שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם התמרים - פירות עץ התמר?
התמרים (Dates) הם גידול חקלאי המאפיין אזורים של אקלים חמים, יבש ואף מדברי, כמו אלה של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
עץ התמר עצמו הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק אנרגיה מיידית לאוכל אותו, התמר הוא פרי משביע מאוד שאוכלים כבר אלפי שנים באזורים יבשים, חמים ומדבריים, בעיקר של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
את התמרים (Dates) אוכלים יבשים או לחים, בהתאם לזן. טעמם מאוד מתוק ויש להם צורה מאורכת. את פירות עץ התמר הגבוה אוספים בתקופת "גדיד תמרים". זהו שמו של קטיף פירות התמר.
התמר בצורתו הטבעית הוא בריא ועד שלושה תמרים ביום זה מצוין לגוף. שילוב של תמרים עם אגוזים, כמו אגוזי מלך, פקאן או שקדים - גם טעימים להפליא וגם מסייעים לתחושת שובע וממתנים את הזינוק באינסולין.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
#בוטניקה
בוטנית, טיפוס הפרי הוא ענבה, המאופיין בזרע אחד בתוכו. התמר עצמו הוא עץ דו-בֵּיתי, מה שאומר שיש עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שיניבו את הפירות.
בשלבי התפתחותו עובר פרי התמר ממצב של לחות בשרנית להתייבשות וההצטמקות, ממש כמונו, היונקים, שעוברים בחיי אדם מפעוט לילד, נערוּת בגרות וזיקנה.
יש זנים לחים של תמרים (ברהי, חיאני) ויש את היבשים (זהידי, זאחלווי, חלאווי, חדראווי, דקל נוּר, מג'הוּל, ועוד). הם נבדלים בטעם, בצורה ובחיי המדף, אך מתפתחים במסלול זהה - מתחילים במצב בוסר, משם למצב בוחל, כלומר לח ולבסוף צמל, המצב היבש של התמר.
#בריאות
לתמר גם תפקידים שונים ברפואה העממית העתיקה. באכילת פרי התמר נהגו לטפל למשל באנמיה וחז"ל כתבו שהתמר המשביע גם נחשב כפרי משלשל ומחזק עבור הגוף.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
הנה התמרים של ישראל (עברית):
https://youtu.be/KXm3HUfEZYg
קטיף התמרים, הגדיד בעיצומו (ללא מילים):
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
האם זה התמר הגדול ביותר בעולם? (עברית)
https://youtu.be/hAero9y-CZw
מצגת וידאו על הזן הכי אהוב וטעים (עברית, ללא מילים):
https://youtu.be/iioLgXl3FIc
והשיר הקסום והמתוק "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
כמה בריאים הם תמרים ואגוזים?
את התמרים (Dates) אוכלים יבשים או לחים וטעמם מאוד מתוק. התמר הוא פרי משביע מאוד וטעים, לפני הכל כי הוא מתוק.
התמר בצורתו הטבעית הוא בריא. שילוב של תמרים עם אגוזים (Dates & Nuts), מאגוזי מלך, פקאן או שקדים - הוא גם טעים להפליא וגם מסייע לתחושת שובע וממתן את הזינוק באינסולין.
אז כמה תמרים עם אגוזי מלך אפשר לאכול ביום?
מנת אגוזים בריאה היא של כ-3 אגוזי מלך ביום, שהם כ-17 גרם אגוזים. זו כמות שאם תשולב נכון בתפריט תסייע בשמירה על הבריאות ולמנוע השמנה.
לגבי תמרים, בדרך כלל יחידה אחת של תמר מג'הול (כ-17 גרם) יחד עם 2 אגוזי מלך (כ-10 גרם) היא מנה נפוצה ובריאה שמהווה נשנוש מאוזן המכיל סיבים, שומנים בריאים וסוכר טבעי.
מכאן ששילוב של 2-3 יחידות תמר ממולא באגוז מלך יכול להיות כמות בריאה ביום. היא לא תגרום להשמנה אם תשולב בתפריט מאוזן ופעילות גופנית שגרתית. השומן שבאגוזים מאט את ספיגת הסוכר שבתמרים, מה שעדיף מטעם בריאותי ומונע קפיצות מיותרות בגלוקוז בדם.
יחד עם זאת, באופן אישי מומלץ להיוועץ בתזונאי או רופא.
אם רוצים להיות מדויקים, מנה אחת של תמר עם 2 אגוזי מלך מכילה כ-117 קלוריות והיא מתאימה כנשנוש ביניים או תפוגגת רעב בצורה בריאה.
בקיצור, 3 יחידות של תמר מג'הול ממולא באגוז מלך ביום נחשבות מנה בריאה ולא משמינה במסגרת תפריט מאוזן.
הגדילו למסך מלא ותראו שילוב של תמרים ואגוזים:
https://youtu.be/rrgSpVAb8uk
כריכים זעירים של תמר בין אגוזי מלך (עברית):
https://youtu.be/T0aW1JctTXw
כדורי תמרים בריאים (עברית):
https://youtu.be/c9tNfxpDN3c
גלילת תמרים ואגוזים (ללא מילים):
https://youtu.be/WswkZM1Kkic
עוגיות:
https://youtu.be/6jBzKvQBZAU
דה דייטס דה נאטס:
https://youtu.be/V5HLpWzM9LI
ושומשום:
https://youtu.be/8GQrsgzdtzk
מהי ההיסטוריה של התמר?
