שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היתרונות של השקדים?
השקדים (Almonds) הם מהפיצוחים האהובים ביותר. מוקף בבית גלעין שעיר, נמצא הזרע, שאותו אנו אוכלים בתור שקד.
את הפרי הצעיר יש האוכלים בשלמותו, בשלב הראשוני בו יש לו קליפה שעדיין לא התקשחה.
שָׁקֵד מָצוּי הוא שמו של העץ שעליו גדלים השקדים, בתור הפרי. זהו עץ קטן, שגובהו לא עולה בדרך כלל על 3-4 מטרים.
את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה" ואנו בישראל שרים עליו כבר מגיל הגן את "השקדייה פורחת", שירו של ישראל דושמן.
#תִּרבות השקד
בזכות היכולת לגדל שקדים טובים מזרעים, בלי צורך בטכניקת ההרכבה, השקד הוא אחד מעצי הפרי המתורבתים הקדומים ביותר. למעשה, שקדי בר שגודלו על ידי חקלאים קדומים היו הבסיס לתירבות השקדים באזור ארמניה, מערב אזרבייג'ן ואיראן.
מאזור זה של העולם הופץ העץ המתורבת, עוד בימי קדם, לאורך חופי הים התיכון ומהם אל צפון אפריקה ודרום אירופה. בעת החדשה הוא הרחיק עוד יותר - לאזורים רבים ורחוקים של העולם, כמו קליפורניה בארה"ב ואוסטרליה.
את תחילת תִּרבות השקדים סימנה ברירת וטיפוח הסוג המתוק של השקד, מבין הסוגים המרים שבטבע. ואכן, לזן התרבותי של השקד יש טעם מתוק יחסית וזרעי השקד מצטיינים גם בערך תזונתי רב הנובע מלא מעט שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים.
הזרעים של שקדי הבר,לעומת זאת, הם מרים ואף רעילים. הסיבה היא שהם מכילים אמיגדאלין, המתפרק לרעל הציאניד המסוכן. משום כך אין לאכול הרבה שקדים מרים.
הנה חקלאות השקדים (מתורגם):
https://youtu.be/QxgaiCepSwE
יש הופכים שקדים לשתילים לגינה:
https://youtu.be/ttmI-8Y0NvU
כך מגדלים שקדים וקוטפים אותם:
https://youtu.be/PFwYZqx3dAk
מהו המרציפן ואיך הפך לממתק עולמי?
המרציפן (Marzipan) הוא ממתק שמיוצר מעיסת שקדים טחונים וסוכר דק. לרוב מוסיפים לה גם חלבון של ביצה.
מהעיסה הלבנה של המרציפן מייצרים רבים מעין פסלים זעירים ועצמים, כמו פירות, בעלי חיים, כדורים, כיכרות לחם זעירות וחלות ועוד. בעזרת צבעי מאכל נוהגים אז לצבוע את פסלוני המרציפן הקטנים, כשלא פעם צובעים את המרציפן מראש, על ידי צבע מאכל לעיסת השקדים והסוכר.
בצפוו אפריקה ובמזרח התיכון, לעומת זאת, מכניסים את המרציפן המגולגל אל תוך תמר חצוי ומגישים. הממתק הפשוט והטעים הזה מוגש כך כבר מאות שנים והוא תופס מקום של כבוד בשמחות משפחתיות וארוחות חגיגיות.
סין, ספרד, גרמניה, צרפת - כמעט כולם לוקחים קרדיט על המצאת המרציפן. אבל בניגוד לכל מיני השערות ורעיונות, קבעה בעבר מומחית המזון המנוחה דליה למדני שללא סוכר לא נולד המרציפן ומכאן שללא ספק מקורו של המרציפן הוא מוסלמי, באזור שבו גידלו את הסוכר הראשון.
