» «
אספרנטו
מהי השפה בינלאומית אספרנטו?



השפה הבינלאומית אֶסְפֶּרַנְטוֹ (Esperanto) היא שפה שפותחה בידי היהודי ד"ר לודוויג זמנהוף (Zamenhof). האיש שזיהה בעיית תקשורת בין בני לאומים רבים שהתגוררו בסביבתו, חלם על שפה מקשרת ברמה העולמית. הוא החליט ליצור שפה בינלאומית, שתשמש לתקשורת, כאמצעי אחיד ומשותף לכל אדם בעולם. זו צריכה להיות שפה שאינה שפתו הטבעית של שום עם, מה שייצר שוויון בין כולם, מבלי שלעם כלשהו יהיה יתרון, כמו זה שמקנה האנגלית, למשל, לעמים דוברי אנגלית דוגמת האנגלים והאמריקאים.

כך נולדה האספרנטו - שפה מלאכותית ומתוכננת, קלה וזמינה ללימוד מהיר. זמנהוף, רופא עיניים יהודי-פולני, תכנן אותה בשנת 1887, כשפה שנייה מושלמת, לכל תושבי העולם. שפה שבאמצעותה יתקשרו ביניהם כולם, ללא הבדל בין עמים או גזעים וכמובן שפה שתקל על אי ההבנות הגדולות שבין בני דתות שונות.

הוא היה איש חזון, שרצה לתכנן מחדש את החברה המודרנית, התרבות שלה ובאופן מסוים גם את האדם המודרני והאופן שבו הוא חושב. מטרתו הייתה לייצר את השפה הפשוטה ביותר שיש והצליח - האספרנטו נחשבת לשפה קלה מאד ללמידה, במיוחד עבור מי שדוברים שפות אירופיות.

מכיוון שהיא תוכננה באופן מסודר. אין בשפת האספרנטו, למשל, יוצאי דופן. עם כ-10,000 שורשים בלבד, יש בה אוצר מלים "זעיר". השוו את זה רגע לכ-200,000 שורשים באנגלית ומספרים דומים בשפות טבעיות דומות. את הצמצום המשיך הדוקטור המייסד גם במינימליזם של כללי ההגייה וכללי הדקדוק בשפה. הוא רצה הרי להקל את למידת השפה, זוכרים?

ביצירת האספרנטו התבסס זמנהוף על השפות הרומניות. הוא קרה בשם זה על שמו של שם העט שבחר לעצמו, עת פרסם את עבודתו הראשונה בנושא - "ד"ר אספרנטו".

כדרכו של כל יזם אמיתי, גם זמנהוף חלם על עולם טוב יותר. הוא רצה לקדם שלום עולמי בין אנשים ואומות, ליצור עולם הרמוני ולהקים תנועה הומניסטית בינלאומית, באמצעות השפה העולמית שימציא. הוא פיתח והפיץ את האספרנטו ותרגם את התנ"ך, את הקוראן, מחזות של שייקספיר ואת מיטב הספרות העולמית לאספרנטו.

הוא לא הצליח. זה לא היה פשוט לדחוף את אספרנטו להמונים. הדיקטטורות של המאה ה-20, לא קשה להבין למה, לא אהבו את הרעיון של השפה הבינלאומית הזו. היטלר ראה אותה כ"מזימה יהודית להשתלט על העולם". כך שגם הנאצים וגם המשטר הקומוניסטי רדפו ואסרו את דוברי האספרנטו. אבל זמנהוף ייזכר בהיסטוריה כאיש מופת, מעורר השראה, שניסה ממש ובאמת ליצור תקשורת טובה בין כל יושבי כדור הארץ.

עם מעל מיליון דוברי אספרנטו, אתר ויקיפדיה באספרנטו עם יותר מ-100 אלף ערכים, הדת הבהאית שהפכה אותה לשפה הבינלאומית שלה ודת האומוטו היפנית שמחשיבה אותו עצמו לאל, נראה שזמנהוף הצליח. הוא אמנם לא הצליח לתכנן מחדש את החברה האנושית, אבל בדיוק 100 שנה אחריו נולדה רשת האינטרנט, שאכן קיבעה שפה שנייה עולמית, את השפה ה... ובכן, אנגלית.


