שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי המציא את הקופסה השחורה למטוסים?
את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.
וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.
אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.
ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...
רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.
מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.
המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.
כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?
בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.
הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):
https://youtu.be/a5y-RMMUYdY
על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:
https://youtu.be/xyfhbWT2gzU
וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
מה תרם באדי הולי לרוקנרול?
הוא מת צעיר מדי אבל הותיר מורשת אדירה, במיוחד לאור העובדה שלא הספיק להקליט כמעט כלום. קראו לו באדי הולי והוא לא ידע את זה אבל הוא עתיד להיות האדריכל של הביטלס, הלהקה הגדולה בהיסטוריה, מקור ההשפעה של הרולינג סטונז וזה שיום מותו יהיה "היום שהמוזיקה מתה".
מותו של באדי הולי (Buddy Holly) בהתרסקות מטוס קטן, עם עוד שני זמרים צעירים שאיתם הופיע שעה לפני כן, נראה בזמן אמת כעוד מוות עצוב של אמן פופולארי. אבל זה היה רגע משמעותי בתולדות הרוק. הולי היה אחד מגדולי הרוק ומי שפילס דרך למהפכה קטנה ובו-זמנית עצומה בכתיבת הרוק. הוא היה הזמר הראשון שכתב והלחין את להיטיו בעצמו.
היום רוב זמרי הרוק הם זמרים-יוצרים, אבל הולי, כראשון הרוקרים שביצע שירים שהוא עצמו כתב, היה סוג של מהפכן במוסיקת הרוק. עד אז הייתה חלוקה ברורה בין מבצעים ובין מחברי שירים. בהחלטה "החדשנית" הזו, לשיר את השירים שהוא כותב, הוא שינה את מוסיקת הרוק לתמיד. תודות לבאדי הולי השתחררו אינספור מוסיקאים, ביניהם שניים מהגדולים בכותבי מוסיקת הרוק, ג'ון לנון ופול מקרטני, והפכו ליוצרים-מבצעים, אנשים שהפלייליסט של הופעותיהם הוא ברובו פרי עטם.
השפעתו של באדי הולי על מוסיקאי רוק אחרים הייתה עצומה. כמו כולם בפיפטיז, הוא החל כמעריץ של אלביס פרסלי. אבל מרגע שהחליט להיות רוקר, בטקסס שבה גדל ועד שנהרג בתאונת מטוס, עברה בקושי שנה וחצי. במהלך קריירה קצרצרה הוא הקים את להקתו, הקְריקֶטס, בעברית "הצרצרים", ולהפוך למוסיקאי הראשון שהקליט שיר שהוא עצמו כתב.
תאונת המטוס שגדעה את חייו, לקחה לרוקנרול את אחד מכוכבי הענק בהתהוות, עם עוד שני זמרים מצליחים ומוכשרים להפליא. הזמר דון מקלין כתב בשיר "אמריקן פאי" על התאונה הזו בשורה הנפלאה-כואבת - שהיא הייתה "היום שבו מתה המוסיקה".
ואם באדי הולי היה פופולארי באמריקה, באנגליה הוא היה לוהט. ההערצה אליו עברה בשלבים שונים את זו של אלביס. העריצו אותו למשל הרולינג סטונז, מי שיהפכו ללהקת ענק בריטית. מיק ג'אגר וקית ריצ'ארדס המנהיגים של הסטונז העריצו אותו וכתבו בהשראתו לא מעט מלהיטיהם.
על שם "הצרצרים" של באדי הולי שכה העריצו, החליטה להקה צעירה אחרת לקרוא לעצמה "החיפושיות". הביטלס ראו עצמם כממשיכיו של באדי הולי המת. אחד משניהם, פול מקרטני, אף רכש בהמשך חייו את אוצר השירים שהספיק הולי לכתוב בקריירה הקצרה שלו, שהסתיימה בגיל 26.
הנה סיפור המטוס שהרג את באדי הולי וחבריו למוסיקה (עברית):
https://youtu.be/LKePuY-_h58
סיפורו של באדי הולי:
http://youtu.be/oNvtDuaIAjY
"בוכה, ממתין, מקווה" של באדי הולי:
http://youtu.be/LWdJ7Dy-3iY
והשברולט אימפלה, מהמכוניות האחרונות של באדי הולי:
http://youtu.be/mppMPqfe1FY
מהי נחיתת אונס?
נחיתת אונס, או בשמה הנוסף "נחיתת חירום" (Emergency landing) היא מצב שבו מטוס נאלץ לנחות מיידית ולא כפי שתכנן או אפילו שלא בהכרח בשדה תעופה. הסיבה לנחיתה כזו היא לרוב סכנה מיידית או סכנה המתגלה לבטיחות הנוסעים והצוות.
מטרת נחיתת החירום היא להנחית את המטוס על הקרקע בצורה הכי בטוחה שניתן. ברור שנחיתות אונס הן עניין מפחיד ומלחיץ, אך מטרתן היא שמירה על חיי ובריאות הנוסעים והן צעד בטיחות הכרחי שמטרתו להציל חיים.
מרבית נחיתות החירום מסתיימות בהצלחה, כשהסיכון לפציעה או מוות במהלכן הוא נמוך יחסית.
#גורמים לנחיתת חירום
הסיבות לנחיתת אונס היא יכולות להיות כמה. לדוגמה:
בעיות מכניות - למשל תקלת מנוע, נזק מבני או בעיות טכניות אחרות המחייבות נחיתת חירום.
תנאי מזג אוויר - תנאי מזג אוויר קשים, כמו סערה משמעותית שעלולה להפוך את המשך הטיסה למסוכן.
מצב חירום רפואי - נוסע או איש צוות חולים באורח קשה עלולים להביא את הטייס למצב בו הוא ייאלץ להנחית את המטוס בהקדם האפשרי.
איומים ביטחוניים - חטיפת מטוס או איום ביטחוני אחר עלולים גם הם להוביל לנחיתת חירום.
#נהלים
במצב בו נחיתת חירום היא הכרחית, ישנה סדרת נהלים לפיהם הטייסים יפעלו, במטרה להבטיח את בטיחות הנוסעים וכל מי שעל המטוס. נהלים כאלה משתנים בהתאם לנסיבות וביניהם למשל:
הכרזת מצב חירום לפיקוח הטיסה.
מציאת אתר נחיתה מתאים - כמו שדה תעופה, שדה שטוח, כביש סלול או אפילו גוף מים כמו אגם.