עץ התמר (Phoenix dactylifera) הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים בהיסטוריה האנושית. ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם אספו תמרי בר כבר לפני יותר מ-50 אלף שנה.
אבל הביות האמיתי התרחש לפני כ-7,000 שנה, בין נהרות החידקל והפרת שבמסופוטמיה, האזור שהפך לאחר מכן לעיראק של היום.
אי אפשר לראות את תרבות המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, האנרגטי והקל לנשיאה הזה. עצי התמר גדלים בסמוך למעיינות ובמלחות במדבר ומסייעים אלפי שנים לשיירות והנודדים שהתמרים היו עבורם צידה משמעותית לדרך הארוכה וספקו להם אנרגיה מיידית כשהתעייפו.
בציוויליזציות הקדומות של המזרח התיכון, עץ התמר לא היה רק מזון. הוא היה תשתית חיים שלמה. מהפירות הכינו מזון ומשקאות מותססים, מהגרעינים ייצרו שמן, ומהעלים והגזע בנו בתים, סלים וחבלים. בכל חלקיו נעשה שימוש.
בספר בראשית רבה (מא, א) הוטעם שבתמרים אין פסולת: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים..."
ניתן להוסיף את העובדה שברשימות עתיקות שנמצאו בשומר ובבבל מופיעים התמרים כאחד ממטבעות הסחר הנפוצים.
מסביב לשנת 4,000 לפני הספירה מגיעים עצי התמר למצרים. שם הם הופכים לסמל דתי ולאחד מסימני הפריחה. בהירוגליפים מצריים מייצג ומסמן ענף תמר את השנה החדשה. הפיניקים, שנתנו לעצים את שמם המודרני בלטינית, מפיצים אותם עוד יותר ממזרח לאגן הים התיכון ובהמשך גם לצפון אפריקה.
בתנ"ך, ארץ ישראל מתוארת כ"ארץ זבת חלב ודבש". ו"דבש" בהקשר זה אינו דבש דבורים אלא דבש תמרים - זה שנכלל גם בשבעת המינים. יריחו כונתה "עיר התמרים". בממצאים ממערת קומראן, ליד ים המלח, נמצאו גרעיני תמר בני 2,000 שנה. בשנת 2005 הצליח צוות מחקר ישראלי להנביט כמה מהם ולגדל מהם עץ חי, שקיבל את השם "מתושלח".
כשהתפשטו הכיבושים הערביים במאות ה-7 וה-8 לספירה, עצי התמר נוסעים איתם. הם מגיעים לספרד, לצפון אפריקה ובסופו של דבר גם לדרום אסיה.
הפסוק במסורת האסלאמית שמציין את הדקל כ"עץ ברוך" תרם להפצתו בכל הרחבת העולם המוסלמי. בספרד כיום, בעיר אלצ'ה (Elche), עדיין עומד יער תמרים עתיק שהגיע ממסורת ערבית זו ואף הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (UNESCO).
המהפכה התעשייתית תשנה לימים גם את עולם התמרים. בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, מתחילים החוקרים לפתח זנים משופרים, למצוא ולפתח שיטות השקייה מתקדמות ולייצא תמרים בקנה מידה גדול.
במאה ה-20 ארצות הברית מביאה עצי תמר לקליפורניה ובסופו של דבר קמה תעשיית תמרים משגשגת בעמק קואצ'לה (Coachella Valley).
היום, עומד הייצור העולמי על למעלה מ-9 מיליון טון בשנה. מצרים, ערב הסעודית, איראן ועיראק הן המגדלות הגדולות של תמרים. בעיראק לבדה היו פעם 30 מיליון עצי תמר, אבל עשרות שנות מלחמה ורשלנות הורידו את מספרם לכ-9 מיליון.
עץ התמר שרד לאורך ההיסטוריה את הכל: מלחמות, שינויי אקלים ואימפריות שקמו ונפלו. הוא, לעומתם, עדיין ממשיך לצמוח, לגדול ולהניב המון תמרים מזינים ומלאים אנרגיה.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
מהו עץ התמר?
תמרים ובני אדם מהלכים יד ביד במשך אלפי שנים. קשה לחשוב על המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, הארנגטי והקל לנשיאה הזה. היהדות רואה בפרי עץ התמר, את אחד משבעת מיני הפירות שארץ ישראל השתבחה בהם.
אז ברור שתמר, או ליתר דיוק תמר מצוי (Date palm), הוא מהגידולים החקלאיים החשובים באזורי האקלים החמים והיבשים, מהמזרח התיכון, דרך צפון אפריקה ועד לאזורים מדבר נוספים.
עתיק, זקוף וגבוה, התמר המצוי הוא עץ פרי בסוג תמר ממשפחת הדקליים. זהו עץ דו-בֵּיתי, בעל עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שבהן יגיע בהמשך פרי התמר.
יכולת השרידות הגבוהה שלו מאפשרת לעץ התמר לשרוד תנאי יובש וחום גבוהים. אך מנגד, התמרים רגישים לשינויים במפלס מי התהום ולאיכות המים בסביבת בית השורשים שלהם.