על תחייתה של האספרנטו בדור הסמארטפונים (עברית):

https://youtu.be/SNnm6YTNdF8


כך מתפתחות שפות ובתוכן האספרנטו (עברית):

https://youtu.be/ERppIHbqjyk


שיעור אספרנטו (עברית):

https://youtu.be/DnO7OVfo3-4


השפות היהודיות, שאספרנטו היא אחת מהן (עברית):

https://youtu.be/YNKZvuaPaTc


ראיון מדומיין עם ד"ר אליעזר זמנהוף:

https://youtu.be/ZlbBD01ccGY


שיר עברי מוכר "ללכת שבי אחרייך", שמושר באספרנטו:

https://youtu.be/X2vmBgpmUUk


וסאטירה על פגישה משעשעת בין זמנהוף לבין אליעזר בן יהודה, מחייה העברית (עברית):

https://youtu.be/dsz38W6W4B4
יידיש
מהי שפת היידיש שצמחה בגולה?



מחוץ לעברית, שפת יידיש או אידיש (Yiddish) היא אולי השפה היהודית הידועה ביותר שיש. היידיש שימשה את יהודי אירופה במהלך כ-1000 שנים, החל מהמאה ה-10 לספירה.

במהלך תקופה זו היא הפכה ללשון שבה דיברו רוב היהודים בעולם המערבי. יהדות אשכנז השתמשה בה באופן מסוים כאמצעי הגנה מפני התבוללות ועם הזמן היא הפכה סמל לזהות ולתרבות היהודית של מזרח אירופה ואירופה בכלל.

היידיש נולדה כשהגיעו קהילות יהודיות מצרפת וצפון איטליה לאזור נהר הריין שבגרמניה. תושבי האזור הנוצרים דיברו גרמנית עתיקה והיהודים למדו אותה. אך מסעי הצלב והאנטישמיות הרבה גרמו ליהודים להסתגר באותה תקופה ובתוך כך הלך ונוצר מבלי משים אצל היהודים ניב של הגרמנית שמסביב, שהיה מיוחד להם. בד בבד התערבבו בו ביחד עם הגרמאנית, אותה גרמנית עתיקה, גם מילים וביטויים עבריים, ארמיים, סלאביים ורומאניים. הניב הזה זכה לשם "יידיש", כלומר "ניב יהודי".

כך הלכה והתפתחה היידיש, אותו שילוב של עברית וגרמנית, במשך כ-300 שנה, עד המאה ה-13.

כשהחלו היהודים להגר מזרחה, בעיקר לפולין ובהמשך לרוסיה וגליציה, נדדה איתם שפת היידיש, או כמו שהיא מכונה לעתים - השפה האידית, למזרח אירופה. השפה הפתלתלה והצבעונית משהו התפשטה אז ברחבי היבשת. בתקופה זו היא הפכה לשפת היהודים בקהילות של מרבית ארצות אירופה.

בשאר המילניום, במחצית האלף השנייה, דיברה יהדות אשכנז, זו של מזרח אירופה, בעיקר יידיש. במאה ה-19 הביאו יהודי אמריקה את היידיש לארצות הברית והיא הייתה לשפתם העיקרית באותה תקופה.

היידיש הפכה לשפה הבלעדית גם בשטייטלים, העיירות היהודיות המיושבות במזרח אירופה. היא הפכה לגורם תרבותי מרכזי, כשגם התיאטרון, השירה, הספרות וההגות ושאר האמנויות והיצירה היהודיות נעשו אז בעיקר בה.

אפילו לשולחן האוכל היהודי תרמה היידיש את שלה, עם מאכלים של ארוחת שבת כמו קרעפאלאך, בעבאלאך וקניידאלאך של פסח.

כיום היידיש הולכת ודועכת כשפת דיבור, במיוחד מאז השואה, שבה נרצחו מיליונים שדיברו אותה. במדינת ישראל הצעירה לא ראו ביידיש שפה רצויה. היא הייתה גלותית ויהודית מדי ולא התאימה ל"ישראליות" שכל כך רצו לטפח כאן. גם כיום, ההתעניינות בשפה העתיקה הזו היא יותר מסיבות רגשיות והיסטוריות ופחות מאמונה שהיא תוכל לחזור ולהפוך נפוצה כבעבר.


