קודם כל חשוב לדעת שלשמיים אין צבע משלהם. הצבע הכחול הוא צבע שעינינו רואות בשמיים. הסיבה שאנו רואים צבע שאינו בשמיים היא מעניינת.

אור השמש מורכב מאורכי גל שונים. כל אורך גל נראה לנו כצבע אחר. האורך הקצר הוא הכחול, הגל הארוך אדום וכך הלאה. אתם יכולים לראות את אורכי הגל הללו אחרי הגשם, בקשת בענן, כי כשקרני השמש פוגעות בטיפות שבאוויר הן נשברות ומציגות את כל הצבעים הללו.

השמיים נראים לנו כחולים כי האור הכחול הוא זה שיש לו אורך גל קצר. כשאור השמש פוגע בגזי החנקן והחמצן שבאטמוספירה, כל הצבעים האחרים עוברים ואיננו רואים אותם. האור הכחול, בעל הגל הקצר, פוגע ומתפזר לצדדים, הרבה יותר מצבעים אחרים ו"צובע את השמיים" בכחול.


הנה הסבר על צבע השמיים (עברית):

https://youtu.be/-hymh-FOjfc


ניסוי שמוכיח ומסביר את זה יפה:

https://youtu.be/R97fg3AihXo


הסבר נוסף של הצבע הכחול של השמיים (מתורגם):

https://youtu.be/NafbGOQBlQs


ולילדים באנגלית לצבע הכחול של השמיים:

http://youtu.be/oG-ibVdYmtI

כיפת השמים היא כעין כיפה שמונחת מעל לכדור הארץ. זהו חציו של כדור דמיוני שמרכזו הוא מרכז כדור הארץ. בזמן העתיק האמינו בני תרבויות עתיקות שהכוכבים פרושים בכיפת השמיים ונמצאים במרחק זהה מכדור הארץ. כיום אנו יודעים שכיפת השמיים היא מושג דמיוני. היא משמשת בתחומי האסטרונומיה והניווט, בעיקר לצרכי צפייה בגרמי השמיים ומציאת הדרך והניווט על גבי כדור הארץ.

מושג כיפת השמיים מסייע לדמות עצמים בחלל, כאילו הם סובבים סביב הקוטב השמיימי במהלך היממה. על פי הדמיון הזה תיראה השמש כזורחת במזרח ושוקעת במערב. כמוה גם כוכבי הלכת, הירח והכוכבים בכלל.


הנה תיאור גרפי של כיפת השמיים:

http://youtu.be/2-TtcfmbrkI


וכיפת השמיים במהלך יממה קייצית אחת:

https://youtu.be/aL48El47EPQ

כיסי אוויר (Air pocket) נגרמים בשל זרימת אוויר חם וקר למעלה ולמטה. נוסעים במטוסים שטסים בתוך זרמי אוויר כאלה חשים לפתע זעזועים ורעידות מפחידים.

למעשה, כל מה שכיסי האוויר גורמים זה שהמטוס צריך להתיישר על פיהם, ממש כפי שספינות מתיישרות על זרמי המים שבים.

מטוסים מודרניים מתגברים ללא בעיות על כיסי אוויר במרומים ואתם יכולים להפסיק לדאוג - מטוסים ממש לא נופלים בגלל כיסי האוויר בזמן הטיסה.


הנה ההסבר של כיסי האוויר בטיסה כעניין מוחי (עברית):

https://youtu.be/B05UAz7ASFg


טייס מסביר בפירוט על כיסי אוויר (עברית):

https://youtu.be/7B-BKDCGWNY


כך זה מרגיש במטוס שבתוך כיסי אוויר:

https://youtu.be/XHjmTL8sNmA


וכך נגרם כיס אוויר:

https://youtu.be/S5tN9nVLgcM

הים כחול כיוון שהמים כחולים מטבעם, גם אם אינם נראים כך בכמויות קטנות, כמו כוס, בקבוק או אמבטיה. קרני השמש מכילות את כל הצבעים כולם והמים בולעים את כל צבעי הקשת, אך את הצבע הכחול הן מחזירות ולכן, כשאנו מביטים בים מרחוק - הוא כחול.

