שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי התזמורת הסימפונית?
התזמורת הסימפונית (Symphonic Orchestra), או בשמה הנרדף תזמורת פילהרמונית, היא תזמורת המנגנת מוסיקה קלאסית, התזמורת הכי נפוצה מבין התזמורות והגדולה מכל התזמורות.
לרוב מנגנת התזמורת הסימפונית מוסיקה קלאסית, מהתקופות השונות בתולדות המוסיקה, החל מתקופת הבארוק ועד למוסיקה בת זמננו.
בתזמורת זו נכללים עשרות או אף מאות נגנים, מ-60 נגנים ויותר. בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, למשל, יש כ-100 נגנים.
בתזמורת הסימפונית מיוצגות כל מחלקות המוסיקה (מה שקרוי סקציות). בכל קבוצת כלים כזו יש נגן ראשון, נגן שאחראי לסקציה כולה ומנגן מפעם לפעם קטעי סולו ביצירות שונות.
את התזמורת מנהל מוסיקלית המנצח (ראו בתגית "מנצח תזמורת"). הוא מכין אותה לביצוע ומנצח במהלך הקונצרט. אך בראש התזמורת עומד ומסייע למנצח הכנר הראשי, המכונה מסורתית "קונצרטמייסטר".
#סקציות - מחלקות הכלים
בין קבוצות הכלים התזמורת הסימפונית נכללים:
כלי קשת - נכללים בהם כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס. זו קבוצת הקשתים, הסקציה הגדולה ביותר בתזמורת.
כלי נשיפה ממתכת - חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה.
כלי נשיפה מעץ - פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובסון.
כלי הקשה - טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים וקסילופון.
#הרכב התזמורת
הרכבי הכלים משתנים לפי הצורך והיצירה המנוגנת. יש הבדלים ברורים בין יצירות מתקופת הבארוק, כמו המיסות או הפסיון של באך, ליצירות מהתקופה הקלאסית דוגמת העידן ומוצרט ויצירות מהתקופה הרומנטית, כמו אלה של ברליוז, מאהלר ועד ליצירות מהמאה ה-20, כמו אלה של סטרווינסקי או שוסטקוביץ'.
יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתאוס פסיון של באך דורשות הרכב שונה של כלים מיצירה של מאהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.
ביצירות שונות, כמו הקונצ'רטו (יצירה לסולן ולתזמורת), מצטרפים לתזמורת סולנים. ביצירות אחרות מצורפים אליה כלים ייחודיים, שאינם קבועים בתזמורת הסימפונית. ביניהם פסנתר, גיטרה, עוגב ונבל.
הנה כלי התזמורת בשיר:
https://youtu.be/JVY4tj-JTBc
התזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת:
https://youtu.be/3bi7YnYZWPo
נגן בתזמורת מספר על עצמו ועליה (עברית):
https://youtu.be/YQh8EwPUPFM
תזמורת סימפונית מבצעת קונצ'רטו של באך עם שתי ילדות פלא נהדרות (עברית):
https://youtu.be/cBJXIfYE6i8
התזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת את התקווה בקורונה:
https://youtu.be/HY9G3kp5ux0
הנה כלי התזמורת, אחד אחרי השני:
https://youtu.be/EfedK-dqXWc
הכינו את עצמכם לזיהוי הכלים של התזמורת הסימפונית:
https://youtu.be/dcm-1UP5O2Y
ובחנו את עצמכם בזיהוי כלי התזמורת:
https://youtu.be/tb0gHAzpQPE
מה זו סימפוניית האלף?
בשנת 1909 הניף המלחין היהודי הדגול גוסטב מאהלר את מקל הניצוח ו-1000 נגנים וזמרים החלו לבצע את היצירה שהוא עצמו הגדיר "יצירתי הגדולה ביותר". כיום אמנם לא נדרשים באמת אלף מבצעים כדי לנגן ולשיר אותה, אבל הסימפוניה ה-8 של מאהלר זכתה לכינוי "סימפוניית האלף" בזכות גודל ההרכב שנכתבה לו והממדים של התזמורת, המקהלה וקבוצת הסולנים שהשתתפה בה.
בעיני המלחין הייתה הסימפוניה ביטוי אופטימי לרוח האדם ולגאולה שבאהבה. לכן השוו אותה לא פעם לסימפוניה התשיעית של בטהובן, עוד יצירה נשגבת המוקדשת לרוח האדם.
הנה ביצוע בישראל של סימפוניית ה-1000 של מאהלר:
http://youtu.be/nZAqHni_eJQ
וביצוע הפרק המסיים מהסימפוניה הענקית:
http://youtu.be/9WhNn6zxqVg
מה מיוחד בסימפוניה התשיעית של בטהובן?
