שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו גאון המחזאים ויליאם שייקספיר?
ויליאם שייקספיר היה מחזאי ומשורר אנגלי, שנחשב בעיני רבים לכותב הגדול ביותר בשפה האנגלית ומענקי התרבות המערבית. אבל ללא ספק רבים מזהים בו אחד מגדולי המחזאים אי פעם. שייקספיר כתב את מחזותיו בשנים 1586-1616. הוא היטיב לתאר את התככים והמזימות, האהבה והכאב, הכוחות, היצרים והרגשות, החולשה ותאוות השלטון. שייקספיר כתב 40 מחזות והשתתף בכתיבתם של מחזות נוספים, כפי שהתגלה במחקרים של מומחים בשנים האחרונות.
עד היום מחזותיו של שייקספיר מושכים קהל רב והם תורגמו לכמעט כל שפה אפשרית. העומק של הדמויות שלו, חידושי הלשון שחלקם בשימוש עד ימינו אנו, הכתיבה החכמה והפילוסופית שלו וחדות העלילה - כל אלה מהווים בית ספר
לכתיבה ליוצרים צעירים גם כיום.
שייקספיר תרם גם רבות להתפתחות השפה האנגלית, על פי מילון אוקספורד כ-3,000 מילים באנגלית הם פרי המצאתו. כתיבתו המיוחדת והחדשנית, עושר השפה שלו ועומק הרעיונות שהביע במחזותיו, הפכו אותו לגדול המחזאים מאז ומעולם, ולכותב המצוטט ביותר בהיסטוריה.
בין מחזותיו יש טרגדיות (רומאו ויוליה, אותלו, המלט ועוד), קומדיות (ביניהם "כטוב בעיניכם" ו"חלום ליל קיץ") ומחזות היסטוריים, כמו "יוליוס קיסר" ו"ריצ'רד השני". הם מוצגים בדרך קבע בתיאטרון הגלוב בלונדון ובמאות תיאטראות ברחבי העולם כולו.
הנה קיצור חייו ואמנותו של שייקספיר:
https://youtu.be/qkOOX2iGsGA
הסיבה ששייקספיר פופולארי עד היום (מתורגם):
http://youtu.be/vdCjKH5IKJ8
אנימציית סטופ מושן שמוקדשת למחזותיו:
https://youtu.be/WGUYenMRkcI
סרטון מחווה לשייקספיר בהשתתפות הביטלס:
http://youtu.be/XOUH3V2IjZA
תולדות חייו של שייקספיר:
http://youtu.be/L9t11BsE0yk
והאם יתכן ששייקספיר לא היה קיים או לא כתב את המחזות שהוא כתב? (מתורגם)
http://youtu.be/K-aAUwAFZlQ
במה עוסק "המלט" מאת ויליאם שייקספיר?
המלט (Hamlet) הוא ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של וויליאם שייקספיר, ולדעת רבים גם הטרגדיה הטובה ביותר שלו.
זהו לכאורה סיפור רגיל על מלך דנמרק שמת ואחיו יורש אותו וממשיך את המלוכה. אבל הסיפור הוא מסכת של גילויים ותככים ועלילות חצר לא פשוטות. את מקום המלך המת יורש אחיו קלאודיוס, שהופך למלך החדש ולאביו החורג של המלט (שכן הוא נושא לאישה את אמו המלכה גרטרוד).
החיים חוזרים אמנם למסלולם אבל להמלט הבן קשה להינחם. הוא רואה באמצע הלילה את דמותו של אביו, המלך המנוח. אביו מגלה לו כי נרצח על ידי אחיו, המלך הנוכחי, ומצווה עליו להרגו.
מכאן ואילך אנו חוזים בלבטיו המיוסרים של המלט ובשרשרת מעשי נקם טראגיים והרבה שפיכות דמים. בשל הימנעותו של המלט מלהרוג את המלך, כמו שביקש אביו, נרצח יועץ המלך, פולוניוס, בשגגה ואחריו מתים גם אופליה, בתו וגם חבריו הבוגדניים של המלט, רוזנקרנץ וגילדנשטרן.
