שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צריך מוניות בעולם?
מונית היא כלי רכב שמסיע נוסעים ואת המטען שלהן למחוז חפצם. היתרון שלה על אוטובוס או על רכבת הוא שהמונית לא עוצרת לאסוף ולהוריד נוסעים נוספים.
מחיר הנסיעה במונית אינו קבוע כמו באוטובוס או ברכבת. בכל מונית מותקן "מונה" שמחשב את מחיר הנסיעה. בעברית קיבלה המונית את שמה מהמונה שמותקן בה.
בכל מקום בעולם יש למוניות מראה אחיד. המונית בניו-יורק למשל, היא בצבע כתום צהבהב ונקראת "קאב". המונית הבריטית של לונדון היא שחורה. אצלנו המוניות בצבע לבן שמנת.
בערים שבהן יש נתיבי מים רבים, יש הרבה פעמים "מוניות נהר". אלו הם כלי שיט שבמקום להסיע את הנוסעים על גבי כבישים, משיטים אותם על פני המים. כך למשל משמשות גונדולות בעיר ונציה כמוניות מים.
הנה המונית שאפשר להגיע איתה מהר יותר, תלוי בנהג...
https://youtu.be/T4p_rX74TgI
יש נהגי מוניות מצחיקים מאוד (עברית):
https://youtu.be/4Yem4mgDjOc
ונהג אחר ומשעשע שמסיע אדם מפורסם (עברית):
https://youtu.be/d857U_4ZSs0
איך פועל הרכבל?
רַכֶּבֶל (שילוב של "רכבת" ו"כבל") היא רכבת כבלים, שמסיעה קרונות התלויים באוויר על כבל עבה. הכבל העילי מחובר בין שתי נקודות ומושך עליו את הקרונות, על ידי מנוע חזק ומשקולות.
לרוב נועד הרכבל להעלות ולהוריד אנשים אל ומההרים. הכבלים מחוברים ממבנה שניצב בראש ההר ובצד השני אל המבנה שלמטה. מנוע חזק מעלה חלק מהתאים כלפי מעלה, אל ראש ההר. במקביל, באותו הזמן, יורדים תאים אחרים למטה מההר.
הרכבל מעלה בדרך כלל אנשים למרחקים קצרים בגובה רב. בישראל ידועים הרַכַּבְלִים שבמצדה ובראש הנקרה.
כך עובד הרכבל:
http://youtu.be/O5wyb3k3QMo
רכבל מלגו שמראה איך הוא עובד:
http://youtu.be/PYAWR1gP29s
והרכבל של חיפה:
http://youtu.be/QTbhVJvSEHI
האם אוטובוס העתיד ייסע מעלינו?
אם לומר את האמת, האוטובוס של ההווה נראה די דומה לאוטובוס של פעם. אבל אולי זה עומד להשתנות בעתיד. תארו לעצמכם אוטובוס שנוסע מעל למכוניות שברחוב ומעל לאנשים ולא תקוע לעולם בפקק. וזו רק ההתחלה...
הנה אוטובוס עתידני אפשרי שייסע מעל לרחוב וייראה יותר כמעין תחנת נוסעים שלמה:
http://youtu.be/t1gTzc7-IbQ
לממשלת סין יש כבר תכניות לכמה אוטובוסים ראשונים כאלה:
http://youtu.be/Hv8_W2PA0rQ
איך נוסע המונורייל?
בניית פסי רכבת היא פרויקט יקר מאד. לכן תכננו בעבר את המונורייל - רכבת שנוסעת על פס אחד בלבד. הבעיה הייתה שכמו שאופנוע יציב פחות ממכונית, גם פס אחד מקטין את היציבות של הרכבת. הפתרון שניתן לכך בטכנולוגיית המונורייל היה לתלות את הרכבת על הפס הבודד, במקום שהיא תיסע מעליו. ואכן, גלגליה של רכבת המונורייל הורכבו על גגה והיא נוסעת כשהיא תלויה על פסי הרכבת.
המונורייל הראשון הותקן והופעל בשנת 1824 בלונדון. אז היו אלה סוסים שגררו את הקרון התלוי. 70 שנה אחר-כך הופעל בצרפת המונורייל הראשון שהונע בידי קטר חשמלי.
הניסיונות להפעיל מונורייל שאינו תלוי נמשכו שנים רבות, אך לא צלחו. בשום מקום לא הצליחו לייצר מונורייל מסחרי מוצלח, שבו הרכבת נוסעת על גבי הפס ולא מתחתיו. כיום הטכנולוגיה הזו כן פועלת, אבל עולם הרכבות כבר דהר הרבה יותר קדימה - הוא מייצר רכבות ללא פסים..
הנה המונורייל התלוי:
https://youtu.be/n5eIl9eKjfA
עוד מונורייל תלוי באוויר:
https://youtu.be/STRz0gjCMsw
והיום יש גם מונורייל שאינו תלוי:
https://youtu.be/33KTUQ9XbRg
מהי החשמלית שהולכת ונעלמת?
החשמלית (Tram) הוא מעין אוטובוס חשמלי, שהיה נפוץ בערים רבות באירופה ושימש להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן.
בניגוד לאוטובוסים שיש להם מנוע בנזין או דיזל, החשמליות לא משתמשות בדלק אלא בחשמל. הן מקבלות את החשמל מכבלים המתוחים במסלול שלהן ושאליו הן מתחברות באמצעות מוטות מיוחדים שנמצאים על גגותיהן.
החשמליות נחשבו נקיות וטובות יותר לסביבה, במיוחד בערים גדולות וסואנות שבהן זיהום האוויר שגרמו האוטובוסים היה גדול ורע לבריאות.
כיום החשמלית הולכת ומוחלפת במרבית הערים ברכבת קלה שמשמשת להעברת נוסעים רבים יותר וביעילות גדולה יותר.
הנה החשמלית שהולכת ונעלמת:
http://youtu.be/y4_j7uM7Eok
מהי הרכבת הקלה?
הרכבת הקלה (Light rail) היא רכבת שנוסעת ברחובות הערים וסביבתן. ממש כשמה, הרכבת הקלה משמשת לנסיעה קלה ומהירה ברחובות הערים הגדולות והסואנות.
במונח "רכבת קלה" החלו להשתמש בשנות ה-70 של המאה ה-20. בדרך כלל הוא התייחס להגדרה המצומצמת של המונח - כלומר לרכבות המאופיינות במספרי נוסעים קטנים, מגיעות בתדירות גבוהה ומופעלות בחשמל, כולל כלי התחבורה העירוני שנקרא "חשמלית" (ראו בתגית "חשמלית").
זאת לעומת "רכבות כבדות", מונח שכולל את מרבית סוגי הרכבות, כולל רכבות נוסעים, רכבות מהירות, רכבות משא ורכבות תחתית.
בהגדרה רחבה יותר מתייחס המונח "רכבת קלה" לרכבות עירוניות שפעלו במאות ה-19 וה-20, גם אם היו מבוססות על מנועי דיזל או אפילו קיטור.
#משתנים ונתונים
לרכבת הקלה מועבר החשמל ברוב המקרים דרך קווי חשמל עיליים או בחיבור לקו חשמל העובר בתחום המסילה. לשם כך מותקנים ומיושמים אמצעי בטיחות והגנה מיוחדים, המונעים מעוברי אורח לגעת בקו החשמל.
ועדיין, בשל מחסור בתקציבים בזמן ההקמה שלה, פועלת הרכבת הקלה במקומות מסוימים באמצעות מנועי דיזל.