את גילו של הממתק העתיק הזה מעריכים בכאלף שנים. הוא נולד במזרח התיכון, מקום בו החלו גם גידולים של שקדים וקני הסוכר. הם כידוע חומרי הגלם העיקריים לייצור עיסת המרציפן.יש הרואים בפרס, איראן של היום, את מולדת המרציפן. הטענה ההיסטורית היא שממנה הביאו אותו הטורקים לראשונה לאירופה.
עדות מהמאה ה-11 מציינת ממתקים מעוצבים שנהג להזמין חליף פאטימי בשם עלי אל-זאהיר, לחגים שונים. על עושרו מחד ועל תשוקתו לממתק המיוחד הזה יעידו 157 פסלונים שהזמין באחד החגים, ביחד עם 7 דגמי ארמונות ממרציפן, שגודל כל אחד מהם כגודלו של שולחן.
עדויות יש גם על המרציפן הפורח בספרד של המאה ה-12, בתקופת שלטונו של המלך אלפונסו השביעי. ספרד, אגב, היא עד היום יצרנית המרציפן הכי גדולה בעולם. מרכז הייצור והסחר של המרציפן היא העיר העתיקה טולדו.
מי שהביאו את המרציפן לספרד היו המורים, אותם מוסלמים מצפון אפריקה שכבשו אותה בימי הביניים. הרבה לפני כן נהגו המוסלמים לאכול מרציפן וממרח שקדים בלילות הרמדאן, כמעורר תיאבון. דיווח מהמאה ה-11 של תייר פרסי שביקר במצרים סיפר על יותר מ-70 אלף קילוגרם ששימש את מטבח הסולטן להכנת עץ סוכר ענקי לחג הרמדאן.
אחריהם מאמצים את הממתק האקזוטי בהתלהבות גם בני הדתות האחרות. הנוצרים אוכלים ממנו בהנאה בחג המולד ובחג הפסחא. גם אצל היהודים הוא היה לממתק נפוץ בשמחות ופופולרי - במיוחד בחגי פורים ופסח.
במאה ה-14, מספרת ההיסטוריה, מזמין מלך אנגליה, ריצ'ארד השני, את ברוניו העשירים לסעודה. הפאר ועושר המנות היו מרשימים בכל מובן, אבל את עיקר התדהמה משכה מנת הקינוח שהייתה מצודת מרציפן ענקית, עם בסיס בשטח של כמטר וחצי רבוע וגובה של 90 סנטימטרים. שני גשרים אפויים מבצק קשה, עברו מעל החפיר שמסביב למצודת המרציפן המרהיבה.
במאה ה-18 מגיע המרציפן לשיא הפופולריות שלו באירופה. אמנם אלה בעיקר מלכים ואצילים שנהנים ממנו, אבל דווקא לעולם הרוקחות הוא קסם. מייצרים אז לא מעט תרופות ו"גלולות מרפא" עם מעט מרציפן.
גרמניה של אותה תקופה הופכת לספקית של פסלי מרציפן מרהיבים. בכל שנה נהג הצאר הרוסי להזמין אצל הגרמנים המומחים 24 אווזי מרציפן בגודל טבעי. עד היום נמכרים כמתנות לראש השנה בגרמניה חזירי מרציפן, שנועדו להביא מזל וברכה.
הנה תולדות המרציפן עם מראות בירת המרציפן טולדו:
https://youtu.be/KZyioqTOKLo
פיסול במרציפן:
https://youtu.be/GW3gaFUbR_8
כך מכינים מרציפן בבית:
https://youtu.be/idZfmz68-oE
וגם כך:
https://youtu.be/5hdY-iaBGz8
פיסול במרציפן:
https://youtu.be/zu6tHhSPHSo
צביעה בצבע מאכל ויצירת ורדים ממרציפן:
https://youtu.be/Rh1KsD4agmQ
וכך מייצרים את המרציפן אז והיום:
https://youtu.be/3osCd2_MTKA?long=yes
מהי הבקלאווה?
בַּקְלָוָה (Baklawa) בערבית, או בַּקְלָוָוה (בטורקית: Baklava) הם שמותיו של קינוח רב שכבות, מאפה מתוק ופופולרי במטבחי יוון, טורקיה, ערב והבלקן.