בתוך כל המחזה ניצב לו המונולוג הידוע:
#"להיות או לא להיות? - זאת השאלה: מה נעלה יותר - לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו, או חמוש לצאת מול ים הייסורים למרד וקץ לשים להם?
למות: לישון, ולא יותר. ודעת: השינה הזאת תשבית מכאוב הלב ואת אלף הפגעים,
זה לחלק בשר - הנה התכלית, אליה יכסף אדם.
למות? לישון?
לישון. אולי לחלום.
#הא, זו המכשלת: מה חלומות נראה בתרדמת המוות, אחרי שננער חבלי עולם זה..."
הנה סרטון על המחזה הנפלא וחשיבותו (מתורגם):
https://youtu.be/QTu39aMg_mU
עלילת המחזה "המלט":
https://youtu.be/EmjWIMMtjDc
קטעים מההצגה "המלט" של ויליאם שייקספיר בעברית:
http://youtu.be/1Wr2ZxNuFD4
המונולוג המפורסם מתוך "המלט" בו הוא שואל את עצמו "להיות או לא להיות?":
http://youtu.be/94wqNe1jwa0
ובאווירה מחוייכת, בדרן מדבר על המלט:
http://youtu.be/5rbNcdRwgRg
מהו המושג "this mortal coil" ומה פירושו?
"This mortal coil" הוא ביטוי הלקוח מתוך אחד המונולוגים המפורסמים בתולדות התיאטרון - מונולוג ה"להיות או לא להיות" מתוך המחזה "המלט, נסיך דנמרק", או בשמו הפופולרי "המלט".
כנראה שהביטוי שמשמעותו "מהומת החיים" לא היה חידוש של שייקספיר אלא ביטוי שהוא רק שילב במונולוג הזה, שרבים רואים בו את המונולוג הכי מפורסם בתולדות התאטרון. אבל דומה ש"הרחש גשמי הזה" (this mortal coil) עשה במהלך השנים הרבה בלגן.
ראשית, משום שהביטוי הזה נמצא במונולוג המפורסם שבו המלט המיואש שוקל להתאבד. הוא אומר לעצמו בהתלבטות:
"To sleep, perchance to dream—ay, there's the rub
For in that sleep of death what dreams may come
When we have shuffled off this mortal coil"
(W. Shakespeare, Hamlet, Act 3, Sc. 1.)
או בעברית של מתרגם פשוט:
"לישון, אולי לחלום - כן, זה הקטע, כי בשינת המוות הזו אילו חלומות עשויים לבוא כשאנחנו נגרר מהסליל התמותי הזה."
כולנו יודעים ש"mortal" הוא "בן תמותה". המילה "coil" משמעותה "סליל". אך פחות ידוע שהמשמעות שלה באנגלית עתיקה היא ממש לא סליל, אלא מהומה, מערבולות והפרעה. לכן, מדובר יותר על "מהומת החיים" מאשר "סליל החיים" או "סליל התמותה", ביטויים שגם אינם מובנים וגם אינם הגיוניים ואפילו כדימוי.
כלומר, ההתלבטות של המלט, בכתיבה השייקספירית, היא לגבי ההתרחקות מהמהומה של החיים, של חיי בני התמותה שאנחנו, אל מה שיבוא אחר כך, כשבמחזה מדובר במוות, התאבדות.
אז עכשיו אנו יודעים שהביטוי הזה, של "דיס מורטל קויל", שבתרגום של היום מתורגם למשהו כמו "סליל התמותי הזה", פירושו במילים פשוטות הוא דווקא "עומס החיים", או בעברית ספרותית "רחש גשמי זה". בביטוי הזה הוא מכוון ל"טרדות החיים הארציים", טרדות היום יום, שנוחתות על כל אדם בוגר או מבוגר לאורך חייו. המבוגרים קוראים לדברים כאלה "סידורים", או "הַתְּקָּלוֹת" ועוד מילים כאלה, שנוהגים לכנות בהם כל מיני דברים מעצבנים, שאי אפשר שלא להצטרך לפתור ולעבוד בשבילם.