הכנת המטוס לנחיתה - בצעדים כמו שחרור דלק (למניעת שריפה לאחר התרסקות של המטוס במקרה של נחיתה לא מוצלחת, או פריסת כנפיים וגלגלי נחיתה.
נהלים - לביצוע של נהלי נחיתת חירום המשתנים לפי סוג המטוס.
הנה ניתוח של נחיתת אונס מוצלחת:
https://youtu.be/HD6SoffTYzg
נחיתת חירום אמיתית מתוך תא הטייס:
https://youtu.be/RKTnT1rVmQo
נחיתת האונס הכי מוצלחת שיש:
https://youtu.be/JItbos1tYZs
ואוסף של נחיתות חירום שונות:
איך נעלם סטיב פוסט השיאן העולמי העשיר?
האדם הראשון שטס טיסת יחיד מסביב העולם בכדור פורח היה המיליארדר האמריקאי, ההרפתקן וחובב הטיס והאתגרים סטיב פוסט (Steve Fossett).
כבר מנעוריו הוא אהב הרפתקאות ואתגרים, כשטיפס על הרים ונהג לצאת לשחיות ארוכות בים הפתוח. בבגרותו הפך פוסט לאדם עשיר במסחר בורסאי בשווקים הפיננסיים ואז החל להגשים חלומות אתגריים.
הטיסה המופלאה על הכדור הפורח התרחשה בשנת 2002. אבל היא הייתה רק הישג אחד מרבים של פוסט, שכן הוא היה טייס שהחזיק בלא פחות מ-116 שיאים עולמיים בכדורים פורחים, מפרשיות, דאונים ומטוסים.
הוא הקיף את העולם גם במטוס החד-מנועי "גלובל פלייר" (Global Flyer), בו פוסט שבר שיא עולמי ב-2005, כשהקיף את העולם לבדו, ללא עצירה או תדלוק, בתוך 67 שעות.
הוא הקיף את העולם גם ביאכטה, התחרה במרוצי מכוניות ושבר שיאי מהירות על הקרקע.
אבל בספטמבר 2007 הכל הסתיים עבור האיש האמיץ ושובר השיאים הנועז. בעת שטס במטוסו מעל מדינת נבאדה שבארצות הברית, נעלם פוסט. מכאן החל מסע ארוך ומורכב למצוא אותו ורק שנה לאחר מכן נמצאו שרידי מטוסו של פוסט ואחדות מעצמותיו.
הנה מפעל חייו של סטיב פוסט, הטייס ששבר מעל 100 שיאי תעופה:
https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ
פוסט אחרי חציית האוקיינוס השקט לבדו בכדור פורח:
https://youtu.be/Xb-2a5eWHbo
מטוס הסילון החד מנועי המתקדם "גלובל פלייר" בו הקיף את העולם בשיא מהירות עולמי:
https://youtu.be/Ml73lXW_jLs
קדימון לתכנית על אובדן מטוסו, החיפושים ומציאת שרידיו של המיליארדר הטייס:
https://youtu.be/UprV0hdyYkQ
ומציאת מטוסו ב-2008:
https://youtu.be/jBgfZ2qNosY
מה קרה בנס על ההדסון?
בהיסטוריה של התעופה ידועים מקרים רבים של נחיתת אונס, אבל אחת המעניינות שבהן התרחשה קצת לפני השעה 3 וחצי בצהריים, ביום חמישי ה-15 בינואר 2009. אז יצאה לדרכה מנמל התעופה לה גוארדיה בניו יורק, טיסה 1549 של חברת התעופה US Airways.
בתום ההמראה, שעברה חלק, הרים הטייס את עיניו, וראה עשרות ציפורים על כל רוחב החלון. בחלקיק שנייה פגע המטוס בלהקת ציפורים, שעפה היישר אל מנועיו. המנועים הפסיקו לעבוד ובן רגע הפך המטוס כולו לדאון עצום, שבתוך דקות עתיד להתרסק.
זה היה הרגע שבו קיבל הקברניט צ'סלי סאלנברגר את אחת ההחלטות הקשות בחייו. הוא פעל בניגוד להוראות ובמקום לחזור ולנחות בשדה התעופה, עם מנועים כבויים וסיכויים כמעט ודאיים להתרסקות, הוא בחר בפתרון שונה ויצירתי יותר - סאלנברגר הנחית את המטוס בנהר ההדסון, שעובר ליד מנהטן. הנחיתה הצליחה וחייהם של כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות ניצלו.
נחיתת האונס בנהר ההדסון, המפריד בין ניו יורק לניו ג'רזי הייתה חסרת תקדים. היא הייתה בתוך מי הנהר, בסמוך לרחוב 48 בפינת ברודוויי בניו יורק. אבל החשוב הוא שהייתה במרחק של כ-900 מטרים מ-3 מעבורות גדולות. הטייס עשה זאת, לדבריו, כדי שהחילוץ של הנוסעים יהיה מהיר ובטוח, באמצעות המעבורות הללו.
הוא צדק. בתוך דקות יצאו הנוסעים, בחליפות ההצלה שלהם והמתינו על כנפי המטוס עד שהמעבורות הגיעו לאסוף אותן.
כשנודע על נחיתת האונס, הפך סלנברגר מיד לגיבור אמריקאי. הציבור האמריקאי לא הפסיק למחוא לו כפיים ולהעריץ את הטייס שנחת בתוך הנהר הגדול ושמר על חיי כל נוסעיו.
אבל האבסורד הגיע מאוחר יותר. מאחר שהמטוס ניזוק מהמים, ללא כל סיכוי לתקנו, סלנברגר נתבע על שלא שמר עליו וגרם לאובדן מטוס בשווי של 75 מיליון דולר. לא עזרה עדותו בפני הוועדת בטיחות התעופה בארצות הברית, ש"המטוס היה איטי מדי ונמוך מדי, מנועיו כבויים, כל ניסיון לחזור למעלה היה עלול להסתיים באסון".
כך או כך, הוא יצא מזה ונשאר בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי, בתור הטייס החכם והאמיץ, שנחת במי נהר ההדסון והציל את נוסעיו מאסון נורא.
הנה סיפור הנחיתה המדהימה על ההדסון:
https://youtu.be/4v7kASXPQMc
והקלטות מתא הטייס ברגעים המותחים הללו:
https://youtu.be/JItbos1tYZs
איך היה ג'ון דנבר לגיבור השקט של הקאנטרי?
