סחר חליפין (barter) הוא מסחר שבו אנשים מחליפים ביניהם סחורות ושירותים. אין בסחר חליפין כסף כלל. למעשה, סחר החליפין הוא שיטת המסחר העתיקה ביותר בעולם. עוד לפני שהמציאו את הכסף, נהגו אנשים להחליף דברים שגידלו או ייצרו, תמורת דברים של אנשים אחרים בהם חפצו. חוקרים מצאו באפריקה עדויות לסחר חליפין כבר לפני 100 אלף שנים.

גם בעידן המודרני מתקיים סוג של בארטר, סחר-חליפין. אתרי אינטרנט שונים, אפליקציות ובעבר גם בעיתונים מתקיימים שוקי "קח-תן" שבהם לא מעט אנשים מפרסמים דברים שהיו מוכנים לתת, תמורת דברים שהם רוצים או זקוקים להם.


הנה סרט מצויר שמדגים את סחר החליפין והרגע שבו התחילו להחליפו:

http://youtu.be/4B3DKdLL-Mo?t=9s


סרטון שמציג את סחר החליפין ותולדות הכסף שאחריו:

http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk


אפליקציה שמאפשרת מסחר בסחר חליפין (עברית):

https://youtu.be/XafYJNwrIGY


בנק מודרני שמבוסס על הרעיון של מטבע הוויר החברתי של שווייץ (עברית):

http://youtu.be/gY92_f7MRd4


וכלכלת השיתוף שהיא סוג של סחר חליפין מודרני (עברית):

https://youtu.be/w9MDrWjvyNo?long=yes

סחר חליפי (Barter) היא צורת מסחר שבה אנשים מחליפים ביניהם סחורות ושירותים, ללא שימוש בכסף. אבל איך היא התפתחה?

כמובן שאיננו יודעים מי חשב ראשון על הרעיון של ההחלפה. אבל בואו נודה שהגיוני שזה רעיון מאוד מתבקש. אם לי יש עץ של תפוזים בחצר, אני אסכים לתת לך 5 קילוגרם של תפוזים, בתמורה לשני ליטרים של חלב מהכבשה שאתה מגדל בחצרך.

השיטה הזו עבדה מצוין בעולם העתיק. למעשה, זוהי שיטת המסחר העתיקה ביותר בעולם. הרבה לפני שהמציאו את הכסף, נהגו אנשים להחליף ביניהם דברים שגידלו או ייצרו, תמורת דברים שקיבלו מאנשים אחרים. זו הייתה ראשיתה של הכלכלה שאנו מכירים היום.

כמובן שביום בו אני אגלה שלא בא לי יותר על החלב של הכבשה שלך, אבל אתה, לעומת זאת, תמשיך ותרצה ממני תפוזים - תהיה לנו בעיה. זה הרגע שבו אנו נזקקים לאמצעי תשלום חדש שיאפשר לי לתת לך תפוזים ולקבל משהו שתמורתו אקבל משכן אחר את הקפה המצוין שהוא מכין.

הדבר הזה יהיה כסף. מטבע עובר לסוחר. הוא ימיר את הזכות שקניתי, כשנתתי לך את התפוזים, למשהו שתמורתו אוכל לקבל סחורה מאדם אחר. הוא יקבל את הזכות לקבל משהו ממישהו אחר וכך הלאה. הכסף גם אומר לנו מה גודל הזכות שעומדת לרשותנו, כך שזו תחילתה של כלכלת הכסף, על כל משמעויותיה.


הנה סרטון על סחר חליפין כאמצעי תשלום קדום (מתורגם):

https://youtu.be/YDw61fytsFo


בעיות סחר החליפין הביאו להמצאת הכסף (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


ועוד על סחר החליפין שקדם להמצאת הכסף:

http://youtu.be/1Wd6MW8gPK4

המטבעון, בשפת העם "פי כושי" ובשמו הרשמי "פי כושי מטבעי", הוא חילזון השוכן בים.

העובדה שהמטבעון כל כך נפוץ בים שמסביבם הובילה לכך שדורות רבים של ילידי אפריקה והמזרח הרחוק נהגו להשתמש בקונכיות שלו כמטבע עובר לסוחר.