אז כשהמלט מהרהר על המוות, במונולוג "להיות או לא להיות", בעצם הוא שוקל את המוות כ"שינה" שתשים סוף לאותם "כאבי לב ואלף הזעזועים הטבעיים שבשר אדם יורש". כשהוא אומר "When we have shuffled off this mortal coil", בעברית: "כשנפטרנו מרחש גשמי זה", הוא מתייחס למצב המוות, שבו האדם מסיר או נפטר מעומס החיים, או "הרחש הגשמי".
ושייקספיר יודע להזהיר, מפי המלט, שבהתאבדות מסירים עם המוות גם את הגוף הפיזי והנוכחות הארצית בחיים האנושיים. המלט מתלבט ומתעכב במחשבה הזו, כי הוא תוהה "אילו חלומות עשויים לבוא" כשנכנסים ל"שנת המוות" הזו, ומבין שזה מה שגורם לאנשים "לשאת את הרעות שיש לנו ולא לברוח לאלה שאיננו מכירים...", כלומר להעדיף את החיים על כל טרדותיהם, על פני המוות שאיננו יודעים במה הוא כרוך.
הנה "This mortal coil" במונולוג המפורסם של המלט, "להיות או לא להיות" במחזה "המלט":
https://youtu.be/94wqNe1jwa0
מומחה מסביר את המשמעות העמוקה של הביטוי העתיק שלא שייקספיר המציא אבל בזכותו זוכרים אותו:
https://youtu.be/ajeodo4N8Io
פירוק המונולוג מאנגלית קשה לאנגלית מובנת יותר:
https://youtu.be/48-hGoTtNo8
ובשנות ה-80 גם הייתה להקה בשם "This Mortal Coil":
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
מי היו רומיאו ויוליה?
ערבוב בין אמנות לחיים, בדייה שיצאה משליטה, אהבה ללא גבול או חיים שאינם חיים בלי נפש תאומה - איך שלא נביט בו, מדובר בסיפור האהבה הגדול בכל הזמנים.
סיפורם של זוג האוהבים רומיאו ויוליה (Romeo and Juliet), מעסיק כבר מאות שנים את גדולי האמנים, הכותבים והמלחינים. הקהל נוהר להפקות, נוהה אחרי הספרים, השירים, האופרות והציורים ולא מפסיק להתעניין בכל מה שנוגע לאהבה הגדולה מכולן, עם הלקח שבצידה.
זה סיפור על שנאה ונקמה עתיקת יומין בין שתי משפחות חזקות בוורונה, נקמה מתפרצת שהופכת לשפיכות דמים. קבוצת רעולי פנים בני משפחת מונטגיו הורסת מסיבה של משפחת קפולט. רומיאו מונטגיו הצעיר מתאהב מיידית בג'ולייט קפולה, שאמורה להתחתן עם בחירתו של אביה. בעזרת אחותה של ג'ולייט, מסדרות לו כבר למחרת את נישואיהם של האוהבים, אך ניסיון כושל של רומיאו להפריד ולעצור קרב רחוב מוביל למותו של בן דודה של ג'ולייט עצמה, טיבאלט, שבגללו גורש רומיאו.
בניסיון נואש להתאחד עם רומיאו, ג'ולייט מזייפת את מותה. ההודעה לא מצליחה להגיע לרומיאו והוא מאמין שג'ולייט מתה ומרוב צער ואהבה הוא נוטל את חייו בקברה. כשג'ולייט מתעוררת, היא מוצאת את גופתו של רומיאו לידה ומתאבדת גם היא.
רק אז מסכימות המשפחות האבלות לסיים את הריב ביניהן.
בבית מספר 21 שברחוב קפלו בעיר ורונה, אי-שם בצפון איטליה, התגוררה לפי האמונה ג'ולייטה קפולטו, בת למשפחת קפולטו. הסופר האיטלקי לואיג'י דפורטו הוא זה שכתב עליה ועל אהובה רומיאו בשנת 1524. איש לא יודע אם הסיפור אכן התרחש במציאות, אבל הוא הפך כה ידוע עד שכולם מאמינים בו, ללא כל ספק.
כ-70 שנה אחר כך יכתוב גם ויליאם שייקספיר האנגלי את גרסתו המפורסמת יותר של הסיפור, על האוהבים מהמשפחות היריבות, קפולטו ומונטגיו, שמשפחותיהם אסרו עליהם להיפגש, להתאהב או להתחתן ולכן הם ויתרו על חייהם.
