שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהיכן מגיעה הנקודה הארכימדית?
"תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!" - אמר פעם ארכימדס והתכוון לדבריו. מאז, לא פעם מדברים אנשים על הנקודה הארכימדית שסביבה מתנהל עולמם או זו שממנה יבוא השינוי. מהי אותה נקודה ומה מקור הדימוי הזה?
"נקודה ארכימדית" או "נקודת ארכימדס" (Archimedean point ובלטינית Punctum Archimedis), משמשת כמטאפורה, דימוי שנוגע בהקשרים תרבותיים מגוונים. המטפורה הזו נולדה מאותו משפט מפורסם של ארכימדס, "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!"
ארכימדס, שעסק במנופים והתמחה במיוחד במדע, גאומטריה ומתמטיקה, התכוון לכוחות פיזיקליים ולנקודת מנוף, שממנה יוכל להרים כל חפץ שהוא, אפילו כוכב לכת. הוא ידע מה הוא מדבר. היום מניפים המנופים עצמים כבדים ביותר באמצעות אותן נקודות משען שהוא ביקש לעצמו.
אבל מהנקודה הארכימדית של ארכימדס נולד גם דימוי פופולארי, שמשתמשים בו בהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים וענייני התנהלות ודרך חיים. בתחומים אלו מדובר בנקודת השינוי הנכונה והטובה ביותר, זו שיכולה לשנות את הסטטוס קוו ולאפשר מעבר אל מצב עניינים חדש ונכון, או לפחות כזה שמתאים יותר לדובר.
כך, משמש הדימוי לחיפוש או תיאור של נקודה חיצונית שתאפשר לאנשים להרים את עצמם מהמקום שבו הם נמצאים, למקום אחר, טוב יותר ומתאים יותר לשאיפותיהם.
הנה סיפור ארכימדס והנקודה הארכימדית (מתורגם):
https://youtu.be/YlYEi0PgG1g
איך אפשר לשנות מציאות על ידי הצבת יעדים?
רבים מאיתנו הם פטאליסטים, כלומר מאמינים שהשינויים בחיים קורים בשל איזו שהיא תבונה אלוהית, או גורל, או מקריות. יתכן שזה אולי קצת נכון, אבל הדברים שאנו עושים מגדילים את הסיכוי שדברים טובים יקרו לנו וישתנו לטובתנו, בדיוק כמו שמה שאנחנו לא עושים לטובת החלומות שלנו מקטין את הסיכוי הזה ומרחיק אותנו מהחלומות לשינוי.
זו בדיוק הסיבה שאנשים רציניים מציבים לעצמם יעדים לשינוי וחותרים אליהם בהתמדה. זה לא תמיד קל. לא פעם נשברים וצריכים להתחיל מהתחלה, אבל לא פעם אנו רואים ושומעים בתקשורת או בסביבתנו על אנשים שנקלעו למצבים בלתי נתפסים בקושי שבהם, נעשו נכים, איבדו יכולות תפקוד רבות ונעשו מוגבלים באופנים שונים - ובכל זאת התחילו בשיקום, מהתחלה כמעט לגמרי, וחזרו לחיים.
שיטה מעולה להצבת יעדים חכמה זכתה לראשי התיבות SMART. לפיה כדאי להתמקד בהצגת יעדים ספציפיים (S), שניתן להתחיל בהשגתם מיד, במקום יעדים כלליים ולא מחייבים שהמוח לא יכניס לטווח הקצר. חשוב שהיעדים שתציבו יהיו מדידים (M), כך שנדע האם וכמה התקדמנו בהשגתם, שהמטרות תהיינה ברות-השגה (A), משמעותיות ורלוונטיות לכם (R) ומעוגנות או מוגבלות בזמן (T), כי אחרת תמיד תקחו את הזמן ולא תתחייבו לתהליך באופן מלא.
אם תאמינו שמצבכם טוב מזה שאליו נקלעתם, תבינו שזה רק תירוץ. השינוי הוא בידיכם והוא לא יבוא בבת-אחת, כמו נס. הוא יבוא מהצבה של יעדים ותחנות בדרך להשלמת המשימה. הציבו יעדים, חיתרו אליהם בהתמדה ותגיעו בהדרגה למטרה השלימה שלכם ולחיים מלאים יותר, טובים הרבה יותר ומאושרים ממש.
ובדרך כלל, אגב, האושר הזה לא יהיה בכלל קשור לכסף. אל תתנו ל"עושר" לבלבל אתכם עם "אושר". הוא רק התחליף האומלל והמשמין לחיים המאושרים באמת.
צאו לדרך!
חשוב לרצות לשנות ולעבוד לשם כך בצורה חכמה (עברית):
https://youtu.be/6KbVwbDHLIc
יש אפילו כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע בעמידה ביעדים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/qnZZInDyrZo
מודל להצבת יעדים והגשמתם (עברית):
https://youtu.be/62H2Jn1eRuI
בחירת והצבת יעדים נכונים הם הסוד להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/L4N1q4RNi9I?long=yes
מתי העולם הפך שייך לצעירים?
