שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו סקוונסר ואיך הפך ל-DAW?
הסקוונסר (Sequencer) הוא מכשיר פיזי או תוכנה המקליטה ומתזמנת קטעי נגינה מוסיקליים. הוא אפשר למוסיקאים ומפיקים ליצור, לערוך ולתפעל תבניות ורצפים מוסיקליים. הוא הציג ממשק רשת או ציר זמן שבו ניתן למקם ולסדר אירועים מוסיקליים, כמו תווים, אקורדים וצלילי תופים. ניתן לתכנת אירועים אלו באופן ידני (Step time) או להקליט בזמן אמת (Real time) באמצעות מקלדות, מכונת תופים או מכשירים חיצוניים אחרים.
הסקוונסרים הראשונים היו מכשירים אנלוגיים שהופיעו בשנות ה-60, שימשו עם סינתיסייזרים מודולריים ופעלו על ידי שליחת אותות חשמליים לשליטה על גובה הצליל. דוגמה מוקדמת היא מוג 960 (Moog 960 Sequential Controller) משנת 1968. מכשירים אלה היו מוגבלים ליכולת תכנות של 8 עד 16 צעדים בלבד, כאשר כל צעד היווה תו בודד. בתחילה הם היו בשימוש רב להפקת מוסיקה אלקטרונית.
בשנת 1983 הושק תקן MIDI החדש (Musical Instrument Digital Interface) שחולל מהפכה. אם בעבר כל יצרן סינתיסייזרים פיתח פרוטוקול תקשורת משלו, מצב שיצר כאוס והפריד בין מכשירים של יצרנים שונים כאן בא השינוי.
היו אלה דייב סמית (Dave Smith) מחברת סיקוונשל סרקיטס (Sequential Circuits) ואיקוטארו קאקהאשי (Ikutaro Kakehashi) מחברת רולנד (Roland) שהובילו את פיתוח MIDI, פרוטוקול שאיפשר למכשירים שונים ומיצרנים שונים, לתקשר ביניהם בחופשיות. שניהם זכו מאוחר יותר בפרס גראמי (Grammy) טכני על תרומתם המהפכנית למוסיקה.
חשחב לדעת שסקוונסר MIDI לא מקליט אודיו אלא מידע דיגיטלי על כל תו שנוגן, מתי הוא התחיל, משכו ועוצמתו. דוגמאות מפורסמות של סקוונסרים היו של רולנד (Roland MC-500), יאמהה (Yamaha QX1) ואקאי (Akai MPC60) משנת 1988 ששילב סקוונסר וסמפלר והפך לאגדי בהיפ-הופ.
מעצב ה-MPC, רוג'ר לין (Roger Linn), הצליח ליצור מכשיר שהפך לסטנדרט בהיפ-הופ למרות שמעולם לא התכוון שישתמשו בו בצורה כל כך יצירתית. ב-MPC60, למשל, ניצל המפיק האגדי ג'יי דילה (J Dilla) באגים, כמו תזמון מעט לא מדויק, כדי ליצור את הגרוב הייחודי שלו שמפיקים רבים מנסים לחקות עד היום.
תוכנות הסקוונסר הראשונות בשנות ה-80 היו סטיינברג פרו 24 (Steinberg Pro 24) משנת 1985 ו-Cakewalk משנת 1987 שעבדו בעיקר עם MIDI ועל מחשבים. אך המהפכה האמיתית החלה בשנות ה-90 כשמחשבים הפכו חזקים מספיק לעיבוד אודיו דיגיטלי בזמן אמת.
DAW ראשי תיבות של "Digital Audio Workstation", היא תחנת עבודה אודיו דיגיטלית. זוהי סביבת עבודה מלאה ליצירת מוסיקה הכוללת הקלטת אודיו, סקוונסר MIDI, מיקסר וירטואלי, אפקטים, כלי נגינה וירטואליים (VST) וכלי עריכה מתקדמים. סטיינברג קיובייס אודיו (Steinberg Cubase Audio) משנת 1991 הייתה אחת התוכנות הראשונות ששילבה MIDI ואודיו דיגיטלי. דיגידיזיין פרו טולס (Digidesign Pro Tools) הצמיד חומרה ייעודית לתוכנה רבת עוצמה. DAW-ים פופולריים כיום כוללים את פרו טולס (Pro Tools), לוג'יק פרו (Logic Pro), אבלטון לייב (Ableton Live) ו-FL סטודיו (FL Studio) שהתחיל כפרוטילופס (FruityLoops) ונאלץ לשנות את השם כדי להתקבל ברצינות אצל מוזיקאים מקצועיים.
ההבדל המרכזי בין סקוונסר ל-DAW הוא שסקוונסר מסורתי עובד בעיקר עם MIDI ודורש מכשירי קול חיצוניים, בעוד DAW מודרני הוא סביבת עבודה מלאה המשלבת הקלטת אודיו, עריכה, מיקסינג ומאסטרינג.
כל DAW הוא גם סקוונסר אך לא כל סקוונסר הוא DAW. המעבר הזה מה-MIDI של הסקוונסר אל ה-DAW על כל יכולותיו אפשר לכל מי שיש לו מחשב להקים אולפן הקלטות ביתי בשבריר מהמחיר של לפני 30 שנה, מהפכה שהובילה לדמוקרטיזציה של יצירת מוסיקה והפכה אותה לנגישה לכולם.
עמדת העבודה הביתית עם ה-DAW החליפה עבור רבים את אולפן ההקלטות. לא מעט מוסיקאים, בעיקר בתחומים של מוסיקה קלה, מקליטים כיום אלבומים שלמים באולפן הביתי שלהם, המבוסס על DAW.
הנה הסבר על הסקוונסר:
https://youtu.be/1ijbbLUEA8E
הסקוונסר הדיגיטלי הממוחשב הוא היום תחנת עבודה (DAW) - הנה אחת חינמית (עברית):
https://youtu.be/IJs_SFP2tWk
DAW לסמארטפון מתוצרת פנדר:
https://youtu.be/c_mGig_S7bQ?long=yes
גרסת ה-AI של תחנת האודיו הזו:
https://youtu.be/AnNAanZ_1yw?long=yes
ובדפדפן:
https://youtu.be/0Scgkr-SSi4?long=yes
מה עושים בחדר חזרות?
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ילדי גרייסטונז המופלאים בחדר החזרות שלהם:
https://youtu.be/zCIdMOt9iVk
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
מה עושה המטרונום?
כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.
נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.
בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.
השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.