תיירים בוורונה ממשיכים עד היום לפקוד את הבית בוורונה. הוא משמש גם כמוזיאון המסביר ונותן הצצה לחיים של לפני כמעט 500 שנה, באיטליה של אותם זמנים.
על הספר של שייקספיר שהגדיר מהו סיפור אהבה סופני (עברית):
https://youtu.be/llgD3qNnu1Y
עלילת המחזה:
https://youtu.be/tSfExfrP1oI
קדימון לסרט "רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר (מתורגם):
https://youtu.be/ZeIYWGFgU6I
השיר המפורסם משנות ה-60, מהסרט בשם זה:
https://youtu.be/4FHpmn-KYec
סיפור זוג האוהבים מוורונה:
https://youtu.be/VvG9zdbH2Gg
הבית של יוליה בעיר ורונה:
https://youtu.be/3ydmNCgqMWs
אין כמו פניה של איזבל אדג'ני לגלם את יוליה:
https://youtu.be/8Ay4i7log4U
שיר מודרני ליוליה ששר רומיאו הנעזב, לפי דייר סטרייטס:
https://youtu.be/rC95MEenIxA
וממשרד החיוך:
https://youtu.be/lNH95YC5tF0
מהו תיאטרון הגלוב?
תיאטרון הגלוב (The Globe Theatre) הוא שמו של תיאטרון שנבנה בסוף המאה ה-16 עבור להקת התיאטרון של ויליאם שייקספיר. ב-1613 עלה התיאטרון באש, בשל ירי תותח במחזה "הנרי השמיני" של שייקספיר, שהצית את גג הקש שלו. שנה לאחר מכן נבנה התיאטרון מחדש ונפתח, כשהפעם יש לו גג רעפים. בהשפעת הפוריטנים (תנועה שנאבקה בהשפעות קתוליות על הכנסיה של אנגליה) נסגר התיאטרון בשנת 1642 ונהרס. רק בשנת 1989 נתגלו היסודות שלו, מתחת לבניין אחר.
בשנת 1997 הוקם שחזור של תיאטרון גלוב, כ-200 מטרים מהמקום שבו ניצב בעבר התיאטרון המקורי. לבנייתו השתמשו בתכניות המקוריות של הגלוב העתיק. כיום הוא אחד המקומות המבוקשים בלונדון, לצפייה במחזות של שייקספיר. כמו בתיאטרון הגלוב האליזבטני, גם גגו הפתוח של התיאטרון החדש עשוי מקש, אך הוא בטוח יותר וכיום לא יורים יותר בתיאטרון..
הנה תיאטרון הגלוב והסיפור ההיסטורי שלו:
https://youtu.be/KFW44IBeNTI
סרטון אנימציה שבו שייקספיר עצמו מספר על תיאטרון הגלוב:
https://youtu.be/P0SBg-KG4C4
מהגלוב החדש בלונדון - סיפורו של תיאטרון הגלוב הראשון וכיצד הוא נשרף?
https://youtu.be/aDmYbbhW6Z0
קטע ממחזה על קליאופטרה ואנטוניוס:
https://youtu.be/czxcFuTTuVk
ופרסומת לגלוב:
https://youtu.be/fhWhyUD7Jp0
מהי הטירה של המלט?
טירת קרונבורג שבדנמרק נבנתה בשנת 1420. למרות שנעשו בה הרבה שינויים במהלך השנים, היא נחשבת אחת הטירות השמורות ביותר שנותרו בעולם מתקופת הרנסאנס. מיקומה בסמוך לגבול הימי עם שבדיה נחשב חשוב מאד מבחינת ההגנה מהצבא השוודי, מה שלא הצליח למנוע את כיבושה של דנמרק בשנת 1658.
אבל את מירב פרסומה של טירת קרונבורג היא קיבלה תודות להשראה שנתנה למחזאי שייקספיר שכתב על טירת אלסינור - הטירה שבה מתרחש סיפור העלילה של המחזה המפורסם שלו "המלט", זה שבו נאמר המשפט הידוע "משהו רקוב בממלכת דנמרק..."