ההשערה היא שהיו אלה האשורים דווקא, מי שהמציאו את הבקלווה במאה ה-8 לפני הספירה. ימאים וסוחרים יוונים שגילו במזרח את הבקלווה, הביאו בהמשך את המתכון לאתונה.
היוונים גם תרמו למנה את ההמצאה שלהם - שיטת הכנה של בצק בעובי של עלה, באמצעות רידוד של הבצק. זה היה פיתוח משמעותי ששיפר את המנה ביחס לבצק הקשב של המטבח האשורי.
כיום יש צורות שונות של בקלאווה, כמו עיניים, גלילים או מלבניים. את הבקלווה המגולגלת בצורת גלילים, למשל, משרים בסירופ ומכנים בטורקית "סאראיליאה", על שם ה"סאראי", שהוא ארמון הסולטאן.
סגנונות שונים שלה, כולל הבקלאווה בלוריה הבהיר והמלא בפיסטוקים וקשיו, או בקלאווה בורמה בפיסטוקים, שממולא שקדים ופיסטוקים בפנים ובחוץ.
יש גם צורות של בקלאווה שממש מדמות צורות מהטבע. למשל, צורת "קן הציפור" העגול, הנראה כקן של ציפור, עשוי משערות קדאיף וממולא בפיסטוק חלבי שלם. או בקלאווה סהרון, שיש לו צורה של חצי ירח.
כך מכינים את הבקלאווה הערבית:
https://youtu.be/fWBmS9Ta9c0
בקלאוות קן לציפור (ללא מילים):
https://youtu.be/_hSFP0GkiF0
הכל מתחיל מהבצק:
https://youtu.be/Q77LBnM_dIc
בקלווה מגולגלת (ללא מילים):
https://youtu.be/LDJ-mjij9os
עוד הכנה של בקלאווה:
https://youtu.be/8IIjVmMf5Nw
וכך מכינים את הבקלאווה בתורכיה:
https://youtu.be/qmKZWjDcOrs
מהי השקדיה וכיצד הפכה לסמל של ט"ו בשבט?
עץ השקד, או השקדיה (Almendros או Almond tree) הוא עץ שפורח בחורף. הוא איננו ענק, לעתים הוא בקושי בגודל של שיח. בתחילת החורף יש לו פריחה לבנה ורודה ומקסימה שמהדרת את הבוסתן.
הסמיכות בין ט"ו בשבט לזמן בו השקדייה פורחת, הפכה את השקד בעת החדשה למעין סמל של ט"ו בשבט, כחג האילנות. כך זכה העץ לכינוי הייחודי "שקדייה".
תולדות עץ השקד מגיעות לתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ- 5,000 שנה. שרידי שקדים מתקופה זו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. כמו צמחי תרבות רבים, גם מוצאו ממזרח הים התיכון. שרידי שקדים נמצאו גם בקברו בפירמידה של תות ענח' אמון במצרים.
עץ השקד, בזכות עמידותו הטבעית לתנאי הסביבה, משמש לא פעם קנה לצמחי תרבות אחרים וטעימים שמורכבים עליו בהרכבה.
בחקלאות נקטפים השקדים של השקדיה מהעץ כשהם טריים ומוכנים לאכילה או לקלייה בתנור. יש שהופכים אותם לשקדים מוחמצים, שהם סוג ישן של מעדן נהדר. משקדים מרוסקים וקינמון הנשים הדרוזיות מכינות ליולדות תה.
השרף של השקד משמש את הדבורים כמרכיב להכנת הפרופוליס. את האדם הוא משמש לא פעם להכנת דבק טבעי - גוש שרף יבש שמעורבב במים, מתנפח והופך מעין ג'לי שאפשר להדביק איתו נייר. מעט מים, בכל פעם שהוא מתייבש, יחזירו אותו להיות דבק כזה.