כמות המים היא שאחראית לכך שבמים רדודים במיוחד, הים מקבל צבע ירוק. במים הרדודים אין מספיק מולקולות מים, כדי שהכחול יהיה כחול של ממש. רק בעומק גדול יותר הים נראה כחול. בעומק הים הגדול מאד, מקום בו יש המון המון מים, הצבע הכחול הופך לכחול ממש כהה, חושך כחול אפשר לומר.


הנה סרטון הסבר על צבעו של הים וצבעם של השמיים:

http://youtu.be/iX5xDRJvnxc


פירוט על מה שקורה לקרני האור בתוך הים:

http://youtu.be/9hzUJAIii3E?t=21s


ולהקת חיל הים ששרה "הכל כחול":

http://youtu.be/gpvXNW9kJ2w

תופעת "אורות רעידת האדמה" (Earthquake Sky lights) היא אחת התופעות המרתקות והמסתוריות בעולם. מדובר בהבהובים שמופיעים בשמיים לפני או במהלך פעילות ססמית של כדור הארץ, כלומר - לפני רעידות אדמה. מעניין לא פחות שהאורות הללו צבועים בצבעי הקשת, מה שאומר שעל עננים מוקרנת מעין שבירה של קרני האור.

עדויות היסטוריות מעידות שכבר בשנת 373 לפני הספירה ראו אנשים אורות מוזרים בשמיים, הן במהלך רעידות אדמה ולעיתים גם כמה דקות לפני שרעידת האדמה עצמה החלה. יש חוקרים שיודעים לצטט עדויות היסטוריות מוקדמות עוד הרבה יותר.

המעניין הוא שהתופעה לא מתרחשת בכל העולם. לרוב היא התרחשה בסין, כמו בסצ'ואן, ויש עדויות לה גם בפרו ובצפון אמריקה. יש נסיונות רבים להסבירה כשנאס"א מעריכים שמדובר באור שנובע מהשפעה מינראלית באבני האזור, השפעה שנגרמת כתוצאה מגלי הלם שיוצרת רעידת האדמה.


הנה סרטון שצולם לפני רעידת האדמה בשיקואן שבסין:

http://youtu.be/KKMTSDzU1Z4


ודיווח על אורות רעידות האדמה וצליל מסתורי שהקדים לרעידה בקנדה:

http://youtu.be/mzNoNw-n94U?t=5s

הזריחה (Sunrise) והשקיעה (Sunset) אינן אירוע בפני עצמו, אלא חלק מסיבובי כדור הארץ היומיומיים.

הזריחה היא השלב ביום בו מתגלית השמש לעינינו ואור הולך ושוטף את האזור בו אנו נמצאים.

השקיעה היא השלב ההפוך והאחרון בו השמש שוקעת באופק וקרני השמש האחרונות עדיין נראות לעינינו כדמדומים, רגע לפני שייעלמו ותשרור חשיכה.

בשעת הזריחה וגם בשעת השקיעה עוברות קרני השמש הראשונות והאחרונות, בהתאמה, בשכבת האטמוספרה הנמוכה ביותר, זו הקרובה ביותר לפני כדור הארץ. לכן צבעי השמש באותם רגעים שונים משמעותית מהצבע האופייני לשעות היום הרגילות.

קראו על כך בתגית "זריחה, צבעים" או בתגית "שקיעה, צבעים".

כל אזור של קו אורך בעולם חווה את הזריחה והשקיעה בזמן אחר כמובן. אגב, אל תתנו לשעה הזהה בה זה יקרה להטעות אתכם. השעון הבינלאומי משתנה בדיוק לפי אותם אזורי שמש שונים ולכן הזריחה והשקיעה יהיו פחות או יותר באותן שעות בכל אזור.


הנה השקיעה מול נוף עירוני:

http://youtu.be/xRWf8ZMhehM

במהלך השעות של השקיעה והזריחה עוברות קרני השמש בשכבה הנמוכה של האטמוספרה, קרוב מאוד לפני כדור הארץ.

קרני האור פוגעות באבק, פיח, גזים וחומרים דומים. החומרים הללו בולעים חלק מהצבעים שבקרני האור וכך יוצא שהצבע של השמיים, שאותו אנו רואים, משתנה.

