שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך פועל הרמקול?
שיטת הפעולה של הרמקול (Speaker) היא די פשוטה. כשהאותות החשמליים עם המוסיקה והקולות מגיעים מהרדיו, מכשיר ההקלטה, או המגבר וכדומה, הם מגיעים אל הרמקול.
ברמקול גורמים האותות החשמליים הללו להזזה של סליל שמונע על ידי המגנט שיושב בצד האחורי של הרמקול. הסליל הזה מרעיד את הקונוס שברמקול, שעליו מותקנת הממברנה.
הממברנה עצמה הייתה עשויה בעבר מנייר והיום מיריעת חומר פלסטי ודקיק, שרועד בחוזקה וברגישות רבה, לפי האותות החשמליים שמייצגים את האותות המוסיקליים אי של הדיבור המוקלט וכו'.
תנועות הממברנה גורמות לרעידות באוויר והמחזוריות של הרעידות היא שיוצרת את גלי הקול. ככל שהרעידות שגורם הרמקול באוויר הן חזקות, כך יהיו גלי הקול חזקים יותר והמאזינים ישמעו את המוסיקה או הדיבור המוקלטים חזק יותר.
מכאן שהרמקול תפקידו הוא להמיר את האותות החשמליים מהמגבר או המכשיר לגלי קול שיגיעו דרך האוויר אל אוזני האנשים שבסביבתו של הרמקול.
כך עובד הרמקול:
http://youtu.be/mFiZZyV-YCo
על דרך פעולת הרמקול:
http://youtu.be/z0xkBZ95O3k?t=58s
והסבר מדעי לפעולת הרמקול:
http://youtu.be/zHBiZ8qvarw
איך רעש פוגע בשמיעה?
ידוע שרעש חזק יכול לגרום לפגיעה של ממש בשמיעה. וכולנו עלולים למצוא את עצמנו מבלים או עובדים במקומות רועשים שכאלה.
הרבה דברים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. פגיעה כזו היא בלתי הפיכה ורצוי לעשות הכל כדי למנוע אותה.
#איך רעש גורם נזק לשמיעה שלנו?
רעש, קודם כל, מוגדר כקול לא נעים ולא רצוי. מעבר להיותו מטרד, הוא גם הגורם לנזק אמיתי לשמיעה ולבריאות. הנזק הזה נובע מה עוצמה של הרעש, מהחוזק של הרעש שנמדד בדציבל (dB), יחידות המדידה של רעש.
רעש מזיק הוא רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה. חשיפה ממושכת לרעש כזה היא שמזיקה לשמיעה. אבל גם חשיפה לרעש פתאומי ומאוד חזק, דוגמת פיצוץ משמעותי או ירי לידינו, הם שגורמים לפגיעה בשמיעה.
לא חסר איפה להיפגע בשמיעה. אם זה במועדונים או בהופעות עם מוסיקה מוגברת שעולה על 100 dB, במפעלים עם רעש תעשייתי, בסביבות עבודה של רעש מטוסים בעל צלילים בתדרים גבוהים הפוגעים בשמיעה הכי מהר, במטווחים ותרגילים צבאיים שבהם יש ירי תותחים, טנקים או נשק קל - בכולם השמיעה נפגעת די מהר.
#מה בעצם נפגע כשנפגעת השמיעה?
הפגיעה הזו היא פגיעה במה שנקרא האוזן הפנימית. לעתים קרובות הנזק יהיה זמני ואנו שומעים צלצולים באוזניים או חשים באטימות של האוזן, לא שומעים דבר. אחרי מנוחה שקטה כשל עמה שעות זה בדרך כלל עובר.
הפגיעה הזו בשמיעה דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), אלא שהיא מתרחשת בגיל צעיר הרבה יותר ובאופן מהיר ולא הדרגתי כמו שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, המאבדים את השמיעה בהדרגה ובגילאים מתקדמים.
#איך שומרים על האוזניים?
אנו מכירים את אטמי האוזניים, אבל יש למצוא את היעילים יותר ולא את אלו שדוחפים לאוזניים ועדיין שומעים את הרעש, חלש יותר אבל עדיין חזק. אלה לא מספיק טובים.
יש גם אוזניות מיוחדות וחוסמות רעש. אלה מקובלות בעיקר במקומות עבודה עם סביבות רועשות עד כדי נזק לשמיעה.
אז יש אמצעים פשוטים ומוצלחים כדי להימנע מנזק לאוזן הפנימית ורק צריך לאמץ אותן ולהקפיד על שימוש אמיתי ולא מזדמן, בכל רגע בו הרעש משמעותי ומסוכן.
הנה הפגיעה של הרעש בשמיעה (מתורגם):
https://youtu.be/-R307w05iJc
מתופף שמספר על השמיעה שנפגעה מהרעש ומכשיר שמיעה שהחזירה אותה (עברית):
https://youtu.be/34YFSjIS7DQ
מנועים על קוליים של מטוסים כמו "צווחת הרעם" יכולים לייצר רעש קטלני (עברית):
https://youtu.be/9acmcGABiNM
תופעה נוספת שנגרמת מרעש היא הטיניטוס (מתורגם):
https://youtu.be/TnsCsR2wDdk
יש מקומות ואירועים שמזמינים נזק לאוזניים (עברית):
https://youtu.be/Jub9ZQtLsHk
איך שומרים על השמיעה בצבא למשל? (עברית)
https://youtu.be/O5BA916V8po
ולמה הרעש כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
מהי תופעת דופלר?
