מונית היא כלי רכב שמסיע נוסעים ואת המטען שלהן למחוז חפצם. היתרון שלה על אוטובוס או על רכבת הוא שהמונית לא עוצרת לאסוף ולהוריד נוסעים נוספים.

מחיר הנסיעה במונית אינו קבוע כמו באוטובוס או ברכבת. בכל מונית מותקן "מונה" שמחשב את מחיר הנסיעה. בעברית קיבלה המונית את שמה מהמונה שמותקן בה.

בכל מקום בעולם יש למוניות מראה אחיד. המונית בניו-יורק למשל, היא בצבע כתום צהבהב ונקראת "קאב". המונית הבריטית של לונדון היא שחורה. אצלנו המוניות בצבע לבן שמנת.

בערים שבהן יש נתיבי מים רבים, יש הרבה פעמים "מוניות נהר". אלו הם כלי שיט שבמקום להסיע את הנוסעים על גבי כבישים, משיטים אותם על פני המים. כך למשל משמשות גונדולות בעיר ונציה כמוניות מים.


הנה המונית שאפשר להגיע איתה מהר יותר, תלוי בנהג...

https://youtu.be/T4p_rX74TgI


יש נהגי מוניות מצחיקים מאוד (עברית):

https://youtu.be/4Yem4mgDjOc


ונהג אחר ומשעשע שמסיע אדם מפורסם (עברית):

https://youtu.be/d857U_4ZSs0

רַכֶּבֶל (שילוב של "רכבת" ו"כבל") היא רכבת כבלים, שמסיעה קרונות התלויים באוויר על כבל עבה. הכבל העילי מחובר בין שתי נקודות ומושך עליו את הקרונות, על ידי מנוע חזק ומשקולות.

לרוב נועד הרכבל להעלות ולהוריד אנשים אל ומההרים. הכבלים מחוברים ממבנה שניצב בראש ההר ובצד השני אל המבנה שלמטה. מנוע חזק מעלה חלק מהתאים כלפי מעלה, אל ראש ההר. במקביל, באותו הזמן, יורדים תאים אחרים למטה מההר.

הרכבל מעלה בדרך כלל אנשים למרחקים קצרים בגובה רב. בישראל ידועים הרַכַּבְלִים שבמצדה ובראש הנקרה.


כך עובד הרכבל:

http://youtu.be/O5wyb3k3QMo


רכבל מלגו שמראה איך הוא עובד:

http://youtu.be/PYAWR1gP29s


והרכבל של חיפה:

http://youtu.be/QTbhVJvSEHI

בניית פסי רכבת היא פרויקט יקר מאד. לכן תכננו בעבר את המונורייל - רכבת שנוסעת על פס אחד בלבד. הבעיה הייתה שכמו שאופנוע יציב פחות ממכונית, גם פס אחד מקטין את היציבות של הרכבת. הפתרון שניתן לכך בטכנולוגיית המונורייל היה לתלות את הרכבת על הפס הבודד, במקום שהיא תיסע מעליו. ואכן, גלגליה של רכבת המונורייל הורכבו על גגה והיא נוסעת כשהיא תלויה על פסי הרכבת.

המונורייל הראשון הותקן והופעל בשנת 1824 בלונדון. אז היו אלה סוסים שגררו את הקרון התלוי. 70 שנה אחר-כך הופעל בצרפת המונורייל הראשון שהונע בידי קטר חשמלי.

הניסיונות להפעיל מונורייל שאינו תלוי נמשכו שנים רבות, אך לא צלחו. בשום מקום לא הצליחו לייצר מונורייל מסחרי מוצלח, שבו הרכבת נוסעת על גבי הפס ולא מתחתיו. כיום הטכנולוגיה הזו כן פועלת, אבל עולם הרכבות כבר דהר הרבה יותר קדימה - הוא מייצר רכבות ללא פסים..


הנה המונורייל התלוי:

https://youtu.be/n5eIl9eKjfA


עוד מונורייל תלוי באוויר:

https://youtu.be/STRz0gjCMsw


והיום יש גם מונורייל שאינו תלוי:

https://youtu.be/33KTUQ9XbRg

אם לומר את האמת, האוטובוס של ההווה נראה די דומה לאוטובוס של פעם. אבל אולי זה עומד להשתנות בעתיד. תארו לעצמכם אוטובוס שנוסע מעל למכוניות שברחוב ומעל לאנשים ולא תקוע לעולם בפקק. וזו רק ההתחלה...


הנה אוטובוס עתידני אפשרי שייסע מעל לרחוב וייראה יותר כמעין תחנת נוסעים שלמה:

http://youtu.be/t1gTzc7-IbQ


לממשלת סין יש כבר תכניות לכמה אוטובוסים ראשונים כאלה:

http://youtu.be/Hv8_W2PA0rQ

החשמלית (Tram) הוא מעין אוטובוס חשמלי, שהיה נפוץ בערים רבות באירופה ושימש להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן.