פרי התמר ידוע בשרידותו הארוכה (יכולת שימור ללא קירור או איחסון מיוחד) ובהיותו בריא מאוד. פרי התומר עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק לאדם אנרגיה מיידית. מובילי השיירות במדבריות היבשים נהגו לשאת תמרים כצידה משמעותית לדרך הארוכה וכספק אנרגיה מיידי בשעות העייפות.
לכן הפך התמר לכל כך מבוקש במסורות של שלושת הדתות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מה שיוצר לו גם בימינו ביקוש רב, במיוחד באירועים מיוחדים ובחגים של הדתות הללו.
היסטוריונים ונוסעים יוונים, רומים, ערבים, פרסים, צלייני מסעי הצלב ויהודים בכל הדורות מציינים את איכותם המשובחת של תמרי יערות עין-גדי ובקעת בית-שאן
כיום מרבית עצי התמר המצוי בישראל הם מתורבתים ותמר המג'הול הישראלי והטעים הוא פופולרי בארץ ובעולם במיוחד. מעצי תמר הבר, לעומת זאת, נותרו מעט בארץ, בנגב הנמוך, בערבה ובאזורי ים המלח ובקעת הירדן. הם גדלים בסמוך למעיינות ולמלחות במדבר אך נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
#גדיד
קטיף התמר נקרא "גדיד" ועונת הגדיד נמשכת כחודשיים ודווקא בשני החודשים הלוהטים ביותר בשנה - חודש אוגוסט וספטמבר שאחריו. החום הכבד מעיק על הגודדים ולכן את עיקר מלאכת הגדיד הם עושים מוקדם בבוקר.
#החזרת זנים לחיים
בישראל, חשוב לדעת, הצליח צוות בראשות חוקרות מבריקות מהמרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה הסביבתי של קיבוץ קטורה להחזיר לנו את פרי התמר המקראי.
במכון הצליחו להנביט זרעי תמרים מזן נכחד מתקופת בית שני שהתגלה במדבר יהודה. את 32 הזרעים מצאו בחפירות הארכיאולוגיות במערות קומראן ומהם הצליחו להחיות ולגדל זנים קדומים של התמרים שאכלו אבותינו, בתקופה שלפני החורבן והגלות.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
מהם עצי הדקל או הדקלים?
עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים (Palm trees) בארצות שמהן באו. עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהעצים הגבוהים ביותר. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ואחרים יזכירו ויספרו על "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירו "מסביב למדורה" על הפלמ"ח.
עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.
התמר הוא גידול חקלאי נפוץ במיוחד באזורים של אקלים חמים ויבש עד מדברי, דוגמת המזרח התיכון וצפון אפריקה.
בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.
כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו בישראל וחלקם גם במדינות המערב. חלקם גדלים בישראל בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי.
אך מרבית הדקלים הם עצים מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית (שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב), וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.
#שימושים עתיקים
במוצרי הדקל עשו שימוש גם לייצור תרופות וגם בפולחן הדתי של דתות שונות.
ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.
הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.
מגוון של עצי הדקל מהיפים בעולם:
https://youtu.be/Pmx1t9gmK_U
קולומביה - עצי הדקל הגבוהים בעולם:
https://youtu.be/0zNkVybr8aE?t=4m04s
משתלה עם דקלי זנב שועל:
https://youtu.be/XtBhI4Cbuz8
ורעיונות דקלים לגינה:
https://youtu.be/IjH3iqycT6w?long=yes
מהם שבעת המינים ביהדות?
שבעת המינים (Seven Species) הם שבעת הצמחים שבהם השתבחה ארץ ישראל בתנ"ך: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
ואכן, שבעת המינים הופיעו בפסוק בספר דברים שמנה אותם כגידולים המתארים את פוריות החקלאות של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.“ (דברים, ח', ז'–ח').
אבל רגע - אם זה דבש אז למה תמר? התשובה היא שהדבש שהפסוק כיוון אליו אינו דבש דבורים, אלא דבש תמרים, כלומר העסיס שמופק מפרי התמר - לכן מדובר בתמר.
מה טוב בהם?
אז נתחיל בחיטה ושעורה, שהם 2 הדגניים שעמדו בבסיס התזונה בארץ ישראל הקדומה. מהחיטה הכינו לחם לבן ועוגות, בעוד השעורה שימשה לחם כהה ולצידו מאכל לבהמות. השעורה בשלה מוקדם יותר ואם קציר השעורה מסמן את תחילת חג הפסח, קציר החיטה מסמן את חג השבועות.
הגפן, התאנה והרימון הם פירות שגדלו בשפע בארץ ישראל הקדומה. ענבים שימשו לייצור יין, שהיה אז משקה יומיומי ולא מותרות. התאנה הייתה מהפירות הנגישים ביותר ונאכלה טרייה או מיובשת, כשעוגות תאנים משמשות אז כמזון מרוכז לנוסעים והולכים בדרכים.
הרימון, עם מאות הגרגרים שבו, הפך לסמל פוריות ושפע ועיצוביו מופיעים על מעיל האפוד של הכהן הגדול.
