תקופת האבן קיבלה את שמה זה מכיוון שרוב השרידים שנמצאו מתקופה זו הם כלי אבן. האדם בתקופת האבן השתמש בסלעים שהצליח לסתת, במיוחד באבן צור לסוגיה, כדי ליצור כלי עבודה, כלי ציד וכלי נשק. זו הייתה תגלית מהפכנית בהתפתחות המין האנושי.

תקופת האבן, או התקופה הפלאוליתית, מתחילה בתקופה הפליאוליתית התחתונה, שהחלה לפני כמיליון שנים. יש בתקופה זו עידני ביניים, כמו העידן המסוליתי והעידן הנאוליתי. הם מייצגים את המעבר מעידן האבן הפשוטה לעידן האבן המלוטשת, רמות מומחיות שרוכש האדם הקדמון בשימוש באבן. בתקופה זו גם למד האדם להבעיר אש והשתמש בה להגנה, לחימום ולהכנת מזון.


הנה האדם לומד להבעיר אש (עברית):

http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=11m39s&end=14m32s


כך החל האדם לגדל גידולים חקלאיים ולביית חיות (עברית):

https://youtu.be/SasVGcBupDU?t=1m28s&end=4m04s


והאדם לומד בתקופת האבן ללטש אבנים לכלי עבודה (עברית):

http://youtu.be/y34c8cNjCys?t=7m55s&end=10m31s

אֵאוּרֵקָה (Eureka) או אאוריקה נועדה לציון גילוי או הבחנה חשובים. משתמשים במילה כדי לומר שהתגלה לי משהו או שהבנתי משהו חשוב. משום כך קראנו לסביבת הילדים שלנו כך. אגב, ביוונית עתיקה בטאו את זה הֵאוּרֵקָה וביוונית מודרנית אֶבְרִיקָה.

המלה נולדה מהקריאה המפורסמת של ארכימדס, לאחר שגילה בבית המרחץ את הדרך למדוד את נפחם של חומרים. במקרה שלו הוא גילה איך ניתן למדוד נפח הכתר של המלך היירון השני ובכך לוודא אם הכתר של המלך אכן עשוי מזהב טהור או שהוא מזויף ואינו מזהב. המשקל של הכתר היה ידוע, ביחס לכתר מזהב, אבל לא היתה דרך למדוד את הנפחים של שני כתרים כאלו כדי לוודא שאכן שניהם גם שוקלים אותו הדבר וגם בעלי נפח זהה (מה שאומר ששניהם עשויים מזהב טהור).

הדרך שמצא ארכימדס היתה למדוד נפח של גוף על ידי מדידת כמות המים שנדחית כשמשקיעים אותו בתוך המים. חשוב לציין כי הדיוק של השיטה מוטל בספק במקרה של הכתר אבל זהו הסיפור שמאחרי המילה הכי חשובה במדע הפופולארי והסיבה שחוק מדידת הנפח נקרא על שמו "חוק ארכימדס" והוא בשימוש עד היום כדי למדוד נפחם של עצמים וחומרים.


האם כך זה קרה? - הנה הסיפור (מתורגם):

https://youtu.be/ijj58xD5fDI


הסיפור המלא של ארכימדס וקריאתו אאוריקה (מתורגם):

https://youtu.be/0v86Yk14rf8?t=6s


וניסוי שממחיש את תגליתו של ארכימדס (עברית):

http://youtu.be/8S5g_Gv3T20?t=29s

כולם יודעים לספר שארכימדס רץ לפני אלפי שנים ברחובות עירו סירקוזה כשהוא עירום כביום היוולדו, תוך שהוא צועק בהתלהבות "אאוריקה!".

אבל לא כולם יודעים מהי התגלית המרעישה הזו שגרמה לו להתרוצץ כך אל מול עיני היוונים הנדהמים ולצעוק "מצאתי! מצאתי! אאוריקה!"...

ובכן, ארכימדס זכה לרגע של אאוריקה כזו בדיוק כשהוא רחץ בבית המרחץ המקומי. כן, ממש כמו שלראשנו בא לא פעם רעיון מצוין או פתרון לבעיה דווקא בזמן המקלחת, כך קרה גם לו.

בקיצור, הארכימדס המבריק הזה קולט שכשהוא מכניס משהו למי האמבטיה, עולים פני המים. לפתע עולה בדעתו שאם ימדוד את כמות המים שנדחית ומעלה את פני המים למעלה, בזמן שהוא משקיע חפץ בתוך המים, כתר למשל, הוא יוכל לדעת בדיוק את נפחו של הכתר.

זו שיטה מבריקה, חייבים להודות. והמקלחת ההיא הפכה ככל הנראה למקלחת החשובה בהיסטוריה, גם אם היא הסתיימה באותה ריצה מביכה וחשופה ברחובות העיר.