כך יוצא שבזריחה ובשקיעה נראים השמיים בגוונים כתומים או אדומים ולעתים אף מעט סגולים.


הנה השקיעה מול נוף עירוני:

http://youtu.be/xRWf8ZMhehM

קבוצות הכוכבים של העגלות נעות במעגלים סביב שמי הקוטב הצפוני. במהלך השנים קיבלו קבוצות הכוכבים הללו שמות שונים ומשונים.

בזמן קציר החיטים, עם בוא האביב, הן ממוקמות ברום השמיים. לפני כ-4,000 שנים, כשנהגו הקוצרים בקציר החיטים לעבוד בשדות, בתום יום העבודה וכדי שיוכלו להתעורר מוקדם למחרת ולהתחיל מיד בעבודה, הם נהגו להישאר לישון בשדה.

מראה הכוכבים שהם ראו מעליהם הזכיר להם את המְזָרֶה. בימי קדם זו הייתה מעין כף ענקית שבאמצעותה הפרידו את גרגירי החיטה והשעורה מהגבעולים וזרו את המוץ לרוח.

מכאן ועל שם כפות הענק הללו, החלו הקדמונים לקרוא להם כוכבי המַזָּרוֹת.

בהמשך ההיסטוריה החלו איכשהו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו בתור דובות. היה זה אריסטו היווני שהטעים שהשם הדובי הזה לקבוצות כוכבים צפוניות, מתיישב עם העובדה שדובים נמצאים בקוטב הצפוני ולא ביוון.

ואז הגיע עידן המצקת. בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית קיבלו עבדים רבים בדרום עידוד לברוח צפונה, אל החופש. חיברו להם אז שיר שהיה מעין מדריך ניווט לעבד הבורח. השיר הינחה את העבדים "לעקוב אחרי מצקת הדלעת". המצקת, אם תהיתם, הייתה דימוי לעגלה הגדולה שבשמיים והיא כיוונה אותם את הצפון, האזור בו הנשיא לינקולן כבר ביטל את העבדות ושחרר את העבדים.

לעבדים היה קל לזהות את קבוצת הכוכבים המפורסמת בתור מצקת, כי דובים הם לא ממש ראו ובמצקת עשויה דלעת הם הרבו להשתמש למזיגה של נוזלים.

בהמשך ועם המצאת עגלות הקנייה החלו לזהות את קבוצות הכוכבים הללו גם כעגלות. באמריקה ממשיך שמה של העגלה הגדולה, למשל, להיות "The Big Dipper".


הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:

http://youtu.be/eXQSTHP88uk


על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:

http://youtu.be/uKXBtWHExwQ


כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):

https://youtu.be/m8bDCaPhOek


והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:

https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes

מטר מטאורים (Meteor shower), שרבים מכנים "גשם מטאורים", הוא תופעה שמתרחשת כשכדור הארץ עובר בתוך שובל אבק שמותיר אחריו כוכב שביט. באוגוסט מדובר בכוכב השביט סוויפט־טאטל (Swift-Tuttle).

במטר כוכבים נראים הרבה כוכבים נופלים. למעשה, אלה אינם כוכבים והם אינם נופלים. מטר המטאורים קורה מכיוון שכדור הארץ עובר בתאריכים מסוימים בנקודות במסלול ההקפה של השמש, שבהן נפלטו מכוכבי שביט מטאורואידים, מעין רסיסים זעירים בגודל של גרגר חול. הם יוצאים תמיד מנקודה מסוימת בשמיים, שנקראת "נקודת ההקרנה" או רדיאנט. כמובן שלכל מטר מטאורים יש את נקודת ההקרנה שלו.

מכיוון שכל סיבוב של כדור הארץ נמשך שנה, אנו יכולים לראות כל את מטרי מטאורים השונים בתאריכים קבועים במהלך השנה. מטר הג'מינידים, למשל, מגיע לשיאו ב-13 בדצמבר, בעוד שהלירידים מככבים בשיאם ב-22 באפריל. באוגוסט מופיע הכוכב מטר הפרסאידים, שבהופיעו בקיץ הוא זה שכולם יכולים לצפות בו בקלות.