את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.
נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.
במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.
חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.
אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.
התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.
מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.
ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.
הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:
https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8
האודה לשמחה:
https://youtu.be/MsZGY4v3USw
פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:
https://youtu.be/cxLbmnvMWM0
הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים בעיר אוסקה שביפן:
https://youtu.be/ITzeRSJQtB4
וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):
https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
איך מנצחים על תזמורת ולמה צריך מנצח?
נהוג לומר שהמנצח אחראי שהתזמורת תעשה צדק עם המלחין שיצר את היצירה.
כשמנצח או מנצחת מנצחים על התזמורת, הם מראים לה כיצד לנגן. אמנם לכל מנצח יש סגנון ניצוח משלו, אבל תנועות הניצוח הן מקובלות ומוכרות לכל המנצחים.
המנצח תמיד מקדים לסמן לנגנים כיצד לנגן, פעימה אחת לפני שהם צריכים לבצע. כשהוא רוצה שקבוצת נגנים תתחיל לנגן, הוא מסמן לה כניסה. כשיש לנגן חזק הוא מגדיל את תנועות ידיו. תנועות קטנות פירושן נגינה חלשה ועדינה.
הנגנים עוקבים במבטם אחרי המנצח ומנגנים לפי הסימנים שלו. כשהוא רוצה שהתזמורת תנגן מוסיקה בשירתיות, הוא יניע את גופו ביחד עם הניצוח ובידיו הוא יסמן כמו גלים, ממש כמו רקדן באלט.
הנה מה שמנצחים עושים עם תנועות הידיים:
https://youtu.be/z_yIn8V3UcU
מנצח מסביר כיצד הוא מנצח על התזמורת:
http://youtu.be/8ewjtMTvyck
מנצח אחר מסביר שהתזמורת יכולה לבד, אבל...
https://youtu.be/ZZ0SlEDX1ug
מנצחים דגולים מכינים את התזמורות שלהם:
http://youtu.be/LYnqU4AJvtA?end=4t40s
ומנצח עם הפילהרמונית מלווים זמר פופ בשיר יפה (עברית):
https://youtu.be/IuFOmzjk9bQ
מה עושה מנצח התזמורת הסימפונית?
העבודה של מנצח התזמורת היא לא פשוטה כמו שהיא נראית. המנצח לא רק עושה תנועות משונות - הוא במידה רבה עושה את המוסיקה.
המנצח או המנצחת מראים לנגנים מתי להיכנס ולנגן, מסמנים את הקצב של הנגינה, את העוצמה של הנגינה בכל קבוצת נגנים (תנועות גדולות למשל, אומרות לנגן חזק), האופי והסגנון של המוסיקה (למשל, האם היא עדינה ונוגעת, או תוקפנית וחזקה) וכדומה.
למעשה, עבודתו של המנצח מתרחשת עוד לפני הקונצרט. המנצח הוא למעשה מנהל הפעילות המוסיקלית של התזמורת. הוא מתרגל אותה בנגינת היצירות, מסביר ומדריך את הנגנים, מתרגל אותם שוב ושוב ובונה את הפרשנות של היצירות שינוגנו בקונצרט ויתווה את הדרך שבה יבצעו התזמורת ונגניה את היצירה.
בסרט "המנצחת" מסביר המנצח צ'יליבדקה שהמנצח הוא שנותן את האנרגיה לתזמורת. אם הוא הכין אותה בחזרות היטב, היא יכולה לנגן בלעדיו. אבל זו תהיה נגינה ללא האנרגיה המשותפת שנותן הניצוח והחיבור שהוא מייצר בזמן הניצוח, החיבור שהופך את הנגנים הרבים לתזמורת אחודה ומדויקת.
כי אמנם טוסקניני, מספר צ'יליבדקה, אמר שהוא מנגן רק את מה שבפרטיטורה (תווי התזמורת) אבל מאהלר, המנצח והמלחין הגאוני, גרס ש"כל המוסיקה נמצאת בפרטיטורה, חוץ מהעיקר."