בניגוד לאוטובוסים שיש להם מנוע בנזין או דיזל, החשמליות לא משתמשות בדלק אלא בחשמל. הן מקבלות את החשמל מכבלים המתוחים במסלול שלהן ושאליו הן מתחברות באמצעות מוטות מיוחדים שנמצאים על גגותיהן.

החשמליות נחשבו נקיות וטובות יותר לסביבה, במיוחד בערים גדולות וסואנות שבהן זיהום האוויר שגרמו האוטובוסים היה גדול ורע לבריאות.

כיום החשמלית הולכת ומוחלפת במרבית הערים ברכבת קלה שמשמשת להעברת נוסעים רבים יותר וביעילות גדולה יותר.


הנה החשמלית שהולכת ונעלמת:

http://youtu.be/y4_j7uM7Eok

הרכבת הקלה (Light rail) היא רכבת שנוסעת ברחובות הערים וסביבתן. ממש כשמה, הרכבת הקלה משמשת לנסיעה קלה ומהירה ברחובות הערים הגדולות והסואנות.

במונח "רכבת קלה" החלו להשתמש בשנות ה-70 של המאה ה-20. בדרך כלל הוא התייחס להגדרה המצומצמת של המונח - כלומר לרכבות המאופיינות במספרי נוסעים קטנים, מגיעות בתדירות גבוהה ומופעלות בחשמל, כולל כלי התחבורה העירוני שנקרא "חשמלית" (ראו בתגית "חשמלית").

זאת לעומת "רכבות כבדות", מונח שכולל את מרבית סוגי הרכבות, כולל רכבות נוסעים, רכבות מהירות, רכבות משא ורכבות תחתית.

בהגדרה רחבה יותר מתייחס המונח "רכבת קלה" לרכבות עירוניות שפעלו במאות ה-19 וה-20, גם אם היו מבוססות על מנועי דיזל או אפילו קיטור.


#משתנים ונתונים
לרכבת הקלה מועבר החשמל ברוב המקרים דרך קווי חשמל עיליים או בחיבור לקו חשמל העובר בתחום המסילה. לשם כך מותקנים ומיושמים אמצעי בטיחות והגנה מיוחדים, המונעים מעוברי אורח לגעת בקו החשמל.

ועדיין, בשל מחסור בתקציבים בזמן ההקמה שלה, פועלת הרכבת הקלה במקומות מסוימים באמצעות מנועי דיזל.

כך או כך, המונח "קל" לא מכוון בהכרח להיותו של הקרון קל יותר במשקלו, מזה של קרון רכבת רגילה. ה"קל" מתייחס להיקף המצומצם של עומס השימוש המיועד בה, בהשוואה לרכבת רגילה.

למספר הנוסעים הקטן ברכבות קלות ובמקביל לשירות בתדירות גבוהה שהן מציעות.

ועדיין, מרבית מערכות הרכבת הקלה בעולם מציעות סוג של שילוב בין הרכבת הקלה והרכבת ה"כבדה".


#סוגי הרכבות הקלות
שני סוגים עיקריים של רכבת קלה קיימות:

רכבת קלה על גבי מסילות - נוסעת ברחובות העיר, תוך שמסילותיה עוברות על הכבישים שעליהם נעים כלי רכב אחרים. העלייה אל הרכבת הזו היא מקו הרחוב ותדירות העצירות בה גבוהה, או בלשון הנוסעים "היא מגיעה מהר".

רכבת קלה המופרדת משאר כלי הרכב - זו רכבת מודרנית יותר, הנוסעת באזור נפרד מזה שבו נעה שאר התנועה על הכביש. העלייה והירידה אל הרכבת וממנה היא בתחנות מוגבהות מקו המסילה והעצירות ברכבת כזו הרבה פחות תכופות.


#הבדלי המסילות
בין הרכבות הכבדות והרכבת הקלה, שלא לומר הקלילה, בולטים גם הבדלי המסילות.

מסילות הרכבת הקלה נועדו לתמרון ברחובות העיר הצפופה ולא נדרשות לעמוד בעומסים גדולים. זה מאפשר בהן שיפועים גדולים ופניות חדות. זאת לעומת מסילות הרכבות הכבדות שנדרשות לעמוד בעומסים גבוהים שהם תוצאה של הסעת מטענים כבדים במהירות גבוהה.


הרכבת הקלה בירושלים:

https://youtu.be/m5FSKeL9Wdk


זו של העיר סיאטל:

https://youtu.be/6ldHALn8ncU


בימים אלו בונים את תשתית הרכבת הקלה בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/MtgLJChZm-U


ונסיעת המבחן של רכבת קלה (ללא מילים):

https://youtu.be/M-LH_5-dNaU

רכבת תחתית היא רכבת שנוסעת על מסילה שנמצאת במנהרות מתחת לאדמה. זוהי מעין רכבת קלה ותת-קרקעית. רכבת תחתית מצויה בעיקר בערים גדולות וצפופות בעולם, משום שבערים כאלה קשה לבנות פסי רכבת ולהפעיל רכבות ברחובות העמוסים.

