ככל שהוא יהיה רחוק מהעדשה - יגדל עומק השדה. לכן, בצילומים מקרוב מאד, "צילומי מקרו", כמו שהם נקראים, יהיה עומק השדה מאד קטן, כי הפרח או הציפור המצולמים הם קרובים והרקע רחוק יותר. בניגוד לזה, בצילומי נוף, נוצר עומק שדה אינסופי, מכיוון שכל הפרטים רחוקים יחסית.

בסיס הכללים של עומק שדה בצילום הוא פשוט. ככל שמספרי הצמצם במצלמה הם קטנים יותר, מפתח הצמצם, או חור הצמצם, ייפתח ויהיה גדול יותר. זה יביא לעומק שדה קטן יותר. כלומר, הפרטים שנראה חדים בתמונה יצטמצמו. צמצום של עומק השדה באמצעות פתיחת הצמצם היא שיטה מקובלת אצל צלמים, בכדי להפריד את הנושא מהרקע.

במקביל, ככל שמספרי הצמצם במצלמה יהיו גדולים יותר, יהיה מפתח הצמצם סגור יותר, חור הצמצם יקטן וזה יביא לעומק השדה גדול יותר. יותר פרטים ומישורים בתמונה ייראו בפוקוס, כלומר בחדות.

ישנם עוד משתנים שמשפיעים על עומק השדה, כמו למשל המרחק מנושא הצילום. קרבה אל האובייקט המצולם תקטין את עומק השדה ויטשטש את הרקע. אבל זה הבסיס של עומק השדה.

חלק מגדולתו של הסרט המפורסם "האזרח קיין" למשל, הוא בזכות עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. רואים בו התרחשויות בו-זמניות על המסך, במרחקים ובמישורים שונים של הצפייה. הסרט הזה תרם לאמנות הקולנוע את ה"פוקוס העמוק" (deep focus), כפי שקראו לזה.

לא פעם משתמשים הצלמים דווקא במפתח הצמצם הרחב, כדי לקבל רקע מטושטש וליצור את האפקט שנקרא "בוקה". במקרים הללו מסייע הטשטוש של הרקע לשפר את הקומפוזיציה, מכיוון שהעין של הצופה בצילום ממוקדת באובייקטים החדים יותר וכך ניתן להדגיש את החשוב, או "לספר סיפור"... קראו על כך באאוריקה בתגית "בוקה".

חשוב לדעת שבמצלמות פשוטות קשה יותר להגיע לעומק שדה קטן.


הנה סיפורו של עומק השדה בצילום:

https://youtu.be/aUDwZBgLYUc


ומדריך נוסף לעומק שדה בעברית:

https://youtu.be/j6Ti_YLco_o


הנה תרגיל בעומק שדה של סטודנט בבצלאל:

https://youtu.be/trcMmx7ocDA


סצנה מ"האזרח קיין" שמדגימה את עומק השדה הגדול שבו הוא צולם:

https://youtu.be/BNTJnHGnVeg


מדריך באנגלית לעומק שדה:

https://youtu.be/ds6TOvxA8mc


ומדריך מקיף יותר:

https://youtu.be/RDXLGOo-fyc
מהו המטריקס?



"המטריקס" הוא טרילוגיית סרטים, סדרה של 3 סרטים כמעט פילוסופיים, שעוררו דיון ציבורי רחב, על נושאים שלא נהגו עד אז לקשר לסרטי קולנוע דווקא. הסרט הראשון והמעולה היה סרט שחידש ועורר עניין רב בעולם הקולנוע ההוליוודי והבנאלי. במיוחד דיברו בו בהקשרים של פילוסופיה, תנועה ועיצוב. הוא גם שדרג את סרטי האקשן שבאו אחריו ויצר גל של של כוכבים מעופפים המנהלים קרבות קונג פו מסוגננים.

כמו סיפורים גדולים בהיסטוריה האנושית, מטריקס מהדהד את ארכיטיפ מסע הגיבור, שבו יוצא אדם למסע שממנו ישוב כגיבור ולא ככל האדם.