בסרטונים הם יופיעו ברצף מהיר ומכוון על ידי יוצרי הסרטונים, כדי שלא נשתעמם. במציאות הם מופיעים בהפרשי זמן.

ואגב, הכי קל לראות את מטר המטאורים בחצי השני של הלילה.


מעל 100 נפילות בשעה - זה מה שצפוי במטר מטאורים שנוצר מהשביט:

http://youtu.be/XbV67DaIzcU


מה שרואים במטר המטאורים:

https://youtu.be/pIOuLANgjtk


מטר הפרסאידים שצילמו במצפה רמון לאורך לילה שלם (עברית):

http://youtu.be/MgvzTF1h2cw


ומטר המטאורים ג'מיניד בקפיצות זמן:

http://youtu.be/S_jdfyp8pL0

קבוצת כוכבים היא אוסף של כוכבים שנראים לצופה מכדור הארץ כקרובים זה לזה.

זיהוי צורות בכוכבים הוא עתיק וקיים מאז ימי קדם. הבסיס לקבוצות הכוכבים העתיקות הללו היה של קווים דמיוניים ששרטט האדם הקדום בדמיונו, בין נקודות האור של הכוכבים הנראים קרובים זה לזה ומוארים באופן דומה.

משום שבני האדם מזהים וזוכרים צורות הפך זיהוי של קבוצות כוכבים לבעל משמעות בשביל בני האדם. הן שורטטו באטלסים האסטרונומיים העתיקים ובני אדם נהגו להיעזר בהן לניווט על פני האדמה.

כאמור, אין כל קשר אמיתי בין הכוכבים בכל קבוצה. המרחקים העצומים שבין הכוכבים בקבוצה הם גדולים מאד ואם היינו מביטים בכוכבים ממקום אחר בחלל, לא היינו רואים את קבוצות הכוכבים המוכרות לנו כל כך ובמקומן סביר שהיו מופיעות צורות אחרות.

בשל העובדה שקבוצות הכוכבים משתנות במקומות שונים בעולם ובעונות שונות בשנה, שימשו קבוצות הכוכבים כלי שימושי למדידה של זמן ומיקום בעולם העתיק. עד להמצאת אמצעי הניווט והשעונים, הידע והשליטה בגרמי השמיים היו כלים חשובים ביותר לזיהוי כיוונים ולמדידת זמן.

ביוון העתיקה תיאר החוקר תלמי 48 קבוצות כוכבים בשמיים. כיוון שתלמי השאיר חללים וכוכבים רבים בין הקבוצות, מוכרות כיום 88 קבוצות כאלה, בנוסף, נוספו עוד 12 קבוצות כוכבים בחצי הדרומי של כדור הארץ, שאליו לא הגיעו היוונים הקדמונים.


הנה קבוצות הכוכבים של העגלה הגדולה, הדובה הגדולה, העגלה הקטנה, קסיופאה, סיפיוס, דראקו הדרקון, פרסיוס ואנדרומדה:

http://youtu.be/eXQSTHP88uk


על קבוצות הכוכבים ומשמעותן:

http://youtu.be/uKXBtWHExwQ


כבר לפני אלפי שנים ניווטו כך (עברית):

https://youtu.be/m8bDCaPhOek


והסבר על השימוש בכוכבים וקבוצות הכוכבים בניווט:

https://youtu.be/Bh5kHTBr0gU?long=yes

גשר השמיים במלזיה הוא מהגשרים הגבוהים ובעלי הנופים עוצרי הנשימה בעולם. הוא בנוי כגשר מעוגן-כבלים, כמו גשר המיתרים בירושלים. אבל גשר השמיים של מלזיה הוא מהגשרים הגבוהים ביותר בעולם שיש להם עמוד תמיכה אחד בלבד!

גשר השמיים של מלזיה הנמצא בלנגקווי בנוי מעל תהום בגובה של 700 מטרים מעל פני הים. מגיעים אליו ברכבל וההליכה המפחידה עליו היא מהחוויות הכי קרובות שיש להליכה בשמיים!