כך או כך, המונח "קל" לא מכוון בהכרח להיותו של הקרון קל יותר במשקלו, מזה של קרון רכבת רגילה. ה"קל" מתייחס להיקף המצומצם של עומס השימוש המיועד בה, בהשוואה לרכבת רגילה.
למספר הנוסעים הקטן ברכבות קלות ובמקביל לשירות בתדירות גבוהה שהן מציעות.
ועדיין, מרבית מערכות הרכבת הקלה בעולם מציעות סוג של שילוב בין הרכבת הקלה והרכבת ה"כבדה".
#סוגי הרכבות הקלות
שני סוגים עיקריים של רכבת קלה קיימות:
רכבת קלה על גבי מסילות - נוסעת ברחובות העיר, תוך שמסילותיה עוברות על הכבישים שעליהם נעים כלי רכב אחרים. העלייה אל הרכבת הזו היא מקו הרחוב ותדירות העצירות בה גבוהה, או בלשון הנוסעים "היא מגיעה מהר".
רכבת קלה המופרדת משאר כלי הרכב - זו רכבת מודרנית יותר, הנוסעת באזור נפרד מזה שבו נעה שאר התנועה על הכביש. העלייה והירידה אל הרכבת וממנה היא בתחנות מוגבהות מקו המסילה והעצירות ברכבת כזו הרבה פחות תכופות.
#הבדלי המסילות
בין הרכבות הכבדות והרכבת הקלה, שלא לומר הקלילה, בולטים גם הבדלי המסילות.
מסילות הרכבת הקלה נועדו לתמרון ברחובות העיר הצפופה ולא נדרשות לעמוד בעומסים גדולים. זה מאפשר בהן שיפועים גדולים ופניות חדות. זאת לעומת מסילות הרכבות הכבדות שנדרשות לעמוד בעומסים גבוהים שהם תוצאה של הסעת מטענים כבדים במהירות גבוהה.
הרכבת הקלה בירושלים:
https://youtu.be/m5FSKeL9Wdk
זו של העיר סיאטל:
https://youtu.be/6ldHALn8ncU
בימים אלו בונים את תשתית הרכבת הקלה בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/MtgLJChZm-U
ונסיעת המבחן של רכבת קלה (ללא מילים):
https://youtu.be/M-LH_5-dNaU
איך יוכלו להיות מטוסי הנוסעים של העתיד?
מטוסי נוסעים אינם משתנים כל כך מהר. התכנון שלהם כה יקר ומורכב שדגמים חדשים הם עניין של שנים רבות.
מטוסי העתיד, ניתן לשער, יתפתחו לכיוונים שונים, גם בטכנולוגיה וגם בנוחות הנוסעים. יתכן שהמהנדסים יבנו מטוסי נוסעים בעלי כמה קומות, קצת כמו בית מלון או בניין דירות.
מערכות הגנה ובטיחות שעושות שימוש בטכנולוגיות שחלקן אינן קיימות עדיין ומפותחות ופותחו בעתיד, ישמשו להגעה בטוחה ומהירה ליעד.
מערכות תקשורת ובידור משוכללות יכללו מציאות מדומה ומידע בזמן אמת, בשילוב עם מציאות רבודה וכמובן - להעצמת החוויה.
רעיונות חדשניים כמו הקרנת נופי הטיסה על מסכים הפרושים לאורך ולגובה כל קירות המטוס, יספקו תחושה שתזכיר יותר ריחוף בשמיים מאשר טיסה בחלל סגור, כמו במטוסים של ימינו.
הנה מטוס הנוסעים העתידי המכונה "לווייתן השמיים":
https://youtu.be/CNKAx99cLFI
הנה מטוס הנוסעים האפשרי בואינג 949:
http://youtu.be/aORE7C8y1sw
מטוס נוסעים עתידני שתוכנן בידי סטודנט:
http://youtu.be/7LKgtdNFi-g
הנה סרט תיעודי על תעופת העתיד:
https://youtu.be/hX0S2SYxqSY?long=yes
לאן נעלם אוטובוס הקומותיים?
אוטובוס דו-קומתי (Routemaster), או אוטובוס קומותיים, הוא אוטובוס שמסיע הרבה יותר אנשים, על אותו מרכב. האוטובוס מהסוג הזה מכיל קומה נוספת, שמטפסים אליה במדרגות מתוך הקומה הראשונה.
בעיר לונדון שבאנגליה היו הרבה אוטובוסים דו-קומתיים אדומים ובמידה מסוימת הם הפכו לסמל של העיר הגדולה והצפופה הזו. בשנים האחרונות הם הולכים ומתמעטים, כיוון שנוצרו כלי תחבורה יעילים יותר, אם כי חייבים להודות שהרבה פחות יפים וחמודים..
בערים גדולות אחרות בעולם, יש לא מעט אוטובוסים כאלה. רובם משמשים לנסיעות לתיירים, אבל חלקם עדיין מובילים נוסעים בקווי נסיעה עמוסים יום-יום.
הנה אוטובוס הקומותיים של לונדון:
http://youtu.be/0UiRQ5VJ0Bw
והנה תולדותיהם ומה שקורה כשהם יוצאים משירות:
http://youtu.be/zFAC93uMxvo
הנה סרטון ארוך עליהם:
http://youtu.be/csC-ZVISKEM
איפה נמצאת רכבת הילדים?
בהונגריה מופעלת מאז שנת 1948 רכבת נוסעים, שנוהגים אותה ילדים בגילאים 10-14. רכבת הילדים נוסעת על גבי מסילה באורך של 11 ק"מ ומסיעה נוסעים בכל גיל. רכבת הילדים הוקמה ב-1948 עבור תנועות הנוער הקומוניסטיות, כחלק מהליך חינוכי ומאז ועד היום עוברת הרכבת בנוף גבעות ירוק של אזור בודה (האזור שליד בודפשט הבירה).
נוסעי הרכבת יכולים לרדת בכל אחת מתחנות הביניים ולטייל ביערות ובשבילי הטיולים בטבע. בתחנה הסופית של הרכבת, בגבעת יאנוש, יוצאים רוב הנוסעים לטיול ותצפית מרהיבים על בודפשט.
חלק מקרונות הרכבת הם קרונות פתוחים והאווירה ברכבת היא מיוחדת, בגלל הכרטיסן ושאר בעלי התפקידים שהם ילדים. ולמען ההורים המודאגים - בקטר ועל המסילה ניצבים גם מבוגרים ששומרים על הבטיחות של הנסיעה ומוודאים שהילדים מתפקדים כמו מבוגרים..
הנה רכבת הילדים של בודפשט:
http://youtu.be/J3lVTSMq7OQ?t=23s
ורכבות הילדים בנסיעה:
http://youtu.be/ZhlB5MgbNEA
מונית היא כלי רכב שמסיע נוסעים ואת המטען שלהן למחוז חפצם. היתרון שלה על אוטובוס או על רכבת הוא שהמונית לא עוצרת לאסוף ולהוריד נוסעים נוספים.
מחיר הנסיעה במונית אינו קבוע כמו באוטובוס או ברכבת. בכל מונית מותקן "מונה" שמחשב את מחיר הנסיעה. בעברית קיבלה המונית את שמה מהמונה שמותקן בה.
בכל מקום בעולם יש למוניות מראה אחיד. המונית בניו-יורק למשל, היא בצבע כתום צהבהב ונקראת "קאב". המונית הבריטית של לונדון היא שחורה. אצלנו המוניות בצבע לבן שמנת.