בכל מקום הרכבת התחתית מכונה אחרת, בהתאם לשפת המקום. בצרפת היא נקראת מטרו, טיוב בניו יורק, אנדרגראונד בלונדון וכך הלאה.


הנה סרטון שמסביר על הרכבת התחתית לילדים:

http://youtu.be/FdJ8gilCpfA


המטרו של פאריס - הרכבת התחתית שעכשיו נוהגת אוטומטית ללא נהגים:

https://youtu.be/QoH-2g-j59A


והרכבת התחתית המפורסמת של ניו יורק:

https://youtu.be/26-QEKM_UoY

רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.

לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.

גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.

גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.

האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.

במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.




רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):

https://youtu.be/4wAiBWYsFnI


רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:

http://youtu.be/UCGOXtA4_jE


כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):

https://youtu.be/fsXpaPSVasQ


ורכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:

https://youtu.be/1Z8MIXXDPls

בהונגריה מופעלת מאז שנת 1948 רכבת נוסעים, שנוהגים אותה ילדים בגילאים 10-14. רכבת הילדים נוסעת על גבי מסילה באורך של 11 ק"מ ומסיעה נוסעים בכל גיל. רכבת הילדים הוקמה ב-1948 עבור תנועות הנוער הקומוניסטיות, כחלק מהליך חינוכי ומאז ועד היום עוברת הרכבת בנוף גבעות ירוק של אזור בודה (האזור שליד בודפשט הבירה).

נוסעי הרכבת יכולים לרדת בכל אחת מתחנות הביניים ולטייל ביערות ובשבילי הטיולים בטבע. בתחנה הסופית של הרכבת, בגבעת יאנוש, יוצאים רוב הנוסעים לטיול ותצפית מרהיבים על בודפשט.

חלק מקרונות הרכבת הם קרונות פתוחים והאווירה ברכבת היא מיוחדת, בגלל הכרטיסן ושאר בעלי התפקידים שהם ילדים. ולמען ההורים המודאגים - בקטר ועל המסילה ניצבים גם מבוגרים ששומרים על הבטיחות של הנסיעה ומוודאים שהילדים מתפקדים כמו מבוגרים..


הנה רכבת הילדים של בודפשט:

http://youtu.be/J3lVTSMq7OQ?t=23s


ורכבות הילדים בנסיעה:

http://youtu.be/ZhlB5MgbNEA

אוטובוס דו-קומתי (Routemaster), או אוטובוס קומותיים, הוא אוטובוס שמסיע הרבה יותר אנשים, על אותו מרכב. האוטובוס מהסוג הזה מכיל קומה נוספת, שמטפסים אליה במדרגות מתוך הקומה הראשונה.

בעיר לונדון שבאנגליה היו הרבה אוטובוסים דו-קומתיים אדומים ובמידה מסוימת הם הפכו לסמל של העיר הגדולה והצפופה הזו. בשנים האחרונות הם הולכים ומתמעטים, כיוון שנוצרו כלי תחבורה יעילים יותר, אם כי חייבים להודות שהרבה פחות יפים וחמודים..

בערים גדולות אחרות בעולם, יש לא מעט אוטובוסים כאלה. רובם משמשים לנסיעות לתיירים, אבל חלקם עדיין מובילים נוסעים בקווי נסיעה עמוסים יום-יום.


הנה אוטובוס הקומותיים של לונדון:

http://youtu.be/0UiRQ5VJ0Bw


והנה תולדותיהם ומה שקורה כשהם יוצאים משירות:

http://youtu.be/zFAC93uMxvo


הנה סרטון ארוך עליהם:

http://youtu.be/csC-ZVISKEM

מטוסי נוסעים אינם משתנים כל כך מהר. התכנון שלהם כה יקר ומורכב שדגמים חדשים הם עניין של שנים רבות.

מטוסי העתיד, ניתן לשער, יתפתחו לכיוונים שונים, גם בטכנולוגיה וגם בנוחות הנוסעים. יתכן שהמהנדסים יבנו מטוסי נוסעים בעלי כמה קומות, קצת כמו בית מלון או בניין דירות.

מערכות הגנה ובטיחות שעושות שימוש בטכנולוגיות שחלקן אינן קיימות עדיין ומפותחות ופותחו בעתיד, ישמשו להגעה בטוחה ומהירה ליעד.

מערכות תקשורת ובידור משוכללות יכללו מציאות מדומה ומידע בזמן אמת, בשילוב עם מציאות רבודה וכמובן - להעצמת החוויה.

רעיונות חדשניים כמו הקרנת נופי הטיסה על מסכים הפרושים לאורך ולגובה כל קירות המטוס, יספקו תחושה שתזכיר יותר ריחוף בשמיים מאשר טיסה בחלל סגור, כמו במטוסים של ימינו.