הנה טירת קרונבורג:
https://youtu.be/Wvn23YZVcfE
ומבט מרהיב מהאוויר:
https://youtu.be/Z9KBgPivvuU
ויליאם שייקספיר היה מחזאי ומשורר אנגלי, שנחשב בעיני רבים לכותב הגדול ביותר בשפה האנגלית ומענקי התרבות המערבית. אבל ללא ספק רבים מזהים בו אחד מגדולי המחזאים אי פעם. שייקספיר כתב את מחזותיו בשנים 1586-1616. הוא היטיב לתאר את התככים והמזימות, האהבה והכאב, הכוחות, היצרים והרגשות, החולשה ותאוות השלטון. שייקספיר כתב 40 מחזות והשתתף בכתיבתם של מחזות נוספים, כפי שהתגלה במחקרים של מומחים בשנים האחרונות.
עד היום מחזותיו של שייקספיר מושכים קהל רב והם תורגמו לכמעט כל שפה אפשרית. העומק של הדמויות שלו, חידושי הלשון שחלקם בשימוש עד ימינו אנו, הכתיבה החכמה והפילוסופית שלו וחדות העלילה - כל אלה מהווים בית ספר
לכתיבה ליוצרים צעירים גם כיום.
שייקספיר תרם גם רבות להתפתחות השפה האנגלית, על פי מילון אוקספורד כ-3,000 מילים באנגלית הם פרי המצאתו. כתיבתו המיוחדת והחדשנית, עושר השפה שלו ועומק הרעיונות שהביע במחזותיו, הפכו אותו לגדול המחזאים מאז ומעולם, ולכותב המצוטט ביותר בהיסטוריה.
בין מחזותיו יש טרגדיות (רומאו ויוליה, אותלו, המלט ועוד), קומדיות (ביניהם "כטוב בעיניכם" ו"חלום ליל קיץ") ומחזות היסטוריים, כמו "יוליוס קיסר" ו"ריצ'רד השני". הם מוצגים בדרך קבע בתיאטרון הגלוב בלונדון ובמאות תיאטראות ברחבי העולם כולו.
הנה קיצור חייו ואמנותו של שייקספיר:
https://youtu.be/qkOOX2iGsGA
הסיבה ששייקספיר פופולארי עד היום (מתורגם):
http://youtu.be/vdCjKH5IKJ8
אנימציית סטופ מושן שמוקדשת למחזותיו:
https://youtu.be/WGUYenMRkcI
סרטון מחווה לשייקספיר בהשתתפות הביטלס:
http://youtu.be/XOUH3V2IjZA
תולדות חייו של שייקספיר:
http://youtu.be/L9t11BsE0yk
והאם יתכן ששייקספיר לא היה קיים או לא כתב את המחזות שהוא כתב? (מתורגם)
http://youtu.be/K-aAUwAFZlQ
המלט (Hamlet) הוא ממחזותיו המפורסמים והמצוטטים ביותר של וויליאם שייקספיר, ולדעת רבים גם הטרגדיה הטובה ביותר שלו.
זהו לכאורה סיפור רגיל על מלך דנמרק שמת ואחיו יורש אותו וממשיך את המלוכה. אבל הסיפור הוא מסכת של גילויים ותככים ועלילות חצר לא פשוטות. את מקום המלך המת יורש אחיו קלאודיוס, שהופך למלך החדש ולאביו החורג של המלט (שכן הוא נושא לאישה את אמו המלכה גרטרוד).
החיים חוזרים אמנם למסלולם אבל להמלט הבן קשה להינחם. הוא רואה באמצע הלילה את דמותו של אביו, המלך המנוח. אביו מגלה לו כי נרצח על ידי אחיו, המלך הנוכחי, ומצווה עליו להרגו.
מכאן ואילך אנו חוזים בלבטיו המיוסרים של המלט ובשרשרת מעשי נקם טראגיים והרבה שפיכות דמים. בשל הימנעותו של המלט מלהרוג את המלך, כמו שביקש אביו, נרצח יועץ המלך, פולוניוס, בשגגה ואחריו מתים גם אופליה, בתו וגם חבריו הבוגדניים של המלט, רוזנקרנץ וגילדנשטרן.
