שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו האורגניזם הזעיר בעולם?
האורגניזם הקטן על פני כדור הארץ הוא החיידק. חיידק, או בקטריה, הוא יצור שאינו בעל-חיים ולא צמח. הוא אמנם יצור חי אך הוא שונה מהם במבנהו הפנימי. למעשה, מבנהו פשוט הרבה יותר מאותם אורגניזמים מפותחים. הסיבה: מדובר במיקרואורגניזם חד-תאי.
אמנם נגיפים הם קטנים מחיידקים, שכן גודלו הממוצע של חיידק הוא בין 3 ל-5 מיקרומטר, בעוד גודלו של הנגיף הוא בין 0.02 ל-0.25 מיקרומטר. אבל הנגיפים אינם יצורים חיים, אלא טפילים שמתרבים רק בתוך תא חי אחר.
הנה האורגניזם הקטן בתבל:
https://youtu.be/GW4KwTQpUPY
חלק מהחיידקים יכולים להזיק לבריאות ולכן יש להקפיד על הגיינה (עברית):
http://youtu.be/G2WclKT64os
וכך נראים חיידקים במיקרוסקופ (ללא מילים):
http://youtu.be/5tUNmFKlNNs
מהו פיסטור החלב?
חלב מפוסטר הוא חלב שחומם היטב, כמעט עד רתיחה, ואז הושאר חם למשך כחצי שעה. בתהליך זה הושמדו החיידקים שבחלב, שהיו עלולים לגרום לנו למחלות.
תהליך הפיסטור נקרא על שם המדען הצרפתי לואי פסטר, שגילה את הדרך הזו להשמדת החיידקים המסוכנים שבבירה והחלב ומנע את מקרי החולי ואף המוות שנגרמו בשל חיידקים אלה.
הנה גילוי הפיסטור על ידי לואי פסטר:
http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
סרטון אנימציה שמציג את הדרך שעובר החלב המפוסטר העמיד:
http://youtu.be/xSn-DnnYP3g
על הפיסטור של החלב:
http://youtu.be/hpoVypj4ogk
ופיסטור של ביצים:
http://youtu.be/2roripNFIOc
איך גילה אלכסנדר פלמינג את הפניצילין ופיתח את האנטיביוטיקה?
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
האם וירוסים וחיידקים הם אותו הדבר?
וירוסים וחיידקים אינם כלל אותו הדבר. יש להם, למעשה, מעט מאד במשותף. כי בעוד שהווירוס הוא טפיל שזקוק לתא פונדקאי, כמו תאי הגוף, שמאפשר לו להתרבות בתוכו, החיידק גדל ומתרבה לגמרי בעצמו ומחוץ לתא.
בגודל של עד מאית מגודלו של חיידק, הווירוס הוא זעיר. הוא נטפל לתאי הגוף, העשירים מאוד במזון ומשתמש בהם גם להתרבות. כי לתאי הגוף גם מנגנון של התרבות שהווירוס זקוק לו. לעומת הווירוס, החיידק מתרבה בעצמו, בלי תלות ב"תאים מארחים", שכן הוא אורגניזם שמכיל את כל הפונקציות הדרושות לצורכי ההתרבות והתזונה של עצמו.
אגב, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם גם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק ואנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה ואת הווירוסים כנגד הריפוי הנכון של הגוף כנגדם.
הנה ההבדלים בין וירוס לחיידק (עברית):
http://youtu.be/89Sy-o5f-kc
וירוס הקורונה שמדביק בתחילת 2020 את העולם (עברית):
https://youtu.be/SRTdt9TChGo
וסרטון שמציג את ההבדלים בין חיידקים לווירוסים:
https://youtu.be/s-HThHRV4uo
למה הרופאים לא נותנים אנטיביוטיקה לריפוי וירוסים?
וירוסים וחיידקים אינם אותו דבר. יש ביניהם הבדלים שתוכלו ללמוד עליהם בתגית "וירוסים, חיידקים". אבל רבים כבר יודעים שבניגוד לחיידקים, שיכולים לגרום למחלה שאנטיביוטיקה תוכל לרפא, הווירוסים, בעברית נגיפים, גורמים בדרך כלל למחלה שהרופא יאמר לנו שתחלוף תוך כמה ימים ובלא טיפול כלשהו, ודאי לא אנטיביוטיקה.
אבל למה בעצם אנטיביוטיקה לא עובדת על וירוס?
אז ראשית כל, וירוסים, או בעברית "נגיפים", אינם דומים לחיידקים. בעוד שהחיידקים הם יצורים חיים, בעלי תא בודד, הווירוסים הם לא אורגניזם, בעל חיים, אלא חומר גנטי זעיר שאין לו בעצם תאים.
תרופות אנטיביוטיות פועלות על תאי החיידקים, או בעצם על מנגנונים שונים בתא. כי החיידק, בניגוד לווירוס, הוא בעל חיים. ואכן, את החיידקים האנטיביוטיקה מחלישה או אפילו מחסלת.
אבל את הנגיפים, הווירוסים, אנטיביוטיקה לא יכולה לחסל. כי הם לא תאים אלא להיפך - הם טפילים שחודרים לתאים של הגוף החי ומחסלים אותו. לכן, נגד וירוסים אנטיביוטיקה פשוט לא יעילה. וכבונוס רע לגוף, טיפול שכזה באנטיביוטיקה נגד נגיף, עוד יוסיף נזק כי הוא גם עלול לא פעם להוביל לתופעות לוואי לא נעימות, כתגובה של הגוף לאנטיביוטיקה מיותרת.
וזה אפילו יותר גרוע כי אם ניתן אנטיביוטיקה שלא לצורך, זה דווקא עלול לחזק את החיידקים ולאפשר להם לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, עד כדי כך שחולים שהיום מטופלים בקלות בה יצטרכו בעתיד להיכנס לאישפוז ולקבל תרופות אנטיביוטיות חזקות בהרבה ולתוך הוורידֿ במקום ב"כדור" שבולעים היום.