הנה מטוס הנוסעים העתידי המכונה "לווייתן השמיים":

https://youtu.be/CNKAx99cLFI


הנה מטוס הנוסעים האפשרי בואינג 949:

http://youtu.be/aORE7C8y1sw


מטוס נוסעים עתידני שתוכנן בידי סטודנט:

http://youtu.be/7LKgtdNFi-g


הנה סרט תיעודי על תעופת העתיד:

https://youtu.be/hX0S2SYxqSY?long=yes

הריקשה (Rickshaw) היא תלת אופן שמשמש בהודו ובמדינות נוספות באסיה בתור מוניות, כלומר להובלת נוסעים ממקום למקום.

הריקשה נולדה ביפן, במחצית השנייה של המאה ה-19. משם היא עברה לארצות בסביבה, כולל אל סין והודו הענקיות.

בעבר לא היו הריקשות כלי מנועי. הריקשות של אותם ימים היו בעצם עגלות "ממונעות אדם". כלומר, הכוח המניע בהן היה אדם שרץ ומושך את הריקשה עליה יושב הנוסע.

בהודו השתלטו בסוף האלף הקודם ריקשות האופניים (Rikshaw cycle), בהן הרוכב מדווש מאחורי הנוסע או המשא בריקשה המשמשת להעברת סחורות וחומרים ולמעשה "דוחף" אותם קדימה.

כיום רואים בהודו בדרך כלל טוק-טוקים, שהם ריקשות-אופניים או ריקשות-אופנוע. בשני הסוגים הללו מסיע נהג הריקשה או רוכב הריקשה את הנוסע על תלת-אופן, כשהנוסע יושב מאחוריו.

הריקשות הממונעות של המאה ה-21 כבר התפשטו לארצות אחרות בעולם, אם לארצות אפריקה דוגמת טנזניה וקניה ופה ושם אפילו ככלי להסעת תיירים באירופה.


הנה תולדות הריקשה:

https://youtu.be/J2-aqFSpZ5Q?t=6s


יש גם ריקשות ממונעות בהודו:

http://youtu.be/vX0a_LyCM6c


שורת ריקשות ברחוב הודי אופייני:

http://youtu.be/xLsg4QEHPS0


האבולוציה של ריקשות האופניים:

https://youtu.be/lQTi8DSWSlI


ריקשה הידועה גם בתור "טוק טוק" הגיעו גם לאפריקה:

https://youtu.be/tfWxkwxHoaQ


וריקשה עם מזגן? - כן...

https://youtu.be/0YXChbqqEm0?t=8s

רכבת הקליע (Bullet Train) היא רכבת מהירה מאד שנוסעת כבר שנים רבות ביפן. רכבות הקליע הגיעו למהירויות של 320 קילומטרים לשעה ויותר.

כיום רכבת הקליע אינה המהירה ביותר ביפאן. בשנת 2014 הושק קו רכבות חדש ומתחרה שבו הרכבות מגיעות למהירות של 500 קילומטרים לשעה. זוהי רכבת ש"צפה על המסילה" בטכנולוגיית הריחוף המגנטית, הידועה בראשי התיבות "מגלב" (MAGLEV).

רכבות הקליע משמשות כבר שנים רבות ברשת הרכבות היפאנית "שינקנסן" (Shinkansen). זוהי רשת הרכבות המהירות שהוצגה ביפאן כבר בשנת 1964.

את השם "רכבות הקליע" קיבלו רכבות השינקנסן בזכות מהירותן הגדולה ובשל הצורה העגולה והמחודדת של הקרון המוביל, שמזכירה צורה של קליע.


הנה רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפן:

https://youtu.be/F2q9vXLHrmE


רכבת הקליע מגיעה למהירויות גבוהות ושוברת שיא עולמי:

https://youtu.be/41X8-RQm6rc


רק 350 קמ"ש - כך נראות רכבות הקליע ה"איטיות" בסין (עברית):

https://youtu.be/fzzsoTvXHDI


ורכבת הקליע מככבת בקרב הרכבות המהירות בתבל (עברית):

https://youtu.be/LE6cMcxhXY4?long=yes

בשאנגחאי שבסין נבנתה רכבת המגלב (קיצור של המילים MAGnetic LEVitation) המהירה ביותר בעולם. המגלב, רכבת הריחוף המגנטי, היא רכבת שבמקום לנסוע על פסי רכבת היא מרחפת מעל מסילת הרכבת, בלא שהיא זקוקה לגלגלים. הנעת הרכבת בשיטת ריחוף מגנטי היא בעזרת כוח אלקטרומגנטי. כוח זה נוצר באמצעות מגנטים ואלקטרומגנטים שדוחפים את הרכבת כלפי מעלה מהמסילה ואחרים שדוחפים את הרכבת קדימה, בהתאם להוראות נהגי הרכבת.