ואגב, הרעיון הזה היה כל כך מבריק ויצירתי בזמנו, עד שמאז נקרא חוק מדידת הנפח על שמו של המדען העירום, "חוק ארכימדס". ומה שלא פחות מעניין הוא שהחוק הזה משמש עד היום, גם אלפי שנים אחר כך, כדי למדוד את נפחם של עצמים וחומרים.


הנה סיפור התגלית של ארכימדס באמבטיה וריצת העירום המפורסמת בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/ijj58xD5fDI


עוד צד של סיפור ארכימדס וקריאתו אאוריקה (מתורגם):

https://youtu.be/0v86Yk14rf8?t=6s


וסיפור המעשה:

https://youtu.be/Mmc1whyS78k?long=yes

אריסטו (Aristotle), ללא ספק גאון שהקדים את עידן התגליות באלפי שנים, היה הראשון שהצליח לתת הוכחה מעין מדעית להיותו של כדור הארץ עגול.

עוד לפניו, היו כאלה כמו פיתגורס, שסברו שכדור הארץ הוא עגול. אבל על כתפי הנפיל פיתגורס נדרשה הוכחה שתהיה יותר ברורה, אפילו מוחצת, לעומת תיאוריות שאז נתפסו כסוג של מוסכמות - תיאוריות שגרסו שהעולם שטוח כמו צלחת או כזה שמונח על גב פילים שהם עצמם עומדים על צב ענקי וכל העניינים האלו.

אחד הנימוקים הטובים שאריסטו נתן לצורתו העגולה של כדור הארץ היה קשור בצורת ליקוי הלבנה שראו אז כולם מעת לעת.

הוא ידע שהארץ נמצאת במרכז קו דמיוני שעובר בין השמש לירח ואחת לזמן היא מטילה צל על הירח. זה נקרא ליקוי לבנה. אם הארץ הייתה שטוחה, הראה אריסטו, הצל היה לפעמים עגול ולעתים בצורת אליפסה, לפי ההיטל והזווית שביניהם. מכיוון שזה לא כך ושרק עצם בצורת כדור יטיל תמיד צל עגול על הירח, כתב אריסטו, הרי שהארץ היא כדור.

אבל אריסטו נתן עוד הוכחה יפה.

הוא הטעים שמכל מקומות על פני כדור הארץ רואים תמונת כוכבים אחרת. ימאים גם סיפרו שבמסעותיהם דרומה, על פני הים לכיוון אפריקה, נראה שהשמש משנה את האזימות, כלומר הכיוון, שממנו היא זורחת.

והרי אם הארץ הייתה שטוחה, אמר אריסטו, היינו רואים את אותה תמונת כוכבים בדיוק, כי הרי השמיים היו מעל משטח אחד בלבד. אין גם משמעות למרחק שבין נקודות התצפית על פני כדור הארץ, כי המרחק בין נקודות התצפית הוא כלום לעומת המרחק אל הכוכבים. זו הוכחה נוספת ודי מוחצת אפילו לבדה לכך שהארץ כדורית ולא שטוחה.


ניסוי בבית
=========
אחת מהוכחות ה"עגוליסטים" היא שאם הארץ הייתה שטוחה היה משתנה הצל שהיא מטילה על הירח, משתנה - לפעמים עגול ולעתים אליפסה.

אם תגזרו עיגול מנייר ותציבו אותו בין הקיר למנורה, תוכלו לראות שצורת הצל שעל הקיר משתנה, בין עיגול לאליפסה, לפי המיקום והזווית בה אתם אוחזים את הדיסקה. כדור, לעומת זאת, יהיה הגוף היחידי שיטיל תמיד צל עגול על הקיר. נסו זאת.


ההוכחה של אריסטו היא רק אחת האפשריות לצורתו העגולה של כדור הארץ (עברית):

https://youtu.be/oduN7zAVYgY


ההוכחה של אריסטו לצורתו העגולה של כדור הארץ:

https://youtu.be/vzImgJCgUkg


אריסטו וקודמיו חשבו יפה:

https://youtu.be/g36D7BMCkpc


ואזהרת קונספירציה - יכול להיות שכדור הארץ בכל זאת שטוח?

https://youtu.be/T4WjyTV98lg

"התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא פיקציה מגוחכת!" - פייר פשה, פרופסור לפיזיולוגיה מהעיר טולוז, שאמר את הדברים בשנת 1872, יכול היה לאכול מאז המון כובעים, כשהמון חיידקים עליהם... הפיקציה שראה פייר פשה, מדע הבקטריולוגיה שייסד לואי פסטר, פתחה פתח לעולם הרפואה המודרני, למחקרים מדהימים על תסיסה, למחקר המיקרוביולוגיה, לפיתוח תהליך הפיסטור ולתעשייה בריאה ועמידה של מוצרים כמו מוצרי חלב, מוצרי בירה, יינות, דבש ועוד.

