שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושה מנורת המקדש על שער טיטוס?
שער טיטוס (Arch of Titus) הוא שער שנבנה על ידי הקיסר דומיטיאנוס, שהקדיש אותו כשער ניצחון לאחיו טיטוס, לכבוד ניצחונו על היהודים והדיכוי של המרד הגדול בארץ ישראל, בשנת 70 לספירה. כשהחריב טיטוס את בית המקדש בירושלים, הוא הגלה עשרות אלפי יהודים לרומא כשבויים ועבדים.
שער טיטוס, שנבנה כשער ניצחון ומפאר את ניצחונו של טיטוס, מציג בין השאר גם תבליטים המספרים את סיפור הניצחון הרומאי. בין השאר יש בו תבליט שבו מתוארת ביזת ירושלים, לאחר חורבן בית המקדש השני וכיבוש ירושלים על ידי הרומאים. אם למישהו יש ספק, אז על השער מופיעה בלטינית עתיקה הכתובת: "פרטים משער טיטוס שמתארים את הביזה והשלל מירושלים".
אבל המיוחד באמת בשער טיטוס הוא בכך שהוא הרמז הרומאי היחידי שמעיד על גורלה של מנורת המקדש היהודי שנבזזה מבית המקדש על ידי הרומאים. בתבליט מופיעים שבויים יהודים, המובלים כפופים לרומא, כשהם נושאים את מנורת המקדש, את מזבח הזהב ואף כלי נגינה - הכל מבית המקדש שבירושלים.
במשך אלפי שנים הוזנח שער טיטוס, הלך והתפורר. במשך מאות שנים לא עברו יהודי רומא מתחת לשער הזה, שריד לחרפת הגלות והחורבן היהודי. רק במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעידן הפשיסטי של איטליה, הורה הדיקטטור האיטלקי מוסוליני לשפץ אותו. כמי ראה בשער הניצחון של טיטוס חלק מגדולת העם האיטלקי ותהילת האימפריה הרומית שקדמה לו, הוא רצה שהשער יפאר את רומא הפשיסטית ויקרין עליה מתהילת העבר.
עם קום מדינת ישראל, החליט הרב הראשי לישראל דאז, על אימוץ המנורה משער טיטוס כסמל המדינה וסמל לאומי לכל עם ישראל. ברבות השנים הועלתה ביקורת רבה לגבי ההחלטה. חוקרים רבים גרסו שאמנם יש למנורה שבציור שבעה קנים ובסיסה מזכיר את המדרגות, שעל פי האמונה היהודית נהג הכהן הגדול לעלות עליהן בדרך להדלקת הנרות.
אבל מנגד, הם גורסים, במנורה שבתבליט הרומי מופיעים פרטים בעייתיים שלא ייתכן שהם יהודיים. זה מתחיל מהבסיס המתומן של המנורה, ככל הנראה מעשה ידיו ודמיונו של אמן רומי או יווני. הסיבה - העיצוב אינו מזכיר את סגנון המנורה כפי שהוכר בהלכה היהודית. עוד מקור לביקורת על האותנטיות של ציור המנורה שבתבליט הם עיטורי בעלי החיים שמופיעים עליה.
לא יתכן, אומרים החוקרים, שבעלי חיים כמו אריות, דרקונים ובעלי חיים ימיים, שמובלטים על בסיס המנורה, הם ממקור יהודי. על פי ההלכה היהודית, ציורים שכאלה הם בחזקת עבודה זרה, שמקומה על מנורת בית המקדש אינו סביר מכל טעם שהוא.
הנה סיפורם של שער טיטוס והמנורה שעליו (עברית):
https://youtu.be/UTKXT1GIa1c
על התבליט המפורסם של גלות היהודים (עברית):
https://youtu.be/JGGz5dtbGQY
השער מקרוב:
https://youtu.be/SSuPczrQV38
ובאנגלית על הצד היהודי של שער טיטוס:
https://youtu.be/LOGWUJpWNSg
מה ההבדל בין תבליט לתחריט?