רכבת ריחוף מגנטי, שמפותחת בגרמניה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, נוסעת במהירות גבוהה יותר מרכבות רגילות שנוסעות על גלגלים ולכן היא הרכבת המהירה ביותר בעולם. בניסויים הגיעו רכבות מגלב למהירויות של כמעט 600 קמ"ש. העובדה שאין מגע פיזי בין הרכבת למסילה מונעת חיכוך ביניהן ולכן הנסיעה מהירה וחלקה מאד. חסרונה של רכבת זו שהיא גורמת רעש גדול יותר מבחוץ ובנייתה היא יקרה הרבה יותר.


הנה התכנית המקורית של הרכבת המהירה בתבל:

http://youtu.be/tOK1goFBWQM


על רכבת המגלב:

http://youtu.be/SUBUTo82EQw


נסיעה בתוכה:

http://youtu.be/PTo-krTSZBA


והטכנולוגיה של רכבת המגלב:

http://youtu.be/aIwbrZ4knpg

צפלין (Zeppelin) הוא שמה בגרמנית של ספינת אוויר קלה מהאוויר, שפותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין.

למה ספינת אוויר? - כי הצפלינים הללו היו גם בממדים וגם בפינוקים והטיסה בהם ממש כמו ספינת נוסעים המשייטת בים.

הצפלין נבנה בתחילת המאה ה-20 והיווה את הבסיס לכלי הטיס הקשיחים, שאינם בלון. גם כיום, ספינות אוויר רבות נקראות עדיין צפלין.

מתחילת המאה ה-20 שימשו הצפלינים לתחבורה אזרחית ולצרכים צבאיים. בטיסות אזרחיות וכדי להקטין את הסיכון, עלו הנוסעים אל ספינת האוויר, מתוך סירות באגם.

תאי הנוסעים מוקמו מתחת לספינת האוויר. למעשה, הצפלינים היו לכלי הטיס הראשון בהיסטוריה ששימש לתחבורה ציבורית אווירית והם טסו מארץ לארץ ולמרחקים הולכים וגדלים.

עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הפעילו צפלינים לטיסות סדירות באירופה. מהרצון להגיע ולראות מקומות רחוקים ותרבויות אחרות, גם לסיור וצילום מעל ארץ ישראל הגיע הצפלין. עם הזמן הפעילו צפלינים בטיסות ארוכות, אפילו לאמריקה.

במלחמת העולם עשה הצבא הגרמני שימוש רב בצפלינים, לתצפיות ריגול והפצצות. הוא היה כלי חדשני ומרשים מאד, אם כי הרבה פחות חזק מהטנקים, שגם הם הופיעו במלחמה זו בפעם הראשונה.

בשנת 1937 ולאחר שגם כך ירד השימוש בצפלין לטיסות מסחריות, אירע "אסון ההינדנבורג" שהביא לקיצו הסופי של עידן הצפלין. האסון התרחש בעת הנחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית, כשהצפלין הנאצי נשרף לגמרי ו-35 מנוסעיו ואנשי הצוות שלו נהרגו. קראו על האסון באאוריקה בתגית "אסון הינדנבורג".


הנה ספינות האוויר וההיסטוריה שלהן:

https://youtu.be/LyaYaFzSPac


טיסת צפלין מעל גרמניה בשנת 1929, מעל שרידי הערים שנפגעו במלחמת העולם הראשונה:

http://youtu.be/tpSPEc3ZTKE


מטוסים אמריקאים מקבלים את פניו של הגרף פרדיננד פון צפלין, בטיסה על הצפלין שהמציא:

https://youtu.be/VG_wnJeH0fk


סופו של עידן, כשהצפלין הינדנבורג מגיע לאמריקה ומתרחש אסון ההינדנבורג:

http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U


וסיפורו של הצפלין ההיסטורי (עברית):

https://youtu.be/ddL2i1wAg1g?long=yes

מה מאפיין את מטוסי העתיד?


ברור שמטוסי העתיד יפעלו בעתיד ומן הסתם התחזיות הן תמיד רק תחזיות. אבל נראה שלחברות התעופה ויצרניות המטוסים יש לא מעט רעיונות טובים לקראת העתיד.

לתיירות ההולכת ומתגברת מתכוננים בחברת העיצוב "ממילניום" באמצעות קונספט שנקרא Airsleeper. הם תכננו את שורות המושבים כך שייבנו בשתי קומות. הישיבה הדו-קומתית תזכיר מעט את המיטות בתאי השינה ברכבות ואכן, הנוסעים יוכלו גם להסב את המושב שלהם למיטה שטוחה.

ואולי תכנון המושבים יאפשר לנתק את המושבים מרצפת תא הנוסעים ולהתחבר דווקא לדפנות או קירות המטוס.

תכנון אחר מתוכנן לאפשר למושב חופש תנועה מסוים במרחב ואולי גם יוכל לכלול רעיונות כמו מושבים "צפים", הכוללים שינויים באמצעי האחסון.

