שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי היה תור הזהב של האיסלאם?
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
איך נסע אבן בטוטה במסע חייו הארוך ביותר?
על אף שמעטים שמעו עליו, הגיאוגרף והתייר הקדום אבו עבד אללה מחמד אִבֶּן בַּטּוּטָה (Ibn Battuta) הוא אולי הדמות החשובה בתיעוד ההיסטורי של ימי הביניים בארצות האיסלאם.
בטוטה נולד בטנג'יר בשנת 1304. מי שינהגו לכנות בעתיד "נסיך הנוסעים" למד משפט דתי, קוראן וספרות. בגיל 21 הוא כבר היה מומחה לתורת האיסלאם.
האיש היה חוקר ערבי, נוסע קדום שיצא כחלוץ מסוגו ולמד על העולם במסעות ארוכים מאוד. הם היו ארוכים יותר מאלה של מגלי הארצות והנוסעים הקדומים המפורסמים והנערצים ביותר, דוגמת מרקו פולו וקולומבוס. למעשה הוא יצא לסיורים ארוכים יותר מכל מגלי הארצות שפעלו לפני המצאת הרכבת והנסיעות בה לקצווי העולם.
אז אולי כי הוא לא היה נוצרי, או מפני שהוא טייל וחקר בעיקר ארצות איסלאמיות, אולי בגלל שהוא לא כתב את ההיסטוריה אלא סיפר אותה בזקנתו לווזיר הגדול ועשה זאת שנים אחרי ששב ממסעותיו, או שהייתה זו סתם גזענות פשוטה כלפי מישהו מהמזרח, אבל אבן בטוטה לא נחשב במאות הקודמות לחוקר או היסטוריון משמעותי.
כיום, כשהאיש נתפס בעיני רבים במערב כנוסע והמתעד החשוב של ימי הביניים, התמונה מן הסתם שונה.
כי בדיעבד העולם למד שהוא היה מי שבתוך 30 שנה בלבד נסע למרחקים של כ-120 אלף קילומטרים, מי שלידע שמסר על האזורים הרבים שסייר בהם אין תחליף והוא היה אחד המקורות החשובים לידע על ההיסטוריה של העולם באותה תקופה ולגבי לא מעט מקומות היה היחיד שתעשי וסיפר על חייהם אז.
על השיירות של מדבר סהרה, למשל, סיפר אבן בטוטה שהיו מהן שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת.
סופו היה במרוקו. נראה שהוא מת בטווח שבין השנים 1368 ל-1377. זה היה בעיר פס, בה הוא נפל קורבן למוות השחור, אותה מגיפה איומה שתקפה ברמות שונות את מרבית העולם של סוף ימי הביניים.
במשך מאות שנים אבן בטוטה לגמרי נשכח. בני דורו לא החשיבו את ספרו במיוחד ולא ידעו להעריך את התיעוד החשוב שלו להיסטוריה. רק במהלך המאה ה-19 גילו את ספרו אירופאים, חוקרי המזרח שפעלו באלג'יריה. הם תרגמו אותו לכמה שפות והחלו לחקור את ממצאיו. השאר? - היסטוריה של העולם בימי הביניים...
הנה סיפורו של אבן בטוטא (ללא מילים):
https://youtu.be/krv9J3KZu3I
סרטון תיעודי על איבן בטוטא:
https://youtu.be/WlQdLLOmW3o?long=yes
תכנית חינוכית על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
וסרט תיעודי על כל מסעותיו:
https://youtu.be/FavaU9D9lf8?long=yes
מיהו אבי הכירורגיה המודרנית מימי הביניים?
הוא היה מדען ורופא אנדלוסי, שהצטיין במדע הרפואה על ענפיו השונים, מגדולי הרופאים והמנתחים של ימי הביניים ומתואר כ"אבי הכירורגיה המודרנית", עם שיטות ומכשור כירורגי שפיתח ופרסם בעולם כולו.
קראו לו אבו אל-קאסם א-זהראווי (al-Zahrawi), או בשמו המלא אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (Katab a-Tasrif to Man Ajaz An a-Talif).
