שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו התא החי?
התא (Cell) הוא המרכיב הבסיסי של כל היצורים החיים שבעולם. בגופנו יש טריליוני תאים, לפחות פי 10 ממספר הכוכבים בשביל החלב. כל תא חי שכזה עשוי ממספר מטורף של עד 50 אלף סוגי חלבונים שונים.
אבל זו לא רק הכמות. המדהים הוא שתא מקיים את כל המאפיינים של החי, כולל תכונות, תזונה, הפרשה, גדילה ועוד. מה זה אומר? - שכל תא מכיל את החומר התורשתי המוצפן ב-DNA. שנבין מה פירוש הדבר - בכל תא ותא בגופנו לבדו, יש את כל המידע הגנטי עלינו. אם להמחיש את זה רגע בדוגמה מעולם אחר, זה אומר משהו כמו שבראשו של כל אדם שמתהלך על פני כדור הארץ, יהיה כל המידע על המין האנושי כולו, כולל ההיסטוריה, הההתפתחות, עצי המשפחה והרכילות על כל מי שקדם לו.
אז אולי הרכילות זה לא בטוח, אבל התא החי הוא היחידה הקטנה שממנה בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים. הם מגיעים, לפחות במקרה של צמחים מסוימים, לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אבל ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
יצורים יכולים להיות מורכבים מתא אחד (חד-תאיים) או הרבה יותר. ביצורים חד-תאיים, כמו למשל כמו חיידקים ופרוטוזואות, התא מתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין.
יצורים רב-תאיים מורכבים אפשריים על ידי תאים שמתמחים בתפקודים שונים ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית.
בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים. כך גדל היצור החי ומתפתח, צומח לגובה וגם לרוחב. אבל זה לא שהתאים שלנו שורדים לאורך כל חיינו - למעשה, כמעט כל התאים שלנו מתים במהלך שנות חיינו. אנשים זקנים כבר איבדו בחייהם טריליון תאים כל אחד. בכל דקה מתים לנו בגוף בסביבות 50 מיליון תאים!
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה היא רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי הוא איבר (עין, לשון וכדומה).
הנה תיאור של מסע אל תוך התא (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
על גילוי התאים ותיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
הנה סרטון על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
סימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
וסרטון פילוסופי ביולוגי מרתק על היחס בינינו לבין התאים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
מהם האורגניזמים החד-תאיים?
בניגוד ליצורים רב-תאיים מורכבים, המורכבים מתאים רבים שמתמחים בתפקודים שונים כל אחד ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית, יש יצורים שמורכבים מתא אחד בלבד והם נקראים יצורים חד-תאיים.
נראה שקבוצת יצורים זו היא בת 3.8 מיליארד שנים, מה שהופך אותה לצורת החיים העתיקה ביותר שנוצרה על פני כדור הארץ.
יצור חד תאי מכיל רק תא בודד, שמהווה את כל היצור כולו ובו מבוצעות כל פעולות החיים - בלא תלות כלשהי בתאים אחרים. לתא כזה אין כמובן כל התמחות שהיא, מה שהופך אותו לבעל יעילות נמוכה במיוחד. זו ככל הנראה הסיבה שיצורים כאלה מתקיימים רק בסביבה מימית.
הבולטות שבין הקבוצות החד-תאיות הן אלו של החיידקים, כמו גם ארכאונים, פרוטוזואות, פטריות חד-תאיות ואצות חד-תאיות. בתוכן יצורים חד-תאיים רבים, כמו למשל עינן, אמבה וסנדלית.
כל אלה מתאפיינים בתא המתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין. גם חילוף החומרים של יצורים כאלה מתבצע דרך קרום התא, כשהוא מתרבה בקצב ריבוי מהיר מאד, על ידי חלוקת התא לשניים.
הנה החד תאיים (מתורגם):
https://youtu.be/FK9xHry877U
הסנדלית:
https://youtu.be/a4aZE5FQ284
טורפת חד תאית - הנה אמבה אוכלת סנדלית:
https://youtu.be/mv6Ehv06mXY
אצה חד תאית:
https://youtu.be/4YOgKaj_Q-U
איך כל תא בגוף מתחלק, עד שהוא יוצר איבר אחר?