לכן הרופאים מסרבים לתת טיפול אנטיביוטי למחלות ויראליות, נגיפיות. מי שחולים בשפעת או בהצטננות כבר יודעים שהרופאה שלהם תסרב לרשום להם אנטיביוטיקה. אם הם שואלים היא עונה שאנטיביוטיקה כלל לא משפיעה על הווירוס.
כלומר, לא רק שטיפול באנטיביוטיקה לא מועיל נגד נגיפים, הוא תורם להתפתחות של עמידויות אצל חיידקים שונים, עמידות שזכתה לשם "עמידות אנטי-מיקרוביאלית" (Antimicrobial resistance).
לסיכום, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס.
הנה הסבר לכך שהאנטיביוטיקה לא יעילה ואפילו גורמת נזק במקרה של וירוס (מתורגם):
https://youtu.be/652eiZmrXz4
על ההבדלים שבין חיידקים לווירוסים (עברית):
https://youtu.be/89Sy-o5f-kc
הסיבה בשפה מדעית:
https://youtu.be/2bIYFph4pe0
והנה וירוס הקורונה שנגדו היה צריך לפתח תרופות מיוחדות כי אנטיביוטיקה, אתם כבר יודעים, לא יעילה נגדו (עברית):
https://youtu.be/SRTdt9TChGo
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ.
בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, הוא גילה עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה חיידקים ויצורים מיקרוסקופיים שזכו לשם מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים.
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא לידיעת העולם את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
מה זה חיסון?
החיסונים הם חומרים שמגנים על הגוף שלנו מחיידקים או מוירוסים שעלולים לתקוף אותו ולגרום לו למחלות. יש חיסון פעיל, שמגן עלינו לפני שנחשפנו לגורם המחלה וייגן עלינו ממנו בעת הצורך, ויש חיסון סביל - נוגדנים שמגנים עלינו אם כבר נתקפנו בגורם המחלה. חיסונים רבים מתבססים על "זיכרון חיסוני" - מערכת שגורמת לגוף ללמוד להילחם בנגיף שתקף אותו בעבר ואם הנגיף הזה הוא וירוס מוחלש, העיקרון של חיסונים רבים, אז הגוף למעשה לומד להשמידו בטרם יפגע בו.
את החיסון הראשון קיבלנו כבר ביום שנולדנו ואחריהם קיבלנו חיסונים רבים בשנת החיים הראשונה שלנו.
יש מחלות שמספיק לחסן פעם בחיים נגדן, כמו חזרת או אדמת, בעוד שמחלת השפעת, המתפתחת כל הזמן, מחייבת כל שנה חיסון חדש ושונה, שהותאם למאפיינים החדשים והעדכניים של הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו העדכני.
יש אנשים שחוששים מחיסונים ונוטים שלא לחסן את גופם או את גוף ילדיהם. אין להתערב בשיקולים שלהם אבל חשוב לומר שחיסונים שיש מידה סבירה של סיכון בהם, לא מקבלים אישור לשימוש במערכת הבריאות. חשוב לדעת שמעבר לתיאוריות קונספירציה, התעלמות מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה וחששות טבעיים ומובנים לחלות דווקא ממה שאמור להגן עלינו, אין ממצאים מחקריים אמיתיים שמצאו שחיסונים שעברו אישור בעשורים האחרונים גרמו נזק רפואי למתחסנים.
הנה תולדות החיסונים הרפואיים (מתורגם):
https://youtu.be/rb7TVW77ZCs
על חיסון השפעת השנתי לעומת חיסונים לכל החיים (מתורגם):
https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs
סרטון שמסביר על עולם החיסונים (עברית):
http://youtu.be/KTZEnPdjnRE?t=6s
ופרק של "היה היה" על החיסון ותרומתו לגוף (עברית):
https://youtu.be/R5DupUCybB8?long=yes
מי הכריז שהתיאוריה של לואי פסטר אינה סבירה?
"התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא פיקציה מגוחכת!" - פייר פשה, פרופסור לפיזיולוגיה מהעיר טולוז, שאמר את הדברים בשנת 1872, יכול היה לאכול מאז המון כובעים, כשהמון חיידקים עליהם... הפיקציה שראה פייר פשה, מדע הבקטריולוגיה שייסד לואי פסטר, פתחה פתח לעולם הרפואה המודרני, למחקרים מדהימים על תסיסה, למחקר המיקרוביולוגיה, לפיתוח תהליך הפיסטור ולתעשייה בריאה ועמידה של מוצרים כמו מוצרי חלב, מוצרי בירה, יינות, דבש ועוד.
נראה שקצת צניעות לא תזיק למדענים ופרופסורים בהתנצחויות אקדמיות עם עמיתים, הלא כן?
הנה תורת החיידקים וסיפורו של אבי תורת החיידקים לואי פסטר:
http://youtu.be/tDEbq3lavrc
ומצגת וידאו על לואי פסטר ומדע הבקטריולוגיה:
http://youtu.be/Wo-ewybcG-Y
מהם היצורים שעל ובתוך גופנו?
חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.
את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.
הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:
http://youtu.be/47CIdUld8eQ
האורגניזם הקטן על פני כדור הארץ הוא החיידק. חיידק, או בקטריה, הוא יצור שאינו בעל-חיים ולא צמח. הוא אמנם יצור חי אך הוא שונה מהם במבנהו הפנימי. למעשה, מבנהו פשוט הרבה יותר מאותם אורגניזמים מפותחים. הסיבה: מדובר במיקרואורגניזם חד-תאי.
אמנם נגיפים הם קטנים מחיידקים, שכן גודלו הממוצע של חיידק הוא בין 3 ל-5 מיקרומטר, בעוד גודלו של הנגיף הוא בין 0.02 ל-0.25 מיקרומטר. אבל הנגיפים אינם יצורים חיים, אלא טפילים שמתרבים רק בתוך תא חי אחר.