תופעת דופלר או אפקט דוֹפְּלֶר היא תופעה של שינוי התדירות הנצפית או הנשמעת של גל, בשל תנועה יחסית בין מקורו לצופה או לשומע. מדובר בגובה הצליל ולא בעוצמה שלו. גובהו של צליל משתנה בהתאם למרחק, בלי קשר לעוצמתו.
הדוגמה המוכרת של אפקט דופלר היא כשמכונית מתקרבת הצליל שנשמע לאוזנינו גבוה מהצליל האמיתי שהיא מפיקה בנסיעתה וכאשר המכונית מתרחקת - הוא נשמע נמוך מהצליל האמיתי שלה. רק כשהיא ממש לידנו, אנו שומעים את גובה הצליל האמיתי שלה.
אגב, אפקט דופלר נכון גם לאור. האור של כוכבים שמתרחקים מאיתנו הופך להיות אינפרה אדום. קראו על כך באאוריקה בתגית "פרדוקס אולברס".
הנה הסבר על אפקט דופלר (עברית):
https://youtu.be/1zybyButfjY
תופעת דופלר כפי שהיא נשמעת בכלי רכב שעוברים לידנו:
http://youtu.be/yWIMWqkcRDU
דוגמאות לאפקט דופלר כפי שהוא מודגם לחיילים לגבי מטוסים:
http://youtu.be/eo_owZ2UK7E
וכך סייע אפקט דופלר לחזק את תיאוריית המפץ הגדול (מתורגם):
http://youtu.be/rIVkvrEiVm0
מהן האוזניים ומה תפקידם בגוף?
אצל כל בעל חיים וודאי לאדם, האוזניים (Ears) הן מהאיברים הרגישים והחשובים ביותר. בזכותם אנו שומעים, מתקשרים ולומדים. אך כולם יודעים שהאוזניים משמשות לא רק לשמיעה. כי באמצעות מערכת שיווי המשקל (Vestibular system) משמשת האוזן לשמירה על שיווי המשקל של הגוף.
ואכן, האוזניים הן איברים מורכבים שמשרתים שני תפקידים מרכזיים בגופנו: שמיעה ושיווי משקל. מעבר לתפקידן הפיזיולוגי, האוזניים משפיעות על יכולתנו לתקשר, ללמוד ולנווט בעולם סביבנו.
בעבר, לפני המצאת מכשירי השמיעה המודרניים, הרופאים בדקו שמיעה באמצעות לחישות במרחקים שונים או באמצעות שעון כיס מתקתק שקורב בהדרגה לאוזן.
הבנת מבנה האוזן ותפקידיה יכולה לעזור לנו לשמור על בריאותן ולטפל בבעיות כשהן מתעוררות. האוזן מחולקת לשלושה חלקים עיקריים, כשכל אחד מהם תורם באופן ייחודי לתפקוד המורכב של מערכת השמיעה והאיזון.
#שמיעה
האוזן החיצונית כוללת את תנוך האוזן (Pinna) הנראה מבחוץ ואת תעלת השמע החיצונית (External Auditory Canal).
תנוך האוזן עשוי מסחוס ועור, כשתפקידו לאסוף גלי קול ולכוונם לתוך תעלת השמע. תעלת השמע מכילה בלוטות המייצרות שעווה שמגנה על האוזן מפני זיהומים וחלקיקים זרים. בתרבויות רבות התפתח המנהג לקשט את האוזניים בעגילים, אולם מעבר לאסתטיקה, צורת תנוך האוזן היא ייחודית לכל אדם בדיוק כמו טביעת אצבע.
האוזן התיכונה (Middle Ear) היא חלל אוויר הממוקם מאחורי עור התוף (Tympanic Membrane). בחלל זה נמצאת שלשלת של 3 עצמות זעירות, העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם, הנקראות עצמיות השמע (Ossicles): הפטיש (Malleus), הסדן (Incus) והארכובה (Stapes).
הארכובה היא העצם הקטנה ביותר, באורך של כ-3 מילימטרים בלבד. עצמיות אלו מעבירות את הרטט מעור התוף אל האוזן הפנימית ומגבירות את כוח גלי הקול פי 22 בקירוב. האוזן התיכונה מחוברת לאף ולגרון באמצעות תעלת אוסטכיוס (Eustachian Tube), המאזנת את הלחץ משני צידי עור התוף. התעלה נפתחת בעת בליעה, פיהוק או לעיסה, זו הסיבה שלעיתים אנו מרגישים פתיחה באוזניים בעת טיסה או נסיעה בהרים. מעניין לדעת שהאוזן התיכונה היא המקום היחיד בגופנו שמכיל רק עצמות ואוויר ללא רקמות רכות.
האוזן הפנימית (Inner Ear) מכילה שני מבנים עיקריים. השבלול או הקוכליאה (Cochlea) הוא מבנה בצורת חילזון המכיל נוזל ושני סוגים של תאי שיער עדינים ביותר, כ-3,500 תאי שיער פנימיים (Inner Hair Cells) שאחראים על השמיעה בפועל וכ-12,000 תאי שיער חיצוניים (Outer Hair Cells) שמגבירים את הרגישות. כאשר גלי הקול מגיעים לשבלול, הם יוצרים גלים בנוזל שמזיזים את תאי השיער. תאי השיער ממירים את התנועה המכנית לאותות חשמליים הנשלחים למוח דרך עצב השמיעה (Auditory Nerve).