מבין הגיבורים האבודים של המוסיקה האמריקאית, אמנים שמצאו את מותם בהתרסקויות מטוס או תאונות דרכים, ג'ון דנבר (John Denver) היה אחד מהיותר צפויים לכך. מי שהיה בנו של טייס ולמד מאביו להטיס מטוסים, שהה לא מעט זמן בהטסת מטוסים קלים.
דנבר, ששמו האמיתי הוא הנרי ג'ון דויטשנדורף, נולד בשנת 1943 בעיירה רוזוול שבניו מקסיקו. היה אחד הזמרים-יוצרים הבולטים של המאה ה-20.
בשל עבודת אביו כטייס בחיל האוויר האמריקאי, ילדותו עברה בנדודים תכופים ושינויי מגורים רבים. זה הקשה עליו לפתח קשרים חברתיים עמוקים, אך מנגד חיזק את סקרנותו ואת אהבתו לטבע ולמוזיקה.
בגיל 11 ג'ון מקבל גיטרה אקוסטית של גיבסון מסבתו וזו מתנה שעתידה לשנות את חייו ולהובילה אותו לייעודו כמוסיקאי ויוצר.
לאחר לימודיו באוניברסיטת טקסס טק, מחליט ג'ון הצעיר לשנות את שם משפחתו לדנבר, כמחווה לעיר בקולורדו שכבשה את ליבו. עם בחירתו, מתוך 250 מועמדים להצטרף לשלישיית צ'אד מיטשל, מתחילה הקריירה המוסיקלית שלו. אבל את פריצת הדרך האמיתית הוא יחווה כשיבחר בקריירת סולו. באלבומו הראשון, "Rhymes and Reasons" נכלל השיר "Leaving on a Jet Plane", שיהפוך ללהיט ענק ויזניק אותו למעמד של כוכב עולמי.
שנות ה-70 יהיו שיא הקריירה של דנבר. עם להיטים כמו "Take Me Home, Country Roads", "Annie's Song" ו-"Rocky Mountain High" הוא יהפוך ליוצר מוערך, עם מכירות שלא יאומנו. שיריו, שמתאפיינים במילים נוגעות ללב ובאהבה לטבע ולחיים הפשוטים, משלבים פולק, קאנטרי ומרכיבים של מוסיקת פופ. מקור השראה מרכזי בשיריו היו החוויות שצבר בנופי ארצות הברית, בדגש על הרי הרוקי וקולורדו.
בתקופה שבה יוצרים ומבצעים רבים התמקדו בנושאים פוליטיים וחברתיים טעונים, דנבר בחר להתמקד בשירי אהבה לטבע, לנוף ולאדם הפשוט. הגיבור השקט של מוסיקת הקאנטרי הקסים את המעריצים גם בשילוב שיצר בין פולק, קאנטרי ופופ, תוך שימוש בגיטרה אקוסטית ובמילים ליריות שחיברו אותו אל הקהל וההיפך.
באותו עשור הוא יזכה ב-12 אלבומי זהב ו-4 אלבומי פלטינה, יהפוך לאחד הקולות המזוהים של התקופה ויוליד המנונים תרבותיים שיחברו אנשים לנופים האמריקאיים ולתחושת השייכות. על הדרך הוא גם ירגיז פה ושם כוכבי קאנטרי שקינאו בהצלחתו וניסו לסדוק את קול הזהב שלו.
הם בטח שמחו בעשורים הבאים לגלות שהוא הפך לזמר עבר, שעדיין הופיע אך לא ככוכב בסדר גודל של הסוונטיז.
אך מעבר למוזיקה, דנבר היה פעיל סביבתי נלהב ופעל למען שמירת הטבע וזכויות האדם. הוא שילב את אהבתו לטבע בשיריו ובפעילותו הציבורית, השתמש בפרסומו לטובת פעילות סביבתית וחברתית. כבר בשנת 1976 הוא הקים את ארגון Windstar ופעל להעלאת המודעות לשמירה על כדור הארץ ומשאביו, לצד קידום של ערכי שלום ואהבה וגם ביקורים במקומות כמו ברית המועצות וצ'רנוביל, במטרה לתמוך בקהילות שנפגעו.
חייו של ג'ון דנבר הסתיימו בטרם עת, בשנת 1997. הייתה זו תאונת מטוס קל בקליפורניה, שלקחה את חייו. אך מורשתו המוזיקלית והערכית ממשיכה להדהד גם היום. בדרכו המיוחדת הצליח דנבר לגעת בליבם של מיליונים ברחבי העולם ולהותיר הרבה געגוע לשיריו ולאהבתו את מה שנכון לאהוב.
הנה סיפורו של ג'ון דנבר:
https://youtu.be/I_-b8HoYYTE
"עוזב במטוס סילון" עם מאמא קס, הסולנית הגדולה של "האבות והאימהות":
https://youtu.be/7BuwB0w0DKI
על הרי הרוקי:
https://youtu.be/k_WyUwNPOzQ
היו לו גם בלדות קאנטרי מלאות יופי, כמו "השיר של אנני" שכתב לאשתו אנני מארטל:
https://youtu.be/TyJRsp5t9mA
על מותו של הכוכב האהוב:
https://youtu.be/RcjlsFUa_sY
וסרט תיעודי על ההצלחה והאובדן של הזמר המצליח של מוסיקת הקאנטרי:
https://youtu.be/xzCSD1EtjQw?long=yes
מי היה האגרונום המרגל אהרון אהרונסון?
אהרון אהרונסון היה מדען ומרגל. הוא נחשב למדען הארץ ישראלי הראשון, בוטנאי ואגרונום בעל שם עולמי.
אהרונסון היה מי שהקים את מחתרת ניל"י, ביחד עם אבשלום פיינברג. הוא היה בן למשפחה ממייסדי זכרון יעקב, שבתחילה בחר לו קריירה של בוטנאי (חוקר צמחים) ואגרונום. כחוקר מבריק הוא הפך למפורסם בתגליותיו והקים וניהל בהמשך תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב.
בין הישגיו המדעיים-חקלאיים החשובים של אהרונסון ניתן למנות את גילוי "אם החיטה" ב-1906, שזיכה אותו בתהילה עולמית. גילוי זה איפשר לגדל חיטה עמידה ומשובחת יותר, גם בתנאים ובאזורים בעייתיים ובכמויות יבול כפולות ואף משולשות מהרגיל. בכך איפשרה תגליתו לצמצם את סכנת הרעב בעולם.