הנה האורגניזם הקטן בתבל:
https://youtu.be/GW4KwTQpUPY
חלק מהחיידקים יכולים להזיק לבריאות ולכן יש להקפיד על הגיינה (עברית):
http://youtu.be/G2WclKT64os
וכך נראים חיידקים במיקרוסקופ (ללא מילים):
http://youtu.be/5tUNmFKlNNs
חלב מפוסטר הוא חלב שחומם היטב, כמעט עד רתיחה, ואז הושאר חם למשך כחצי שעה. בתהליך זה הושמדו החיידקים שבחלב, שהיו עלולים לגרום לנו למחלות.
תהליך הפיסטור נקרא על שם המדען הצרפתי לואי פסטר, שגילה את הדרך הזו להשמדת החיידקים המסוכנים שבבירה והחלב ומנע את מקרי החולי ואף המוות שנגרמו בשל חיידקים אלה.
הנה גילוי הפיסטור על ידי לואי פסטר:
http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
סרטון אנימציה שמציג את הדרך שעובר החלב המפוסטר העמיד:
http://youtu.be/xSn-DnnYP3g
על הפיסטור של החלב:
http://youtu.be/hpoVypj4ogk
ופיסטור של ביצים:
http://youtu.be/2roripNFIOc
הפניצילין (Penicillin) היא תרופה אנטיביוטית ובעצם האנטיביוטיקה הראשונה שפותחה בעולם. התגלית הזו היא התגלית הרפואית החשובה ביותר בתולדות המדע ומאות מיליוני בני אדם חייבים את חייהם לאדם אחד.
גילוי הפניצילין חולל מהפכה ברוקחות וברפואה והביא למיגור מחלות שבעבר גרמו למותם של מיליונים רבים של בני-אדם בעולם.
אנטיביוטיקות רבות מבוססות על פניצילין ועד היום מפותחות תרופות חדשות שמבוססות עליה.
מי שפיתח את הפניצילין היה הרופא והביוכימאי אלכסנדר פלמינג (Alexander Fleming), יליד סקוטלנד.
אבל הסיפור של גילוי הבעיה, שהובילה לפיתוח הפניצילין הוא אגדת מדע של ממש. המעניין בהמצאה זו הוא שמדובר בתגלית אקראית לחלוטין, שראוי להכירה.
כמו כל חוקר חיידקים, פלמינג גידל חיידקים בצלחות מיוחדות. באחד הימים יצא פלמינגו לחופשה ולא ביקר במעבדה מספר ימים.
לאחר סופשבוע שבו לא ביקר במעבדה, הוא שם לב ששכח את החלון של המעבדה שלו פתוח. הוא ראה שאחת מצלחות המחקר שלו נשארה פתוחה ליד החלון ושהתפתח בה עובש. רגע לפני שזרק את הצלחת לפח, הוא הביט בה היטב ושם לב לדבר מופלא, דבר על כך מוזר שהוא עומד להיות תגלית אדירה: אמנם התפתחו המוני חיידקים בצלחת הפתוחה, אך בסביבתו של כתם העובש לא התפתחו החיידקים כלל.
פלמינג הבין שכנראה שהעובש גרם למותם של החיידקים. זה היה מאד מעניין. זו היתה ההיכרות הראשונה של מדען עם מה שיהפוך לאחד הגילויים החשובים ברפואה - האנטיביוטיקה.
הוא פיתח מהתגלית הזו את תרופת הפניצילין.
כי פלמינג מצא בהמשך שהפניצילין חזק כנגד חיידקים, יותר מכל תרופה אחרת. הוא גם הראה שהפניצילין הוא בלתי מזיק לאדם ולפיכך הוא יעיל מאד בתור תרופה כנגד מחלות - כמעט התרופה המושלמת.
אגב, 10 שנים לאחר שנתגלה, עדיין לא ידעו מדענים מה לעשות עם הפניצילין. אבל בשנת 1942, תוך כדי המאמץ המלחמתי והרפואי לטפל בפצועי מלחמת העולם השנייה באירופה, נכנס הפניצלין לשימוש אינטנסיבי והפך למוצר יקר ערך עד מאוד. עד כדי כך הוא היה משמעותי ויקר ערך, שנהגו אז לומר שהפניצילין שווה פי כמה מהמשקל שלו בזהב.
ובשולי ההמצאה המדהימה שלו, חשוב לומר שכבר במחקריו המוקדמים של פלמינג, למד מי שלימים עתיד לפתח את הפניצילין שחיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה שהוא יצר. בעצם, הוא זה שהבין לפני כולם את התפתחות העמידות הבקטריאלית לתרופות אנטיביוטיות, בעיה שכיום מתגלה כאיום גדול על האנושות, כשחיידקים הולכים ומפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ויותר ויותר מהם כבר עמידים בפני סוגי אנטיביוטיקה רבים.
הנה סיפור גילויו המקרי של הפניצילין ששינה את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/CNbnLgetqHs
התגלית המדהימה בשיר (עברית):
https://youtu.be/sjlaRkPNh5s
על גילוי הפניצילין בסרטון מצויר:
https://youtu.be/0ZWjzcsTd5M
מצגת וידאו קצרה על התגלית (עברית):
https://youtu.be/a-j6Ry6eqGc
כך גילה פלמינג את הפניצילין:
https://youtu.be/PdWhVwiJWaU
סיפור חייו של אלכסנדר פלמינג:
http://youtu.be/48BmoGmWAiU
הנה קעריות העובש של פלמינג בסרטון קצר מאד עליו:
http://youtu.be/ZxMq1YAa4qE
סרט תיעודי על הפנצילין - התגלית ששינתה את עולם הרפואה:
https://youtu.be/7qeZLLhx5kU?long=yes
וכך שינה פלמינגו בתגליתו את העולם (עברית):
https://youtu.be/y6084NqO_Sw?long=yes
וירוסים וחיידקים אינם כלל אותו הדבר. יש להם, למעשה, מעט מאד במשותף. כי בעוד שהווירוס הוא טפיל שזקוק לתא פונדקאי, כמו תאי הגוף, שמאפשר לו להתרבות בתוכו, החיידק גדל ומתרבה לגמרי בעצמו ומחוץ לתא.