תאי השיער עדינים מאוד ואינם מתחדשים לאחר נזק, מה שמהווה את אחת הסיבות העיקריות לאובדן שמיעה קבוע.
#שיווי משקל
מערכת שיווי המשקל, או המערכת הווסטיבולרית (Vestibular System), היא מערכת שבלעדיה היינו מתקשים לעמוד זקוף, ללכת ישר או לבצע תנועות מתואמות.
המערכת הווסטיבולרית כוללת 3 תעלות חצי עיגוליות (Semicircular Canals) - האוטוליתים, היוטריקולוס והסקולוס.
מבנים אלו באוזן הפנימית מכילים נוזל ותאי שיער המגיבים לתנועות הראש ולכוח המשיכה ומעבירים למוח את המידע על מיקום הגוף בחלל, דרך הקולטנים, אל גזע המוח ולמוח הקטן.
כך משתלב המידע הווסטיבולרי עם מידע מהעיניים ומהשרירים, כדי לשמור על שיווי משקל ולתאם את תנועותינו.
#אובדן שמיעה והמוח
מחקרים מראים שאנשים עם אובדן שמיעה לא מטופל נמצאים בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית וקשיי זיכרון. המוח משקיע אנרגיה רבה יותר בפענוח קולות והאנרגיה הזו משאירה פחות לתפקודים קוגניטיביים אחרים.
זן בעצם תזכורת חשובה לחשיבות הטיפול באובדן שמיעה - לא רק לשיפור התקשורת אלא גם לשמירה על בריאות המוח לאורך זמן.
אובדן שמיעה מתחלק לשני סוגים, כשלעיתים מופיע גם אובדן שמיעה מעורב המשלב את שני הסוגים:
1. אובדן שמיעה הולכתי (Conductive Hearing Loss) נגרם מבעיה בהולכת הקול דרך האוזן החיצונית או התיכונה, כגון חסימה בשעווה או גוף זר בתעלת השמע, זיהום באוזן התיכונה, נזק לעור התוף או לעצמיות השמע, נוזלים באוזן התיכונה.
2. אובדן שמיעה חושי-עצבי (Sensorineural Hearing Loss) נגרם מנזק לאוזן הפנימית או לעצב השמיעה. הוא יכול להיגרם בשל חשיפה לרעש חזק, הזדקנות, זיהומים ויראליים, תרופות רעילות לאוזן או גורמים גנטיים.
#בעיות אוזניים
סחרחורת (Vertigo) היא תחושת סיבוב או אובדן שיווי משקל. הבעיה הנפוצה ביותר היא סחרחורת מצבית שפירה (BPPV - Benign Paroxysmal Positional Vertigo), הנגרמת כאשר גבישי סידן קטנים משתחררים ממקומם בתוך האוזן הפנימית ונכנסים לתעלות החצי עיגוליות, מה שגורם לתחושת סחרחורת בתנועות ראש מסוימות.
טנטון (Tinnitus) הוא תחושת צלצול, זמזום או רעש אחר באוזניים ללא מקור חיצוני. מצב זה יכול להיות זמני או כרוני ויכול להטריד ולהשפיע על איכות החיים.
מחלת מניאר (Ménière's Disease) נגרמת מהצטברות של נוזל באוזן הפנימית, גורמת לסחרחורת, אובדן שמיעה זמני וטנטון.
דלקת עצב האיזון (Vestibular Neuritis) היא דלקת ויראלית של עצב האיזון.
#שמירה על האוזניים
כדי לשמור על בריאות האוזניים חשוב להימנע מחשיפה לרעש חזק או שימוש במגיני אוזניים, להימנע מהכנסת חפצים לתוך תעלת השמע - כולל מקלוני צמר גפן.
חשוב לייבש היטב את האוזניים לאחר שחייה, לטפל במהירות בזיהומים באוזניים, לבצע בדיקות שמיעה תקופתיות ולהימנע מעוצמת קול גבוהה באוזניות.
הנה הסבר של מערכת השמיעה המופלאה (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
האוזניים משמשות גם לייצוב הגוף ולשיווי משקל:
https://youtu.be/slzh3scDm2U
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
ועור התוף שבחיוך נפגע בדרך לדוקטור אף אוזן גרוניך (עברית):
https://youtu.be/ah0u45TtQxU
מהם הקול והצליל?
כשנוצר קול, רעש וכדומה, הוא יוצר גלים באוויר. אלו הם גלי-קול (Sound wave). זה קורה ממש כפי שזריקת אבן למים, תיצור אדוות עגולות שיצאו ממנה ויתרחקו לכל הצדדים. כל צליל שאנו שומעים, מגיע אלינו באמצעות אותם גלי קול שבאוויר.
כשמקור הצלילים הוא בכלי הנגינה, משתנה התדירות של גלי הקול, עם כל צליל וצליל. לכל צליל כזה יש גובה מוגדר (דו, רה, מי וכדומה). הסיבה היא שכל שינוי באורך מיתר או בגודל הכלי, או בעמוד האוויר שהוא יוצר בנקבים שונים בחליל למשל, כל שינוי כזה מייצר גל קול בתדירות שונה. צליל גבוה ייצור גלי קול קטנים שיעברו במהירות באוויר, בעוד שצליל נמוך יוצר גל קול גדול באוויר, שבגלל גודלו הוא נע לאט.