נראה שקצת צניעות לא תזיק למדענים ופרופסורים בהתנצחויות אקדמיות עם עמיתים, הלא כן?


הנה תורת החיידקים וסיפורו של אבי תורת החיידקים לואי פסטר:

http://youtu.be/tDEbq3lavrc


ומצגת וידאו על לואי פסטר ומדע הבקטריולוגיה:

http://youtu.be/Wo-ewybcG-Y

תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.

האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.

השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).

כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.

המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.

בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.

כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.

אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.

באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.


#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.

במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.

בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.

באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.

במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.

ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.

גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.

הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.

בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.

גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.

האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".

תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.

במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.


הנה תור הזהב של האיסלאם:

https://youtu.be/mkDat9VMFpY


השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:

https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ


עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):

https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8


על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:

https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes


סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:

https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes


על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):

https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes


ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:

https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes

מחלת פרקינסון היא אחת ממחלות המוח הידועות והקשות הידועות לנו. זו מחלה ניוונית הפוגעת במערכת העצבים ומאופיינת בהפרעות מוטוריות שבראשן הרעידות, אותן רעידות הן שנתנו לה את שמה העברי שאיש לא משתמש בו, אך הוא אומר הכל: רטטת.

מעניין הסיפור על איך הגיע ג'יימס פרקינסון (James Parkinson) לתצפיותיו, שגילו ואבחנו, לראשונה, את המחלה שלימים תיקרא על שמו.

זה קרה ממש ברחוב. השנה היא 1817, כשפרקינסון שימש כרופא. האיש נהג לערוך הליכות ארוכות ברחובות לונדון, עירו. במהלך טיוליו היומיומיים, הוא שם לב לאנשים מסוימים שצעדו בצורה מאוד ייחודית - הם נטו להישען קדימה בזמן ההליכה, ידיהם רעדו גם כשהם עמדו במקום, והתנועה שלהם הייתה איטית ומוגבלת.

במקום להזמין אותם למרפאה שלו, ג'יימס בחר בגישה מעניינת - הוא עקב אחריהם ברחובות לונדון, בסודיות של סטוקרים, תוך שהוא מתעד את התנהגותם. דרך התצפיות הללו, הוא זיהה שישה אנשים שסבלו ממה שהוא כינה "שיתוק רועד" (Shaking Palsy). מה שמעניין הוא שהוא מעולם לא בדק אותם באופן רשמי - כל התובנות שלו הגיעו מהתצפיות הללו ברחוב.

הגישה הזו של פרקינסון - להיות מעין סטוקר מדעי ולהתבונן באנשים בסביבתם הטבעית במקום במרפאה - הייתה מאוד חדשנית לתקופתו. היא אפשרה לו לראות איך המחלה משפיעה על חיי היומיום של האנשים, ולא רק על הסימפטומים הרפואיים שלהם. זו הייתה דוגמה מוקדמת למה שהיום היינו מכנים מחקר אתנוגרפי בתחום הרפואה.

מעניין שלמרות שהתצפיות שלו היו מדויקות להפליא, לקח כמעט 60 שנה עד שהקהילה הרפואית התחילה להתייחס ברצינות לתיאור שלו את המחלה. רק כשהנוירולוג הצרפתי המפורסם ז'אן-מרטן שארקו (Jean-Martin Charcot) קרא למחלה על שמו של פרקינסון, היא התחילה לקבל את ההכרה המדעית שהגיעה לה.

קראו על הרטטת בתגית "מחלת פרקינסון".


הנה סיפורו של פרקינסון:

https://youtu.be/HMe2Xw4Vk-8?


המחלה, גורמיה, מאפייניה וכמה היא נפוצה (עברית):

https://youtu.be/6dvRVHQs9SQ


על סימנים וסימפטומים של פרקינסון, שיכולים להופיע עשרות שנים לפני שחולים בה (עברית):

https://youtu.be/y1ldOUE9l_w


תכנית על מחלת הפרקינסון (עברית):

https://youtu.be/4PiVYR58108?long=yes


והחוקר מהתגלית והאבחון של הפרקינסון:

https://youtu.be/YLeSNtt7-h4?long=yes

היה זה הארכיאולוג הווארד קרטר (Howard Carter) שגילה בשנת 1922 את מה שייחשב לתגלית הארכיאולוגית הגדולה בתולדות הארכיאולוגיה של מצרים העתיקה ואחת הגדולות בתולדות מדע הארכיאולוגיה בכלל.