המטריקס הוא עולם של חלום, אבל בבסיסו עומד דווקא חוסר היכולת האנושית להבדיל בין חלום למציאות. משום כך, יש בסדרה ערבוב בין מציאות כמו שכולנו מכירים לבין יכולות עילאיות של הדמויות. קצת כמו בחלומותינו שלנו, שבהם גם אנחנו עפים בלי המגבלות של כוח הכבידה, הדמויות נעות בסרט בין המציאות לאשליה, כשהן לא מוגבלות לקרקע או למגבלות האנושיות שבמציאות. הגיבור "הנבחר" ניאו מבין שהוא אינו חי במציאות האמיתית, וכמו ברבים מסרטי האקשן, גם כאן הוא משחרר את העולם מהרשעים שהחזיקו אותו בתוך האשליה. יש כאן מערכות אינטליגנציה מלאכותית שהפכו את האדם לנשלט והוא היחיד שיוכל להן. או שלא, כי לא נעשה ספוילר..

המטריקס העלה סוגיות פילוסופיות מעניינות, כמו האבחנה בין מציאות לדמיון והיכולת של גיבור הסרט ניאו לחיות במציאות שהיא לגמרי אשליה. הסרט מעורר מחשבה על המציאות השולטת גם בנו ובמוחנו. הפילוסוף דקארט שאל כבר מזמן איך נוכל לדעת שאיננו חיים בחלום וגרס שאם לא יצאנו מעודנו מתוך החלום, לעולם לא נדע בביטחון שהמציאות היא אכן "המציאות". המטריקס משתעשע בדיוק בבלבול שבקו התפר הזה, בין חלום למציאות. כך הוא מזמין אותנו לחשוב גם על חיינו שלנו ועל הקשר בין מה שאנו "יודעים" על חיינו לבין האמת שבהם.

המטריקס נודע גם בשיטות הצילום החדשניות שלו, כמו "השוט של מטריקס", שיטת הצילום ב-360 מעלות שהוצגה בו לראשונה וזכתה לחיקויים רבים מאז. מיוחדת גם שיטת ה"צילום זמן-קליע" (Bullet-Time), המגמישה את המהירות בסצנות אקשן והופכת אותן למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא. הצילום, העריכה והאפקטים המיוחדים של הסרטים הללו הופכים את המציאות של המטריקס לחלום קולנועי ולגן עדן של "אפקטים מיוחדים".

ושוב כמו בחלום, עם כל הדמויות היפות, הסגנון המעוצב, התלבושות המוקפדות והאביזרים האייקוניים, כל מה שמופיע במטריקס הוא מיוחד ומלא בסטייל. תוך כדי עלילת האקשן המקובלת, משרטטים סרטי המטריקס על המסך מציאות בעלת גוון ועיצוב ייחודיים שהפכו לאגדה.


הנה סיפורו של המטריקס:

https://youtu.be/ok0lSP6ePHk?t=10s


האפקטים המיוחדים שמככבים בסרט מטריקס:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


הנה השילוב של שיטות הצילום "טכניקת זמן קליע" ו"השוט של מטריקס" ב-360 מעלות:

http://youtu.be/bKEcElcTUMk


וטכניקת "חיתוך זמן" שהתפתחה מהמטריקס:

http://youtu.be/OruWu1hZe9M


או "הקפאת הזמן" כמו שמכנים אותה לעתים:

http://youtu.be/dDYNYHaDYGE


וסרט תיעודי על המטריקס והדרך שבה יצרו את הסרט הראשון:

https://youtu.be/FmbLewdQ_Qo?long=yes
איך הדמויות מתעופפות בסרטים?



בסרטים רבים התרגלנו לצפות בדמויות מעופפות, כאילו אין כוח כבידה בעולם... אם עניין אתכם לדעת איך הדמויות מתעופפות בסרטים הרי שמדובר בעוד אפקט קולנועי שנעשה עם המסך הירוק, גרין סקרין.

