סיימתם תואר ראשון ואתם פנומן? - ברכותינו!

התואר "פנומן" הוא סיום בהצטיינות של תואר ראשון. עכשיו מגיע השלב שבו תוכלו להתחיל את התואר השני באקדמיה.

בתואר שני אתם עוברים מקריאה והאזנה להרצאות (דרך הערכים והתופעות שערכים באאוריקה) והלימוד המאתגר (בפיצוח האתגרים היומיים שלנו), לתחילת חקר וכתיבת מאמרים בתואר שני.

את המאמרים תכתבו כתלמידי המחקר שלנו, הסטודנטים לתואר שני, בהנחיית מנחי הבית של אאוריקה.


#איך עובד תואר שני באאוריקה?
בלימודי התואר השני באאוריקה נסייע לכם ללמוד לכתוב מאמרים מעולים ולחקור כדי להגיע להשלמת מאמרים כאלו.

במהלך התואר הזה תכתבו מאמרים בנושאים שיעניין אתכם לבחור, מתוך נושאי מחקר שבהם עוסקת האקדמיה.

הכתיבה לא תהיה קלה. ממש כמו תלמידים למאסטר (תואר שני) באוניברסיטה, אתם תגישו שוב ושוב את המאמרים שלכם למנחה והוא ידרוש תיקונים, ישאל שאלות, "יציק" עם שגיאות במאמר וידאג שתהיו אלופים.

לא מתאים לכם? - הכל בסדר. גם בחיים לא מעט אנשים מסתפקים בתואר ראשון. אבל מי שרוצים להתקדם יודעים שזה קשה. ואנחנו לא עושים הנחות. יש מאמרים שנדרשו לעשרות הגשות עד שאושרו.

אבל כשתשלימו את התואר השני ותגיעו לדוקטורט, אז תוכלו לבחור נושא או תחום דעת שבו תרצו להתמחות ותכתבו מאמרי מחקר שיאפשרו לכם להתמחות בו ולהגיע לדוקטורט אאוריקה בתחום. שם זו הפסגה של ההישגים אבל גם של הקושי. משם תצאו ממש מדהימים.

אחרי דוקטורט באאוריקה, האוניברסיטה האמיתית תהיה פצפוצי אורז בשבילכם... ☺️

בהצלחה!

לבחירת נושא למאמר, היכנסו אל האקדמיה, ממסך הבית של אאוריקה. לחצו על "נושאים לכתיבה" ותקבלו רשימת מחקרים שאאוריקה מציעה לתלמידי תואר שני כרגע.

בחרו נושא שעליו תרצו לכתוב מאמר והתחילו בכתיבה.

אם אתם מתחילים בכתיבת המאמר, בהצלחה.

אם כבר הגשתם אותו לבדיקה - הרי שקיבלתם הערות ותיקונים נדרשים. אל תוותרו לעצמכם. תקנו ושפרו את המאמר בהקפדה על דרישות המנחים שלכם, עד שתגיעו למאמר מוצלח. בתגית "תואר שני באאוריקה" יש הסברים וטיפים לחוקרים צעירים.

קשה לכם? - זה מפני שאתם בעלייה. אין טעם להאשים את המנחה. לא הדלק שבמכונית הוא האשם בזה שהדרך קשה...

#סיימתם לכתוב?
לחצו על הכפתור שבתחתית מסך הכתיבה, כדי לשלוח למנחה שלכם.

המנחה יעבור או תעבור על המאמר ותקבלו את התיקונים הנדרשים. כך זה יחזור שוב ושוב, כתיבה ובדיקה, עד שהמאמר יהיה מוכן לפרסום בכתב העת המדעי שלנו.

כשהמאמר יפורסם, תקבלו הודעה. יצויינו בה גם הנקודות שהוספתם לעצמכם ואם המאמר מוצלח והמנחה התרשמ\ה שעבדתם יפה, יהיה גם בונוס נאה של נקודות להשלמת התואר.

איזה כיף לכם!
בהצלחה!

רוצים לכתוב מאמרים מעולים, שיאושרו כבר בניסיון הראשון או השני שלכם? - אתם כבר יודעים שאנחנו מקפידים באקדמיה על כתיבה ברמה גבוהה. הרי לא נקל עליכם עם מאמרים לא כתובים היטב. יש כותבים שמגיעים ל-20 ו-25 טיוטות עד שאני מאשרים את המאמר שלהם (יש גם מאמרים שאיננו מאשרים כלל).