הנה מנצח מסביר את תפקידו בקצרה:
https://youtu.be/u10FbKZSIhs?t=5s
עוד מנצח מספר על עבודתו:
https://youtu.be/z_yIn8V3UcU
השאלה הכי שכיחה - האם חייבים אותו או שאפשר בלי המנצח?
https://youtu.be/0R1z_5bdEwY
אולי אפילו ילד בן 8 יכול לנצח על תזמורת:
https://youtu.be/v436IGbKL_o
וסרטון מפורט יותר על עבודת המנצח עם התזמורת:
http://youtu.be/x_6cTbyWP88
התזמורת הסימפונית (Symphonic Orchestra), או בשמה הנרדף תזמורת פילהרמונית, היא תזמורת המנגנת מוסיקה קלאסית, התזמורת הכי נפוצה מבין התזמורות והגדולה מכל התזמורות.
לרוב מנגנת התזמורת הסימפונית מוסיקה קלאסית, מהתקופות השונות בתולדות המוסיקה, החל מתקופת הבארוק ועד למוסיקה בת זמננו.
בתזמורת זו נכללים עשרות או אף מאות נגנים, מ-60 נגנים ויותר. בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, למשל, יש כ-100 נגנים.
בתזמורת הסימפונית מיוצגות כל מחלקות המוסיקה (מה שקרוי סקציות). בכל קבוצת כלים כזו יש נגן ראשון, נגן שאחראי לסקציה כולה ומנגן מפעם לפעם קטעי סולו ביצירות שונות.
את התזמורת מנהל מוסיקלית המנצח (ראו בתגית "מנצח תזמורת"). הוא מכין אותה לביצוע ומנצח במהלך הקונצרט. אך בראש התזמורת עומד ומסייע למנצח הכנר הראשי, המכונה מסורתית "קונצרטמייסטר".
#סקציות - מחלקות הכלים
בין קבוצות הכלים התזמורת הסימפונית נכללים:
כלי קשת - נכללים בהם כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס. זו קבוצת הקשתים, הסקציה הגדולה ביותר בתזמורת.
כלי נשיפה ממתכת - חצוצרה, קרן יער, טרומבון, טובה.
כלי נשיפה מעץ - פיקולו, חליל צד, אבוב, קלרנית ובסון.
כלי הקשה - טימפני, צ'לסטה, פעמונים, מצלתיים וקסילופון.
#הרכב התזמורת
הרכבי הכלים משתנים לפי הצורך והיצירה המנוגנת. יש הבדלים ברורים בין יצירות מתקופת הבארוק, כמו המיסות או הפסיון של באך, ליצירות מהתקופה הקלאסית דוגמת העידן ומוצרט ויצירות מהתקופה הרומנטית, כמו אלה של ברליוז, מאהלר ועד ליצירות מהמאה ה-20, כמו אלה של סטרווינסקי או שוסטקוביץ'.
יצירות כמו המיסה בסי מינור או מתאוס פסיון של באך דורשות הרכב שונה של כלים מיצירה של מאהלר, למשל, וביצוע יצירה של יוזף היידן דורש הרכב שונה מזה הדרוש ליצירה של סטרווינסקי.
ביצירות שונות, כמו הקונצ'רטו (יצירה לסולן ולתזמורת), מצטרפים לתזמורת סולנים. ביצירות אחרות מצורפים אליה כלים ייחודיים, שאינם קבועים בתזמורת הסימפונית. ביניהם פסנתר, גיטרה, עוגב ונבל.
הנה כלי התזמורת בשיר:
https://youtu.be/JVY4tj-JTBc
התזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת:
https://youtu.be/3bi7YnYZWPo
נגן בתזמורת מספר על עצמו ועליה (עברית):
https://youtu.be/YQh8EwPUPFM
תזמורת סימפונית מבצעת קונצ'רטו של באך עם שתי ילדות פלא נהדרות (עברית):
https://youtu.be/cBJXIfYE6i8
התזמורת הסימפונית ירושלים מנגנת את התקווה בקורונה:
https://youtu.be/HY9G3kp5ux0
הנה כלי התזמורת, אחד אחרי השני:
https://youtu.be/EfedK-dqXWc
הכינו את עצמכם לזיהוי הכלים של התזמורת הסימפונית:
https://youtu.be/dcm-1UP5O2Y
ובחנו את עצמכם בזיהוי כלי התזמורת:
https://youtu.be/tb0gHAzpQPE
בשנת 1909 הניף המלחין היהודי הדגול גוסטב מאהלר את מקל הניצוח ו-1000 נגנים וזמרים החלו לבצע את היצירה שהוא עצמו הגדיר "יצירתי הגדולה ביותר". כיום אמנם לא נדרשים באמת אלף מבצעים כדי לנגן ולשיר אותה, אבל הסימפוניה ה-8 של מאהלר זכתה לכינוי "סימפוניית האלף" בזכות גודל ההרכב שנכתבה לו והממדים של התזמורת, המקהלה וקבוצת הסולנים שהשתתפה בה.