הקולות יוצרים סוג של גל שיכול להתפשט לא רק באוויר, אלא בכל חומר. קולות מתפשטים בגזים כמו האוויר, בנוזלים, כמו בתוך מי הים ובמוצקים, כמו שקורה כשאנו שומעים קולות או רעש דרך הקירות.
מבחינה מדעית, הקול או הצליל הוא בעצם שינוי בלחץ בחומר. אלו מעין הפרעות שמתפשטות דרכו.
מהו צליל?
https://youtu.be/D5ejEJNFjo4
הנה הסבר פשוט של גלי הקול לילדים (עברית):
https://youtu.be/lEkUjE2TN64
הסבר מדעי נהדר בדוגמת האבן במים (עברית):
https://youtu.be/6rWS0yOIlWg?t=1m15s
הדגמה באמצעות קפיץ לתנועת הקול באוויר:
http://youtu.be/_vYYqRVi8vY
תדירויות צליל שמטריפות אותנו, ביחד עם עוד כמה דברים (עברית):
https://youtu.be/CHx6K6V8U4E
והסבר תופעת הקול בעזרת רישומים (עברית):
http://youtu.be/DV91S3beAHI
איך לדבר בשפת הסימנים?
את רוב סימני שפת הסימנים מבצעים על ידי כף היד, ליד הפנים, החזה והבטן. סימנים מעטים כוללים תנועות כתפיים ואיברי גוף נוספים.
אבל התפתחות שפת הסימנים מובילה בהדרגה לאזור הפנים ולסימני ידיים בלבד. בתהליך זה, שלא נגמר, מרבית הסימנים שבעבר השתמשו באיברי גוף שאינם הידיים או בחלקי גוף התחתונים, מפנים עם הזמן את מקומם לסימנים חדשים שמבוצעים בכפות הידיים ובחלק הגוף העליון בלבד.
מבוא ללימוד שפת הסימנים (עברית):
https://youtu.be/GDV3K8BXSQI
שיר שלם שתוכלו לומר בשפת הסימנים (עברית):
http://youtu.be/JIdADujEf2g
ושיר מקסים בשפת הסימנים (עברית):
https://youtu.be/Ifd8sG8MKEM
האם שפת הסימנים היא בינלאומית?
שפת הסימנים אינה שפה בינלאומית. שפת הסימנים הישראלית, למשל, שונה משפת הסימנים שנהוגה בארה"ב. בדיוק כמו בשפות מדוברות, גם שפות סימנים משתנות ממדינה למדינה ומאזור לאזור. לעיתים יש אפילו בין שפות הסימנים אפילו בין ערים שונות באותה מדינה!
אמנם נעשה נסיון להמציא שפת סימנים בינלאומית בשם "ג'סטונו". אבל הג'סטונו נכשלה, בעיקר כיוון שהכילה רק 1,500 סימנים ולא היה לה דקדוק אחיד ועקבי.
הנה הסבר על שפת הסימנים במקומות שונים בעולם:
http://youtu.be/n-a7h2FCgNQ
ובאווירה מחוייכת, הנה מתרגמת לשפת סימנים בשידור חי (עברית):
https://youtu.be/kDlT3cleICE
מי היתה הלן קלר ומה אפשר ללמוד ממנה?
הלן אדמס קלר (27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), הייתה סופרת אמריקאית ופעילה חברתית, חירשת־עיוורת, שנודעה בהתמודדותה האמיצה עם המגבלות הגופניות שלה.
לאחר שבגיל 19 חודשים היא חלתה והפכה לחירשת-עיוורת, היא החלה לסבול מהתקפי זעם וקשיים בתקשורת ומשמעת מול הוריה. מורה שנשלחה אליה, אן סאליבן, לקוית ראיה גם היא וחסרת ניסיון בהוראה, לימדה אותה בהצלחה גדולה ובמשך 49 שנים עבדה איתה.
בגיל 24 סיימה הלן קלר את לימודיה בקולג' רדקליף בהצטיינות, כשסאליבן תרגמה לה כל מלה באמצעות השפה שפיתחה איתה בגיל צעיר, שפה שבה "דיברו" בנגיעות בכף ידה של קלר.
בהמשך השנים המשיכה הלן קלר במסע חייה המדהים והפכה לסופרת ולנואמת מפורסמת בכל העולם. היא הוכיחה שאין דבר שאדם עם מגבלות לא יכול לעשות - אם יש לו את כוח הרצון הנדרש.
קלר כתבה אוטוביוגרפיה שסיפרה את סיפור חייה והפכה את המאבק למען המוגבלים כמוה למפעל חייה. במהלך השנים ביקרה גם בישראל ועל שמה הוקם "בית הלן קלר" בתל אביב.
היא אמרה את המשפט: "הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."
הנה הלן קלר מתקשרת באמצעות המלווה והמתרגמת שלה - פולי תומפסון:
http://youtu.be/8ch_H8pt9M8
על הרגע בו הילדה הלן קלר מצליחה ללמוד להבין את שפת הסימנים שפיתחה לה מורתה:
http://youtu.be/1xvy6m2t9Bc
ותכנית חינוכית על הלן קלר (עברית):
https://youtu.be/a4c4fe83_-0?long=yes
שיטת הפעולה של הרמקול (Speaker) היא די פשוטה. כשהאותות החשמליים עם המוסיקה והקולות מגיעים מהרדיו, מכשיר ההקלטה, או המגבר וכדומה, הם מגיעים אל הרמקול.