השיטה היא פשוטה: כבלים חזקים שמחוברים לתקרת הסטודיו מחזיקים את השחקנים באוויר. הם מבצעים את התנועות שהבמאי מדריך אותם לבצע ומצלמים את הסצנות כשמאחריהם מסך ירוק ענקי.

בשלב הבא מקבלת מחלקת המחשבים, שאחראית על האפקטים המיוחדים, את החומרים המצולמים, בשפה המקצועית קוראים להם פוטג'. אנשי האפקטים מחברים את הפוטג' לרקעים המתאימים באמצעות גרפיקת מחשב מושקעת. כך הופכים השחקנים לפתע לדמויות בעלות יכולת תעופה בלתי נתפסת... הם מעופפות על רקע הרים, ברום השמיים, או מעל הים, גורדי שחקים או נופים דימיוניים. הכל טריקים - אל תאמינו לכלום...


כך מצלמים אנשים מעופפים באולפן:

http://youtu.be/T1m0ORVdsQc


כך יצרו מסדרון ללא כבידה, באמצעות סט המתגלגל על צירו בשביל הסרט "Inception":

https://youtu.be/8PhiSSnaUKk


שחקני אפולו 13 התאמנו בתנאי אפס גרביטציה במטוס בואינג שיצר באמצעות טיסה פרבולית כ-20 שניות של חוסר משקל:

https://youtu.be/5IAAjk3QdU8


אוסף של דמויות מעופפות מהסרטים:

http://youtu.be/OHHNkz5QIaI


מכוניות יכולות לעוף כך?

http://youtu.be/24bRtzwK4rY


והנה סרט עלילתי קצר על האיש המעופף:

http://youtu.be/Gj1MqHgFnmE?long=yes
איך אנשים משוחחים עם הילד שהיו?



כשצופים בסרטון של שחקן המדבר עם עצמו בילדותו, נכבשים לרוב מיד. כבר נאמר שילדים וכלבים גונבים את ההצגה וכאן השחקן בצעירותו גונב לא פעם את ההצגה לשחקן הבוגר, עד כדי כך שקל לשכוח שמדובר באותו אדם...

אמנם לא פעם מדובר בשני שחקנים שונים, שהדמיון החיצוני מאפשר להם להדמות בסרט לאותו אדם, אבל מדי פעם אנו רואים גם את אותו אדם, המשוחח עם עצמו הצעיר. כיצד זה קורה?

החוכמה היא לצפות פני עתיד ולהשאיר קלטת שבה אתה כאדם צעיר מנהל שיחה עם עצמך הבוגר. לא תמיד צריך לכתוב תסריט. אפשר פשוט להשתטות ולצלם, כשיום אחד עורכים את שיחת הצעיר שהיית עם איתך הבוגר. אפילו את או אתה תוכלו להקליט סרטון דומה ולכשתהיו בוגרים תוכלו לערוך את הסרט כרצונכם.


כך השחקן תום אבני משוחח עם עצמו הצעיר בסרט:

https://youtu.be/mh2lGBMcnC0


והנה סרטון שהשפיע עליו, שבו שחקן אמריקני משוחח עם עצמו כילד:

https://youtu.be/XFGAQrEUaeU
איך שחקנים מדברים עם עצמם בסרטים?



שכפול בקולנוע (Movie Cloning) הוא חלק מהקסם של האפקטים המיוחדים ומהוותיקים שבהם. לא פעם אפשר לראות בסרטים שתי דמויות שמגולמות על ידי אותו שחקן, כשהן משוחחות זו עם זו. יש ששואלים כיצד עושים את זה.

אז השיטה היא כמו בהרבה אפקטים בקולנוע, לצלם עם מסך ירוק, גרין סקרין למי שרוצה לומר זאת בשפה ה"מקצועית". קודם מצלמים את השורות של דמות אחת מהמשוכפלות כשברקע יש מסך ירוק. המסך הירוק מאפשר להלביש ברקע את הסרטון השני שיצולם, עם הדמות ה"שנייה".