התחלקות התאים (Cell division) היא שמאפשרת התפתחות של אורגניזמים ובעלי חיים רב-תאיים. בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים וכך גדל היצור החי ומתפתח.
למעשה, יצורים רב-תאיים מורכבים גדלים באמצעות תאים שמתמחים בתפקודים שונים לכל סוג של תא. הם משתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית. כך הם יוצרים בין השאר את הרקמה.
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה יוצרת רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי מהווים איבר בגוף, כמו אוזן, אף, עין, לשון וכיוצא באלה.
כך מתפתח כל תא לאיבר אחר (מתורגם):
https://youtu.be/aeAL6xThfL8
צילום מדהים - תא בודד של סלמנדרה, שמתחלק שוב ושוב עד שהוא הופך לבעל החיים השלם:
https://youtu.be/SEejivHRIbE
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
כך התגלו התאים, או במילים אחרות, זו תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
וסימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ.
בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, הוא גילה עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה חיידקים ויצורים מיקרוסקופיים שזכו לשם מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים.
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא לידיעת העולם את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
מהן פחמימות ולמה לא כדאי להגזים בהן?
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה.
גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר").
הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הפחמימה הריקה הפכה ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה והקשר לגנטיקה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
אילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
והרצאת וידאו על פחמימות ואלה שטובות יותר להרזייה (עברית):
https://youtu.be/58JI2XEMMA0?long=yes
מהם התאים שבגופנו?
תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
מהם חלבון וחלבונים?
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
#למה הגוף זקוק לחלבון?
חלבון נחוץ לגופנו לצורך בנייה ותיקון של הרקמות שבו. זקוקים לחלבון במיוחד השרירים, עור, עצמות, שיער, אנזימים, הורמונים ואפילו תאי מערכת החיסון שלנו.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
#כמה חלבון דרוש לנו?
החלבונים ידועים כיום כאחראים לבניית השרירים למתאמני כושר וכוח. אבל כל אחד מאיתנו זקוק להם בקביעות.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
#מטבוליזם
ככל שמסת השריר שלנו גבוהה יותר, כך גופנו שורף יותר קלוריות במנוחה. כשבתפריט שלנו אין מספיק חלבון, הגוף "נאלץ" להתחיל לפרק שרירים. במצב כזה יורדות רמות האנרגיה שלנו, קצב חילוף החומרים נפגע ולא פעם תופיע גם נשירת שיער.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
#תזונה עתירת חלבון
מחקרים מראים שחלוקה שווה של החלבון לאורך היום יעילה יותר מאשר ריכוז רב בארוחה אחת. השרירים מגיבים טוב יותר למנות של כ-20-30 גרם חלבון בכל ארוחה. זו אחת הסיבות שספורטאים נוהגים לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
#מקורות החלבון
מאכלים עתירי חלבון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
#מחסור חלבונים בגוף
חוסר בחלבון עלול להוביל לאובדן מסת שריר, לחולשה, לריפוי איטי של פצעים, לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות בגדילה אצל ילדים. במדינות מפותחות זה נדיר יחסית, אבל אצל קשישים, אנשים במצבים רפואיים מסוימים וטבעונים שלא מקפידים על תזונה מאוזנת - החשש קיים.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
הנה החלבונים (עברית):
https://youtu.be/gpu2AUW4S5g
מקורות החלבון מהצומח (עברית):
https://youtu.be/r0XqJVVoRLA
וכמה חלבונים צריך מי שמתאמן? (עברית)
https://youtu.be/2hIZVBLrLUc
איך אישה שמתה מצילה מיליוני בני אדם בעולם?
יש מחלות טובות? ומחלת סרטן טובה? כנראה שרובנו נאמר שלא, אבל אם מסתכלים על האנושות כולה יתכן שהייתה אחת כזו לפחות.