פי-הכושי המטבעי, שהיה מצוי במספרים גדולים בכל האוקיינוס ההודי והשקט שימש גם כאמצעי קישוט. בנוסף לכך הוא נחשב כסגולה לפריון וכסמל פריון ואף שובץ בבגדי נערות צעירות שעמדו אז להינשא.


הנה החלזון בסביבתו הטבעית:

http://youtu.be/e8GLMTPuEPY


תולדות הכסף והתפקיד החשוב שיש למטבעון בהם (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


וסרטון שמדגים שימושים נוספים במטבעון - בתכשיטים, חפצי קישוט וקמעות:

http://youtu.be/skdswhc1HwE

המלח (Salt) נחשב בימינו לתבלין נפוץ וזול ביותר. מעטים בכלל יודעים עד כמה נדיר ויקר הוא היה בימי קדם וכמה משמעותי.

כבר בתקופה הניאוליטית החלו לייצר, או נכון יותר לקצור את המלח. בתקופת הברונזה המסחר בו הלך ופרח. הומרוס היווני כינה אותו "החומר האלוהי" ובהמשך הוא זכה לכינוי "הזהב הלבן".

וכשמשהו יקר אז משלמים עליו בדם. כך שבמהלך ההיסטוריה האנושית התנהלו מלחמות בכדי להשיג את המלח. הוא היה, ככל הנראה, אחת הסיבות לכך שהרומאים לטשו עיניים לארץ ישראל ולצרפת של היום.

כי המלח לא היה רק התבלין שגואל את המזון מלהיות תפל, אלא גם משאב חיוני ושווה ערך לרכוש רב ולעוצמה של אומה.

הייתם מאמינים, למשל, שהחיילים הרומיים קיבלו את שכרם בימי קדם גם במלח, במקום בכסף או בסחורות אחרות, מגרות יותר, כמו זהב?

אז כן, במקומות רבים, כולל באימפריה הרומית, היה המלח מצרך יקר ערך לאורך ההיסטוריה. בזכות ערכו הרב, חיילי רומי נהגו לקבל משכורות במלח.

קראו לשכר הזה "סאלריום" (salarium), שפירושו היה "קצבת מלח". הוא ניתן במעין שק מלח קטן שהיה לעתים ניתן לחיילי רומא כמענק על ביצועים בשדה הקרב.

משק המלח הזה באה המילה "סאלארי" (salary), משכורת באנגלית, או המילה "סולדי", כסף בצרפתית, כמו גם מילים נוספות בשפות לטיניות אחרות.

אגב,עד כדי כך המלח היה משמעותי בחייהם של חיילי האימפריה ההיא, עד שממנו נגזרו גם המילים soldier, (שבאה מהמילים "Sal dare" שמשמעותן "לתת מלח") או סולדאט, שפירושן בשפות לטיניות שונות חייל. אפילו המילה "סלט" (Salad) מקורה במלח, שכן הרומאים נהגו להמליח את הירקות במלח.

יש גם טענה היסטורית שכשרצו מפקדי צבא רומי לעקר את הערים שכבשו, הם נהגו לפזר מלח על הריסותיהן. חובה לציין שהיסטוריונים רבים מטילים בכך ספק, גם מכיוון שלא נמצאו עדויות או ממצאים ארכיאולוגיים לכך וגם בשל בזבוז כמויות של מלח, שמתנגש עם ערכו ומחירו הגבוה באותה תקופה.

כך או כך, הרומאים תמיד השאירו קצת מלח לאוכל, שאחרת הוא היה תפל. מה שמזכיר לנו שמהמילה salt, כלומר מלח, בא גם הסלט, ה-salad שאנו אוכלים.

אבל עדיין, תמיד נשמר מעט מלח במטבח הרומי, כי להמליח את הירקות היה מנהג רומאי שהופץ לכל פינות האימפריה.


הנה סיפור משכורות המלח של חיילי רומי, שגם העניקו למשכורת את שמה:

https://youtu.be/R04-hTZokn0


חייו של החייל הרומאי (מתורגם):

https://youtu.be/P5e7cl19Ha0


פרופסור מספר על הנושא:

https://youtu.be/OvrMkfAp7wM?long=yes


והרצאת וידאו בנושא:

https://youtu.be/g_3wRicL-QI?long=yes

מיסים (Taxes) הם עניין עתיק מאוד. כבר אלפי שנים שממלכות גובות מיסים מהנתינים של בית המלוכה.