הזית הוא אולי המין שהשאיר את החותם הגדול ביותר. שמן זית שימש לא רק לאוכל אלא גם להדלקת מנורות, לטיפוח הגוף ולמשיחת מלכים וכוהנים. עצי זית בארץ ישראל יכולים לחיות אלפי שנים ויש עצים באזור הגליל שגילם מוערך ביותר מ-1,000 שנה.
התמר סוגר את הרשימה בתואר "דבש". עצי תמר גדלו בעמק הירדן ובאזור ים המלח, כשפרי התמר המתוק מספק אנרגיה מרוכזת. מיצוי התמרים שימש כממתיק ביומיום, בתקופה בה סוכר לבן לא היה קיים.
בחקלאות ארץ ישראל נראה שכל אחד משבעת המינים קשור בעונת השנה החקלאית שתואמת את הבשלתו - על פי לוח גזר. ארבעה מהם גם זכו לשמות קטיף משלהם: בציר הענבים, מסיק הזיתים, גדיד התמרים וארייה הוא קטיף התאנים.
בהלכה היהודית קיבלו שבעת המינים מעמד מיוחד. יש חובה לברך עליהם ברכה מיוחדת לאחר האכילה ויש מצווה להקריבם לבית המקדש, מה שעשו מהביכורים, כלומר מהפירות הראשונים של העונה.
כמובן שגם כיום נהוג לאכול משבעת המינים בחג השבועות.
ואגב, ארבעת הפירות העבריים שנכללים בשבעת המינים אך זכו לפעלים ייחודיים להם, שיתארו את הקטיף אצלם:
קטיף הענבים נקרא בציר
קטיף הזיתים - מסיק
קטיף התאנים נקרא אֲרִיָה
קטיף התמרים הוא גדיד.
מייצרי הדבש של העולם העתיק.
ראו פירוט של כל המינים הללו בתגית "שבעת המינים".
הנה שבעת המינים עם הסבר לילדים (עברית):
https://youtu.be/7cWVwGOy7mk
מבט לשבעת מיני הארץ (ללא מילים):
https://youtu.be/vJbJKA0eNQE
שיר לילדים על שבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7YmYHPM4R3k
ומירי אלוני להורים (עברית):
https://youtu.be/1eWMx3Zn5ME
כמה יתרונות בריאותיים בשבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/-NWjSNU-XZ0
ועזריה אלון מסביר מדוע נבחרו דווקא שבעה אלו (עברית):
https://youtu.be/J8_xRfFMJVw?long=yes
את מי מצאו קבור תחת עץ תמר מסתורי בסיני?
פרשת הדקל במדבר מתחילה בשליחות של המרגל היהודי אבשלום פיינברג, שיצא למצרים לפגוש את מפעיליו הבריטיים בעת שאהרונסון שהה באירופה. אבשלום פיינברג היה מי שהקים ביחד עם ד"ר אהרון אהרונסון את מחתרת הריגול ניל"י. פיינברג, שריגל כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה, יצא דרך חצי האי סיני לכיוון מצרים. עימו יצא יוסף לישנסקי ושניהם היו מחופשים לבדואים.
השניים תעו בדרכם בליל ה-19 לינואר ופגשו בדואי שזיהה אותם כמתחזים. הבדואי דרש מהם לבוא עמו ולהסגיר את עצמם לטורקים. הם התנגדו לו והבדואי דיווח על כך לתורכים. משלחת חיפוש של חיילים טורקים ועשרות בדואים מצאו את פיינברג ולישנסקי וניהלו עימם קרב. אבשלום פיינברג נהרג עם החיילים בקרב ולישנסקי הצליח להימלט. הבדואים קברו את גופתו של פיינברג. במהרה הסתבר שהתמרים שהיו בכיסו נבטו והם הפכו במהלך השנים לעץ דקל. על פיו זכרו הבדואים את מקום קברו של "היהודי".
שנים רבות אחר-כך, לאחר שמדבר סיני נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, סיפרו הבדואים לחיילי צה"ל על קבר היהודי והצביעו להם על הדקל. בחפירה התגלה השלד של אבשלום פיינברג והועבר לארץ. במאי 2009 ניטעו בישראל חוטרים מהדקל, הן ליד קברו בהר הרצל והן בבית פיינברג בחדרה - המוזיאון שמנציח את סיפורו של אבשלום וסיפור משפחתו.
הנה סיפור הדקל שנולד מכיסו של אבשלום הגיבור במילות אחותו (עברית):
http://youtu.be/9wEsPq3CDrk
השיר "אלף נשיקות" שמבוסס על מכתב שכתב אבשלום פיינברג לאהובתו (עברית):
https://youtu.be/Q-eorUYhd10
ומנגינת "אלף נשיקות" שהלחין צביקה פיק למכתב שכתב אבשלום לאחת משתי האחיות אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/WrlDqetDWBM

התמרים (Dates) הם גידול חקלאי המאפיין אזורים של אקלים חמים, יבש ואף מדברי, כמו אלה של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
עץ התמר עצמו הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק אנרגיה מיידית לאוכל אותו, התמר הוא פרי משביע מאוד שאוכלים כבר אלפי שנים באזורים יבשים, חמים ומדבריים, בעיקר של המזרח התיכון וצפון אפריקה.
את התמרים (Dates) אוכלים יבשים או לחים, בהתאם לזן. טעמם מאוד מתוק ויש להם צורה מאורכת. את פירות עץ התמר הגבוה אוספים בתקופת "גדיד תמרים". זהו שמו של קטיף פירות התמר.
