שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מתנהל טקס התה ביפן?
טקס הכנת ושתיית התה תופס מקום חשוב במסורת היפנית ובתרבותה. זהו טקס מדויק ואסתטי מאוד, שאיש לא יבצע ביפן כלאחר-יד.
מהלך הטקס מוכתב ביפן מראש. מכיוון שהוא כולל תנועות קבועות ומוגדרות מראש, אין בו יותר מדי ספונטניות או ביטוי אישי. להיפך, זוהי מלאכה מדויקת, שכל תנועה בה מחושבת ונחשבת לחלק בלתי נפרד מהטקס המסורתי.
ועדיין, קיימות כמה שיטות שונות לביצוע הטקס. אחת משיטות הטקס מתחילה בהכנה התה, שמכינים מאבקת תה ירוק. מערבבים אותה באמצעות מברשת מיוחדת, תוך הקצפה במים חמים, אך לא רותחים ולא ממותקים.
לאחר חימום המים להכנת התה והוספת אבקת התה, היפנים נוהגים לאכול עוגיה יפנית, בצורה ובכמות מדויקות מאוד.
לאחר מכן היפאנים נוהגים להגיש את התה בספלי חרס ייחודיים, המיוצרים בעבודת יד ושונים זה מזה. מה שמעצבים במערב היו מכנים OneOf, קיצור של "One of a kind".
על הטקס שורה רוחה של תורת הזן, הגורסת שהתעמקות בפרטי הפרטים הקטנים והיומיומיים ביותר של החיים, היא שתביא את האדם להתעלות רוחנית. ההתעלות הזו בטקס התה מושגת על ידי הנינוחות וההרמוניה שמקנה למשתתפים העיסוק בפרטים הקטנים והטקסיים של הטקס.
כך מתנהל טקס התה של יפן, כפי שהוא מודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
טקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
וטקס התה המסורתי של יפאן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
מהו הגרניום הלימוני?
גרניום לימוני (Pelargonium graveolens) הוא שיח חזק, יפה וירוק-עד, שמציע שילוב נהדר של יופי, טעם וריח בצמח אהוב אחד.
הוא ידוע בשמות נוספים כמו פלרגון לימוני, פלרגוניום חריף, עַטְרָה או שבת ריחני.
לגרניום הלימוני יש חשיבות רבה בתעשיית הבשמים. בכדי לשמר את ריחו המיוחד מזקקים את העלווה שלו בתהליך תעשייתי. אף שהריח המוכר ביותר שלו הוא ריח הוורדים, יש זנים נוספים, עם ריחות של הדרים, מנטה, ורדים, אגוז מוסקט, קוקוס ועוד.
גם יהודי לוב וגם העולים מתוניסיה, משתמשים בו בהבדלה של מוצאי-שבת ובין השאר לברכת "עצי בשמים". יהודי לוב אף נוהגים להגיש לאורחים משקה חם עם עטרה.
#היסטוריה
מקור הגרניום הלימוני בדרום יבשת אפריקה, בדגש על דרום אפריקה, המדינה. זה אזור שבו צמחו מאות מיני פלרגוניום באופן טבעי. אבל הזן הפופולרי בימינו, כלל לא קיים בטבע, אלא פותח בשנות ה-80, כהכלאה של צמחים שונים שיצר ג'ים וארן, מגדל צמחים מדרום אפריקה.
בצפון אפריקה הגרניום הלימוני הוא צמח פופולרי שגם העולים לישראל ממדינות הים התיכון הכירו אותו בשמות שונים. יהודי לוב, למשל, מכנים אותו "עֲטְּר", בעוד שיהודי טוניסיה קוראים לו "עַטֶרְסָה'".
מכל מקום, הגרניום הלימוני ממשיך להיות צמח פופולרי, אם זה בזכות הקלות בה ניתן לגדל אותו, על שום ריחו הנעים או יופיו ואם בשל תכונותיו, עת ממשיך הצמח הקסום להקסים חובבי צמחים ברחבי העולם, שמרבים לגדלו בגינה, בעציץ, במטבח או בבקבוק רגיל.
#גינון
הגרניום הלימוני הוא צמח תבלין רב-שנתי, מלא בריח ופרחים יפים, בעל עלים משונצים בקצוות, עלווה ארומטית המדיפה ריח לימוני, חסכוני במים, קל להנבטה ומעולה בגינה ים-תיכוניות ובאדניות על המרפסת.
בגינה הוא צמח כיסוי נפלא, שיכול לכסות שטח ריק ולהחליף את העשביה. הפלרגוניום החריף הזה מצטיין בעמידות לתנאי יובש וחום, דורש השקיה מתונה וכדי לשמור על צורתו המסודרת גם גיזום קל, פעם בשנה. כדי לקבל אותו במראה צפוף ומוצק מומלץ לקטום אותו מעת לעת, לפי הצורך.
אחד היתרונות הגדולים שלו הוא יכולתו להפיץ את ריחו הנעים כשנוגעים בעליו או כשהרוח נושבת דרכם. מה שהופך אותו למושלם לשתילה בקרבת שבילים ואזורי ישיבה בגינה.
הצמח גם מושך דבורים ומאביקים ואם יש לכם עצים לא פוריים אז מומלץ ביותר לשתול אותו לידם והוא יביא אותם בהמוניהם.
זהו שיח עגלגל ומרשים, שפרחיו הקטנים פורחים באביב ובקיץ ומצטיינים בגווני ורוד-סגלגל. הצמח מגיע לגובה של בין 60 סנטימטרים ועד 100 סנטימטרים.
#מטבח
קולינרית, עלי הגרניום הלימוני מהווים תוספת ארומטית מפתיעה למגוון תבשילים ומשקאות. אפשר להוסיף אותם לתה, לסלטי פירות, לעוגות ולקינוחים.
במטבח ניתן להוסיף את העלים שלו לתיבול של סלטים, מרקים, חמוצים ובשר. העלים של הגרניום הלימוני יכולים להפוך לתוספי תזונה דיאטטיים, שנקראים מתילהקסנמין.
באפייה הוא מרכיב נהדר בעוגות, כמו גם לבישול ריבות וקונפיטורות.
במשקאות יכולים עלי הגרניום הלימוני להוסיף לתה כחליטת עלים ואפילו כתוסף לקפה שחור. העלים שלו מעולים ומוסיפים טעם וניחוח במשקאות חמים וקרים.
השף הצרפתי הנודע אלן דיקאס היה מהראשונים להכניס את העלים למנות גורמה, כאשר השתמש בהם להקניית ארומה עדינה לסורבה ולרטבים.
חובבי משקאות אלכוהוליים מוסיפים לעתים עלה טרי של גרניום לימוני לכוס ג'ין וטוניק, כדי להוסיף למשקה טוויסט ארומטי.
#רפואה
הגרניום הלימוני נהדר נגד צרבת. רק קוטפים עלה, שמים אותו בפה לרבע שעה והצרבת? - נעלמה.
הוא טוב גם נגד בחילות. מנגד, שנים רבות נפוץ המיתוס שבגינה או בעציץ הגרניום הלימוני ירחיק יתושים. אבל זה כנראה מיתוס אורבני, כי מחקרים מודרניים הפריכו לחלוטין את היכולת הזו שלו והוא לא דוחה ולא מרחיק יתושים.
מאיפה זה נולד, אם כך? - קבלו סיפור: הגרניום הלימוני אינו צמח שגדל בטבע. פיתח אותו בשנות ה-80 מגדל צמחים בשם ג'ים וארן. הוא ביצע הכלאה מיוחדת בין צמחים ויצר את הזן החדש. מסיבה מסחרית כנראה, האיש שיווק את הצמח כצמח דוחה יתושים, טענה שהניבה ודאי הרבה ברכה לביזנס אך כאמור נסתרה במחקרים מדעיים. ועדיין, באותן שנים הספיקה האגדה כדי להפוך אותו ללהיט בגינות פרטיות וציבוריות רבות.
#טיפוח
הגרניום הלימוני זכה לתהילה גם בעולם הארומתרפיה והקוסמטיקה הטבעית.
השמן האתרי המופק מעליו משמש בתכשירי טיפוח ומוצרי ספא, ומיוחסות לו תכונות מרגיעות ומאזנות.
שמן הגרניום מעולה ולא רק לארומתרפיה ועיסויים. משתמשים בו גם כדי לדלל את שמני הוורדים היקרים.
לטיפוח ביתי ממש פשוט ועובד - שימו למשך הלילה כוס של מים חמים, עם מספר עלים של גרניום לימוני. בבוקר תקבלו מי פנים נהדרים שיחדשו את העור, יעשו לו טוב וימתחו אותו.
הלימוני טוב גם נגד ריח רע מהפה. טבילת פיסת בד במישרה, למשל, אם תונח על העיניים - תעביר את הדלקת.
ברפואה העממית משתמשים בחליטות מהעלים של הגרניום הלימוני להקלה על מתח וחרדה, לטיפול בבעיות עיכול קלות ולהקלה על כאבי ראש. חשוב לציין שרוב השימושים הרפואיים אינם מגובים במחקרים קליניים נרחבים.
גרניום לימוני (עברית):
https://youtu.be/kuSHhwXyyoQ
הגרניום הלימוני פופולרי בכל מקום:
https://youtu.be/kK6ijYv4TRg
ויתרונות הגרניום הלימוני (עברית):
https://youtu.be/zWmcZ8jzYJ4
מהי זוטה לבנה?
זוטה לבנה (Micromeria fruticosa, White leaved savory או "Tea hyssop"), שהערבים קוראים לה "זופא", היא צמח בר עם ריח משגע, מעורר וממריץ, עשב תיבול ומרפא שגדל באזורי הים התיכון, בדגש על ישראל ומדינות המזרח התיכון.
ידוע אצל הערבים כ"עשב התה", הזוטה הלבנה היא שיח קטן ורב-שנתי המתאפיין בעלים קטנים, אפרפרים ומוארכים ופריחה לבנבנה עד סגלגלה.
לצמח ריח ארומטי עדין המזכיר מנטה. בזכות שמניו האתריים הוא נחשב לאחד מצמחי התבלין והמרפא המסורתיים בתרבות המקומית של ארץ ישראל והאזור.
הזוטה הלבנה מצטיינת בעמידותה לתנאי יובש ובכושרה לשגשג בקרקעות סלעיות ודלות. היא צומחת בטבע מהסלעים והאגדה מספרת שמי ששותים תה זוטה יקבלו ממנה את כוח הסלע.
הצמח מכיל שמנים אתריים המעניקים לו את הטעם והריח המיוחדים, כמו גם את תכונותיו הרפואיות המסורתיות ויכולותיו בהרחקת עש.
מעבר לשימושיו במטבח וברפואה, הזוטה הלבנה משולב בחיי היומיום בדרכים מגוונות. בשל ריחה הנעים, הזוטה משמשת להפגת ריח פה ולרענון הפה בלעיסת העלים הטריים שלה, כמעין "מסטיק טבעי" שהיה נפוץ באזורנו עוד לפני עידן מוצרי ההיגיינה המודרניים.