מַס הוא תשלום שהמדינה גובה מאזרחיה ומתושבים המתגוררים בה ןאינם אזרחים. מטרת הגבייה הזו היא לגבות כסף שיאפשר את מימון הפעולות השונות של גופי הציבור הממשלתיים.

הטלת מס במדינת חוק נקבעת על פי חוק. על גבייתו אחראית בדרך כלל רשות המיסים, שהיא רשות ממשלתית, עירונית, או במדינות שונות גם אזורית, שהוסמכה לכך בחקיקה.

בימי קדם נהגו השלטונות להטיל מיסים על העשירים בלבד. אך כשגילו המלכים והשלטונות את טעמו של הכסף הגדול גדל גם התיאבון שלהם והם החלו להטיל מיסים גם על מעמד הביניים.

בניגוד למיסים, כמו מס ההכנסה המודרני ומיסים במדינות דמוקרטיות ככלל, המיסים בעבר היו דורסניים וקפריזיים. המלך יכול היה להחליט כרצונו על כל מס בו חשק והוא פשוט הטיל מס חדש.

מלכים נהגו לממן כך את המלחמות המטורפות והיקרות, אותן יזמו כנגד אומות וממלכות אחרות, בלי קשר לרצון העם או לאינטרס שלו. כיום נוהגים כך רק בדיקטטורות, בהן הרשויות המאזנות כמו בתי המשפט או הפרלמנט נשלטות בידי רודנים ולא יכולות להגיב כבדמוקרטיה.

בעבר נהגו האימפריות השונות לכבוש שטחים וארצות ולגבות מהנכבשים מיסים. לא פעם המיסים הללו היו כבדים מאוד ולא חסרו מקרים בהם המס היה ממש אכזרי ואף הרסני עבור הנכבשים.

אגב, על האזרחים עצמם הטילו בעבר הרחוק רק מיסים זמניים, לרוב בזמן מלחמה. השינוי הגיע ככל הידוע בשנת 1874, כשאנגליה הפכה את מס ההכנסה לקבוע ותמידי. ב-1913 הצטרפה גם ארצות הברית לשיטה זו וכיום מטילות מרבית המדינות בעולם מיסים קבועים על אזרחיהן.


הנה תולדות המיסים:

https://youtu.be/_ek9q8v5H1A


קיצור תולדות המיסים:

עם חומר בתיאור

https://youtu.be/lWn16yoL194


כך נלחמים במעלימי מס (עברית):

https://youtu.be/vK1QY59A0q8


וסרטון תיעודי על המיסים וההכנסות:

https://youtu.be/r5orLeWcBqc?long=yes

כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.

אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).

אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.

בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.


כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):

https://youtu.be/OeYJipRoKb8


הכסף הוא רק שלב בתולדות אמצעי התשלום (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk

את המטבעות הראשונים בעולם יצרו בממלכת לידיה (Lydia) ש במסופוטמיה, אזור "הסהר הפורה" של ימי קדם.

המדינה הזו, לידיה, אינה קיימת יותר. היא התקיימה בעבר הרחוק, לפני יותר מ-2,500 שנה, באסיה הקטנה, אזור בטורקיה של היום.

את המטבעות הראשונים יצקו בלידיה מתערובת של זהב וכסף. המטבעות הללו נוצרו בסביבות שנת 640 לפנה"ס, לפני כ-2700 שנים.


הנה המצאת הכסף בממלכת לידיה:

https://youtu.be/czEPG75wzPI


כל תולדות הכסף, כולל השלב שבו עברו מסחר חליפין למטבעות בלידיה:

http://youtu.be/ZXIuFpu72Nk


על המצאת הכסף (מתורגם):

http://youtu.be/YDw61fytsFo?t=24s&end=3m08s


ההיסטוריה של הכסף ומגוון האמצעים לתשלום במהלך הדורות (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk


וקיצור המצאת הכסף:

http://youtu.be/ADaY6THQp3Y

המטבעות העתיקים ביותר בהיסטוריה נמצאו בלידיה, שנמצאת במערב טורקיה של היום, אז חלק מהסהר הפורה, שנקרא מסופוטמיה. הם נוצרו לפני יותר מ-2500 שנה.