בגודל של עד מאית מגודלו של חיידק, הווירוס הוא זעיר. הוא נטפל לתאי הגוף, העשירים מאוד במזון ומשתמש בהם גם להתרבות. כי לתאי הגוף גם מנגנון של התרבות שהווירוס זקוק לו. לעומת הווירוס, החיידק מתרבה בעצמו, בלי תלות ב"תאים מארחים", שכן הוא אורגניזם שמכיל את כל הפונקציות הדרושות לצורכי ההתרבות והתזונה של עצמו.
אגב, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם גם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס. למחלות ויראליות אין אנטיביוטיקה. וירוס מתנהג אחרת מחיידק ואנטיביוטיקה היא גם לא יעילה נגדו וגם תחזק את עמידות החיידקים בעתיד כנגד התרופה הזו עצמה ואת הווירוסים כנגד הריפוי הנכון של הגוף כנגדם.
הנה ההבדלים בין וירוס לחיידק (עברית):
http://youtu.be/89Sy-o5f-kc
וירוס הקורונה שמדביק בתחילת 2020 את העולם (עברית):
https://youtu.be/SRTdt9TChGo
וסרטון שמציג את ההבדלים בין חיידקים לווירוסים:
https://youtu.be/s-HThHRV4uo
תורת החיידקים
וירוסים וחיידקים אינם אותו דבר. יש ביניהם הבדלים שתוכלו ללמוד עליהם בתגית "וירוסים, חיידקים". אבל רבים כבר יודעים שבניגוד לחיידקים, שיכולים לגרום למחלה שאנטיביוטיקה תוכל לרפא, הווירוסים, בעברית נגיפים, גורמים בדרך כלל למחלה שהרופא יאמר לנו שתחלוף תוך כמה ימים ובלא טיפול כלשהו, ודאי לא אנטיביוטיקה.
אבל למה בעצם אנטיביוטיקה לא עובדת על וירוס?
אז ראשית כל, וירוסים, או בעברית "נגיפים", אינם דומים לחיידקים. בעוד שהחיידקים הם יצורים חיים, בעלי תא בודד, הווירוסים הם לא אורגניזם, בעל חיים, אלא חומר גנטי זעיר שאין לו בעצם תאים.
תרופות אנטיביוטיות פועלות על תאי החיידקים, או בעצם על מנגנונים שונים בתא. כי החיידק, בניגוד לווירוס, הוא בעל חיים. ואכן, את החיידקים האנטיביוטיקה מחלישה או אפילו מחסלת.
אבל את הנגיפים, הווירוסים, אנטיביוטיקה לא יכולה לחסל. כי הם לא תאים אלא להיפך - הם טפילים שחודרים לתאים של הגוף החי ומחסלים אותו. לכן, נגד וירוסים אנטיביוטיקה פשוט לא יעילה. וכבונוס רע לגוף, טיפול שכזה באנטיביוטיקה נגד נגיף, עוד יוסיף נזק כי הוא גם עלול לא פעם להוביל לתופעות לוואי לא נעימות, כתגובה של הגוף לאנטיביוטיקה מיותרת.
וזה אפילו יותר גרוע כי אם ניתן אנטיביוטיקה שלא לצורך, זה דווקא עלול לחזק את החיידקים ולאפשר להם לפתח עמידות לאנטיביוטיקה, עד כדי כך שחולים שהיום מטופלים בקלות בה יצטרכו בעתיד להיכנס לאישפוז ולקבל תרופות אנטיביוטיות חזקות בהרבה ולתוך הוורידֿ במקום ב"כדור" שבולעים היום.
לכן הרופאים מסרבים לתת טיפול אנטיביוטי למחלות ויראליות, נגיפיות. מי שחולים בשפעת או בהצטננות כבר יודעים שהרופאה שלהם תסרב לרשום להם אנטיביוטיקה. אם הם שואלים היא עונה שאנטיביוטיקה כלל לא משפיעה על הווירוס.
כלומר, לא רק שטיפול באנטיביוטיקה לא מועיל נגד נגיפים, הוא תורם להתפתחות של עמידויות אצל חיידקים שונים, עמידות שזכתה לשם "עמידות אנטי-מיקרוביאלית" (Antimicrobial resistance).
לסיכום, ההבדלים הללו שבין וירוסים לחיידקים הם הסיבה לכך שהרופא שלכם לא ירשום לכם אנטיביוטיקה אם יש לכם וירוס.
הנה הסבר לכך שהאנטיביוטיקה לא יעילה ואפילו גורמת נזק במקרה של וירוס (מתורגם):
https://youtu.be/652eiZmrXz4
על ההבדלים שבין חיידקים לווירוסים (עברית):
https://youtu.be/89Sy-o5f-kc
הסיבה בשפה מדעית:
https://youtu.be/2bIYFph4pe0
והנה וירוס הקורונה שנגדו היה צריך לפתח תרופות מיוחדות כי אנטיביוטיקה, אתם כבר יודעים, לא יעילה נגדו (עברית):
https://youtu.be/SRTdt9TChGo
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ.
בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, הוא גילה עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה חיידקים ויצורים מיקרוסקופיים שזכו לשם מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים.
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא לידיעת העולם את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
החיסונים הם חומרים שמגנים על הגוף שלנו מחיידקים או מוירוסים שעלולים לתקוף אותו ולגרום לו למחלות. יש חיסון פעיל, שמגן עלינו לפני שנחשפנו לגורם המחלה וייגן עלינו ממנו בעת הצורך, ויש חיסון סביל - נוגדנים שמגנים עלינו אם כבר נתקפנו בגורם המחלה. חיסונים רבים מתבססים על "זיכרון חיסוני" - מערכת שגורמת לגוף ללמוד להילחם בנגיף שתקף אותו בעבר ואם הנגיף הזה הוא וירוס מוחלש, העיקרון של חיסונים רבים, אז הגוף למעשה לומד להשמידו בטרם יפגע בו.
את החיסון הראשון קיבלנו כבר ביום שנולדנו ואחריהם קיבלנו חיסונים רבים בשנת החיים הראשונה שלנו.
יש מחלות שמספיק לחסן פעם בחיים נגדן, כמו חזרת או אדמת, בעוד שמחלת השפעת, המתפתחת כל הזמן, מחייבת כל שנה חיסון חדש ושונה, שהותאם למאפיינים החדשים והעדכניים של הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו העדכני.
