» «
קוסמטיקה
מהי הקוסמטיקה ואיך היא משפיעה על הסביבה?



קוסמטיקה (Cosmetics) הוא תחום מסחרי של מוצרים המשמשים לטיפוח הגוף, לניקויו ולשמירה עליו בתהליך ההזדקנות הטבעית שהוא עובר.

אמנם רובנו מחשיבים טיפולים קוסמטיים כמשרתים נשים, אך יש גם גברים המשתמשים במוצרים קוסמטיים ובטיפולים קוסמטיים המיועדים לגברים.

המשמעות של קוסמטיקה בעברית היא "תמרוקים". פעולת המירוק של הגוף נעשית או כטיפול אישי של אדם בגופו, או על ידי אחרים.

פעולות קוסמטיות עצמיות הן ניקוי הגוף, למשל בשימוש בשמפו, קונדישנר (מרכך) ומוצרי סבון, או טיפוח יומיומי, באמצעות מוצרי איפור וטיפוח שונים (ראו בתגית "איפור").

מי שמטפלים ומבצעים טיפולים קוסמטיים בבני אדם נקראים בדרך כלל קוסמטיקאים. זהו מקצועם ורובם עוברים הכשרה לביצועו המתאים.

עולם הקוסמטיקה כולל מגוון של מוצרים, כלים וטיפולים שנועדו לטיפוח של מראה הגוף האנושי, בדגש על טיפוח העור, השיער והציפורניים,לצד ניקויו וחידושו.

כמו תחומים אחרים בחיינו, גם עולם הקוסמטיקה עובר כיום לכיוון טבעי יותר. קוסמטיקה על בסיס טבעי, או קוסמטיקה טבעית מציעה מוצרים קוסמטיים שאינם מכילים חומרים מלאכותיים או כימיקלים סינתטיים. במוצרים טבעיים כאלו הדרישה היא גם למוצרים שלא כוללים חמרים משמרים.


#טיפולים ותכשירים קוסמטיים
בין הטיפולים הקוסמטיים נכללים טיפולים לטיפוח העור בעזרת קרמים כמו קרם גוף, קרם לחות, קרם ידיים וקרם פנים.

טיפולי פילינג מציעים קילוף של העור, בדגש על תאי עור מתים. בהזרקות נוהגים להזריק לעור חומרים כמו קולגן ואלסטין המסייעים לבנייה תקינה של העור.

לשיער מציעים כאן את מוצרי טיפוח השיער וצביעת שיער, לצד הסרת שיער בשיטות שונות, כמו שעווה, אפילציה והסרת שיער בלייזר.

מניקור היא צורת טיפוח לכפות הידיים ופדיקור מטפל באופן דומה בכפות הרגליים. יש גם טיפוח ציפורניים וצביעה שלהן ב"לק", הכינוי העממי שניתן ללכה המיועדת לציפורניים, לרוב לכה שקופה או כזו שמוסיפה להן גם צבע.

איפור קבוע הוא שיטת טיפוח חדשה יותר, בה מחדירים צבע לשכבת העור המתחדשת ולכמה שנים אפשר לוותר על האיפור היומיומי.

ניתוחים קוסמטיים היא עוד טכנולוגיה חדישה המאפשרת לקבל מראה משופר באמצעות ניתוחים, כמו ניתוח אף, שפתיים ועוד כמיטב הטרנד והאופנות המשתנות.


הנה עולם הקוסמטיקה והמשמעויות הסביבתיות שלו (מתורגם):

https://youtu.be/pfq000AF1i8


כמה מתחומי הקוסמטיקה (עברית):

https://youtu.be/wM2IjqlAqzM


פרסומת של חברת ספורה לקוסמטיקה:

https://youtu.be/meoFW_73wRo


יש מי שמכינים מוצרים קוסמטיים בבית (עברית):

https://youtu.be/yoKY5wqoBNY


וקוסמטיקאית ירושלמית מספרת (עברית):

https://youtu.be/bSmAv6Bu4z0
אבקת כחל
מהי אבקת הכחל העתיקה ששימשה לעיניים?



אבקת הכָּחָל, בערבית כֻּחֻל (Kohl), היא אבקת מינרל שצבעהּ כחול. בימי קדם היא שימשה כאיפור לכחילה מסביב לעיניים, מעין צללית עיניים קדומה בגוון כחול, בדרך דומה לצלליות ולמסקרה של ימינו.

השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. הוא מבוסס על מינרל הגאלנה (Galena), בעברית גלניט או נְצִיץ הָעוֹפֶרֶת.

להכנתו נהגו, במיוחד בתרבויות תימן והמזרח התיכון של ימי קדם, לעשות שימוש במכתש ידני קטן, עשוי אבן עגולה ועלי מברזל, כדי לכתוש ולטחון את הגאלנה, לערבב במים ובחומר טבעי כמו שמן, חלבון ביצים, שרף או קליפות שקדים. לאחר ייבוש קיבלו אבקה הכחולה ששימשה לאיפור העיניים.

אפילו הארכיאולוגיה מעידה על השימוש הקדום לאיפור נשים, כמו עדויות וממצאים שנחפרו במערת האיגרות במדבר יהודה, בה ישבו יהודים בימי מרד בר כוכבא נגד הרומאים.

אומרים שעיניים משוחות בכחל הן שובות לב ומעט מפחידות או מסתוריות, כמו מחביאות מאחריהן סוד או כישוף.

בעבר הכחל היה הרבה יותר פופולרי כאיפור, אבל גם היום עדיין אפשר לראות פה ושם נשים ערביות מבוגרות שעיניהן משוחות בכחל.


#בקבוקון הכסף הרקוע
חוץ מצבעי עיניים השתמשו בכחל בעת העתיקה גם לריפוי ולרקיחה של תרופות. אנשי המעמד הגבוה נהגו אז לשמור אותו בבקבוקון כסף רקוע שענדו על הצוואר. סגרו את הבקבוקון הקטן בפקק, עם מקלון כסף דק וארוך שבעזרתו משחו את הכוחול מסביב לעין. עד היום מוכרים בקבוקונים כאלה כמזכרות לקראת העלייה לרגל למכה.


#למה נטשו אותו?
אפילו רש"י כתב על החומר הזה, שעד היום הערבים והדרוזים קוראים לו "כוחול". האמונה אז הייתה שהכחל מסוכך על העיניים מאור השמש הבוהק, מגן על העפעפיים מהתייבשות ומרחיק את הזבובים שגורמים לדלקות בעיניים.

בימינו הכחל ננטש כמעט לחלוטין. כשיודעים שהמרכיב העיקרי במינרל הגאלנה, כ-98% מהחומר, הוא עופרת רעילה במיוחד, אין סיבה של ממש להמשיך ולשמור לו אמונים. משום כך לא תעשיית האיפור ולא רופאי העיניים מגלים בו עוד עניין.

בשלדים שנמצאו בארץ, במערת קבורה רומית באזור הר מירון, התגלו עקבות של הרעלת עופרת. החוקרים לא התפלאו למצוא באותן מערות קבורה גם בקבוקי כחל מהתקופה הרומית, עם מינרל הגאלנה עתיר העופרת הרעילה.

גם מחקר שנערך על נשים דרוזיות בישראל מצא שבעקבות השימוש בכחל הן סבלו מנזקים במערכת העצבים ונמצאה אף פגיעה בעוברים שלהם במהלך ההריון.


הנה אבקת הכחל ששימשה גם במרוקו לאיפור:

https://youtu.be/AtZ7RbuQlUc


הכחל באיפור ההודי:

https://youtu.be/deOc-rdyLo4


המוסלמים נוהגים לטהר את הגוף במשיחת כוחול סביב העיניים בחודש הרמדאן:

https://youtu.be/LIgqQrUnOzM


הנה הכחל המאפר נשים:

https://youtu.be/XaNdESvYElQ


מכינים אותו גם בבית:

https://youtu.be/Bl84h31297w


בקבוקונים עתיקים בהם נשמר כוחול:

https://youtu.be/cYJ8VLUaNwY


והאייליינר שהחליף אותו:

https://youtu.be/1MiMrFVj9No
ליצן
מיהם הליצנים ואיך התפתח המקצוע הזה?



ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.

איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.

חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.

הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.

בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.


#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.

ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.

בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".


הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד:

https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0


ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:

https://youtu.be/cIb7tnP755Q


ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון:

https://youtu.be/xgVNryCQxj0
מיקרומטר היופי
למה נועד מיקרומטר היופי?
מה היה מיקרומטר היופי?


האם יצא לכם לראות את קסדת היופי מימים עברו, זו שמזכירה ונראית יותר כמו מכשיר עינויים מפלצתי? - מדובר במכשיר שזכה לשם "ביוטי מיקרומטר" ויש מאחוריו סיפור של יזמות מעניינת, שלא לומר יפה (ליטרלי), שנועדה לפנק את האיפור של השחקניות היפות של הוליווד.

הכל מתחיל ממקס פקטור, מי שהחל את דרכו בתור מאפר של שחקני ושחקניות קולנוע בשנות ה-20 של המאה הקודמת. פקטור הפך עם הזמן ליצרן של תכשירי איפור. האיש היה נחוש לסייע לשחקניות להיות יפות יותר ובד בבד גם לעזור לעצמו ולהציב את החברה שהקים בפסגת תעשיית היופי.

כך, בשנת 1932, ממציא מקס פקטור את אותו "מיקרומטר היופי" (Beauty micrometer). זה היה מכשיר מדידה, בצורת כלוב שהולבש סביב הראש. הוא הכיל 325 ברגי התאמה, שאפשרו לבצע מדידה עדינה של חלקים רבים בפרצופיהם של השחקנים והשחקניות.

מטרת "המיקרומטר של היופי" הייתה לזהות בעין בלתי מזוינת את הפגמים הבלתי-נראים בפנים הנשיות, ולאפשר את "תיקונם" באמצעות איפור.

זה היה בתקופה שבה חקר פקטור את נושא ההצללות והרעיון במכשיר הזה היה למדוד אזורים רבים בפני האישה ולהביא את איפור ההצללות למצב מושלם. כך ניתן היה להקטין ולהגדיל את השפתיים, את האף, "לשפר" את המרחק בין העיניים, לשנות את גובה עצמות הלחיים וכדומה.

צריך להזכיר שמדובר בתקופה בה הסרטים הם בשחור-לבן וצלליות בגוונים שונים היו אמצעי חשוב לשיפור המראה. כך ניתן היה למנוע פגיעה ביופי ובמראה של השחקניות המצודדות והשחקנים היפים של התקופה.

על אף המראה האימתני שלו, המכשיר התקבל בהתלהבות בהוליווד. שחקנים ושחקניות בשנות ה-30 רצו מאוד לתקן בפניהם המצולמות את הפגמים הזעירים, שאולי לא נראים בעין רגילה, אבל על המסך הגדול פגעו ביופיים והבליטו חוסר שלמות מטריד.


הנה מיקרומטר היופי, לצד עוד מכשירי יופי שהיום נראים כמו מתקני עינויים שטניים:

https://youtu.be/5-6DJPgtxAM?end3m25s


דיווח ביומן קולנוע מהתקופה:

https://youtu.be/f_VKpoBEdlo


גרסאות של המכשיר בצילומים מהתקופה:

https://youtu.be/luRGKUpYVms


פרסומת עכשווית של מקס פקטור:

https://youtu.be/eAKZvzo9AF8


הרצאה שמספרת על המיקרומטר של הממציא מקס פקטור:

https://youtu.be/Ey676A6Xmlo


ומיקרומטר היופי שהיה רק אחד משלל מתקני יופי מפחידים:

https://youtu.be/JHdHG4xmhEQ?long=yes

תולדות האיפור

השחרת שיניים
למה נהגו פעם ביפן להשחיר את השיניים?



יפתיע אולי לגלות שבעוד נשות וגברי המערב עושים מאמצי על ומוציאים ממון כדי לזכות בשיניים צחורות ומבהיקות מלובן, ביפאן נהגו בעבר להיות יפים על ידי צביעת השיניים בשחור דווקא.

כן, ביפן של המאות ה-16 עד ה-19 נחשב מנהג השחרת השיניים (Teeth Blackening) למודל היופי המקובל אצל הנשים. זה היה נוהג נפוץ ונשים שלא נהגו על פיו נחשבו פחות מעניינות ומושכות עבור הגברים.

את הנוהג הזה, אגב, הן ירשו מהסמוראים. אצלם נולד המנהג להכהות את השיניים, בתור הפגנה של נאמנות לאדון.