המטבעות הקדומים הללו היו עשויים מתערובת של זהב וכסף וממש כמו במטבעות של היום הם הכילו משני צידיהם דמויות של אנשים חשובים.

השליטים הרומיים דאגו, במהלך תקופת שלטונם, להטביע מטבעות כסף, זהב וארד, עם פניהם ודיוקנם, לצד תאריכים ואותיות שונות שסימלו את הקיסר.

משם המשיך המסע העולמי של האדם לניהול כלכלה של ממש.

המטבע מייצג שלטון. רק השלטון מייצר מטבעות. עם פרוץ המרד הגדול בשלטון הרומי, למשל, ממהרים היהודים בארץ להסיר סמלים רומיים מכל מקום.

אחד הדברים הראשונים שעושים היהודים כאן הוא לטבוע מטבעות משלהם ובעצמם. זו הדרך הברורה להכריז על המדינה כמדינה בשליטה יהודית.


הנה תולדות הכסף, שמתחילים הרבה לפני המצאתו, עוד בסחר החליפין (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk


סרטון מעולה על התפתחות אמצעי התשלום לאורך ההיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/PSKa8Y0jmQQ


הטבעת המטבעות היא הדרך להכריז על חרות ועצמאות כנגד שלטון חיצוני, כמו כאן במרד הגדול נגד הרומים (עברית):

https://youtu.be/VGJ7n0BknbQ


תולדות הכסף בסרטון אנימציה שערכו ילדים:

http://youtu.be/ADaY6THQp3Y


ומטבעות רומיים, עם פני הקיסרים שעליהם:

https://youtu.be/anjr8oau4f4

ייצור המטבעות הוא מלאכה עתיקה ששורשיה כבר ביוון העתיקה ובסין. כיום זהו תהליך ייצור משוכלל מאד, בעיקר משום שיש לייצר מטבעות שגם ישרדו הרבה שנים וגם יהיה קשה לזייפם.

את המתכת לייצור המטבעות מכניסים לכלי שהחום שלו הוא כ-2100 מעלות פרנהייט, ומההתכה מייצרים לוחות של מתכת. מכונה חותכת את הלוחות הללו לדפי מתכת דקים, שמכונה נוספת תשטח היטב. עתה מוכנסות ה"פרוסות" הללו למכונה שתחתוך את המטבעות מתוכן.

החומר הנותר יחזור לתהליך הייצור מחדש, בעוד שהמטבעות ינוקו ויעברו למכונה שתרקע בהן את העיצוב שעל המטבע.


הנה תהליך העיצוב והייצור של המטבעות:

https://youtu.be/98nidcEmYqA


מטבעות זהב:

https://youtu.be/uLuZMVGM5Xw


וייצור מטבעות בארה"ב:

https://youtu.be/TzqrSrU3jXg

כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


והסבר של מושג כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8

דמיינו מצב שהכסף שלכם קונה פחות, כי המחירים עלו מאוד, זוהי בדרך כלל תופעה של אינפלציה (Inflation) - תופעה כלכלית שמתרחשת כשהמחירים עולים כל הזמן ולכן השווי של הכסף שיש לצרכנים הולך ויורד.

אינפלציה משמעותה ירידה בערך הכסף, כלומר כשערך המטבע יורד והולך.

כי מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. אם פעם יכולתם לקנות גלידה ב-10 שקלים והיום מחירה 20 שקלים, אז עם אותו הסכום, או אותה משכורת, תוכלו לקנות רק חצי ממה שיכולתם קודם.

מצד שני, אינפלציה קטנה של 2-3% לשנה היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת. כי עליית מחירים כזו אומרת שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.

רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ובכך לנסות לבלום את האינפלציה.


#מה גורם לאינפלציה?
ירידת הערך של הכסף נגרמת לא פעם מהדפסה מוגזמת של עוד כסף על ידי המדינה, או מריבית נמוכה שמאפשרת לאנשים לקחת הלוואות זולות ולרצות לקנות הרבה מדי, כלומר ליצור ביקוש יתר.

אבל ירידת ערך הכסף יכולה להיגרם גם כשהכלכלה מתחילה לצמוח מהר מדי ומתחממת בהגזמה - כשכל מי שיכול לעבוד וניתן להעסיקו כבר מועסק והייצור הוא בשיאו. אבל מנגד עולה הביקוש לסחורות, מוצרים ושירותים. הוא עולה אפילו על ההיצע הגדול יותר. ביקוש יתר כזה יעלה את המחירים וכוח הקנייה באמצעות הכסף יירד.