א-זהראווי עבד, ריפא וניתח בבית החולים בעיר קורדובה. כבר בשנת 1,000 הוא הקדים את זמנו ולימד את גדולי המנתחים אחריו כיצד מנתחים ובאילו כלים להשתמש.
אבי הניתוח המודרני וגאון הרפואה שהוא היה, יכול היה לשמור את הידע שלו לעצמו. אבל הוא ראה בעצמו מדען והעדיף לשתף ולפרסם בקרב עמיתיו את הידע שרכש.
א-זהראווי פרסם את "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף" - אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים לפרקטיקה רפואית. היא כללה את טכניקות הרפואה שביצע ולימד. הופיעו בה לא פחות מ-350 סוגי ניתוחים שונים שתיעד ואת חלקם הוא המציא. הם הוצגו לצד מאות מחקרים, ניסויים והסברים מאוירים של 200 כלי כירורגיה ופריטים חסרי תקדים שהמציא לניתוח. חלקם משמשים בחדרי ניתוח מתקדמים עד היום.
ההשפעה העמוקה שלו על עולם הרפואה בולטת במיוחד בכך שספרו תורגם ללטינית ולשפות אחרות וממנו יצאו ספרי רפואה רבים.
עם הטכניקות והכלים החדשניים שפיתח, חולל מהפכה של ממש בעולם הרפואה החוקר והרופא, שהיה גם מורה דגול, לימד וכתב. לכן, אלה לא רק הערבים, שקוראים לאבו אל-קאסים אבן חלף אלזהראווי "אבו אל-ג'ראהין", כלומר "אבי הניתוח". גם רפואת המערב מלאת הערכה אל האיש ומורשתו, שהשפעתם על רפואת המזרח והמערב היא משמעותית ביותר.
#מורשתו
"כתאב א-תסריף", שנחשבה לאחד הכתבים המפורטים והמקיפים ביותר עד ימיו של א-זהראווי, כיסתה שלל נושאים ותחומי רפואה, כולל רפואה כללית, אורתופדיה, מיילדות וגינקולוגיה, ועד כירורגיה, נוירוכירורגיה, רוקחות ותזונה.
כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופאים, הוא גם הדגיש את החשיבות ביחסים תקינים בין הרופא למטופל ולדאוג לרווחתו. הוא גרס שבכדי לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולטפל בו נכון, חשוב לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לברר את אורח חייו ולבצע מעקב על מצבו במהלך ההחלמה.
הנה גדול מורי הכירורגיה של העת העתיקה:
https://youtu.be/BHpxcQKEl24
סיפורו של המוסלמי שלימד את העולם לנתח:
https://youtu.be/b0UyO18Iy80
על האנציקלופדיה פורצת הדרך של אבי הכירורגיה המודרנית משנת 1000:
https://youtu.be/Pp58pIrNGx8
מצגת וידאו על גדולתו של ראשון המנתחים של העת המודרנית:
https://youtu.be/U9bIgDjKfk0
קטע מסרט בו שחקן מגלם אותו:
https://youtu.be/y8kT2OPtGZY
וסרט תיעודי על האיש והספר:
https://youtu.be/z0Nnn9PoBak?long=yes
מי המציא את האלגוריתם?
איך נולדה האמנות האיסלאמית?
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
מהו מסגד אל אקצה ומהי כיפת הסלע?
האגדה המוסלמית מספרת שדרך הר הבית עלה נביא האיסלאם מוחמד השמיימה. באגדה הגיע באחד הלילות המלאך גבריאל לעיר מכה ובה פגש את הנביא מוחמד. במצוות המלאך טס מוחמד לירושלים על גבה של 'אל-בוראק' - חיה משונה, בעלת שיער של נערה, משובצת אבנים טובות ובעלת שש כנפיים.