יש אנשים שחוששים מחיסונים ונוטים שלא לחסן את גופם או את גוף ילדיהם. אין להתערב בשיקולים שלהם אבל חשוב לומר שחיסונים שיש מידה סבירה של סיכון בהם, לא מקבלים אישור לשימוש במערכת הבריאות. חשוב לדעת שמעבר לתיאוריות קונספירציה, התעלמות מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה וחששות טבעיים ומובנים לחלות דווקא ממה שאמור להגן עלינו, אין ממצאים מחקריים אמיתיים שמצאו שחיסונים שעברו אישור בעשורים האחרונים גרמו נזק רפואי למתחסנים.
הנה תולדות החיסונים הרפואיים (מתורגם):
https://youtu.be/rb7TVW77ZCs
על חיסון השפעת השנתי לעומת חיסונים לכל החיים (מתורגם):
https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs
סרטון שמסביר על עולם החיסונים (עברית):
http://youtu.be/KTZEnPdjnRE?t=6s
ופרק של "היה היה" על החיסון ותרומתו לגוף (עברית):
https://youtu.be/R5DupUCybB8?long=yes
"התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא פיקציה מגוחכת!" - פייר פשה, פרופסור לפיזיולוגיה מהעיר טולוז, שאמר את הדברים בשנת 1872, יכול היה לאכול מאז המון כובעים, כשהמון חיידקים עליהם... הפיקציה שראה פייר פשה, מדע הבקטריולוגיה שייסד לואי פסטר, פתחה פתח לעולם הרפואה המודרני, למחקרים מדהימים על תסיסה, למחקר המיקרוביולוגיה, לפיתוח תהליך הפיסטור ולתעשייה בריאה ועמידה של מוצרים כמו מוצרי חלב, מוצרי בירה, יינות, דבש ועוד.
נראה שקצת צניעות לא תזיק למדענים ופרופסורים בהתנצחויות אקדמיות עם עמיתים, הלא כן?
הנה תורת החיידקים וסיפורו של אבי תורת החיידקים לואי פסטר:
http://youtu.be/tDEbq3lavrc
ומצגת וידאו על לואי פסטר ומדע הבקטריולוגיה:
http://youtu.be/Wo-ewybcG-Y
חיידקים, תולעים, זוחלים זעירים ועוד המון יצורים חיים על גופנו ובסביבתנו. למעשה, אין לנו דרך למנוע את גופנו לחלוטין מאותם יצורים. הם סובבים אותנו ונעים על ובתוכו כל הזמן.
את הנזק שהיצורים הללו מביאים לבריאותנו ניתן למנוע רק בהתנהגות נכונה והרגלים שנסגל לעצמנו. שמירה על נקיון הגוף והסביבה שבה אנו חיים, כמו גם הקפדה על אכילת מזונות נקיים וטריים ככל הניתן - התנהגויות כאלה תשמורנה ותמעטנה את גופנו מהנזקים שהיצורים הללו יכולים לגרום וגורמים.
הנה סרטון מדעי שמציג בהגדלה עצומה את היצורים שנמצאים על גופנו:
http://youtu.be/47CIdUld8eQ
מהם תאי הדם הלבנים שמגינים על הגוף ממחלות?
תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".
תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.
למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.
וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.
#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:
נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.
מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.
לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.
הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
תפקידם של תאי הדם הלבנים:
https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ
תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:
http://youtu.be/JnlULOjUhSQ
מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):
https://youtu.be/0CNx2MCOTUo
ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):
https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes
תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".
תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.
למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.
וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.
#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:
נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.
מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.
לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.
הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
תפקידם של תאי הדם הלבנים:
https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ
תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:
http://youtu.be/JnlULOjUhSQ
מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):
https://youtu.be/0CNx2MCOTUo
ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):
https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes
איזו טעות הצליחה להדביר מחלת הכולרה?
זה החל כשלואי פסטר זיהה את חיידקי הכולרה כגורם למחלה האיומה. במטרה ליצור חיסון נגד מחלת הכולרה של העופות הוא התכוון להזריק לעופות חיידקי כולרה אלימים. אבל העוזר שלו שגה ולקח בטעות תרבית ישָנה. מתרבית לא טריה זו הזריק העוזר לעופות חיידקי כולרה חלשים, שאיבדו את כוחם האלים.
פסטר הבחין בכך ובמקום לכעוס הוא פשוט ביקש מהעוזר להזריק שוב את החיידקים הנכונים. העוזר הזריק גם לאלה שלהם הזריק את החיסון הישן וגם לעופות נוספים.
זמן מה עבר ולואי פסטר שם לב לתופעה מעניינת - העופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. לעומתם, העופות שקיבלו רק חיידקים אלימים מתו.
פסטר הסיק מכך שחיסון באמצעות חיידקים מוחלשים הוא דרך מצוינת למנוע את המחלה הקטלנית. כך הוא גם פתח פתח לחיפוש מדעי אחרי חיסונים דומים למחלות אחרות.
מאז עובדים כך חיסונים רבים. הגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שנקראים "תאי זיכרון". אלה מקנים לגוף את הזיכרון החיסוני שמאפשר לו לעמוד בעתיד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו.
הנה החיסון הראשון שנותן פסטר לכבשים, כדי לבדוק אם הוא מציל אותם:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc?t=14s
על גילוי החיסון למחלת הכולרה:
http://youtu.be/dWv3yq1Uax4
על ג'ון סנואו וריפוי מחלת הכולרה (עברית):
https://youtu.be/zI7r-62HWaM
וסרטון שמסביר איך למנוע כולרה:
http://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
זה החל כשלואי פסטר זיהה את חיידקי הכולרה כגורם למחלה האיומה. במטרה ליצור חיסון נגד מחלת הכולרה של העופות הוא התכוון להזריק לעופות חיידקי כולרה אלימים. אבל העוזר שלו שגה ולקח בטעות תרבית ישָנה. מתרבית לא טריה זו הזריק העוזר לעופות חיידקי כולרה חלשים, שאיבדו את כוחם האלים.