בערים שבהן יש נתיבי מים רבים, יש הרבה פעמים "מוניות נהר". אלו הם כלי שיט שבמקום להסיע את הנוסעים על גבי כבישים, משיטים אותם על פני המים. כך למשל משמשות גונדולות בעיר ונציה כמוניות מים.
הנה המונית שאפשר להגיע איתה מהר יותר, תלוי בנהג...
https://youtu.be/T4p_rX74TgI
יש נהגי מוניות מצחיקים מאוד (עברית):
https://youtu.be/4Yem4mgDjOc
ונהג אחר ומשעשע שמסיע אדם מפורסם (עברית):
https://youtu.be/d857U_4ZSs0
רַכֶּבֶל (שילוב של "רכבת" ו"כבל") היא רכבת כבלים, שמסיעה קרונות התלויים באוויר על כבל עבה. הכבל העילי מחובר בין שתי נקודות ומושך עליו את הקרונות, על ידי מנוע חזק ומשקולות.
לרוב נועד הרכבל להעלות ולהוריד אנשים אל ומההרים. הכבלים מחוברים ממבנה שניצב בראש ההר ובצד השני אל המבנה שלמטה. מנוע חזק מעלה חלק מהתאים כלפי מעלה, אל ראש ההר. במקביל, באותו הזמן, יורדים תאים אחרים למטה מההר.
הרכבל מעלה בדרך כלל אנשים למרחקים קצרים בגובה רב. בישראל ידועים הרַכַּבְלִים שבמצדה ובראש הנקרה.
כך עובד הרכבל:
http://youtu.be/O5wyb3k3QMo
רכבל מלגו שמראה איך הוא עובד:
http://youtu.be/PYAWR1gP29s
והרכבל של חיפה:
http://youtu.be/QTbhVJvSEHI
אם לומר את האמת, האוטובוס של ההווה נראה די דומה לאוטובוס של פעם. אבל אולי זה עומד להשתנות בעתיד. תארו לעצמכם אוטובוס שנוסע מעל למכוניות שברחוב ומעל לאנשים ולא תקוע לעולם בפקק. וזו רק ההתחלה...
הנה אוטובוס עתידני אפשרי שייסע מעל לרחוב וייראה יותר כמעין תחנת נוסעים שלמה:
http://youtu.be/t1gTzc7-IbQ
לממשלת סין יש כבר תכניות לכמה אוטובוסים ראשונים כאלה:
http://youtu.be/Hv8_W2PA0rQ
בניית פסי רכבת היא פרויקט יקר מאד. לכן תכננו בעבר את המונורייל - רכבת שנוסעת על פס אחד בלבד. הבעיה הייתה שכמו שאופנוע יציב פחות ממכונית, גם פס אחד מקטין את היציבות של הרכבת. הפתרון שניתן לכך בטכנולוגיית המונורייל היה לתלות את הרכבת על הפס הבודד, במקום שהיא תיסע מעליו. ואכן, גלגליה של רכבת המונורייל הורכבו על גגה והיא נוסעת כשהיא תלויה על פסי הרכבת.
המונורייל הראשון הותקן והופעל בשנת 1824 בלונדון. אז היו אלה סוסים שגררו את הקרון התלוי. 70 שנה אחר-כך הופעל בצרפת המונורייל הראשון שהונע בידי קטר חשמלי.
הניסיונות להפעיל מונורייל שאינו תלוי נמשכו שנים רבות, אך לא צלחו. בשום מקום לא הצליחו לייצר מונורייל מסחרי מוצלח, שבו הרכבת נוסעת על גבי הפס ולא מתחתיו. כיום הטכנולוגיה הזו כן פועלת, אבל עולם הרכבות כבר דהר הרבה יותר קדימה - הוא מייצר רכבות ללא פסים..
הנה המונורייל התלוי:
https://youtu.be/n5eIl9eKjfA
עוד מונורייל תלוי באוויר:
https://youtu.be/STRz0gjCMsw
והיום יש גם מונורייל שאינו תלוי:
https://youtu.be/33KTUQ9XbRg
תחבורה ציבורית
החשמלית (Tram) הוא מעין אוטובוס חשמלי, שהיה נפוץ בערים רבות באירופה ושימש להסעת נוסעים בערים וסביבותיהן.
בניגוד לאוטובוסים שיש להם מנוע בנזין או דיזל, החשמליות לא משתמשות בדלק אלא בחשמל. הן מקבלות את החשמל מכבלים המתוחים במסלול שלהן ושאליו הן מתחברות באמצעות מוטות מיוחדים שנמצאים על גגותיהן.
החשמליות נחשבו נקיות וטובות יותר לסביבה, במיוחד בערים גדולות וסואנות שבהן זיהום האוויר שגרמו האוטובוסים היה גדול ורע לבריאות.
כיום החשמלית הולכת ומוחלפת במרבית הערים ברכבת קלה שמשמשת להעברת נוסעים רבים יותר וביעילות גדולה יותר.
הנה החשמלית שהולכת ונעלמת:
http://youtu.be/y4_j7uM7Eok
הרכבת הקלה (Light rail) היא רכבת שנוסעת ברחובות הערים וסביבתן. ממש כשמה, הרכבת הקלה משמשת לנסיעה קלה ומהירה ברחובות הערים הגדולות והסואנות.
במונח "רכבת קלה" החלו להשתמש בשנות ה-70 של המאה ה-20. בדרך כלל הוא התייחס להגדרה המצומצמת של המונח - כלומר לרכבות המאופיינות במספרי נוסעים קטנים, מגיעות בתדירות גבוהה ומופעלות בחשמל, כולל כלי התחבורה העירוני שנקרא "חשמלית" (ראו בתגית "חשמלית").
זאת לעומת "רכבות כבדות", מונח שכולל את מרבית סוגי הרכבות, כולל רכבות נוסעים, רכבות מהירות, רכבות משא ורכבות תחתית.
בהגדרה רחבה יותר מתייחס המונח "רכבת קלה" לרכבות עירוניות שפעלו במאות ה-19 וה-20, גם אם היו מבוססות על מנועי דיזל או אפילו קיטור.
#משתנים ונתונים
לרכבת הקלה מועבר החשמל ברוב המקרים דרך קווי חשמל עיליים או בחיבור לקו חשמל העובר בתחום המסילה. לשם כך מותקנים ומיושמים אמצעי בטיחות והגנה מיוחדים, המונעים מעוברי אורח לגעת בקו החשמל.
ועדיין, בשל מחסור בתקציבים בזמן ההקמה שלה, פועלת הרכבת הקלה במקומות מסוימים באמצעות מנועי דיזל.
כך או כך, המונח "קל" לא מכוון בהכרח להיותו של הקרון קל יותר במשקלו, מזה של קרון רכבת רגילה. ה"קל" מתייחס להיקף המצומצם של עומס השימוש המיועד בה, בהשוואה לרכבת רגילה.
למספר הנוסעים הקטן ברכבות קלות ובמקביל לשירות בתדירות גבוהה שהן מציעות.
ועדיין, מרבית מערכות הרכבת הקלה בעולם מציעות סוג של שילוב בין הרכבת הקלה והרכבת ה"כבדה".
#סוגי הרכבות הקלות
שני סוגים עיקריים של רכבת קלה קיימות:
רכבת קלה על גבי מסילות - נוסעת ברחובות העיר, תוך שמסילותיה עוברות על הכבישים שעליהם נעים כלי רכב אחרים. העלייה אל הרכבת הזו היא מקו הרחוב ותדירות העצירות בה גבוהה, או בלשון הנוסעים "היא מגיעה מהר".