קראו לה הנרייטה לאקס (Henrietta Lacks) והמדענים הכירו אותה בתור HeLa. האישה האלמונית הזו היא מקרה מרתק של מחלה סרטנית שהפכה לברכה למדע הרפואה ושל אישה שבמותה היא נתנה חיים למיליוני בני אדם.
אבל הכל מתחיל במוות עצוב של אישה אפרו-אמריקאית שבשנות ה-50 חלתה בסרטן צוואר הרחם. במהלך הטיפולים נלקחו שתי דגימות מצוואר הרחם שלה, רקמה אחת בריאה והשנייה סרטנית. הדגימות, שנלקחו ללא רשותה וידיעתה והועברו לג'ורג' אוטו גיי (Otto Gey), רופא וחוקר סרטן שעבד במעבדה באותו בית חולים.
די מהר גיי הבחין שהתאים מהרקמה הסרטנית של הנרייטה גם משתכפלים בקצב מטורף וגם מצליחים לשרוד זמן רב במבחנה. זה היה נדיר, בהשוואה לתאים שגודלו עד אז בתנאי מעבדה ושרדו רק ימים ספורים, מה שלא אפשר מספיק זמן לביצוע של הבדיקות המדעיות הנדרשות על אותו מדגם של תאים.
במילים פשוטות, גיי הבין שנפלו לידיו תאים שמתחלקים במבחנה שוב ושוב ומבלי למות. הוא האמין שניתן להגדירם, לפחות מבחינה פונקציונלית, או שימושית, כ"תאים בני אלמוות".
וכך, לאחר מותה של לאקס ב-1951 החל המדען בר-המזל להפיץ בין עמיתיו המדענים עוד ועוד תאים ששוכפלו מאותן רקמות ושימשו כל כך טוב לצרכי המחקר הרפואי-מדעי.
תאי לאקס, הידועים בתור HeLa, הפכו מאז לכלי מחקר יקרי ערך ולמושג מדעי של ממש. מאותם ימים שתורבתו במעבדתו של אוטו גיי, הם לא מפסיקים לשמש במחקרים מדעיים רבים ומסייעים לריפוי וחיסון בשלל תחומי רפואה.
דוגמאות? - פיתוח חיסון למחלת הפוליו, טיפולים כימותרפיים, טיפולים נגד איידס, מיפוי גנים, הפריה חוץ גופית ועוד - קשה לתאר או להגזים בהשפעה העצומה של התאים הללו, של HeLa, על עולם הרפואה.
מצער לדעת שסיפורה של הנרייטה לווה גם בלא מעט ניצול וחוסר צדק. משפחתה גילתה על השימוש בתאיה רק עשרים שנה לאחר מותה. הגילוי היה מזעזע עבורם ולא מפני שלא שמחו על התרופות והטיפולים שנולדו מהם. העניין היה שהמשפחה מעולם לא קיבלה פיצוי או אפילו הכרה להנרייטה המנוחה, על תרומתה למדע. בני המשפחה חיו בעוני ולמרבה האירוניה התקשו לרכוש תרופות שפותחו באמצעות תאי אימם.
הרי תאי HeLa היו כלי מחקר רב עוצמה, וסייעו בפיתוח מגוון רחב של תרופות וטכנולוגיות רפואיות שהצילו המונים. חיסון הפוליו, למשל, הציל מיליוני ילדים משיתוק. טיפולים כימותרפיים סייעו לטיפול בסרטן ולהחלמה של מיליונים, קוקטייל התרופות כנגד מחלת האיידס מנע מרבים מוות וסבל רב וכדומה. והיו גם מיפוי הגנים לפיתוח טיפולים גנטיים, ההפריה החוץ-גופית ואפילו החיסון נגד נגיף הפפילומה, שהקטין ב-70% את מחלת סרטן צוואר הרחם - אותה מחלה שממנה הנרייטה עצמה הלכה לעולמה.