את הגוון השחור לשיניים נהגו אז ליצור מסוג של דיו שחור, שהופק בדרך כלשהי מקליפות בוטנים. הגוון האפל של השן התקבל על ידי מריחת שכבות רבות של הדיו הזה על השיניים.

גם בימינו יש תרבויות מסוימות ברחבי אסיה ובמיוחד מזרח אסיה, שבהן נוהגים לצבוע כך את השיניים. שבט אחד במיאנמר, למשל, ממשיך גם היום לדבוק במודל היופי הכהה הזה. כדי להיחשב יפות ומושכות עבור הגברים שלהן, נוהגות נשות השבט, שמתגורר כולו באחד הכפרים במדינה, לצבוע את שיניהן בדיו השחור.

עם זאת ומבחינה רפואית, החומר השחור הזה די שנוי במחלוקת. אמנם יש בו תכונות המונעות עששת, אך מנגד הוא נוטה ליצור בעיות מעיים שיכולות להתגלות כחמורות למדי.


כך השחירו שיניים ביפאן של פעם:

https://youtu.be/DnSZ0TPxA8I


בלוגרים מתפעלים ממנהג השחרת השיניים:

https://youtu.be/oer9neSIAec


והיפנים לא לבד - שבטים מסוימים במיאנמר נוהגים בדיוק כך:

https://youtu.be/UF-Zag5jorE
גותים
מתי הגותים שפלשו לרומי הפכו לנוער המאופר של היום?



הגותים (Goths) היו שבטים גרמאנים שבאו מהאזור הדרומי של שבדיה ופלשו במאות הראשונות לספירה לתחומי האימפריה הרומית.

בשנת 269 הביס קלאודיוס השני את הגותים וזכה לתואר 'גותיקוס מקסימוס'. על אף שהתאחדו הובסו הגותים במאה הרביעית לספירה גם על ידי ההונים וסבלו ממשבר.

במאה ה-4 הגותים התפצלו לאוסטרו-גותים, הגותים המזרחיים שהתיישבו בצפון הים השחור, ולוויזיגותים - הגותים המערביים, שהתיישבו באזור רומניה והונגריה של היום.

עם השנים, במהלך ימי הביניים, הם התמזגו עם המקומיים בכל אזור ונעלמו כשבטים של ממש.

נראה שבמאה ה-21 הם הפציעו שוב. אבל לצעירים המכונים כיום "גותים", אין שום קשר לשבטים הקדומים הללו.

הלבוש והאיפור שלהם, המוסיקה שהם מאזינים לה ושאר המאפיינים המוכרים, הם בחירה תרבותית ואופנתית של הגותים המודרניים וחלק מהסגנון האישי שבחרו לעצמם.

ואגב, לא. עבודת השטן אן דיכאון הם ממש לא הכרחיים כדי להשתייך אליהם. יש גותים שמדוכאים בימינו אבל גם אחרים שלא. חלקם בוחרים סגנון חיים שמתאים להם וזו זכותם, אבל הוא לא בהכרח מתקשר עם מצבים נפשיים או מעשים קשים.


הנה סיפורם של הגותים הקדומים (מתורגם):

https://youtu.be/STOJftffOqs


מצגת וידאו על הגותים:

https://youtu.be/b8uvfchN8w8


והגותים של היום:

https://youtu.be/5U9bElamKwA


התפתחות האופנה הגותית הנשית:

https://youtu.be/6JXYLSbJ5FA


והגברית:

https://youtu.be/iti7HE1UBN8
כחל
מהי ציפור הכחל האקרובטית ואיך נפוליאון ואיפור קשורים לעניין?



ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?

כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.

הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.

יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.

על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.

כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...


#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".

"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".

אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.

הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.

יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.

נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.

זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.

אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.


הנה הכחל בארוחה ובמעופו:

https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc


שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):

https://youtu.be/ByNuRXml63M


משחר לטרף:

https://youtu.be/dxfIKcE4bz0


מביא מתנה:

https://youtu.be/5aJT1U--5xg


גוזלי הכחל גדלים:

https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48


הכחל מקרוב:

https://youtu.be/hbnXdJP4igE


ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:

https://youtu.be/V4QsRYVMuU0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.