בשני המקרים הכסף הרב שנכנס לשוק מציף אותו. וכשיש יותר מדי כסף בשוק - הוא שווה הרבה פחות והמחירים עולים.

עוד גורם אפשרי לאינפלציה הוא עלייה משמעותית במחירי הנפט. זו יכולה להיגרם ממלחמות או מסכסוכי סחר בין מדינות, מה שיכול להקפיץ מאוד את המחירים.


#אינפלציה בהיסטוריה
היסטורית, אינפלציה יכולה לגרום לשינויים עצומים בחברה האנושית. בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים.

התופעה הזו של אינפלציה מטורפת גרמה בגרמניה של אותם ימים למצב כלכלי וחברתי שהלך והתדרדר והביא רבים לעוני. משם הדרך לזעזועים פוליטיים ולנאומים של היטלר שאמרו שהיהודים אשמים במצב הייתה קצרה.

את הסוף כולם יודעים. האינפלציה הזו הייתה אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ומשם לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.


#נחזור לאינפלציה - איך היא מרגישה?
כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.

לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.

סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי, מהיר ומתמשך. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.


הנה האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y


עליית המחירים היא בת הלוויה של האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/lShWYDGjGh0


על מדד המחירים לצרכן (עברית):

http://youtu.be/7QVFywo_vO0


כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:

http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s


והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc

כספומט (ATM) הוא מכשיר שנותן כסף מחשבון הבנק שלך. כדי לזהות שמושך הכסף הוא אכן בעל החשבון ואינו מתחזה, עליו להכניס לכספומט כרטיס מגנטי, שניתן לו בבנק. לאחר מכן הוא נדרש להקליד גם מספר סודי, שידוע רק לו. כך הבנק מוודא שהכרטיס אינו גנוב ושייך אכן לו.

לאחר שהכניס את הכרטיס והקליד את הסיסמה, יוצר הכספומט קשר עם מחשב הבנק, מוודא שיש בחשבון מספיק כסף כדי להוציא את מה שהתבקש למסור ואחרי שהתקבל אישור מהמחשב המרכזי, מתקבל הכסף ויורד מהסכום שבחשבון הבנק.


כך עובד הכספומט:

http://youtu.be/cYWHqha2wfk


הסבר נוסף על פעולת הכספומט:

https://youtu.be/7mFttvrhqZs


ומתיחת כספומט קטנה על חשבון החיוך:

http://youtu.be/25TA_YyK248

אשראי הוא הלוואה, או הרבה הלוואות, שנותן בנק או גוף דומה, תמורת התחייבות כללית של מקבל ההלוואה להחזיר את החוב המצטבר בהקדם.

כרטיס אשראי, למשל, מאפשר לקנות מוצר או שירות ומי שמשלם אותו מיידית היא חברת האשראי. על ידי סריקת כרטיס האשראי או הזנת פרטי הכרטיס תחוייב חברת האשראי מיידית, בעוד הרוכש יקבל את המוצר או השירות שרכש.

אבל ההלוואה שנותנת חברת האשראי באמצעות כרטיס אשראי, בניגוד להלוואה שאדם מבקש מהבנק במיוחד ומקווה שהבנק יסכים לתת, היא הלוואה מתמדת. זה אומר שעם כרטיס אשראי יכולים בעלי הכרטיס לקנות הרבה קניות, עד סכום שהבנק אישר מראש ונקרא "מסגרת האשראי".

את החוב הכספי יחזיר הרוכש לחברת האשראי בהמשך. זה יקרה בהתאם להסכם האשראי עם החברה. לרוב הכסף הזה ייגבה מחשבוננו עם קבלת המשכורת - בתוך חודש, או במהלך מספר חודשים, אם קנינו בתשלומים. על קנייה כזו בתשלומים תיגבה מאיתנו גם תוספת ריבית, שאנו משלמים לחברת האשראי עבור ההטבה הזו שקיבלנו ממנה.