קרטר, שעתיד להיות לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הארכיאולוגיה המצרית, נולד בלונדון ב-1874. בשל בריאותו הרופפת בילדותו, בילה זמן רב בסוואנג' (Swanage), עיירת חוף קטנה בדרום אנגליה, על חוף התעלה האנגלית.

בעיירה, שידועה בנופים והחופים היפים שבה ובמורשת הגיאולוגית שלה. התפתח כישרונו האמנותי, שעתיד לפתוח בפניו דלתות ולהוביל אותו, בגיל 17 בלבד, למסע מרתק למצרים.

קרטר החל את דרכו במצרים, לאחר שהוזמן לשם, כצייר ומעתיק של ציורי קיר עתיקים. הוא עבד שם עבור פרסי ניוברי, ארכיאולוג בריטי ידוע. תוך כדי עבודתו, ספג קרטר ידע רב בארכיאולוגיה, למד את השפה המצרית העתיקה, והתפתח כאוטודידקט, מאמן ציור לארכיאולוג מיומן.

קשה להאמין, אך התקדמותו המהירה הובילה אותו כבר בגיל 25 למשרה היוקרתית של המפקח הכללי של המונומנטים העתיקים בדרום מצרים, מטעם שירות העתיקות המצרי.

עוד לפני מה שתהיה תגליתו המפורסמת ביותר, כבר צבר קרטר ניסיון רב בחפירות חשובות. הוא עבד בקברו של תחותמס הראשון, שם ביצע עבודות שימור ותיעוד מדוקדקות. בדיר אל-בחרי, הוא תרם משמעותית לחפירת המקדש המרשים של המלכה חתשפסות. עבודתו בתל אל-עמארנה, עיר הבירה של פרעה אח'נאתון, הייתה חלק ממאמץ ארכיאולוגי נרחב שהעשיר את הבנתנו על תקופת האמארנה המסקרנת.

אך בנובמבר 1922, מגיע קרטר לשיא הקריירה שלו. ב-4 לנובמבר 1922 הוא מגלה בעמק המלכים את הכניסה לקברו של תות ענח' אמון. תגלית זו, שהתאפשרה הודות לתמיכתו הכלכלית של הלורד קרנרבון, שינתה את פני הארכיאולוגיה המצרית. ב-26 בנובמבר, כשנכנס רשמית לקבר, קרטר נתקל באוצר ארכיאולוגי חסר תקדים - קבר מלכותי כמעט שלם מתקופת הממלכה החדשה.

הקבר הכיל אלפי פריטים, ביניהם המסכה המפורסמת של תות ענח' אמון, רהיטים מפוארים, כלי נשק, תכשיטים, ואפילו מזון מיובש. תגלית זו סיפקה מידע עצום על החיים בתקופת הממלכה החדשה, על מנהגי הקבורה המלכותיים, ועל האומנות, האמנות והטכנולוגיה של מצרים העתיקה.

את עשר השנים הבאות הקדיש קרטר לתיעוד ושימור קפדניים של תכולת הקבר. עבודתו המדוקדקת הפכה לאבן דרך בארכיאולוגיה המצרית, וקבעה סטנדרטים חדשים בתחום. תגליתו המדהימה לא רק הפכה את קרטר למפורסם בעולם כולו, אלא גם עוררה מחדש את העניין הציבורי בארכיאולוגיה ובתרבות המצרית העתיקה.

הקריירה של הווארד קרטר היא מופת של הגשמה עצמית והוכחה כיצד תשוקה, סקרנות, לימוד עצמי, התמדה ומקצוענות יכולים להוביל לתגליות שניתן לומר בפה מלא ששינו את פני ההיסטוריה. עבודתו של קרטר ממשיכה להשפיע עד היום על הארכיאולוגיה המצרית וממשיכה להיות השראה לדורות של ארכיאולוגים בכל העולם.


הנה סיפור התגלית הגדולה בארכיאולוגיה של מצרים העתיקה:

https://youtu.be/B14DtKlT_Vg?long=yes


כך גילה קרטר את קבר תות אנך אמון:

https://youtu.be/gRg2WTrkDNc


תיאור דרמטי של גילוי קברו של הפרעה ה-11 תות אנח אמון:

https://youtu.be/e0X6nlufjg0


על הקבר ותכולתו שהתגלו לקרטר:

https://youtu.be/7a4ectZmpVo


פתיחת הקבר לציבור ב-1923 (ללא מילים):

https://youtu.be/zTXxgpjsB4w


איך גילה הווארד קרטר את קברו של תות ענח' אמון?

https://youtu.be/--ly9JEA_gk?long=yes


וסרט תיעודי ארוך על חייו ותגליתו הגדולה של הווארד קרטר:

https://youtu.be/AoqtH5OFaDQ?long=yes