כך פועל המטרונום:
https://youtu.be/LvBEyyuVu60
מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:
https://youtu.be/iwYhgHscEtg
על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:
https://youtu.be/nz3K82bhv4A
אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/Z02wlhlf3xM
והסבר קצר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
מהו הגייד טראק שמשיק הקלטות אולפן?
גייד טראק (Guide Track), או גייד ווקאל בהקלטות הוא הקלטה ראשונית ופשוטה של השיר כולו, המשמשת כמפת דרכים לכל תהליך ההקלטה המורכב של ערוצי השירה והנגינה שיבואו אחריה.
עבור הנגנים והזמרים באולפן הקלטות, הגייד מהווה נקודת עוגן המאפשרת דיוק וסנכרון של כל הערוצים בהקלטה.
מהיותו כלי עבודה, ערוץ עם תפקיד בתהליך ההקלטה ורק בו, כמעט תמיד הגייד לא ייכלל בשיר הסופי.
במרבית המקרים מנגן מוסיקאי אחד לגייד טראק, ערוץ ההקלטה של הגייד, את השיר. הוא עושה זאת בצורה פשוטה לגמרי, על גיטרה או פסנתר ותוך כדי שירה או זמזום של המנגינה.
איכות ההקלטה בגייד לא צריכה להיות מושלמת וגם הקצב לא חובה שיהיה מדויק מאוד. אך הערוץ של שירת ונגינת הגייד חשוב שיציג את כל המבנה של השיר, כולל המעברים בין חלקיו השונים והתחושה הרגשית שהשיר מבטא.
שלא כמו מטרונום דיגיטלי (Click Track) שמספק רק פעימה מכנית, הגייד טראק מעניק למוסיקאים את ההקשר המוסיקלי המלא,כולל ההרמוניה, הרגש והאווירה של השיר.
בשלב הקלטת התפקידים, שומע כל מוסיקאי את הגייד טראק באוזניות, תוך כדי נגינת או שירת החלק שלו. נדגיש שוב שבסטודיו מודרני, בו לעתים קרובות מקליטים כל כלי בנפרד ולפעמים בימים או בשבועות אחרים, הגייד מהווה את נקודת העיגון המשותפת לכולם.
לאחר שכל הערוצים הוקלטו, הגייד טראק מושתק או נמחק מהמיקס הסופי. ממש כמו פיגום זמני בבניית מבנים, הוא מילא את תפקידו וסיים אותו. במקרים נדירים (ראו בהמשך), בהם ההקלטה המקורית ל הגייד לכדה תחושה ייחודית או הייתה טובה במיוחד, המפיק המוסיקלי והאמנים עשויים לשלב אלמנטים מהגייד בגרסה הסופית של השיר.
דוגמה מעניינת היא הביטלס (The Beatles), שבהקלטות רבות שלהם באולפני אבי רואד (Abbey Road Studios) התחילו עם גייד טראקים פשוטים שהפכו בסופו של דבר למרכיבים מרכזיים במיקס הסופי. פול מקרטני (Paul McCartney) סיפר שכמה משירי האלבום הלבן (The White Album) נשארו קרובים מאוד להקלטות הגייד המקוריות שלהם.
לא ברור אם זו אמת או סיפור טוב אבל מספרים על השיר “Billie Jean” של מייקל ג’קסון שגם בו הוא הקליט דמו כגייד ווקל, שהיה כל כך טוב עד שבסוף השאירו אותו כמעט כולו, עם תיקונים קטנים בלבד, בערוץ השירה הסופי. הסיבה היא ששום ערוץ הקלטה אחר לא הצליח לספק את האינטנסיביות והגרוב של אותו גייד טראק ראשון.
וגם אצלנו בארץ, עדויות מאנשי סאונד שעבדו עליו בשנות ה-80 מספרות שגם בשיר האייקוני של שלום חנוך "מחכים למשיח” קרה דבר כזה. הגייד טראק מהסקיצה שלו היה כל כך מוצלח ואנרגטי שהוא נשאר בסוף בתור הליד של השיר, ערוץ השירה המוביל שלו.
כך מקליטים גייד טראק בתוכנת הקלטות:
https://youtu.be/wUjn-zNxBb0
מרבית השירה ב"בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון הוא גייד ווקאל:
https://youtu.be/97oqKwDopFg
מתופף מקליט ליווי תופים על ערוץ הגייד והמטרונום - שימו מסך מלא:
https://youtu.be/mfM3q-R3aaQ
היום guide track הוא פלאגין לעמדות הקלטה:
https://youtu.be/cpGNGKNmB5M
וערוץ גייד עם שיר לקריוקי:
https://youtu.be/CSbVK213aP0
איך מקליטים שיר?
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
מהם ערוצים בהקלטה?
במוסיקת הפופ נוהגים להקליט שירים בערוצים שונים. כל כלי מוקלט לערוץ נפרד וגם ערוצי השירה מפוצלים לערוצים שונים. הקלטה בערוצים מאפשרת שליטה מוחלטת בעוצמה ובאופי של כל מרכיב בשיר או בקטע המוסיקלי.
אחת התוצאות של ההקלטה בערוצים היא שהנגנים והזמרים יכולים להקליט בזמנים שונים, לעתים אפילו מבלי לפגוש אחד את השני. כל אחד שומע באוזניות את הערוצים שכבר הוקלטו ומוסיף את חלקו להקלטה.
בתום הקלטת הערוצים עושים באולפן מיקסינג, (Mix) "בישול" של הערוצים לשיר מהודק שיישמע טוב. בהקלטות מקצועיות יהיה גם שלב של מאסטרינג (Mastering), בו יהפוך המיקס לשיר עם סאונד מקצועי שמתאים להפצה ברדיו, טלוויזיה ואמצעים כמו סטרימינג או תקליט.
כמובן שההקלטה בערוצים מתאפשרת רק כשיש ציוד הקלטה שמתאים לכך. כיום כל מחשב מאפשר הקלטה כזו, אבל פעם ציוד כזה היה יקר מאד ורק אולפנים גדולים, שהיה ברשותם טייפ סלילים להקלטה רב-ערוצית, יכולים היו להקליט ערוצים רבים.
מאז שנות ה-70 יכולים היו המוסיקאים להקליט סקיצות של שירים בבית. לשם כך שימשו טייפים של ארבעה ערוצים, להקלטה ביתית. אלה היו מערכות הקלטה קומפקטיות שכונו 4track ושאליהן הקליטו סקיצות של שירים ב-4 ערוצים ועם הזמן גם ב-8.