#גינון
הזוטה הלבנה פורחת לאורך מרבית חודשי השנה, עובדה שמעניקה לה יתרון גם כצמח נוי בגינות ים-תיכוניות.
בגינון, היא מהווה בחירה מצוינת גם לגינות חסכוניות במים, הודות לעמידותה ליובש ולפריחתה הממושכת.
תכונה מעניינת נוספת של הצמח הזה היא יכולתו לשמש כמונע צמחייה לא רצויה. העלים המתים של הזוטה מפרישים חומרים אללופתיים, המעכבים נביטה של צמחים אחרים מסביבה, מה שהופך אותה לצמח יעיל בשליטה טבעית על עשבייה.
#מטבח
ידועה בפי הערבים כ"עשב התה", הזוטה הלבנה מהווה את אחד מצמחי החליטה האהובים בישראל ומשמשת להכנת תה עם טעם מרענן ועדין.
ניתן לקצור אותה, לתלות כמה ענפים מאוגדים יחד לייבוש ולהשתמש כעלים יבשים להכנה של תה.
הטעם שלה מעט מזכיר מנטה, אך הוא עדין יותר ופחות חריף, עם נגיעה מתקתקה משהו. בכך היא תופסת במטבח המקומי מקום של כבוד, בחליטות תה מצוינות.
מעבר לחליטות, עלי הזוטה משתלבים בתיבול מנות שונות במטבח המקומי, במיוחד בתבשילי דגים, עוף וירקות.
במטבח הערבי והישראלי המסורתי, משתמשים בה להענקת ארומה מיוחדת לקישואים, דגים בגריל, תבשילי עוף ובשר, כאשר טעמה הייחודי תורם לעומק הטעמים של המנות. יש אפילו מי שמתבלים בה יוגורט. נסו ותיהנו!
#בריאות
ברפואה העממית, הזוטה הלבנה נחשבת לאוצר של סגולות מרפא. היא משמשת להקלה על בעיות במערכת הנשימה, כגון שיעול, הצטננות ואסתמה, בזכות יכולתה להרחיב סימפונות ולסייע בניקוז הריריות.
כמו כן, הצמח מסייע לשיפור תפקוד מערכת העיכול, מקל על כאבי בטן, גזים, בחילות ובעיות עיכול נוספות הודות לתכונותיו האנטי בקטריאליות.
מסורתית, מייחסים לזוטה גם השפעה מיטיבה על מערכת הלב וכלי הדם, כולל הפחתת לחץ דם.
נשים השתמשו בחליטות זוטה לבנה להקלה על כאבי מחזור, אך מנגד אין לצרוך אותה בתקופת ההיריון ובהנקה.
לצד השפעות על מצב הרוח כצמח משמח ומרגיע, היא משמשת כתרופה עממית גם להכנת קומפרסים להרגעת כוויות, פצעים ודלקות עיניים.
הזוטה הלבנה מהווה דוגמה מצוינת לצמח מקומי שהשתלב היטב בתרבות ובמסורת המקומית, החל מהגינה, דרך המטבח ועד לארון התרופות הביתי העממי, כשהיא מהווה חלק מהמורשת הצמחית העשירה של אזור הים התיכון.
#טיפ חשוב
אין להשתמש בו בתקופת ההריון וההנקה!
הנה הזוטה וההיסטוריה שלה (עברית):
https://youtu.be/DN7qeDt9hZY
פריחת הזוטה הלבנה (ללא מילים):
https://youtu.be/GZjP3Qm9gPI
עוד עליה ועל עליה (עברית):
https://youtu.be/3cIa2ZGh6dc
מצגת וידאו רעשנית על תה זוטה:
https://youtu.be/-IYQh2_yjcg
והגיגים על תה הזוטה הלבנה:
https://youtu.be/ncG3yvICMmI
מהו צמח הפיגם שנחשב "מגרש השדים"?
פיגם (Achillea millefolium) מצוי, או רודה, הם שמותיו של צמח שיכול לפי האמונה לגרש את השדים והרוחות מהבית ולהביא ברכה לשוכניו.
הרודה, המוכר במסורות עממיות כשומר מפני עין הרע, הוא סמל למלחמה בשדים. צורת העלים שלו מזכירה את ה"חמסה" למזל טוב.
יהודי המזרח גם נהגו להשתמש בעליו לבישום, בזמן ההבדלה של צאת השבת. יהודי צפון אפריקה קראו לו רוטה, התימנים קוראים לו שדאב ("שד בו"), יהודי עיראק זדאב והערבים קוראים לו "פי ג'אן" - כלומר "יש בו שד".
#גינון
הפיגם, הנקרא גם רודה, הוא שיח רב שנתי, עמיד לקרה ולשרב, אוהב שמש ישירה או חצי צל והשקיה בינונית. פריחתו צהובה ובאביב יש לו תפרחת דמויית סוכך.
הוא מדיף ריח עז וריחו החזק לעתים מרתיע אנשים מסוימים, אבל רבים שותלים אותו בעציצים בכניסה לבית ומרחיקים כך את עין הרע.
פריחתו צהובה והוא מפיץ ריח חזק ונהדר. אולי משום כך פונה אליו זחל זנב הסנונית, מהפרפרים היפים שיש, המתגלם על הפיגם. הזחל גם לועס אותו ומוסיף יופי רב לגינה שלנו.
#בריאות
יהודי אתיופיה מכנים את הפיגם "תנאדם", באמהרית "בריאות האדם". ואכן, לפיגם לא מעט סגולות מרפא. תה מעלי פיגם אמור להקל במקרים של הרעלות קיבה, לריפוי דלקות פרקים, לחיטוי ולהרגעה של עצבים והרגעה כללית.
שמן פיגם נחשב מצוין למריחה נגד כאבי ראש, בהצטננות עם קומפרס לחזה, טפטוף לאוזן במקרה של כאבי אוזניים, לטיפול בהרפס ועוד. הוא גם מכווץ ומחזיר טחורים למקומם. נשים בכאבי מחזור ימרחו אותו על הבטן התחתונה ויוקל להן.
אגב, זהירות אם אתם שותים אותו בתה, כי רבים סובלים מאלרגיה אליו.
#מטבח
הפיגם המצוי הוא צמח תבלין עם ארומה נפלאה. יש לו ריח נעים וכתבלין משמשים עליו לתה, לסלטים, למרקים, ירקות כבושים ולמאכלי בשר.
שנים רבות הוא שימש בהרבה מתכונים במזרח התיכון. בעבר הוסיפו אותו לנקניקים, לחמוצים ולזיתים והוסיפו את הניחוח שלו ליינות. היום הוא קצת פחות במטבח.
הנה הפיגם או הרוטה שמרחיק עין הרע ומושך את פרפרי זנב הסנונית המרהיב (עברית):
https://youtu.be/65oKPoLjckY
מלקט צמחים מספר על הפיגם (עברית):
https://youtu.be/8V5HuLmfheU
אגב, לא להתבלבל עם פיגם הבר הנדיר יותר שעושה קסמים בהרחקת יתושים (עברית):
https://youtu.be/9sJbtLhFBxs
הצד הבריאותי של הרודה (עברית):
https://youtu.be/hKO0sk-Xlec?long=yes
מה מיוחד בפרחי הקמומיל?
קמומיל (Chamomile) הוא אחד מהצמחים הרפואיים הוותיקים והנפוצים ביותר בעולם. זהו צמח חד-שנתי בעל פרחים לבנים עדינים עם מרכז צהוב בולט, שגובהו מגיע ל-30 סנטימטרים. עליו מחולקים דק והוא פורח בעיקר באביב ובתחילת הקיץ.
השימוש בקמומיל מתועד כבר במצרים העתיקה וברומא הקדומה, בהן השתמשו בו לטיפול בבעיות קיבה, פצעים ודלקות. השם נגזר מהמילה היוונית "chamaimelon" שמשמעותה מורכבת מ"chamai" (נמוך) "melon" (תפוח), על שום הריח המתוק והנעים שהוא מפיץ. האצולה המצרית השתמשה בקמומיל מרוסק על העור בגלל הניחוח הנעים שלו ומכיוון שהאמינו שהוא דוחה חרקים, הוא שימש גם בתהליכי החניטה.
#גינון
הקמומיל שייך למשפחת המורכבים (Asteraceae). הוא נחשב לצמח ידידותי למתחילים בגינון, מעדיף קרקע מנוקזת בינונית וחשיפה מלאה לשמש, אך סובל גם צל חלקי וקרקעות עניות. יש לזרוע אותו באביב וישירות בקרקע.
הקמומיל נוטה להתפשט מעצמו ולהתבסס בגינה דרך זריעה עצמית. אחת התכונות המעניינות שלו היא היכולת להדוף מזיקים טבעיים מהגינה, במיוחד כשהוא גדל ליד ירקות כמו כרוב וגזר.
כיום מגדלים שני סוגים עיקריים של קמומיל: הקמומיל הגרמני (Matricaria recutita) הקמומיל הרומי (Chamaemelum nobile). הגרמני, שנחשב לבעל תכונות רפואיות חזקות יותר, מכיל רכיבים פעילים כמו אפיגנין וביסבולול המעניקים לו את התכונות המרגיעות והאנטי-דלקתיות.
#מטבח
בעולם הקולינריה הקמומיל מוכר בעיקר כתה מרגיע, אך השימושים שלו מגוונים יותר. עלי הקמומיל הצעירים מוסיפים טעם עדין ומעט מר לסלטים. הפרחים משמשים להכנת דבש קמומיל, סירופים וליקרים.
בספרד השתמשו באופן מסורתי בקמומיל כחומר טעם בשרי, אך חשוב שלא להפריז בכמויות מכיוון שהטעם יכול להיות מריר מדי.
#תה קמומיל
תה הקמומיל מוכר כבר דורות רבים בתור המרגיע המושלם ומסייע גם לשינה טובה. הוא עמוס בנוגדי חמצון שעשויים להוריד את הסיכון למחלות לב ואפילו סרטן.
התה הזה מצוין לשיפור העיכול ולהרגעת מתח. כשקשה לכם והעצבים מאיימים להתפוצץ - זה הזמן לתה קמומיל והורדת עצבים.
הקמומיליה בתה מסייעת לבריאות העור, להפחתת אבנים בכליות ובמרה והתה הזה גם מעולה לבריאות מערכת העיכול ואפילו לסובלים מאולקוס.
#בריאות
ברפואה המסורתית נחשב הקמומיל למרגיע מערכת העיכול ולמשכך דלקות במערכת העיכול. התה שלו מוכר כמשכך כאבי בטן ומרגיע, הוא נפוץ במיוחד בטיפול בתינוקות עם קוליק.
סובלים מכאבי שרירים? השתוללתם יותר מדי בכושר? - קרמים מבוססי קמומיל הם מצוינים לשרירים.