רבים מדברים על כך שהמקרה של הנרייטה לאקס הוא חלק מעניין ארוך שנים של שימוש בגופם של אפרו-אמריקאים ללא הסכמתם למחקר רפואי ומדע. זה מתרחש מאז ימי העבדות, כולל מחקר העגבת הידוע לשמצה בטסקיגי - זה היה חלק מתרבות שלא ממש כיבדה את היותם של השחורים בני אנוש.
למרות המחלוקת האתית סביב קצירת התאים של לאקס, מדענים ממשיכים להשתמש בקו התאים HeLa בכל העולם. עד היום ממשיכים התאים הללו לחיות ולהתרבות במעבדות בכל פינות העולם.
הערכות מצביעות על כך שייתכן שגודל במעבדה יותר מ-20 טון של תאים אלה מאז שנות ה-50, והם היו מעורבים ביותר מ-90 אלף מחקרים!
בארצות הברית, ארץ הולדתה של לאקס, היא מעולם לא זכתה לכבוד. במדינות אחרות, לעומת זאת, היא כן זכתה לשבח. לרגל 70 שנה למותה בשנת 2021, הנרייטה לאקס הונצחה בפסל שניצב בבית המלוכה ברויאל פורט בבריסטול, אנגליה.
סיפורה של הנרייטה לאקס העלה שאלות אתיות חשובות בנוגע לזכויות חולים ושימוש ברקמות למטרות מחקר. לא מעט בזכותה, קיימת כיום מודעות גבוהה מבעבר לחשיבות של קבלת ההסכמה לשימוש כזה ונתינת כבוד לזכויות החולים. סיפורה של הנרייטה משמש בהחלט כתזכורת חשובה לצורך בהגנה על זכויות אלה.
בסמוך לבית הקברות בו היא נטמנה, ניצב כיום שלט לזכרה של לאקס. במותה הצילה האישה הפשוטה, שלא ידעה דבר על כך, המון חיים.
הנה סיפור התאים של הנרייטה (מתורגם):
https://youtu.be/22lGbAVWhro
סיפורה של לקס באנגלית
https://youtu.be/T3kR2dMCfOM
על הנרייטה לקס:
https://youtu.be/Paoc-szujKs
וההקשר הרחב של תרומתה בלא ידיעתה למדע ולרפואה (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
התא (Cell) הוא המרכיב הבסיסי של כל היצורים החיים שבעולם. בגופנו יש טריליוני תאים, לפחות פי 10 ממספר הכוכבים בשביל החלב. כל תא חי שכזה עשוי ממספר מטורף של עד 50 אלף סוגי חלבונים שונים.
אבל זו לא רק הכמות. המדהים הוא שתא מקיים את כל המאפיינים של החי, כולל תכונות, תזונה, הפרשה, גדילה ועוד. מה זה אומר? - שכל תא מכיל את החומר התורשתי המוצפן ב-DNA. שנבין מה פירוש הדבר - בכל תא ותא בגופנו לבדו, יש את כל המידע הגנטי עלינו. אם להמחיש את זה רגע בדוגמה מעולם אחר, זה אומר משהו כמו שבראשו של כל אדם שמתהלך על פני כדור הארץ, יהיה כל המידע על המין האנושי כולו, כולל ההיסטוריה, הההתפתחות, עצי המשפחה והרכילות על כל מי שקדם לו.
אז אולי הרכילות זה לא בטוח, אבל התא החי הוא היחידה הקטנה שממנה בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים. הם מגיעים, לפחות במקרה של צמחים מסוימים, לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אבל ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
יצורים יכולים להיות מורכבים מתא אחד (חד-תאיים) או הרבה יותר. ביצורים חד-תאיים, כמו למשל כמו חיידקים ופרוטוזואות, התא מתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין.
יצורים רב-תאיים מורכבים אפשריים על ידי תאים שמתמחים בתפקודים שונים ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית.
בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים. כך גדל היצור החי ומתפתח, צומח לגובה וגם לרוחב. אבל זה לא שהתאים שלנו שורדים לאורך כל חיינו - למעשה, כמעט כל התאים שלנו מתים במהלך שנות חיינו. אנשים זקנים כבר איבדו בחייהם טריליון תאים כל אחד. בכל דקה מתים לנו בגוף בסביבות 50 מיליון תאים!