התמר בצורתו הטבעית הוא בריא ועד שלושה תמרים ביום זה מצוין לגוף. שילוב של תמרים עם אגוזים, כמו אגוזי מלך, פקאן או שקדים - גם טעימים להפליא וגם מסייעים לתחושת שובע וממתנים את הזינוק באינסולין.
מהתמר מפיקים גם את הסילאן, סירופ המשמש בדרך כלל להכנה של עוגות ותיבול קינוחים ומנות אחרונות.
#בוטניקה
בוטנית, טיפוס הפרי הוא ענבה, המאופיין בזרע אחד בתוכו. התמר עצמו הוא עץ דו-בֵּיתי, מה שאומר שיש עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שיניבו את הפירות.
בשלבי התפתחותו עובר פרי התמר ממצב של לחות בשרנית להתייבשות וההצטמקות, ממש כמונו, היונקים, שעוברים בחיי אדם מפעוט לילד, נערוּת בגרות וזיקנה.
יש זנים לחים של תמרים (ברהי, חיאני) ויש את היבשים (זהידי, זאחלווי, חלאווי, חדראווי, דקל נוּר, מג'הוּל, ועוד). הם נבדלים בטעם, בצורה ובחיי המדף, אך מתפתחים במסלול זהה - מתחילים במצב בוסר, משם למצב בוחל, כלומר לח ולבסוף צמל, המצב היבש של התמר.
#בריאות
לתמר גם תפקידים שונים ברפואה העממית העתיקה. באכילת פרי התמר נהגו לטפל למשל באנמיה וחז"ל כתבו שהתמר המשביע גם נחשב כפרי משלשל ומחזק עבור הגוף.
הרמב"ם, מגדולי הרבנות והרפואה היהודית כתב על לבבות הדקל שהם סגולה להגברת פוריות. בזמנים אחרים שימשה אבקה מזרעי תמר קלויים וכתושים לריפוי פצעים ולעצירה של דימומים מהאף.
הנה התמרים של ישראל (עברית):
https://youtu.be/KXm3HUfEZYg
קטיף התמרים, הגדיד בעיצומו (ללא מילים):
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
האם זה התמר הגדול ביותר בעולם? (עברית)
https://youtu.be/hAero9y-CZw
מצגת וידאו על הזן הכי אהוב וטעים (עברית, ללא מילים):
https://youtu.be/iioLgXl3FIc
והשיר הקסום והמתוק "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE

את התמרים (Dates) אוכלים יבשים או לחים וטעמם מאוד מתוק. התמר הוא פרי משביע מאוד וטעים, לפני הכל כי הוא מתוק.
התמר בצורתו הטבעית הוא בריא. שילוב של תמרים עם אגוזים (Dates & Nuts), מאגוזי מלך, פקאן או שקדים - הוא גם טעים להפליא וגם מסייע לתחושת שובע וממתן את הזינוק באינסולין.
אז כמה תמרים עם אגוזי מלך אפשר לאכול ביום?
מנת אגוזים בריאה היא של כ-3 אגוזי מלך ביום, שהם כ-17 גרם אגוזים. זו כמות שאם תשולב נכון בתפריט תסייע בשמירה על הבריאות ולמנוע השמנה.
לגבי תמרים, בדרך כלל יחידה אחת של תמר מג'הול (כ-17 גרם) יחד עם 2 אגוזי מלך (כ-10 גרם) היא מנה נפוצה ובריאה שמהווה נשנוש מאוזן המכיל סיבים, שומנים בריאים וסוכר טבעי.
מכאן ששילוב של 2-3 יחידות תמר ממולא באגוז מלך יכול להיות כמות בריאה ביום. היא לא תגרום להשמנה אם תשולב בתפריט מאוזן ופעילות גופנית שגרתית. השומן שבאגוזים מאט את ספיגת הסוכר שבתמרים, מה שעדיף מטעם בריאותי ומונע קפיצות מיותרות בגלוקוז בדם.
יחד עם זאת, באופן אישי מומלץ להיוועץ בתזונאי או רופא.
אם רוצים להיות מדויקים, מנה אחת של תמר עם 2 אגוזי מלך מכילה כ-117 קלוריות והיא מתאימה כנשנוש ביניים או תפוגגת רעב בצורה בריאה.
בקיצור, 3 יחידות של תמר מג'הול ממולא באגוז מלך ביום נחשבות מנה בריאה ולא משמינה במסגרת תפריט מאוזן.
הגדילו למסך מלא ותראו שילוב של תמרים ואגוזים:
https://youtu.be/rrgSpVAb8uk
כריכים זעירים של תמר בין אגוזי מלך (עברית):
https://youtu.be/T0aW1JctTXw
כדורי תמרים בריאים (עברית):
https://youtu.be/c9tNfxpDN3c
גלילת תמרים ואגוזים (ללא מילים):
https://youtu.be/WswkZM1Kkic
עוגיות:
https://youtu.be/6jBzKvQBZAU
דה דייטס דה נאטס:
https://youtu.be/V5HLpWzM9LI
ושומשום:
https://youtu.be/8GQrsgzdtzk

עץ התמר (Phoenix dactylifera) הוא אחד הצמחים המתורבתים העתיקים בהיסטוריה האנושית. ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם אספו תמרי בר כבר לפני יותר מ-50 אלף שנה.