ברמקול גורמים האותות החשמליים הללו להזזה של סליל שמונע על ידי המגנט שיושב בצד האחורי של הרמקול. הסליל הזה מרעיד את הקונוס שברמקול, שעליו מותקנת הממברנה.
הממברנה עצמה הייתה עשויה בעבר מנייר והיום מיריעת חומר פלסטי ודקיק, שרועד בחוזקה וברגישות רבה, לפי האותות החשמליים שמייצגים את האותות המוסיקליים אי של הדיבור המוקלט וכו'.
תנועות הממברנה גורמות לרעידות באוויר והמחזוריות של הרעידות היא שיוצרת את גלי הקול. ככל שהרעידות שגורם הרמקול באוויר הן חזקות, כך יהיו גלי הקול חזקים יותר והמאזינים ישמעו את המוסיקה או הדיבור המוקלטים חזק יותר.
מכאן שהרמקול תפקידו הוא להמיר את האותות החשמליים מהמגבר או המכשיר לגלי קול שיגיעו דרך האוויר אל אוזני האנשים שבסביבתו של הרמקול.
כך עובד הרמקול:
http://youtu.be/mFiZZyV-YCo
על דרך פעולת הרמקול:
http://youtu.be/z0xkBZ95O3k?t=58s
והסבר מדעי לפעולת הרמקול:
http://youtu.be/zHBiZ8qvarw
ידוע שרעש חזק יכול לגרום לפגיעה של ממש בשמיעה. וכולנו עלולים למצוא את עצמנו מבלים או עובדים במקומות רועשים שכאלה.
הרבה דברים יכולים לגרום לפגיעה בשמיעה. פגיעה כזו היא בלתי הפיכה ורצוי לעשות הכל כדי למנוע אותה.
#איך רעש גורם נזק לשמיעה שלנו?
רעש, קודם כל, מוגדר כקול לא נעים ולא רצוי. מעבר להיותו מטרד, הוא גם הגורם לנזק אמיתי לשמיעה ולבריאות. הנזק הזה נובע מה עוצמה של הרעש, מהחוזק של הרעש שנמדד בדציבל (dB), יחידות המדידה של רעש.
רעש מזיק הוא רעש בעוצמה של 85 dB ומעלה. חשיפה ממושכת לרעש כזה היא שמזיקה לשמיעה. אבל גם חשיפה לרעש פתאומי ומאוד חזק, דוגמת פיצוץ משמעותי או ירי לידינו, הם שגורמים לפגיעה בשמיעה.
לא חסר איפה להיפגע בשמיעה. אם זה במועדונים או בהופעות עם מוסיקה מוגברת שעולה על 100 dB, במפעלים עם רעש תעשייתי, בסביבות עבודה של רעש מטוסים בעל צלילים בתדרים גבוהים הפוגעים בשמיעה הכי מהר, במטווחים ותרגילים צבאיים שבהם יש ירי תותחים, טנקים או נשק קל - בכולם השמיעה נפגעת די מהר.
#מה בעצם נפגע כשנפגעת השמיעה?
הפגיעה הזו היא פגיעה במה שנקרא האוזן הפנימית. לעתים קרובות הנזק יהיה זמני ואנו שומעים צלצולים באוזניים או חשים באטימות של האוזן, לא שומעים דבר. אחרי מנוחה שקטה כשל עמה שעות זה בדרך כלל עובר.
הפגיעה הזו בשמיעה דומה באופייה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר (פרסביאקוזיס), אלא שהיא מתרחשת בגיל צעיר הרבה יותר ובאופן מהיר ולא הדרגתי כמו שמתרחש אצל אנשים מבוגרים, המאבדים את השמיעה בהדרגה ובגילאים מתקדמים.
#איך שומרים על האוזניים?
אנו מכירים את אטמי האוזניים, אבל יש למצוא את היעילים יותר ולא את אלו שדוחפים לאוזניים ועדיין שומעים את הרעש, חלש יותר אבל עדיין חזק. אלה לא מספיק טובים.
יש גם אוזניות מיוחדות וחוסמות רעש. אלה מקובלות בעיקר במקומות עבודה עם סביבות רועשות עד כדי נזק לשמיעה.
אז יש אמצעים פשוטים ומוצלחים כדי להימנע מנזק לאוזן הפנימית ורק צריך לאמץ אותן ולהקפיד על שימוש אמיתי ולא מזדמן, בכל רגע בו הרעש משמעותי ומסוכן.
הנה הפגיעה של הרעש בשמיעה (מתורגם):
https://youtu.be/-R307w05iJc
מתופף שמספר על השמיעה שנפגעה מהרעש ומכשיר שמיעה שהחזירה אותה (עברית):
https://youtu.be/34YFSjIS7DQ
מנועים על קוליים של מטוסים כמו "צווחת הרעם" יכולים לייצר רעש קטלני (עברית):
https://youtu.be/9acmcGABiNM
תופעה נוספת שנגרמת מרעש היא הטיניטוס (מתורגם):
https://youtu.be/TnsCsR2wDdk
יש מקומות ואירועים שמזמינים נזק לאוזניים (עברית):
https://youtu.be/Jub9ZQtLsHk
איך שומרים על השמיעה בצבא למשל? (עברית)
https://youtu.be/O5BA916V8po
ולמה הרעש כל כך מזיק לנו (מתורגם):
https://youtu.be/ewNTwBbLUhM?long=yes
תופעת דופלר או אפקט דוֹפְּלֶר היא תופעה של שינוי התדירות הנצפית או הנשמעת של גל, בשל תנועה יחסית בין מקורו לצופה או לשומע. מדובר בגובה הצליל ולא בעוצמה שלו. גובהו של צליל משתנה בהתאם למרחק, בלי קשר לעוצמתו.