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה היא רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי הוא איבר (עין, לשון וכדומה).
הנה תיאור של מסע אל תוך התא (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
על גילוי התאים ותיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
הנה סרטון על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
סימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
וסרטון פילוסופי ביולוגי מרתק על היחס בינינו לבין התאים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
בניגוד ליצורים רב-תאיים מורכבים, המורכבים מתאים רבים שמתמחים בתפקודים שונים כל אחד ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית, יש יצורים שמורכבים מתא אחד בלבד והם נקראים יצורים חד-תאיים.
נראה שקבוצת יצורים זו היא בת 3.8 מיליארד שנים, מה שהופך אותה לצורת החיים העתיקה ביותר שנוצרה על פני כדור הארץ.
יצור חד תאי מכיל רק תא בודד, שמהווה את כל היצור כולו ובו מבוצעות כל פעולות החיים - בלא תלות כלשהי בתאים אחרים. לתא כזה אין כמובן כל התמחות שהיא, מה שהופך אותו לבעל יעילות נמוכה במיוחד. זו ככל הנראה הסיבה שיצורים כאלה מתקיימים רק בסביבה מימית.
הבולטות שבין הקבוצות החד-תאיות הן אלו של החיידקים, כמו גם ארכאונים, פרוטוזואות, פטריות חד-תאיות ואצות חד-תאיות. בתוכן יצורים חד-תאיים רבים, כמו למשל עינן, אמבה וסנדלית.
כל אלה מתאפיינים בתא המתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין. גם חילוף החומרים של יצורים כאלה מתבצע דרך קרום התא, כשהוא מתרבה בקצב ריבוי מהיר מאד, על ידי חלוקת התא לשניים.
הנה החד תאיים (מתורגם):
https://youtu.be/FK9xHry877U
הסנדלית:
https://youtu.be/a4aZE5FQ284
טורפת חד תאית - הנה אמבה אוכלת סנדלית:
https://youtu.be/mv6Ehv06mXY
אצה חד תאית:
https://youtu.be/4YOgKaj_Q-U
התחלקות התאים (Cell division) היא שמאפשרת התפתחות של אורגניזמים ובעלי חיים רב-תאיים. בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים וכך גדל היצור החי ומתפתח.
למעשה, יצורים רב-תאיים מורכבים גדלים באמצעות תאים שמתמחים בתפקודים שונים לכל סוג של תא. הם משתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית. כך הם יוצרים בין השאר את הרקמה.
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה יוצרת רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי מהווים איבר בגוף, כמו אוזן, אף, עין, לשון וכיוצא באלה.
כך מתפתח כל תא לאיבר אחר (מתורגם):
https://youtu.be/aeAL6xThfL8
צילום מדהים - תא בודד של סלמנדרה, שמתחלק שוב ושוב עד שהוא הופך לבעל החיים השלם:
https://youtu.be/SEejivHRIbE
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
כך התגלו התאים, או במילים אחרות, זו תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
וסימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ.
בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, הוא גילה עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה חיידקים ויצורים מיקרוסקופיים שזכו לשם מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים.
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא לידיעת העולם את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
תא
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה.
גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר").
הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הפחמימה הריקה הפכה ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה והקשר לגנטיקה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
אילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
והרצאת וידאו על פחמימות ואלה שטובות יותר להרזייה (עברית):
https://youtu.be/58JI2XEMMA0?long=yes
תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
חֶלְבּוֹן (Protein), ברבים חלבונים, הוא אחד משלושת מקורות האנרגיה העיקריים שהגוף שלנו זקוק להם, לצד פחמימות ושומנים. אבל בניגוד לשניים האחרים, החלבון הוא הרבה יותר מסתם דלק. כל תא בגוף בנוי מחלבונים, ובלעדיהם פשוט לא היינו יכולים לתפקד.