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
שינוי
"תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!" - אמר פעם ארכימדס והתכוון לדבריו. מאז, לא פעם מדברים אנשים על הנקודה הארכימדית שסביבה מתנהל עולמם או זו שממנה יבוא השינוי. מהי אותה נקודה ומה מקור הדימוי הזה?
"נקודה ארכימדית" או "נקודת ארכימדס" (Archimedean point ובלטינית Punctum Archimedis), משמשת כמטאפורה, דימוי שנוגע בהקשרים תרבותיים מגוונים. המטפורה הזו נולדה מאותו משפט מפורסם של ארכימדס, "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם!"
ארכימדס, שעסק במנופים והתמחה במיוחד במדע, גאומטריה ומתמטיקה, התכוון לכוחות פיזיקליים ולנקודת מנוף, שממנה יוכל להרים כל חפץ שהוא, אפילו כוכב לכת. הוא ידע מה הוא מדבר. היום מניפים המנופים עצמים כבדים ביותר באמצעות אותן נקודות משען שהוא ביקש לעצמו.
אבל מהנקודה הארכימדית של ארכימדס נולד גם דימוי פופולארי, שמשתמשים בו בהקשרים חברתיים, פסיכולוגיים וענייני התנהלות ודרך חיים. בתחומים אלו מדובר בנקודת השינוי הנכונה והטובה ביותר, זו שיכולה לשנות את הסטטוס קוו ולאפשר מעבר אל מצב עניינים חדש ונכון, או לפחות כזה שמתאים יותר לדובר.
כך, משמש הדימוי לחיפוש או תיאור של נקודה חיצונית שתאפשר לאנשים להרים את עצמם מהמקום שבו הם נמצאים, למקום אחר, טוב יותר ומתאים יותר לשאיפותיהם.
הנה סיפור ארכימדס והנקודה הארכימדית (מתורגם):
https://youtu.be/YlYEi0PgG1g
רבים מאיתנו הם פטאליסטים, כלומר מאמינים שהשינויים בחיים קורים בשל איזו שהיא תבונה אלוהית, או גורל, או מקריות. יתכן שזה אולי קצת נכון, אבל הדברים שאנו עושים מגדילים את הסיכוי שדברים טובים יקרו לנו וישתנו לטובתנו, בדיוק כמו שמה שאנחנו לא עושים לטובת החלומות שלנו מקטין את הסיכוי הזה ומרחיק אותנו מהחלומות לשינוי.
זו בדיוק הסיבה שאנשים רציניים מציבים לעצמם יעדים לשינוי וחותרים אליהם בהתמדה. זה לא תמיד קל. לא פעם נשברים וצריכים להתחיל מהתחלה, אבל לא פעם אנו רואים ושומעים בתקשורת או בסביבתנו על אנשים שנקלעו למצבים בלתי נתפסים בקושי שבהם, נעשו נכים, איבדו יכולות תפקוד רבות ונעשו מוגבלים באופנים שונים - ובכל זאת התחילו בשיקום, מהתחלה כמעט לגמרי, וחזרו לחיים.
שיטה מעולה להצבת יעדים חכמה זכתה לראשי התיבות SMART. לפיה כדאי להתמקד בהצגת יעדים ספציפיים (S), שניתן להתחיל בהשגתם מיד, במקום יעדים כלליים ולא מחייבים שהמוח לא יכניס לטווח הקצר. חשוב שהיעדים שתציבו יהיו מדידים (M), כך שנדע האם וכמה התקדמנו בהשגתם, שהמטרות תהיינה ברות-השגה (A), משמעותיות ורלוונטיות לכם (R) ומעוגנות או מוגבלות בזמן (T), כי אחרת תמיד תקחו את הזמן ולא תתחייבו לתהליך באופן מלא.
אם תאמינו שמצבכם טוב מזה שאליו נקלעתם, תבינו שזה רק תירוץ. השינוי הוא בידיכם והוא לא יבוא בבת-אחת, כמו נס. הוא יבוא מהצבה של יעדים ותחנות בדרך להשלמת המשימה. הציבו יעדים, חיתרו אליהם בהתמדה ותגיעו בהדרגה למטרה השלימה שלכם ולחיים מלאים יותר, טובים הרבה יותר ומאושרים ממש.
ובדרך כלל, אגב, האושר הזה לא יהיה בכלל קשור לכסף. אל תתנו ל"עושר" לבלבל אתכם עם "אושר". הוא רק התחליף האומלל והמשמין לחיים המאושרים באמת.
צאו לדרך!
חשוב לרצות לשנות ולעבוד לשם כך בצורה חכמה (עברית):
https://youtu.be/6KbVwbDHLIc
יש אפילו כלים טכנולוגיים שיכולים לסייע בעמידה ביעדים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/qnZZInDyrZo
מודל להצבת יעדים והגשמתם (עברית):
https://youtu.be/62H2Jn1eRuI
בחירת והצבת יעדים נכונים הם הסוד להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/L4N1q4RNi9I?long=yes
צעירי שנות השישים הלכו ושינו את התפיסה החברתית, שהצעירים אינם חכמים דיים, בעוד המבוגרים יודעים היטב להוביל את החברה ולהנהיגה.