הדוגמה המוכרת של אפקט דופלר היא כשמכונית מתקרבת הצליל שנשמע לאוזנינו גבוה מהצליל האמיתי שהיא מפיקה בנסיעתה וכאשר המכונית מתרחקת - הוא נשמע נמוך מהצליל האמיתי שלה. רק כשהיא ממש לידנו, אנו שומעים את גובה הצליל האמיתי שלה.
אגב, אפקט דופלר נכון גם לאור. האור של כוכבים שמתרחקים מאיתנו הופך להיות אינפרה אדום. קראו על כך באאוריקה בתגית "פרדוקס אולברס".
הנה הסבר על אפקט דופלר (עברית):
https://youtu.be/1zybyButfjY
תופעת דופלר כפי שהיא נשמעת בכלי רכב שעוברים לידנו:
http://youtu.be/yWIMWqkcRDU
דוגמאות לאפקט דופלר כפי שהוא מודגם לחיילים לגבי מטוסים:
http://youtu.be/eo_owZ2UK7E
וכך סייע אפקט דופלר לחזק את תיאוריית המפץ הגדול (מתורגם):
http://youtu.be/rIVkvrEiVm0
אצל כל בעל חיים וודאי לאדם, האוזניים (Ears) הן מהאיברים הרגישים והחשובים ביותר. בזכותם אנו שומעים, מתקשרים ולומדים. אך כולם יודעים שהאוזניים משמשות לא רק לשמיעה. כי באמצעות מערכת שיווי המשקל (Vestibular system) משמשת האוזן לשמירה על שיווי המשקל של הגוף.
ואכן, האוזניים הן איברים מורכבים שמשרתים שני תפקידים מרכזיים בגופנו: שמיעה ושיווי משקל. מעבר לתפקידן הפיזיולוגי, האוזניים משפיעות על יכולתנו לתקשר, ללמוד ולנווט בעולם סביבנו.
בעבר, לפני המצאת מכשירי השמיעה המודרניים, הרופאים בדקו שמיעה באמצעות לחישות במרחקים שונים או באמצעות שעון כיס מתקתק שקורב בהדרגה לאוזן.
הבנת מבנה האוזן ותפקידיה יכולה לעזור לנו לשמור על בריאותן ולטפל בבעיות כשהן מתעוררות. האוזן מחולקת לשלושה חלקים עיקריים, כשכל אחד מהם תורם באופן ייחודי לתפקוד המורכב של מערכת השמיעה והאיזון.
#שמיעה
האוזן החיצונית כוללת את תנוך האוזן (Pinna) הנראה מבחוץ ואת תעלת השמע החיצונית (External Auditory Canal).
תנוך האוזן עשוי מסחוס ועור, כשתפקידו לאסוף גלי קול ולכוונם לתוך תעלת השמע. תעלת השמע מכילה בלוטות המייצרות שעווה שמגנה על האוזן מפני זיהומים וחלקיקים זרים. בתרבויות רבות התפתח המנהג לקשט את האוזניים בעגילים, אולם מעבר לאסתטיקה, צורת תנוך האוזן היא ייחודית לכל אדם בדיוק כמו טביעת אצבע.
האוזן התיכונה (Middle Ear) היא חלל אוויר הממוקם מאחורי עור התוף (Tympanic Membrane). בחלל זה נמצאת שלשלת של 3 עצמות זעירות, העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם, הנקראות עצמיות השמע (Ossicles): הפטיש (Malleus), הסדן (Incus) והארכובה (Stapes).
הארכובה היא העצם הקטנה ביותר, באורך של כ-3 מילימטרים בלבד. עצמיות אלו מעבירות את הרטט מעור התוף אל האוזן הפנימית ומגבירות את כוח גלי הקול פי 22 בקירוב. האוזן התיכונה מחוברת לאף ולגרון באמצעות תעלת אוסטכיוס (Eustachian Tube), המאזנת את הלחץ משני צידי עור התוף. התעלה נפתחת בעת בליעה, פיהוק או לעיסה, זו הסיבה שלעיתים אנו מרגישים פתיחה באוזניים בעת טיסה או נסיעה בהרים. מעניין לדעת שהאוזן התיכונה היא המקום היחיד בגופנו שמכיל רק עצמות ואוויר ללא רקמות רכות.
האוזן הפנימית (Inner Ear) מכילה שני מבנים עיקריים. השבלול או הקוכליאה (Cochlea) הוא מבנה בצורת חילזון המכיל נוזל ושני סוגים של תאי שיער עדינים ביותר, כ-3,500 תאי שיער פנימיים (Inner Hair Cells) שאחראים על השמיעה בפועל וכ-12,000 תאי שיער חיצוניים (Outer Hair Cells) שמגבירים את הרגישות. כאשר גלי הקול מגיעים לשבלול, הם יוצרים גלים בנוזל שמזיזים את תאי השיער. תאי השיער ממירים את התנועה המכנית לאותות חשמליים הנשלחים למוח דרך עצב השמיעה (Auditory Nerve).