הנה 4 ערוצים בקאבר לשיר All Along the Watchtower של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/y1S5EQHvyMo
הצלחה בהפרדה של ערוץ השירה מהקלטה ביתית שהותיר לנון המת אפשרה הקלטה מקצועית של הביטלס איתו וקליפ בשילוב דמויות AI של שני הביטלס שהלכו לעולמם:
https://youtu.be/Opxhh9Oh3rg
כך הקליטו פעם ברשמקול בן 4 ערוצים - מה שנקרא Four Track:
https://youtu.be/fPFPGjhIUUo
הקלטה רב ערוצית באולפן אנלוגי, עם סרטי 24 ערוצי הקלטה:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
סרטון שמציג שיר ב-5 ערוצים, כל ערוץ בחלון משלו והזמר שר בשני ערוצים:
http://youtu.be/4qeA7CoCS8k?t=4s
וכך תוכלו גם אתם להקליט בערוצים מיד באמצעות תוכנת הענן Soundation:
https://youtu.be/uGcQinPzpg4?long=yes
מהו שלב המיקסינג בהקלטות?
כשמוסיקאי מסיים להקליט שיר, העבודה רחוקה מלהסתיים. הקלטה גולמית היא כמו ארון מלא בגדים מקומטים - הכל שם, אבל שום דבר לא מסודר ולא מוכן ללבישה. כאן נכנס לתמונה מהנדס המיקס (Mixing Engineer), הממקסס, מי שתפקידו להפוך ערימה של ערוצים נפרדים לשיר אחד מלוכד ומאוזן.
המיקסינג (Mixing) הוא תחילת תהליך הפוסט-פרודקשן (Post-Production). אחרי שהמוסיקה נכתבה, הוקלטה והופקה, מגיע הזמן לבצע את המיקס. סשן מיקסינג אחד יכול להכיל בקלות 30 ערוצים ויותר - תופים בכמה שכבות, גיטרות שונות, בס, מקלדות, קולות רקע ועוד. כל אחד מהערוצים האלה מתחרה על תשומת הלב של האוזן, וללא איזון נכון התוצאה תהיה בלגן קולי בלתי נסבל.
מהנדס המיקס מתחיל בדרך כלל בשלב הארגון. הוא מסדר ומתייג כל רכיב, לעיתים צובע את כל ערוצי התופים באותו צבע או ממקם אותם באזור עבודה מסוים. זה עשוי להישמע טכני ומשעמם, אבל הסדר הזה חיוני - כשעובדים עם עשרות ערוצים, בלגן אחד קטן יכול להפוך את התהליך לסיוט.
העבודה האמיתית מתחילה כשמהנדס המיקס מתחיל לאזן בין עוצמות (Volume) הערוצים השונים. המטרה היא להפחית התנגשויות בין האלמנטים השונים של השיר ולוודא שכל כלי נגינה, כל קול וכל רכיב ישמעו נעימים ומאוחדים כשהם מושמעים יחד. זה כמו לנהל תזמורת - אתה לא רוצה שכולם ינגנו באותה עוצמה בדיוק, אלא שכל אחד יתרום את חלקו בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה.
הכלים שבהם משתמש מהנדס המיקס הם פשוטים בעיקרון אבל מורכבים בביצוע. הוא משנה את הווליום (Volume) של ערוצים שונים, מתאם תדרים (Frequency), קובע מיקום במרחב הסטריאופוני (Panning) ומכוון דינמיקה. כל שינוי קטן יכול להיות דרמטי - הורדת ווליום של הבס ב-2 דציבלים יכולה לגרום לשיר להישמע פתאום אוורירי יותר, או להיפך, כבד מדי.
המיקסינג עוסק ביצירת איזון בין כל היבט של השיר, תוך התמקדות בסקאלה הקטנה והאינדיבידואלית. מכיוון שלמהנדס המיקס יש גישה למספר רב של ערוצים ולכל כלי נגינה בנפרד, השינויים שהוא יכול לבצע יכולים להיות משמעותיים מאוד. הוא יכול להדגיש גיטרה מסוימת, להרחיק שירה לרקע או להוסיף הדהוד לתופים.
תהליך המיקסינג נועד לשפר את החזון של האמן ולוודא שהכוונה המקורית של השיר זורחת דרך המיקס. לעיתים נדרשים מספר מיקסים עד שהאמן והמפיק מרוצים מהתוצאה ומוכנים להעביר את השיר לשלב הבא - המאסטרינג (Mastering). כי בסוף, המיקס הטוב ביותר הוא לא בהכרח זה שנשמע הכי מרשים מבחינה טכנית, אלא זה שמשרת את השיר בצורה הטובה ביותר.
זהו המיקס (עברית):
https://youtu.be/xSAEel8dXFw
שימוש באוטומציות למיקס ביצירת באלאנס וסאונד (עברית):
https://youtu.be/prTjKJU7Egw
ורק עוצמות - קורס המיקס הקצר ביותר בעולם:
https://youtu.be/qUGxA2ep8wI
מה זה ולמה צריך מאסטרינג להקלטה?
כשטכנאי המיקס (בחו"ל אגב, מכנים אותו מהנדס מיקס) מסיים את עבודתו ומכריז שהמיקס מוכן, השיר עדיין לא באמת מוכן. כי שיר מוקלט עשוי להישמע נהדר באולפן, אבל מה יקרה כשישמיעו אותו ברדיו, ברמקולים של מכוניות או באוזניות זולות?
וזה בדיוק הרגע בו נכנס לתמונה טכנאי המאסטרינג (Mastering Engineer), מי שתפקידו להכין את השיר לעולם האמיתי ולגרום לו "לזרוח".
כי מאסטרינג (Mastering) הוא השלב הסופי בתהליך ההפקה המוסיקלית. הוא הנגיעה האחרונה שהמוסיקה מקבלת לפני שהיא מופצת לכל עבר, כדי שהכל יישמע טוב, בכל מכשיר, בכל סוגי הרמקולים ובכל עוצמה שהיא.
בניגוד לטכנאי או מהנדס המיקס שעובד עם עשרות ערוצים נפרדים, מהנדס המאסטרינג מקבל קובץ אחד - את המיקס המוגמר. אך המגבלה הזו היא גם החוזק שלו. במקום להתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי נגינה, המאסטריסט מסתכל על התמונה הרחבה - זו שקובעת כיצד השיר יישמע כיחידה אחת שלמה.
מטרת המאסטרינג היא ללטש את המיקס ולהביאו לצליל הטוב ביותר האפשרי. זה אומר שעליו לגרום לו להישמע כמו שירים מקצועיים אחרים שנשמעים בפלטפורמות סטרימינג כמו ספוטיפיי (Spotify), ברדיו, טלוויזיה או בסרטים. מטרת איש המאסטרינג היא להפוך את הרצועה לחזקה ומדויקת יותר, טובה יותר ותואמת יותר לסוגים שונים של רמקולים - מאולפני הקלטות יקרים ועד אוזניות פלסטיק של עשרות שקלים.