השינויים המהפכניים כוללים גם שינויים בחלונות. כאן מתוכננים מסכי וידאו שיחליפו את החלונות ויציגו מראות דמיוניים, את הנוף שלמטה באופן משופר או גורמים שמיימים מסביב. אפילו תקרת המטוס תוחלף בתקרת מסך שתציג קווי רקיע אורבניים ואף תדמה את תא הנוסעים לצוללת בנופים תת-ימיים.

כשחברת איירבוס הציגה את מטוסי העתיד שלה היא הלכה על מטוסי נוסעים בעלי "גוף שלוב כנפיים", אותו קונספט של מטוסי החמקן שאנו מכירים, בו הכנפיים שלובות בגוף המטוס עד שנראה שהם בעלי גוף אחד.

מטוסיה העתידיים נועדו להיות בעלי פליטת הפחמן נמוכה. לכך מסייעת הצורה של הכנפיים המשולבות בגוף המטוס. הסיבה היא שכוח הגרר האווירודינאמי של כלי תעופה כאלו הוא נמוך יותר ובכך הם יעילים יותר וידידותיים יותר לסביבה, צעד חשוב בדרך המאוחרת מדי של העולם לכיוון של אמצעי תחבורה ירוקים יותר.

אגב, צורת המטוס הזו הופכת אותו לקשה יותר לשליטה, אך טכנולוגיות המחשוב המתקדמות יותר, כמו גם חומרים משופרים שנכנסו לשימוש בעולם התעופה ישפרו את השליטה בכלי הטיס הללו ויהפכו אותם לקלים יותר.

ואולם, אם מטוסי הנוסעים של העתיד יעוצבו כך, יישבו מרבית הנוסעים הרחק ממרכז המטוס. מכאן שבהשוואה לדגמי ההווה, המבוססים על "צינור וכנפיים", הם יחושו חזק יותר כל פנייה של המטוס וכל תזוזה באוויר.

קונספטים ועיצובים חדשים ומקוריים של מטוסי נוסעים עתידיים כוללים גם תקרה שקופה שתחליף את תקרת תא הנוסעים והחלונות הזעירים ותציע תצפית פנורמית מרהיבה.

עוד מוצעת הסבה של שורות המושבים המוכרות לאזורים שונים שיכללו חללים למפגשים חברתיים, חללי עבודה, אחרים שיוקדשו למנוחה וחללים חברתיים המיועדים למפגש עם שאר הנוסעים המעוניינים בכך. הרעיון הוא שבמהלך הטיסה יוכל כל נוסע המעוניין בכך לעבור ממתחם למתחם, על פי צרכיו ורצונותיו.

מן הסתם השינויים המהפכניים במטוסי העתיד יהיו פחות נועזים או הרבה יותר, בהתאם לפיתוחים הטכנולוגיים והשינויים העתידיים בעולם התעופה, אבל תמיד מעניין מה חושבים ומתכננים מהנדסי ומעצבי העתיד גם בתחום הזה. ימים יגידו מה צופן בחובו המחר היותר מאוחר.


הנה כמה מטוסים של ימינו שמרמזים על מטוסי העתיד:

https://youtu.be/hX0S2SYxqSY


עוד ממטוסי העתיד הבולטים:

https://youtu.be/gWNHql50zxk


האם פנים המטוסים ישתנה גם הוא?

https://youtu.be/7EAj2SwrcjA


ואולי כשמדובר בעתיד מדובר בכלל על תעופה אישית:

https://youtu.be/ABrjdyavqkI

רכבת המגלב, או בשמה המלא "רכבת ריחוף מגנטי" (MAGLEV, קיצור של Magnetic levitation) היא רכבת המרחפת מעל פס יחיד, על גבי כרית אוויר. למהירותה העצומה ולצריכת האנרגיה הקטנה שלה תורם החיכוך הכמעט אפסי שבין הרכבת לפסים.

רכבת מסוג זה פועלת על דחייה מגנטית בין מגנט שבתחתית הרכבת ומגנט נוסף שמוטמע במסילה. כך, הולך וקטן החיכוך של הרכבת בפסים, האנרגיה שדרושה לנסיעה קטנה והיא מגיעה למהירות גבוהה מאד.

רכבות מגלב מסחריות מסוגלות להגיע בקלות למהירויות של מעל 400 קילומטרים לשעה ויותר. כבר כיום יש רכבות מגלב המגיעות למהירויות גדולות אף יותר. בניסוי שנערך לפני שנים אחדות, הצליח אבטיפוס של רכבת נוסעים מסוג מגלב להגיע למהירות של כמעט 500 קילומטרים לשעה, בקו שנע בין שנגחאי ובייג'ינג שבסין. לחברה שנקראת et3 יש תכניות מדהימות לפיתוח של רכבת שתעבור את המהירות של 6000 קילומטרים לשעה!