הנה הסבר של השימוש השגוי והשימוש הנכון בכרטיס אשראי (עברית):

https://youtu.be/LwlkoAynnMU


המלצות לגבי כרטיס האשראי שלכם (עברית):

https://youtu.be/CbFkC7ltaoI


הנתונים של כרטיס האשראי מגרים מאוד את הגנבים (עברית):

https://youtu.be/KNds-19xyi8


וסרטון משעשע שמדגים כמה קל לקנות באשראי ומה קורה כשזה לא מצליח (עברית):

http://youtu.be/pqYKYyF0yW0

מהי הריבית בבנק המרכזי שמקטינה את האינפלציה?
או: איך פותרים אינפלציה באמצעות העלאה של הריבית?


אינפלציה משמעותה עליית מחירים, שנובעת מירידת כוח הקנייה של הכסף. דוגמה? - אותו סכום שקודם אפשר היה לקנות בו קילו אורז, 1,000 גרם, יספיק בגלל האינפלציה לקנייה של 800 גרם אורז בלבד.

בכלכלה של מדינות, הכלי המשמעותי ביותר להורדת האינפלציה הוא העלאת הריבית במשק.

העלאה של הריבית על הכסף נועדה להקטין את כמות הכסף שבידי הציבור.

כשמייקרים את הכסף, על ידי העלאת הריבית, מקטינים את כמותו של הכסף הפנוי בידי הציבור וכך מקטינים את הצריכה. כלומר ייקור הריבית מביא אנשים לחסוך אותו בבנק ולהרוויח מהריבית או לא לקחת הלוואה מהבנק בגלל הריבית הגבוהה.

פחות כסף בידי הציבור מקטין את כמות הקניות וההוצאות על קניות מוצרים ושירותים על ידי ציבור הצרכנים.

ומכיוון שיש פחות כסף ולכן פחות קונים, משמעות הדבר היא ירידה מסוימת בביקושים ובכוח הקניה של הכסף. ירידה כזו בכוח הקניה תקטין את הרצון של הציבור לקנות הרבה, מה שאומר שיירדו הביקושים במשק. פחות אנשים יבקשו לקנות מוצרים ושירותים, שהם יכולים בלעדיהם. כלומר מותרות.

והתוצאה של ירידה כזו בקניות ובביקושים היא בדרך כלל הורדה של המחירים על ידי הסוחרים ולכן גם הקטנת האינפלציה.


הנה האינפלציה והעלאת הריבית כדי להקטין אותה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y

דפלציה? דיפלציה? - בהנחה שיודעים מהי אינפלציה (אם לא, אז למדו על כך בתגית "אינפלציה") אז אפשר להסביר בפשטות גם את ההיפך - דפלציה או דיפלציה היא בעצם ההיפך מאינפלציה. בשם אחר = דיס-אינפלציה.

אם באינפלציה המחירים הולכים ועולים אז דפלציה היא מצב שבו המחירים הולכים ויורדים דווקא.

דיפלציה היא כמו בלון שהאוויר הולך ומתרוקן ממנו. האם הוא יתרומם לאוויר? - לא ממש. כך גם לא תהיה צמיחה אם המחירים יירדו.

הצרכנים שיודעים שהמחירים יורדים מעדיפים לדחות את הקניות שלהם, בעיקר את הגדולות. אם הרכב שאתה רוצה לקנות יהיה זול יותר בעוד כמה חודשים או שנים, אז אתה תמשיך להחזיק במכונית הישנה ותמתין, כי המחיר יאפשר לך חסכון משמעותי או רכישה של מכונית טובה יותר באותו מחיר.

עיכוב הרכישות והעסקאות מאט את הכלכלה ותוקע אותה עוד יותר. הוא מייצר ירידת מחירים מתמשכת, כי היצרנים רוצים למכור את המלאי שיצרו.

אנשים הולכים אז ומפוטרים ממפעלים ועסקים שמייצרים פחות ומוכרים פחות. כשאין משכורת הם עצמם קונים פחות. כך גם השכנים שלהם, שעובדים אבל רואים אנשים מפוטרים מסביב, לכן גם הם נזהרים וקונים פחות.

הקטנת הצריכה הזו גורמת להאטה כלכלית, כי כשאין ביקוש גם הייצור יילך ויירד.