אבל הביות האמיתי התרחש לפני כ-7,000 שנה, בין נהרות החידקל והפרת שבמסופוטמיה, האזור שהפך לאחר מכן לעיראק של היום.
אי אפשר לראות את תרבות המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, האנרגטי והקל לנשיאה הזה. עצי התמר גדלים בסמוך למעיינות ובמלחות במדבר ומסייעים אלפי שנים לשיירות והנודדים שהתמרים היו עבורם צידה משמעותית לדרך הארוכה וספקו להם אנרגיה מיידית כשהתעייפו.
בציוויליזציות הקדומות של המזרח התיכון, עץ התמר לא היה רק מזון. הוא היה תשתית חיים שלמה. מהפירות הכינו מזון ומשקאות מותססים, מהגרעינים ייצרו שמן, ומהעלים והגזע בנו בתים, סלים וחבלים. בכל חלקיו נעשה שימוש.
בספר בראשית רבה (מא, א) הוטעם שבתמרים אין פסולת: "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים..."
ניתן להוסיף את העובדה שברשימות עתיקות שנמצאו בשומר ובבבל מופיעים התמרים כאחד ממטבעות הסחר הנפוצים.
מסביב לשנת 4,000 לפני הספירה מגיעים עצי התמר למצרים. שם הם הופכים לסמל דתי ולאחד מסימני הפריחה. בהירוגליפים מצריים מייצג ומסמן ענף תמר את השנה החדשה. הפיניקים, שנתנו לעצים את שמם המודרני בלטינית, מפיצים אותם עוד יותר ממזרח לאגן הים התיכון ובהמשך גם לצפון אפריקה.
בתנ"ך, ארץ ישראל מתוארת כ"ארץ זבת חלב ודבש". ו"דבש" בהקשר זה אינו דבש דבורים אלא דבש תמרים - זה שנכלל גם בשבעת המינים. יריחו כונתה "עיר התמרים". בממצאים ממערת קומראן, ליד ים המלח, נמצאו גרעיני תמר בני 2,000 שנה. בשנת 2005 הצליח צוות מחקר ישראלי להנביט כמה מהם ולגדל מהם עץ חי, שקיבל את השם "מתושלח".
כשהתפשטו הכיבושים הערביים במאות ה-7 וה-8 לספירה, עצי התמר נוסעים איתם. הם מגיעים לספרד, לצפון אפריקה ובסופו של דבר גם לדרום אסיה.
הפסוק במסורת האסלאמית שמציין את הדקל כ"עץ ברוך" תרם להפצתו בכל הרחבת העולם המוסלמי. בספרד כיום, בעיר אלצ'ה (Elche), עדיין עומד יער תמרים עתיק שהגיע ממסורת ערבית זו ואף הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו (UNESCO).
המהפכה התעשייתית תשנה לימים גם את עולם התמרים. בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, מתחילים החוקרים לפתח זנים משופרים, למצוא ולפתח שיטות השקייה מתקדמות ולייצא תמרים בקנה מידה גדול.
במאה ה-20 ארצות הברית מביאה עצי תמר לקליפורניה ובסופו של דבר קמה תעשיית תמרים משגשגת בעמק קואצ'לה (Coachella Valley).
היום, עומד הייצור העולמי על למעלה מ-9 מיליון טון בשנה. מצרים, ערב הסעודית, איראן ועיראק הן המגדלות הגדולות של תמרים. בעיראק לבדה היו פעם 30 מיליון עצי תמר, אבל עשרות שנות מלחמה ורשלנות הורידו את מספרם לכ-9 מיליון.
עץ התמר שרד לאורך ההיסטוריה את הכל: מלחמות, שינויי אקלים ואימפריות שקמו ונפלו. הוא, לעומתם, עדיין ממשיך לצמוח, לגדול ולהניב המון תמרים מזינים ומלאים אנרגיה.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes

תמרים ובני אדם מהלכים יד ביד במשך אלפי שנים. קשה לחשוב על המזרח התיכון ללא הפרי המתוק, הארנגטי והקל לנשיאה הזה. היהדות רואה בפרי עץ התמר, את אחד משבעת מיני הפירות שארץ ישראל השתבחה בהם.
אז ברור שתמר, או ליתר דיוק תמר מצוי (Date palm), הוא מהגידולים החקלאיים החשובים באזורי האקלים החמים והיבשים, מהמזרח התיכון, דרך צפון אפריקה ועד לאזורים מדבר נוספים.
עתיק, זקוף וגבוה, התמר המצוי הוא עץ פרי בסוג תמר ממשפחת הדקליים. זהו עץ דו-בֵּיתי, בעל עצים זכריים המאבקים את עצי הנקבה שבהן יגיע בהמשך פרי התמר.
יכולת השרידות הגבוהה שלו מאפשרת לעץ התמר לשרוד תנאי יובש וחום גבוהים. אך מנגד, התמרים רגישים לשינויים במפלס מי התהום ולאיכות המים בסביבת בית השורשים שלהם.