רכבת קלה המופרדת משאר כלי הרכב - זו רכבת מודרנית יותר, הנוסעת באזור נפרד מזה שבו נעה שאר התנועה על הכביש. העלייה והירידה אל הרכבת וממנה היא בתחנות מוגבהות מקו המסילה והעצירות ברכבת כזו הרבה פחות תכופות.
#הבדלי המסילות
בין הרכבות הכבדות והרכבת הקלה, שלא לומר הקלילה, בולטים גם הבדלי המסילות.
מסילות הרכבת הקלה נועדו לתמרון ברחובות העיר הצפופה ולא נדרשות לעמוד בעומסים גדולים. זה מאפשר בהן שיפועים גדולים ופניות חדות. זאת לעומת מסילות הרכבות הכבדות שנדרשות לעמוד בעומסים גבוהים שהם תוצאה של הסעת מטענים כבדים במהירות גבוהה.
הרכבת הקלה בירושלים:
https://youtu.be/m5FSKeL9Wdk
זו של העיר סיאטל:
https://youtu.be/6ldHALn8ncU
בימים אלו בונים את תשתית הרכבת הקלה בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/MtgLJChZm-U
ונסיעת המבחן של רכבת קלה (ללא מילים):
https://youtu.be/M-LH_5-dNaU
מטוסי נוסעים אינם משתנים כל כך מהר. התכנון שלהם כה יקר ומורכב שדגמים חדשים הם עניין של שנים רבות.
מטוסי העתיד, ניתן לשער, יתפתחו לכיוונים שונים, גם בטכנולוגיה וגם בנוחות הנוסעים. יתכן שהמהנדסים יבנו מטוסי נוסעים בעלי כמה קומות, קצת כמו בית מלון או בניין דירות.
מערכות הגנה ובטיחות שעושות שימוש בטכנולוגיות שחלקן אינן קיימות עדיין ומפותחות ופותחו בעתיד, ישמשו להגעה בטוחה ומהירה ליעד.
מערכות תקשורת ובידור משוכללות יכללו מציאות מדומה ומידע בזמן אמת, בשילוב עם מציאות רבודה וכמובן - להעצמת החוויה.
רעיונות חדשניים כמו הקרנת נופי הטיסה על מסכים הפרושים לאורך ולגובה כל קירות המטוס, יספקו תחושה שתזכיר יותר ריחוף בשמיים מאשר טיסה בחלל סגור, כמו במטוסים של ימינו.
הנה מטוס הנוסעים העתידי המכונה "לווייתן השמיים":
https://youtu.be/CNKAx99cLFI
הנה מטוס הנוסעים האפשרי בואינג 949:
http://youtu.be/aORE7C8y1sw
מטוס נוסעים עתידני שתוכנן בידי סטודנט:
http://youtu.be/7LKgtdNFi-g
הנה סרט תיעודי על תעופת העתיד:
https://youtu.be/hX0S2SYxqSY?long=yes
אוטובוס דו-קומתי (Routemaster), או אוטובוס קומותיים, הוא אוטובוס שמסיע הרבה יותר אנשים, על אותו מרכב. האוטובוס מהסוג הזה מכיל קומה נוספת, שמטפסים אליה במדרגות מתוך הקומה הראשונה.
בעיר לונדון שבאנגליה היו הרבה אוטובוסים דו-קומתיים אדומים ובמידה מסוימת הם הפכו לסמל של העיר הגדולה והצפופה הזו. בשנים האחרונות הם הולכים ומתמעטים, כיוון שנוצרו כלי תחבורה יעילים יותר, אם כי חייבים להודות שהרבה פחות יפים וחמודים..
בערים גדולות אחרות בעולם, יש לא מעט אוטובוסים כאלה. רובם משמשים לנסיעות לתיירים, אבל חלקם עדיין מובילים נוסעים בקווי נסיעה עמוסים יום-יום.
הנה אוטובוס הקומותיים של לונדון:
http://youtu.be/0UiRQ5VJ0Bw
והנה תולדותיהם ומה שקורה כשהם יוצאים משירות:
http://youtu.be/zFAC93uMxvo
הנה סרטון ארוך עליהם:
http://youtu.be/csC-ZVISKEM
בהונגריה מופעלת מאז שנת 1948 רכבת נוסעים, שנוהגים אותה ילדים בגילאים 10-14. רכבת הילדים נוסעת על גבי מסילה באורך של 11 ק"מ ומסיעה נוסעים בכל גיל. רכבת הילדים הוקמה ב-1948 עבור תנועות הנוער הקומוניסטיות, כחלק מהליך חינוכי ומאז ועד היום עוברת הרכבת בנוף גבעות ירוק של אזור בודה (האזור שליד בודפשט הבירה).
נוסעי הרכבת יכולים לרדת בכל אחת מתחנות הביניים ולטייל ביערות ובשבילי הטיולים בטבע. בתחנה הסופית של הרכבת, בגבעת יאנוש, יוצאים רוב הנוסעים לטיול ותצפית מרהיבים על בודפשט.
חלק מקרונות הרכבת הם קרונות פתוחים והאווירה ברכבת היא מיוחדת, בגלל הכרטיסן ושאר בעלי התפקידים שהם ילדים. ולמען ההורים המודאגים - בקטר ועל המסילה ניצבים גם מבוגרים ששומרים על הבטיחות של הנסיעה ומוודאים שהילדים מתפקדים כמו מבוגרים..
הנה רכבת הילדים של בודפשט:
http://youtu.be/J3lVTSMq7OQ?t=23s
ורכבות הילדים בנסיעה:
http://youtu.be/ZhlB5MgbNEA
מהי רכבת קיטור ומה הניע אותה?
רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.
לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.
גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.
גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.
האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.
במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.
רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):
https://youtu.be/4wAiBWYsFnI
רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:
http://youtu.be/UCGOXtA4_jE
כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):
https://youtu.be/fsXpaPSVasQ
רכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:
https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
ורכבת קיטור עם מסכה משעשעת באוסטרליה:
https://youtu.be/qjpKQic9Wd0
רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.
לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.
גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.
גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.
האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.
במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.
רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):
https://youtu.be/4wAiBWYsFnI
רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:
http://youtu.be/UCGOXtA4_jE
כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):
https://youtu.be/fsXpaPSVasQ
רכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:
https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
ורכבת קיטור עם מסכה משעשעת באוסטרליה:
https://youtu.be/qjpKQic9Wd0
מהי רכבת תחתית?
רכבת תחתית היא רכבת שנוסעת על מסילה שנמצאת במנהרות מתחת לאדמה. זוהי מעין רכבת קלה ותת-קרקעית. רכבת תחתית מצויה בעיקר בערים גדולות וצפופות בעולם, משום שבערים כאלה קשה לבנות פסי רכבת ולהפעיל רכבות ברחובות העמוסים.
בכל מקום הרכבת התחתית מכונה אחרת, בהתאם לשפת המקום. בצרפת היא נקראת מטרו, טיוב בניו יורק, אנדרגראונד בלונדון וכך הלאה.