הכלים העיקריים של מהנדס המאסטרינג הם איזון תדרים (EQ - Equalization), קומפרסיה (Compression), לימיטינג (Limiting) ושיפור הסטריאו (Stereo).
בעזרת הכלים הללו הוא יכול להפוך שיר שנשמע שטוח ורך למשהו שכמו פורץ מהרמקולים ומלהיב, או להיפך - לקחת משהו שנשמע צורמני ואגרסיבי ולהרגיע אותו למאזינים.
השינויים האלה עדינים לעין הלא מאומנת, אבל הם משמעותיים להפליא לאוזן המקצועית.
איש המאסטרינג הוא גם שומר הסף האחרון. הוא האדם האחרון בתהליך היצירתי שיכול לתפוס טעויות, לשנות את האופן שבו משהו נשמע ולהוסיף נגיעות אחרונות. הוא צריך להיות קשוב וממוקד במיוחד כדי לתפוס טעויות קטנות אך חיוניות שנותרו בהקלטה, גם אחרי המיקס - כמו רעש של תנועה שנכנס מבחוץ להקלטה, קטעי שיחה שהוקלטו בטעות, או אפילו נקישה קלה של גיטרה על מיקרופון.
#למה צריך מישהו אחר למסטרינג?
יש סיבה שמומלץ לתת למישהו אחר לבצע את המאסטרינג במקום שאיש המיקס הוא שיעשה גם את זה. למישהו שלא ערבב את השיר במשך שעות ארוכות קל יותר לשמוע שגיאות או צלילים לא רצויים. האוזניים שלו טריות ומוחו לא מלא בכל החלטות המיקס שנעשו קודם לכן. הוא יכול לשמוע את השיר כמו שהוא באמת, לא כמו שחשבו שהוא אמור להיות.
#אז ההבדל
ההבדל בין מיקסינג למאסטרינג ברור כעת. המיקסינג מתרחש בתחילת הפוסט-פרודקשן ועובד עם מספר רב של ערוצים נפרדים, בעוד המאסטרינג הוא השלב הסופי ועובד עם קובץ אחד מוגמר.
אם המיקסינג מתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי ומאפשר שינויים דרמטיים, המאסטרינג מתמקד בשיר כולו ועוסק בכיוונונו העדין. מטרת המיקסינג היא הגשמת החזון של האמן, בעוד המאסטרינג שואף לאיכות צליל כוללת והתאמה לסטנדרטים מקצועיים שהם שיקבעו את הצלחת השיר או האלבום כולו.
מבחינה תיאורטית, אפשר לבצע מיקס בלי מאסטרינג, אבל אי אפשר לבצע מאסטרינג בלי מיקס. המיקסינג יוצר איזון בסקאלה הקטנה, המאסטרינג לוקח את המיקס המלא ומלטש אותו. כיום, שני התהליכים הללו הפכו לנגישים יותר ואף ניתנים לביצוע מקוון (Online), גם בעזרת AI (בינה מלאכותית).
וכדי להבטיח שהמוסיקה תגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל שלה, חשוב לבצע את שני התהליכים בנפרד.
הנה הסבר על תהליך המאסטרינג (עברית):
https://youtu.be/EQwHVdlfhao
מהו מאסטרינג ואיך זה נשמע עם ובלי?
https://youtu.be/hUi7PNb6E9E
ההבדלים בין תהליך המיקס לתהליך המאסטרינג:
https://youtu.be/Szv32PCJfs0
למה מאסטרינג חשוב לשיר? (עברית)
https://youtu.be/NVlglT0Tmy0
שיחה יפה על המאסטרינג, תפקידיו וחשיבותו (עברית):
https://youtu.be/0eXrSdTdjgM?long=yes?t=1m36s
וכלי בינתי שיודע לעשות מאסטרינג:
https://youtu.be/D_yXHlShCQ0?long=yes
הסקוונסר (Sequencer) הוא מכשיר פיזי או תוכנה המקליטה ומתזמנת קטעי נגינה מוסיקליים. הוא אפשר למוסיקאים ומפיקים ליצור, לערוך ולתפעל תבניות ורצפים מוסיקליים. הוא הציג ממשק רשת או ציר זמן שבו ניתן למקם ולסדר אירועים מוסיקליים, כמו תווים, אקורדים וצלילי תופים. ניתן לתכנת אירועים אלו באופן ידני (Step time) או להקליט בזמן אמת (Real time) באמצעות מקלדות, מכונת תופים או מכשירים חיצוניים אחרים.
הסקוונסרים הראשונים היו מכשירים אנלוגיים שהופיעו בשנות ה-60, שימשו עם סינתיסייזרים מודולריים ופעלו על ידי שליחת אותות חשמליים לשליטה על גובה הצליל. דוגמה מוקדמת היא מוג 960 (Moog 960 Sequential Controller) משנת 1968. מכשירים אלה היו מוגבלים ליכולת תכנות של 8 עד 16 צעדים בלבד, כאשר כל צעד היווה תו בודד. בתחילה הם היו בשימוש רב להפקת מוסיקה אלקטרונית.
בשנת 1983 הושק תקן MIDI החדש (Musical Instrument Digital Interface) שחולל מהפכה. אם בעבר כל יצרן סינתיסייזרים פיתח פרוטוקול תקשורת משלו, מצב שיצר כאוס והפריד בין מכשירים של יצרנים שונים כאן בא השינוי.
היו אלה דייב סמית (Dave Smith) מחברת סיקוונשל סרקיטס (Sequential Circuits) ואיקוטארו קאקהאשי (Ikutaro Kakehashi) מחברת רולנד (Roland) שהובילו את פיתוח MIDI, פרוטוקול שאיפשר למכשירים שונים ומיצרנים שונים, לתקשר ביניהם בחופשיות. שניהם זכו מאוחר יותר בפרס גראמי (Grammy) טכני על תרומתם המהפכנית למוסיקה.
חשחב לדעת שסקוונסר MIDI לא מקליט אודיו אלא מידע דיגיטלי על כל תו שנוגן, מתי הוא התחיל, משכו ועוצמתו. דוגמאות מפורסמות של סקוונסרים היו של רולנד (Roland MC-500), יאמהה (Yamaha QX1) ואקאי (Akai MPC60) משנת 1988 ששילב סקוונסר וסמפלר והפך לאגדי בהיפ-הופ.