במריחה חיצונית של תמצית קמומיל משתמשים גם לטיפול בגירויי עור ולפצעים קלים. המחקר המדעי המודרני מצא ראיות לתכונות אנטי-דלקתיות וליכולת לחסום ציטוקינים דלקתיים.
#רגישות לקמומיל
ישנם מי שרגישים לקמומיל ובמיוחד מי שסובלים מאלרגיה לצמחים ממשפחת המורכבים.
הנה הקמומיל וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/E9tLgN9ZDY8
בריאות הקמומיל:
https://youtu.be/gzpwzEGtvq8
במה טוב תה הקמומיל:
https://youtu.be/lTiUM0AXge8
מה תה קמומיל נותן לגופנו?
https://youtu.be/ztAze_JCRJU
גידול הקמומיל בגינה:
https://youtu.be/WRx8uYDxOD8
ומתי נכון לשתות אותו להרגעה ולשינה טובה?
https://youtu.be/XJmUeQrHyY4
מהו מאכל הטפיוקה?
אין לה טעם וטבחים אומרים שהיא רק גימיק, אבל אם כבר אז היא ממש אטרקטיבית ומיוחדת על כל שולחן. זוהי הטפיוקה (Tapioca)..
טפיוקה הוא חומר עשוי עמילן שמשתמשים בו להכנת מאכלים שונים, כולל קינוחים ופודינג טעים.
את הטפיוקה, שמקורו בברזיל, מפיקים משורש מיובש של צמח המניהוט. מברזיל הופץ הטפיוקה לארצות טרופיות נוספות ובשנים האחרונות אל העולם כולו.
את השורש שפעם ניתן היה למצוא רק בדרום אמריקה מגדלים כיום במקומות רבים בעולם.
למעשה, הטפיוקה הוא תוצר לוואי בתהליך של הכנת הפארופה, בדומה להכנת פסטה מחיטה. בבישול שלה, היא הופכת שקופה ובעלת מראה של ג'לי.
מה שיוצא בסוף ההכנה הוא מעין כדורי ג'לי שקוף ומושלם בשקיפותו שיש לו מרקם צמיגי של פודינג ואפס טעם. אגב, לקצת טעם וצבע, יש המוסיפים למי הבישול שלה תה ירוק או צ'אי וסוכר חום.
באסיה מכינים ממנה קינוח אסייתי קר מאוד, פודינג סמיך הכולל קוקוס, הרבה חלב ופירות טריים.
בברזיל נוהגים לכנות בשם "טפיוקה" סוג של פנקייקס שנקראים גם בייג'ו (Beijo). באסיה מייצרים את הטפיוקה משורשים שונים. ניתן לקנות אותו בתור קמח ולהכין ממנו פנקייקס ולחמניות טעימים.
הנה הטפיוקה:
https://youtu.be/O6eNdfGn5Pw
כך מייצרים טפיוקה (עברית):
https://youtu.be/cYNsvjazve0
בישול של פניני טפיוקה:
https://youtu.be/_1Aq19E94fI
וטפיוקה בברזיל היא סוג של קרפ:
https://youtu.be/3zsoZ9L_6zs
מהו עשב שיבא?
ידוע בשמו הערבי "שיבּא", השיבה (Shrubby wormwood) או לענה שיחנית בעברית, הוא שיח רב-שנתי מרהיב הבולט בנוף בזכות עלים ייחודיים בגווני כסוף-כחלחל, שטעמו מר וריחו חזק ואופייני.
ניתן להשתמש בכל חלקי הלענה, כולל השורשים, לצורכי מטבח ורפואה. נוטים לייחס לו תכונות מרגיעות ומשתמשים בו כתבלין המוסיף מעט מרירות חביבה לתה המוגש.
זהו צמח חזק במיוחד שמוצאו מאזור הים התיכון ובישראל הוא נדיר מאוד. הסברה היא שהוא גדל בר כצמח מתורבת שהופרה בטבע. תומכת בכך העובדה שאצלנו הוא גדל כצמח בר, בעיקר במקומות הסמוכים לאתרים צלבניים, מה שמחזק את ההשערה שהוא הובא לכאן בידי הצלבנים.
עם גבעולים זקופים ומקצועות כמעט עגולים, השיבא גדל בר בישראל, בעיקר בסלעי ההרים ובחול של מישור החוף.
בהיותו מקובל כצמח שמרחיק את תולעי הבטן, שמו באנגלית הוא "עשב התולעים". שמו המדעי ארטימיסיה, לעומת זאת, בא משמה של ארטמיס (Artemisia arborescens), אלת הציד היוונית.
#היסטוריה
ההיסטוריה של השיבה עשירה ומרתקת. תרבויות רבות באגן הים התיכון השתמשו בה כצמח מרפא לאורך אלפי שנים.
הלענה השיחנית קרובה למיני לענה המוזכרים בטקסטים עתיקים וגם בתנ"ך, בו נכתב בספר משלי "סוף מר כלענה", כמשל למרירות.
אחד השימושים המעניינים היה בתעשיית האלכוהול, שם שימשה להכנת אבסינת, משקה שנאסר במדינות רבות בתחילת המאה ה-20, בשל השפעות שיוחסו לו אז, בעוד שמחקרים מודרניים מצביעים על כך שהסכנות שיוחסו לו כמשקה היו במידה רבה מוגזמות.
#גינון
פורח בין אפריל לאוקטובר, השיבא הוא שיח פליט תרבות שהובא לארץ מאירופה, בתקופת הצלבנים. לגיוון צמחים ירוקים אחרים, הופכים אותה עליה הכסופים לבחירה נהדרת בעיצוב גינות ומסלעות ים-תיכוניות.
הלענה השיחנית היא צמח "חכם" מבחינה אקולוגית - צמח חסכן במים, המשגשג היטב באדמה קלה ומנוקזת היטב, בשמש או חצי צל, אינו דורש טיפוח אינטנסיבי, עמיד לקרה ולשרב ויש להשקותו בהשקיה מועטה עד בינונית ולא יותר.
השיח הזה גדל בר בישראל ובעוד ארצות במזרח התיכון. גובהו חצי מטר ויותר והוא מגיע עד לגובה של מטר וחצי. הלענה מואבקת על ידי דבורים ופרחיה הצהובים מזכירים קרקפות קטנות.
#במטבח
בשל טעמה המריר והעז השיבה משמשת השיבה בעדינות רבה כתבלין במטבח המסורתי הים-תיכוני. בין היתר היא מצוינת לתיבול של בשר, מרקים, סלטים וחמוצים.
בתרבויות מקומיות שונות משתמשים בעלי שיבא לתיבול תבשילים, להכנת תה צמחים מיוחד ולעיתים כתוספת למשקאות אלכוהוליים מרים. כבר בתלמוד הבבלי מוזכר השימוש במיני לענה כתבלין ליין. בעידן המודרני הוא משמש מול יין ורמוט או אבסינת.
את השיבא מוסיפים גם לחליטות תה שונות.
#רפואה
ברפואה המסורתית השיבה זכתה למעמד של "מרפא-כל". היא שימשה לטיפול במגוון רחב של מחלות, החל מבעיות עיכול, בחילות, הקאות, תולעים וטפילי מעיים ועד לכאבי מחזור, דלקות עיניים ומחלות עור.
יש שהשתמשו בשיבא להרגעה, להורדת לחץ הדם וכסיוע לכאבי ראש.
מחקרים מודרניים מאשרים חלק מהשימושים העתיקים ומצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון משמעותיות.
עם זאת, השימוש בשיבה דורש זהירות מיוחדת. הסיבה לכך היא שבמינונים גבוהים היא עלולה להיות רעילה, עובדה שהייתה ידועה גם לרופאים הקדמונים שהשתמשו בה.
#טיפים
בקיץ הלוהט כדאי להעביר את השיבה למקום מוצל.
הנה השיבה וההיסטוריה שלה (עברית):
https://youtu.be/o00VnbFKZdY
הלענה השיחנית תשמור על הגינה כמלכודת מזיקים (עברית):
https://youtu.be/uJytpcsGtTE
כבר מאות רבות השיבה משמשת לריפוי מחלות ומגיפות (עברית):
https://youtu.be/4S0_lEBefZA
ועוד אפשרויות לשימוש בשיבא כצמח מרפא (עברית):
https://youtu.be/5wfTpAG0SLk
איזה תה הוא הכי יקר בעולם?
התה בסין הוא מוצר ומשקה חובה. לא פעם מגיעים סוגי תה מסוימים למחירים גבוהים מאד. התה של האי ג'ונשאן (Junshan island), למשל, נחשב לתה יקר מאד.
אבל התה היקר ביותר שנמכר בעולם הוא תה יקר בהרבה. מדובר בתה שמספרים עליו גדולות ונצורות אבל קשה למצוא צילומים או סרטים שלו, כי התה הכי יקר בעולם הוא תה ירוק סיני שנקרא טיוגואנין (Thioguanine).
התה הזה עולה מעל 3,000 דולר לקילו תה. זה אומר שכוס קטנה של תה עולה להכין בבית כ-15 דולר, מעל 50 שקלים. בבית קפה סביר שהייתם משלמים לפחות 100 שקלים - עבור כוס אחת של תה.
אין עוד משקה בעולם שמוכנים לשלם עליו כל כך הרבה.
הנה התה היקר והפחות מרתיע של האי ג'ונשאן:
https://youtu.be/hlMYrblsZp4
שדות התה של ג'ונשאן (ללא מילים):
https://youtu.be/YEyZTewvils
ומבחן טעימה:
https://youtu.be/ILw-r9chwGM
מהם העיגולים השחורים והשקיות שמתחת לעיניים?
עיגולים שחורים (Dark circles) ושקיות מתחת לעיניים (Eye Bags) הן תופעות שנגרמות בשל גורמים כמו גנטיקה, תשישות מחוסר שינה, התייבשות, אלרגיות ולעתים גם בשל זמן מסך מוגזם.
אבל שני הגורמים העיקריים לתופעות הללו הן ההזדקנות והחשיפה המרובה לשמש. שני אלה גורמים לדלדול של הקולגן והאלסטין, שהם מרכיבים מאוד משמעותיים וחיוניים לעור בעל מראה צעיר.
#מה הקשר לזיקנה ולשמש?
ככל שאדם מתבגר, רמות הקולגן הטבעיות שלו הולכות ומתרוקנות. זה הולך ומגביר את רפיון העור וגורם להיווצרות של קמטים עדינים ולעור נפול, בין השאר מתחת לעיניים.
המחסור בקולגן ואלסטין, חומרים ששומרים על העור צעיר וגמיש, גם גורם לעור להפוך דק יותר. העור, ההופך דק באזור שמתחת לעיניים, חושף הרבה יותר את כלי הדם ובכך גורם להופעה של עיגולים שחורים באזור הזה.