הנה סרטון שמסביר על הרכבת התחתית לילדים:
http://youtu.be/FdJ8gilCpfA
המטרו של פאריס - הרכבת התחתית שעכשיו נוהגת אוטומטית ללא נהגים:
https://youtu.be/QoH-2g-j59A
והרכבת התחתית המפורסמת של ניו יורק:
https://youtu.be/26-QEKM_UoY
רכבת תחתית היא רכבת שנוסעת על מסילה שנמצאת במנהרות מתחת לאדמה. זוהי מעין רכבת קלה ותת-קרקעית. רכבת תחתית מצויה בעיקר בערים גדולות וצפופות בעולם, משום שבערים כאלה קשה לבנות פסי רכבת ולהפעיל רכבות ברחובות העמוסים.
בכל מקום הרכבת התחתית מכונה אחרת, בהתאם לשפת המקום. בצרפת היא נקראת מטרו, טיוב בניו יורק, אנדרגראונד בלונדון וכך הלאה.
הנה סרטון שמסביר על הרכבת התחתית לילדים:
http://youtu.be/FdJ8gilCpfA
המטרו של פאריס - הרכבת התחתית שעכשיו נוהגת אוטומטית ללא נהגים:
https://youtu.be/QoH-2g-j59A
והרכבת התחתית המפורסמת של ניו יורק:
https://youtu.be/26-QEKM_UoY
מהי הריקשה העתיקה ואיפה נוסעים בריקשות בימינו?
הריקשה (Rickshaw) היא תלת אופן שמשמש בהודו ובמדינות נוספות באסיה בתור מוניות, כלומר להוביל נוסעים ממקום למקום.
הריקשה נולדה ביפן, במחצית השנייה של המאה ה-19. משם היא עברה לארצות בסביבה, כולל אל סין והודו הענקיות.
בעבר לא היו הריקשות כלי מנועי. הריקשות של אותם ימים היו "ממונעות אדם". כלומר מי שהיה הכוח המניע בהן היה מסיע הריקשה, שהיה רץ ומושך את הריקשה עליה ישב הנוסע.
בהודו השתלטו בסוף האלף הקודם ריקשות האופניים (Rikshaw cycle), בהן הרוכב מדווש מאחורי הנוסע או המשא בריקשה המשמשת להעברת סחורות וחומרים ולמעשה "דוחף" אותם קדימה.
כיום רואים בהודו בדרך כלל טוק-טוקים, שהם ריקשות-אופניים או ריקשות-אופנוע. בשני הסוגים הללו מסיע נהג הריקשה או רוכב הריקשה את הנוסע על תלת-אופן, כשהנוסע יושב מאחוריו.
הריקשות הממונעות של המאה ה-21 כבר התפשטו לארצות אחרות בעולם, אם לארצות אפריקה דוגמת טנזניה וקניה ואם ככלי להסעת תיירים באירופה.
הנה תולדות הריקשה:
https://youtu.be/J2-aqFSpZ5Q?t=6s
יש גם ריקשות ממונעות בהודו:
http://youtu.be/vX0a_LyCM6c
שורת ריקשות ברחוב הודי אופייני:
http://youtu.be/xLsg4QEHPS0
האבולוציה של ריקשות האופניים:
https://youtu.be/lQTi8DSWSlI
ריקשה הידועה גם בתור "טוק טוק" הגיעו גם לאפריקה:
https://youtu.be/tfWxkwxHoaQ
וריקשה עם מזגן? - כן...
https://youtu.be/0YXChbqqEm0?t=8s
הריקשה (Rickshaw) היא תלת אופן שמשמש בהודו ובמדינות נוספות באסיה בתור מוניות, כלומר להוביל נוסעים ממקום למקום.
הריקשה נולדה ביפן, במחצית השנייה של המאה ה-19. משם היא עברה לארצות בסביבה, כולל אל סין והודו הענקיות.
בעבר לא היו הריקשות כלי מנועי. הריקשות של אותם ימים היו "ממונעות אדם". כלומר מי שהיה הכוח המניע בהן היה מסיע הריקשה, שהיה רץ ומושך את הריקשה עליה ישב הנוסע.
בהודו השתלטו בסוף האלף הקודם ריקשות האופניים (Rikshaw cycle), בהן הרוכב מדווש מאחורי הנוסע או המשא בריקשה המשמשת להעברת סחורות וחומרים ולמעשה "דוחף" אותם קדימה.
כיום רואים בהודו בדרך כלל טוק-טוקים, שהם ריקשות-אופניים או ריקשות-אופנוע. בשני הסוגים הללו מסיע נהג הריקשה או רוכב הריקשה את הנוסע על תלת-אופן, כשהנוסע יושב מאחוריו.
הריקשות הממונעות של המאה ה-21 כבר התפשטו לארצות אחרות בעולם, אם לארצות אפריקה דוגמת טנזניה וקניה ואם ככלי להסעת תיירים באירופה.
הנה תולדות הריקשה:
https://youtu.be/J2-aqFSpZ5Q?t=6s
יש גם ריקשות ממונעות בהודו:
http://youtu.be/vX0a_LyCM6c
שורת ריקשות ברחוב הודי אופייני:
http://youtu.be/xLsg4QEHPS0
האבולוציה של ריקשות האופניים:
https://youtu.be/lQTi8DSWSlI
ריקשה הידועה גם בתור "טוק טוק" הגיעו גם לאפריקה:
https://youtu.be/tfWxkwxHoaQ
וריקשה עם מזגן? - כן...
https://youtu.be/0YXChbqqEm0?t=8s
מהי רכבת הקליע היפנית?
רכבת הקליע (Bullet Train) היא רכבת מהירה מאד שנוסעת כבר שנים רבות ביפן. רכבות הקליע הגיעו למהירויות של 320 קילומטרים לשעה ויותר.
כיום רכבת הקליע אינה המהירה ביותר ביפאן. בשנת 2014 הושק קו רכבות חדש ומתחרה שבו הרכבות מגיעות למהירות של 500 קילומטרים לשעה. זוהי רכבת ש"צפה על המסילה" בטכנולוגיית הריחוף המגנטית, הידועה בראשי התיבות "מגלב" (MAGLEV).
רכבות הקליע משמשות כבר שנים רבות ברשת הרכבות היפאנית "שינקנסן" (Shinkansen). זוהי רשת הרכבות המהירות שהוצגה ביפאן כבר בשנת 1964.
את השם "רכבות הקליע" קיבלו רכבות השינקנסן בזכות מהירותן הגדולה ובשל הצורה העגולה והמחודדת של הקרון המוביל, שמזכירה צורה של קליע.
הנה רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפן:
https://youtu.be/F2q9vXLHrmE
רכבת הקליע מגיעה למהירויות גבוהות ושוברת שיא עולמי:
https://youtu.be/41X8-RQm6rc
רק 350 קמ"ש - כך נראות רכבות הקליע ה"איטיות" בסין (עברית):
https://youtu.be/fzzsoTvXHDI
ורכבת הקליע מככבת בקרב הרכבות המהירות בתבל (עברית):
https://youtu.be/LE6cMcxhXY4?long=yes
רכבת הקליע (Bullet Train) היא רכבת מהירה מאד שנוסעת כבר שנים רבות ביפן. רכבות הקליע הגיעו למהירויות של 320 קילומטרים לשעה ויותר.
כיום רכבת הקליע אינה המהירה ביותר ביפאן. בשנת 2014 הושק קו רכבות חדש ומתחרה שבו הרכבות מגיעות למהירות של 500 קילומטרים לשעה. זוהי רכבת ש"צפה על המסילה" בטכנולוגיית הריחוף המגנטית, הידועה בראשי התיבות "מגלב" (MAGLEV).
רכבות הקליע משמשות כבר שנים רבות ברשת הרכבות היפאנית "שינקנסן" (Shinkansen). זוהי רשת הרכבות המהירות שהוצגה ביפאן כבר בשנת 1964.