מעצב ה-MPC, רוג'ר לין (Roger Linn), הצליח ליצור מכשיר שהפך לסטנדרט בהיפ-הופ למרות שמעולם לא התכוון שישתמשו בו בצורה כל כך יצירתית. ב-MPC60, למשל, ניצל המפיק האגדי ג'יי דילה (J Dilla) באגים, כמו תזמון מעט לא מדויק, כדי ליצור את הגרוב הייחודי שלו שמפיקים רבים מנסים לחקות עד היום.
תוכנות הסקוונסר הראשונות בשנות ה-80 היו סטיינברג פרו 24 (Steinberg Pro 24) משנת 1985 ו-Cakewalk משנת 1987 שעבדו בעיקר עם MIDI ועל מחשבים. אך המהפכה האמיתית החלה בשנות ה-90 כשמחשבים הפכו חזקים מספיק לעיבוד אודיו דיגיטלי בזמן אמת.
DAW ראשי תיבות של "Digital Audio Workstation", היא תחנת עבודה אודיו דיגיטלית. זוהי סביבת עבודה מלאה ליצירת מוסיקה הכוללת הקלטת אודיו, סקוונסר MIDI, מיקסר וירטואלי, אפקטים, כלי נגינה וירטואליים (VST) וכלי עריכה מתקדמים. סטיינברג קיובייס אודיו (Steinberg Cubase Audio) משנת 1991 הייתה אחת התוכנות הראשונות ששילבה MIDI ואודיו דיגיטלי. דיגידיזיין פרו טולס (Digidesign Pro Tools) הצמיד חומרה ייעודית לתוכנה רבת עוצמה. DAW-ים פופולריים כיום כוללים את פרו טולס (Pro Tools), לוג'יק פרו (Logic Pro), אבלטון לייב (Ableton Live) ו-FL סטודיו (FL Studio) שהתחיל כפרוטילופס (FruityLoops) ונאלץ לשנות את השם כדי להתקבל ברצינות אצל מוזיקאים מקצועיים.
ההבדל המרכזי בין סקוונסר ל-DAW הוא שסקוונסר מסורתי עובד בעיקר עם MIDI ודורש מכשירי קול חיצוניים, בעוד DAW מודרני הוא סביבת עבודה מלאה המשלבת הקלטת אודיו, עריכה, מיקסינג ומאסטרינג.
כל DAW הוא גם סקוונסר אך לא כל סקוונסר הוא DAW. המעבר הזה מה-MIDI של הסקוונסר אל ה-DAW על כל יכולותיו אפשר לכל מי שיש לו מחשב להקים אולפן הקלטות ביתי בשבריר מהמחיר של לפני 30 שנה, מהפכה שהובילה לדמוקרטיזציה של יצירת מוסיקה והפכה אותה לנגישה לכולם.
עמדת העבודה הביתית עם ה-DAW החליפה עבור רבים את אולפן ההקלטות. לא מעט מוסיקאים, בעיקר בתחומים של מוסיקה קלה, מקליטים כיום אלבומים שלמים באולפן הביתי שלהם, המבוסס על DAW.
הנה הסבר על הסקוונסר:
https://youtu.be/1ijbbLUEA8E
הסקוונסר הדיגיטלי הממוחשב הוא היום תחנת עבודה (DAW) - הנה אחת חינמית (עברית):
https://youtu.be/IJs_SFP2tWk
DAW לסמארטפון מתוצרת פנדר:
https://youtu.be/c_mGig_S7bQ?long=yes
גרסת ה-AI של תחנת האודיו הזו:
https://youtu.be/AnNAanZ_1yw?long=yes
ובדפדפן:
https://youtu.be/0Scgkr-SSi4?long=yes
חדר חזרות (Rehearsal room) הוא חלל אקוסטי ומאובזר, שבו מתאמנים מוסיקאים, להקות ואמנים, יוצרים מוסיקה ומכינים חומרים להופעות, הקלטות או לתרגול והשראה משותפת.
חדרי חזרות כאלה מבודדים מרעש כדי לאפשר עבודה אינטנסיבית מבלי להפריע לסביבה או להיות מופרעים ברעשים מבחוץ.
חדר חזרות אופייניי מצויד בדרך כלל במגברי גיטרות, פסנתר, מערכת תופים, הגברה וציוד נוסף לפי הצורך.
המשתמשים העיקריים הם להקות, הרכבים מוסיקליים מכל הסוגים, לעיתים גם חבורות זמר, מקהלות או קבוצות תיאטרון לתרגול קולי ולעתים גם תלמידי מוסיקה או מוסיקאים וזמרים בודדים.
התחום העיקרי של חדרי חזרות הוא מוסיקה, אך יש חדרי חזרות משמשים גם לאמנויות במה אחרות, כמו תיאטרון או מחול, בהתאם לאופי החדר והציוד שבו.
הנה הביטלס בחדר חזרות מתרגלים את "Don’t Let Me Down":
https://youtu.be/385eTo76OzA
ילדי גרייסטונז המופלאים בחדר החזרות שלהם:
https://youtu.be/zCIdMOt9iVk
ג'יין בורדו עם רונה קינן בחדר חזרות:
https://youtu.be/hfIa-iBYwKQ
בואו לחזרה עם בוב דילן:
https://youtu.be/di6wU11_4Wg
וחזר-הוט לתכנית טלוויזיה בחדר חזרות לתנועה:
https://youtu.be/IPNCAoXrKOc
כשצריכים לתרגל או להתרגל לנגן במהירות מסוימת, עושים זאת לא פעם בעזרת מכשיר הנקרא "מטרונום" (Metronome). הוא נותן את הפעימות, את הביט, לפי המהירות הרצויה וכך ניתן להתבסס עליו בנגינה.
נהוג לומר שהמטרונום הוא מכשיר שנותן קצב. אבל אם לדייק יותר, המטרונום מכתיב את הביט (Beat) בעצם מדובר בהכתבת מהירות הנגינה. המהירות נקראת בשפת המוסיקה, איטלקית,"טמפו" ובעברית מִפְעָם.
בהפעלת המטרונום יכולים המוסיקאים לכוון את הנקישות שלו ולנגן כשהם יודעים מתקתוקו את מהירות הנגינה הנכונה לקטע מוסיקלי, לפי הנקישות הללו.
השימוש במטרונום יהיה בדרך כלל בשלב תרגול הנגינה, או בזמן הקלטה, שבה חשוב בדרך כלל לשמור על ביט קבוע, כך שניתן יהיה להקליט ערוצים נוספים ושכולם ינוגנו היטב ביחד, בסינכרון ודיוק מלא.