השרירים, העור, השיער, האנזימים המעכלים את האוכל, ההורמונים המווסתים את הגוף והנוגדנים שמגנים עלינו מפני מחלות - כולם עשויים וזקוקים לחלבונים.
#למה הגוף זקוק לחלבון?
חלבון נחוץ לגופנו לצורך בנייה ותיקון של הרקמות שבו. זקוקים לחלבון במיוחד השרירים, עור, עצמות, שיער, אנזימים, הורמונים ואפילו תאי מערכת החיסון שלנו.
חלבונים מורכבים מיחידות בניין קטנות יותר שנקראות חומצות אמינו (Amino Acids). קיימות 20 חומצות אמינו שונות, ומתוכן 9 נחשבות חיוניות כי הגוף לא מסוגל לייצר אותן בעצמו. את אלו חייבים לקבל מהמזון. כשאוכלים חלבון, מערכת העיכול מפרקת אותו לחומצות אמינו בודדות, והגוף מרכיב מהן חלבונים חדשים לפי הצרכים שלו. זה תהליך מתמיד ומורכב שקורה בכל רגע נתון.
#כמה חלבון דרוש לנו?
החלבונים ידועים כיום כאחראים לבניית השרירים למתאמני כושר וכוח. אבל כל אחד מאיתנו זקוק להם בקביעות.
הצורך בחלבון משתנה בהתאם לגיל, למין, לרמת הפעילות הגופנית ולמצב הבריאותי. המלצת היסוד היא לפחות כ-0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ליום לאדם בוגר ממוצע. אדם ששוקל 70 קילוגרם יצטרך אם כן כ-56 גרם חלבון ביום. אבל ספורטאים, נשים בהריון או הנקה, מתבגרים בשלב גדילה מואצת וקשישים - כולם זקוקים ליותר.
למי שמתאמנים ועושים כושר נדרש יותר חלבון עולה וטוב שיגיע ל-1.2 ואף 1.4 גרם חלבון לכל קילוגרם של משקל גוף. למי שמתאמנים באופן מקצועני או אינטנסיבי יותר דרוש גם יותר מכך.
#מטבוליזם
ככל שמסת השריר שלנו גבוהה יותר, כך גופנו שורף יותר קלוריות במנוחה. כשבתפריט שלנו אין מספיק חלבון, הגוף "נאלץ" להתחיל לפרק שרירים. במצב כזה יורדות רמות האנרגיה שלנו, קצב חילוף החומרים נפגע ולא פעם תופיע גם נשירת שיער.
מתאמנים בכוח עשויים להגיע ל-1.6-עד 2.2 גרם לקילוגרם, בעוד שאנשים מבוגרים זקוקים לכ-1 ואף 1.2 גרם כדי לשמור על מסת השריר.
#תזונה עתירת חלבון
מחקרים מראים שחלוקה שווה של החלבון לאורך היום יעילה יותר מאשר ריכוז רב בארוחה אחת. השרירים מגיבים טוב יותר למנות של כ-20-30 גרם חלבון בכל ארוחה. זו אחת הסיבות שספורטאים נוהגים לאכול מספר ארוחות קטנות במהלך היום.
כוס עדשים מבושלות, למשל, מכילה כ-18 גרם חלבון, רבע כוס שקדים מספקת כ-6 גרם, וכוס קינואה מבושלת מכילה כ-8 גרם חלבון.
#מקורות החלבון
מאכלים עתירי חלבון מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלבונים מן החי - כוללים בשר, עוף, דגים, ביצים ומוצרי חלב. אלו מכילים את כל החומצות האמינו החיוניות ולכן נקראים חלבונים מלאים (Complete Proteins). מנה של 100 גרם חזה עוף מספקת כ-31 גרם חלבון, ביצה גדולה אחת מכילה כ-6-7 גרם, וכוס חלב מספקת כ-8 גרם.