פעילותו הציבורית החלה כששוכנע שיש בכוחו לסייע לצבא הבריטי לנצח את השליט התורכי על ארץ ישראל. היתרון שראה בהבאת הבריטים לשלוט בארץ הוא בכך שהשתכנע שהבריטים יסכימו להקים בית לאומי לעם בארץ ישראל.
חברי הארגון שהקים וקרא לו ניל"י, העבירו מידע רב וחשוב מתוך הארץ אל מצרים, שם ישבו מפקדות הצבא הבריטי. חופש התנועה המוחלט שנתנו לו התורכים, גם בשביל מחקריו וגם מפני שהעריצו אותו, איפשר לו לרגל ולאסוף מידע שסייע רבות לבריטים.
בשלב מסוים הצטרפה למחתרת גם אחותו, שרה אהרונסון, שתרמה רבות לריגול נגד התורכים ושילמה בחייה, לאחר שנתפסה, נחקרה בעינויים והעדיפה להתאבד, כדי שלא להישבר ולהסגיר את חבריה למחתרת ניל"י.
לאחר גמר המלחמה וניצחון הבריטים הוא היה מהיהודים שהשפיעו והביאו ל"הצהרת בלפור". הצהרה זו דיברה על זכותם של היהודים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל והייתה לאחד מהרגעים החשובים בדרך למדינה יהודית.
אך אהרון לא זכה לראות את המדינה היהודית קמה. במהלך הדיונים באירופה על עתיד היהודים בארץ ישראל, באחת מהטיסות שערך בין לונדון לפריז, נעלם מטוסו. גורלו של אחד מגדולי החוקרים והמדענים של העם היהודי ולבטח האמיץ שבהם, לא נודע עד היום.
כיום, בעידן ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, מהווה תגלית "אם החיטה" שלו, את אחת התגליות החשובות מתמיד. היא אחראית ליבולים שהם לא פחות מהכרחיים להמשך קיומו של המין האנושי.
הנה סיפורו המופלא של אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/lasL3i5iMG4
על פעילות הריגול של אהרון אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/Ai58P8R0VqE?t=27s
ואהרונסון ופועלו במדע ובמחתרת ניל"י (עברית):
https://youtu.be/qfB4MCcFWXQ
ותכנית רדיו היסטורית על האיש ופעילותו (עברית):
https://youtu.be/lERF8Yd1vUI?long=yes
מה היה מטוס הנוסעים העל-קולי קונקורד?
הקונקורד היה מטוס נוסעים סילוני, שחצה את מהירות הקול. לצד מטוס הטופולב Tu-144 הרוסי, הוא היה היחיד מבין מטוסי הנוסעים שיכול היה לעשות זאת.
הקונקורד פותח בשנות ה-60 על ידי בריטניה וצרפת והופעל בשנים 1976-2003 בחברות תעופה מסוימות באירופה, בעיקר בתעופה הבריטית והצרפתית. מרבית טיסותיו הופעלו בקווים מלונדון ופריז לניו יורק ולוושינגטון.
עד להתרסקות של מטוס הקונקורד בטיסה 4590 של אייר פראנס, נחשב מטוס הקונקורד לשיא ההישגים של התעופה האזרחית.
טיסה 4590 התרסקה ב-25 ביולי 2000 לתוך בית מלון בצרפת וכל הנוסעים ואנשי הצוות שבה נספו. זו הייתה התאונה הקטלנית היחידה שבה היה מעורב הקונקורד, אבל היא הביאה לכך שבעקבות האסון הופסק לחלוטין השימוש במטוסי הקונקורד.
אך למעשה, מה שגרם להפסקת השימוש והפיתוח של הקונקורד היה ההשקעה המטורפת בתחזוקה שלו. בגלל המהירויות המטורפות שהוא הגיע אליהן עבר הקונקורד בלאי מטורף. כי בשיא המהירות שלו, התארך גוף הקונקורד ביותר מחצי מטר. כשהקונקורד מאט את מהירותו, הוא מתקצר לגודל המקורי.
התהליך הזה לבדו שוחק את הקונקורד מאד ומייקר את התחזוקה של מטוס כה גדול וחדשני. מכאן יצא שבשלב מסוים הבינו בחברות התעופה האירופיות שפשוט לא שווה להמשיך להחזיק ולהטיס את הקונקורד, מה גם שהבטיחות שלו גם היא לא הייתה מוצלחת במיוחד.
הנה סיפורו העצוב של הקונקורד המיתולוגי (בעברית):
https://youtu.be/qFfNzFfbUOA
על כשלון מטוס הנוסעים העל-קולי הגדול ביותר:
https://youtu.be/a_wuykzfFzE
סופו של פרויקט הקונקורד:
https://youtu.be/mAj2-mLZ0f8
בתחילה היה מטוס הקונקורד אחד ההישגים הגדולים של התעופה המודרנית:
http://youtu.be/v9bVFkDhGPE
המראה של מטוס הקונקורד:
https://youtu.be/5MCETiKCLhc
זה מה שנשאר - טיסן דמוי מטוס קונקורד:
http://youtu.be/2ZeGylHqo7M
את הקופסה השחורה המציא חוקר תאונות הטיס האוסטרלי דיוויד וורן בשנת 1953. וורן הוטרד מהעובדה שכשחוקרים תאונות מטוס יודעים מעט מדי על הסיבות לתאונה והנסיבות שבה היא נגרמה. היה לו גם עניין אישי בנושא, כי אביו נהרג בתאונת מטוס, כשהיה ילד, בשנת 1934 ומכיוון שלא היו לה עדים ולא נותרו בה ניצולים, למשפחה לא ניתן כל הסבר על נסיבותיה.
וורן, שהמתנה האחרונה שהעניק לו אביו הייתה מקלט רדיו, התמחה בבית הספר בבנייה של מקלטי רדיו ובאלקטרוניקה בכלל. אז טייפ, או רשמקול שישמור את השיחות בין הטייסים למגדל הפיקוח וביניהם בתא הטייס. כך, הוא חשב, ניתן יהיה לדעת יותר על נסיבות התאונות האיומות והלא ברורות הללו.
אבל כשוורן פנה לרשויות הטיס עם הרעיון, הוא נדחה מכל וכל.
ועדיין, רעיון הקופסה השחורה, שאז כמובן עוד לא נקרא כך, לא הונח על ידו הצידה. להיפך, בשנת 1956 יצא אב-הטיפוס הראשון של הקופסה השחורה, שהקליט אז 4 שעות של שמע. הוא היה קצת מדהים, אבל עדיין לא הרשים את הפקידים...