הנה הדגשים שלנו לכתיבה מעולה של מאמרים לכתב העת המדעי של אאוריקה, כאלה שיקנו לכם נקודות רבות לתואר שני ושלישי:


#פיסוק
משפטים המפוסקים נכון הם חלק מאוד חשוב בכתיבה. בתגית "פיסוק" תוכלו ללמוד את החוקים הבסיסיים, לשפר ולהצטיין בזה. מיד תראו איך הכתיבה שלכם, לא רק כאן, תקפוץ לשמיים באיכותה.


#פתיחה
מאמר טוב הוא מאמר שמציג בפשטות ובצורה בהירה כבר בתחילתו את הנושא שבו הוא עוסק. זה קורה בפסקת הפתיחה של המאמר. אם הוא כתוב רע אז הקורא לא יימשך לקרוא את שאר המאמר. אומרים ש"אין הזדמנות שנייה לרושם ראשון" ופתיחת המאמר היא הרושם הראשון.

נסו לסקרן, לעניין, אולי לתת דוגמה או סיפור ספציפי וקצרצר שמשקף את בעיית המאמר. כך תלכדו את הקורא ותגרמו לו "להסתער" על המאמר שלכם.


#כתיב
אין דבר שמוריד לקורא יותר משגיאות כתיב. הן מרמזות על איכות הכותב ומשמיטות את האמון במאמר. יש לכם כלי בדיקת איות גם בתוכנות כמו Word וגם בדפדפן שלכם (בסימון אדום מתחת לשגיאה). לחיצה על שגיאה מסוממת תציע לכם את הכתיב הנכון.


#פסקאות
הבעיה שלנו עם עם פסקאות ארוכות מאוד, שלמעשה כוללות מספר פסקאות שמחוברות יחד לפסקה רבת נושאים.

כל נושא חדש שמתחיל כדאי לשבור לפסקה משלו. כך הקריאה של המאמר שלך הופכת קלה יותר ומהנה.

נא לקרוא את הפסקאות שלך ולצלם לפסקאות קצרות - כל אחת לנושא שלה. מתחלף נושא? - שברו לפסקה נפרדת.


#רווח בין פסקאות
ד"ר נדב דפני, שכותב את הערכים באאוריקה, מאמין שריווח בין הפסקאות הוא חלק מהקסם שמייחסים המשתמשים לאנציקלופדיה שלנו. שורת רווח בין כל שתי פסקאות נותנת אוויר למאמר והופכת את הקריאה לנעימה וקלה הרבה יותר. היא גם מאפשרת לסרוק בעין בקלות את המאמר כולו ולאתר איזו פסקה עוסקת במה שאתם מחפשים - היבט מסוים, דעה, נקודת מבט, הקשר וכדומה.


#תחביר
התחביר הוא אחת המשימות שהאקדמיה של אאוריקה רוצה להטמיע בכם הכותבים. קראו על הנושא בתגית "תחביר".


#סיכום
גם פסקת סיכום קצרה היא חשובה במיוחד. בפסקה הזו, שיש הקוראים לה "פסקת סיום", נסיים את המאמר, תוך עידוד הקוראים למחשבה על תוכן המאמר ועל דברים שהוצגו במהלכו. ניתן להציג בה מסקנות בקצרה.

יש המציגים בסיכום, בהתאם לנוהג המדעי של מאמרים אקדמיים, הצעות להמשך קריאה בנושא, או אפילו המלצות על נושאים שכדאי לחקור בהמשך ובכך לתרום לידע הקיים בנושא. קראו על כך בתגית "פסקת סיכום".


#סרטוני וידאו
אחת ההברקות של אאוריקה, את זה אתם כבר יודעים, היא השילוב בה של סרטונים נהדרים. למאמר שלכם חפשו סרטונים שיחזקו את הידע, הרעיון של הערך, המסר שלכם במאמר, אך גם כאלה שמרחיבים את המאמר הקצר.

סרטונים שמציגים קשר בין נושא המאמר לתחום אחר הם מצוינים ואם יש סרטון עם חיוך או הומור, הקשורים לנושא המאמר, הכניסו גם אותו אבל אחרון. כך יסיימו את קריאת המאמר שלכם בחיוך.


בהצלחה!