מה שיכול להחמיר את התהליך הזה הוא חשיפה לקרני ה-UV המזיקות שבאור השמש.
#חומרי מנע לעיגולים שחורים ושקיות מתחת לעיניים
יש 3 מרכיבים שיסייעו להיפטר משקיות עיניים ועיגולי עיניים שחורים והם קפאין, רטינול וויטמין C.
קפאין - הוא בעל תכונות אנטי דלקתיות המרגיעות את העור ומפחיתות נפיחות. הוא מצוין לטיפול בנפיחות מתחת לעיניים ובעיגולים כהים מתחת לעיניים. זה קורה בזכות יכולתו לכווץ כלי דם ובכך לעודד היצרות שלהם, מה שמקטין את הנראות של כלי הדם שמתחת לעיניים, ובסופו של דבר מקטין את מראה העיגולים השחורים שמתחת להן.
רטינול - למעוניינים (מי לא?) בגוון פנים חלק, מוצק, בריא ורענן, זהו המרכיב הידוע ביותר. הרטינול נחשב למרכיב אנטי-אייג'ינג רב עוצמה לטיפוח העור. למעשה, הוא נגזרת של ויטמין A שממריץ את הייצור של קולגן חדש בגוף ומגביר את קצב תחלופת תאי העור. התוצאה תהיה שיפור גם בגוון העור וגם במרקם שלו.
ויטמין C - הוא בעל תפקיד מרכזי בהטמעה של הקולגן בעור. הגדלת כמות הקולגן תעזור לעיבוי העור הדק והעדין שמתחת לעיניים ותסייע להעלים עיגולים שחורים, קמטוטים ואפילו קמטים. אם נוסיף גם את העושר של ויטמין C בנוגדי חמצון, נקבל הגנה ואפקט מבהיר על העור.
#תרופת סבתא
להפחתה זמנית של הנפיחות והכהות מתחת לעיניים, הכינו תה ירוק (ואם אין אז תה שחור) והשתמשו בשקיק נתב להנחה מתחת לעיניים. רק זכרו שאחרי הרתחה של שקית התה חשוב לקרר אותה לחלוטין, לפני שמניחים אותה מתחת לעיניים.
#איפור
להעלמת שקיות מתחת לעיניים ועיגולים שחורים מסביב או מתחת לעיניים ראו בתגית "קונסילר".
על טיפולים אסתטיים לאזור העיניים (עברית):
https://youtu.be/byW_C34TIX0
למה נוצרות השקיות מתחת לעיניים (עברית):
https://youtu.be/1Ae9-8Gbino
וטיפול טבעי בשקיות עיניים ובעיגולים השחורים (עברית):
https://youtu.be/ul-naUAtG4U
טקס הכנת ושתיית התה תופס מקום חשוב במסורת היפנית ובתרבותה. זהו טקס מדויק ואסתטי מאוד, שאיש לא יבצע ביפן כלאחר-יד.
מהלך הטקס מוכתב ביפן מראש. מכיוון שהוא כולל תנועות קבועות ומוגדרות מראש, אין בו יותר מדי ספונטניות או ביטוי אישי. להיפך, זוהי מלאכה מדויקת, שכל תנועה בה מחושבת ונחשבת לחלק בלתי נפרד מהטקס המסורתי.
ועדיין, קיימות כמה שיטות שונות לביצוע הטקס. אחת משיטות הטקס מתחילה בהכנה התה, שמכינים מאבקת תה ירוק. מערבבים אותה באמצעות מברשת מיוחדת, תוך הקצפה במים חמים, אך לא רותחים ולא ממותקים.
לאחר חימום המים להכנת התה והוספת אבקת התה, היפנים נוהגים לאכול עוגיה יפנית, בצורה ובכמות מדויקות מאוד.
לאחר מכן היפאנים נוהגים להגיש את התה בספלי חרס ייחודיים, המיוצרים בעבודת יד ושונים זה מזה. מה שמעצבים במערב היו מכנים OneOf, קיצור של "One of a kind".
על הטקס שורה רוחה של תורת הזן, הגורסת שהתעמקות בפרטי הפרטים הקטנים והיומיומיים ביותר של החיים, היא שתביא את האדם להתעלות רוחנית. ההתעלות הזו בטקס התה מושגת על ידי הנינוחות וההרמוניה שמקנה למשתתפים העיסוק בפרטים הקטנים והטקסיים של הטקס.
כך מתנהל טקס התה של יפן, כפי שהוא מודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
טקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
וטקס התה המסורתי של יפאן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
גרניום לימוני (Pelargonium graveolens) הוא שיח חזק, יפה וירוק-עד, שמציע שילוב נהדר של יופי, טעם וריח בצמח אהוב אחד.
הוא ידוע בשמות נוספים כמו פלרגון לימוני, פלרגוניום חריף, עַטְרָה או שבת ריחני.
לגרניום הלימוני יש חשיבות רבה בתעשיית הבשמים. בכדי לשמר את ריחו המיוחד מזקקים את העלווה שלו בתהליך תעשייתי. אף שהריח המוכר ביותר שלו הוא ריח הוורדים, יש זנים נוספים, עם ריחות של הדרים, מנטה, ורדים, אגוז מוסקט, קוקוס ועוד.
גם יהודי לוב וגם העולים מתוניסיה, משתמשים בו בהבדלה של מוצאי-שבת ובין השאר לברכת "עצי בשמים". יהודי לוב אף נוהגים להגיש לאורחים משקה חם עם עטרה.
#היסטוריה
מקור הגרניום הלימוני בדרום יבשת אפריקה, בדגש על דרום אפריקה, המדינה. זה אזור שבו צמחו מאות מיני פלרגוניום באופן טבעי. אבל הזן הפופולרי בימינו, כלל לא קיים בטבע, אלא פותח בשנות ה-80, כהכלאה של צמחים שונים שיצר ג'ים וארן, מגדל צמחים מדרום אפריקה.
בצפון אפריקה הגרניום הלימוני הוא צמח פופולרי שגם העולים לישראל ממדינות הים התיכון הכירו אותו בשמות שונים. יהודי לוב, למשל, מכנים אותו "עֲטְּר", בעוד שיהודי טוניסיה קוראים לו "עַטֶרְסָה'".
מכל מקום, הגרניום הלימוני ממשיך להיות צמח פופולרי, אם זה בזכות הקלות בה ניתן לגדל אותו, על שום ריחו הנעים או יופיו ואם בשל תכונותיו, עת ממשיך הצמח הקסום להקסים חובבי צמחים ברחבי העולם, שמרבים לגדלו בגינה, בעציץ, במטבח או בבקבוק רגיל.
#גינון
הגרניום הלימוני הוא צמח תבלין רב-שנתי, מלא בריח ופרחים יפים, בעל עלים משונצים בקצוות, עלווה ארומטית המדיפה ריח לימוני, חסכוני במים, קל להנבטה ומעולה בגינה ים-תיכוניות ובאדניות על המרפסת.
בגינה הוא צמח כיסוי נפלא, שיכול לכסות שטח ריק ולהחליף את העשביה. הפלרגוניום החריף הזה מצטיין בעמידות לתנאי יובש וחום, דורש השקיה מתונה וכדי לשמור על צורתו המסודרת גם גיזום קל, פעם בשנה. כדי לקבל אותו במראה צפוף ומוצק מומלץ לקטום אותו מעת לעת, לפי הצורך.
אחד היתרונות הגדולים שלו הוא יכולתו להפיץ את ריחו הנעים כשנוגעים בעליו או כשהרוח נושבת דרכם. מה שהופך אותו למושלם לשתילה בקרבת שבילים ואזורי ישיבה בגינה.
הצמח גם מושך דבורים ומאביקים ואם יש לכם עצים לא פוריים אז מומלץ ביותר לשתול אותו לידם והוא יביא אותם בהמוניהם.
זהו שיח עגלגל ומרשים, שפרחיו הקטנים פורחים באביב ובקיץ ומצטיינים בגווני ורוד-סגלגל. הצמח מגיע לגובה של בין 60 סנטימטרים ועד 100 סנטימטרים.
#מטבח
קולינרית, עלי הגרניום הלימוני מהווים תוספת ארומטית מפתיעה למגוון תבשילים ומשקאות. אפשר להוסיף אותם לתה, לסלטי פירות, לעוגות ולקינוחים.
במטבח ניתן להוסיף את העלים שלו לתיבול של סלטים, מרקים, חמוצים ובשר. העלים של הגרניום הלימוני יכולים להפוך לתוספי תזונה דיאטטיים, שנקראים מתילהקסנמין.
באפייה הוא מרכיב נהדר בעוגות, כמו גם לבישול ריבות וקונפיטורות.
במשקאות יכולים עלי הגרניום הלימוני להוסיף לתה כחליטת עלים ואפילו כתוסף לקפה שחור. העלים שלו מעולים ומוסיפים טעם וניחוח במשקאות חמים וקרים.
השף הצרפתי הנודע אלן דיקאס היה מהראשונים להכניס את העלים למנות גורמה, כאשר השתמש בהם להקניית ארומה עדינה לסורבה ולרטבים.
חובבי משקאות אלכוהוליים מוסיפים לעתים עלה טרי של גרניום לימוני לכוס ג'ין וטוניק, כדי להוסיף למשקה טוויסט ארומטי.
#רפואה
הגרניום הלימוני נהדר נגד צרבת. רק קוטפים עלה, שמים אותו בפה לרבע שעה והצרבת? - נעלמה.
הוא טוב גם נגד בחילות. מנגד, שנים רבות נפוץ המיתוס שבגינה או בעציץ הגרניום הלימוני ירחיק יתושים. אבל זה כנראה מיתוס אורבני, כי מחקרים מודרניים הפריכו לחלוטין את היכולת הזו שלו והוא לא דוחה ולא מרחיק יתושים.
מאיפה זה נולד, אם כך? - קבלו סיפור: הגרניום הלימוני אינו צמח שגדל בטבע. פיתח אותו בשנות ה-80 מגדל צמחים בשם ג'ים וארן. הוא ביצע הכלאה מיוחדת בין צמחים ויצר את הזן החדש. מסיבה מסחרית כנראה, האיש שיווק את הצמח כצמח דוחה יתושים, טענה שהניבה ודאי הרבה ברכה לביזנס אך כאמור נסתרה במחקרים מדעיים. ועדיין, באותן שנים הספיקה האגדה כדי להפוך אותו ללהיט בגינות פרטיות וציבוריות רבות.
#טיפוח
הגרניום הלימוני זכה לתהילה גם בעולם הארומתרפיה והקוסמטיקה הטבעית.
השמן האתרי המופק מעליו משמש בתכשירי טיפוח ומוצרי ספא, ומיוחסות לו תכונות מרגיעות ומאזנות.
שמן הגרניום מעולה ולא רק לארומתרפיה ועיסויים. משתמשים בו גם כדי לדלל את שמני הוורדים היקרים.