תבליט (Relief) ו"תחריט" (Engraving) הן שתי טכניקות באמנות, הפועלות בדרך הפוכה על המשטח. בעוד שתבליט יוצא החוצה מהרקע, מעין פסל שצמוד למשטח, התחריט הוא חריטה של דימויים לתוך המשטח, לרוב ללוח ההדפסה. במילים אחרות, התבליט בולט והתחריט שקוע.
בעולם העתיק שימש התבליט כמרכיב אדריכלי בבנייה של מקדשים וארמונות רבים, מתרבות מצרים העתיקה ועד לאדריכלות היוונית העתיקה והרומית. באמנות המודרנית יותר יצא התבליט מעולם האדריכלות והפך למדיום אמנותי נפרד, העומד בזכות עצמו. אפילו בציור הייתה טכניקה של תבליט, שנקראה "גרידל" ובה בלט החומר מבד הציור, ממש כמו תבליט עתיק.
בתחריט, לעומת זאת, נהגו לחרוט את הציור ללוח ההדפסה שבעבר היה עשוי בדרך כלל מנחושת. בתקופות מאוחרות יותר ובעידן החדש השתמש בחומרים רכים יותר. את את לוח ההדפסה חורט האמן בעזרת מכשיר חד שנקרא חֶרֶט. אל תוך החריצים של לוח ההדפסה יכניסו לפני ההדפסה צבע, שבעזרת מכבש הדפוס שמצמיד נייר אל לוח ההדפסה, יעבור הצבע שבתוך חריצי הלוח אל גיליון הנייר.
התחריט שימש במשך אלפי שנים כשיטה המקובלת לעיטור של תכשיטים וחפצי־נוי ממתכת. במאה ה-15 החלו אמנים שבעבר היו צורפים וחרשי מתכת, כמו אלברכט דירר ולוקס ואן ליידן, לנצל את נסיונם בתחום וליצור אמנות באותן טכניקות של חריטה. מאוחר יותר השתלטה הטכניקה החדשה והפשוטה יותר של התצריב על דפוס התחריט. בתקופה זו החלו אמנים שונים, שרמברנדט הוא המוכר מביניהם, לשלבה ביצירות התחריט שלהם.
כך יוצרים תחריט:
https://youtu.be/DVSjnNMJtOQ
תבליטים מצריים עתיקים:
https://youtu.be/OWGzQrj0mjw
התבליט משמש כיום גם לעיצוב פנים:
https://youtu.be/uzWoHt_6qUU
התחריטים האמנותיים נראים כך:
https://youtu.be/3p4aJo0rrsM
שיטה להדפסת תחריטים:
https://youtu.be/FpD8c3QM_LQ
שיטת ההדפסה של ויליאם בלייק לתחריטים:
https://youtu.be/96LUAaaPqRc
ותחריט בעיצוב תכשיטים וחפצי נוי ממשיך מימי קדם ועד היום:
https://youtu.be/MZkARnmOdyE
מהי המונה ליזה של תקופת האבן?
לכינוי ה"מונה ליזה של תקופת האבן" זכה תבליט פרהיסטורי שכונה "ונוס מלוסל" (Venus of Laussel). הצלמית שמופיעה בתבליט מציגה אשה הרה שמחזיקה בידה קרן שפע. ממש כמו את ה"מונה ליזה" של דה וינצ'י, מציגים ירחונים מדעיים וספרי אמנות רבים את הצלמית העתיקה הזו בהבלטה והפכו אותה למפורסמת גם בקרב אלה שאינם עוסקים במחקר.
התבליט שגודלו הוא כמטר וחצי התגלה בשנת 1911 במערת גיר באזור דורדון שבדרום מערב צרפת. חוקרים מעריכים שהוא בן כ-25,000 שנה, מהתקופה הפלאוליתית העליונה. ניתן לראותו במוזיאון להיסטוריה בבורדו שבצרפת.