כך פועל המטרונום:
https://youtu.be/LvBEyyuVu60
מטרונום במהירות של 100 פעימות בדקה:
https://youtu.be/iwYhgHscEtg
על ממציא המטרונום דיטריך ואלה שפיתחו אותו אחריו:
https://youtu.be/nz3K82bhv4A
אפליקציית מטרונום לדוגמה (עברית):
https://youtu.be/Z02wlhlf3xM
והסבר קצר של הקצב והמקצב:
https://youtu.be/9DjoipqbkC8
גייד טראק (Guide Track), או גייד ווקאל בהקלטות הוא הקלטה ראשונית ופשוטה של השיר כולו, המשמשת כמפת דרכים לכל תהליך ההקלטה המורכב של ערוצי השירה והנגינה שיבואו אחריה.
עבור הנגנים והזמרים באולפן הקלטות, הגייד מהווה נקודת עוגן המאפשרת דיוק וסנכרון של כל הערוצים בהקלטה.
מהיותו כלי עבודה, ערוץ עם תפקיד בתהליך ההקלטה ורק בו, כמעט תמיד הגייד לא ייכלל בשיר הסופי.
במרבית המקרים מנגן מוסיקאי אחד לגייד טראק, ערוץ ההקלטה של הגייד, את השיר. הוא עושה זאת בצורה פשוטה לגמרי, על גיטרה או פסנתר ותוך כדי שירה או זמזום של המנגינה.
איכות ההקלטה בגייד לא צריכה להיות מושלמת וגם הקצב לא חובה שיהיה מדויק מאוד. אך הערוץ של שירת ונגינת הגייד חשוב שיציג את כל המבנה של השיר, כולל המעברים בין חלקיו השונים והתחושה הרגשית שהשיר מבטא.
שלא כמו מטרונום דיגיטלי (Click Track) שמספק רק פעימה מכנית, הגייד טראק מעניק למוסיקאים את ההקשר המוסיקלי המלא,כולל ההרמוניה, הרגש והאווירה של השיר.
בשלב הקלטת התפקידים, שומע כל מוסיקאי את הגייד טראק באוזניות, תוך כדי נגינת או שירת החלק שלו. נדגיש שוב שבסטודיו מודרני, בו לעתים קרובות מקליטים כל כלי בנפרד ולפעמים בימים או בשבועות אחרים, הגייד מהווה את נקודת העיגון המשותפת לכולם.
לאחר שכל הערוצים הוקלטו, הגייד טראק מושתק או נמחק מהמיקס הסופי. ממש כמו פיגום זמני בבניית מבנים, הוא מילא את תפקידו וסיים אותו. במקרים נדירים (ראו בהמשך), בהם ההקלטה המקורית ל הגייד לכדה תחושה ייחודית או הייתה טובה במיוחד, המפיק המוסיקלי והאמנים עשויים לשלב אלמנטים מהגייד בגרסה הסופית של השיר.
דוגמה מעניינת היא הביטלס (The Beatles), שבהקלטות רבות שלהם באולפני אבי רואד (Abbey Road Studios) התחילו עם גייד טראקים פשוטים שהפכו בסופו של דבר למרכיבים מרכזיים במיקס הסופי. פול מקרטני (Paul McCartney) סיפר שכמה משירי האלבום הלבן (The White Album) נשארו קרובים מאוד להקלטות הגייד המקוריות שלהם.
לא ברור אם זו אמת או סיפור טוב אבל מספרים על השיר “Billie Jean” של מייקל ג’קסון שגם בו הוא הקליט דמו כגייד ווקל, שהיה כל כך טוב עד שבסוף השאירו אותו כמעט כולו, עם תיקונים קטנים בלבד, בערוץ השירה הסופי. הסיבה היא ששום ערוץ הקלטה אחר לא הצליח לספק את האינטנסיביות והגרוב של אותו גייד טראק ראשון.
וגם אצלנו בארץ, עדויות מאנשי סאונד שעבדו עליו בשנות ה-80 מספרות שגם בשיר האייקוני של שלום חנוך "מחכים למשיח” קרה דבר כזה. הגייד טראק מהסקיצה שלו היה כל כך מוצלח ואנרגטי שהוא נשאר בסוף בתור הליד של השיר, ערוץ השירה המוביל שלו.
כך מקליטים גייד טראק בתוכנת הקלטות:
https://youtu.be/wUjn-zNxBb0
מרבית השירה ב"בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון הוא גייד ווקאל:
https://youtu.be/97oqKwDopFg
מתופף מקליט ליווי תופים על ערוץ הגייד והמטרונום - שימו מסך מלא:
https://youtu.be/mfM3q-R3aaQ
היום guide track הוא פלאגין לעמדות הקלטה:
https://youtu.be/cpGNGKNmB5M
וערוץ גייד עם שיר לקריוקי:
https://youtu.be/CSbVK213aP0
שלבי הקלטת אולפן
לא ממש. במרבית השירים שאתם אוהבים לא הקליטו הזמרים והנגנים ביחד, בו זמנית. כמעט תמיד מתבצעת הקלטה של שיר באולפן כתהליך שבו מקליטים על סרט ההקלטה, בכל פעם ערוץ שירה או נגינה אחר. לאט לאט, הקלטה אחרי הקלטה, ערוץ ועוד ערוץ, בנו מהערוצים הנפרדים את השיר כולו.
קוראים לתהליך הזה "הקלטה בערוצים". כל תפקיד של כלי נגינה או קול ששר מוקלט בערוץ נפרד, כשהנגן או הזמר שומע את הערוצים הקודמים, שהוקלטו לפני כן.
אולפן ההקלטות המקצועי הוא לרוב חלל אטום לרעשים ואקוסטי, כלומר לא משנה את הצלילים שבו ומשאיר אותם צלילים ללא הדהוד או שינוי. עושים זאת באמצעות בידוד ושכבות שמדביקים על הקירות, מחומרים מיוחדים לאולפנים. כיום נגנים רבים מקליטים בביתם או בסטודיו שיצרו לעצמם.