בתוך כל המחזה ניצב לו המונולוג הידוע:
#"להיות או לא להיות? - זאת השאלה: מה נעלה יותר - לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו, או חמוש לצאת מול ים הייסורים למרד וקץ לשים להם?
למות: לישון, ולא יותר. ודעת: השינה הזאת תשבית מכאוב הלב ואת אלף הפגעים,
זה לחלק בשר - הנה התכלית, אליה יכסף אדם.
למות? לישון?
לישון. אולי לחלום.
#הא, זו המכשלת: מה חלומות נראה בתרדמת המוות, אחרי שננער חבלי עולם זה..."
הנה סרטון על המחזה הנפלא וחשיבותו (מתורגם):
https://youtu.be/QTu39aMg_mU
עלילת המחזה "המלט":
https://youtu.be/EmjWIMMtjDc
קטעים מההצגה "המלט" של ויליאם שייקספיר בעברית:
http://youtu.be/1Wr2ZxNuFD4
המונולוג המפורסם מתוך "המלט" בו הוא שואל את עצמו "להיות או לא להיות?":
http://youtu.be/94wqNe1jwa0
ובאווירה מחוייכת, בדרן מדבר על המלט:
http://youtu.be/5rbNcdRwgRg
"This mortal coil" הוא ביטוי הלקוח מתוך אחד המונולוגים המפורסמים בתולדות התיאטרון - מונולוג ה"להיות או לא להיות" מתוך המחזה "המלט, נסיך דנמרק", או בשמו הפופולרי "המלט".
כנראה שהביטוי שמשמעותו "מהומת החיים" לא היה חידוש של שייקספיר אלא ביטוי שהוא רק שילב במונולוג הזה, שרבים רואים בו את המונולוג הכי מפורסם בתולדות התאטרון. אבל דומה ש"הרחש גשמי הזה" (this mortal coil) עשה במהלך השנים הרבה בלגן.
ראשית, משום שהביטוי הזה נמצא במונולוג המפורסם שבו המלט המיואש שוקל להתאבד. הוא אומר לעצמו בהתלבטות:
"To sleep, perchance to dream—ay, there's the rub
For in that sleep of death what dreams may come
When we have shuffled off this mortal coil"
(W. Shakespeare, Hamlet, Act 3, Sc. 1.)
או בעברית של מתרגם פשוט:
"לישון, אולי לחלום - כן, זה הקטע, כי בשינת המוות הזו אילו חלומות עשויים לבוא כשאנחנו נגרר מהסליל התמותי הזה."
כולנו יודעים ש"mortal" הוא "בן תמותה". המילה "coil" משמעותה "סליל". אך פחות ידוע שהמשמעות שלה באנגלית עתיקה היא ממש לא סליל, אלא מהומה, מערבולות והפרעה. לכן, מדובר יותר על "מהומת החיים" מאשר "סליל החיים" או "סליל התמותה", ביטויים שגם אינם מובנים וגם אינם הגיוניים ואפילו כדימוי.
כלומר, ההתלבטות של המלט, בכתיבה השייקספירית, היא לגבי ההתרחקות מהמהומה של החיים, של חיי בני התמותה שאנחנו, אל מה שיבוא אחר כך, כשבמחזה מדובר במוות, התאבדות.
אז עכשיו אנו יודעים שהביטוי הזה, של "דיס מורטל קויל", שבתרגום של היום מתורגם למשהו כמו "סליל התמותי הזה", פירושו במילים פשוטות הוא דווקא "עומס החיים", או בעברית ספרותית "רחש גשמי זה". בביטוי הזה הוא מכוון ל"טרדות החיים הארציים", טרדות היום יום, שנוחתות על כל אדם בוגר או מבוגר לאורך חייו. המבוגרים קוראים לדברים כאלה "סידורים", או "הַתְּקָּלוֹת" ועוד מילים כאלה, שנוהגים לכנות בהם כל מיני דברים מעצבנים, שאי אפשר שלא להצטרך לפתור ולעבוד בשבילם.
אז כשהמלט מהרהר על המוות, במונולוג "להיות או לא להיות", בעצם הוא שוקל את המוות כ"שינה" שתשים סוף לאותם "כאבי לב ואלף הזעזועים הטבעיים שבשר אדם יורש". כשהוא אומר "When we have shuffled off this mortal coil", בעברית: "כשנפטרנו מרחש גשמי זה", הוא מתייחס למצב המוות, שבו האדם מסיר או נפטר מעומס החיים, או "הרחש הגשמי".