רצה המקרה ובכיר בריטי בעולם הטיס, שהגיע ב-1958 לביקור באוסטרליה, שמע על וורן וביקש לראות את אב הטיפוס שלא מומש. הוא, בניגוד לרשויות האוסטרליות, הבין מיד את חשיבותו של המכשיר, גם בחקר ובמניעה של תאונות טיס עתידיות וכן, גם את הפוטנציאל המסחרי של מקליט כזה. הוא פנה לוורן והציע לו לממן את הפיתוח ולהיות לשותפו.
מכאן הפך פיתוח ההמצאה למהיר ובמהלכו הוענק לה גם השם "קופסה שחורה". נעשתה שם עבודה מדהימה ביצירת מכשיר שלא ייהרס בחבטה קשה של התרסקות, באש ובמים. עם השנים נוספה לקופסה גם יכולת לשמור את נתוני מערכות המטוס, כדי ללמוד על כשלים טכניים שבגללם מטוסים מתרסקים ולתקנם.
המצאתו של ווקר הפכה בימינו לפריט חיוני, שלא לומר פריט חובה, בכל מטוס. תרומתה לבטיחות הטיסה ולעובדה שמסוכן היום הרבה פחות לטוס, מאשר לעלות על מכונית, היא תרומה שלא תאומן.
כך הפך היתום מאב, שאביו נהרג בתאונת טיסה, למי שהציל ברבות השנים המוני נוסעים אחרים, בזכות כישרון, התמדה, השראה ומיקוד בעשיית טוב. ומה אתם עשיתם למען העולם לאחרונה?
בשנות ה-60 אוסטרליה הייתה הראשונה שחייבה כל מטוס נוסעים להתקין ולשאת קופסה שחורה. זאת אחרי שמטוס נוסעים הולנדי F27 של חברת טראנס אייר אוסטרליה התרסק באחת מהמדינות שלה.
הנה סיפור המצאת הקופסה השחורה (עברית):
https://youtu.be/a5y-RMMUYdY
על המצאת הקופסה השחורה באנגלית:
https://youtu.be/xyfhbWT2gzU
וכך חוקרים התרסקויות של מטוסים (עברית):
https://youtu.be/xFYUveGqVlo
הוא מת צעיר מדי אבל הותיר מורשת אדירה, במיוחד לאור העובדה שלא הספיק להקליט כמעט כלום. קראו לו באדי הולי והוא לא ידע את זה אבל הוא עתיד להיות האדריכל של הביטלס, הלהקה הגדולה בהיסטוריה, מקור ההשפעה של הרולינג סטונז וזה שיום מותו יהיה "היום שהמוזיקה מתה".
מותו של באדי הולי (Buddy Holly) בהתרסקות מטוס קטן, עם עוד שני זמרים צעירים שאיתם הופיע שעה לפני כן, נראה בזמן אמת כעוד מוות עצוב של אמן פופולארי. אבל זה היה רגע משמעותי בתולדות הרוק. הולי היה אחד מגדולי הרוק ומי שפילס דרך למהפכה קטנה ובו-זמנית עצומה בכתיבת הרוק. הוא היה הזמר הראשון שכתב והלחין את להיטיו בעצמו.
היום רוב זמרי הרוק הם זמרים-יוצרים, אבל הולי, כראשון הרוקרים שביצע שירים שהוא עצמו כתב, היה סוג של מהפכן במוסיקת הרוק. עד אז הייתה חלוקה ברורה בין מבצעים ובין מחברי שירים. בהחלטה "החדשנית" הזו, לשיר את השירים שהוא כותב, הוא שינה את מוסיקת הרוק לתמיד. תודות לבאדי הולי השתחררו אינספור מוסיקאים, ביניהם שניים מהגדולים בכותבי מוסיקת הרוק, ג'ון לנון ופול מקרטני, והפכו ליוצרים-מבצעים, אנשים שהפלייליסט של הופעותיהם הוא ברובו פרי עטם.
השפעתו של באדי הולי על מוסיקאי רוק אחרים הייתה עצומה. כמו כולם בפיפטיז, הוא החל כמעריץ של אלביס פרסלי. אבל מרגע שהחליט להיות רוקר, בטקסס שבה גדל ועד שנהרג בתאונת מטוס, עברה בקושי שנה וחצי. במהלך קריירה קצרצרה הוא הקים את להקתו, הקְריקֶטס, בעברית "הצרצרים", ולהפוך למוסיקאי הראשון שהקליט שיר שהוא עצמו כתב.
תאונת המטוס שגדעה את חייו, לקחה לרוקנרול את אחד מכוכבי הענק בהתהוות, עם עוד שני זמרים מצליחים ומוכשרים להפליא. הזמר דון מקלין כתב בשיר "אמריקן פאי" על התאונה הזו בשורה הנפלאה-כואבת - שהיא הייתה "היום שבו מתה המוסיקה".
ואם באדי הולי היה פופולארי באמריקה, באנגליה הוא היה לוהט. ההערצה אליו עברה בשלבים שונים את זו של אלביס. העריצו אותו למשל הרולינג סטונז, מי שיהפכו ללהקת ענק בריטית. מיק ג'אגר וקית ריצ'ארדס המנהיגים של הסטונז העריצו אותו וכתבו בהשראתו לא מעט מלהיטיהם.
על שם "הצרצרים" של באדי הולי שכה העריצו, החליטה להקה צעירה אחרת לקרוא לעצמה "החיפושיות". הביטלס ראו עצמם כממשיכיו של באדי הולי המת. אחד משניהם, פול מקרטני, אף רכש בהמשך חייו את אוצר השירים שהספיק הולי לכתוב בקריירה הקצרה שלו, שהסתיימה בגיל 26.
הנה סיפור המטוס שהרג את באדי הולי וחבריו למוסיקה (עברית):
https://youtu.be/LKePuY-_h58
סיפורו של באדי הולי:
http://youtu.be/oNvtDuaIAjY
"בוכה, ממתין, מקווה" של באדי הולי:
http://youtu.be/LWdJ7Dy-3iY
והשברולט אימפלה, מהמכוניות האחרונות של באדי הולי:
http://youtu.be/mppMPqfe1FY
נחיתת אונס, או בשמה הנוסף "נחיתת חירום" (Emergency landing) היא מצב שבו מטוס נאלץ לנחות מיידית ולא כפי שתכנן או אפילו שלא בהכרח בשדה תעופה. הסיבה לנחיתה כזו היא לרוב סכנה מיידית או סכנה המתגלה לבטיחות הנוסעים והצוות.