חלבונים מהצומח - מגיעים מקטניות כמו עדשים, חומוס ושעועית, מאגוזים וזרעים, מסויה ותבואות מלאות. רובם נחשבים חלבונים לא מלאים (Incomplete Proteins), המכונים גם חלבונים חסרים, כי חסרה להם לפחות אחת מהחומצות האמינו החיוניות. אבל צירוף נבון של מזונות צמחיים שונים במהלך היום יכול לספק את כל החומצות הדרושות.
#מחסור חלבונים בגוף
חוסר בחלבון עלול להוביל לאובדן מסת שריר, לחולשה, לריפוי איטי של פצעים, לירידה בתפקוד המערכת החיסונית ולבעיות בגדילה אצל ילדים. במדינות מפותחות זה נדיר יחסית, אבל אצל קשישים, אנשים במצבים רפואיים מסוימים וטבעונים שלא מקפידים על תזונה מאוזנת - החשש קיים.
אגב, השם חלבון בעברית נובע מחלבון הביצה, שהוא המקור המוכר ביותר. באנגלית Protein מגיע מהמילה היוונית proteios שפירושה ראשוני או ראשון במעלה. השם הוצע על ידי הכימאי השוודי יאנס יעקב ברזליוס (Jöns Jacob Berzelius) במכתב אל הכימאי ההולנדי גררדוס יוהנס מולדר (Gerardus Johannes Mulder) ב-1838. מולדר אימץ את השם והשתמש בו במאמרו על הרכב חומרים מן החי. הם הבינו שמדובר בחומר בסיסי וחיוני לחיים.
הנה החלבונים (עברית):
https://youtu.be/gpu2AUW4S5g
מקורות החלבון מהצומח (עברית):
https://youtu.be/r0XqJVVoRLA
וכמה חלבונים צריך מי שמתאמן? (עברית)
https://youtu.be/2hIZVBLrLUc
יש מחלות טובות? ומחלת סרטן טובה? כנראה שרובנו נאמר שלא, אבל אם מסתכלים על האנושות כולה יתכן שהייתה אחת כזו לפחות.
קראו לה הנרייטה לאקס (Henrietta Lacks) והמדענים הכירו אותה בתור HeLa. האישה האלמונית הזו היא מקרה מרתק של מחלה סרטנית שהפכה לברכה למדע הרפואה ושל אישה שבמותה היא נתנה חיים למיליוני בני אדם.
אבל הכל מתחיל במוות עצוב של אישה אפרו-אמריקאית שבשנות ה-50 חלתה בסרטן צוואר הרחם. במהלך הטיפולים נלקחו שתי דגימות מצוואר הרחם שלה, רקמה אחת בריאה והשנייה סרטנית. הדגימות, שנלקחו ללא רשותה וידיעתה והועברו לג'ורג' אוטו גיי (Otto Gey), רופא וחוקר סרטן שעבד במעבדה באותו בית חולים.
די מהר גיי הבחין שהתאים מהרקמה הסרטנית של הנרייטה גם משתכפלים בקצב מטורף וגם מצליחים לשרוד זמן רב במבחנה. זה היה נדיר, בהשוואה לתאים שגודלו עד אז בתנאי מעבדה ושרדו רק ימים ספורים, מה שלא אפשר מספיק זמן לביצוע של הבדיקות המדעיות הנדרשות על אותו מדגם של תאים.
במילים פשוטות, גיי הבין שנפלו לידיו תאים שמתחלקים במבחנה שוב ושוב ומבלי למות. הוא האמין שניתן להגדירם, לפחות מבחינה פונקציונלית, או שימושית, כ"תאים בני אלמוות".
וכך, לאחר מותה של לאקס ב-1951 החל המדען בר-המזל להפיץ בין עמיתיו המדענים עוד ועוד תאים ששוכפלו מאותן רקמות ושימשו כל כך טוב לצרכי המחקר הרפואי-מדעי.
תאי לאקס, הידועים בתור HeLa, הפכו מאז לכלי מחקר יקרי ערך ולמושג מדעי של ממש. מאותם ימים שתורבתו במעבדתו של אוטו גיי, הם לא מפסיקים לשמש במחקרים מדעיים רבים ומסייעים לריפוי וחיסון בשלל תחומי רפואה.