פרי התמר ידוע בשרידותו הארוכה (יכולת שימור ללא קירור או איחסון מיוחד) ובהיותו בריא מאוד. פרי התומר עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק לאדם אנרגיה מיידית. מובילי השיירות במדבריות היבשים נהגו לשאת תמרים כצידה משמעותית לדרך הארוכה וכספק אנרגיה מיידי בשעות העייפות.
לכן הפך התמר לכל כך מבוקש במסורות של שלושת הדתות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מה שיוצר לו גם בימינו ביקוש רב, במיוחד באירועים מיוחדים ובחגים של הדתות הללו.
היסטוריונים ונוסעים יוונים, רומים, ערבים, פרסים, צלייני מסעי הצלב ויהודים בכל הדורות מציינים את איכותם המשובחת של תמרי יערות עין-גדי ובקעת בית-שאן
כיום מרבית עצי התמר המצוי בישראל הם מתורבתים ותמר המג'הול הישראלי והטעים הוא פופולרי בארץ ובעולם במיוחד. מעצי תמר הבר, לעומת זאת, נותרו מעט בארץ, בנגב הנמוך, בערבה ובאזורי ים המלח ובקעת הירדן. הם גדלים בסמוך למעיינות ולמלחות במדבר אך נמצאים בסכנת הכחדה חמורה.
#גדיד
קטיף התמר נקרא "גדיד" ועונת הגדיד נמשכת כחודשיים ודווקא בשני החודשים הלוהטים ביותר בשנה - חודש אוגוסט וספטמבר שאחריו. החום הכבד מעיק על הגודדים ולכן את עיקר מלאכת הגדיד הם עושים מוקדם בבוקר.
#החזרת זנים לחיים
בישראל, חשוב לדעת, הצליח צוות בראשות חוקרות מבריקות מהמרכז לחקלאות בת קיימא במכון הערבה הסביבתי של קיבוץ קטורה להחזיר לנו את פרי התמר המקראי.
במכון הצליחו להנביט זרעי תמרים מזן נכחד מתקופת בית שני שהתגלה במדבר יהודה. את 32 הזרעים מצאו בחפירות הארכיאולוגיות במערות קומראן ומהם הצליחו להחיות ולגדל זנים קדומים של התמרים שאכלו אבותינו, בתקופה שלפני החורבן והגלות.
עץ תמר המצוי (עברית):
https://youtu.be/kIqvL13bgRo
כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):
https://youtu.be/TitTfnRtaNg
מטע תמרים בישראל (ללא צליל):
https://youtu.be/vtMC0px4QMM
גדיד בקיץ:
https://youtu.be/vjDWaOOtVLY
מצגת וידאו על תמרי הערבה שלנו (ללא מילים):
https://youtu.be/ZBK2Io4isKw
השיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):
https://youtu.be/dmcXpGnBuLE
והגדיד הטכנולוגי והאנושי בישראל (עברית):
https://youtu.be/UTRDupQD2BM?long=yes
תמרים

עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים (Palm trees) בארצות שמהן באו. עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהעצים הגבוהים ביותר. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".
ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ואחרים יזכירו ויספרו על "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירו "מסביב למדורה" על הפלמ"ח.
עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.
התמר הוא גידול חקלאי נפוץ במיוחד באזורים של אקלים חמים ויבש עד מדברי, דוגמת המזרח התיכון וצפון אפריקה.
בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.
כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו בישראל וחלקם גם במדינות המערב. חלקם גדלים בישראל בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי.
אך מרבית הדקלים הם עצים מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית (שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב), וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.
#שימושים עתיקים
במוצרי הדקל עשו שימוש גם לייצור תרופות וגם בפולחן הדתי של דתות שונות.
ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.
הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.
מגוון של עצי הדקל מהיפים בעולם:
https://youtu.be/Pmx1t9gmK_U
קולומביה - עצי הדקל הגבוהים בעולם:
https://youtu.be/0zNkVybr8aE?t=4m04s
משתלה עם דקלי זנב שועל:
https://youtu.be/XtBhI4Cbuz8
ורעיונות דקלים לגינה:
https://youtu.be/IjH3iqycT6w?long=yes

שבעת המינים (Seven Species) הם שבעת הצמחים שבהם השתבחה ארץ ישראל בתנ"ך: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.
ואכן, שבעת המינים הופיעו בפסוק בספר דברים שמנה אותם כגידולים המתארים את פוריות החקלאות של ארץ ישראל: ”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.“ (דברים, ח', ז'–ח').
אבל רגע - אם זה דבש אז למה תמר? התשובה היא שהדבש שהפסוק כיוון אליו אינו דבש דבורים, אלא דבש תמרים, כלומר העסיס שמופק מפרי התמר - לכן מדובר בתמר.
מה טוב בהם?
אז נתחיל בחיטה ושעורה, שהם 2 הדגניים שעמדו בבסיס התזונה בארץ ישראל הקדומה. מהחיטה הכינו לחם לבן ועוגות, בעוד השעורה שימשה לחם כהה ולצידו מאכל לבהמות. השעורה בשלה מוקדם יותר ואם קציר השעורה מסמן את תחילת חג הפסח, קציר החיטה מסמן את חג השבועות.