הנה השקדיה (עברית):
https://youtu.be/mN5IQC6kfk0
השקדיה כסמל של ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/SuRtOLDqslA
אוסף תמונות שקדיה נהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/dG46TixmoHE
עץ השקד בתנ"ך (עברית):
https://youtu.be/9krioaeAZuU
מטע שקדיות הפריחה:
https://youtu.be/4HH-p98oHJA
השקדיה פורחת (עברית):
https://youtu.be/5F6fpfbzETU
והשיר באנימציה לילדים (עברית):
https://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
מהו משקה הרוזטה?
רוזטה (Orgeat syrup) הוא משקה שקדים ממותק, בצבע לבן חלבי, המבוסס על רכז שקדים.
הרוזטה, הנקרא גם אורזטה או אורצטה, מוכר כמשקה רחוב פופולרי בחלק ממדינות צפון אפריקה. בארצות כמו תוניסיה ולוב, כמו גם אצלנו, נהוג להגיש אותו קר.
בארץ נמכר משקה הרוזטה בחנויות וברשתות השיווק, לצד יצרנים ואנשים פרטיים, המייצרים אותו בהכנה מסורתית בבית ומוכרים בחנויות קטנות ובשווקים.
יוצאי לוב ומי שעלו מתוניסיה נהגו לשתות את משקה הרוזטה בארצותיהם, הן בימי הקיץ החמים והן בחגים ובאירועים מיוחדים.
את הרוזטה הקלאסית יוצרים מתרכיז שמופק מתערובת של שקדים מרים ומתוקים שנסחטו יחד.
אגב, יש גם משקה דומה ומסחרי שמפיקים משקדים מתוקים בלבד, שדומה בטעמו למרציפן וכפיצוי על הטעם המעט מריר שחסר, מוסיפים לו תוספי טעם.
במקומות שונים יש גם מי שמפיקים משקה המזכיר אותו, אבל מגלעיני משמש.
הנה משקה רוזטה (עברית):
https://youtu.be/EeF3nTZlXXQ
השקדים (Almonds) הם מהפיצוחים האהובים ביותר. מוקף בבית גלעין שעיר, נמצא הזרע, שאותו אנו אוכלים בתור שקד.
את הפרי הצעיר יש האוכלים בשלמותו, בשלב הראשוני בו יש לו קליפה שעדיין לא התקשחה.
שָׁקֵד מָצוּי הוא שמו של העץ שעליו גדלים השקדים, בתור הפרי. זהו עץ קטן, שגובהו לא עולה בדרך כלל על 3-4 מטרים.
את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה" ואנו בישראל שרים עליו כבר מגיל הגן את "השקדייה פורחת", שירו של ישראל דושמן.
#תִּרבות השקד
בזכות היכולת לגדל שקדים טובים מזרעים, בלי צורך בטכניקת ההרכבה, השקד הוא אחד מעצי הפרי המתורבתים הקדומים ביותר. למעשה, שקדי בר שגודלו על ידי חקלאים קדומים היו הבסיס לתירבות השקדים באזור ארמניה, מערב אזרבייג'ן ואיראן.
מאזור זה של העולם הופץ העץ המתורבת, עוד בימי קדם, לאורך חופי הים התיכון ומהם אל צפון אפריקה ודרום אירופה. בעת החדשה הוא הרחיק עוד יותר - לאזורים רבים ורחוקים של העולם, כמו קליפורניה בארה"ב ואוסטרליה.
את תחילת תִּרבות השקדים סימנה ברירת וטיפוח הסוג המתוק של השקד, מבין הסוגים המרים שבטבע. ואכן, לזן התרבותי של השקד יש טעם מתוק יחסית וזרעי השקד מצטיינים גם בערך תזונתי רב הנובע מלא מעט שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים.
הזרעים של שקדי הבר,לעומת זאת, הם מרים ואף רעילים. הסיבה היא שהם מכילים אמיגדאלין, המתפרק לרעל הציאניד המסוכן. משום כך אין לאכול הרבה שקדים מרים.