מטרת נחיתת החירום היא להנחית את המטוס על הקרקע בצורה הכי בטוחה שניתן. ברור שנחיתות אונס הן עניין מפחיד ומלחיץ, אך מטרתן היא שמירה על חיי ובריאות הנוסעים והן צעד בטיחות הכרחי שמטרתו להציל חיים.
מרבית נחיתות החירום מסתיימות בהצלחה, כשהסיכון לפציעה או מוות במהלכן הוא נמוך יחסית.
#גורמים לנחיתת חירום
הסיבות לנחיתת אונס היא יכולות להיות כמה. לדוגמה:
בעיות מכניות - למשל תקלת מנוע, נזק מבני או בעיות טכניות אחרות המחייבות נחיתת חירום.
תנאי מזג אוויר - תנאי מזג אוויר קשים, כמו סערה משמעותית שעלולה להפוך את המשך הטיסה למסוכן.
מצב חירום רפואי - נוסע או איש צוות חולים באורח קשה עלולים להביא את הטייס למצב בו הוא ייאלץ להנחית את המטוס בהקדם האפשרי.
איומים ביטחוניים - חטיפת מטוס או איום ביטחוני אחר עלולים גם הם להוביל לנחיתת חירום.
#נהלים
במצב בו נחיתת חירום היא הכרחית, ישנה סדרת נהלים לפיהם הטייסים יפעלו, במטרה להבטיח את בטיחות הנוסעים וכל מי שעל המטוס. נהלים כאלה משתנים בהתאם לנסיבות וביניהם למשל:
הכרזת מצב חירום לפיקוח הטיסה.
מציאת אתר נחיתה מתאים - כמו שדה תעופה, שדה שטוח, כביש סלול או אפילו גוף מים כמו אגם.
הכנת המטוס לנחיתה - בצעדים כמו שחרור דלק (למניעת שריפה לאחר התרסקות של המטוס במקרה של נחיתה לא מוצלחת, או פריסת כנפיים וגלגלי נחיתה.
נהלים - לביצוע של נהלי נחיתת חירום המשתנים לפי סוג המטוס.
הנה ניתוח של נחיתת אונס מוצלחת:
https://youtu.be/HD6SoffTYzg
נחיתת חירום אמיתית מתוך תא הטייס:
https://youtu.be/RKTnT1rVmQo
נחיתת האונס הכי מוצלחת שיש:
https://youtu.be/JItbos1tYZs
ואוסף של נחיתות חירום שונות:
האדם הראשון שטס טיסת יחיד מסביב העולם בכדור פורח היה המיליארדר האמריקאי, ההרפתקן וחובב הטיס והאתגרים סטיב פוסט (Steve Fossett).
כבר מנעוריו הוא אהב הרפתקאות ואתגרים, כשטיפס על הרים ונהג לצאת לשחיות ארוכות בים הפתוח. בבגרותו הפך פוסט לאדם עשיר במסחר בורסאי בשווקים הפיננסיים ואז החל להגשים חלומות אתגריים.
הטיסה המופלאה על הכדור הפורח התרחשה בשנת 2002. אבל היא הייתה רק הישג אחד מרבים של פוסט, שכן הוא היה טייס שהחזיק בלא פחות מ-116 שיאים עולמיים בכדורים פורחים, מפרשיות, דאונים ומטוסים.
הוא הקיף את העולם גם במטוס החד-מנועי "גלובל פלייר" (Global Flyer), בו פוסט שבר שיא עולמי ב-2005, כשהקיף את העולם לבדו, ללא עצירה או תדלוק, בתוך 67 שעות.
הוא הקיף את העולם גם ביאכטה, התחרה במרוצי מכוניות ושבר שיאי מהירות על הקרקע.
אבל בספטמבר 2007 הכל הסתיים עבור האיש האמיץ ושובר השיאים הנועז. בעת שטס במטוסו מעל מדינת נבאדה שבארצות הברית, נעלם פוסט. מכאן החל מסע ארוך ומורכב למצוא אותו ורק שנה לאחר מכן נמצאו שרידי מטוסו של פוסט ואחדות מעצמותיו.
הנה מפעל חייו של סטיב פוסט, הטייס ששבר מעל 100 שיאי תעופה:
https://youtu.be/pk0hOK4MZdQ
פוסט אחרי חציית האוקיינוס השקט לבדו בכדור פורח:
https://youtu.be/Xb-2a5eWHbo
מטוס הסילון החד מנועי המתקדם "גלובל פלייר" בו הקיף את העולם בשיא מהירות עולמי:
https://youtu.be/Ml73lXW_jLs
קדימון לתכנית על אובדן מטוסו, החיפושים ומציאת שרידיו של המיליארדר הטייס:
https://youtu.be/UprV0hdyYkQ
ומציאת מטוסו ב-2008:
https://youtu.be/jBgfZ2qNosY
תאונות מטוס
בהיסטוריה של התעופה ידועים מקרים רבים של נחיתת אונס, אבל אחת המעניינות שבהן התרחשה קצת לפני השעה 3 וחצי בצהריים, ביום חמישי ה-15 בינואר 2009. אז יצאה לדרכה מנמל התעופה לה גוארדיה בניו יורק, טיסה 1549 של חברת התעופה US Airways.
בתום ההמראה, שעברה חלק, הרים הטייס את עיניו, וראה עשרות ציפורים על כל רוחב החלון. בחלקיק שנייה פגע המטוס בלהקת ציפורים, שעפה היישר אל מנועיו. המנועים הפסיקו לעבוד ובן רגע הפך המטוס כולו לדאון עצום, שבתוך דקות עתיד להתרסק.
זה היה הרגע שבו קיבל הקברניט צ'סלי סאלנברגר את אחת ההחלטות הקשות בחייו. הוא פעל בניגוד להוראות ובמקום לחזור ולנחות בשדה התעופה, עם מנועים כבויים וסיכויים כמעט ודאיים להתרסקות, הוא בחר בפתרון שונה ויצירתי יותר - סאלנברגר הנחית את המטוס בנהר ההדסון, שעובר ליד מנהטן. הנחיתה הצליחה וחייהם של כל 155 הנוסעים ואנשי הצוות ניצלו.
נחיתת האונס בנהר ההדסון, המפריד בין ניו יורק לניו ג'רזי הייתה חסרת תקדים. היא הייתה בתוך מי הנהר, בסמוך לרחוב 48 בפינת ברודוויי בניו יורק. אבל החשוב הוא שהייתה במרחק של כ-900 מטרים מ-3 מעבורות גדולות. הטייס עשה זאת, לדבריו, כדי שהחילוץ של הנוסעים יהיה מהיר ובטוח, באמצעות המעבורות הללו.