לטיפוח ביתי ממש פשוט ועובד - שימו למשך הלילה כוס של מים חמים, עם מספר עלים של גרניום לימוני. בבוקר תקבלו מי פנים נהדרים שיחדשו את העור, יעשו לו טוב וימתחו אותו.
הלימוני טוב גם נגד ריח רע מהפה. טבילת פיסת בד במישרה, למשל, אם תונח על העיניים - תעביר את הדלקת.
ברפואה העממית משתמשים בחליטות מהעלים של הגרניום הלימוני להקלה על מתח וחרדה, לטיפול בבעיות עיכול קלות ולהקלה על כאבי ראש. חשוב לציין שרוב השימושים הרפואיים אינם מגובים במחקרים קליניים נרחבים.
גרניום לימוני (עברית):
https://youtu.be/kuSHhwXyyoQ
הגרניום הלימוני פופולרי בכל מקום:
https://youtu.be/kK6ijYv4TRg
ויתרונות הגרניום הלימוני (עברית):
https://youtu.be/zWmcZ8jzYJ4
זוטה לבנה (Micromeria fruticosa, White leaved savory או "Tea hyssop"), שהערבים קוראים לה "זופא", היא צמח בר עם ריח משגע, מעורר וממריץ, עשב תיבול ומרפא שגדל באזורי הים התיכון, בדגש על ישראל ומדינות המזרח התיכון.
ידוע אצל הערבים כ"עשב התה", הזוטה הלבנה היא שיח קטן ורב-שנתי המתאפיין בעלים קטנים, אפרפרים ומוארכים ופריחה לבנבנה עד סגלגלה.
לצמח ריח ארומטי עדין המזכיר מנטה. בזכות שמניו האתריים הוא נחשב לאחד מצמחי התבלין והמרפא המסורתיים בתרבות המקומית של ארץ ישראל והאזור.
הזוטה הלבנה מצטיינת בעמידותה לתנאי יובש ובכושרה לשגשג בקרקעות סלעיות ודלות. היא צומחת בטבע מהסלעים והאגדה מספרת שמי ששותים תה זוטה יקבלו ממנה את כוח הסלע.
הצמח מכיל שמנים אתריים המעניקים לו את הטעם והריח המיוחדים, כמו גם את תכונותיו הרפואיות המסורתיות ויכולותיו בהרחקת עש.
מעבר לשימושיו במטבח וברפואה, הזוטה הלבנה משולב בחיי היומיום בדרכים מגוונות. בשל ריחה הנעים, הזוטה משמשת להפגת ריח פה ולרענון הפה בלעיסת העלים הטריים שלה, כמעין "מסטיק טבעי" שהיה נפוץ באזורנו עוד לפני עידן מוצרי ההיגיינה המודרניים.
#גינון
הזוטה הלבנה פורחת לאורך מרבית חודשי השנה, עובדה שמעניקה לה יתרון גם כצמח נוי בגינות ים-תיכוניות.
בגינון, היא מהווה בחירה מצוינת גם לגינות חסכוניות במים, הודות לעמידותה ליובש ולפריחתה הממושכת.
תכונה מעניינת נוספת של הצמח הזה היא יכולתו לשמש כמונע צמחייה לא רצויה. העלים המתים של הזוטה מפרישים חומרים אללופתיים, המעכבים נביטה של צמחים אחרים מסביבה, מה שהופך אותה לצמח יעיל בשליטה טבעית על עשבייה.
#מטבח
ידועה בפי הערבים כ"עשב התה", הזוטה הלבנה מהווה את אחד מצמחי החליטה האהובים בישראל ומשמשת להכנת תה עם טעם מרענן ועדין.
ניתן לקצור אותה, לתלות כמה ענפים מאוגדים יחד לייבוש ולהשתמש כעלים יבשים להכנה של תה.
הטעם שלה מעט מזכיר מנטה, אך הוא עדין יותר ופחות חריף, עם נגיעה מתקתקה משהו. בכך היא תופסת במטבח המקומי מקום של כבוד, בחליטות תה מצוינות.
מעבר לחליטות, עלי הזוטה משתלבים בתיבול מנות שונות במטבח המקומי, במיוחד בתבשילי דגים, עוף וירקות.
במטבח הערבי והישראלי המסורתי, משתמשים בה להענקת ארומה מיוחדת לקישואים, דגים בגריל, תבשילי עוף ובשר, כאשר טעמה הייחודי תורם לעומק הטעמים של המנות. יש אפילו מי שמתבלים בה יוגורט. נסו ותיהנו!
#בריאות
ברפואה העממית, הזוטה הלבנה נחשבת לאוצר של סגולות מרפא. היא משמשת להקלה על בעיות במערכת הנשימה, כגון שיעול, הצטננות ואסתמה, בזכות יכולתה להרחיב סימפונות ולסייע בניקוז הריריות.
כמו כן, הצמח מסייע לשיפור תפקוד מערכת העיכול, מקל על כאבי בטן, גזים, בחילות ובעיות עיכול נוספות הודות לתכונותיו האנטי בקטריאליות.
מסורתית, מייחסים לזוטה גם השפעה מיטיבה על מערכת הלב וכלי הדם, כולל הפחתת לחץ דם.
נשים השתמשו בחליטות זוטה לבנה להקלה על כאבי מחזור, אך מנגד אין לצרוך אותה בתקופת ההיריון ובהנקה.
לצד השפעות על מצב הרוח כצמח משמח ומרגיע, היא משמשת כתרופה עממית גם להכנת קומפרסים להרגעת כוויות, פצעים ודלקות עיניים.
הזוטה הלבנה מהווה דוגמה מצוינת לצמח מקומי שהשתלב היטב בתרבות ובמסורת המקומית, החל מהגינה, דרך המטבח ועד לארון התרופות הביתי העממי, כשהיא מהווה חלק מהמורשת הצמחית העשירה של אזור הים התיכון.
#טיפ חשוב
אין להשתמש בו בתקופת ההריון וההנקה!
הנה הזוטה וההיסטוריה שלה (עברית):
https://youtu.be/DN7qeDt9hZY
פריחת הזוטה הלבנה (ללא מילים):
https://youtu.be/GZjP3Qm9gPI
עוד עליה ועל עליה (עברית):
https://youtu.be/3cIa2ZGh6dc
מצגת וידאו רעשנית על תה זוטה:
https://youtu.be/-IYQh2_yjcg
והגיגים על תה הזוטה הלבנה:
https://youtu.be/ncG3yvICMmI
פיגם (Achillea millefolium) מצוי, או רודה, הם שמותיו של צמח שיכול לפי האמונה לגרש את השדים והרוחות מהבית ולהביא ברכה לשוכניו.
הרודה, המוכר במסורות עממיות כשומר מפני עין הרע, הוא סמל למלחמה בשדים. צורת העלים שלו מזכירה את ה"חמסה" למזל טוב.
יהודי המזרח גם נהגו להשתמש בעליו לבישום, בזמן ההבדלה של צאת השבת. יהודי צפון אפריקה קראו לו רוטה, התימנים קוראים לו שדאב ("שד בו"), יהודי עיראק זדאב והערבים קוראים לו "פי ג'אן" - כלומר "יש בו שד".
#גינון
הפיגם, הנקרא גם רודה, הוא שיח רב שנתי, עמיד לקרה ולשרב, אוהב שמש ישירה או חצי צל והשקיה בינונית. פריחתו צהובה ובאביב יש לו תפרחת דמויית סוכך.
הוא מדיף ריח עז וריחו החזק לעתים מרתיע אנשים מסוימים, אבל רבים שותלים אותו בעציצים בכניסה לבית ומרחיקים כך את עין הרע.
פריחתו צהובה והוא מפיץ ריח חזק ונהדר. אולי משום כך פונה אליו זחל זנב הסנונית, מהפרפרים היפים שיש, המתגלם על הפיגם. הזחל גם לועס אותו ומוסיף יופי רב לגינה שלנו.
#בריאות
יהודי אתיופיה מכנים את הפיגם "תנאדם", באמהרית "בריאות האדם". ואכן, לפיגם לא מעט סגולות מרפא. תה מעלי פיגם אמור להקל במקרים של הרעלות קיבה, לריפוי דלקות פרקים, לחיטוי ולהרגעה של עצבים והרגעה כללית.
שמן פיגם נחשב מצוין למריחה נגד כאבי ראש, בהצטננות עם קומפרס לחזה, טפטוף לאוזן במקרה של כאבי אוזניים, לטיפול בהרפס ועוד. הוא גם מכווץ ומחזיר טחורים למקומם. נשים בכאבי מחזור ימרחו אותו על הבטן התחתונה ויוקל להן.
אגב, זהירות אם אתם שותים אותו בתה, כי רבים סובלים מאלרגיה אליו.
#מטבח
הפיגם המצוי הוא צמח תבלין עם ארומה נפלאה. יש לו ריח נעים וכתבלין משמשים עליו לתה, לסלטים, למרקים, ירקות כבושים ולמאכלי בשר.
שנים רבות הוא שימש בהרבה מתכונים במזרח התיכון. בעבר הוסיפו אותו לנקניקים, לחמוצים ולזיתים והוסיפו את הניחוח שלו ליינות. היום הוא קצת פחות במטבח.
הנה הפיגם או הרוטה שמרחיק עין הרע ומושך את פרפרי זנב הסנונית המרהיב (עברית):
https://youtu.be/65oKPoLjckY
מלקט צמחים מספר על הפיגם (עברית):
https://youtu.be/8V5HuLmfheU
אגב, לא להתבלבל עם פיגם הבר הנדיר יותר שעושה קסמים בהרחקת יתושים (עברית):
https://youtu.be/9sJbtLhFBxs
הצד הבריאותי של הרודה (עברית):
https://youtu.be/hKO0sk-Xlec?long=yes
תה ירוק
קמומיל (Chamomile) הוא אחד מהצמחים הרפואיים הוותיקים והנפוצים ביותר בעולם. זהו צמח חד-שנתי בעל פרחים לבנים עדינים עם מרכז צהוב בולט, שגובהו מגיע ל-30 סנטימטרים. עליו מחולקים דק והוא פורח בעיקר באביב ובתחילת הקיץ.
השימוש בקמומיל מתועד כבר במצרים העתיקה וברומא הקדומה, בהן השתמשו בו לטיפול בבעיות קיבה, פצעים ודלקות. השם נגזר מהמילה היוונית "chamaimelon" שמשמעותה מורכבת מ"chamai" (נמוך) "melon" (תפוח), על שום הריח המתוק והנעים שהוא מפיץ. האצולה המצרית השתמשה בקמומיל מרוסק על העור בגלל הניחוח הנעים שלו ומכיוון שהאמינו שהוא דוחה חרקים, הוא שימש גם בתהליכי החניטה.
#גינון
הקמומיל שייך למשפחת המורכבים (Asteraceae). הוא נחשב לצמח ידידותי למתחילים בגינון, מעדיף קרקע מנוקזת בינונית וחשיפה מלאה לשמש, אך סובל גם צל חלקי וקרקעות עניות. יש לזרוע אותו באביב וישירות בקרקע.