הנה קטע מסרט שמראה איך שיר נולד:
http://youtu.be/7BxNeryN6WY
כך הקליטו בעבר על סרטי הקלטה באולפן - הנה 24 ערוצים:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
להקת "קווין" באולפן ההקלטות:
https://youtu.be/-OGd4gplxQM
אולפני ההקלטות האגדיים "סאונד סיטי" שבקליפורניה:
https://youtu.be/HQoOfiLz1G4
כך מקליטים היום שיר בערוצים בבית:
https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
סטיב לייסי שמקליט שירים שלמים על אייפון, בכל פעם הוא מקליט תפקיד אחר והתוצאה היא שכל השיר מנוגן ביחד, ממש כאילו שהוא להקה של ממש:
https://youtu.be/E6BxAtc5cd0
כך תוכלו היום להקליט שירים אונליין:
https://www.youtube.com/watch?v=Xzaa-1iysUk
כך מקליטים לייב, בו-זמנית בערוצים, על אייפד:
https://youtu.be/y8YBONgt2lA?long=yes
וכך מקליטים עם מחשב ותוכנת הקלטות:
https://youtu.be/lOAETrx2pXk?long=yes
במוסיקת הפופ נוהגים להקליט שירים בערוצים שונים. כל כלי מוקלט לערוץ נפרד וגם ערוצי השירה מפוצלים לערוצים שונים. הקלטה בערוצים מאפשרת שליטה מוחלטת בעוצמה ובאופי של כל מרכיב בשיר או בקטע המוסיקלי.
אחת התוצאות של ההקלטה בערוצים היא שהנגנים והזמרים יכולים להקליט בזמנים שונים, לעתים אפילו מבלי לפגוש אחד את השני. כל אחד שומע באוזניות את הערוצים שכבר הוקלטו ומוסיף את חלקו להקלטה.
בתום הקלטת הערוצים עושים באולפן מיקסינג, (Mix) "בישול" של הערוצים לשיר מהודק שיישמע טוב. בהקלטות מקצועיות יהיה גם שלב של מאסטרינג (Mastering), בו יהפוך המיקס לשיר עם סאונד מקצועי שמתאים להפצה ברדיו, טלוויזיה ואמצעים כמו סטרימינג או תקליט.
כמובן שההקלטה בערוצים מתאפשרת רק כשיש ציוד הקלטה שמתאים לכך. כיום כל מחשב מאפשר הקלטה כזו, אבל פעם ציוד כזה היה יקר מאד ורק אולפנים גדולים, שהיה ברשותם טייפ סלילים להקלטה רב-ערוצית, יכולים היו להקליט ערוצים רבים.
מאז שנות ה-70 יכולים היו המוסיקאים להקליט סקיצות של שירים בבית. לשם כך שימשו טייפים של ארבעה ערוצים, להקלטה ביתית. אלה היו מערכות הקלטה קומפקטיות שכונו 4track ושאליהן הקליטו סקיצות של שירים ב-4 ערוצים ועם הזמן גם ב-8.
הנה 4 ערוצים בקאבר לשיר All Along the Watchtower של ג'ימי הנדריקס:
https://youtu.be/y1S5EQHvyMo
הצלחה בהפרדה של ערוץ השירה מהקלטה ביתית שהותיר לנון המת אפשרה הקלטה מקצועית של הביטלס איתו וקליפ בשילוב דמויות AI של שני הביטלס שהלכו לעולמם:
https://youtu.be/Opxhh9Oh3rg
כך הקליטו פעם ברשמקול בן 4 ערוצים - מה שנקרא Four Track:
https://youtu.be/fPFPGjhIUUo
הקלטה רב ערוצית באולפן אנלוגי, עם סרטי 24 ערוצי הקלטה:
https://youtu.be/D5VHW1J5o0Q
סרטון שמציג שיר ב-5 ערוצים, כל ערוץ בחלון משלו והזמר שר בשני ערוצים:
http://youtu.be/4qeA7CoCS8k?t=4s
וכך תוכלו גם אתם להקליט בערוצים מיד באמצעות תוכנת הענן Soundation:
https://youtu.be/uGcQinPzpg4?long=yes
כשמוסיקאי מסיים להקליט שיר, העבודה רחוקה מלהסתיים. הקלטה גולמית היא כמו ארון מלא בגדים מקומטים - הכל שם, אבל שום דבר לא מסודר ולא מוכן ללבישה. כאן נכנס לתמונה מהנדס המיקס (Mixing Engineer), הממקסס, מי שתפקידו להפוך ערימה של ערוצים נפרדים לשיר אחד מלוכד ומאוזן.
המיקסינג (Mixing) הוא תחילת תהליך הפוסט-פרודקשן (Post-Production). אחרי שהמוסיקה נכתבה, הוקלטה והופקה, מגיע הזמן לבצע את המיקס. סשן מיקסינג אחד יכול להכיל בקלות 30 ערוצים ויותר - תופים בכמה שכבות, גיטרות שונות, בס, מקלדות, קולות רקע ועוד. כל אחד מהערוצים האלה מתחרה על תשומת הלב של האוזן, וללא איזון נכון התוצאה תהיה בלגן קולי בלתי נסבל.
מהנדס המיקס מתחיל בדרך כלל בשלב הארגון. הוא מסדר ומתייג כל רכיב, לעיתים צובע את כל ערוצי התופים באותו צבע או ממקם אותם באזור עבודה מסוים. זה עשוי להישמע טכני ומשעמם, אבל הסדר הזה חיוני - כשעובדים עם עשרות ערוצים, בלגן אחד קטן יכול להפוך את התהליך לסיוט.
העבודה האמיתית מתחילה כשמהנדס המיקס מתחיל לאזן בין עוצמות (Volume) הערוצים השונים. המטרה היא להפחית התנגשויות בין האלמנטים השונים של השיר ולוודא שכל כלי נגינה, כל קול וכל רכיב ישמעו נעימים ומאוחדים כשהם מושמעים יחד. זה כמו לנהל תזמורת - אתה לא רוצה שכולם ינגנו באותה עוצמה בדיוק, אלא שכל אחד יתרום את חלקו בזמן הנכון ובעוצמה הנכונה.
הכלים שבהם משתמש מהנדס המיקס הם פשוטים בעיקרון אבל מורכבים בביצוע. הוא משנה את הווליום (Volume) של ערוצים שונים, מתאם תדרים (Frequency), קובע מיקום במרחב הסטריאופוני (Panning) ומכוון דינמיקה. כל שינוי קטן יכול להיות דרמטי - הורדת ווליום של הבס ב-2 דציבלים יכולה לגרום לשיר להישמע פתאום אוורירי יותר, או להיפך, כבד מדי.
המיקסינג עוסק ביצירת איזון בין כל היבט של השיר, תוך התמקדות בסקאלה הקטנה והאינדיבידואלית. מכיוון שלמהנדס המיקס יש גישה למספר רב של ערוצים ולכל כלי נגינה בנפרד, השינויים שהוא יכול לבצע יכולים להיות משמעותיים מאוד. הוא יכול להדגיש גיטרה מסוימת, להרחיק שירה לרקע או להוסיף הדהוד לתופים.