אאוריקה היא אנציקלופדיה של תופעות. היא כנראה הראשונה בעולם שמלמדת כך על העולם. התגיות הן המייצגות של התופעות.

#אבל מהן תגיות?

תגיות הן מילות מפתח המייצגות נושאים שבהם קשור הערך שאתם צופים בו באאוריקה. לדוגמה, כשתיכנסו לערך: "מי המציא את המטוס?" תוצג לכם, בין השאר, גם התגית "מטוסים". זאת מכיוון שהיא אחד הנושאים שאליהם משתייך הערך. אבל הערך הזה גם קשור באאוריקה לתגית "ממציאים גדולים" וגם לתגית "המצאות גדולות" וכך הלאה. כל אלה הן תופעות, או נושאים ש אאוריקה מזהה קשר אליהם מהערך הבודד.

לימוד דרך תופעות, במקום דרך פריטים בודדים, הוא דרך נפלאה וחכמה הרבה יותר ללמוד על העולם ולהבין אותו.

מה שיפה בשיטת התגיות הוא שהקלקה על כל תגית תציג את כל הערכים שקשורים בה. כך ניתן להבין הרבה יותר טוב נושא ואת הקשרים בינו לבין עניינים דומים או מקבילים לו, בתחומים אחרים. כך מגלים קשרים מרתקים בין נדע לאמנות, לטכנולוגיה, לטבע, להיסטוריה וכך הלאה.


#לכותבי המאמרים בתואר שני
הכותבים באקדמיה הצעירה של אאוריקה ישמחו לדעת שאם ישלבו בגוף המאמר שלהם תגית, היא תוצג אוטומטית לקוראים ותאפשר מעבר בקליק לנושא שלה.

איך עושים את זה? - פשוט כותבים במשפט את הצירוף תגית "OOO", בתגית "OOO", לתגית "OOO" וכדומה (את העיגולים מחליפה התגית שאליה תרצו לקשר) והיא תהפוך לתגית מקשרת. זה ההיפרטקסט החביב של אאוריקה.

אם לא קיבלת יותר שאלות של "אתגר היום", כנראה שהפכת ל"פנומן". כשמישהו הוא פנומן, הוא השלים את שאלות התואר הראשון והשלב הבא הוא פרסום מאמרים בכתב העת של אקדמיית אאוריקה. על כל מאמר מקבלים הרבה נקודות. זה השלב שבו הסטודנט מתקדם בקריירה האקדמית שלו מחקירת ידע ליצירת ידע.

ד"ר נדב דפני, יוצר אאוריקה, מאמין שיכולת כתיבה, ניסוח, תחביר, היכולת לספר סיפור ולהעביר מסר - כל אלה לצד מחקר, שכתוב והנעה לפעולה, יהיו היתרונות שלכם בהמשך החיים, לעומת מי שלא מצוידים ביכולות כאלה.

יהיה המקצוע שתבחרו אשר יהיה - כל כך הרבה דברים בעתידכם יהיו קשורים ביכולות הללו, עד שחשוב להשתכנע כמה תרוויחו וכמה שווה כל שעה שתשקיעו בהן היום, באאוריקה או בכל מקום ראוי אחר.

האמינו לנו. עבדו היטב ובעתיד תראו את פרי העמל שלכם היום. התחילו לכתוב מאמרים ולצד שיפור היכולות וההתקדמות באקדמיה, אל עבר התואר השני ובהמשך לדוקטורט, תהנו מאלפי קוראים שייהנו ללמוד מהדברים שאתם כותבים ומסבירים במאמרים שלכם!

כותבים מאמרים לתואר שני באקדמיית אאוריקה?

בכתיבת מאמרים באאוריקה חשוב לנו שכל פסקה תהיה ממוקדת בעניין אחד. כל עוד אתם ממשיכים לכתוב באותו עניין, אין לשבור את השורות באמצעות Enter. את זה עושים רק בפסקה חדשה. בתוך פסקה נשמר רצף המשפטים. שבירת השורות באמצע הפסקה הוא מכוער ואיננו מקובל. אנו אוהבים יופי. כנראה שגם אתם, כי אתם כאן באאוריקה, אז הקפידו!