הנה רכבת המגלב של יפאן שמגיעה למהירות של 600 קילומטרים לשעה:

https://youtu.be/41X8-RQm6rc


ונוסע שהחליט למדוד מהירות של רכבת מגלב בסין, הגיע למהירות 431 קמ"ש:

https://youtu.be/ObGVc-1HBik

בסין נחנך בשנים האחרונות קו הרכבת המהירה הארוך בעולם. הוא מחבר בין בייג'ינג ובין העיר גואנג ג'ואו, מרחק של 2250 ק"מ. מהירות הרכבת 300 קילומטר לשעה ומשך הנסיעה בין שתי הערים הוא כ-8 שעות.


הנה סרטון קצר על קו הרכבת המהירה החדש והארוך בעולם שבנתה סין (עברית):

http://youtu.be/LJ83FLXPVyY

איך האוניות מחזיקות מעל פני המים ולא טובעות?
איך אוניה לא שוקעת?


ארכימדס הוא שגילה את עקרון הציפה. כשגוף כמו אוניה נמצא בתוך הים, צפוי כוח המשיכה למשוך אותו למטה ולגרום לטביעתו. אבל הנוזל מפעיל עליו כוח שמנוגד לכוח המשיכה - זהו כוח ציפה. חשוב גם ההבדל בצפיפויות החומר, שבין הגוף לנוזל - אם צפיפות הגוף נמוכה מצפיפות הנוזל, מספיק יהיה לדחות מים בנפח קטן מנפח הגוף כדי שהוא יצוף. אם הצפיפות של הגוף תהיה גדולה משל הנוזל - הוא ישקע.

כשכוח הציפה וכוח המשיכה משתווים זה לזה, צף הגוף, במקרה הזה האוניה, על פני הנוזל - הוא הים. ככל שהאוניה רחבה יותר - כוח הציפה יגבר. כשהים לא מצליח להפעיל על הגוף כוח ציפה מספיק, גובר כוח המשיכה על כוח הציפה של הים והגוף שוקע, או במקרה של האוניה - טובע.

אגב, יורדי הים יודעים את הכלל השימושי הזה ולכן כשאוניות היו מתחילות לטבוע, הם היו ממהרים להשליך את כל החפצים שאינם נחוצים, כדי להקל את משקל האוניה ולהגיע לאיזון בין כוח הציפה לכוח המשיכה.

גם מהנדסי ספינות יודעים זאת ולכן ספינות משא כבדות יהיו תמיד רחבות יותר מספינות שאינן נושאות משא כבד.


הנה הסבר לאופן בו אוניות בים צפות:

http://youtu.be/xniW3_afO-0

בשנת 1964, כשהוצגה לראשונה רכבת הקליע (Bullet Train) לעולם, היא נחשבה לניצחון ענק של ההנדסה היפנית וההנדסה האנושית בכלל. אבל די מהר הסתבר שהשבחים והמחמאות היו מעט מוקדמים מדי. כשהרכבות הללו החלו לפעול התגלה פגם תכנוני משמעותי שקשור בחיי העיר הגדולה.

הבעיה הייתה עם המנהרות של הרכבות, שעברו מתחת לשכונות רבות בטוקיו ובערי יפן האחרות. מנהלי הרכבת זכו ליותר ויותר תלונות על הרעש הנורא שמייצרת רכבת הקליע, בכל פעם שהיא יוצאת מהמנהרה, במהירויות גבוהות שמעל 320 קילומטר לשעה.

הרעש הזה, של בום המנהרה, נשמע כמו פיצוץ אדיר ובלתי נסבל, במיוחד למי שהתגוררו בשכונות הסמוכות לאותן יציאות של המנהרות, אך גם למי שמתגוררים עד חצי קילומטר מהמקום.

רעשי הפיצוצים הללו לא היו משהו שרכבת אמורה לגרום לתושבי העיר. היה ברור שצעד כמו האטה של רכבת הבולט בתוך מנהרות, הוא לא הפתרון. ממשלת יפן הגדילה וקבעה מגבלת רעש של 70 דציבל, כדי למנוע רמות זיהום רעש נוספות.

ממה נגרם רעש הפיצוץ?

הרעש הזה נגרם מלחץ האוויר שנוצר במנהרה בזמן נסיעת רכבת הקליע. כי בנסיעתה המהירה הרכבת דוחפת אוויר לאורך המנהרה הסגורה. תוך כדי נסיעה מהירה כל כך, היא מגדילה מאוד ובאופן הולך וגובר את לחץ האוויר. כשהיא מגיעה לקצה המנהרה הלחץ הזה משתחרר החוצה בצורה של בום קולי, ממש כמו הבום העל-קולי שגורם מטוס כשהוא עובר את מהירות הקול.

הפתרון נמצא כ-30 שנה אחר כך. זה היה כשאחד המהנדסים שהיה צפר, אייג'י נקטסו, חשב על רעיון - בהשראת הטבע. נקטסו היה, כאמור, צפר חובב ציפורים, שאוהב לצפות בהם בטבע. הוא צפה בשלדגים (Kingfisher), בעת שהם צדים את הדגים שבמים. הוא שם לב שהם מצליחים להפתיע את הדג הניצוד, על אף שהם צוללים למים במהירות גבוהה מאוד.