בעיני המלחין הייתה הסימפוניה ביטוי אופטימי לרוח האדם ולגאולה שבאהבה. לכן השוו אותה לא פעם לסימפוניה התשיעית של בטהובן, עוד יצירה נשגבת המוקדשת לרוח האדם.
הנה ביצוע בישראל של סימפוניית ה-1000 של מאהלר:
http://youtu.be/nZAqHni_eJQ
וביצוע הפרק המסיים מהסימפוניה הענקית:
http://youtu.be/9WhNn6zxqVg
את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (Beethoven's 9th Symphony) הציג המלחין באביב 1824, בווינה. מאחורי לודוויג ון בטהובן, מי שנחשב אז גדול מלחיני אוסטריה וגרמניה, היו כבר 8 סימפוניות שהטביעו חותם של ממש בתולדות המוסיקה הקלאסית ותולדות האמנות המערבית. אבל הסימפוניה הזו הייתה משהו אחר לחלוטין.
נתחיל בכך שאת הסימפוניה הזו הוא הלחין בטהובן 12 שנים לאחר שחיבר את הסימפוניה השמינית שלו. בשנים האלה הוא עבר תהליכים אישיים מטורפים. היו אלה שנים שבהן סבל הגאון ממחלות שונות, נקלע למצוקה נפשית חמורה והסתבך בתביעות משפטיות. אבל לפני הכל - במהלך השנים הללו הוא איבד כמעט לגמרי את שמיעתו והפך למעשה לחירש.
במהלך אותן שנים הוא אמנם יצר והתנסה בכתיבה של יצירות במבנים ובמגוון סוגים אחרים. אבל ההבשלה שעבר הביאה אותו בסופו של דבר למהפכה של ממש בסימפוניה הקלאסית ולכתיבה של יצירה מסוג חדש. כן, בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית והגדולה שלו בטהובן מכניס מקהלה ומשלב זמרים. ב"אוֹדָה לשמחה" (An die Freude), שיר בו מודגש האידאל של חברה אנושית שוויונית, חברה מלאת שמחה ואחווה בין בני-האדם.
חילול הקודש, היו שאמרו, כתבו או הטיחו בו. אין כמו הסימפוניה למלכת היצירות הכליות והסימפוניות. איך הוא מעז להכניס לתוכה את הצד הווקאלי שהוא כל כך זר לה.
אבל ההמונים והמבקרים היו צריכים להמתין מעט ולהתרגל למחשבה שבטהובן התקדם וקידם את הצורה הסימפונית ואת המוסיקה הקלאסית אל עבר עידן חדש. ואכן, הייתה זו ה"אוֹדָה לשמחה" מהפרק הרביעי בסימפוניה התשיעית שלו, אותו שיר וקטע קולי מהמם, שהפכה את בטהובן לא רק גאון ווירטואוז אלא גם למהפכן. כאן הוא מתגלה כאמן שלא קופא על השמרים ומביא שינוי טקטוני לאחת הצורות השמרניות של המוסיקה האירופית הקלאסית.
התזמורת הסימפונית, המקהלה והזמרים משתלבים בסימפוניה הזו כל כך טוב עד שהם יוצרים שלימות. זו מושלמות מהפכנית, פורצת דרך, אם תרצו זו פצצת אטום של כישרון עילאי, מהול בסבל אנושי וכאב, אבל אוהב אדם, שמח בחלקו ובחייו - בפרק הרביעי של הסימפוניה הזו מגיע בטהובן לשיאו, בהרמוניה נפלאה בין היצירה הכלית לבין העומק הקולי שהוא הוסיף לה באודה המפורסמת הזו.
מאז ביצוע הבכורה שלה הפכה התשיעית שלו לאחת מיצירות המופת של בטהובן. היא גם מהיצירות המפורסמות והנערצות ביותר ברפרטואר של המוסיקה המערבית. אבל המעניין ביותר הוא שאין כמו ה"תשיעית" לסמל את התקופה הרומנטית, שבטהובן, במו צליליו, נחשב למבשר שלה ולזה שהעביר את המוסיקה האירופית מהתקופה הקלאסית אליה.
ואגב, המוסיקה של הפרק הרביעי והמהפכני מהסימפוניה התשיעית של בטהובן משמשת מאז שנת 1985 בתור ההמנון הרשמי של האיחוד האירופי. ללא מילים, בשל מגוון השפות של מדינות האיחוד, אבל עם המון יופי מלודי שמתבקש.