הגפן, התאנה והרימון הם פירות שגדלו בשפע בארץ ישראל הקדומה. ענבים שימשו לייצור יין, שהיה אז משקה יומיומי ולא מותרות. התאנה הייתה מהפירות הנגישים ביותר ונאכלה טרייה או מיובשת, כשעוגות תאנים משמשות אז כמזון מרוכז לנוסעים והולכים בדרכים.
הרימון, עם מאות הגרגרים שבו, הפך לסמל פוריות ושפע ועיצוביו מופיעים על מעיל האפוד של הכהן הגדול.
הזית הוא אולי המין שהשאיר את החותם הגדול ביותר. שמן זית שימש לא רק לאוכל אלא גם להדלקת מנורות, לטיפוח הגוף ולמשיחת מלכים וכוהנים. עצי זית בארץ ישראל יכולים לחיות אלפי שנים ויש עצים באזור הגליל שגילם מוערך ביותר מ-1,000 שנה.
התמר סוגר את הרשימה בתואר "דבש". עצי תמר גדלו בעמק הירדן ובאזור ים המלח, כשפרי התמר המתוק מספק אנרגיה מרוכזת. מיצוי התמרים שימש כממתיק ביומיום, בתקופה בה סוכר לבן לא היה קיים.
בחקלאות ארץ ישראל נראה שכל אחד משבעת המינים קשור בעונת השנה החקלאית שתואמת את הבשלתו - על פי לוח גזר. ארבעה מהם גם זכו לשמות קטיף משלהם: בציר הענבים, מסיק הזיתים, גדיד התמרים וארייה הוא קטיף התאנים.
בהלכה היהודית קיבלו שבעת המינים מעמד מיוחד. יש חובה לברך עליהם ברכה מיוחדת לאחר האכילה ויש מצווה להקריבם לבית המקדש, מה שעשו מהביכורים, כלומר מהפירות הראשונים של העונה.
כמובן שגם כיום נהוג לאכול משבעת המינים בחג השבועות.
ואגב, ארבעת הפירות העבריים שנכללים בשבעת המינים אך זכו לפעלים ייחודיים להם, שיתארו את הקטיף אצלם:
קטיף הענבים נקרא בציר
קטיף הזיתים - מסיק
קטיף התאנים נקרא אֲרִיָה
קטיף התמרים הוא גדיד.
מייצרי הדבש של העולם העתיק.
ראו פירוט של כל המינים הללו בתגית "שבעת המינים".
הנה שבעת המינים עם הסבר לילדים (עברית):
https://youtu.be/7cWVwGOy7mk
מבט לשבעת מיני הארץ (ללא מילים):
https://youtu.be/vJbJKA0eNQE
שיר לילדים על שבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/7YmYHPM4R3k
ומירי אלוני להורים (עברית):
https://youtu.be/1eWMx3Zn5ME
כמה יתרונות בריאותיים בשבעת המינים (עברית):
https://youtu.be/-NWjSNU-XZ0
ועזריה אלון מסביר מדוע נבחרו דווקא שבעה אלו (עברית):
https://youtu.be/J8_xRfFMJVw?long=yes

פרשת הדקל במדבר מתחילה בשליחות של המרגל היהודי אבשלום פיינברג, שיצא למצרים לפגוש את מפעיליו הבריטיים בעת שאהרונסון שהה באירופה. אבשלום פיינברג היה מי שהקים ביחד עם ד"ר אהרון אהרונסון את מחתרת הריגול ניל"י. פיינברג, שריגל כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים במלחמת העולם הראשונה, יצא דרך חצי האי סיני לכיוון מצרים. עימו יצא יוסף לישנסקי ושניהם היו מחופשים לבדואים.
השניים תעו בדרכם בליל ה-19 לינואר ופגשו בדואי שזיהה אותם כמתחזים. הבדואי דרש מהם לבוא עמו ולהסגיר את עצמם לטורקים. הם התנגדו לו והבדואי דיווח על כך לתורכים. משלחת חיפוש של חיילים טורקים ועשרות בדואים מצאו את פיינברג ולישנסקי וניהלו עימם קרב. אבשלום פיינברג נהרג עם החיילים בקרב ולישנסקי הצליח להימלט. הבדואים קברו את גופתו של פיינברג. במהרה הסתבר שהתמרים שהיו בכיסו נבטו והם הפכו במהלך השנים לעץ דקל. על פיו זכרו הבדואים את מקום קברו של "היהודי".
שנים רבות אחר-כך, לאחר שמדבר סיני נכבש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים, סיפרו הבדואים לחיילי צה"ל על קבר היהודי והצביעו להם על הדקל. בחפירה התגלה השלד של אבשלום פיינברג והועבר לארץ. במאי 2009 ניטעו בישראל חוטרים מהדקל, הן ליד קברו בהר הרצל והן בבית פיינברג בחדרה - המוזיאון שמנציח את סיפורו של אבשלום וסיפור משפחתו.
הנה סיפור הדקל שנולד מכיסו של אבשלום הגיבור במילות אחותו (עברית):
http://youtu.be/9wEsPq3CDrk
השיר "אלף נשיקות" שמבוסס על מכתב שכתב אבשלום פיינברג לאהובתו (עברית):
https://youtu.be/Q-eorUYhd10
ומנגינת "אלף נשיקות" שהלחין צביקה פיק למכתב שכתב אבשלום לאחת משתי האחיות אהרונסון (עברית):
http://youtu.be/WrlDqetDWBM