כיצד תאים של אישה שמתה מצילים חולים בכל העולם עד היום?
יש מחלות טובות? ומחלת סרטן טובה? כנראה שרובנו נאמר שלא, אבל אם מסתכלים על האנושות כולה יתכן שהייתה אחת כזו לפחות.
קראו לה הנרייטה לאקס (Henrietta Lacks) והמדענים הכירו אותה בתור HeLa. האישה האלמונית הזו היא מקרה מרתק של מחלה סרטנית שהפכה לברכה למדע הרפואה ושל אישה שבמותה היא נתנה חיים למיליוני בני אדם.
אבל הכל מתחיל במוות עצוב של אישה אפרו-אמריקאית שבשנות ה-50 חלתה בסרטן צוואר הרחם. במהלך הטיפולים נלקחו שתי דגימות מצוואר הרחם שלה, רקמה אחת בריאה והשנייה סרטנית. הדגימות, שנלקחו ללא רשותה וידיעתה והועברו לג'ורג' אוטו גיי (Otto Gey), רופא וחוקר סרטן שעבד במעבדה באותו בית חולים.
די מהר גיי הבחין שהתאים מהרקמה הסרטנית של הנרייטה גם משתכפלים בקצב מטורף וגם מצליחים לשרוד זמן רב במבחנה. זה היה נדיר, בהשוואה לתאים שגודלו עד אז בתנאי מעבדה ושרדו רק ימים ספורים, מה שלא אפשר מספיק זמן לביצוע של הבדיקות המדעיות הנדרשות על אותו מדגם של תאים.
במילים פשוטות, גיי הבין שנפלו לידיו תאים שמתחלקים במבחנה שוב ושוב ומבלי למות. הוא האמין שניתן להגדירם, לפחות מבחינה פונקציונלית, או שימושית, כ"תאים בני אלמוות".
וכך, לאחר מותה של לאקס ב-1951 החל המדען בר-המזל להפיץ בין עמיתיו המדענים עוד ועוד תאים ששוכפלו מאותן רקמות ושימשו כל כך טוב לצרכי המחקר הרפואי-מדעי.
תאי לאקס, הידועים בתור HeLa, הפכו מאז לכלי מחקר יקרי ערך ולמושג מדעי של ממש. מאותם ימים שתורבתו במעבדתו של אוטו גיי, הם לא מפסיקים לשמש במחקרים מדעיים רבים ומסייעים לריפוי וחיסון בשלל תחומי רפואה.
דוגמאות? - פיתוח חיסון למחלת הפוליו, טיפולים כימותרפיים, טיפולים נגד איידס, מיפוי גנים, הפריה חוץ גופית ועוד - קשה לתאר או להגזים בהשפעה העצומה של התאים הללו, של HeLa, על עולם הרפואה.
מצער לדעת שסיפורה של הנרייטה לווה גם בלא מעט ניצול וחוסר צדק. משפחתה גילתה על השימוש בתאיה רק עשרים שנה לאחר מותה. הגילוי היה מזעזע עבורם ולא מפני שלא שמחו על התרופות והטיפולים שנולדו מהם. העניין היה שהמשפחה מעולם לא קיבלה פיצוי או אפילו הכרה להנרייטה המנוחה, על תרומתה למדע. בני המשפחה חיו בעוני ולמרבה האירוניה התקשו לרכוש תרופות שפותחו באמצעות תאי אימם.
הרי תאי HeLa היו כלי מחקר רב עוצמה, וסייעו בפיתוח מגוון רחב של תרופות וטכנולוגיות רפואיות שהצילו המונים. חיסון הפוליו, למשל, הציל מיליוני ילדים משיתוק. טיפולים כימותרפיים סייעו לטיפול בסרטן ולהחלמה של מיליונים, קוקטייל התרופות כנגד מחלת האיידס מנע מרבים מוות וסבל רב וכדומה. והיו גם מיפוי הגנים לפיתוח טיפולים גנטיים, ההפריה החוץ-גופית ואפילו החיסון נגד נגיף הפפילומה, שהקטין ב-70% את מחלת סרטן צוואר הרחם - אותה מחלה שממנה הנרייטה עצמה הלכה לעולמה.