הנוף הניבט ממנו הוא של הארכיפלג לנגקווי ובזמן של רוחות חזקות לא מרשים לבני-אדם ללכת עליו. אגב, כדי לבנות את הגשר הרכיבו את כולו על הקרקע ואז הרימו אותו לראש ההר באמצעות מסוקים..


הנה גשר השמיים בלנגקווי:

http://youtu.be/ua3yqIa_sIA


ומצגת וידאו של גשר השמיים של מלזיה:

http://youtu.be/roA_wtG6OVs

בהרי האלפים האוסטריים, בקרחון דכשטיין בנה אתר נופש מרפסת שקופה לחלוטין, עם תצפית בגובה 400 מטרים שמתחתיה אין שום דבר.

מה שמוביל אל התצפית הזו הן 14 מדרגות מפחידות במיוחד ואליהן עוד 100 מטר של גשר תלוי, מפחיד גם הוא.

לבעלי פחד גבהים,אגב, זה ממש לא מקום מזמין.


הנה ה"מרפסת" המפחידה בעולם - מרפסת השמיים:

http://youtu.be/34hwcNYpVJc


וכל האזור של קרחון דכשטיין:

http://youtu.be/WRjaOpmcfTs

אטלס, דמות מהמיתולוגיה היוונית, נלחם לצד הטיטאנים נגד אלי האולימפוס. אבי האלים זאוס העניש אותו שייאלץ לשאת את כיפת השמים על כתפיו. אטלס היה גם המלך של אטלנטיס העתיקה, אותה ממלכה קדמונית שנעלמה לחלוטין מהעולם ולא נמצאה עד היום הזה.

במקום שבו עומדים כיום הרי האטלס, הפך פרסאוס אטלס לאבן, בעזרת הראש של מדוזה הקדמונית.

מפני שספרי המפות נקראים אטלס, רבים חושבים שאטלס מחזיק על כתפיו את העולם כולו, אבל בתקופת יוון העתיקה לא ידעו שכדור הארץ הוא עגול. האמת היא, שעל השתתפותו במרד הטיטאנים, היה עונשו של אטלס "ללכת לצוק גהה שבמזרח ולשאת על כתפיו את השמיים" ולא את הגלובוס כולו.

כיום ידוע אטלס כסמל הסיבולת והאיפוק. לרוב הוא נראה בפסלים וביצירות אמנות כורע על ברכו ומחזיק גלובוס ענקי על כתפיו.

הנה סיפור קצר על אטלס הטיטאן מונפש באנימציה:

https://youtu.be/An4a-_NjilY?t=1m38s


וסרטון ברוסית שמראה בחיוך את הרקולס "מסדר" את אטלס:

http://youtu.be/kajuPjhn9bs

שעת הקסם, באנגלית "מג'יק הוור" (Magic Hour) היא השעה שבה השמש נוגעת באופק בים הכחול והשמיים מקבלים גוון מיוחד של טרום שקיעה, או התחלה של שקיעה.

יש משהו מיוחד ברגעים הללו וצלם טוב מחפש ללכוד אותו. אומרים שבשעה זו האור הוא הכי רך וקל לקבל צילומים מיוחדים, שבכל שעה אחרת ביום הם פשוט בלתי אפשריים.


הנה סרטון קצר של "שעת הקסם" בחופי ישראל:

http://youtu.be/m-H7TRJjqPU


וקליפ קצר עם ה-Magic Hour:

http://youtu.be/pPkx2y-6OT4

במחוז אסאגו שבצפון יפאן ניצב על הר אחד המבצרים המרשימים בעולם. מבצר טקדה (Takeda Castle) שביפאן הוא כה גבוה שפעמים רבות הוא מוקף בעננים ומציע מראה מעורר השתאות.

מבצר טקדה נראה כאילו הוא שט על גבי העננים. תיירים רבים נוהרים לראות את מה שמכונה לעיתים "מאצ'ו פיצ'ו של יפאן", במיוחד לאחר שהופיע בסרט יפאני מצליח.


הנה מבצר טקדה מהאוויר:

http://youtu.be/Z9lZM1Jr6rE


מעוף מעמיק יותר:

http://youtu.be/UXGpEkn39XU


ותצפית על המבצר מרחוק:

http://youtu.be/IsjcQBPe38k

האם ייתכן שבעתיד נוכל לחיות בשמיים?
האם ניתן לחיות בשמיים?