ושייקספיר יודע להזהיר, מפי המלט, שבהתאבדות מסירים עם המוות גם את הגוף הפיזי והנוכחות הארצית בחיים האנושיים. המלט מתלבט ומתעכב במחשבה הזו, כי הוא תוהה "אילו חלומות עשויים לבוא" כשנכנסים ל"שנת המוות" הזו, ומבין שזה מה שגורם לאנשים "לשאת את הרעות שיש לנו ולא לברוח לאלה שאיננו מכירים...", כלומר להעדיף את החיים על כל טרדותיהם, על פני המוות שאיננו יודעים במה הוא כרוך.
הנה "This mortal coil" במונולוג המפורסם של המלט, "להיות או לא להיות" במחזה "המלט":
https://youtu.be/94wqNe1jwa0
מומחה מסביר את המשמעות העמוקה של הביטוי העתיק שלא שייקספיר המציא אבל בזכותו זוכרים אותו:
https://youtu.be/ajeodo4N8Io
פירוק המונולוג מאנגלית קשה לאנגלית מובנת יותר:
https://youtu.be/48-hGoTtNo8
ובשנות ה-80 גם הייתה להקה בשם "This Mortal Coil":
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
ערבוב בין אמנות לחיים, בדייה שיצאה משליטה, אהבה ללא גבול או חיים שאינם חיים בלי נפש תאומה - איך שלא נביט בו, מדובר בסיפור האהבה הגדול בכל הזמנים.
סיפורם של זוג האוהבים רומיאו ויוליה (Romeo and Juliet), מעסיק כבר מאות שנים את גדולי האמנים, הכותבים והמלחינים. הקהל נוהר להפקות, נוהה אחרי הספרים, השירים, האופרות והציורים ולא מפסיק להתעניין בכל מה שנוגע לאהבה הגדולה מכולן, עם הלקח שבצידה.
זה סיפור על שנאה ונקמה עתיקת יומין בין שתי משפחות חזקות בוורונה, נקמה מתפרצת שהופכת לשפיכות דמים. קבוצת רעולי פנים בני משפחת מונטגיו הורסת מסיבה של משפחת קפולט. רומיאו מונטגיו הצעיר מתאהב מיידית בג'ולייט קפולה, שאמורה להתחתן עם בחירתו של אביה. בעזרת אחותה של ג'ולייט, מסדרות לו כבר למחרת את נישואיהם של האוהבים, אך ניסיון כושל של רומיאו להפריד ולעצור קרב רחוב מוביל למותו של בן דודה של ג'ולייט עצמה, טיבאלט, שבגללו גורש רומיאו.
בניסיון נואש להתאחד עם רומיאו, ג'ולייט מזייפת את מותה. ההודעה לא מצליחה להגיע לרומיאו והוא מאמין שג'ולייט מתה ומרוב צער ואהבה הוא נוטל את חייו בקברה. כשג'ולייט מתעוררת, היא מוצאת את גופתו של רומיאו לידה ומתאבדת גם היא.
רק אז מסכימות המשפחות האבלות לסיים את הריב ביניהן.
בבית מספר 21 שברחוב קפלו בעיר ורונה, אי-שם בצפון איטליה, התגוררה לפי האמונה ג'ולייטה קפולטו, בת למשפחת קפולטו. הסופר האיטלקי לואיג'י דפורטו הוא זה שכתב עליה ועל אהובה רומיאו בשנת 1524. איש לא יודע אם הסיפור אכן התרחש במציאות, אבל הוא הפך כה ידוע עד שכולם מאמינים בו, ללא כל ספק.
כ-70 שנה אחר כך יכתוב גם ויליאם שייקספיר האנגלי את גרסתו המפורסמת יותר של הסיפור, על האוהבים מהמשפחות היריבות, קפולטו ומונטגיו, שמשפחותיהם אסרו עליהם להיפגש, להתאהב או להתחתן ולכן הם ויתרו על חייהם.