מהר הבית בירושלים, מספרת האגדה, עלו מוחמד והמלאך דרך שבעה רקיעים אל השמיים. שם פגשו את משה רבנו ועניינו אותו בדת החדשה של מוחמד. משה רבנו המליץ למוחמד להסתפק ב-5 תפילות ביום, במקום 50 שנהגו עד אז המוסלמים להתפלל. לאחר שמוחמד קיבל את ההמלצה, הוא שב על גב ה'אל-בוראק' לירושלים, דרך הרקיעים ומשם לביתו שבמכה.
היה לא היה, מסגד אל-אקצא (Al-Aqsa Mosque) הוא הקדום והמפורסם שבמסגדי ארץ ישראל והוא נחשב לאחד המסגדים הגדולים והחשובים בעולם המוסלמי. המסגד הוקם לראשונה בשנת 705, בעיצומם של ימי הזוהר של האימפריה המוסלמית, שהשתרעה אז מאפריקה ועד לחופי הים השחור.
התקופה הזו הצטיינה בהקמה של מבני ענק מוסלמיים ומרשימים במיוחד ומסגד אל אקצה נועד להעלות את חשיבותה של ירושלים בעולם המוסלמי ולהפוך אבן שואבת לעולי רגל איסלאמיים מרחבי העולם. מקימיו רצו לתת לו משקל של ממש למול הערים הקדושות מכה ומדינה.
פירוש השם "אל אקצא" הוא בערבית "הקיצוני ביותר", זה שבקצה. אנו מכירים את השם כמתייחס למסגד של ימינו, אם כי במקור הוא התייחס לכלל אזור הר הבית. מקורו במסע הלילה של מוחמד ממכה, מרכז האיסלאם, אל ירושלים שבקצהו, "קצה העולם המקודש", המקום הכי רחוק שאליו הגיע מוחמד בחייו ושהיה למוקד עלייה לרגל.
אגב, כיפת הסלע המפורסמת שבהר הבית, זו המכונה לא פעם "כיפת הזהב", איננה מסגד. לידתה באמונה שהיא נבנתה במקום בו עמד הסלע המקראי שעליו התרחשה עקידת יצחק.
אף על פי כן, מדובר במבנה מוסלמי מרהיב, אולי פסגת האדריכלות האיסלאמית. המתומן, בעל 8 הצלעות והכיפה, נמצא בפסגתו של הר הבית. הוא נחשב בעולם למבנה המוסלמי העתיק ביותר שלא השתנה במשך כל תקופת קיומו, למעט בנייה מחדש של הכיפה המקורית שהתמוטטה במאה ה-11.
כיםת הסלע נבנתה במאה ה-6. הבנייה החליפה מקדש בשם "ג'ופיטר קאפיטולינוס", שבנו הרומאים על מקומו של בית המקדש השני, לאחר שהרסו אותו בעת כיבוש ירושלים בשנת 70 לספירה.
הנה מסגד אל אקצה והעיר העתיקה בירושלים:
https://youtu.be/xNi7zNzelqI
על האמונה המוסלמית והמבנה המיוחד של המסגד הזה (עברית):
https://youtu.be/9FisgFRFss4
כיפת הסלע ומסגד אל אקצה במצגת וידאו מנקודת מבט יהודית:
https://youtu.be/BBXsIZmn9Ac
סרטון תיעודי על הבנייה היהודית של בית המקדש השלישי שיצרה למעשה את מקדש אל אקצא (עברית):
https://youtu.be/D9gewvN9NtU?long=yes
ותכנית תעודה על המתיחות סביב מסגד אל אקצה (עברית):
https://youtu.be/-Nxd1JyuP1A?long=yes
כמה יפה ארמון אלהמברה שבספרד?
אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום, שבעיני רבים נחשב המקום היפה ביותר באירופה. הארמונות נבנו בתקופת שלטון המוּרִים בעיר גרנדה שבדרום ספרד, בימי הביניים, במאה ה-14.
המתחם המפואר והיפה של ארמון אלהמברה הוקם על גבי גבעה על יד העיר גרנדה בתקופה שהייתה בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שהיתה בספרד.
ארמון האלהמברה מדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. הוא מורכב משלושה חלקים מרשימים: הארמון המלכותי המורי, ארמון החנרליפה שהיה מעון הקיץ של הסולטנים עם הגנים שלו וה"אלקסבה" - המצודה.