פסטר הבחין בכך ובמקום לכעוס הוא פשוט ביקש מהעוזר להזריק שוב את החיידקים הנכונים. העוזר הזריק גם לאלה שלהם הזריק את החיסון הישן וגם לעופות נוספים.
זמן מה עבר ולואי פסטר שם לב לתופעה מעניינת - העופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. לעומתם, העופות שקיבלו רק חיידקים אלימים מתו.
פסטר הסיק מכך שחיסון באמצעות חיידקים מוחלשים הוא דרך מצוינת למנוע את המחלה הקטלנית. כך הוא גם פתח פתח לחיפוש מדעי אחרי חיסונים דומים למחלות אחרות.
מאז עובדים כך חיסונים רבים. הגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שנקראים "תאי זיכרון". אלה מקנים לגוף את הזיכרון החיסוני שמאפשר לו לעמוד בעתיד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו.
הנה החיסון הראשון שנותן פסטר לכבשים, כדי לבדוק אם הוא מציל אותם:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc?t=14s
על גילוי החיסון למחלת הכולרה:
http://youtu.be/dWv3yq1Uax4
על ג'ון סנואו וריפוי מחלת הכולרה (עברית):
https://youtu.be/zI7r-62HWaM
וסרטון שמסביר איך למנוע כולרה:
http://youtu.be/jG1VNSCsP5Q
מי היה לואי פסטר ומה הוא גילה בניסוייו?
לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.
החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.
איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.
תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".
הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc
ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:
http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
לואי פסטר, מהמדענים הגדולים בכל הזמנים, היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. בתחילה עשה מחקרים בכימיה ועסק בחקר תכונות החומרים. במהלך עבודתו נתקל פסטר בחיידקים והפך לחוקר מעמיק בתחום זה. הוא צבר תגליות רבות ומשמעותיות, אך החשובה שבתגליותיו היתה גילוי החיסון.
החיסון של פסטר היווה מהפכה בתחום הרפואה, שכן הוא הצליח למצוא דרך שבה החיידקים, מקור רוב המחלות של האדם, ישמידו את עצמם בעצמם. הסוד היה התגלית המדהימה של לואי פסטר, שאם נדביק בעל חיים בחיידקים מוחלשים, הוא יהיה מחוסן. הדבר קורה כיוון שבעל החיים יחלה קלות במחלה ולא ימות ממנה אך לאחר שיתאושש, יוכל בעל החיים לעמוד בפני התקפה של חיידקים חזקים ואלימים מסוג זה, כיוון שהמחלה הקלה חיסנה אותו.
איך זה קורה? - היום אנו יודעים שהגוף שחווה מחלה ומתגבר עליה, מה שקורה כשמזריקים אליו חיידקים או וירוסים מוחלשים, הוא מייצר "תאי זיכרון". הללו נותרים בגוף זמן רב, כשהם רדומים. כשהנגיף תוקף את הגוף שוב, אי שם בעתיד, הם מתעוררים ותוקפים אותו בחזרה. הנוגדנים הללו מהווים את מה שזכה לשם המודרני "זיכרון חיסוני" וללואי פסטר יש זכות ראשונים על העיקרון הזה.
תגלית אחרת של פסטר היא כמובן "פיסטור" המזונות. מהו הפיסטור? - כשבדק פסטר מזונות שמחמיצים, כמו בירה וחלב, הוא הבין שחיידקים מגיעים אליהם מהאוויר וכשחקר את הבעיה גילה שהרתחת הבירה והחלב ישמידו את החיידקים ולא יאפשרו לחלב למשל להחמיץ או להתקלקל. זהו תהליך שנקרא מאז על שמו של פסטר - "פיסטור".
הנה הניסוי הראשון של החיסון שפותח על ידי לואי פסטר - על בעלי חיים:
http://youtu.be/-1Y9XCpkHsc
ותהליך הפיסטור, שפיתח לואי פסטר בשביל בירה. רק שנים אחר-כך יותאם התהליך לפיסטור חלב וישנה את בריאות הפעוטות:
http://youtu.be/0OmWbRKW4K8
מה הייתה המגפה הגדולה של לונדון?
בשנת 1664-5 תקפה את לונדון מגפה איומה והיא הפכה לעיר רפאים. הרחובות שהיו עמוסים בקולות ובחיים התרוקנו. החנויות ננעלו והפעמונים צלצלו בלי הרף, כשעגלות עמוסות גופות עוברות בלילה עם הקריאה החוזרת: "הוציאו החוצה את המתים שלכם!".
זו הייתה המגפה הגדולה של לונדון (The Great Plague of London), המגפה האחרונה והקשה ביותר של מחלת הדבר הבובוני (Bubonic Plague) שפקדה את אנגליה. תוך זנה וחצי בלבד הושמדה כרבע מאוכלוסיית העיר.
המחלה הגיעה מהולנד. בשנים 1663 עד 1664 הייתה העיר אמסטרדם (Amsterdam) שרויה במגפה קשה ואוניות סחר שהביאו בלות כותנה ממנה הגיעו לנמל של לונדון עם משלוח נוסף ולא רצוי במטענן: פרעושים נגועים.
הראשונים למות היו תושבי השכונה הענייה סנט ג'ילס (St. Giles-in-the-Fields) שמחוץ לחומות העיר. בתחילה נראה היה שמדובר בכמה עשרות מקרים, אבל עם בוא הקיץ החם האש הלכה וגברה. בשיאה, בשבוע שבין ה-19 ל-26 בספטמבר 1665, מתו תוך שבוע ימים 7,165 איש ואישה וילדים.
הגורם היה חיידק בשם Yersinia pestis, שהגיע לאדם דרך עקיצת פרעוש שחי על חולדות שחורות. המחלה התבטאה ב-3 צורות עיקריות: הבובונית (Bubonic) עם נפיחויות כואבות בבלוטות הלימפה, הריאתית (Pneumonic) שהתפשטה בשיעול ובנשימה והדמית (Septicaemic) שפגעה ישירות בדם. אם בראשונה עוד היה סיכוי לחולה, בשתי האחרונות כמעט ולא היה סיכוי לשרוד.