הנה חקלאות השקדים (מתורגם):
https://youtu.be/QxgaiCepSwE
יש הופכים שקדים לשתילים לגינה:
https://youtu.be/ttmI-8Y0NvU
כך מגדלים שקדים וקוטפים אותם:
https://youtu.be/PFwYZqx3dAk
המרציפן (Marzipan) הוא ממתק שמיוצר מעיסת שקדים טחונים וסוכר דק. לרוב מוסיפים לה גם חלבון של ביצה.
מהעיסה הלבנה של המרציפן מייצרים רבים מעין פסלים זעירים ועצמים, כמו פירות, בעלי חיים, כדורים, כיכרות לחם זעירות וחלות ועוד. בעזרת צבעי מאכל נוהגים אז לצבוע את פסלוני המרציפן הקטנים, כשלא פעם צובעים את המרציפן מראש, על ידי צבע מאכל לעיסת השקדים והסוכר.
בצפוו אפריקה ובמזרח התיכון, לעומת זאת, מכניסים את המרציפן המגולגל אל תוך תמר חצוי ומגישים. הממתק הפשוט והטעים הזה מוגש כך כבר מאות שנים והוא תופס מקום של כבוד בשמחות משפחתיות וארוחות חגיגיות.
סין, ספרד, גרמניה, צרפת - כמעט כולם לוקחים קרדיט על המצאת המרציפן. אבל בניגוד לכל מיני השערות ורעיונות, קבעה בעבר מומחית המזון המנוחה דליה למדני שללא סוכר לא נולד המרציפן ומכאן שללא ספק מקורו של המרציפן הוא מוסלמי, באזור שבו גידלו את הסוכר הראשון.
את גילו של הממתק העתיק הזה מעריכים בכאלף שנים. הוא נולד במזרח התיכון, מקום בו החלו גם גידולים של שקדים וקני הסוכר. הם כידוע חומרי הגלם העיקריים לייצור עיסת המרציפן.יש הרואים בפרס, איראן של היום, את מולדת המרציפן. הטענה ההיסטורית היא שממנה הביאו אותו הטורקים לראשונה לאירופה.
עדות מהמאה ה-11 מציינת ממתקים מעוצבים שנהג להזמין חליף פאטימי בשם עלי אל-זאהיר, לחגים שונים. על עושרו מחד ועל תשוקתו לממתק המיוחד הזה יעידו 157 פסלונים שהזמין באחד החגים, ביחד עם 7 דגמי ארמונות ממרציפן, שגודל כל אחד מהם כגודלו של שולחן.
עדויות יש גם על המרציפן הפורח בספרד של המאה ה-12, בתקופת שלטונו של המלך אלפונסו השביעי. ספרד, אגב, היא עד היום יצרנית המרציפן הכי גדולה בעולם. מרכז הייצור והסחר של המרציפן היא העיר העתיקה טולדו.
מי שהביאו את המרציפן לספרד היו המורים, אותם מוסלמים מצפון אפריקה שכבשו אותה בימי הביניים. הרבה לפני כן נהגו המוסלמים לאכול מרציפן וממרח שקדים בלילות הרמדאן, כמעורר תיאבון. דיווח מהמאה ה-11 של תייר פרסי שביקר במצרים סיפר על יותר מ-70 אלף קילוגרם ששימש את מטבח הסולטן להכנת עץ סוכר ענקי לחג הרמדאן.
אחריהם מאמצים את הממתק האקזוטי בהתלהבות גם בני הדתות האחרות. הנוצרים אוכלים ממנו בהנאה בחג המולד ובחג הפסחא. גם אצל היהודים הוא היה לממתק נפוץ בשמחות ופופולרי - במיוחד בחגי פורים ופסח.