מקור השם הוא כנראה מערבית: "אל-חמרא" שפירושו "האדום", רמז למבצר האדום.
הנה סרטון הסבר על ארמון אלהמברה:
http://youtu.be/iEseJViidy8
הנה היופי המדהים של אלהמברה, ארמון המורים בגרנדה:
http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk
מהו העוד הערבי?
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. עם כיבוש ספרד בידי המורים, המוסלמים של צפון אפריקה, הוא הגיע אל אירופה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלאוטה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה. למעשה, מקור שמה של ה"לאוטה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/fViuhkOmzvI
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
על אף שמעטים שמעו עליו, הגיאוגרף והתייר הקדום אבו עבד אללה מחמד אִבֶּן בַּטּוּטָה (Ibn Battuta) הוא אולי הדמות החשובה בתיעוד ההיסטורי של ימי הביניים בארצות האיסלאם.
בטוטה נולד בטנג'יר בשנת 1304. מי שינהגו לכנות בעתיד "נסיך הנוסעים" למד משפט דתי, קוראן וספרות. בגיל 21 הוא כבר היה מומחה לתורת האיסלאם.
האיש היה חוקר ערבי, נוסע קדום שיצא כחלוץ מסוגו ולמד על העולם במסעות ארוכים מאוד. הם היו ארוכים יותר מאלה של מגלי הארצות והנוסעים הקדומים המפורסמים והנערצים ביותר, דוגמת מרקו פולו וקולומבוס. למעשה הוא יצא לסיורים ארוכים יותר מכל מגלי הארצות שפעלו לפני המצאת הרכבת והנסיעות בה לקצווי העולם.
אז אולי כי הוא לא היה נוצרי, או מפני שהוא טייל וחקר בעיקר ארצות איסלאמיות, אולי בגלל שהוא לא כתב את ההיסטוריה אלא סיפר אותה בזקנתו לווזיר הגדול ועשה זאת שנים אחרי ששב ממסעותיו, או שהייתה זו סתם גזענות פשוטה כלפי מישהו מהמזרח, אבל אבן בטוטה לא נחשב במאות הקודמות לחוקר או היסטוריון משמעותי.
כיום, כשהאיש נתפס בעיני רבים במערב כנוסע והמתעד החשוב של ימי הביניים, התמונה מן הסתם שונה.
כי בדיעבד העולם למד שהוא היה מי שבתוך 30 שנה בלבד נסע למרחקים של כ-120 אלף קילומטרים, מי שלידע שמסר על האזורים הרבים שסייר בהם אין תחליף והוא היה אחד המקורות החשובים לידע על ההיסטוריה של העולם באותה תקופה ולגבי לא מעט מקומות היה היחיד שתעשי וסיפר על חייהם אז.
על השיירות של מדבר סהרה, למשל, סיפר אבן בטוטה שהיו מהן שהגיעו למספרים של 12 אלף גמלים בשיירה אחת.
סופו היה במרוקו. נראה שהוא מת בטווח שבין השנים 1368 ל-1377. זה היה בעיר פס, בה הוא נפל קורבן למוות השחור, אותה מגיפה איומה שתקפה ברמות שונות את מרבית העולם של סוף ימי הביניים.
במשך מאות שנים אבן בטוטה לגמרי נשכח. בני דורו לא החשיבו את ספרו במיוחד ולא ידעו להעריך את התיעוד החשוב שלו להיסטוריה. רק במהלך המאה ה-19 גילו את ספרו אירופאים, חוקרי המזרח שפעלו באלג'יריה. הם תרגמו אותו לכמה שפות והחלו לחקור את ממצאיו. השאר? - היסטוריה של העולם בימי הביניים...
הנה סיפורו של אבן בטוטא (ללא מילים):
https://youtu.be/krv9J3KZu3I
סרטון תיעודי על איבן בטוטא:
https://youtu.be/WlQdLLOmW3o?long=yes
תכנית חינוכית על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
וסרט תיעודי על כל מסעותיו:
https://youtu.be/FavaU9D9lf8?long=yes
הוא היה מדען ורופא אנדלוסי, שהצטיין במדע הרפואה על ענפיו השונים, מגדולי הרופאים והמנתחים של ימי הביניים ומתואר כ"אבי הכירורגיה המודרנית", עם שיטות ומכשור כירורגי שפיתח ופרסם בעולם כולו.