עם כל כך מעט ידע ורפואה פרימיטיבית שעמדה לרשותם, לתושבי לונדון של המאה ה-17 לא היה הרבה סיכוי לנצח כזה אויב חסר רחמים.
אנשי הרפואה של התקופה לא הבינו את מנגנון ההדבקה. הם האמינו ב"אוויר רע" כגורם המחלה, שרפו מדורות ברחובות לטיהור האוויר ועודדו ילדים לעשן טבק כמניעה. כלבים וחתולים הואשמו בהפצת המגפה ונהרגו, ועיריית לונדון חיסלה למעלה מ-4,000 כלבים. באירוניה טרגית של ממש, חיסול החתולים והכלבים רק הגביר את מספר החולדות בעיר.
המלך צ'ארלס השני (King Charles II) ברח מלונדון ביולי 1665 עם כל חצרו, תחילה לארמונו בסאליסברי (Salisbury). כאשר המגפה הגיעה גם לשם, הוא המשיך באוקטובר לאוקספורד (Oxford).
הפרלמנט (Parliament) התכנס אף הוא באוקספורד. בתים שבהם אובחנה מגפה סומנו בצלב אדום ובכיתוב "אלוהים, רחם עלינו" ("Lord Have Mercy Upon Us"), ונסגרו מבחוץ, כשכל בני המשפחה, חולים וגם הבריאים כאחד, ננעלו בפנים.
שמואל פיפס (Samuel Pepys), פקיד ממשלתי ומנהל ימי שנשאר בלונדון לאורך רוב ימי המגפה ותיעד אותה ביומנו, כתב ב-7 ביוני 1665 על חרדתו כשראה לראשונה צלבים אדומים על דלתות ב"דרורי ליין". תגובתו הייתה לקנות מיד טבק לגלגול כדי להריח ולמצוץ. הוא האמין בתמימות שריח הטבק יגן עליו מהמחלה.
פיפס שרד ואנחנו יודעים זאת כי הוא המשיך לכתוב. הוא היה מהמעטים שנשארו: רוב העשירים, הרופאים, הסוחרים ואנשי המשפט ברחו. בסוף 1665 כתב פיפס ביומנו שמעולם לא חי בשמחה כה גדולה כמו אותה שנה, למרות הכול.
פיפס דם ציין ביומנו שהוא חשש ברצינות שפאות שיער אופנתיות עלולות לצאת מהאופנה בשל המגפה, מאחר שאנשים חששו שהשיער עשוי להגיע מקורבנות המגפה.
בחורף 1665 המגפה החלה לדעוך, עם הקור שהרג את הפרעושים. בפברואר 1666 חזר המלך לעיר. שנה אחר כך, בספטמבר 1666, פרצה השריפה הגדולה (The Great Fire of London) ששרפה שטח ענקי במרכז העיר. מיתוס אהוב טוען שהאש סיימה את המגפה בכך שהרגה את החולדות, אך ההיסטוריה מפריכה אותו: המגפה כבר הייתה בדעיכה לפני שהאש פרצה, האש לא הגיעה לשכונות שנפגעו קשה כמו Whitechapel ו-Southwark, ולמעשה המגפה לא עברה מן העולם סופית עד 1679.
הנפגעים הרשמיים במגפה שהחריבה את לונדון הגיעו ל-68,596 אך ההיסטוריונים מאמינים שהמספר האמיתי עלה על 100,000, מתוך אוכלוסייה של כ-460,000 איש. שכונות עניות כמו Stepney, Shoreditch ו-Cripplegate נחרבו. השתנתה הדמוגרפיה של העיר, כלומר הרכב האוכלוסיה שלה. המשק נפגע קשות ורבים שברחו מלונדון לא חזרו.
פרט מדעי מעניין מספר שכשאוניברסיטת קיימברידג' (Cambridge) נסגרה בגלל המגפה, נאלץ סטודנט צעיר בשם אייזק ניוטון (Isaac Newton), שסיים זה עתה תואר ראשון, לחזור לחווה המשפחתית ב-Woolsthorpe שבלינקולנשייר (Lincolnshire).
באותן שנות בידוד 1665 עד 1666 , שנים המכונות "שנת הפלא" (Annus Mirabilis), הניח ניוטון את היסודות לתורת הכבידה, חקר אופטיקה בניסויי פריזמה ועיצב את הבסיס למה שיהפוך לחשבון הדיפרנציאלי. בשבילו הפכו שנות אחת המגפות ההרסניות בהיסטוריה ושנים הרות האסון בתולדות העיר, לשנות היצירה הפוריות ביותר.
הנה קיצור סיפורה של מגפת לונדון הגדולה:
https://youtu.be/LMRTo7diFaU
קצרצר על המגפה הגדולה של לונדון (מסך מלא):
https://youtu.be/tVETe-IlB8k
המגפה הזו די החריבה את לונדון:
https://youtu.be/1F6m98rlgGk
וסרט תיעודי על המגפה שתקפה את בירת האימפריה:
https://youtu.be/IwB1ha70dRA?long=yes
בשנת 1664-5 תקפה את לונדון מגפה איומה והיא הפכה לעיר רפאים. הרחובות שהיו עמוסים בקולות ובחיים התרוקנו. החנויות ננעלו והפעמונים צלצלו בלי הרף, כשעגלות עמוסות גופות עוברות בלילה עם הקריאה החוזרת: "הוציאו החוצה את המתים שלכם!".
זו הייתה המגפה הגדולה של לונדון (The Great Plague of London), המגפה האחרונה והקשה ביותר של מחלת הדבר הבובוני (Bubonic Plague) שפקדה את אנגליה. תוך זנה וחצי בלבד הושמדה כרבע מאוכלוסיית העיר.
המחלה הגיעה מהולנד. בשנים 1663 עד 1664 הייתה העיר אמסטרדם (Amsterdam) שרויה במגפה קשה ואוניות סחר שהביאו בלות כותנה ממנה הגיעו לנמל של לונדון עם משלוח נוסף ולא רצוי במטענן: פרעושים נגועים.