#למה יש שורת רווח בין הפסקאות?
בין פסקאות אנו מקפידים על שורת רווח. הסיבה היא ארגון המידע והקריאה הנעימה של הטקסטים אצלנו. אנו סבורים שטקסטים כמו שהם נכתבים בספרים ובעיתונים, אינם מתאימים מאוד לקריאה על מסך ובמיוחד כשמדובר על מסך הסמארטפון. בעיתונים מנסים לדחוס כמה שיותר בכל עמוד. זה חוסך להם כסף רב על נייר. לנו אין בעיה כזו, אבל אנחנו מעדיפים, בלי קשר, כתיבה קצרה ולעניין.

לכן אנו מעודדים כתיבה קצרה וממוקדת, אבל מסודרת ומרווחת יחסית, כך שהטקסט לא מרגיש עמוס מדי. כך הוא גם יותר מזמין לקרוא אותו. תודו ששורת הרווח מאפשרת קצת אוויר בין הפסקאות. אוויר פתוח הוא דבר נפלא וגם נראה נהדר בין פסקאות, לא?

אז הקפידו על שורה של רווח בין כל הפסקאות שלכם בכתיבה של מאמרים באאוריקה.

בהצלחה!

בכתיבת מאמר באאוריקה (וכמובן בחיים) יש לסיים הפסקת סיכום. חשוב לסיים את המאמר בפסקת סיום או פסקת סיכום מסיבה פשוטה - כי זה סופו. אנו נרצה לנצל את הסוף הזה כדי לייצר חשיבה ואולי אף פעולה אצל הקוראים והקוראות.

כמו שהוא נפתח בפסקת פתיחה, פסקת הסיום של המאמר נועדה לסגור אותו. הפסקה הזו מסיימת את המאמר, תוך שהיא מעודדת את הקוראים למחשבה על תוכן המאמר ועל דברים שהוצגו במהלכו ומציגה מסקנות ממנו, משאלות של כותבי המאמר לעתיד ואף הצעות להמשך קריאה או אפילו למחקר המשכי שיוכלו לבצע הקוראים.


#מה כוללת פסקת סיכום? - מעט פירוט:

פסקת סיום או סיכום טובה יכולה לרכז את עיקרי הרעיונות בעבור הקוראים, כך שיתעורר בהם הרצון להמשיך ולחשוב על המאמר גם אחרי סיום קריאתו.

בפסקת סיכום או סיום לא מעלים רעיונות חדשים, אלא רק חוזרים בקצרה על רעיונות שהועלו במאמר.

שימו לב שבמאמר ארוך יש להכניס לסיום תמצית קצרה של עיקרי הדברים שכתבתם במהלכו. במאמר קצר זה לא נחוץ.

בסיכום תוכלו גם להציג מסקנות, הצעות או משאלות שיש לכם, בהתאם לרעיונות ולטענות שהעליתם במאמר. אם למשל כתבתם שמחקרים מראים שלאנשים יש נטייה לא לשתות מספיק, אז בסיכום תוכלו להציע תכנית לאומית להגברת המודעות לצורך בשתייה מספקת, או להעלות רעיון שבבתי הספר יידרשו התלמידים להביא עימם בקבוק מים מלא בכל בוקר.

בפסקת הסיכום תוכלו להציג גם דעה אישית, לאחר שתזכירו ש"במאמר זה העלינו את הטענה ש..." או "במאמר עסקנו ב..." או "מאמר זה התייחס להיבטים שונים של..." וכדומה.

אם תרצו, ניתן בפסקת הסיכום גם להציע או להוסיף המלצות. לדוגמה: "בהמשך למאמר המלצותיי העיקריות הן…"

בסיום פסקת הסיכום ניתן אף לעורר את הקוראים להמשיך ולחשוב על הכתוב. עושים זאת באמצעות ציטוט של מדען, הוגה או כותב שקשור לנושא המאמר, או באמצעות שאלה למחשבה או אפילו בסיפור קצר.

בהצלחה!

בכתיבת המאמרים באאוריקה יש שיטה פשוטה להדגשה של שורה. רק שורה שלמה יכולה להיות מודגשת. זה נועד לכותרות במאמרים האקדמיה שלנו.

הדגשה של כותרת תהיה באמצעות הוספה של סימן # בתחילת השורה.

הדגשה כזו משמשת להדגשת כותרת של חלק במאמר או להדגשת שאלה שנמצאת לבדה בשורה ושנועדה להיות מעין כותרת לחלק הבא במאמר.


בהצלחה!