את השם "רכבות הקליע" קיבלו רכבות השינקנסן בזכות מהירותן הגדולה ובשל הצורה העגולה והמחודדת של הקרון המוביל, שמזכירה צורה של קליע.
הנה רכבות השינקנסן, רכבות הקליע של יפן:
https://youtu.be/F2q9vXLHrmE
רכבת הקליע מגיעה למהירויות גבוהות ושוברת שיא עולמי:
https://youtu.be/41X8-RQm6rc
רק 350 קמ"ש - כך נראות רכבות הקליע ה"איטיות" בסין (עברית):
https://youtu.be/fzzsoTvXHDI
ורכבת הקליע מככבת בקרב הרכבות המהירות בתבל (עברית):
https://youtu.be/LE6cMcxhXY4?long=yes
מהי הרכבת המגנטית המהירה בעולם?
בשאנגחאי שבסין נבנתה רכבת המגלב (קיצור של המילים MAGnetic LEVitation) המהירה ביותר בעולם. המגלב, רכבת הריחוף המגנטי, היא רכבת שבמקום לנסוע על פסי רכבת היא מרחפת מעל מסילת הרכבת, בלא שהיא זקוקה לגלגלים. הנעת הרכבת בשיטת ריחוף מגנטי היא בעזרת כוח אלקטרומגנטי. כוח זה נוצר באמצעות מגנטים ואלקטרומגנטים שדוחפים את הרכבת כלפי מעלה מהמסילה ואחרים שדוחפים את הרכבת קדימה, בהתאם להוראות נהגי הרכבת.
רכבת ריחוף מגנטי, שמפותחת בגרמניה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, נוסעת במהירות גבוהה יותר מרכבות רגילות שנוסעות על גלגלים ולכן היא הרכבת המהירה ביותר בעולם. בניסויים הגיעו רכבות מגלב למהירויות של כמעט 600 קמ"ש. העובדה שאין מגע פיזי בין הרכבת למסילה מונעת חיכוך ביניהן ולכן הנסיעה מהירה וחלקה מאד. חסרונה של רכבת זו שהיא גורמת רעש גדול יותר מבחוץ ובנייתה היא יקרה הרבה יותר.
הנה התכנית המקורית של הרכבת המהירה בתבל:
http://youtu.be/tOK1goFBWQM
על רכבת המגלב:
http://youtu.be/SUBUTo82EQw
נסיעה בתוכה:
http://youtu.be/PTo-krTSZBA
והטכנולוגיה של רכבת המגלב:
http://youtu.be/aIwbrZ4knpg
בשאנגחאי שבסין נבנתה רכבת המגלב (קיצור של המילים MAGnetic LEVitation) המהירה ביותר בעולם. המגלב, רכבת הריחוף המגנטי, היא רכבת שבמקום לנסוע על פסי רכבת היא מרחפת מעל מסילת הרכבת, בלא שהיא זקוקה לגלגלים. הנעת הרכבת בשיטת ריחוף מגנטי היא בעזרת כוח אלקטרומגנטי. כוח זה נוצר באמצעות מגנטים ואלקטרומגנטים שדוחפים את הרכבת כלפי מעלה מהמסילה ואחרים שדוחפים את הרכבת קדימה, בהתאם להוראות נהגי הרכבת.
רכבת ריחוף מגנטי, שמפותחת בגרמניה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת, נוסעת במהירות גבוהה יותר מרכבות רגילות שנוסעות על גלגלים ולכן היא הרכבת המהירה ביותר בעולם. בניסויים הגיעו רכבות מגלב למהירויות של כמעט 600 קמ"ש. העובדה שאין מגע פיזי בין הרכבת למסילה מונעת חיכוך ביניהן ולכן הנסיעה מהירה וחלקה מאד. חסרונה של רכבת זו שהיא גורמת רעש גדול יותר מבחוץ ובנייתה היא יקרה הרבה יותר.
הנה התכנית המקורית של הרכבת המהירה בתבל:
http://youtu.be/tOK1goFBWQM
על רכבת המגלב:
http://youtu.be/SUBUTo82EQw
נסיעה בתוכה:
http://youtu.be/PTo-krTSZBA
והטכנולוגיה של רכבת המגלב:
http://youtu.be/aIwbrZ4knpg
מה הייתה ספינת האוויר או הצפלין?
צפלין (Zeppelin) הוא שמה בגרמנית של ספינת אוויר קלה מהאוויר, שפותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין.
למה ספינת אוויר? - כי הצפלינים הללו היו גם בממדים וגם בפינוקים והטיסה בהם ממש כמו ספינת נוסעים המשייטת בים.
הצפלין נבנה בתחילת המאה ה-20 והיווה את הבסיס לכלי הטיס הקשיחים, שאינם בלון. גם כיום, ספינות אוויר רבות נקראות עדיין צפלין.
מתחילת המאה ה-20 שימשו הצפלינים לתחבורה אזרחית ולצרכים צבאיים. בטיסות אזרחיות וכדי להקטין את הסיכון, עלו הנוסעים אל ספינת האוויר, מתוך סירות באגם.
תאי הנוסעים מוקמו מתחת לספינת האוויר. למעשה, הצפלינים היו לכלי הטיס הראשון בהיסטוריה ששימש לתחבורה ציבורית אווירית והם טסו מארץ לארץ ולמרחקים הולכים וגדלים.
עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הפעילו צפלינים לטיסות סדירות באירופה. מהרצון להגיע ולראות מקומות רחוקים ותרבויות אחרות, גם לסיור וצילום מעל ארץ ישראל הגיע הצפלין. עם הזמן הפעילו צפלינים בטיסות ארוכות, אפילו לאמריקה.
במלחמת העולם עשה הצבא הגרמני שימוש רב בצפלינים, לתצפיות ריגול והפצצות. הוא היה כלי חדשני ומרשים מאד, אם כי הרבה פחות חזק מהטנקים, שגם הם הופיעו במלחמה זו בפעם הראשונה.
בשנת 1937 ולאחר שגם כך ירד השימוש בצפלין לטיסות מסחריות, אירע "אסון ההינדנבורג" שהביא לקיצו הסופי של עידן הצפלין. האסון התרחש בעת הנחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית, כשהצפלין הנאצי נשרף לגמרי ו-35 מנוסעיו ואנשי הצוות שלו נהרגו. קראו על האסון באאוריקה בתגית "אסון הינדנבורג".
הנה ספינות האוויר וההיסטוריה שלהן:
https://youtu.be/LyaYaFzSPac
טיסת צפלין מעל גרמניה בשנת 1929, מעל שרידי הערים שנפגעו במלחמת העולם הראשונה:
http://youtu.be/tpSPEc3ZTKE
מטוסים אמריקאים מקבלים את פניו של הגרף פרדיננד פון צפלין, בטיסה על הצפלין שהמציא:
https://youtu.be/VG_wnJeH0fk
סופו של עידן, כשהצפלין הינדנבורג מגיע לאמריקה ומתרחש אסון ההינדנבורג:
http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U
וסיפורו של הצפלין ההיסטורי (עברית):
https://youtu.be/ddL2i1wAg1g?long=yes
צפלין (Zeppelin) הוא שמה בגרמנית של ספינת אוויר קלה מהאוויר, שפותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין.
למה ספינת אוויר? - כי הצפלינים הללו היו גם בממדים וגם בפינוקים והטיסה בהם ממש כמו ספינת נוסעים המשייטת בים.