תאי השיער עדינים מאוד ואינם מתחדשים לאחר נזק, מה שמהווה את אחת הסיבות העיקריות לאובדן שמיעה קבוע.
#שיווי משקל
מערכת שיווי המשקל, או המערכת הווסטיבולרית (Vestibular System), היא מערכת שבלעדיה היינו מתקשים לעמוד זקוף, ללכת ישר או לבצע תנועות מתואמות.
המערכת הווסטיבולרית כוללת 3 תעלות חצי עיגוליות (Semicircular Canals) - האוטוליתים, היוטריקולוס והסקולוס.
מבנים אלו באוזן הפנימית מכילים נוזל ותאי שיער המגיבים לתנועות הראש ולכוח המשיכה ומעבירים למוח את המידע על מיקום הגוף בחלל, דרך הקולטנים, אל גזע המוח ולמוח הקטן.
כך משתלב המידע הווסטיבולרי עם מידע מהעיניים ומהשרירים, כדי לשמור על שיווי משקל ולתאם את תנועותינו.
#אובדן שמיעה והמוח
מחקרים מראים שאנשים עם אובדן שמיעה לא מטופל נמצאים בסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית וקשיי זיכרון. המוח משקיע אנרגיה רבה יותר בפענוח קולות והאנרגיה הזו משאירה פחות לתפקודים קוגניטיביים אחרים.
זן בעצם תזכורת חשובה לחשיבות הטיפול באובדן שמיעה - לא רק לשיפור התקשורת אלא גם לשמירה על בריאות המוח לאורך זמן.
אובדן שמיעה מתחלק לשני סוגים, כשלעיתים מופיע גם אובדן שמיעה מעורב המשלב את שני הסוגים:
1. אובדן שמיעה הולכתי (Conductive Hearing Loss) נגרם מבעיה בהולכת הקול דרך האוזן החיצונית או התיכונה, כגון חסימה בשעווה או גוף זר בתעלת השמע, זיהום באוזן התיכונה, נזק לעור התוף או לעצמיות השמע, נוזלים באוזן התיכונה.
2. אובדן שמיעה חושי-עצבי (Sensorineural Hearing Loss) נגרם מנזק לאוזן הפנימית או לעצב השמיעה. הוא יכול להיגרם בשל חשיפה לרעש חזק, הזדקנות, זיהומים ויראליים, תרופות רעילות לאוזן או גורמים גנטיים.
#בעיות אוזניים
סחרחורת (Vertigo) היא תחושת סיבוב או אובדן שיווי משקל. הבעיה הנפוצה ביותר היא סחרחורת מצבית שפירה (BPPV - Benign Paroxysmal Positional Vertigo), הנגרמת כאשר גבישי סידן קטנים משתחררים ממקומם בתוך האוזן הפנימית ונכנסים לתעלות החצי עיגוליות, מה שגורם לתחושת סחרחורת בתנועות ראש מסוימות.
טנטון (Tinnitus) הוא תחושת צלצול, זמזום או רעש אחר באוזניים ללא מקור חיצוני. מצב זה יכול להיות זמני או כרוני ויכול להטריד ולהשפיע על איכות החיים.
מחלת מניאר (Ménière's Disease) נגרמת מהצטברות של נוזל באוזן הפנימית, גורמת לסחרחורת, אובדן שמיעה זמני וטנטון.
דלקת עצב האיזון (Vestibular Neuritis) היא דלקת ויראלית של עצב האיזון.
#שמירה על האוזניים
כדי לשמור על בריאות האוזניים חשוב להימנע מחשיפה לרעש חזק או שימוש במגיני אוזניים, להימנע מהכנסת חפצים לתוך תעלת השמע - כולל מקלוני צמר גפן.
חשוב לייבש היטב את האוזניים לאחר שחייה, לטפל במהירות בזיהומים באוזניים, לבצע בדיקות שמיעה תקופתיות ולהימנע מעוצמת קול גבוהה באוזניות.
הנה הסבר של מערכת השמיעה המופלאה (מתורגם):
https://youtu.be/LkGOGzpbrCk
האוזניים משמשות גם לייצוב הגוף ולשיווי משקל:
https://youtu.be/slzh3scDm2U
השמיעה והאוזן האנושית, לעומת שמיעתן של החיות (עברית):
http://youtu.be/b1YSqEH-Yzc?t=1m1s
הדרך בה האוזניים שומעות:
https://youtu.be/HMXoHKwWmU8
ועור התוף שבחיוך נפגע בדרך לדוקטור אף אוזן גרוניך (עברית):
https://youtu.be/ah0u45TtQxU
שמע
כשנוצר קול, רעש וכדומה, הוא יוצר גלים באוויר. אלו הם גלי-קול (Sound wave). זה קורה ממש כפי שזריקת אבן למים, תיצור אדוות עגולות שיצאו ממנה ויתרחקו לכל הצדדים. כל צליל שאנו שומעים, מגיע אלינו באמצעות אותם גלי קול שבאוויר.
כשמקור הצלילים הוא בכלי הנגינה, משתנה התדירות של גלי הקול, עם כל צליל וצליל. לכל צליל כזה יש גובה מוגדר (דו, רה, מי וכדומה). הסיבה היא שכל שינוי באורך מיתר או בגודל הכלי, או בעמוד האוויר שהוא יוצר בנקבים שונים בחליל למשל, כל שינוי כזה מייצר גל קול בתדירות שונה. צליל גבוה ייצור גלי קול קטנים שיעברו במהירות באוויר, בעוד שצליל נמוך יוצר גל קול גדול באוויר, שבגלל גודלו הוא נע לאט.