המהנדס החכם הבין שמבנה המקור המחודד של השלדג הוא שמאפשר לו להכניס את הראש למים, כשהוא בא במהירות עצומה של מעוף אל תוכם, כשהוא לא מתיז יותר מדי מים ולא מחולל רעש שיבריח את הדג. אייג'י נקטסו קיבל השראה ממבנה המקור של השלדג וחשב שניתן ליישם אותו ברכבת ולפתור את נושא הרעש ביציאה מהמנהרות.

לאחר שחקרו את הרעיון הוא ועמיתיו המהנדסים, הם אכן עיצבו מחדש את חזית רכבת הקליע. האף שלה הפך דומה לזה של השלדג, שיפר ובהמשך הציע תוצאות רעש טובות הרבה יותר ודי מהר פתר את בעיית הרעש המעיקה של רכבות שינקנסן (Shinkansen), שמן היפני של רכבות הקליע המהירות.

על הדרך, אגב, הגדיל השינוי גם את היעילות האנרגטית של הרכבת. כך למשל הפחית השינוי במבנה חזית הקטר את צריכת האנרגיה של רכבת הקליע, ב-15%. בזכות השינוי יכולים היו המהנדסים גם להגדיל את מהירותה בסביבות 10%.

בסופו של דבר, מספרים מהנדסי הרכבת שמאז הפכה עבורם הלמידה מהטבע לעיקרון מוביל ונוכח בכל עבודתם. הם שיפרו בזכותו גם רעשים בגג הרכבת, שיצר מגע הפנטוגרף בכבלי החשמל ומהחיכוך עם האוויר. הפתרון הפעם נלקח מהנוצות המשוננות של דורסי לילה, שמאפשרות להם את המעוף השקט וההכרחי לציד לילי.


קודם כל נכיר את השלדגים - הדייגים של הטבע (עברית):

https://youtu.be/rkoPyafrGZo


כך למדו המהנדסים ביפן מהשלדג איך להקטין את הרעש של רכבת הקליע:

https://youtu.be/poNUiJ7x2CE


תלמידים מסבירים כיצד יישמו את הרעיון ברכבות הקליע:

https://youtu.be/KciBnSf8CmU


רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפאן:

https://youtu.be/F2q9vXLHrmE


וסרטון מקיף על השלדג ש"לימד" את המהנדסים להנדס:

https://youtu.be/4SY3SX1eDU8?long=yes

מלכי הדרכים בפיליפינים הם רכבי ה"ג'יפני" (Jeepney), הג'יפים האיקוניים והמצועצעים לתפארה של הפיליפינים.

הג'יפנים של הפיליפינים נולדו מכלי הרכב הצבאיים של הצבא האמריקאי, שנותרו בה ממלחמת העולם השנייה. כעודפי ג'יפים צבאיים שהושארו מאחור על ידי ארצות הברית, הם היו ההתחלה הצנועה של התחבורה במדינה.

די מהר אותם ג'יפים וטנדרים שופצו, קושטו והיו לכלי תחבורה מוצלחים במיוחד. הם התפתחו והפכו עם השנים לאמצעי תחבורה ציבורית מקומי וחיוני באיים. בהמשך קמה חברה מקומית בשם "סארו מוטורס", שהפכה המרכזית בייצור של ג'יפנים מאז 1953.

הג'יפני מושרש עמוק בתרבות הפיליפינית והוא בעל משמעות של ממש בחברה הפיליפינית.

המעניין הוא שהעיצוב העממי והצבעוני, שהחל כיוזמה מקומית של בעלי רכבי ג'יפני, מבוצע כיום בחלקו הגדול כבר במפעל, כשהיצרן משלב אמנות ואומנות לצביעה ועיצוב מראש, של כלי רכב ייחודיים שכאלה.

למרות המשמעות התרבותית שלהם, הג'יפנים המסורתיים, שמונעים בדיזל, נתקלים במאמצים ממשלתיים לעבור לג'יפנים חשמליים, מה שדי נתקל בהתנגדות מצד הנהגים והמפעילים. העניין הזה מדגיש בחריפות את המורכבות של המפגש בין המסורת והאיזון הכל כך עדין שבסמל הפיליפיני האהוב הזה, לבין המודרניזציה והקיימות הסביבתית המתבקשת ממשבר האקלים שעובר כדור הארץ.


הנה סיפורו של הג'יפני:

https://youtu.be/JbEmNcUaWzA


עם נהג הג'יפני:

https://youtu.be/OLxY5JYgotw


תיאור תרבותי של הג'יפ שהפך מרכב קרבי לאוטובוס המצועצע של הפיליפינים:

https://youtu.be/P0pcpDVLmoE


תולדות הג'יפני מאז מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/t0Cu7B8v_do?long=yes


והיכרות עם הג'יפניז של העיר הפיליפינית:

https://youtu.be/GBotip2MWtg?long=yes