הצפלין נבנה בתחילת המאה ה-20 והיווה את הבסיס לכלי הטיס הקשיחים, שאינם בלון. גם כיום, ספינות אוויר רבות נקראות עדיין צפלין.
מתחילת המאה ה-20 שימשו הצפלינים לתחבורה אזרחית ולצרכים צבאיים. בטיסות אזרחיות וכדי להקטין את הסיכון, עלו הנוסעים אל ספינת האוויר, מתוך סירות באגם.
תאי הנוסעים מוקמו מתחת לספינת האוויר. למעשה, הצפלינים היו לכלי הטיס הראשון בהיסטוריה ששימש לתחבורה ציבורית אווירית והם טסו מארץ לארץ ולמרחקים הולכים וגדלים.
עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הפעילו צפלינים לטיסות סדירות באירופה. מהרצון להגיע ולראות מקומות רחוקים ותרבויות אחרות, גם לסיור וצילום מעל ארץ ישראל הגיע הצפלין. עם הזמן הפעילו צפלינים בטיסות ארוכות, אפילו לאמריקה.
במלחמת העולם עשה הצבא הגרמני שימוש רב בצפלינים, לתצפיות ריגול והפצצות. הוא היה כלי חדשני ומרשים מאד, אם כי הרבה פחות חזק מהטנקים, שגם הם הופיעו במלחמה זו בפעם הראשונה.
בשנת 1937 ולאחר שגם כך ירד השימוש בצפלין לטיסות מסחריות, אירע "אסון ההינדנבורג" שהביא לקיצו הסופי של עידן הצפלין. האסון התרחש בעת הנחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית, כשהצפלין הנאצי נשרף לגמרי ו-35 מנוסעיו ואנשי הצוות שלו נהרגו. קראו על האסון באאוריקה בתגית "אסון הינדנבורג".
הנה ספינות האוויר וההיסטוריה שלהן:
https://youtu.be/LyaYaFzSPac
טיסת צפלין מעל גרמניה בשנת 1929, מעל שרידי הערים שנפגעו במלחמת העולם הראשונה:
http://youtu.be/tpSPEc3ZTKE
מטוסים אמריקאים מקבלים את פניו של הגרף פרדיננד פון צפלין, בטיסה על הצפלין שהמציא:
https://youtu.be/VG_wnJeH0fk
סופו של עידן, כשהצפלין הינדנבורג מגיע לאמריקה ומתרחש אסון ההינדנבורג:
http://youtu.be/CgWHbpMVQ1U
וסיפורו של הצפלין ההיסטורי (עברית):
https://youtu.be/ddL2i1wAg1g?long=yes
כיצד ייראו מטוסי הנוסעים של העתיד?
מה מאפיין את מטוסי העתיד?
ברור שמטוסי העתיד יפעלו בעתיד ומן הסתם התחזיות הן תמיד רק תחזיות. אבל נראה שלחברות התעופה ויצרניות המטוסים יש לא מעט רעיונות טובים לקראת העתיד.
לתיירות ההולכת ומתגברת מתכוננים בחברת העיצוב "ממילניום" באמצעות קונספט שנקרא Airsleeper. הם תכננו את שורות המושבים כך שייבנו בשתי קומות. הישיבה הדו-קומתית תזכיר מעט את המיטות בתאי השינה ברכבות ואכן, הנוסעים יוכלו גם להסב את המושב שלהם למיטה שטוחה.
ואולי תכנון המושבים יאפשר לנתק את המושבים מרצפת תא הנוסעים ולהתחבר דווקא לדפנות או קירות המטוס.
תכנון אחר מתוכנן לאפשר למושב חופש תנועה מסוים במרחב ואולי גם יוכל לכלול רעיונות כמו מושבים "צפים", הכוללים שינויים באמצעי האחסון.
השינויים המהפכניים כוללים גם שינויים בחלונות. כאן מתוכננים מסכי וידאו שיחליפו את החלונות ויציגו מראות דמיוניים, את הנוף שלמטה באופן משופר או גורמים שמיימים מסביב. אפילו תקרת המטוס תוחלף בתקרת מסך שתציג קווי רקיע אורבניים ואף תדמה את תא הנוסעים לצוללת בנופים תת-ימיים.
כשחברת איירבוס הציגה את מטוסי העתיד שלה היא הלכה על מטוסי נוסעים בעלי "גוף שלוב כנפיים", אותו קונספט של מטוסי החמקן שאנו מכירים, בו הכנפיים שלובות בגוף המטוס עד שנראה שהם בעלי גוף אחד.
מטוסיה העתידיים נועדו להיות בעלי פליטת הפחמן נמוכה. לכך מסייעת הצורה של הכנפיים המשולבות בגוף המטוס. הסיבה היא שכוח הגרר האווירודינאמי של כלי תעופה כאלו הוא נמוך יותר ובכך הם יעילים יותר וידידותיים יותר לסביבה, צעד חשוב בדרך המאוחרת מדי של העולם לכיוון של אמצעי תחבורה ירוקים יותר.
אגב, צורת המטוס הזו הופכת אותו לקשה יותר לשליטה, אך טכנולוגיות המחשוב המתקדמות יותר, כמו גם חומרים משופרים שנכנסו לשימוש בעולם התעופה ישפרו את השליטה בכלי הטיס הללו ויהפכו אותם לקלים יותר.
ואולם, אם מטוסי הנוסעים של העתיד יעוצבו כך, יישבו מרבית הנוסעים הרחק ממרכז המטוס. מכאן שבהשוואה לדגמי ההווה, המבוססים על "צינור וכנפיים", הם יחושו חזק יותר כל פנייה של המטוס וכל תזוזה באוויר.
קונספטים ועיצובים חדשים ומקוריים של מטוסי נוסעים עתידיים כוללים גם תקרה שקופה שתחליף את תקרת תא הנוסעים והחלונות הזעירים ותציע תצפית פנורמית מרהיבה.
עוד מוצעת הסבה של שורות המושבים המוכרות לאזורים שונים שיכללו חללים למפגשים חברתיים, חללי עבודה, אחרים שיוקדשו למנוחה וחללים חברתיים המיועדים למפגש עם שאר הנוסעים המעוניינים בכך. הרעיון הוא שבמהלך הטיסה יוכל כל נוסע המעוניין בכך לעבור ממתחם למתחם, על פי צרכיו ורצונותיו.
מן הסתם השינויים המהפכניים במטוסי העתיד יהיו פחות נועזים או הרבה יותר, בהתאם לפיתוחים הטכנולוגיים והשינויים העתידיים בעולם התעופה, אבל תמיד מעניין מה חושבים ומתכננים מהנדסי ומעצבי העתיד גם בתחום הזה. ימים יגידו מה צופן בחובו המחר היותר מאוחר.
הנה כמה מטוסים של ימינו שמרמזים על מטוסי העתיד:
https://youtu.be/hX0S2SYxqSY
עוד ממטוסי העתיד הבולטים:
https://youtu.be/gWNHql50zxk
האם פנים המטוסים ישתנה גם הוא?
https://youtu.be/7EAj2SwrcjA
ואולי כשמדובר בעתיד מדובר בכלל על תעופה אישית:
https://youtu.be/ABrjdyavqkI
ברור שמטוסי העתיד יפעלו בעתיד ומן הסתם התחזיות הן תמיד רק תחזיות. אבל נראה שלחברות התעופה ויצרניות המטוסים יש לא מעט רעיונות טובים לקראת העתיד.