מכאן שהבנק המרכזי של מדינה לא ישאף לדפלציה כזו שתאט את הכלכלה וכמובן גם לא לאינפלציה, שפירושה אובדן של יציבות המחירים ועלייה מתמדת. מה שכלכלה כן תרצה זו אינפלציה מזערית של 2-3% לשנה. אינפלציה כזו היא בדרך כלל הכיוון הנכון לכלכלה צומחת וממשלה תמיד תרצה כלכלה צומחת.

רגע, אז אינפלציה היא דבר טוב? - אינפלציה קטנה כן. כי זה אומר שהצרכנים רוצים לקנות והביקוש גדול מההיצע, מה שמוביל את הסוחרים להעלות את המחירים.

רק אם האינפלציה יוצאת משליטה והכלכלה מאבדת כל רסן בעליית מחירים גבוהה יותר - אז נאלץ הבנק המרכזי להעלות את הריבית בצורה חדה ולנסות לבלום את האינפלציה הזו.


הנה הסבר מסובך במקום הפשוט שלנו (עברית):

https://youtu.be/woUZUlnAmuU


סכנת הסחרור דיפלציוני:

https://youtu.be/ouNKQ1OUnwc


דוגמה להסבר שדווקא מעודד דפלציה וריבית אפסית (עברית):

https://youtu.be/NgOr22uJCy4


והדוגמה היפנית כתמרור אזהרה מדיפלציה:

https://youtu.be/HvppJ-MhE6A

הביטקוין הוא מטבע הוירטואלי המוכר והנפוץ ביותר בעולם, מטבע עצמאי שלא מנוהל על ידי ממשלה או בנק מרכזי בעולם וערכו נקבע על פי חוקי היצע והביקוש. לפי הצלחתו האדירה, מסתבר שהוא בדיוק מה שחיפשו המילניאלס, בני דור ה-Y שחשים שהם חיים בעולם של חוסר יציבות, של תאגידי ענק שחודרים לכל פינה בחייהם, כמו הבנקים למשל, ושל ממשלות. שאי אפשר לסמוך עליהן בענייני הדאגה לעתיד.

את הביטקוין "כורים" באמצעות מחשבים וחישובים, שהולכים ומסתבכים ככל שיותר ביטקוין נכרה. לפיכך, למרות שהוא איננו מטבע אמיתי ואין אף ממשלה או מוסד פיננסי מאחוריו, רק מכיוון שהרבה אנשים משתמשים בו ומוכנים לקבל אותו ולהעניק סחורה תמורתו - יש לו ערך אמיתי.

האמון של אנשים רבים בביטקוין נובע מכך שיש סכום סופי ממנו והם משערים שהוא עשוי להיות שווה המון כסף בעתיד. מצד שני, על פי ההערכות המומחים, רק בעוד 126 שנים עתידה כריית כל הביטקוין בעולם להסתיים.

המסחר בביטקוין מתנהל בעיקר דרך האינטרנט - באמצעות תוכנת מחשב שנקראת "ארנק ביטקוין" המתפקדת כארנק וירטואלי וממוחשב ומאפשרת למשתמשים בה לשלוח ולקבל מטבעות ביטקוין בצורה מוצפנת ומאובטחת. הערך של ביטקוין אחד נע כיום סביב 200-500 דולר ובשיאו הוא הגיעה לשווי של יותר מ-1000 דולר לביטקוין אחד.

הביטקוין פורסם בשנת 2009 על ידי מתכנת שכינה את עצמו "סאטושי נקאמוטו", ככל הנראה שם בדוי. יש הערכות לגבי זהותו של יוצר הביטקוין, אך הדברים עדיין לא בטוחים. באופן מפתיע דווקא ממציא מסתורי ואנונימי יצר את המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר בעולם. מה שבטוח, יוצר הביטקוין השאיר את תוכנת הביטקוין שפיתח כקוד פתוח והיא עצמה יצרה שלל מטבעות וירטואליים מתחרים.

הכמות של הביטקוין מוגבלת ולכן הוא לא ייקלע לאינפלציה (ראו בתגית "אינפלציה"). רבים רואים בו את האיום הגדול ביותר על מערכות הכספים המדיניות, המטבעות הרגילים שמנפיקות המדינות השונות. אחרים רואים בו שיגעון חולף, משהו כמו "שגעון הצבעונים" שהתפתח בהולנד בעבר (ראו באאוריקה בתגית "שיגעון הצבעונים").