רבים מנסים לחזות כיצד ייראו הערים בעתיד. יש אפילו כאלה שממש מתכננים את ערי העתיד, מתוך מחשבה על האפשרויות והצרכים של החברה שהולכת ומתפתחת כאן ובכל העולם. יום אחד, כשיהיה צפוף ממש בישראל ובמיוחד בערי ישראל, נצטרך אולי לבנות בשמיים. לא סתם גורדי שחקים, אלא שכונות שלמות שיישבו בשמיים.

השכונות הללו יעמדו על רגליים שיחוברו לקרקע, כמו פטריות על רגל, או שירחפו בטכנולוגיה שעדיין איננו יודעים על קיומה. ישנן הרבה אפשרויות לפיתוח כזה של מגורים באוויר וללא ספק זה יעזור לזוגות הצעירים של העתיד לקנות דירה גם במרכז העיר.


הנה סרטון שמציג רעיון לשכונה עתידית ואפשרית בשמיים:

http://youtu.be/IZOedbGd64E


ערי העתיד יוכלו להיראות כך:

https://youtu.be/NmRoc7_jVdo


וכך אולי יהיו גם חוות ושדות בשמיים:

https://youtu.be/2nFQOkzEjxQ

בשנת 1783 הצליחו האחים מונגולפייה (Montgolfier brothers) להעלות לראשונה אדם בכדור פורח לשמיים. קראו לו ז'אן פרנסואה פילאטר דה רוזייר והוא הראשון שהמריא לאוויר בכדור פורח. האחים ז'וזף מישל וז'אק אטיין מונטגולפייה היו אמנם ממציאי הכדורים הפורחים, אך הם עצמם לא היו הראשונים שטסו בהם.. אולי פחדו?

מעניין שעוד לפני הטיסה ההיסטורית של דה רוזייר, כדי שלא לסכן אדם בטיסה מסוכנת שכזו, העלו האחים מונגולפייה בעלי חיים לאוויר ולמדו שהטיסה בכדור הפורח שהמציאו בטוחה מספיק כדי להתקדם לשלב המאויש (שלב הטיסה של בני אדם).


הנה סיפורם של האחים מונגולפייה והמצאת הכדור הפורח (עברית):

https://youtu.be/j3of6zBs_M8


פרסומת שמשחזרת את הטיסה הראשונה בכדור פורח:

http://youtu.be/p1fp4lyNmNU


והניסוי הראשון להטסת כדור פורח:

https://youtu.be/eqDB3N_l8ck


הם בטח לא חלמו שכך נוכל לחוות ב-360 מעלות את המצאתם בעתיד:

https://youtu.be/J4EzgXnzjzE?qr=yes

סיפורו של שיר העבדים באמריקה "Follow the drinking gourd" או בעברית "עקוב אחר מצקת הדלעת", הוא מרתק ומרגש במיוחד.

כי השיר הזה הוא בעצם מדריך עם הנחיות לעבד הנמלט מהעבדות. המוטיב החוזר הוא "עקוב אחרי מצקת הדלעת, האיש הזקן מחכה לשאת אותך לחופש - עקוב אחר מצקת הדלעת."

הסיפור הוא על מחתרת ה-" The Underground Railroad" שנהגה לסייע לעבדים שחורים לברוח מהעבדות במדינות הדרום אל החופש שבמדינות הצפון.

חבר מחתרת שכונה "ג'ו רגל-העץ" (Peg Leg Joe) העלה רעיון מדהים. הסתובב במטעי העבדים ונהג ללמד אותם את השיר שהוא חיבר, שיר שהוא בין מפה לצופן מוסיקלי, עם מילים שהן למעשה הוראות ניווט, שיסייעו לעבד הנמלט למצוא את הדרך אל החופש.

הרעיון כאן הוא חכם מאוד בפרספקטיבה היסטורית. כי עבור העבדים, שלא ידעו קרוא וכתוב, היה השיר דרך טובה לשנן ולזכור את ההוראות, לזהות ולמצוא את הדרך לחופש.
בניגוד להם, בעלי האחוזות הלבנים לא הכירו את הכינוי מצקת הדלעת, שהם נתנו לכלי המזיגה שלהם ועוד פחות הבינו מהי מצקת הדלעת.