הנה ונוס מלוסל:
https://youtu.be/sDgtOHr-9Nw
עוד פסלי ונוס שנוצרו במהלך התקופות הקדומות:
http://youtu.be/EqBmDhfJs-c
וגילוף ונוס מלוסל על עץ:
https://youtu.be/ij-HqjqcbJY
תבליטים
שער טיטוס (Arch of Titus) הוא שער שנבנה על ידי הקיסר דומיטיאנוס, שהקדיש אותו כשער ניצחון לאחיו טיטוס, לכבוד ניצחונו על היהודים והדיכוי של המרד הגדול בארץ ישראל, בשנת 70 לספירה. כשהחריב טיטוס את בית המקדש בירושלים, הוא הגלה עשרות אלפי יהודים לרומא כשבויים ועבדים.
שער טיטוס, שנבנה כשער ניצחון ומפאר את ניצחונו של טיטוס, מציג בין השאר גם תבליטים המספרים את סיפור הניצחון הרומאי. בין השאר יש בו תבליט שבו מתוארת ביזת ירושלים, לאחר חורבן בית המקדש השני וכיבוש ירושלים על ידי הרומאים. אם למישהו יש ספק, אז על השער מופיעה בלטינית עתיקה הכתובת: "פרטים משער טיטוס שמתארים את הביזה והשלל מירושלים".
אבל המיוחד באמת בשער טיטוס הוא בכך שהוא הרמז הרומאי היחידי שמעיד על גורלה של מנורת המקדש היהודי שנבזזה מבית המקדש על ידי הרומאים. בתבליט מופיעים שבויים יהודים, המובלים כפופים לרומא, כשהם נושאים את מנורת המקדש, את מזבח הזהב ואף כלי נגינה - הכל מבית המקדש שבירושלים.
במשך אלפי שנים הוזנח שער טיטוס, הלך והתפורר. במשך מאות שנים לא עברו יהודי רומא מתחת לשער הזה, שריד לחרפת הגלות והחורבן היהודי. רק במחצית הראשונה של המאה ה-20, בעידן הפשיסטי של איטליה, הורה הדיקטטור האיטלקי מוסוליני לשפץ אותו. כמי ראה בשער הניצחון של טיטוס חלק מגדולת העם האיטלקי ותהילת האימפריה הרומית שקדמה לו, הוא רצה שהשער יפאר את רומא הפשיסטית ויקרין עליה מתהילת העבר.
עם קום מדינת ישראל, החליט הרב הראשי לישראל דאז, על אימוץ המנורה משער טיטוס כסמל המדינה וסמל לאומי לכל עם ישראל. ברבות השנים הועלתה ביקורת רבה לגבי ההחלטה. חוקרים רבים גרסו שאמנם יש למנורה שבציור שבעה קנים ובסיסה מזכיר את המדרגות, שעל פי האמונה היהודית נהג הכהן הגדול לעלות עליהן בדרך להדלקת הנרות.
אבל מנגד, הם גורסים, במנורה שבתבליט הרומי מופיעים פרטים בעייתיים שלא ייתכן שהם יהודיים. זה מתחיל מהבסיס המתומן של המנורה, ככל הנראה מעשה ידיו ודמיונו של אמן רומי או יווני. הסיבה - העיצוב אינו מזכיר את סגנון המנורה כפי שהוכר בהלכה היהודית. עוד מקור לביקורת על האותנטיות של ציור המנורה שבתבליט הם עיטורי בעלי החיים שמופיעים עליה.
לא יתכן, אומרים החוקרים, שבעלי חיים כמו אריות, דרקונים ובעלי חיים ימיים, שמובלטים על בסיס המנורה, הם ממקור יהודי. על פי ההלכה היהודית, ציורים שכאלה הם בחזקת עבודה זרה, שמקומה על מנורת בית המקדש אינו סביר מכל טעם שהוא.
הנה סיפורם של שער טיטוס והמנורה שעליו (עברית):
https://youtu.be/UTKXT1GIa1c
על התבליט המפורסם של גלות היהודים (עברית):
https://youtu.be/JGGz5dtbGQY
השער מקרוב:
https://youtu.be/SSuPczrQV38
ובאנגלית על הצד היהודי של שער טיטוס:
https://youtu.be/LOGWUJpWNSg
תבליט (Relief) ו"תחריט" (Engraving) הן שתי טכניקות באמנות, הפועלות בדרך הפוכה על המשטח. בעוד שתבליט יוצא החוצה מהרקע, מעין פסל שצמוד למשטח, התחריט הוא חריטה של דימויים לתוך המשטח, לרוב ללוח ההדפסה. במילים אחרות, התבליט בולט והתחריט שקוע.