הקולות יוצרים סוג של גל שיכול להתפשט לא רק באוויר, אלא בכל חומר. קולות מתפשטים בגזים כמו האוויר, בנוזלים, כמו בתוך מי הים ובמוצקים, כמו שקורה כשאנו שומעים קולות או רעש דרך הקירות.
מבחינה מדעית, הקול או הצליל הוא בעצם שינוי בלחץ בחומר. אלו מעין הפרעות שמתפשטות דרכו.
מהו צליל?
https://youtu.be/D5ejEJNFjo4
הנה הסבר פשוט של גלי הקול לילדים (עברית):
https://youtu.be/lEkUjE2TN64
הסבר מדעי נהדר בדוגמת האבן במים (עברית):
https://youtu.be/6rWS0yOIlWg?t=1m15s
הדגמה באמצעות קפיץ לתנועת הקול באוויר:
http://youtu.be/_vYYqRVi8vY
תדירויות צליל שמטריפות אותנו, ביחד עם עוד כמה דברים (עברית):
https://youtu.be/CHx6K6V8U4E
והסבר תופעת הקול בעזרת רישומים (עברית):
http://youtu.be/DV91S3beAHI
את רוב סימני שפת הסימנים מבצעים על ידי כף היד, ליד הפנים, החזה והבטן. סימנים מעטים כוללים תנועות כתפיים ואיברי גוף נוספים.
אבל התפתחות שפת הסימנים מובילה בהדרגה לאזור הפנים ולסימני ידיים בלבד. בתהליך זה, שלא נגמר, מרבית הסימנים שבעבר השתמשו באיברי גוף שאינם הידיים או בחלקי גוף התחתונים, מפנים עם הזמן את מקומם לסימנים חדשים שמבוצעים בכפות הידיים ובחלק הגוף העליון בלבד.
מבוא ללימוד שפת הסימנים (עברית):
https://youtu.be/GDV3K8BXSQI
שיר שלם שתוכלו לומר בשפת הסימנים (עברית):
http://youtu.be/JIdADujEf2g
ושיר מקסים בשפת הסימנים (עברית):
https://youtu.be/Ifd8sG8MKEM
שפת הסימנים אינה שפה בינלאומית. שפת הסימנים הישראלית, למשל, שונה משפת הסימנים שנהוגה בארה"ב. בדיוק כמו בשפות מדוברות, גם שפות סימנים משתנות ממדינה למדינה ומאזור לאזור. לעיתים יש אפילו בין שפות הסימנים אפילו בין ערים שונות באותה מדינה!
אמנם נעשה נסיון להמציא שפת סימנים בינלאומית בשם "ג'סטונו". אבל הג'סטונו נכשלה, בעיקר כיוון שהכילה רק 1,500 סימנים ולא היה לה דקדוק אחיד ועקבי.
הנה הסבר על שפת הסימנים במקומות שונים בעולם:
http://youtu.be/n-a7h2FCgNQ
ובאווירה מחוייכת, הנה מתרגמת לשפת סימנים בשידור חי (עברית):
https://youtu.be/kDlT3cleICE
הלן אדמס קלר (27 ביוני 1880 - 1 ביוני 1968), הייתה סופרת אמריקאית ופעילה חברתית, חירשת־עיוורת, שנודעה בהתמודדותה האמיצה עם המגבלות הגופניות שלה.
לאחר שבגיל 19 חודשים היא חלתה והפכה לחירשת-עיוורת, היא החלה לסבול מהתקפי זעם וקשיים בתקשורת ומשמעת מול הוריה. מורה שנשלחה אליה, אן סאליבן, לקוית ראיה גם היא וחסרת ניסיון בהוראה, לימדה אותה בהצלחה גדולה ובמשך 49 שנים עבדה איתה.
בגיל 24 סיימה הלן קלר את לימודיה בקולג' רדקליף בהצטיינות, כשסאליבן תרגמה לה כל מלה באמצעות השפה שפיתחה איתה בגיל צעיר, שפה שבה "דיברו" בנגיעות בכף ידה של קלר.
בהמשך השנים המשיכה הלן קלר במסע חייה המדהים והפכה לסופרת ולנואמת מפורסמת בכל העולם. היא הוכיחה שאין דבר שאדם עם מגבלות לא יכול לעשות - אם יש לו את כוח הרצון הנדרש.
קלר כתבה אוטוביוגרפיה שסיפרה את סיפור חייה והפכה את המאבק למען המוגבלים כמוה למפעל חייה. במהלך השנים ביקרה גם בישראל ועל שמה הוקם "בית הלן קלר" בתל אביב.
היא אמרה את המשפט: "הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב."
הנה הלן קלר מתקשרת באמצעות המלווה והמתרגמת שלה - פולי תומפסון:
http://youtu.be/8ch_H8pt9M8
על הרגע בו הילדה הלן קלר מצליחה ללמוד להבין את שפת הסימנים שפיתחה לה מורתה:
http://youtu.be/1xvy6m2t9Bc
ותכנית חינוכית על הלן קלר (עברית):
https://youtu.be/a4c4fe83_-0?long=yes