רבים מדברים על כך שהמקרה של הנרייטה לאקס הוא חלק מעניין ארוך שנים של שימוש בגופם של אפרו-אמריקאים ללא הסכמתם למחקר רפואי ומדע. זה מתרחש מאז ימי העבדות, כולל מחקר העגבת הידוע לשמצה בטסקיגי - זה היה חלק מתרבות שלא ממש כיבדה את היותם של השחורים בני אנוש.
למרות המחלוקת האתית סביב קצירת התאים של לאקס, מדענים ממשיכים להשתמש בקו התאים HeLa בכל העולם. עד היום ממשיכים התאים הללו לחיות ולהתרבות במעבדות בכל פינות העולם.
הערכות מצביעות על כך שייתכן שגודל במעבדה יותר מ-20 טון של תאים אלה מאז שנות ה-50, והם היו מעורבים ביותר מ-90 אלף מחקרים!
בארצות הברית, ארץ הולדתה של לאקס, היא מעולם לא זכתה לכבוד. במדינות אחרות, לעומת זאת, היא כן זכתה לשבח. לרגל 70 שנה למותה בשנת 2021, הנרייטה לאקס הונצחה בפסל שניצב בבית המלוכה ברויאל פורט בבריסטול, אנגליה.
סיפורה של הנרייטה לאקס העלה שאלות אתיות חשובות בנוגע לזכויות חולים ושימוש ברקמות למטרות מחקר. לא מעט בזכותה, קיימת כיום מודעות גבוהה מבעבר לחשיבות של קבלת ההסכמה לשימוש כזה ונתינת כבוד לזכויות החולים. סיפורה של הנרייטה משמש בהחלט כתזכורת חשובה לצורך בהגנה על זכויות אלה.
בסמוך לבית הקברות בו היא נטמנה, ניצב כיום שלט לזכרה של לאקס. במותה הצילה האישה הפשוטה, שלא ידעה דבר על כך, המון חיים.
יש מחלות טובות? ומחלת סרטן טובה? כנראה שרובנו נאמר שלא, אבל אם מסתכלים על האנושות כולה יתכן שהייתה אחת כזו לפחות.
קראו לה הנרייטה לאקס (Henrietta Lacks) והמדענים הכירו אותה בתור HeLa. האישה האלמונית הזו היא מקרה מרתק של מחלה סרטנית שהפכה לברכה למדע הרפואה ושל אישה שבמותה היא נתנה חיים למיליוני בני אדם.
אבל הכל מתחיל במוות עצוב של אישה אפרו-אמריקאית שבשנות ה-50 חלתה בסרטן צוואר הרחם. במהלך הטיפולים נלקחו שתי דגימות מצוואר הרחם שלה, רקמה אחת בריאה והשנייה סרטנית. הדגימות, שנלקחו ללא רשותה וידיעתה והועברו לג'ורג' אוטו גיי (Otto Gey), רופא וחוקר סרטן שעבד במעבדה באותו בית חולים.
די מהר גיי הבחין שהתאים מהרקמה הסרטנית של הנרייטה גם משתכפלים בקצב מטורף וגם מצליחים לשרוד זמן רב במבחנה. זה היה נדיר, בהשוואה לתאים שגודלו עד אז בתנאי מעבדה ושרדו רק ימים ספורים, מה שלא אפשר מספיק זמן לביצוע של הבדיקות המדעיות הנדרשות על אותו מדגם של תאים.
במילים פשוטות, גיי הבין שנפלו לידיו תאים שמתחלקים במבחנה שוב ושוב ומבלי למות. הוא האמין שניתן להגדירם, לפחות מבחינה פונקציונלית, או שימושית, כ"תאים בני אלמוות".
וכך, לאחר מותה של לאקס ב-1951 החל המדען בר-המזל להפיץ בין עמיתיו המדענים עוד ועוד תאים ששוכפלו מאותן רקמות ושימשו כל כך טוב לצרכי המחקר הרפואי-מדעי.