קראו לו אבו אל-קאסם א-זהראווי (al-Zahrawi), או בשמו המלא אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (Katab a-Tasrif to Man Ajaz An a-Talif).
א-זהראווי עבד, ריפא וניתח בבית החולים בעיר קורדובה. כבר בשנת 1,000 הוא הקדים את זמנו ולימד את גדולי המנתחים אחריו כיצד מנתחים ובאילו כלים להשתמש.
אבי הניתוח המודרני וגאון הרפואה שהוא היה, יכול היה לשמור את הידע שלו לעצמו. אבל הוא ראה בעצמו מדען והעדיף לשתף ולפרסם בקרב עמיתיו את הידע שרכש.
א-זהראווי פרסם את "כתאב א-תסריף למן עג'ז ען א-תאליף" - אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים לפרקטיקה רפואית. היא כללה את טכניקות הרפואה שביצע ולימד. הופיעו בה לא פחות מ-350 סוגי ניתוחים שונים שתיעד ואת חלקם הוא המציא. הם הוצגו לצד מאות מחקרים, ניסויים והסברים מאוירים של 200 כלי כירורגיה ופריטים חסרי תקדים שהמציא לניתוח. חלקם משמשים בחדרי ניתוח מתקדמים עד היום.
ההשפעה העמוקה שלו על עולם הרפואה בולטת במיוחד בכך שספרו תורגם ללטינית ולשפות אחרות וממנו יצאו ספרי רפואה רבים.
עם הטכניקות והכלים החדשניים שפיתח, חולל מהפכה של ממש בעולם הרפואה החוקר והרופא, שהיה גם מורה דגול, לימד וכתב. לכן, אלה לא רק הערבים, שקוראים לאבו אל-קאסים אבן חלף אלזהראווי "אבו אל-ג'ראהין", כלומר "אבי הניתוח". גם רפואת המערב מלאת הערכה אל האיש ומורשתו, שהשפעתם על רפואת המזרח והמערב היא משמעותית ביותר.
#מורשתו
"כתאב א-תסריף", שנחשבה לאחד הכתבים המפורטים והמקיפים ביותר עד ימיו של א-זהראווי, כיסתה שלל נושאים ותחומי רפואה, כולל רפואה כללית, אורתופדיה, מיילדות וגינקולוגיה, ועד כירורגיה, נוירוכירורגיה, רוקחות ותזונה.
כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופאים, הוא גם הדגיש את החשיבות ביחסים תקינים בין הרופא למטופל ולדאוג לרווחתו. הוא גרס שבכדי לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולטפל בו נכון, חשוב לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לברר את אורח חייו ולבצע מעקב על מצבו במהלך ההחלמה.
הנה גדול מורי הכירורגיה של העת העתיקה:
https://youtu.be/BHpxcQKEl24
סיפורו של המוסלמי שלימד את העולם לנתח:
https://youtu.be/b0UyO18Iy80
על האנציקלופדיה פורצת הדרך של אבי הכירורגיה המודרנית משנת 1000:
https://youtu.be/Pp58pIrNGx8
מצגת וידאו על גדולתו של ראשון המנתחים של העת המודרנית:
https://youtu.be/U9bIgDjKfk0
קטע מסרט בו שחקן מגלם אותו:
https://youtu.be/y8kT2OPtGZY
וסרט תיעודי על האיש והספר:
https://youtu.be/z0Nnn9PoBak?long=yes
מיהו ממציא האלגוריתם?
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muhammad ibn Musa al-Khwarizmi) או בקיצור אל-ח'ואריזמי (al-Khwarizmi). שיבוש או פישוט שמו לשפות אירופאיות הפך את אל-ח'ואריזמי לשם "אל-גוריתם", שבימינו הוא כבר מילה אחת והיא "אלגוריתם".
הוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
אז מי ששיבוש שמו בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשב המודרני - מושג האלגוריתם, הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש השם של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"). גם כאן הפך "אל ג'אבר" ל"אלגברה".
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
תולדות חייו של חוואריזמי:
https://youtu.be/oyhOlGsDXP8
הוא גם המציא את האלגברה:
https://youtu.be/Ok5BGimzUkg
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
כל מי שמתחבר היום לאינטרנט ודאי יתעניין לדעת שחוקר ערבי מהמאה ה-9 הוא שהמציא את אחד הכלים החשובים בעידן המחשבים המודרניים של המאה ה-21.
קראו לו מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (Muhammad ibn Musa al-Khwarizmi) או בקיצור אל-ח'ואריזמי (al-Khwarizmi). שיבוש או פישוט שמו לשפות אירופאיות הפך את אל-ח'ואריזמי לשם "אל-גוריתם", שבימינו הוא כבר מילה אחת והיא "אלגוריתם".
הוא היה אחד מגדולי החוקרים במדע המוקדם. אמנם שפת אימו הייתה פרסית אך עבודתו המדעית נכתבה בערבית, שפת המדע בתקופתו. ספריו המתורגמים ללטינית היו מהמשפיעים והחשובים במדע האירופי וספר האלגברה שכתב היה מספרי הלימוד והמחקר החשובים באוניברסיטאות אירופה עד המאה ה-16.
מתמטיקאי, אסטרונום וגיאוגרף, אל-חואריזמי נולד בשנת 780 בערך בעיר חיווה שבאוזבקיסטן של היום. משם עברה משפחתו להתגורר באזור בגדאד, שם פעל אל-ח'ואריזמי כל חייו ופרסם את רוב כתביו.
אז מי ששיבוש שמו בתרגום ללטינית הפך לאחד המושגים החשובים בתחום המחשב המודרני - מושג האלגוריתם, הוא גם זה שפיתח את תורת האלגברה, עוד מילה שנולדה משיבוש השם של ספרו "חיסאב אל-ג'אבר ואל-מוקאבלה" ("חשבון ההשלמה וההקבלה"). גם כאן הפך "אל ג'אבר" ל"אלגברה".
אל-ח'ואריזמי הוא שהפיץ את השימוש בספרה אפס ותרם בכך תרומה עצומה לשימוש בספרות המוכרות לנו כספרות החשבון. כן, ספרות החשבון שמשמשות אותנו הן הספרות ההודיות-ערביות שהחליפו את הספרות הרומיות העתיקות.
כגיאוגרף פעיל הוא שכלל את מחקריו של תלמי היווני ובהמשך יצר את מפת העולם הראשונה, בעזרת 70 גאוגרפים שעבדו תחתיו.
כאסטרונום חקר אל חואריזמי את האצטרולב ושעון השמש. לאות כבוד קראו על שמו את מכתש "אל-ח'ואריזמי" שעל הירח.
הנה סיפורו של ממציא האלגוריתם:
https://youtu.be/oRkNaF0QvnI
תולדות חייו של חוואריזמי:
https://youtu.be/oyhOlGsDXP8
הוא גם המציא את האלגברה:
https://youtu.be/Ok5BGimzUkg
הרצאת וידאו קצרה על האיש:
https://youtu.be/Ar7CNsJUm58
ודוגמה לאלגוריתם שפותר בעיה של שידוך בין שני צדדים, אלגוריתם השידוך היציב (עברית):
https://youtu.be/-sdjDmS-hCw
תור הזהב של האיסלאם
האמנות האיסלאמית (Islamic art) היא אמנות חזותית, הכוללת עיטורים, אדריכלות וקליגרפיה, שהתפתחו והפכו למרכיב חשוב באימפריה המוסלמית ובארצות והמדינות שנולדו ממנה.
ישנם שני מאפיינים שבולטים במיוחד באמנות המוסלמית. הראשון שבהם הוא השימוש בקליגרפיה של הכתב הערבי לעיטורים שונים.