הראשונים למות היו תושבי השכונה הענייה סנט ג'ילס (St. Giles-in-the-Fields) שמחוץ לחומות העיר. בתחילה נראה היה שמדובר בכמה עשרות מקרים, אבל עם בוא הקיץ החם האש הלכה וגברה. בשיאה, בשבוע שבין ה-19 ל-26 בספטמבר 1665, מתו תוך שבוע ימים 7,165 איש ואישה וילדים.
הגורם היה חיידק בשם Yersinia pestis, שהגיע לאדם דרך עקיצת פרעוש שחי על חולדות שחורות. המחלה התבטאה ב-3 צורות עיקריות: הבובונית (Bubonic) עם נפיחויות כואבות בבלוטות הלימפה, הריאתית (Pneumonic) שהתפשטה בשיעול ובנשימה והדמית (Septicaemic) שפגעה ישירות בדם. אם בראשונה עוד היה סיכוי לחולה, בשתי האחרונות כמעט ולא היה סיכוי לשרוד.
עם כל כך מעט ידע ורפואה פרימיטיבית שעמדה לרשותם, לתושבי לונדון של המאה ה-17 לא היה הרבה סיכוי לנצח כזה אויב חסר רחמים.
אנשי הרפואה של התקופה לא הבינו את מנגנון ההדבקה. הם האמינו ב"אוויר רע" כגורם המחלה, שרפו מדורות ברחובות לטיהור האוויר ועודדו ילדים לעשן טבק כמניעה. כלבים וחתולים הואשמו בהפצת המגפה ונהרגו, ועיריית לונדון חיסלה למעלה מ-4,000 כלבים. באירוניה טרגית של ממש, חיסול החתולים והכלבים רק הגביר את מספר החולדות בעיר.
המלך צ'ארלס השני (King Charles II) ברח מלונדון ביולי 1665 עם כל חצרו, תחילה לארמונו בסאליסברי (Salisbury). כאשר המגפה הגיעה גם לשם, הוא המשיך באוקטובר לאוקספורד (Oxford).
הפרלמנט (Parliament) התכנס אף הוא באוקספורד. בתים שבהם אובחנה מגפה סומנו בצלב אדום ובכיתוב "אלוהים, רחם עלינו" ("Lord Have Mercy Upon Us"), ונסגרו מבחוץ, כשכל בני המשפחה, חולים וגם הבריאים כאחד, ננעלו בפנים.
שמואל פיפס (Samuel Pepys), פקיד ממשלתי ומנהל ימי שנשאר בלונדון לאורך רוב ימי המגפה ותיעד אותה ביומנו, כתב ב-7 ביוני 1665 על חרדתו כשראה לראשונה צלבים אדומים על דלתות ב"דרורי ליין". תגובתו הייתה לקנות מיד טבק לגלגול כדי להריח ולמצוץ. הוא האמין בתמימות שריח הטבק יגן עליו מהמחלה.
פיפס שרד ואנחנו יודעים זאת כי הוא המשיך לכתוב. הוא היה מהמעטים שנשארו: רוב העשירים, הרופאים, הסוחרים ואנשי המשפט ברחו. בסוף 1665 כתב פיפס ביומנו שמעולם לא חי בשמחה כה גדולה כמו אותה שנה, למרות הכול.
פיפס דם ציין ביומנו שהוא חשש ברצינות שפאות שיער אופנתיות עלולות לצאת מהאופנה בשל המגפה, מאחר שאנשים חששו שהשיער עשוי להגיע מקורבנות המגפה.
בחורף 1665 המגפה החלה לדעוך, עם הקור שהרג את הפרעושים. בפברואר 1666 חזר המלך לעיר. שנה אחר כך, בספטמבר 1666, פרצה השריפה הגדולה (The Great Fire of London) ששרפה שטח ענקי במרכז העיר. מיתוס אהוב טוען שהאש סיימה את המגפה בכך שהרגה את החולדות, אך ההיסטוריה מפריכה אותו: המגפה כבר הייתה בדעיכה לפני שהאש פרצה, האש לא הגיעה לשכונות שנפגעו קשה כמו Whitechapel ו-Southwark, ולמעשה המגפה לא עברה מן העולם סופית עד 1679.
הנפגעים הרשמיים במגפה שהחריבה את לונדון הגיעו ל-68,596 אך ההיסטוריונים מאמינים שהמספר האמיתי עלה על 100,000, מתוך אוכלוסייה של כ-460,000 איש. שכונות עניות כמו Stepney, Shoreditch ו-Cripplegate נחרבו. השתנתה הדמוגרפיה של העיר, כלומר הרכב האוכלוסיה שלה. המשק נפגע קשות ורבים שברחו מלונדון לא חזרו.
פרט מדעי מעניין מספר שכשאוניברסיטת קיימברידג' (Cambridge) נסגרה בגלל המגפה, נאלץ סטודנט צעיר בשם אייזק ניוטון (Isaac Newton), שסיים זה עתה תואר ראשון, לחזור לחווה המשפחתית ב-Woolsthorpe שבלינקולנשייר (Lincolnshire).
באותן שנות בידוד 1665 עד 1666 , שנים המכונות "שנת הפלא" (Annus Mirabilis), הניח ניוטון את היסודות לתורת הכבידה, חקר אופטיקה בניסויי פריזמה ועיצב את הבסיס למה שיהפוך לחשבון הדיפרנציאלי. בשבילו הפכו שנות אחת המגפות ההרסניות בהיסטוריה ושנים הרות האסון בתולדות העיר, לשנות היצירה הפוריות ביותר.
הנה קיצור סיפורה של מגפת לונדון הגדולה:
https://youtu.be/LMRTo7diFaU
קצרצר על המגפה הגדולה של לונדון (מסך מלא):
https://youtu.be/tVETe-IlB8k
המגפה הזו די החריבה את לונדון:
https://youtu.be/1F6m98rlgGk
וסרט תיעודי על המגפה שתקפה את בירת האימפריה:
https://youtu.be/IwB1ha70dRA?long=yes