תאי לאקס, הידועים בתור HeLa, הפכו מאז לכלי מחקר יקרי ערך ולמושג מדעי של ממש. מאותם ימים שתורבתו במעבדתו של אוטו גיי, הם לא מפסיקים לשמש במחקרים מדעיים רבים ומסייעים לריפוי וחיסון בשלל תחומי רפואה.
דוגמאות? - פיתוח חיסון למחלת הפוליו, טיפולים כימותרפיים, טיפולים נגד איידס, מיפוי גנים, הפריה חוץ גופית ועוד - קשה לתאר או להגזים בהשפעה העצומה של התאים הללו, של HeLa, על עולם הרפואה.
מצער לדעת שסיפורה של הנרייטה לווה גם בלא מעט ניצול וחוסר צדק. משפחתה גילתה על השימוש בתאיה רק עשרים שנה לאחר מותה. הגילוי היה מזעזע עבורם ולא מפני שלא שמחו על התרופות והטיפולים שנולדו מהם. העניין היה שהמשפחה מעולם לא קיבלה פיצוי או אפילו הכרה להנרייטה המנוחה, על תרומתה למדע. בני המשפחה חיו בעוני ולמרבה האירוניה התקשו לרכוש תרופות שפותחו באמצעות תאי אימם.
הרי תאי HeLa היו כלי מחקר רב עוצמה, וסייעו בפיתוח מגוון רחב של תרופות וטכנולוגיות רפואיות שהצילו המונים. חיסון הפוליו, למשל, הציל מיליוני ילדים משיתוק. טיפולים כימותרפיים סייעו לטיפול בסרטן ולהחלמה של מיליונים, קוקטייל התרופות כנגד מחלת האיידס מנע מרבים מוות וסבל רב וכדומה. והיו גם מיפוי הגנים לפיתוח טיפולים גנטיים, ההפריה החוץ-גופית ואפילו החיסון נגד נגיף הפפילומה, שהקטין ב-70% את מחלת סרטן צוואר הרחם - אותה מחלה שממנה הנרייטה עצמה הלכה לעולמה.
רבים מדברים על כך שהמקרה של הנרייטה לאקס הוא חלק מעניין ארוך שנים של שימוש בגופם של אפרו-אמריקאים ללא הסכמתם למחקר רפואי ומדע. זה מתרחש מאז ימי העבדות, כולל מחקר העגבת הידוע לשמצה בטסקיגי - זה היה חלק מתרבות שלא ממש כיבדה את היותם של השחורים בני אנוש.
למרות המחלוקת האתית סביב קצירת התאים של לאקס, מדענים ממשיכים להשתמש בקו התאים HeLa בכל העולם. עד היום ממשיכים התאים הללו לחיות ולהתרבות במעבדות בכל פינות העולם.
הערכות מצביעות על כך שייתכן שגודל במעבדה יותר מ-20 טון של תאים אלה מאז שנות ה-50, והם היו מעורבים ביותר מ-90 אלף מחקרים!
בארצות הברית, ארץ הולדתה של לאקס, היא מעולם לא זכתה לכבוד. במדינות אחרות, לעומת זאת, היא כן זכתה לשבח. לרגל 70 שנה למותה בשנת 2021, הנרייטה לאקס הונצחה בפסל שניצב בבית המלוכה ברויאל פורט בבריסטול, אנגליה.
סיפורה של הנרייטה לאקס העלה שאלות אתיות חשובות בנוגע לזכויות חולים ושימוש ברקמות למטרות מחקר. לא מעט בזכותה, קיימת כיום מודעות גבוהה מבעבר לחשיבות של קבלת ההסכמה לשימוש כזה ונתינת כבוד לזכויות החולים. סיפורה של הנרייטה משמש בהחלט כתזכורת חשובה לצורך בהגנה על זכויות אלה.
בסמוך לבית הקברות בו היא נטמנה, ניצב כיום שלט לזכרה של לאקס. במותה הצילה האישה הפשוטה, שלא ידעה דבר על כך, המון חיים.