כך חדרה היידיש לעברית במלעיל (עברית):

https://youtu.be/-lFVCgXPu8M


שיר ערש באידיש:

https://youtu.be/Os5UeFjBFTs


השפות היהודיות, שגם האידיש נמנית עליהן (עברית):

https://youtu.be/YNKZvuaPaTc


שיר הילדים "אלף בית", ששולב בסצנת הגירוש מהגטו בסט "רשימת שינדלר":

https://youtu.be/j1VL-y9JHuI


והשיר "דונה דונה", שזכה לפרסום עולמי מחדש בשנות ה-60:

https://youtu.be/fAb9EVsEL8w
לאדינו
מהי שפת הלאדינו?



שפת הלדינו, או לאדינו (Ladino) היא שפה ספרדית-יהודית, שנחשבת לאחת משפות היהודים. מקורה בקהילות היהודים של ספרד בימי הביניים.

ב-1492 הפכו היהודים הללו למגורשי ספרד, למזלם הם הוזמנו על ידי הסולטאן להצטרף לקהילות היהודיות באימפריה העותמאנית. עם ההגירה לשם הם הביאו איתם את אוצר המלים והדקדוק של הספרדית מימי הביניים.

למעשה, שפת הלאדינו, המכונה גם ספניולית, משלבת בין עברית וספרדית קסטיליאנית או גלגו.

השפה, שנכתבה באותיות עבריות או בכתב רש"י, היא אמנם שפתם של היהודים שגורשו מספרד ב-1492. אך אותם מגורשי ספרד, שהצטרפו לקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית, הנחילו את הלדינו בקהילות הקיימות.

שפת הלאדינו היא תבנית נוף קהילתה. ספוגה בצליל הלטיני, עם חן מיוחד וצליל פעמונים שתורם לה הניגון הספרדי, היא שונה מהותית, כמעט בכל דבר, מהאופי של היידיש, אחותה היהודית-מזרח אירופית.

כי הלדינו היא שפה ישירה ומדויקת, עממית, צלולה וחכמה. היא גם מלאת כבוד והדר ועדיין מצליחה להיות גם משעשעת. שרים בה שירי ערש, שירי ערגה, אהבה ויופי. בתולדות המדינה שמור מקום של כבוד למחזה המוסיקלי "בוסתן ספרדי", בו שילב הכותב הספרדי ירושלמי ומי שלימים יהיה נשיא המדינה יצחק נבון, שירי לדינו נפלאים.

אבל איך הייתה הלדינו לשפתם של יהודי טורקיה, יוון ואפילו ארץ ישראל של פעם?

לאורך מאות שנים דיברו היהודים ממגורשי ספרד את שפת הלדינו. בתפוצות שיצרה גלות ספרד, היא הייתה לסוג של קשר בין המגורשים. בתהליך מדהים אבל בדיעבד מובן, השפה הזו הוטמעה, בתוך פחות ממאה, והייתה לשפה השלטת בקרב מרבית היהודים שחיים סביב הים התיכון. וכך, משפה גולה, עמוסת שירים, זיכרונות והקשרים עתיקים, הפכה הספרדית של המאה ה-15, לשפת יהודי טורקיה והבלקן.

עם העליה ארצה, במהלך המאה ה-19 ויתכן שגם לפני כן, הביאו העולים משם את הלדינו לכאן. ילדי העולים מארצות אלה למדו בבית אימם את השפה וידעו לדינו מילדותם. ככל שפה יהודית, גם שפת הלדינו ספחה לתוכה גם מילים עבריות.

התופעה הזו יצרה משהו ייחודי ומפתיע. באופן מדהים ולא צפוי, הפכו הסיפור ההיסטורי והמרחק הגיאוגרפי והתרבותי של מגורשי ספרד לאי המשמר שפה עתיקה, עם אוצר מילים ודקדוק של ספרדית מימי הביניים. זו ספרדית שבספרד המודרנית אינה מובנת עוד, אבל עבור יהודי האימפריה העות'מנית היא חיה ונושמת אפילו היום.

איפה הלדינו בישראל של היום?

כל כך הרבה מילים עלו איתה לארץ: קומבינה, ספונג'ה, פלברות או פלאבראס (דיבורי סתם), סטֶיפה (של שטרות), בר מינן, קלבסה, חייל דמיקולו שפירושו "חייל מהתחת שלי", סוליקו, צ'פצ'ולה (מרושלת), פוסטמה ועוד.