הקמומיל נוטה להתפשט מעצמו ולהתבסס בגינה דרך זריעה עצמית. אחת התכונות המעניינות שלו היא היכולת להדוף מזיקים טבעיים מהגינה, במיוחד כשהוא גדל ליד ירקות כמו כרוב וגזר.
כיום מגדלים שני סוגים עיקריים של קמומיל: הקמומיל הגרמני (Matricaria recutita) הקמומיל הרומי (Chamaemelum nobile). הגרמני, שנחשב לבעל תכונות רפואיות חזקות יותר, מכיל רכיבים פעילים כמו אפיגנין וביסבולול המעניקים לו את התכונות המרגיעות והאנטי-דלקתיות.
#מטבח
בעולם הקולינריה הקמומיל מוכר בעיקר כתה מרגיע, אך השימושים שלו מגוונים יותר. עלי הקמומיל הצעירים מוסיפים טעם עדין ומעט מר לסלטים. הפרחים משמשים להכנת דבש קמומיל, סירופים וליקרים.
בספרד השתמשו באופן מסורתי בקמומיל כחומר טעם בשרי, אך חשוב שלא להפריז בכמויות מכיוון שהטעם יכול להיות מריר מדי.
#תה קמומיל
תה הקמומיל מוכר כבר דורות רבים בתור המרגיע המושלם ומסייע גם לשינה טובה. הוא עמוס בנוגדי חמצון שעשויים להוריד את הסיכון למחלות לב ואפילו סרטן.
התה הזה מצוין לשיפור העיכול ולהרגעת מתח. כשקשה לכם והעצבים מאיימים להתפוצץ - זה הזמן לתה קמומיל והורדת עצבים.
הקמומיליה בתה מסייעת לבריאות העור, להפחתת אבנים בכליות ובמרה והתה הזה גם מעולה לבריאות מערכת העיכול ואפילו לסובלים מאולקוס.
#בריאות
ברפואה המסורתית נחשב הקמומיל למרגיע מערכת העיכול ולמשכך דלקות במערכת העיכול. התה שלו מוכר כמשכך כאבי בטן ומרגיע, הוא נפוץ במיוחד בטיפול בתינוקות עם קוליק.
סובלים מכאבי שרירים? השתוללתם יותר מדי בכושר? - קרמים מבוססי קמומיל הם מצוינים לשרירים.
במריחה חיצונית של תמצית קמומיל משתמשים גם לטיפול בגירויי עור ולפצעים קלים. המחקר המדעי המודרני מצא ראיות לתכונות אנטי-דלקתיות וליכולת לחסום ציטוקינים דלקתיים.
#רגישות לקמומיל
ישנם מי שרגישים לקמומיל ובמיוחד מי שסובלים מאלרגיה לצמחים ממשפחת המורכבים.
הנה הקמומיל וההיסטוריה שלו:
https://youtu.be/E9tLgN9ZDY8
בריאות הקמומיל:
https://youtu.be/gzpwzEGtvq8
במה טוב תה הקמומיל:
https://youtu.be/lTiUM0AXge8
מה תה קמומיל נותן לגופנו?
https://youtu.be/ztAze_JCRJU
גידול הקמומיל בגינה:
https://youtu.be/WRx8uYDxOD8
ומתי נכון לשתות אותו להרגעה ולשינה טובה?
https://youtu.be/XJmUeQrHyY4
אין לה טעם וטבחים אומרים שהיא רק גימיק, אבל אם כבר אז היא ממש אטרקטיבית ומיוחדת על כל שולחן. זוהי הטפיוקה (Tapioca)..
טפיוקה הוא חומר עשוי עמילן שמשתמשים בו להכנת מאכלים שונים, כולל קינוחים ופודינג טעים.
את הטפיוקה, שמקורו בברזיל, מפיקים משורש מיובש של צמח המניהוט. מברזיל הופץ הטפיוקה לארצות טרופיות נוספות ובשנים האחרונות אל העולם כולו.
את השורש שפעם ניתן היה למצוא רק בדרום אמריקה מגדלים כיום במקומות רבים בעולם.
למעשה, הטפיוקה הוא תוצר לוואי בתהליך של הכנת הפארופה, בדומה להכנת פסטה מחיטה. בבישול שלה, היא הופכת שקופה ובעלת מראה של ג'לי.
מה שיוצא בסוף ההכנה הוא מעין כדורי ג'לי שקוף ומושלם בשקיפותו שיש לו מרקם צמיגי של פודינג ואפס טעם. אגב, לקצת טעם וצבע, יש המוסיפים למי הבישול שלה תה ירוק או צ'אי וסוכר חום.
באסיה מכינים ממנה קינוח אסייתי קר מאוד, פודינג סמיך הכולל קוקוס, הרבה חלב ופירות טריים.
בברזיל נוהגים לכנות בשם "טפיוקה" סוג של פנקייקס שנקראים גם בייג'ו (Beijo). באסיה מייצרים את הטפיוקה משורשים שונים. ניתן לקנות אותו בתור קמח ולהכין ממנו פנקייקס ולחמניות טעימים.
הנה הטפיוקה:
https://youtu.be/O6eNdfGn5Pw
כך מייצרים טפיוקה (עברית):
https://youtu.be/cYNsvjazve0
בישול של פניני טפיוקה:
https://youtu.be/_1Aq19E94fI
וטפיוקה בברזיל היא סוג של קרפ:
https://youtu.be/3zsoZ9L_6zs
ידוע בשמו הערבי "שיבּא", השיבה (Shrubby wormwood) או לענה שיחנית בעברית, הוא שיח רב-שנתי מרהיב הבולט בנוף בזכות עלים ייחודיים בגווני כסוף-כחלחל, שטעמו מר וריחו חזק ואופייני.
ניתן להשתמש בכל חלקי הלענה, כולל השורשים, לצורכי מטבח ורפואה. נוטים לייחס לו תכונות מרגיעות ומשתמשים בו כתבלין המוסיף מעט מרירות חביבה לתה המוגש.
זהו צמח חזק במיוחד שמוצאו מאזור הים התיכון ובישראל הוא נדיר מאוד. הסברה היא שהוא גדל בר כצמח מתורבת שהופרה בטבע. תומכת בכך העובדה שאצלנו הוא גדל כצמח בר, בעיקר במקומות הסמוכים לאתרים צלבניים, מה שמחזק את ההשערה שהוא הובא לכאן בידי הצלבנים.
עם גבעולים זקופים ומקצועות כמעט עגולים, השיבא גדל בר בישראל, בעיקר בסלעי ההרים ובחול של מישור החוף.
בהיותו מקובל כצמח שמרחיק את תולעי הבטן, שמו באנגלית הוא "עשב התולעים". שמו המדעי ארטימיסיה, לעומת זאת, בא משמה של ארטמיס (Artemisia arborescens), אלת הציד היוונית.
#היסטוריה
ההיסטוריה של השיבה עשירה ומרתקת. תרבויות רבות באגן הים התיכון השתמשו בה כצמח מרפא לאורך אלפי שנים.
הלענה השיחנית קרובה למיני לענה המוזכרים בטקסטים עתיקים וגם בתנ"ך, בו נכתב בספר משלי "סוף מר כלענה", כמשל למרירות.
אחד השימושים המעניינים היה בתעשיית האלכוהול, שם שימשה להכנת אבסינת, משקה שנאסר במדינות רבות בתחילת המאה ה-20, בשל השפעות שיוחסו לו אז, בעוד שמחקרים מודרניים מצביעים על כך שהסכנות שיוחסו לו כמשקה היו במידה רבה מוגזמות.
#גינון
פורח בין אפריל לאוקטובר, השיבא הוא שיח פליט תרבות שהובא לארץ מאירופה, בתקופת הצלבנים. לגיוון צמחים ירוקים אחרים, הופכים אותה עליה הכסופים לבחירה נהדרת בעיצוב גינות ומסלעות ים-תיכוניות.
הלענה השיחנית היא צמח "חכם" מבחינה אקולוגית - צמח חסכן במים, המשגשג היטב באדמה קלה ומנוקזת היטב, בשמש או חצי צל, אינו דורש טיפוח אינטנסיבי, עמיד לקרה ולשרב ויש להשקותו בהשקיה מועטה עד בינונית ולא יותר.
השיח הזה גדל בר בישראל ובעוד ארצות במזרח התיכון. גובהו חצי מטר ויותר והוא מגיע עד לגובה של מטר וחצי. הלענה מואבקת על ידי דבורים ופרחיה הצהובים מזכירים קרקפות קטנות.
#במטבח
בשל טעמה המריר והעז השיבה משמשת השיבה בעדינות רבה כתבלין במטבח המסורתי הים-תיכוני. בין היתר היא מצוינת לתיבול של בשר, מרקים, סלטים וחמוצים.
בתרבויות מקומיות שונות משתמשים בעלי שיבא לתיבול תבשילים, להכנת תה צמחים מיוחד ולעיתים כתוספת למשקאות אלכוהוליים מרים. כבר בתלמוד הבבלי מוזכר השימוש במיני לענה כתבלין ליין. בעידן המודרני הוא משמש מול יין ורמוט או אבסינת.
את השיבא מוסיפים גם לחליטות תה שונות.
#רפואה
ברפואה המסורתית השיבה זכתה למעמד של "מרפא-כל". היא שימשה לטיפול במגוון רחב של מחלות, החל מבעיות עיכול, בחילות, הקאות, תולעים וטפילי מעיים ועד לכאבי מחזור, דלקות עיניים ומחלות עור.
יש שהשתמשו בשיבא להרגעה, להורדת לחץ הדם וכסיוע לכאבי ראש.
מחקרים מודרניים מאשרים חלק מהשימושים העתיקים ומצביעים על תכונות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון משמעותיות.
עם זאת, השימוש בשיבה דורש זהירות מיוחדת. הסיבה לכך היא שבמינונים גבוהים היא עלולה להיות רעילה, עובדה שהייתה ידועה גם לרופאים הקדמונים שהשתמשו בה.
#טיפים
בקיץ הלוהט כדאי להעביר את השיבה למקום מוצל.
הנה השיבה וההיסטוריה שלה (עברית):
https://youtu.be/o00VnbFKZdY
הלענה השיחנית תשמור על הגינה כמלכודת מזיקים (עברית):
https://youtu.be/uJytpcsGtTE
כבר מאות רבות השיבה משמשת לריפוי מחלות ומגיפות (עברית):
https://youtu.be/4S0_lEBefZA
ועוד אפשרויות לשימוש בשיבא כצמח מרפא (עברית):
https://youtu.be/5wfTpAG0SLk
התה בסין הוא מוצר ומשקה חובה. לא פעם מגיעים סוגי תה מסוימים למחירים גבוהים מאד. התה של האי ג'ונשאן (Junshan island), למשל, נחשב לתה יקר מאד.