אחת הבעיות עם הביטקוין היא שהוא מאפשר להעביר כספים באמצעותו עבור פשעים. הביטקוין הוא האמצעי הראשי לתשלום ברשת הדארקנט, תשלומים שמועברים עבור סמים, חומרים אסורים וביצוע פשעים. החיבור בין הרשת האפלה, ששימושיה העיקריים הם מעשים פליליים, לבין המטבע הוירטואלי, הוא קטלני. לכן נלחמות רבות מהרשויות המדיניות במטבע הביטקוין ועוקבות אחריו, כדי למצוא כל דרך למנוע את הפיכתו לכלי כלכלי שמקנה רווח למבצעים של מעשים פליליים.


הנה סרטון הסבר לביטקוין (עברית):

https://youtu.be/OhhPE_rthzc


כמו מטבעות קריפטו אחרים, הביטקוין הוא מטבע מבוזר שאין ממשלה או גוף שמנהל אותו ובעצם הכוח בו הוא בידי המשתמשים (עברית):

https://youtu.be/M5pSWe_4SWs


על האדם שנחשף כממציא הביטקוין ומעט על השימושים שעושים בו (עברית):

https://youtu.be/g-k8lZ_eabY


הסבר נוסף של עולם הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/srmAw34D8Bg


מהו ביטקוין (עברית):

http://youtu.be/KxOTrdntwZE


כתבת טלוויזיה על תולדות הביטקוין (עברית):

http://youtu.be/prUMg3Kdx9I?t=54s?long=yes


וסרט תיעודי על תופעת הביטקוין:

https://youtu.be/8zKuoqZLyKg?long=yes

ארנק סלולארי הוא שמה של שיטה פשוטה ומהירה, לתשלום באמצעות הסמארטפון. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לראשונה אמצעי תשלום חדשים שמבוססים על הטלפון הסלולארי שנמצא איתנו כל הזמן. על ידי קירוב של המכשיר הסלולארי לקופה, היא מזהה אותו באמצעות טכנולוגיית NFC, תקשורת שמבוססת על קרבה פיזית. הזיהוי מאפשר לחייב את חשבונו של בעל הטלפון ברכישה שעשה. מי שמחזיק כמה כרטיסי אשראי יכול לבחור באיזה כרטיס לשלם והתשלום מתבצע. כדי למנוע מגנבים להשתמש בטלפון גנוב לקניות, מחייב התשלום בזיהוי טביעת האצבע של בעל הטלפון.

התשלום בסמארטפון לא ישנה את הרגלי הקנייה של הציבור בן לילה. גם לכרטיסי אשראי ולכספומטים לקח שנים, עד שהפכו לאמצעי תשלום וניהול כספים פופולאריים. אבל האבטחה המשופרת שלהם, שמירה על פרטיות הקונים, האפשרות לשלם גם באפליקציות ובאינטרנט בשיטה זו ובעיקר הנוחות, כל אלה מבטיחים שלטווח ארוך יש להם סיכוי טוב להפוך לאמצעי התשלום המועדפים על העולם המודרני. כיום נכנסות טכנולוגיות כמו Apple Pay, Samsung pay, Google Wallet ו-PayPal ומתחרות ביניהן על המקום בשוק הזה. עם 45 מיליון פעולות מסחריות ביום, גם לענקית המסחר הסינית אליבאבא יש ארנק אלקטרוני משלה.

בדיוק כמו תשלומים בכרטיסי אשראי, חשוב לדעת שמבחינה כלכלית אישית, התשלומים באמצעות הסמארטפון אינם מומלצים למי שמעוניינים להתנהל נכון. אמצעי תשלום כאלה גורמים לנו לא לשים לב להוצאותינו ועלולים להכניס את המשתמש לחובות. עדיף תמיד להתנהל במזומן.


הנה הארנק הסלולארי (עברית):

https://youtu.be/gOsGWwp4NTM


הארנק הדיגיטלי של גוגל (מתורגם):

https://youtu.be/3eKF_kEjy-I


על ארנק סלולרי לילדים (עברית):

https://youtu.be/2i1vXhquxnk?t=17s


כך עובד התשלום האלקטרוני בארנק החכם:

https://youtu.be/Iod3zO0LAUU


ועיתונאי מנסה לשלם בעיר באפליקציית התשלומים Apple Pay:

https://youtu.be/sHLTzzZ38AA