בשל מגבלות ההלכה המוסלמית, הנקראת "השריעה" והאיסור החמור על דמויות של בני אדם בציור או בפיסול, הקליגרפיה הפכה מרכזית באמנות המוסלמית. האיסור הזה, שהאיסלאם ירש מהיהדות, בה יש איסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". אבל הוא קיים או התקיים כמעט בכל דת בשלב כלשהו בהיסטוריה שלה. במחקר התופעה הזו מכונה "אנאייקוניזם".
את תוצאות האיסור הזה ניתן לראות היטב במסגדים המוסלמיים המקושטים ברישומי קליגרפיה רבים ובערבסקות. כל אלה הפכו מרכזיים באמנות האסלאמית ומעבירים את הרעיון שאת מעשי האל לא ניתן לתפוס.
עובדה זו באה לידי ביטוי גם בפיתוח של אדריכלות ייחודית לבנייה של מסגדים ובתי מדרש מוסלמיים, המכונים "מדרסות".
את התפיסה מגלמים כתביו של הפילוסוף המוסלמי אבו אל-חזן, שחי בקהיר במאה ה-10. הוא כתב שהיופי נמצא בכל מקום ותולה אותו באופן בו רואים את הדברים, בדברים עצמם ובכל חפץ קיים.
לדבריו, בעצמים המאירים, בשמש והכוכבים, בכתב הערבי על הפיתולים שבו והחזרה הריתמית ובעיטורים שבכתב הזה ובערבסקות הנפוצות בתרבות והאמנות המוסלמית - בכל אלה יש יופי.
האור עצמו, כותב אבו אל-חזן, הוא יופי. גם הצבע הוא יופי והדמיון יוצר יופי. אפשר, הוא כותב, להעתיק את התהליך לאמנות ולהסביר לפיו את היפה באמנות המופשטת - היופי שבמשטח חלק, יופי בלתי פיגורטיבי, שניתן למצוא בכיפות המסגדים המבריקות שהאיסלאם הקים בכל ארץ שכבש, בפיתוחי שיש ועץ ועוד. אל חזן הטעים שהאמן המוסלמי לא מרגיש צורך לתאר דמות אדם ביצירתו ואם כבר אז יעדיף לתאר אותה בצורה מופשטת.
עוד על כך קראו בתגית "קליגרפיה, איסלאם".
הנה אמנות האיסלאם עם העיטורים הגאומטריים והעיטורים החוזרים במקום דמויות (מתורגם):
http://youtu.be/pg1NpMmPv48
על הקשר ההיסטורי שבין דת ואמנות (עברית):
https://youtu.be/qfITRYcnP84
ערבסקות יפהפיות בסרטון של אמנות איסלמית:
https://youtu.be/yGp29FIirI8
ותכנית טלוויזיה על אמנות איסלאמית (עברית):
https://youtu.be/afDg86ILFwY?long=yes
האגדה המוסלמית מספרת שדרך הר הבית עלה נביא האיסלאם מוחמד השמיימה. באגדה הגיע באחד הלילות המלאך גבריאל לעיר מכה ובה פגש את הנביא מוחמד. במצוות המלאך טס מוחמד לירושלים על גבה של 'אל-בוראק' - חיה משונה, בעלת שיער של נערה, משובצת אבנים טובות ובעלת שש כנפיים.
מהר הבית בירושלים, מספרת האגדה, עלו מוחמד והמלאך דרך שבעה רקיעים אל השמיים. שם פגשו את משה רבנו ועניינו אותו בדת החדשה של מוחמד. משה רבנו המליץ למוחמד להסתפק ב-5 תפילות ביום, במקום 50 שנהגו עד אז המוסלמים להתפלל. לאחר שמוחמד קיבל את ההמלצה, הוא שב על גב ה'אל-בוראק' לירושלים, דרך הרקיעים ומשם לביתו שבמכה.
היה לא היה, מסגד אל-אקצא (Al-Aqsa Mosque) הוא הקדום והמפורסם שבמסגדי ארץ ישראל והוא נחשב לאחד המסגדים הגדולים והחשובים בעולם המוסלמי. המסגד הוקם לראשונה בשנת 705, בעיצומם של ימי הזוהר של האימפריה המוסלמית, שהשתרעה אז מאפריקה ועד לחופי הים השחור.