אבל התה היקר ביותר שנמכר בעולם הוא תה יקר בהרבה. מדובר בתה שמספרים עליו גדולות ונצורות אבל קשה למצוא צילומים או סרטים שלו, כי התה הכי יקר בעולם הוא תה ירוק סיני שנקרא טיוגואנין (Thioguanine).
התה הזה עולה מעל 3,000 דולר לקילו תה. זה אומר שכוס קטנה של תה עולה להכין בבית כ-15 דולר, מעל 50 שקלים. בבית קפה סביר שהייתם משלמים לפחות 100 שקלים - עבור כוס אחת של תה.
אין עוד משקה בעולם שמוכנים לשלם עליו כל כך הרבה.
הנה התה היקר והפחות מרתיע של האי ג'ונשאן:
https://youtu.be/hlMYrblsZp4
שדות התה של ג'ונשאן (ללא מילים):
https://youtu.be/YEyZTewvils
ומבחן טעימה:
https://youtu.be/ILw-r9chwGM
עיגולים שחורים (Dark circles) ושקיות מתחת לעיניים (Eye Bags) הן תופעות שנגרמות בשל גורמים כמו גנטיקה, תשישות מחוסר שינה, התייבשות, אלרגיות ולעתים גם בשל זמן מסך מוגזם.
אבל שני הגורמים העיקריים לתופעות הללו הן ההזדקנות והחשיפה המרובה לשמש. שני אלה גורמים לדלדול של הקולגן והאלסטין, שהם מרכיבים מאוד משמעותיים וחיוניים לעור בעל מראה צעיר.
#מה הקשר לזיקנה ולשמש?
ככל שאדם מתבגר, רמות הקולגן הטבעיות שלו הולכות ומתרוקנות. זה הולך ומגביר את רפיון העור וגורם להיווצרות של קמטים עדינים ולעור נפול, בין השאר מתחת לעיניים.
המחסור בקולגן ואלסטין, חומרים ששומרים על העור צעיר וגמיש, גם גורם לעור להפוך דק יותר. העור, ההופך דק באזור שמתחת לעיניים, חושף הרבה יותר את כלי הדם ובכך גורם להופעה של עיגולים שחורים באזור הזה.
מה שיכול להחמיר את התהליך הזה הוא חשיפה לקרני ה-UV המזיקות שבאור השמש.
#חומרי מנע לעיגולים שחורים ושקיות מתחת לעיניים
יש 3 מרכיבים שיסייעו להיפטר משקיות עיניים ועיגולי עיניים שחורים והם קפאין, רטינול וויטמין C.
קפאין - הוא בעל תכונות אנטי דלקתיות המרגיעות את העור ומפחיתות נפיחות. הוא מצוין לטיפול בנפיחות מתחת לעיניים ובעיגולים כהים מתחת לעיניים. זה קורה בזכות יכולתו לכווץ כלי דם ובכך לעודד היצרות שלהם, מה שמקטין את הנראות של כלי הדם שמתחת לעיניים, ובסופו של דבר מקטין את מראה העיגולים השחורים שמתחת להן.
רטינול - למעוניינים (מי לא?) בגוון פנים חלק, מוצק, בריא ורענן, זהו המרכיב הידוע ביותר. הרטינול נחשב למרכיב אנטי-אייג'ינג רב עוצמה לטיפוח העור. למעשה, הוא נגזרת של ויטמין A שממריץ את הייצור של קולגן חדש בגוף ומגביר את קצב תחלופת תאי העור. התוצאה תהיה שיפור גם בגוון העור וגם במרקם שלו.
ויטמין C - הוא בעל תפקיד מרכזי בהטמעה של הקולגן בעור. הגדלת כמות הקולגן תעזור לעיבוי העור הדק והעדין שמתחת לעיניים ותסייע להעלים עיגולים שחורים, קמטוטים ואפילו קמטים. אם נוסיף גם את העושר של ויטמין C בנוגדי חמצון, נקבל הגנה ואפקט מבהיר על העור.
#תרופת סבתא
להפחתה זמנית של הנפיחות והכהות מתחת לעיניים, הכינו תה ירוק (ואם אין אז תה שחור) והשתמשו בשקיק נתב להנחה מתחת לעיניים. רק זכרו שאחרי הרתחה של שקית התה חשוב לקרר אותה לחלוטין, לפני שמניחים אותה מתחת לעיניים.
#איפור
להעלמת שקיות מתחת לעיניים ועיגולים שחורים מסביב או מתחת לעיניים ראו בתגית "קונסילר".
על טיפולים אסתטיים לאזור העיניים (עברית):
https://youtu.be/byW_C34TIX0
למה נוצרות השקיות מתחת לעיניים (עברית):
https://youtu.be/1Ae9-8Gbino
וטיפול טבעי בשקיות עיניים ובעיגולים השחורים (עברית):
https://youtu.be/ul-naUAtG4U
למה טובה הנענע?
נענע (Mentha), או מינתה, הוא ללא ספק צמח התה, התבלין והמרפא הפופולרי ואולי המוכר ביותר, שקל לגדל, אוהב מים וקל לגידול.
אין מי שלא טעם פעם תה עם נענע ים-תיכוני ורבים אוהבים מאוד את חליטת עלי הנענע הטריים, בתוך מים רותחים, עם או בלי תיון.
ואכן, בהיותה עשב תבלין ותה, בריא וטעים, הנענע ידועה בריחה המרענן ובשימושיה הרבים במטבח.
#סיפור הנענע
האגדה מספרת על נערה ששמה מינתה. היא חייתה בארץ השדים והמתים שמתחת לאדמה. מינתה הייתה אהובתו הראשונה של מלך השדים והמתים ואהבה אותו מאוד. אבל המלך לא ממש אהב אותה ובעצם רצה להתחתן עם פרספונה, שהייתה יפה ממנה.
יום אחד הזמין מלך המתים את פרספונה לארמונו. מינתה צעקה לעברו: "מי זו המכשפה המכוערת? אני כבר לא טובה בשבילך?" - היא נסתה לגרש את פרספונה היפה, שנעלבה מהעלבונות שמינתה הטיחה בה והרגה אותה.
מלך השדים והמתים הצטער כל כך על מה שעשה והחליט להעניק למינתה חיי נצח, בתור צמח בעל ריח נהדר. ומאז ועד היום הצמח הזה נקרא מינתה.
#גינון
נענע קל לגדל, בגינה או בעציץ גדול, עם אדמה מאווררת והרבה מים. היא אינה דורשת טיפול רב ויכולה לגדול בתנאים שונים ומגוונים.
אפשר להשריש נענע במים ואפילו לגדל אותה בהם. הפריחה שלה לרוב לבנה-סגולה ומגיעה לגובה של חצי מטר.
מוכרים במיוחד הזנים שלה - הפפרמינט, הספרמינט והנענע הרגילה. יש גם את הנענע המשובלת (Mentha spicata) ונענע חריפה (Mentha piperita) ונענע מרוקאית-ערבית, שאפשר לגוון בהן.
הנענע זקוקה להרבה מים בהשקיה ואוהבת שמש, עד שמש חלקית, הנענע בכל הזנים שלה מעולה לגידול באדנית. אבל חשוב לתת לנענע עציץ, אדנית או מיכל נפרד, כי היא נוטה להשתלט על שורשים של הצמחים האחרים והם לא ישרדו איתה.
#מטבח
הנענע מוכרת כצמח תבלין שניתן להוסיף לסלט וכמובן לתה עם נענע.
לצד התה היא מתאימה גם לתבשילים שונים במטבח. הנענע מעניק את הטאץ' המרענן שלו גם ללימונדה, לשייקים, או כתבלין וקישוט למנות שונות.
ישנם גם מתכוני בשר המשלבים נענע, רטבים ואפילו דגים, במיוחד הנענע המשובלת.
#בריאות
צמח התבלין נענע מרחיק יתושים, אם בגינה ואם בעציץ על החלון.
ברפואה העממית הנענע יכולה לתרום לא מעט. מדובר בצמח בעל יכולות אנטי דלקתיות וגם אנטי אלרגני, מה שייקל על האלרגים שבינינו, במיוחד בעונות המעבר.
חליטת נענע תקל על כאבי ראש ובחילות. בזכות המנטול שבה, הנענע גם פותחת את דרכי הנשימה ומקלה מאוד על הצטטנות וצינון.
הנענע מנטה המרוקאית-ערבית תמנע ריח רע מהפה, תסייע כשיש נפיחות בבטן. תקל על דלקת גרון ותעזור לסובלים מבעיות עיכול.
הנענע מנטה, החריפה יחסית, מציעה תרופה לא רעה לכאבי ראש ואפילו למיגרנות. גם היא מסייעת לפתיחת דרכי הנשימה ומקלה על מערכת העיכול.
#טיפ
כדי לשמור על הטריות של הנענע, מסירים את הגבעולים העבים, שוטפים את הנענע, מייבשים בעדינות עם מגבת נייר, עוטפים בנייר מגבת, מכניסים לשקית אטומה ומוציאים ממנה את האוויר מהשקית לפני סגירתה. שומרים את השקית במקרר.
הנה צמח הנענע (עברית):
https://youtu.be/WvRyOSYd6xM
כך משרישים נענע שקניתם בסופר (עברית):
https://youtu.be/4yiO7sl6vEM
הנענע המשובלת:
https://youtu.be/qdWrQKLe8dg
השקייה של צמחים בעציצים בקיץ (עברית):
https://youtu.be/VqbkHckWy8s
כך שומרים על נענע טריה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/-55dw8M23C8
נענע (Mentha), או מינתה, הוא ללא ספק צמח התה, התבלין והמרפא הפופולרי ואולי המוכר ביותר, שקל לגדל, אוהב מים וקל לגידול.
אין מי שלא טעם פעם תה עם נענע ים-תיכוני ורבים אוהבים מאוד את חליטת עלי הנענע הטריים, בתוך מים רותחים, עם או בלי תיון.
ואכן, בהיותה עשב תבלין ותה, בריא וטעים, הנענע ידועה בריחה המרענן ובשימושיה הרבים במטבח.
#סיפור הנענע
האגדה מספרת על נערה ששמה מינתה. היא חייתה בארץ השדים והמתים שמתחת לאדמה. מינתה הייתה אהובתו הראשונה של מלך השדים והמתים ואהבה אותו מאוד. אבל המלך לא ממש אהב אותה ובעצם רצה להתחתן עם פרספונה, שהייתה יפה ממנה.
יום אחד הזמין מלך המתים את פרספונה לארמונו. מינתה צעקה לעברו: "מי זו המכשפה המכוערת? אני כבר לא טובה בשבילך?" - היא נסתה לגרש את פרספונה היפה, שנעלבה מהעלבונות שמינתה הטיחה בה והרגה אותה.
מלך השדים והמתים הצטער כל כך על מה שעשה והחליט להעניק למינתה חיי נצח, בתור צמח בעל ריח נהדר. ומאז ועד היום הצמח הזה נקרא מינתה.