לאחר מכן מצלמים את השורות של הדמות השנייה. היא מנהלת דיאלוג ומדברת עם הדמות שצולמה קודם.

בשלב העריכה מצרפים את שני התפקידים ביחד, כך שייראה כאילו מדובר בשתי דמויות שונות. הדמות עם המסך הירוק מופיעה בערוץ אחד, כשהצבע הירוק מוגדר כשקוף. דרך השקיפות הזו עובר הסרטון של הדמות השנייה, זה שבערוץ שמתחת. כך הדמויות נראות כמדברות זו עם זו.

אז כשהשחקנים מדברים עם עצמם וחושבים שהם אנשים שונים, אל תתפלאו שמכנים את הקולנוע "תעשיית האשליות"...


כך שחקן משוחח עם עצמו בסרט:

http://youtu.be/vUWjWuBeb4A


והנה סרט קצר שבו שחקן מדבר עם עצמו בילדותו. זו שיטה מעט שונה כמובן:

https://youtu.be/mh2lGBMcnC0


אז הנה סרט הסבר ארוך על השכפול של דמויות בצילום קולנוע:

http://youtu.be/Srt07MIrRRo?long=yes


ומה קורה כשאפס מדבר עם עצמו מהעתיד (או לא...)

https://youtu.be/5XKIdfJZrys
מה זה טיים-לאפס?



טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.

השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".


כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:

https://youtu.be/yYAPibl8Ntw


הנה סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'נג קרח והפך למגודל שיער:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24


הנה סרטון של אדם שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:

http://youtu.be/UGnrT0F-Igs


וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:

http://youtu.be/PyohW9rYEKc
איך מדמים תנועה אמיתית בדמויות אנימציה?



טכניקת לכידת התנועה (Motion Capture) היא שיטה שבה ניתן להקנות לדמויות אנימציה שיוצרו בעזרת מחשב, תנועה אמינה ומשכנעת שמזכירה את התנועה האנושית. השיטה היא "להקליט" תנועות של שחקנים אנושיים בעזרת חיישנים וציוד מיוחד שקולט את התנועה ומתרגם אותה לקוד דיגיטלי. אותו הקוד משמש לאחר מכן על מנת להקנות לדמויות הממוחשבות את התנועה הריאליסטית, שמזכירה ומחקה את תנועות השחקנים בצורה מדויקת.

בעזרת שיטת לכידת התנועה הצליחו להקנות תנועה כמו-אנושית לדמויות ממוחשבות של יצורים דמויי אנוש, ביניהם היצורים הכמו-אנושיים שנקראים "נאבי" מהסרט "אוואטאר", גולום מהסרט "שר הטבעות". או מהסרט כוכב קופים: השחר". שחקנים כמו אנדי סרקיס הפכו למומחים כה מיומנים ללכידת תנועה, שנוהגים להקליט את תנועותיהם לצורך הקניית תנועה דמויות בדיוניות שכאלה.

כיום מיושמות טכניקות עוד יותר משוכללות, כמו "לכידת הופעה" (Performance Capture). בטכניקה זו ניתן להקליט ברזולוציה גבוהה וברמת דיוק מעולה, גם את התנועות וגם את הבעות הפנים של השחקנים ולהצמידן לדמויות האנימציה.


זה מול זה - כך הופכת לכידת תנועה ושיחה לאנימציה משוכללת:

https://youtu.be/O4jXbMMdn-I


הנה טכניקת לכידת התנועה בצילום של מוות לסרטים:

https://youtu.be/SO08s3ALiyQ


כך מצלמים כלב עטוף חיישנים לסרט:

https://youtu.be/9rr2TJj8U0E


והנה קדימון הסרט "כוכב קופים: השחר", שחלק גדול מהתנועות של הקופים שבו הוקלטו בעזרת לכידת תנועה:

http://youtu.be/Km0QV9vGjnA


מה תורם המנוף לסרטים? מה שנקרא קריין



בקולנוע מחפשים לא פעם זוויות צילום מעניינות במיוחד, כדי ליצור את החוויה הקולנועית. צילום מהגובה, תוך כדי תנועה, יכול להיות אחת הצורות המרגשות והמשמעותיות לסצנות חזקות ומרגשות.