במאה ה-14, מספרת ההיסטוריה, מזמין מלך אנגליה, ריצ'ארד השני, את ברוניו העשירים לסעודה. הפאר ועושר המנות היו מרשימים בכל מובן, אבל את עיקר התדהמה משכה מנת הקינוח שהייתה מצודת מרציפן ענקית, עם בסיס בשטח של כמטר וחצי רבוע וגובה של 90 סנטימטרים. שני גשרים אפויים מבצק קשה, עברו מעל החפיר שמסביב למצודת המרציפן המרהיבה.
במאה ה-18 מגיע המרציפן לשיא הפופולריות שלו באירופה. אמנם אלה בעיקר מלכים ואצילים שנהנים ממנו, אבל דווקא לעולם הרוקחות הוא קסם. מייצרים אז לא מעט תרופות ו"גלולות מרפא" עם מעט מרציפן.
גרמניה של אותה תקופה הופכת לספקית של פסלי מרציפן מרהיבים. בכל שנה נהג הצאר הרוסי להזמין אצל הגרמנים המומחים 24 אווזי מרציפן בגודל טבעי. עד היום נמכרים כמתנות לראש השנה בגרמניה חזירי מרציפן, שנועדו להביא מזל וברכה.
הנה תולדות המרציפן עם מראות בירת המרציפן טולדו:
https://youtu.be/KZyioqTOKLo
פיסול במרציפן:
https://youtu.be/GW3gaFUbR_8
כך מכינים מרציפן בבית:
https://youtu.be/idZfmz68-oE
וגם כך:
https://youtu.be/5hdY-iaBGz8
פיסול במרציפן:
https://youtu.be/zu6tHhSPHSo
צביעה בצבע מאכל ויצירת ורדים ממרציפן:
https://youtu.be/Rh1KsD4agmQ
וכך מייצרים את המרציפן אז והיום:
https://youtu.be/3osCd2_MTKA?long=yes
בַּקְלָוָה (Baklawa) בערבית, או בַּקְלָוָוה (בטורקית: Baklava) הם שמותיו של קינוח רב שכבות, מאפה מתוק ופופולרי במטבחי יוון, טורקיה, ערב והבלקן.
ההשערה היא שהיו אלה האשורים דווקא, מי שהמציאו את הבקלווה במאה ה-8 לפני הספירה. ימאים וסוחרים יוונים שגילו במזרח את הבקלווה, הביאו בהמשך את המתכון לאתונה.
היוונים גם תרמו למנה את ההמצאה שלהם - שיטת הכנה של בצק בעובי של עלה, באמצעות רידוד של הבצק. זה היה פיתוח משמעותי ששיפר את המנה ביחס לבצק הקשב של המטבח האשורי.
כיום יש צורות שונות של בקלאווה, כמו עיניים, גלילים או מלבניים. את הבקלווה המגולגלת בצורת גלילים, למשל, משרים בסירופ ומכנים בטורקית "סאראיליאה", על שם ה"סאראי", שהוא ארמון הסולטאן.
סגנונות שונים שלה, כולל הבקלאווה בלוריה הבהיר והמלא בפיסטוקים וקשיו, או בקלאווה בורמה בפיסטוקים, שממולא שקדים ופיסטוקים בפנים ובחוץ.
יש גם צורות של בקלאווה שממש מדמות צורות מהטבע. למשל, צורת "קן הציפור" העגול, הנראה כקן של ציפור, עשוי משערות קדאיף וממולא בפיסטוק חלבי שלם. או בקלאווה סהרון, שיש לו צורה של חצי ירח.
כך מכינים את הבקלאווה הערבית:
https://youtu.be/fWBmS9Ta9c0
בקלאוות קן לציפור (ללא מילים):
https://youtu.be/_hSFP0GkiF0
הכל מתחיל מהבצק:
https://youtu.be/Q77LBnM_dIc
בקלווה מגולגלת (ללא מילים):
https://youtu.be/LDJ-mjij9os
עוד הכנה של בקלאווה:
https://youtu.be/8IIjVmMf5Nw
וכך מכינים את הבקלאווה בתורכיה:
https://youtu.be/qmKZWjDcOrs
עץ השקד, או השקדיה (Almendros או Almond tree) הוא עץ שפורח בחורף. הוא איננו ענק, לעתים הוא בקושי בגודל של שיח. בתחילת החורף יש לו פריחה לבנה ורודה ומקסימה שמהדרת את הבוסתן.