#גינון
נענע קל לגדל, בגינה או בעציץ גדול, עם אדמה מאווררת והרבה מים. היא אינה דורשת טיפול רב ויכולה לגדול בתנאים שונים ומגוונים.
אפשר להשריש נענע במים ואפילו לגדל אותה בהם. הפריחה שלה לרוב לבנה-סגולה ומגיעה לגובה של חצי מטר.
מוכרים במיוחד הזנים שלה - הפפרמינט, הספרמינט והנענע הרגילה. יש גם את הנענע המשובלת (Mentha spicata) ונענע חריפה (Mentha piperita) ונענע מרוקאית-ערבית, שאפשר לגוון בהן.
הנענע זקוקה להרבה מים בהשקיה ואוהבת שמש, עד שמש חלקית, הנענע בכל הזנים שלה מעולה לגידול באדנית. אבל חשוב לתת לנענע עציץ, אדנית או מיכל נפרד, כי היא נוטה להשתלט על שורשים של הצמחים האחרים והם לא ישרדו איתה.
#מטבח
הנענע מוכרת כצמח תבלין שניתן להוסיף לסלט וכמובן לתה עם נענע.
לצד התה היא מתאימה גם לתבשילים שונים במטבח. הנענע מעניק את הטאץ' המרענן שלו גם ללימונדה, לשייקים, או כתבלין וקישוט למנות שונות.
ישנם גם מתכוני בשר המשלבים נענע, רטבים ואפילו דגים, במיוחד הנענע המשובלת.
#בריאות
צמח התבלין נענע מרחיק יתושים, אם בגינה ואם בעציץ על החלון.
ברפואה העממית הנענע יכולה לתרום לא מעט. מדובר בצמח בעל יכולות אנטי דלקתיות וגם אנטי אלרגני, מה שייקל על האלרגים שבינינו, במיוחד בעונות המעבר.
חליטת נענע תקל על כאבי ראש ובחילות. בזכות המנטול שבה, הנענע גם פותחת את דרכי הנשימה ומקלה מאוד על הצטטנות וצינון.
הנענע מנטה המרוקאית-ערבית תמנע ריח רע מהפה, תסייע כשיש נפיחות בבטן. תקל על דלקת גרון ותעזור לסובלים מבעיות עיכול.
הנענע מנטה, החריפה יחסית, מציעה תרופה לא רעה לכאבי ראש ואפילו למיגרנות. גם היא מסייעת לפתיחת דרכי הנשימה ומקלה על מערכת העיכול.
#טיפ
כדי לשמור על הטריות של הנענע, מסירים את הגבעולים העבים, שוטפים את הנענע, מייבשים בעדינות עם מגבת נייר, עוטפים בנייר מגבת, מכניסים לשקית אטומה ומוציאים ממנה את האוויר מהשקית לפני סגירתה. שומרים את השקית במקרר.
הנה צמח הנענע (עברית):
https://youtu.be/WvRyOSYd6xM
כך משרישים נענע שקניתם בסופר (עברית):
https://youtu.be/4yiO7sl6vEM
הנענע המשובלת:
https://youtu.be/qdWrQKLe8dg
השקייה של צמחים בעציצים בקיץ (עברית):
https://youtu.be/VqbkHckWy8s
כך שומרים על נענע טריה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/-55dw8M23C8
מהן הלואיזה ולואיזה לימונית?
לואיזה (Aloysia) היא סוג של צמחי גינה שלו 35 מינים. המוכר מביניהם הוא לואיזה לימונית - צמח תבלין אהוב, בעל ריח לימוני חזק ורענן ומשמש להכנת חליטות תה נהדרות.
לואיזה לימונית, הנקראת גם למון גראס או עשב הלימון (Lippia citrodora או Aloysia Triphylla), הוא שיח רב שנתי, הפורח בקיץ ומגיע לגובה של עד 2 מטר.
עלי הצמח צרים, מחודדים, משוננים ומאורכים בירוק בהיר.
#שמות
לואיזה לימונית, למון גראס, עשב הלימון, לימונית לואיזה, לימונית, ליפיה לימונית.
#גינון
הלואיזה הלימונית היא צמח שניתן לגדל בבית או בחוץ. משקים אותו רק כשהאדמה ממש יבשה ואז נותנים לו מים עד שהם יוצאים מחורי העציץ למטה.
כדאי להעביר אותו לעציץ גדול או לאדמה, כדי שיגדל יפה ומהר. אם שותלים אותו בחוץ, אז לשתול בצל חלקי או לפחות שעתיים שמש ביום ולא יותר מ-4 שעות שמש ביום.
קטיפת לואיזה רק אחרי שבוע שבועיים מהשתילה. תמיד לקטוף רק מהחלק העליון של כל ענף. כך הוע יגדל תוך חודש יפה וימשיך להיות גדול ומרשים.
בחורף הוא ינשור כולו ויתחדש באביב. לא מתרגשים - זה טבעי וכך הוא מתחדש.
#מטבח
כצמח תבלין, עלי הלמון גראס הם בעלי ריח לימוני חזק. הם מומלצים לשתייה חמה וקרה וכמרכיב בסלטים ובבישול.
אפשר להכין מהם תה נהדר, גם כשהם טריים וגם מעלים מיובשים, השומרים זמן רב על ריחם הלימוני.
הלואיזה משמשת במטבח לעידון טעמם של מאכלים כמו סלטים, עוף ודגים.
עלי הלמון גראס משולבים לא פעם במתכוני פטריות וגם בתיבול של מאכלים מתוקים כמו ריבות, סלטי פירות, פשטידות וגלידות.
לעוגות לימונים אפשר לחלוט עלי לואיזה קצוצים דק עם תמציות סוכר.
#בריאות
הלואיזה הלימונית עשירה בנוגדי חמצון ובוויטמין A.
מעלי עשב לימון, הלואיזה הלימונית, ניתן להכין חליטת צמחים. התה ממנו מרגיע, עוזר להורדת חום ונגד כאבי בטן.
הוא גם משפר עיכול. תה לואיזה לימונית אחרי ארוחה כבדה, משפר את העיכול ובמיוחד יסייע לעכל אוכל עשיר בשומנים. הוא גם מפחית התכווצויות במעי, כאבים ובחילות.
עוד יתרונות בריאותיים בשתיית כוס חמה של לימונית הלואיזה הם הרגעה של כאבי ראש וגרון, טיפוח העור, האטת תהליכי הזדקנות ומניעה של גודש בדרכי הנשימה.
ביכולתה של חליטת תה ירוק גם לזרז שריפת שומנים בגוף היא מסייעת לירידה במשקל.
הרחת שמן לואיזה תסייע בהפגת חרדות, הורדת לחצים, הרגעה ושמירה על ראש נקי. השמן הזה גם יכול למנוע נזק לשרירים באימונים גופניים ומבלי לפגוע בהתפתחותם.
כך מגדלים לואיזה (עברית):
https://youtu.be/OfTFCx0nZwE
עשב הלימון:
https://youtu.be/DgY295I989Y
והתפעלות ממנה ומחבר (עברית):
https://youtu.be/UWEf7UqtZW0
לואיזה (Aloysia) היא סוג של צמחי גינה שלו 35 מינים. המוכר מביניהם הוא לואיזה לימונית - צמח תבלין אהוב, בעל ריח לימוני חזק ורענן ומשמש להכנת חליטות תה נהדרות.
לואיזה לימונית, הנקראת גם למון גראס או עשב הלימון (Lippia citrodora או Aloysia Triphylla), הוא שיח רב שנתי, הפורח בקיץ ומגיע לגובה של עד 2 מטר.
עלי הצמח צרים, מחודדים, משוננים ומאורכים בירוק בהיר.
#שמות
לואיזה לימונית, למון גראס, עשב הלימון, לימונית לואיזה, לימונית, ליפיה לימונית.
#גינון
הלואיזה הלימונית היא צמח שניתן לגדל בבית או בחוץ. משקים אותו רק כשהאדמה ממש יבשה ואז נותנים לו מים עד שהם יוצאים מחורי העציץ למטה.
כדאי להעביר אותו לעציץ גדול או לאדמה, כדי שיגדל יפה ומהר. אם שותלים אותו בחוץ, אז לשתול בצל חלקי או לפחות שעתיים שמש ביום ולא יותר מ-4 שעות שמש ביום.
קטיפת לואיזה רק אחרי שבוע שבועיים מהשתילה. תמיד לקטוף רק מהחלק העליון של כל ענף. כך הוע יגדל תוך חודש יפה וימשיך להיות גדול ומרשים.
בחורף הוא ינשור כולו ויתחדש באביב. לא מתרגשים - זה טבעי וכך הוא מתחדש.
#מטבח
כצמח תבלין, עלי הלמון גראס הם בעלי ריח לימוני חזק. הם מומלצים לשתייה חמה וקרה וכמרכיב בסלטים ובבישול.
אפשר להכין מהם תה נהדר, גם כשהם טריים וגם מעלים מיובשים, השומרים זמן רב על ריחם הלימוני.
הלואיזה משמשת במטבח לעידון טעמם של מאכלים כמו סלטים, עוף ודגים.
עלי הלמון גראס משולבים לא פעם במתכוני פטריות וגם בתיבול של מאכלים מתוקים כמו ריבות, סלטי פירות, פשטידות וגלידות.
לעוגות לימונים אפשר לחלוט עלי לואיזה קצוצים דק עם תמציות סוכר.
#בריאות
הלואיזה הלימונית עשירה בנוגדי חמצון ובוויטמין A.
מעלי עשב לימון, הלואיזה הלימונית, ניתן להכין חליטת צמחים. התה ממנו מרגיע, עוזר להורדת חום ונגד כאבי בטן.
הוא גם משפר עיכול. תה לואיזה לימונית אחרי ארוחה כבדה, משפר את העיכול ובמיוחד יסייע לעכל אוכל עשיר בשומנים. הוא גם מפחית התכווצויות במעי, כאבים ובחילות.
עוד יתרונות בריאותיים בשתיית כוס חמה של לימונית הלואיזה הם הרגעה של כאבי ראש וגרון, טיפוח העור, האטת תהליכי הזדקנות ומניעה של גודש בדרכי הנשימה.
ביכולתה של חליטת תה ירוק גם לזרז שריפת שומנים בגוף היא מסייעת לירידה במשקל.
הרחת שמן לואיזה תסייע בהפגת חרדות, הורדת לחצים, הרגעה ושמירה על ראש נקי. השמן הזה גם יכול למנוע נזק לשרירים באימונים גופניים ומבלי לפגוע בהתפתחותם.
כך מגדלים לואיזה (עברית):
https://youtu.be/OfTFCx0nZwE
עשב הלימון:
https://youtu.be/DgY295I989Y
והתפעלות ממנה ומחבר (עברית):
https://youtu.be/UWEf7UqtZW0