הלדינו נתנה לנו גם שלל מאכלים יהודיים ספרדיים, עם שמות צמודים, כולל פסוליה, חמינדוס, בורקאס בשבת ופיניונס ופיפיטאס לפיצוח.


כך נשמעת שפת הלאדינו של הספרדים:

https://youtu.be/N2S0lzA0ngo


אחד משירי הלדינו האהובים של יהודי ספרד:

https://youtu.be/4aKMxd7Zk0s


השפות היהודיות, שגם הלאדינו נמנית עליהן (עברית):

https://youtu.be/YNKZvuaPaTc


יסמין לוי, זמרת הלדינו הבינלאומית (עברית):

https://youtu.be/P4GYoKj0cMg


וכאן היא מלמדת קהל ספרדי את השירה בלדינו:

https://youtu.be/U0qN31fKClE
סלנג
מהו סלנג?



סלנג הוא אוסף של ביטויים ומילים שנולד אצל קבוצות שונות של אנשים. כל קבוצה ממציאה לעצמה ביטויים כדי לתקשר עם חברי הקבוצה.

פעמים רבות הופך הסלנג למעין צופן של חברי הקבוצה בינם לבין עצמם והוא גורם להם להרגיש חלק ממנה.

יש סלנג של חיילים, של סטודנטים, בעלי תחביבים, חברי קיבוצים, מעמדות בחברה ועוד.

מקור המילה סלנג הוא כנראה באות S שנוספת לשייכות למישהו (Tom's) ואחריה lang, קיצור המילה Language שפירושה שפה. ביחד זה S Lang או פשוט Slang.


הנה הדרך המרתקת שבה התפתחו כל מיני צירופים באנגלית במהלך הדורות (מתורגם):

https://youtu.be/KA7mpOvTgs8


הקומבינה היא אחת ההמצאות המפוארות של הסלנג העברי (עברית):

https://youtu.be/JeVNz5-a3Is


יש סלנג גם לחרדים (עברית):

https://youtu.be/Jow8MQYJ2tE


דיון על תפקידו של הדור הצעיר בהרס השפה העברית (עברית):

https://youtu.be/iZ1gFO02crs


שיר של להקת הנח"ל על הסלנג הצבאי (עברית):

http://youtu.be/E-7mMbK0zW8


ותכנית טלוויזיה על סלנג (עברית):

http://youtu.be/ZuJFK4sb5Co

שפות יהודיות

מלחמת השפות
מה הייתה מלחמת השפות?



מלחמת השפות (War of the Languages) הייתה אירוע היסטורי שהתרחש ביישוב היהודי בארץ בשנת 1913 וזכה לכינויים נוספים כמו "ריב הלשונות".

מדובר היה בסערה ציבורית שקמה סביב סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

המאבק התנהל כנגד חברת "עזרה" של יהודי גרמניה. מצד אחד עמדו נציגי חברת "עזרה" הגרמנית, שרצו להקים מוסד לחינוך טכנולוגי ראשון בארץ, שמו "טכניקום", לימים הטכניון של היום. החברה הודיעה שלימודי המדעים בו יתקיימו בשפה הגרמנית.

חייבים להודות שהיה הגיון מסוים בהחלטה. העברית של אותם ימים היא שפה שחסרים בה מונחים מקצועיים, מדעיים והנדסיים רבים. הגרמנית היא שפה מפותחת ומובילה בעולמות הללו באותן שנים.

אבל למול אנשי "עזרה" הגרמנים נאבקו סטודנטים ציוניים להוראה, מורים ואנשי חינוך, כולם חלק מהיישוב היהודי בארץ. כולם רצו ששפת הלימוד היחידה, גם במוסד האקדמי טכניקום וגם בבית הספר התיכון שלידו, תהיה עברית.

הפגנות, שביתות, מאמרים ונאומים - הוויכוח בין הצדדים היה קשה. הוא עבר שלבים רבים עד שהוכרע. במהלכו התפטר מתפקידו מנהל פרויקט הקמת "טכניקום", ד"ר שמריהו לוין. הוא מונה על ידי חברת "עזרה", אבל תמך דווקא בעברית כשפה עיקרית בבית הספר.

מ"עזרה" פרשו גם רבים מהמורים במוסדותיה, במה שהיה אקט של השתחררות מה"אפוטרופסות" שלה ושל ארגונים דומים מהגולה ומעבר לעצמאות של החינוך בארץ ישראל.