בעשור הזה, של שנות ה-60, חלו לא מעט שינויים, שהראו לצעירים שהדברים אינם כאלו ושהם יכולים ומוכרחים להיות מעורבים ולהשמיע את קולם.
בתחילת אותו עשור באה בחירתו של ג'ון קנדי הצעיר, לנשיא ארצות הברית. אם בתחילה נראה היה שמדובר במקרה קלאסי של צעיר יפה תואר שבלבל את הבוחרים, ודאי את הבוחרות, בהמשך הוא התגלה כמנהיג מבריק, בהחלטותיו במהלך משבר הטילים בקובה. הוא הסתבר גם כבעל תודעה חברתית ומוסרית נעלה, כולל בתמיכתו בתנועה לזכויות האזרח ובמרטין לותר קינג וגם במנהיגותו שבאה לידי ביטוי בהצבת חזון ראוי לאמריקה. חזון זה בא לידי ביטוי במיוחד בהכרזתו שעד תום העשור אמריקה תגיע לירח.
בהמשך הופיעו גם נביאים חדשים, דוברי דור, שאמרו את כל מה שהצעירים חשו ולא תמיד ידעו להסביר. ראשונים ואולי החשובים ביותר היו הביטלס, ששינו את החברה המערבית לחלוטין, הפכו את הדור הצעיר למגניב, שנון, מנוסח, חוקר ופתוח לעולם ולתרבויות שבו. הם הביאו עימם שינוי מסיבי במוסיקה, באופנה, בנושאים שבהם עסקו, בעמדות הפוליטיות של הצעירים ועוד.
אחריהם באו אנשים כמו בוב דילן וג'ואן באעז, שכתבו נגד זוועות המלחמה ובעד שלום. באו סופרים ומשוררים כמו אלן גינסברג, שכתבו על תחושות הצעירים בצורה עמוקה ובאיכות לא פחותה מזו של משוררים גדולים וזקנים. הם יצרו את התרבות הנהדרת של ההיפים וצעירי דור הפרחים.
בהמשך באו השחרור המיני והסמים של טימותי לירי, שהגדילו את המרד בחוקים הישנים. בהדרגה הלך והתחזק המאבק של ילדי הפרחים במלחמה בווייטנאם והראה שהצעירים יכולים להילחם על מה שחשוב להם ולהצליח לשנות את ההחלטות של הפוליטיקאים.
ב-1967 יצא האלבום "מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר", מהטובים בתולדות הפופ. זה היה אלבום שהגדיר שוב עד כמה הביטלס הם התופעה התרבותית המובילה בעולם ומי שהפכו אותו לעולם של צעירים. הם לימדו ולמדו בחזרה מדור שלם שהמבוגרים לא תמיד צודקים. הם כתבו שירים שהמחישו עד כמה עמוקה יכולה להיות המחשבה הצעירה וכמה יופי יש באהבה ובשלום.
שני אלה הביאו את קיץ 1967, ה"קיץ של אהבה" (Summer Of Love), שהיה החזרה הגנרלית של וודסטוק. זה היה קיץ של שחרור ומרד בשמרנות ובכוח, קיץ של קריאה לעולם טוב יותר, של התייחסות והקשבה לתרבויות, למנהגים ולעמים אחרים, עמים שדור ההורים שלהם תפס כנחותים וחלשים.
בקיץ הזה הצעירים חיפשו ומצאו עולם פתוח וחופשי, של שוויון בין אנשים, עולם ללא גבולות והפרדות בין בני אדם, עולם של אהבה ושל שחרור ממחסומים, חוקים ועכבות.
אחר כך כבר אי אפשר היה לעצור אותם. משנות השבעים כבר ברור היה ש"העולם שייך לצעירים". חברות מסחריות, מפלגות פוליטיות, יזמים טכנולוגיים ותנועות חברתיות - כולם חיזרו אחריהם וידעו - אם הצעירים יאהבו, ההורים שלהם כבר יזחלו אחריהם גם הם...
הנה תיעוד מ"קיץ האהבה" של היפים, תקופה בה כבשו ילדי הפרחים את העולם:
http://youtu.be/YNQ3lQFJwvs
גם הפרסומות מכוונות לצעירים:
https://youtu.be/g0VJkUkeN0U
יזמיות צעירות שיזמו דברים גדולים:
https://youtu.be/Se7CbVmFWGw
כמה צעירים מיוחדים במינם:
https://youtu.be/-fC9rdruL4g
אפילו באהבה הצעירים הם המעניינים (עברית):
https://youtu.be/PgzBvU_VdUc
כך עסקים, כאן בנק שמדגים חיזור אחרי הצעירים (עברית):
https://youtu.be/IztaZCS_-vY
ותכנית חינוכית על העולם של הצעירים (עברית):
https://youtu.be/8hPCiXlZfKo?long=yes