ו"מצקת הדלעת" הייתה בעצם שם קוד לקבוצת הכוכבים המכונה היום "העגלה הגדולה" או "הדובה הגדולה" (the Big Dipper). אם העבד הבורח מהדרום יברח לאורך פסי הרכבת לכיוונה, הוא יגיע למדינות הצפון, מקום בו הוא יהיה לאדם חופשי.

בתי השיר מציינים סימני דרך שיסייעו לדרך בכיוון החירות. אם זה לברוח בתחילת החורף, כשהשלו הראשון מגיע בנדידה דרומה ואם זה לברוח לאורך נהר הטומביגבי (Tombigbee) שמסתיים בין שתי גבעות, לידו ימצאו העבדים עצים מתים שעליהם סימני כיוון שהשאיר להם ג'ו. בהמשך יהיה נהר גדול והוא ככל הנראה נהר טנסי ואחריו סוף סוף נהר אוהיו, הגבול הדרומי של מדינות הצפון ושאותו יש לחצות.

יתכן ש"האיש הזקן" המוזכר בשיר הוא חבר מחתרת שייקח אותם צפונה, או שמדובר בהמשך בנשיא לינקולן, הנשיא שהנהיג את הצפון, שחרר את העבדים במדינות הצפון לחופשי ונלחם כדי לעשות זאת בכל חלקי ארצות הברית.

אז מהסיפור המופלא שסייע לעבדים לצאת לחופשי קחו גם אתם את המדריך שלנו לאושר -המשיכו תמיד "לעקוב אחר מצקת הדלעת".


הנה שיר ההדרכה לעבד הבורח:

https://youtu.be/9H8NwpHEjIM


הוראות הניווט שמסבירות לעבד את נקודות הציון בדרך לחופש:

https://youtu.be/CAcZ6leUbDA


עם מילות השיר:

https://youtu.be/pw6N_eTZP2U


ובגרסה ל-4 קולות עם מודעה על עבדים בורחים:

https://youtu.be/b2vsf77OTdc

ודאי שמעתם פעם רעש עז שנשמע כמו פיצוץ ומישהו אמר שזה קרה בגלל בום על קולי, של מטוס חיל האוויר, נכון? - אז זהו, שלא פעם מטוס יכול לטוס כל כך מהר שהוא מייצר רעש כזה.

בום על קולי (Sonic Boom) מתרחש כשאובייקט כלשהו עובר את מהירות הקול. לא רק מטוסים יכולים לייצר בום על קולי כזה. גם רובים מסוימים ואפילו שוט שמכה באוויר במהירות מייצר את הבום העל-קולי שלו.. ואגב, המטוס משמיע את הבום הזה כל זמן שהוא מעבר למהירות הקול ולא רק ברגע המעבר של מהירות הקול.

ההסבר: כמו סירה ששטה יוצרת סביבה גלים קטנים וכשהיא מאיצה הגלים מצטופפים מלפניה ומתרווחים מאחוריה. אם היא תעבור את מהירות הגלים ותשיג אותם, הגלים יתאחדו מאחריה בשובל וייצרו גל די גדול בצורה של V. במטוס שמשמיע קול התופעה דומה - כשהוא עובר את מהירות הקול, עוברים גלי הקול שבאוויר ויוצרים צורת חרוט מאחריו. אגב, איננו יכולים לראות את החרוט הזה - התמונות עם הענן החרוטי שמאחרי המטוס מראות ענן התעבות קטן שהוא תוצאה של לחץ-אוויר נמוך. אבל כשאנחנו נשמע את הגל הזה, הוא יגיע אלינו בצורת בום. זהו הבום העל קולי.

הבומים העל-קוליים הללו הם תופעה פיזיקלית מדהימה והם יכולים לגרום גם להדף שינפץ חלונות. לכן אסור לטייסים לעבור את מהירות הקול באזורים מיושבים, בזמן שלום.