המאבק הוכרע ב-1914, כשהודיעה חברה "עזרה" שהלימודים יעברו בהדרגה להתקיים בעברית. זה היה נצחון חשוב לתפיסת השפה העברית ותפקידה בציונות. בעקבותיו החל תהליך של הקמת מוסדות חינוך עבריים, דוגמת בית הספר הריאלי בחיפה ובית המדרש העברי למורים.

מלחמת השפות עתידה להיות אבן דרך במסע להקמת המדינה והמאיץ של התפתחות רשת חינוך עברי, בחסותו של ועד ציבורי הדוגל בערכים לאומיים וציוניים.


#הרקע למלחמת השפות
אם רוצים להבין את מאבק השפות הזה, חשוב לדעת מה הייתה התפיסה הציונית כלפי היידיש. היידיש הייתה אז שפה עשירה, עמוקה יותר ורבת רבדים, שדחקה את העברית במזרח אירופה. אבל שפת אמם של מרבית יהודי ארצות אירופה ייצגה אצל הציונים את התרבות היהודית המנוונת והמתרפסת של הגולה. היות והתרבות הגלותית הזו גם שללה את הציונות הם ראו את היידיש באופן שלילי. הרצל ראה בה את שפת הגיטו וכתב על "שפות המסתרים, שמדברים האסורים בבתי כלאם".

במערב אירופה ובצפון אמריקה, לעומת זאת, דחקו את העברית דווקא שפות ההשכלה והמקום, כמו גרמנית, פולנית, צרפתית, ספרדית ואנגלית.

לכן היה ויכוח של ממש בין הציונים של מזרח אירופה ושל מערבה לגבי השפה שתיבחר להחליף את היידיש בארץ.

מצד אחד ניצבו הציונים של מערב אירופה, בהנהגת דמויות מפתח בציונות המדינית דוגמת הרצל ונורדאו. הם סברו שהיידיש היא שפה מאובנת שראויה להיעלם. היא מכשילה ומקשה על "היהודי החדש", באימוץ ההכרחי בעיניהם של ההשכלה, כדי לעמוד באתגרי העולם המודרני. לשיטתם צריכה השפה הציונית החדשה להיות שפה מודרנית, מעודכנת ומשכילה כמו גרמנית, צרפתית והאנגלית - שפת המדינה שממנה בא אותו יהודי חדש.

מצד שני עמדו עד העלייה השנייה שוחרי העברית וסופרים שהקפידו לכתוב בה. הם היו חדורים בתחושת נחיתות וחשש מפני השכחה ובידוד. "השפה העברית נותרה ללא דוברים וקוראים. אין לנו עם ואין ספרות ואין תנועה ואין תחייה. אין לנו דבר" - כתב בשנת 1901 דוד פרישמן.

העברית עדיין לא נתפסה כשפה שאפשר להנחיל לציבור הרחב ולהפוך אותה לחלק מההגשמה של החזון הציוני. בתקופת העלייה השנייה היא עדיין שפה דלה במילים.

השפה העברית בשנת 1904 הייתה שפת הוראה רק ב-6 מתוך 29 בתי ספר מאורגנים בארץ ישראל.

משום כך קשה היה אז לוותר על שפת האם, בדרך כלל יידיש, או על שפת מדינות המוצא של הציונים.

בוויכוח החריף והמתמשך בין תומכי היידיש ושפות המוצא ובין תומכי העברית נדרשה הכרעה.

כי העברית לא התכוונה לוותר. אחד מראשי הלוחמים עליה היה אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית. זאת על אף שהיה תלוי בעזרה במימון של חברת "עזרה" להוצאה של המילון העברי שלו לאור.

זה היה חיזוק משמעותי עבור הלאומיות היהודית בארץ ישראל. התוצאה הייתה התפתחות של רשת חינוך עברי, שטיפחה ערכים לאומיים וציוניים. גם השלטונות הטורקיים הכירו בהמשך בעברית כשפת הוראה לגיטימית ואחריהם יבוא גם שלטון המנדט הבריטי בארץ, שיכריז, לצד האנגלית והערבית, גם על העברית כשפה רשמית. היישוב העברי הלך והשתחרר מהשפעת השפות זרות ומתלות תרבותית בהן.

הניצחון במאבק היה בסופו של דבר נחלתם של המצדדים בשימוש בארץ בשפה העברית. עד היום משמש המאבק על השפות בארץ כסמל לניצחון של ההתחדשות היהודית הלאומית ותחיית הלשון העברית.