תיירים בוורונה ממשיכים עד היום לפקוד את הבית בוורונה. הוא משמש גם כמוזיאון המסביר ונותן הצצה לחיים של לפני כמעט 500 שנה, באיטליה של אותם זמנים.
על הספר של שייקספיר שהגדיר מהו סיפור אהבה סופני (עברית):
https://youtu.be/llgD3qNnu1Y
עלילת המחזה:
https://youtu.be/tSfExfrP1oI
קדימון לסרט "רומיאו ויוליה" של ויליאם שייקספיר (מתורגם):
https://youtu.be/ZeIYWGFgU6I
השיר המפורסם משנות ה-60, מהסרט בשם זה:
https://youtu.be/4FHpmn-KYec
סיפור זוג האוהבים מוורונה:
https://youtu.be/VvG9zdbH2Gg
הבית של יוליה בעיר ורונה:
https://youtu.be/3ydmNCgqMWs
אין כמו פניה של איזבל אדג'ני לגלם את יוליה:
https://youtu.be/8Ay4i7log4U
שיר מודרני ליוליה ששר רומיאו הנעזב, לפי דייר סטרייטס:
https://youtu.be/rC95MEenIxA
וממשרד החיוך:
https://youtu.be/lNH95YC5tF0
שייקספיר
תיאטרון הגלוב (The Globe Theatre) הוא שמו של תיאטרון שנבנה בסוף המאה ה-16 עבור להקת התיאטרון של ויליאם שייקספיר. ב-1613 עלה התיאטרון באש, בשל ירי תותח במחזה "הנרי השמיני" של שייקספיר, שהצית את גג הקש שלו. שנה לאחר מכן נבנה התיאטרון מחדש ונפתח, כשהפעם יש לו גג רעפים. בהשפעת הפוריטנים (תנועה שנאבקה בהשפעות קתוליות על הכנסיה של אנגליה) נסגר התיאטרון בשנת 1642 ונהרס. רק בשנת 1989 נתגלו היסודות שלו, מתחת לבניין אחר.
בשנת 1997 הוקם שחזור של תיאטרון גלוב, כ-200 מטרים מהמקום שבו ניצב בעבר התיאטרון המקורי. לבנייתו השתמשו בתכניות המקוריות של הגלוב העתיק. כיום הוא אחד המקומות המבוקשים בלונדון, לצפייה במחזות של שייקספיר. כמו בתיאטרון הגלוב האליזבטני, גם גגו הפתוח של התיאטרון החדש עשוי מקש, אך הוא בטוח יותר וכיום לא יורים יותר בתיאטרון..
הנה תיאטרון הגלוב והסיפור ההיסטורי שלו:
https://youtu.be/KFW44IBeNTI
סרטון אנימציה שבו שייקספיר עצמו מספר על תיאטרון הגלוב:
https://youtu.be/P0SBg-KG4C4
מהגלוב החדש בלונדון - סיפורו של תיאטרון הגלוב הראשון וכיצד הוא נשרף?
https://youtu.be/aDmYbbhW6Z0
קטע ממחזה על קליאופטרה ואנטוניוס:
https://youtu.be/czxcFuTTuVk
ופרסומת לגלוב:
https://youtu.be/fhWhyUD7Jp0
טירת קרונבורג שבדנמרק נבנתה בשנת 1420. למרות שנעשו בה הרבה שינויים במהלך השנים, היא נחשבת אחת הטירות השמורות ביותר שנותרו בעולם מתקופת הרנסאנס. מיקומה בסמוך לגבול הימי עם שבדיה נחשב חשוב מאד מבחינת ההגנה מהצבא השוודי, מה שלא הצליח למנוע את כיבושה של דנמרק בשנת 1658.
אבל את מירב פרסומה של טירת קרונבורג היא קיבלה תודות להשראה שנתנה למחזאי שייקספיר שכתב על טירת אלסינור - הטירה שבה מתרחש סיפור העלילה של המחזה המפורסם שלו "המלט", זה שבו נאמר המשפט הידוע "משהו רקוב בממלכת דנמרק..."
הנה טירת קרונבורג:
https://youtu.be/Wvn23YZVcfE
ומבט מרהיב מהאוויר:
https://youtu.be/Z9KBgPivvuU