הנה הסימפוניה התשיעית של בטהובן:
https://youtu.be/PSxJ3gfjp38?t=8
האודה לשמחה:
https://youtu.be/MsZGY4v3USw
פלאש מוב ברחוב נהדר שלה:
https://youtu.be/cxLbmnvMWM0
הביצוע הגדול ביותר עם 10,000 זמרים בעיר אוסקה שביפן:
https://youtu.be/ITzeRSJQtB4
וגיל שוחט מספר על הסימפוניה התשיעית (עברית):
https://youtu.be/FTFEllMD2E4?long=yes
נהוג לומר שהמנצח אחראי שהתזמורת תעשה צדק עם המלחין שיצר את היצירה.
כשמנצח או מנצחת מנצחים על התזמורת, הם מראים לה כיצד לנגן. אמנם לכל מנצח יש סגנון ניצוח משלו, אבל תנועות הניצוח הן מקובלות ומוכרות לכל המנצחים.
המנצח תמיד מקדים לסמן לנגנים כיצד לנגן, פעימה אחת לפני שהם צריכים לבצע. כשהוא רוצה שקבוצת נגנים תתחיל לנגן, הוא מסמן לה כניסה. כשיש לנגן חזק הוא מגדיל את תנועות ידיו. תנועות קטנות פירושן נגינה חלשה ועדינה.
הנגנים עוקבים במבטם אחרי המנצח ומנגנים לפי הסימנים שלו. כשהוא רוצה שהתזמורת תנגן מוסיקה בשירתיות, הוא יניע את גופו ביחד עם הניצוח ובידיו הוא יסמן כמו גלים, ממש כמו רקדן באלט.
הנה מה שמנצחים עושים עם תנועות הידיים:
https://youtu.be/z_yIn8V3UcU
מנצח מסביר כיצד הוא מנצח על התזמורת:
http://youtu.be/8ewjtMTvyck
מנצח אחר מסביר שהתזמורת יכולה לבד, אבל...
https://youtu.be/ZZ0SlEDX1ug
מנצחים דגולים מכינים את התזמורות שלהם:
http://youtu.be/LYnqU4AJvtA?end=4t40s
ומנצח עם הפילהרמונית מלווים זמר פופ בשיר יפה (עברית):
https://youtu.be/IuFOmzjk9bQ
תזמורת סימפונית
העבודה של מנצח התזמורת היא לא פשוטה כמו שהיא נראית. המנצח לא רק עושה תנועות משונות - הוא במידה רבה עושה את המוסיקה.
המנצח או המנצחת מראים לנגנים מתי להיכנס ולנגן, מסמנים את הקצב של הנגינה, את העוצמה של הנגינה בכל קבוצת נגנים (תנועות גדולות למשל, אומרות לנגן חזק), האופי והסגנון של המוסיקה (למשל, האם היא עדינה ונוגעת, או תוקפנית וחזקה) וכדומה.
למעשה, עבודתו של המנצח מתרחשת עוד לפני הקונצרט. המנצח הוא למעשה מנהל הפעילות המוסיקלית של התזמורת. הוא מתרגל אותה בנגינת היצירות, מסביר ומדריך את הנגנים, מתרגל אותם שוב ושוב ובונה את הפרשנות של היצירות שינוגנו בקונצרט ויתווה את הדרך שבה יבצעו התזמורת ונגניה את היצירה.
בסרט "המנצחת" מסביר המנצח צ'יליבדקה שהמנצח הוא שנותן את האנרגיה לתזמורת. אם הוא הכין אותה בחזרות היטב, היא יכולה לנגן בלעדיו. אבל זו תהיה נגינה ללא האנרגיה המשותפת שנותן הניצוח והחיבור שהוא מייצר בזמן הניצוח, החיבור שהופך את הנגנים הרבים לתזמורת אחודה ומדויקת.
כי אמנם טוסקניני, מספר צ'יליבדקה, אמר שהוא מנגן רק את מה שבפרטיטורה (תווי התזמורת) אבל מאהלר, המנצח והמלחין הגאוני, גרס ש"כל המוסיקה נמצאת בפרטיטורה, חוץ מהעיקר."
הנה מנצח מסביר את תפקידו בקצרה:
https://youtu.be/u10FbKZSIhs?t=5s
עוד מנצח מספר על עבודתו:
https://youtu.be/z_yIn8V3UcU
השאלה הכי שכיחה - האם חייבים אותו או שאפשר בלי המנצח?
https://youtu.be/0R1z_5bdEwY
אולי אפילו ילד בן 8 יכול לנצח על תזמורת:
https://youtu.be/v436IGbKL_o
וסרטון מפורט יותר על עבודת המנצח עם התזמורת:
http://youtu.be/x_6cTbyWP88