הנה סיפורה של מלחמת השפות (עברית):

https://youtu.be/DwQSTvDdMW0


עמדות הצדדים במלחמת השפות (עברית):

https://youtu.be/3VdBcMKWQz8


ותפקידו של אליעזר בן יהודה במלחמת השפות (עברית):

https://youtu.be/0cowtfdYb2k
הטעמה
מהי ההטעמה בשפה, עם המלעיל והמלרע?



לכל שפה יש ניגון משלה, מוסיקה שנוצרת במשך אלפי שנים של התפתחות, השפעות זרות ושינויים שנכנסים במהלך הדורות.

לכל שפה גם יש הטעמה ובמקרה של העברית גם שתי הטעמות שונות משלה. מִלְּעֵל ומִלְּרַע הן ההטעמות הראשיות.

מרבית המילים בעברית מוטעמות בהטעמת מלרע, אבל לא כולן. יש לנו מילים עם הטעמה מלרעית ומילים מלעליות. גלגל או קופסה הן מילים בהטעמת מלרע. רכב או סקר הן מלעליות.

את זה שאנו מבדילים בין המלעיל והמלרע אפשר להמחיש באמצעות שתי מילים שנכתבות אותו דבר אבל נהגים אחרת. מדובר במילים "בוקר", עבור תחילתו של היום ו"בוקר", עבור מי שמגדל בקר.

איך אנחנו יודעים לאיזה בוקר הכוונה? - את הראשונה אומרים במלעיל ואת השנייה במלרע וכך אנו מבינים אותן כשהן נאמרות. יש עוד כמה מילים כאלה, כמו א֫ורז המאכל ואור֫ז לאריזה. יש אפילו שמות כמו "עפולה" או "מטולה", שניתן להגות גם במלעיל וגם במלרע.

כלומר, בכל מילה יש הברה שהוגים בהטעמה, ביתר הבלטה משאר ההברות בה. הברה זו נקראת "הברה מוטעמת". במִלְּרַע ההברה המוטעמת היא ההברה האחרונה. במלעיל - הההברה הלפני אחרונה.


הנה דוגמה למלרע המזרחי ולמלעיל היידישאי שחדר אל השפה (עברית):

https://youtu.be/-lFVCgXPu8M


ביאליק הוא דוגמה לכתיבה במלעיל ושלמה ארצי היטיב להשאירו בלחן שלו (עברית):

https://youtu.be/fJvycuknrU0


וכשבשנות ה-80 משתלט ההומור של כוורת ומכניס את המילעול המוגזם של השמות (עברית):

https://youtu.be/O3L7FzoMFJs
שופפלוך
מה הסיפור המוזר של הלכודיש העברית מהכפר הנוצרי?



זו שפה מוזרה, יש שיגידו שאפילו לא שפה, אלא ניב מקומי סודי. מדובר בכפר גרמני, או עיירת-רפאים נידחת בשם "שוֹפְּפְלוֹך" (Schopfloch), שנמצאת בין שטוטגרט לנירנברג, מדרום לפרנקפורט. בכפר הזה חייתה פעם קהילה יהודית ענפה, שיחסיה עם הנוצרים שבכפר היו הרמוניים והדדיים. למעשה, הקהילה היהודית הזו השפיעה על התושבים הנוצרים שבו כל כך, עד שאלה אימצו לעצמם שפת סתרים מיוחדת, שהיא בעצם הכלאה בין עברית לאידיש.

נראה ששמה של השפה "לכודיש" (Lachodisch) הוא שיבוש של הביטוי "לשון קודש" בעברית.

מקורה ההיסטורי של התופעה היחודית הזו, בכל אירופה, בסוחרי בקר יהודיים, שהתיישבו בכפר במאה ה-14. הללו דיברו ביניהם עברית, בכדי שהגויים לא יבינו את סודות הסחר-מכר שעשו איתם. במשך השנים למדו המקומיים הרבה מהמילים של "השפה הסודית" שלהם והיא הפכה לניב מקומי. בראשית המאה ה-19 היו שליש מתושבי הכפר יהודים. חלקם היגר מהכפר בתקופת האמנציפציה והגיע לערים הגדולות. אחרים היגרו מעבר לים.

עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגוררה בשופפלוך הקהילה היהודית הענפה, שתור הזהב שלה מתחיל עוד בימי הביניים. בשיאה היא הגיעה למספר תושבים, עד כדי שליש מבני המקום ויש בה בית עלמין יהודי, שהחלו לקבור בו בשנת 1612.

בשנות ה-60 של המאה הקודמת פרסם קארל פיליפ, המורה המקומי שלימד בשופפלוך במשך 40 שנה, ספרון שמהווה מעין מחקר על שפת הלכודיש, הכולל גם מילון קטן.

במחקר הוא סיפר על קומץ קשישים נוצרים, המדקלמים מילים בשפה מסתורית וייחודית לכפר. השפה מזכירה שילוב מוזר בין עברית ליידיש. קשישי העיירה יודעים גם להגות, במבטא גרמני כבד, את כל האלף-בית העברי.

בני הדור המבוגר שבמקום, אלו שראו בלכודיש מעין שפת סתרים, הולכים כיום לעולמם. כמו היהודים בשואה ועל אף הנסיונות להצילה, הולכת גם הלכודש ונעלמת בדרך כל שפה... בבית המועצה המקומית ניתן עדיין למצוא חומר מחקרי על "שפת הלכודש" ואפשר גם לתאם פגישה עם קשישים דוברי השפה, או לקחת בהשאלה את המפתח לבית הקברות היהודי המקומי.

באוצר המלים של ה"לכודיש", ניתן למצוא מילים כמו "מלמד" שהוא מורה, "כיילף" שזה כלב, "מכשי'פלה", שפירושה המעט נבזי הוא "אשתי", "ויים" הוא יין, "שופל" לשפל, "בוסר" הוא "בשר" ויש עוד כמה מאות של מילים כאלה. ביניהן "שופט", שכך מכנים עד ימינו את ראש העיר בשופפלוך ו"מזל דוף" שזה מזל טוב.


הנה תושבי הכפר הגרמני שופפלוך חוגגים:

https://youtu.be/LdOpygc6qPQ
אליעזר בן יהודה
איך החייה בן יהודה את השפה העברית העתיקה?



אליעזר בן-יהודה היה יהודי שחלם להשיב את העברית להיות שפת הדיבור בארץ ישראל, מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

בן יהודה, שנולד ב-1858, החל לעשות שינוי בסביבה של אידיש שהתנכלה לו וראתה בשינוי שעשה פגיעה בעברית הקדושה וגם מרבים שראו בעברית ובחידושיו בעברית, חידושים מלאכותיים שאין לקבל.

בן יהודה גם ייסד את ועד הלשון העברית, הקים וערך את עיתון "הצבי" וחיבר מילון עברי, שנקרא "מילון בן-יהודה".

אליעזר בן יהודה דיבר עם משפחתו בעברית בלבד. בנו, איתמר בן אב"י (ראשי תיבות של אליעזר בן-יהודה) המשיך את דרכו של אביו.

הוא הלך לעולמו בסוף 1922, כשהעברית כבר הפכה לשפה חיה, שפת היום יום של מדינת ישראל העתידית.


הנה אליעזר בן יהודה (עברית):

https://youtu.be/7VoqXbK9qU0


תולדות השפה העברית לילדים (עברית):

https://youtu.be/hfukcWJYoSA


סיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/D2hegtdHEr8


מספרים עליו כדי שאנשים לא יחשבו שבן יהודה הוא רק שם של רחוב (עברית):

https://youtu.be/1scy5xybgZ0


כמה עובדות מרתקות על השפה העברית שהוא החייה (עברית):

https://youtu.be/GJtn07yP02U


בקצרה על בנו של בן יהודה וגורלו בתור הילד דובר העברית הראשון (עברית):

https://youtu.be/WZ9im1zll9o


תכנית חינוכית על תולדותיו של מחייה השפה העברית (עברית):

https://youtu.be/bWVWTcEJXrY?long=yes


הסיפור על האיש שהחליט להחיות את העברית ולהפוך אותה לשפת ישראל (מתורגם):

https://youtu.be/HBiiad9fO-g?long=yes


מה היה קורה אם היינו מדברים בעברית תקנית בנוסח בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/GPjWP7dBiVM?long=yes


ואופרת רוק שהוקדשה לו ומבוצעת על ידי ילדים (עברית):

https://youtu.be/83DmZAUzyTs?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.