כך הביס בום על קולי את הצבא העיראקי בקרב (בעברית):

https://youtu.be/sGoIcrMNsxc


והנה ההסבר של בום על-קולי (מתורגם):

https://youtu.be/JO4_VHM69oI


כך זה קורה:

http://youtu.be/XmDVvGNtgMg


מצגת וידאו שמסבירה את תופעת הבום העל קולי:

http://youtu.be/-d9A2oq1N38


התעבות האוויר מאחרי המטוס. היא דומה לבום על-קולי אבל בניגוד לו, ניתן לראותה בצילומים:

https://youtu.be/6B4IVcCuIZE


ובואו לתא הטייס של מטוסי הקרב הללו:

http://youtu.be/NdZ02-Qenso?qr=yes

הקשת בענן מופיעה בדרך כלל בגשם. הקשת בענן היא תופעת טבע אופטית, כלומר משהו שרואים. היא נראית בצורה של קשת, שצבועה בצבעים רבים ונוצרת כתוצאה משבירה של קרני האור, ונפיצה והחזרה שלהן על ידי טיפות הגשם.

את הקשת נראה רק אם נביט אל הגשם בזמן שהשמש, מקור האור, תהיה מאחורינו. האור נתקל בטיפות מים רבות ששוברות את קרני האור לצבעים בדידים (המכונים "צבעי הקשת"), כמו מנסרה. למעשה, כל טיפת מים היא מנסרה בפני עצמה, ששוברת את קרני האור.

בין הצבעים שרואים בקשת בענן: צבע אדום שבצד החיצוני של הקשת, אחריו כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, ובצד הפנימי צבע סגול.


הנה הסבר הקשת בענן וכיצד היא נוצרת (עברית):

https://youtu.be/ZIEjdy78-h4


מצגת וידאו על הקשת בענן ומה שגורם לה (עברית):

http://youtu.be/zmGP8nL-MH0


הסבר של תופעת הקשת בענן (עברית):

http://youtu.be/3oYnUabaXnQ


כך נוצרת הקשת כשהשמש מאחרינו וצבעי הקשת:

https://youtu.be/GqbgJ3c3yhc


כמה דברים על הקשת בענן:

https://youtu.be/DmvUZ4FY0ik


וסרט תיעודי על הפלא של הקשת בענן:

https://youtu.be/bGZAeHbg3XI?long=yes

בקניון הגדול, ה"גרנד קניון" שבארה"ב, נבנתה לפני כמה שנים טיילת באוויר (Grand Canyon Skywalk). זוהי לולאה בנויה ממתכת וזכוכית, שהולכים בה על רצפה שקופה ומרגישים שהולכים באוויר.

הטיילת הזו קצרה מאוד אבל מפחידה מעט והיא מאפשרת תצפית מדהימה על מה שלמטה, דרך הרצפה. מבט למטה, על הקניון המרשים והמיוחד של אמריקה ועל נהר הקולורדו שזורם בו, מגובה של 1,200 מטר.

בגלל העובדה שהולכים על לוחות זכוכית, אין להיכנס לטיילת השמיים עם נעליים רגילות, אלא עם נעליים מיוחדות מבד שמחלקים למבקרים בכניסה.

גשר הזכוכית עצמו הוא בצורת פרסה וברוחב של כ-3 מטר. אורכו כ-25 מטרים ודרך פלטפורמת הזכוכית שלו אפשר לראות למטה, לעומק של קילומטר ורבע - עד לקרקע הקניון.

למי שחוששים ללכת על זכוכית בגובה של מעל קילומטר מעל אדמת הגרנד קניון, מרגיעים במקום. ה-Skywalk הוא מספיק חזק כדי להחזיק עליו 70 מטוסי נוסעים מדגם 747,כשהם עמוסים במלואם.


הנה טיילת השמיים של הגרנד קניון:

https://youtu.be/laveE4bUm3M


סיור מהאוויר והסבר כיצד הטיילת הזו מחזיקה כך באוויר:

https://youtu.be/bbjEFNGgP-Q


כך תכננו ובנו את הגראנד קניון סקייווק:

https://youtu.be/EOHb7CrH2DU


וההולכים על טיילת השמיים משלימים את הביקור בשופינג קליל:

https://youtu.be/U32H0rYkJGM