הוא צדק. בתוך דקות יצאו הנוסעים, בחליפות ההצלה שלהם והמתינו על כנפי המטוס עד שהמעבורות הגיעו לאסוף אותן.
כשנודע על נחיתת האונס, הפך סלנברגר מיד לגיבור אמריקאי. הציבור האמריקאי לא הפסיק למחוא לו כפיים ולהעריץ את הטייס שנחת בתוך הנהר הגדול ושמר על חיי כל נוסעיו.
אבל האבסורד הגיע מאוחר יותר. מאחר שהמטוס ניזוק מהמים, ללא כל סיכוי לתקנו, סלנברגר נתבע על שלא שמר עליו וגרם לאובדן מטוס בשווי של 75 מיליון דולר. לא עזרה עדותו בפני הוועדת בטיחות התעופה בארצות הברית, ש"המטוס היה איטי מדי ונמוך מדי, מנועיו כבויים, כל ניסיון לחזור למעלה היה עלול להסתיים באסון".
כך או כך, הוא יצא מזה ונשאר בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי, בתור הטייס החכם והאמיץ, שנחת במי נהר ההדסון והציל את נוסעיו מאסון נורא.
הנה סיפור הנחיתה המדהימה על ההדסון:
https://youtu.be/4v7kASXPQMc
והקלטות מתא הטייס ברגעים המותחים הללו:
https://youtu.be/JItbos1tYZs
מבין הגיבורים האבודים של המוסיקה האמריקאית, אמנים שמצאו את מותם בהתרסקויות מטוס או תאונות דרכים, ג'ון דנבר (John Denver) היה אחד מהיותר צפויים לכך. מי שהיה בנו של טייס ולמד מאביו להטיס מטוסים, שהה לא מעט זמן בהטסת מטוסים קלים.
דנבר, ששמו האמיתי הוא הנרי ג'ון דויטשנדורף, נולד בשנת 1943 בעיירה רוזוול שבניו מקסיקו. היה אחד הזמרים-יוצרים הבולטים של המאה ה-20.
בשל עבודת אביו כטייס בחיל האוויר האמריקאי, ילדותו עברה בנדודים תכופים ושינויי מגורים רבים. זה הקשה עליו לפתח קשרים חברתיים עמוקים, אך מנגד חיזק את סקרנותו ואת אהבתו לטבע ולמוזיקה.
בגיל 11 ג'ון מקבל גיטרה אקוסטית של גיבסון מסבתו וזו מתנה שעתידה לשנות את חייו ולהובילה אותו לייעודו כמוסיקאי ויוצר.
לאחר לימודיו באוניברסיטת טקסס טק, מחליט ג'ון הצעיר לשנות את שם משפחתו לדנבר, כמחווה לעיר בקולורדו שכבשה את ליבו. עם בחירתו, מתוך 250 מועמדים להצטרף לשלישיית צ'אד מיטשל, מתחילה הקריירה המוסיקלית שלו. אבל את פריצת הדרך האמיתית הוא יחווה כשיבחר בקריירת סולו. באלבומו הראשון, "Rhymes and Reasons" נכלל השיר "Leaving on a Jet Plane", שיהפוך ללהיט ענק ויזניק אותו למעמד של כוכב עולמי.
שנות ה-70 יהיו שיא הקריירה של דנבר. עם להיטים כמו "Take Me Home, Country Roads", "Annie's Song" ו-"Rocky Mountain High" הוא יהפוך ליוצר מוערך, עם מכירות שלא יאומנו. שיריו, שמתאפיינים במילים נוגעות ללב ובאהבה לטבע ולחיים הפשוטים, משלבים פולק, קאנטרי ומרכיבים של מוסיקת פופ. מקור השראה מרכזי בשיריו היו החוויות שצבר בנופי ארצות הברית, בדגש על הרי הרוקי וקולורדו.
בתקופה שבה יוצרים ומבצעים רבים התמקדו בנושאים פוליטיים וחברתיים טעונים, דנבר בחר להתמקד בשירי אהבה לטבע, לנוף ולאדם הפשוט. הגיבור השקט של מוסיקת הקאנטרי הקסים את המעריצים גם בשילוב שיצר בין פולק, קאנטרי ופופ, תוך שימוש בגיטרה אקוסטית ובמילים ליריות שחיברו אותו אל הקהל וההיפך.
באותו עשור הוא יזכה ב-12 אלבומי זהב ו-4 אלבומי פלטינה, יהפוך לאחד הקולות המזוהים של התקופה ויוליד המנונים תרבותיים שיחברו אנשים לנופים האמריקאיים ולתחושת השייכות. על הדרך הוא גם ירגיז פה ושם כוכבי קאנטרי שקינאו בהצלחתו וניסו לסדוק את קול הזהב שלו.
הם בטח שמחו בעשורים הבאים לגלות שהוא הפך לזמר עבר, שעדיין הופיע אך לא ככוכב בסדר גודל של הסוונטיז.
אך מעבר למוזיקה, דנבר היה פעיל סביבתי נלהב ופעל למען שמירת הטבע וזכויות האדם. הוא שילב את אהבתו לטבע בשיריו ובפעילותו הציבורית, השתמש בפרסומו לטובת פעילות סביבתית וחברתית. כבר בשנת 1976 הוא הקים את ארגון Windstar ופעל להעלאת המודעות לשמירה על כדור הארץ ומשאביו, לצד קידום של ערכי שלום ואהבה וגם ביקורים במקומות כמו ברית המועצות וצ'רנוביל, במטרה לתמוך בקהילות שנפגעו.
חייו של ג'ון דנבר הסתיימו בטרם עת, בשנת 1997. הייתה זו תאונת מטוס קל בקליפורניה, שלקחה את חייו. אך מורשתו המוזיקלית והערכית ממשיכה להדהד גם היום. בדרכו המיוחדת הצליח דנבר לגעת בליבם של מיליונים ברחבי העולם ולהותיר הרבה געגוע לשיריו ולאהבתו את מה שנכון לאהוב.