תהליך המיקסינג נועד לשפר את החזון של האמן ולוודא שהכוונה המקורית של השיר זורחת דרך המיקס. לעיתים נדרשים מספר מיקסים עד שהאמן והמפיק מרוצים מהתוצאה ומוכנים להעביר את השיר לשלב הבא - המאסטרינג (Mastering). כי בסוף, המיקס הטוב ביותר הוא לא בהכרח זה שנשמע הכי מרשים מבחינה טכנית, אלא זה שמשרת את השיר בצורה הטובה ביותר.
זהו המיקס (עברית):
https://youtu.be/xSAEel8dXFw
שימוש באוטומציות למיקס ביצירת באלאנס וסאונד (עברית):
https://youtu.be/prTjKJU7Egw
ורק עוצמות - קורס המיקס הקצר ביותר בעולם:
https://youtu.be/qUGxA2ep8wI
כשטכנאי המיקס (בחו"ל אגב, מכנים אותו מהנדס מיקס) מסיים את עבודתו ומכריז שהמיקס מוכן, השיר עדיין לא באמת מוכן. כי שיר מוקלט עשוי להישמע נהדר באולפן, אבל מה יקרה כשישמיעו אותו ברדיו, ברמקולים של מכוניות או באוזניות זולות?
וזה בדיוק הרגע בו נכנס לתמונה טכנאי המאסטרינג (Mastering Engineer), מי שתפקידו להכין את השיר לעולם האמיתי ולגרום לו "לזרוח".
כי מאסטרינג (Mastering) הוא השלב הסופי בתהליך ההפקה המוסיקלית. הוא הנגיעה האחרונה שהמוסיקה מקבלת לפני שהיא מופצת לכל עבר, כדי שהכל יישמע טוב, בכל מכשיר, בכל סוגי הרמקולים ובכל עוצמה שהיא.
בניגוד לטכנאי או מהנדס המיקס שעובד עם עשרות ערוצים נפרדים, מהנדס המאסטרינג מקבל קובץ אחד - את המיקס המוגמר. אך המגבלה הזו היא גם החוזק שלו. במקום להתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי נגינה, המאסטריסט מסתכל על התמונה הרחבה - זו שקובעת כיצד השיר יישמע כיחידה אחת שלמה.
מטרת המאסטרינג היא ללטש את המיקס ולהביאו לצליל הטוב ביותר האפשרי. זה אומר שעליו לגרום לו להישמע כמו שירים מקצועיים אחרים שנשמעים בפלטפורמות סטרימינג כמו ספוטיפיי (Spotify), ברדיו, טלוויזיה או בסרטים. מטרת איש המאסטרינג היא להפוך את הרצועה לחזקה ומדויקת יותר, טובה יותר ותואמת יותר לסוגים שונים של רמקולים - מאולפני הקלטות יקרים ועד אוזניות פלסטיק של עשרות שקלים.
הכלים העיקריים של מהנדס המאסטרינג הם איזון תדרים (EQ - Equalization), קומפרסיה (Compression), לימיטינג (Limiting) ושיפור הסטריאו (Stereo).
בעזרת הכלים הללו הוא יכול להפוך שיר שנשמע שטוח ורך למשהו שכמו פורץ מהרמקולים ומלהיב, או להיפך - לקחת משהו שנשמע צורמני ואגרסיבי ולהרגיע אותו למאזינים.
השינויים האלה עדינים לעין הלא מאומנת, אבל הם משמעותיים להפליא לאוזן המקצועית.
איש המאסטרינג הוא גם שומר הסף האחרון. הוא האדם האחרון בתהליך היצירתי שיכול לתפוס טעויות, לשנות את האופן שבו משהו נשמע ולהוסיף נגיעות אחרונות. הוא צריך להיות קשוב וממוקד במיוחד כדי לתפוס טעויות קטנות אך חיוניות שנותרו בהקלטה, גם אחרי המיקס - כמו רעש של תנועה שנכנס מבחוץ להקלטה, קטעי שיחה שהוקלטו בטעות, או אפילו נקישה קלה של גיטרה על מיקרופון.
#למה צריך מישהו אחר למסטרינג?
יש סיבה שמומלץ לתת למישהו אחר לבצע את המאסטרינג במקום שאיש המיקס הוא שיעשה גם את זה. למישהו שלא ערבב את השיר במשך שעות ארוכות קל יותר לשמוע שגיאות או צלילים לא רצויים. האוזניים שלו טריות ומוחו לא מלא בכל החלטות המיקס שנעשו קודם לכן. הוא יכול לשמוע את השיר כמו שהוא באמת, לא כמו שחשבו שהוא אמור להיות.
#אז ההבדל
ההבדל בין מיקסינג למאסטרינג ברור כעת. המיקסינג מתרחש בתחילת הפוסט-פרודקשן ועובד עם מספר רב של ערוצים נפרדים, בעוד המאסטרינג הוא השלב הסופי ועובד עם קובץ אחד מוגמר.
אם המיקסינג מתמקד בפרטים הקטנים של כל כלי ומאפשר שינויים דרמטיים, המאסטרינג מתמקד בשיר כולו ועוסק בכיוונונו העדין. מטרת המיקסינג היא הגשמת החזון של האמן, בעוד המאסטרינג שואף לאיכות צליל כוללת והתאמה לסטנדרטים מקצועיים שהם שיקבעו את הצלחת השיר או האלבום כולו.
מבחינה תיאורטית, אפשר לבצע מיקס בלי מאסטרינג, אבל אי אפשר לבצע מאסטרינג בלי מיקס. המיקסינג יוצר איזון בסקאלה הקטנה, המאסטרינג לוקח את המיקס המלא ומלטש אותו. כיום, שני התהליכים הללו הפכו לנגישים יותר ואף ניתנים לביצוע מקוון (Online), גם בעזרת AI (בינה מלאכותית).
וכדי להבטיח שהמוסיקה תגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל שלה, חשוב לבצע את שני התהליכים בנפרד.
הנה הסבר על תהליך המאסטרינג (עברית):
https://youtu.be/EQwHVdlfhao
מהו מאסטרינג ואיך זה נשמע עם ובלי?
https://youtu.be/hUi7PNb6E9E
ההבדלים בין תהליך המיקס לתהליך המאסטרינג:
https://youtu.be/Szv32PCJfs0
למה מאסטרינג חשוב לשיר? (עברית)
https://youtu.be/NVlglT0Tmy0
שיחה יפה על המאסטרינג, תפקידיו וחשיבותו (עברית):
https://youtu.be/0eXrSdTdjgM?long=yes?t=1m36s
וכלי בינתי שיודע לעשות מאסטרינג:
https://youtu.be/D_yXHlShCQ0?long=yes