אחד האמצעים הטובים לעשות זאת הוא בעזרת המנוף (Crane). באמצעות המנוף ניתן ליצור תנועה קיצונית של המצלמה לכיוון מעלה או מטה. לרוב מבצעים את התנועה הזו על ידי מנוף אמיתי או בעזרת "מצלמת-רחף", שהיא מעין מנוף למצלמה בלבד.


הנה מנוף לצילומי קולנוע:

https://youtu.be/-m598H0BJJ8


מנוף ממונע:

https://youtu.be/RgoZ_oPA5ns


מנוף מצלמה גדול:

https://youtu.be/Ad2IxHWd1wY


מנוף נוצה קטן להנעת מצלמה:

https://youtu.be/Z4t0mznq3ew


קטע מסרט שמראה כיצד משתמשים במנוף בצילום סרטים:

https://youtu.be/z8M2BzGVH_k


ולפעמים המנופים הם חלק מהעלילה, כמו בקטע המופלא מספיידרמן:

https://youtu.be/dRuKh5TN-x0
מה זה בּוֹקֵה בצילום?



בּוֹקֵה (bokeh) הוא מונח בצילום, של תמונות עם עומק שדה רדוד, שבא לידי ביטוי בפוקוס מירבי על האובייקט המרכזי בצילום, אל מול הרקע המטושטש. במילים אחרות, המונח בוקה מתייחס לטשטוש שנוצר באזורים מסוימים בתמונה, שאינם בפוקוס.

הבוקה יכול להיות מוצלח או לא, בהתאם למידה שבה אותם אזורים המטושטשים בתמונה הם יפים או לא.

מבחינה טכנית, איכות הבוקה נקבעת על פי הצורה שבה בנויים עדשת המצלמה והצמצם. הבוקה נגזר מהאופן שבו מטפלת העדשה בנקודות האור שבתמונה.

בוקה שהטשטוש בו או בה הוא עדין ונעים לעין ייחשב בוקה "טוב". בוקה איכותי ו"רך" כזה מאפשר לעין להתרכז בנושא המרכזי של התמונה, על ידי מריחת הפרטים שברקע. מנגד, בוקה בעל טשטוש גס, או כזה שמושך את העין מהנושא המרכזי בתמונה, נחשב לבוקה "רע".

הבוקה מתייחס לאותם חלקים בתמונה שנמצאים מחוץ לעומק שדה. הוא יהיה תמיד ביחס הפוך לעומק השדה. ככל שעומק השדה יהיה נמוך, התמונה תכיל יותר בוקה. בצילומי פורטרטים למשל, יהיה בדרך כלל בוקה גדול יחסית, בשל הצמצם הפתוח, שיוצר עומק שדה רדוד.

מקור המונח "בוקה" הוא מהשפה היפאנית, שבה משמעותו "טשטוש" או "ערפול". אבל אם ברצונכם לשמור על גוף ללא כאבים, מוטב שתיזהרו שלא לכנות כך יפנים - אצלם משמעות המלה "בוקה" היא גם של סניליות ומגבלה שכלית...


זהו הבוקה:

https://youtu.be/PZ6Fw3hy3Ss


הנה מדריך לבוקה בעברית:

https://youtu.be/aUDwZBgLYUc


הנה צילומים בעומק שדה גבוה, עם בוקה איכותי ברקע:

https://youtu.be/M-fC1tKV3RA


כך יוצרים בוקה בצורות:

https://youtu.be/zENUI8n0Rtw


כך צלמים יוצרים "צורות בוקה":

https://youtu.be/H5jjr_vKruU


ומצגת וידאו של צורות בוקה:

https://youtu.be/ML33nQUhv7w


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.