התקופה הזו הצטיינה בהקמה של מבני ענק מוסלמיים ומרשימים במיוחד ומסגד אל אקצה נועד להעלות את חשיבותה של ירושלים בעולם המוסלמי ולהפוך אבן שואבת לעולי רגל איסלאמיים מרחבי העולם. מקימיו רצו לתת לו משקל של ממש למול הערים הקדושות מכה ומדינה.
פירוש השם "אל אקצא" הוא בערבית "הקיצוני ביותר", זה שבקצה. אנו מכירים את השם כמתייחס למסגד של ימינו, אם כי במקור הוא התייחס לכלל אזור הר הבית. מקורו במסע הלילה של מוחמד ממכה, מרכז האיסלאם, אל ירושלים שבקצהו, "קצה העולם המקודש", המקום הכי רחוק שאליו הגיע מוחמד בחייו ושהיה למוקד עלייה לרגל.
אגב, כיפת הסלע המפורסמת שבהר הבית, זו המכונה לא פעם "כיפת הזהב", איננה מסגד. לידתה באמונה שהיא נבנתה במקום בו עמד הסלע המקראי שעליו התרחשה עקידת יצחק.
אף על פי כן, מדובר במבנה מוסלמי מרהיב, אולי פסגת האדריכלות האיסלאמית. המתומן, בעל 8 הצלעות והכיפה, נמצא בפסגתו של הר הבית. הוא נחשב בעולם למבנה המוסלמי העתיק ביותר שלא השתנה במשך כל תקופת קיומו, למעט בנייה מחדש של הכיפה המקורית שהתמוטטה במאה ה-11.
כיםת הסלע נבנתה במאה ה-6. הבנייה החליפה מקדש בשם "ג'ופיטר קאפיטולינוס", שבנו הרומאים על מקומו של בית המקדש השני, לאחר שהרסו אותו בעת כיבוש ירושלים בשנת 70 לספירה.
הנה מסגד אל אקצה והעיר העתיקה בירושלים:
https://youtu.be/xNi7zNzelqI
על האמונה המוסלמית והמבנה המיוחד של המסגד הזה (עברית):
https://youtu.be/9FisgFRFss4
כיפת הסלע ומסגד אל אקצה במצגת וידאו מנקודת מבט יהודית:
https://youtu.be/BBXsIZmn9Ac
סרטון תיעודי על הבנייה היהודית של בית המקדש השלישי שיצרה למעשה את מקדש אל אקצא (עברית):
https://youtu.be/D9gewvN9NtU?long=yes
ותכנית תעודה על המתיחות סביב מסגד אל אקצה (עברית):
https://youtu.be/-Nxd1JyuP1A?long=yes
אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום, שבעיני רבים נחשב המקום היפה ביותר באירופה. הארמונות נבנו בתקופת שלטון המוּרִים בעיר גרנדה שבדרום ספרד, בימי הביניים, במאה ה-14.
המתחם המפואר והיפה של ארמון אלהמברה הוקם על גבי גבעה על יד העיר גרנדה בתקופה שהייתה בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שהיתה בספרד.
ארמון האלהמברה מדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. הוא מורכב משלושה חלקים מרשימים: הארמון המלכותי המורי, ארמון החנרליפה שהיה מעון הקיץ של הסולטנים עם הגנים שלו וה"אלקסבה" - המצודה.
מקור השם הוא כנראה מערבית: "אל-חמרא" שפירושו "האדום", רמז למבצר האדום.
הנה סרטון הסבר על ארמון אלהמברה:
http://youtu.be/iEseJViidy8
הנה היופי המדהים של אלהמברה, ארמון המורים בגרנדה:
http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. עם כיבוש ספרד בידי המורים, המוסלמים של צפון אפריקה, הוא הגיע אל אירופה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלאוטה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה. למעשה, מקור שמה של ה"לאוטה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/fViuhkOmzvI
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