בעולם העתיק שימש התבליט כמרכיב אדריכלי בבנייה של מקדשים וארמונות רבים, מתרבות מצרים העתיקה ועד לאדריכלות היוונית העתיקה והרומית. באמנות המודרנית יותר יצא התבליט מעולם האדריכלות והפך למדיום אמנותי נפרד, העומד בזכות עצמו. אפילו בציור הייתה טכניקה של תבליט, שנקראה "גרידל" ובה בלט החומר מבד הציור, ממש כמו תבליט עתיק.
בתחריט, לעומת זאת, נהגו לחרוט את הציור ללוח ההדפסה שבעבר היה עשוי בדרך כלל מנחושת. בתקופות מאוחרות יותר ובעידן החדש השתמש בחומרים רכים יותר. את את לוח ההדפסה חורט האמן בעזרת מכשיר חד שנקרא חֶרֶט. אל תוך החריצים של לוח ההדפסה יכניסו לפני ההדפסה צבע, שבעזרת מכבש הדפוס שמצמיד נייר אל לוח ההדפסה, יעבור הצבע שבתוך חריצי הלוח אל גיליון הנייר.
התחריט שימש במשך אלפי שנים כשיטה המקובלת לעיטור של תכשיטים וחפצי־נוי ממתכת. במאה ה-15 החלו אמנים שבעבר היו צורפים וחרשי מתכת, כמו אלברכט דירר ולוקס ואן ליידן, לנצל את נסיונם בתחום וליצור אמנות באותן טכניקות של חריטה. מאוחר יותר השתלטה הטכניקה החדשה והפשוטה יותר של התצריב על דפוס התחריט. בתקופה זו החלו אמנים שונים, שרמברנדט הוא המוכר מביניהם, לשלבה ביצירות התחריט שלהם.
כך יוצרים תחריט:
https://youtu.be/DVSjnNMJtOQ
תבליטים מצריים עתיקים:
https://youtu.be/OWGzQrj0mjw
התבליט משמש כיום גם לעיצוב פנים:
https://youtu.be/uzWoHt_6qUU
התחריטים האמנותיים נראים כך:
https://youtu.be/3p4aJo0rrsM
שיטה להדפסת תחריטים:
https://youtu.be/FpD8c3QM_LQ
שיטת ההדפסה של ויליאם בלייק לתחריטים:
https://youtu.be/96LUAaaPqRc
ותחריט בעיצוב תכשיטים וחפצי נוי ממשיך מימי קדם ועד היום:
https://youtu.be/MZkARnmOdyE
לכינוי ה"מונה ליזה של תקופת האבן" זכה תבליט פרהיסטורי שכונה "ונוס מלוסל" (Venus of Laussel). הצלמית שמופיעה בתבליט מציגה אשה הרה שמחזיקה בידה קרן שפע. ממש כמו את ה"מונה ליזה" של דה וינצ'י, מציגים ירחונים מדעיים וספרי אמנות רבים את הצלמית העתיקה הזו בהבלטה והפכו אותה למפורסמת גם בקרב אלה שאינם עוסקים במחקר.
התבליט שגודלו הוא כמטר וחצי התגלה בשנת 1911 במערת גיר באזור דורדון שבדרום מערב צרפת. חוקרים מעריכים שהוא בן כ-25,000 שנה, מהתקופה הפלאוליתית העליונה. ניתן לראותו במוזיאון להיסטוריה בבורדו שבצרפת.
הנה ונוס מלוסל:
https://youtu.be/sDgtOHr-9Nw
עוד פסלי ונוס שנוצרו במהלך התקופות הקדומות:
http://youtu.be/EqBmDhfJs-c
וגילוף ונוס מלוסל על עץ:
https://youtu.be/ij-HqjqcbJY