הסמיכות בין ט"ו בשבט לזמן בו השקדייה פורחת, הפכה את השקד בעת החדשה למעין סמל של ט"ו בשבט, כחג האילנות. כך זכה העץ לכינוי הייחודי "שקדייה".
תולדות עץ השקד מגיעות לתקופת הברונזה הקדומה, לפני כ- 5,000 שנה. שרידי שקדים מתקופה זו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. כמו צמחי תרבות רבים, גם מוצאו ממזרח הים התיכון. שרידי שקדים נמצאו גם בקברו בפירמידה של תות ענח' אמון במצרים.
עץ השקד, בזכות עמידותו הטבעית לתנאי הסביבה, משמש לא פעם קנה לצמחי תרבות אחרים וטעימים שמורכבים עליו בהרכבה.
בחקלאות נקטפים השקדים של השקדיה מהעץ כשהם טריים ומוכנים לאכילה או לקלייה בתנור. יש שהופכים אותם לשקדים מוחמצים, שהם סוג ישן של מעדן נהדר. משקדים מרוסקים וקינמון הנשים הדרוזיות מכינות ליולדות תה.
השרף של השקד משמש את הדבורים כמרכיב להכנת הפרופוליס. את האדם הוא משמש לא פעם להכנת דבק טבעי - גוש שרף יבש שמעורבב במים, מתנפח והופך מעין ג'לי שאפשר להדביק איתו נייר. מעט מים, בכל פעם שהוא מתייבש, יחזירו אותו להיות דבק כזה.
הנה השקדיה (עברית):
https://youtu.be/mN5IQC6kfk0
השקדיה כסמל של ט"ו בשבט (עברית):
https://youtu.be/SuRtOLDqslA
אוסף תמונות שקדיה נהדר (ללא מילים):
https://youtu.be/dG46TixmoHE
עץ השקד בתנ"ך (עברית):
https://youtu.be/9krioaeAZuU
מטע שקדיות הפריחה:
https://youtu.be/4HH-p98oHJA
השקדיה פורחת (עברית):
https://youtu.be/5F6fpfbzETU
והשיר באנימציה לילדים (עברית):
https://youtu.be/ifPCt2Sw6gA
שקדים
רוזטה (Orgeat syrup) הוא משקה שקדים ממותק, בצבע לבן חלבי, המבוסס על רכז שקדים.
הרוזטה, הנקרא גם אורזטה או אורצטה, מוכר כמשקה רחוב פופולרי בחלק ממדינות צפון אפריקה. בארצות כמו תוניסיה ולוב, כמו גם אצלנו, נהוג להגיש אותו קר.
בארץ נמכר משקה הרוזטה בחנויות וברשתות השיווק, לצד יצרנים ואנשים פרטיים, המייצרים אותו בהכנה מסורתית בבית ומוכרים בחנויות קטנות ובשווקים.
יוצאי לוב ומי שעלו מתוניסיה נהגו לשתות את משקה הרוזטה בארצותיהם, הן בימי הקיץ החמים והן בחגים ובאירועים מיוחדים.
את הרוזטה הקלאסית יוצרים מתרכיז שמופק מתערובת של שקדים מרים ומתוקים שנסחטו יחד.
אגב, יש גם משקה דומה ומסחרי שמפיקים משקדים מתוקים בלבד, שדומה בטעמו למרציפן וכפיצוי על הטעם המעט מריר שחסר, מוסיפים לו תוספי טעם.
במקומות שונים יש גם מי שמפיקים משקה המזכיר אותו, אבל מגלעיני משמש.
הנה משקה רוזטה (עברית):
https://youtu.be/EeF3nTZlXXQ