לתיירות ההולכת ומתגברת מתכוננים בחברת העיצוב "ממילניום" באמצעות קונספט שנקרא Airsleeper. הם תכננו את שורות המושבים כך שייבנו בשתי קומות. הישיבה הדו-קומתית תזכיר מעט את המיטות בתאי השינה ברכבות ואכן, הנוסעים יוכלו גם להסב את המושב שלהם למיטה שטוחה.
ואולי תכנון המושבים יאפשר לנתק את המושבים מרצפת תא הנוסעים ולהתחבר דווקא לדפנות או קירות המטוס.
תכנון אחר מתוכנן לאפשר למושב חופש תנועה מסוים במרחב ואולי גם יוכל לכלול רעיונות כמו מושבים "צפים", הכוללים שינויים באמצעי האחסון.
השינויים המהפכניים כוללים גם שינויים בחלונות. כאן מתוכננים מסכי וידאו שיחליפו את החלונות ויציגו מראות דמיוניים, את הנוף שלמטה באופן משופר או גורמים שמיימים מסביב. אפילו תקרת המטוס תוחלף בתקרת מסך שתציג קווי רקיע אורבניים ואף תדמה את תא הנוסעים לצוללת בנופים תת-ימיים.
כשחברת איירבוס הציגה את מטוסי העתיד שלה היא הלכה על מטוסי נוסעים בעלי "גוף שלוב כנפיים", אותו קונספט של מטוסי החמקן שאנו מכירים, בו הכנפיים שלובות בגוף המטוס עד שנראה שהם בעלי גוף אחד.
מטוסיה העתידיים נועדו להיות בעלי פליטת הפחמן נמוכה. לכך מסייעת הצורה של הכנפיים המשולבות בגוף המטוס. הסיבה היא שכוח הגרר האווירודינאמי של כלי תעופה כאלו הוא נמוך יותר ובכך הם יעילים יותר וידידותיים יותר לסביבה, צעד חשוב בדרך המאוחרת מדי של העולם לכיוון של אמצעי תחבורה ירוקים יותר.
אגב, צורת המטוס הזו הופכת אותו לקשה יותר לשליטה, אך טכנולוגיות המחשוב המתקדמות יותר, כמו גם חומרים משופרים שנכנסו לשימוש בעולם התעופה ישפרו את השליטה בכלי הטיס הללו ויהפכו אותם לקלים יותר.
ואולם, אם מטוסי הנוסעים של העתיד יעוצבו כך, יישבו מרבית הנוסעים הרחק ממרכז המטוס. מכאן שבהשוואה לדגמי ההווה, המבוססים על "צינור וכנפיים", הם יחושו חזק יותר כל פנייה של המטוס וכל תזוזה באוויר.
קונספטים ועיצובים חדשים ומקוריים של מטוסי נוסעים עתידיים כוללים גם תקרה שקופה שתחליף את תקרת תא הנוסעים והחלונות הזעירים ותציע תצפית פנורמית מרהיבה.
עוד מוצעת הסבה של שורות המושבים המוכרות לאזורים שונים שיכללו חללים למפגשים חברתיים, חללי עבודה, אחרים שיוקדשו למנוחה וחללים חברתיים המיועדים למפגש עם שאר הנוסעים המעוניינים בכך. הרעיון הוא שבמהלך הטיסה יוכל כל נוסע המעוניין בכך לעבור ממתחם למתחם, על פי צרכיו ורצונותיו.
מן הסתם השינויים המהפכניים במטוסי העתיד יהיו פחות נועזים או הרבה יותר, בהתאם לפיתוחים הטכנולוגיים והשינויים העתידיים בעולם התעופה, אבל תמיד מעניין מה חושבים ומתכננים מהנדסי ומעצבי העתיד גם בתחום הזה. ימים יגידו מה צופן בחובו המחר היותר מאוחר.
הנה כמה מטוסים של ימינו שמרמזים על מטוסי העתיד:
https://youtu.be/hX0S2SYxqSY
עוד ממטוסי העתיד הבולטים:
https://youtu.be/gWNHql50zxk
האם פנים המטוסים ישתנה גם הוא?
https://youtu.be/7EAj2SwrcjA
ואולי כשמדובר בעתיד מדובר בכלל על תעופה אישית:
https://youtu.be/ABrjdyavqkI
מהי רכבת המגלב המהירה כל כך?
רכבת המגלב, או בשמה המלא "רכבת ריחוף מגנטי" (MAGLEV, קיצור של Magnetic levitation) היא רכבת המרחפת מעל פס יחיד, על גבי כרית אוויר. למהירותה העצומה ולצריכת האנרגיה הקטנה שלה תורם החיכוך הכמעט אפסי שבין הרכבת לפסים.
רכבת מסוג זה פועלת על דחייה מגנטית בין מגנט שבתחתית הרכבת ומגנט נוסף שמוטמע במסילה. כך, הולך וקטן החיכוך של הרכבת בפסים, האנרגיה שדרושה לנסיעה קטנה והיא מגיעה למהירות גבוהה מאד.
רכבות מגלב מסחריות מסוגלות להגיע בקלות למהירויות של מעל 400 קילומטרים לשעה ויותר. כבר כיום יש רכבות מגלב המגיעות למהירויות גדולות אף יותר. בניסוי שנערך לפני שנים אחדות, הצליח אבטיפוס של רכבת נוסעים מסוג מגלב להגיע למהירות של כמעט 500 קילומטרים לשעה, בקו שנע בין שנגחאי ובייג'ינג שבסין. לחברה שנקראת et3 יש תכניות מדהימות לפיתוח של רכבת שתעבור את המהירות של 6000 קילומטרים לשעה!
הנה רכבת המגלב של יפאן שמגיעה למהירות של 600 קילומטרים לשעה:
https://youtu.be/41X8-RQm6rc
ונוסע שהחליט למדוד מהירות של רכבת מגלב בסין, הגיע למהירות 431 קמ"ש:
https://youtu.be/ObGVc-1HBik
רכבת המגלב, או בשמה המלא "רכבת ריחוף מגנטי" (MAGLEV, קיצור של Magnetic levitation) היא רכבת המרחפת מעל פס יחיד, על גבי כרית אוויר. למהירותה העצומה ולצריכת האנרגיה הקטנה שלה תורם החיכוך הכמעט אפסי שבין הרכבת לפסים.
רכבת מסוג זה פועלת על דחייה מגנטית בין מגנט שבתחתית הרכבת ומגנט נוסף שמוטמע במסילה. כך, הולך וקטן החיכוך של הרכבת בפסים, האנרגיה שדרושה לנסיעה קטנה והיא מגיעה למהירות גבוהה מאד.
רכבות מגלב מסחריות מסוגלות להגיע בקלות למהירויות של מעל 400 קילומטרים לשעה ויותר. כבר כיום יש רכבות מגלב המגיעות למהירויות גדולות אף יותר. בניסוי שנערך לפני שנים אחדות, הצליח אבטיפוס של רכבת נוסעים מסוג מגלב להגיע למהירות של כמעט 500 קילומטרים לשעה, בקו שנע בין שנגחאי ובייג'ינג שבסין. לחברה שנקראת et3 יש תכניות מדהימות לפיתוח של רכבת שתעבור את המהירות של 6000 קילומטרים לשעה!
הנה רכבת המגלב של יפאן שמגיעה למהירות של 600 קילומטרים לשעה:
https://youtu.be/41X8-RQm6rc
ונוסע שהחליט למדוד מהירות של רכבת מגלב בסין, הגיע למהירות 431 קמ"ש:
https://youtu.be/ObGVc-1HBik