הנה סיפורו של ג'ון דנבר:
https://youtu.be/I_-b8HoYYTE
"עוזב במטוס סילון" עם מאמא קס, הסולנית הגדולה של "האבות והאימהות":
https://youtu.be/7BuwB0w0DKI
על הרי הרוקי:
https://youtu.be/k_WyUwNPOzQ
היו לו גם בלדות קאנטרי מלאות יופי, כמו "השיר של אנני" שכתב לאשתו אנני מארטל:
https://youtu.be/TyJRsp5t9mA
על מותו של הכוכב האהוב:
https://youtu.be/RcjlsFUa_sY
וסרט תיעודי על ההצלחה והאובדן של הזמר המצליח של מוסיקת הקאנטרי:
https://youtu.be/xzCSD1EtjQw?long=yes
אהרון אהרונסון היה מדען ומרגל. הוא נחשב למדען הארץ ישראלי הראשון, בוטנאי ואגרונום בעל שם עולמי.
אהרונסון היה מי שהקים את מחתרת ניל"י, ביחד עם אבשלום פיינברג. הוא היה בן למשפחה ממייסדי זכרון יעקב, שבתחילה בחר לו קריירה של בוטנאי (חוקר צמחים) ואגרונום. כחוקר מבריק הוא הפך למפורסם בתגליותיו והקים וניהל בהמשך תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב.
בין הישגיו המדעיים-חקלאיים החשובים של אהרונסון ניתן למנות את גילוי "אם החיטה" ב-1906, שזיכה אותו בתהילה עולמית. גילוי זה איפשר לגדל חיטה עמידה ומשובחת יותר, גם בתנאים ובאזורים בעייתיים ובכמויות יבול כפולות ואף משולשות מהרגיל. בכך איפשרה תגליתו לצמצם את סכנת הרעב בעולם.
פעילותו הציבורית החלה כששוכנע שיש בכוחו לסייע לצבא הבריטי לנצח את השליט התורכי על ארץ ישראל. היתרון שראה בהבאת הבריטים לשלוט בארץ הוא בכך שהשתכנע שהבריטים יסכימו להקים בית לאומי לעם בארץ ישראל.
חברי הארגון שהקים וקרא לו ניל"י, העבירו מידע רב וחשוב מתוך הארץ אל מצרים, שם ישבו מפקדות הצבא הבריטי. חופש התנועה המוחלט שנתנו לו התורכים, גם בשביל מחקריו וגם מפני שהעריצו אותו, איפשר לו לרגל ולאסוף מידע שסייע רבות לבריטים.
בשלב מסוים הצטרפה למחתרת גם אחותו, שרה אהרונסון, שתרמה רבות לריגול נגד התורכים ושילמה בחייה, לאחר שנתפסה, נחקרה בעינויים והעדיפה להתאבד, כדי שלא להישבר ולהסגיר את חבריה למחתרת ניל"י.
לאחר גמר המלחמה וניצחון הבריטים הוא היה מהיהודים שהשפיעו והביאו ל"הצהרת בלפור". הצהרה זו דיברה על זכותם של היהודים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל והייתה לאחד מהרגעים החשובים בדרך למדינה יהודית.
אך אהרון לא זכה לראות את המדינה היהודית קמה. במהלך הדיונים באירופה על עתיד היהודים בארץ ישראל, באחת מהטיסות שערך בין לונדון לפריז, נעלם מטוסו. גורלו של אחד מגדולי החוקרים והמדענים של העם היהודי ולבטח האמיץ שבהם, לא נודע עד היום.
כיום, בעידן ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים, מהווה תגלית "אם החיטה" שלו, את אחת התגליות החשובות מתמיד. היא אחראית ליבולים שהם לא פחות מהכרחיים להמשך קיומו של המין האנושי.
הנה סיפורו המופלא של אהרונסון (עברית):
https://youtu.be/lasL3i5iMG4
על פעילות הריגול של אהרון אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/Ai58P8R0VqE?t=27s
ואהרונסון ופועלו במדע ובמחתרת ניל"י (עברית):
https://youtu.be/qfB4MCcFWXQ
ותכנית רדיו היסטורית על האיש ופעילותו (עברית):
https://youtu.be/lERF8Yd1vUI?long=yes
הקונקורד היה מטוס נוסעים סילוני, שחצה את מהירות הקול. לצד מטוס הטופולב Tu-144 הרוסי, הוא היה היחיד מבין מטוסי הנוסעים שיכול היה לעשות זאת.
הקונקורד פותח בשנות ה-60 על ידי בריטניה וצרפת והופעל בשנים 1976-2003 בחברות תעופה מסוימות באירופה, בעיקר בתעופה הבריטית והצרפתית. מרבית טיסותיו הופעלו בקווים מלונדון ופריז לניו יורק ולוושינגטון.
עד להתרסקות של מטוס הקונקורד בטיסה 4590 של אייר פראנס, נחשב מטוס הקונקורד לשיא ההישגים של התעופה האזרחית.
טיסה 4590 התרסקה ב-25 ביולי 2000 לתוך בית מלון בצרפת וכל הנוסעים ואנשי הצוות שבה נספו. זו הייתה התאונה הקטלנית היחידה שבה היה מעורב הקונקורד, אבל היא הביאה לכך שבעקבות האסון הופסק לחלוטין השימוש במטוסי הקונקורד.
אך למעשה, מה שגרם להפסקת השימוש והפיתוח של הקונקורד היה ההשקעה המטורפת בתחזוקה שלו. בגלל המהירויות המטורפות שהוא הגיע אליהן עבר הקונקורד בלאי מטורף. כי בשיא המהירות שלו, התארך גוף הקונקורד ביותר מחצי מטר. כשהקונקורד מאט את מהירותו, הוא מתקצר לגודל המקורי.
התהליך הזה לבדו שוחק את הקונקורד מאד ומייקר את התחזוקה של מטוס כה גדול וחדשני. מכאן יצא שבשלב מסוים הבינו בחברות התעופה האירופיות שפשוט לא שווה להמשיך להחזיק ולהטיס את הקונקורד, מה גם שהבטיחות שלו גם היא לא הייתה מוצלחת במיוחד.
הנה סיפורו העצוב של הקונקורד המיתולוגי (בעברית):
https://youtu.be/qFfNzFfbUOA
על כשלון מטוס הנוסעים העל-קולי הגדול ביותר:
https://youtu.be/a_wuykzfFzE
סופו של פרויקט הקונקורד:
https://youtu.be/mAj2-mLZ0f8
בתחילה היה מטוס הקונקורד אחד ההישגים הגדולים של התעופה המודרנית:
http://youtu.be/v9bVFkDhGPE
המראה של מטוס הקונקורד:
https://youtu.be/5MCETiKCLhc
זה מה שנשאר - טיסן דמוי מטוס קונקורד:
http://youtu.be/2ZeGylHqo7M