דוגמאות? - פיתוח חיסון למחלת הפוליו, טיפולים כימותרפיים, טיפולים נגד איידס, מיפוי גנים, הפריה חוץ גופית ועוד - קשה לתאר או להגזים בהשפעה העצומה של התאים הללו, של HeLa, על עולם הרפואה.
מצער לדעת שסיפורה של הנרייטה לווה גם בלא מעט ניצול וחוסר צדק. משפחתה גילתה על השימוש בתאיה רק עשרים שנה לאחר מותה. הגילוי היה מזעזע עבורם ולא מפני שלא שמחו על התרופות והטיפולים שנולדו מהם. העניין היה שהמשפחה מעולם לא קיבלה פיצוי או אפילו הכרה להנרייטה המנוחה, על תרומתה למדע. בני המשפחה חיו בעוני ולמרבה האירוניה התקשו לרכוש תרופות שפותחו באמצעות תאי אימם.
הרי תאי HeLa היו כלי מחקר רב עוצמה, וסייעו בפיתוח מגוון רחב של תרופות וטכנולוגיות רפואיות שהצילו המונים. חיסון הפוליו, למשל, הציל מיליוני ילדים משיתוק. טיפולים כימותרפיים סייעו לטיפול בסרטן ולהחלמה של מיליונים, קוקטייל התרופות כנגד מחלת האיידס מנע מרבים מוות וסבל רב וכדומה. והיו גם מיפוי הגנים לפיתוח טיפולים גנטיים, ההפריה החוץ-גופית ואפילו החיסון נגד נגיף הפפילומה, שהקטין ב-70% את מחלת סרטן צוואר הרחם - אותה מחלה שממנה הנרייטה עצמה הלכה לעולמה.
רבים מדברים על כך שהמקרה של הנרייטה לאקס הוא חלק מעניין ארוך שנים של שימוש בגופם של אפרו-אמריקאים ללא הסכמתם למחקר רפואי ומדע. זה מתרחש מאז ימי העבדות, כולל מחקר העגבת הידוע לשמצה בטסקיגי - זה היה חלק מתרבות שלא ממש כיבדה את היותם של השחורים בני אנוש.
למרות המחלוקת האתית סביב קצירת התאים של לאקס, מדענים ממשיכים להשתמש בקו התאים HeLa בכל העולם. עד היום ממשיכים התאים הללו לחיות ולהתרבות במעבדות בכל פינות העולם.
הערכות מצביעות על כך שייתכן שגודל במעבדה יותר מ-20 טון של תאים אלה מאז שנות ה-50, והם היו מעורבים ביותר מ-90 אלף מחקרים!
בארצות הברית, ארץ הולדתה של לאקס, היא מעולם לא זכתה לכבוד. במדינות אחרות, לעומת זאת, היא כן זכתה לשבח. לרגל 70 שנה למותה בשנת 2021, הנרייטה לאקס הונצחה בפסל שניצב בבית המלוכה ברויאל פורט בבריסטול, אנגליה.
סיפורה של הנרייטה לאקס העלה שאלות אתיות חשובות בנוגע לזכויות חולים ושימוש ברקמות למטרות מחקר. לא מעט בזכותה, קיימת כיום מודעות גבוהה מבעבר לחשיבות של קבלת ההסכמה לשימוש כזה ונתינת כבוד לזכויות החולים. סיפורה של הנרייטה משמש בהחלט כתזכורת חשובה לצורך בהגנה על זכויות אלה.
בסמוך לבית הקברות בו היא נטמנה, ניצב כיום שלט לזכרה של לאקס. במותה הצילה האישה הפשוטה, שלא ידעה דבר על כך, המון חיים.
הנה סיפור התאים של הנרייטה (מתורגם):
https://youtu.be/22lGbAVWhro
סיפורה של לקס באנגלית
https://youtu.be/T3kR2dMCfOM
על הנרייטה לקס:
https://youtu.be/Paoc-szujKs
וההקשר הרחב של תרומתה בלא ידיעתה למדע ולרפואה (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
