» «
עננים
למה העננים שטים בשמיים?



העננים (Clouds) נראים כאילו הם שטים בשמיים ובאמת הם נדחפים על ידי הרוחות. כשהרוח חזקה מאד, שטים העננים במהירות רבה ואם הרוח חלשה, הם נעים לאיטם בשמיים.

פעמים רבות יכולה הרוח לדחוף את העננים שמעל לים אל היבשה ואז קורה לא פעם שיורד גשם.


הנה סרטון קפיצות זמן של עננים:

https://youtu.be/u36TMuT504k
דהירה
איך הסוסים דוהרים כל כך מהר?



הסוס הוא בהמה גדולה בעלת ארבע רגליים המסוגלת לפתח מהירויות ריצה גדולות. למעשה, הסוסים (Horses) הם מבעלי החיים המהירים ביותר. ריצתם של הסוסים נקראת דהירה.

סוד דהירתם המהירה הוא בעצמות הרגל של הסוסים. יש להם בעצמות פרופורציות שמקנות להם יכולת דהירה מצוינת. האמריקנים נוהגים לומר עליהם "אין רגל, אין סוס".

מאז שהסוסים בויתו, כפות רגליהם הם איברים שזוכים לטיפוח מיוחד של האדם. על החלק החיצוני של הפרסה, כף רגלו של הסוס שעשויה מחומר שדומה לציפורן האנושית, מחברים פרסות מתכת. הפרסות הללו הן מעין סנדלי מתכת, המונעים שחיקה והתבלות של כפות רגליו של הסוס, במיוחד לאור המרחקים שהוא גומע בשירות האדם.

אבל לא הפרסה היא שהופכת את הסוס למהיר כל כך. יש לו את זה בטבעו. דוגמה טובה לריצתו הטבעית של הסוס היא בסוסי המוסטנג, סוסי הבר הפראיים של אמריקה. אלה הם סוסי פרא חופשיים, לא-מבויתים, שהם מהירים.


הנה דהירת הסוס:

https://youtu.be/apXGSzStESI


ועוד סרטון יפה להפליא של סוס גוהר:

https://youtu.be/lq2REad-o0Y


דהירת הסוסים:

https://youtu.be/-S4oaoKp0ak


וסרטון המשלב הרבה סוסים שרצים במהירות:

https://youtu.be/oAvXifPa_V0
דולפין
איך הדולפינים שוחים?



אמנם הם חיים בים, אבל הדולפינים הם יונקים. ועדיין, גם בהיותו יונק, הדולפין שוחה ממש כמו דג ואף טוב מהרבה דגים אחרים שבים.

לדולפין יכולת שחיה מצוינת במיוחד. זנבו והסנפירים שלו מאפשרים לו שחיה קלה למרחקים גדולים. הזנב העולה ויורד מניע אותו במים היטב והסנפירים מסייעים לו בכיוון.


הנה שחיית הדולפינים מלמעלה:

http://youtu.be/JZV0wcS8ctM


סרטון של שחייה עם הדולפינים:

http://youtu.be/s_Z8JHXuQ9k


ושחייה עם דולפינים:

http://youtu.be/MFgSjruP7DQ?qr=yes
דיוויד בואי
מהו סוד האמנות החכמה של דיוויד בואי?



רבים לא מודעים לכך שדיוויד בואי היה הזיקית הכי בולטת בסוונטיז והאיש הכי מקורי ורב צדדים של התקופה. גם בעשור בו כיכבו דמויות כמו הטווס הווקאלי פרדי מרקורי ולהקות מחופשות כמו Kiss הוא היה הדבר הכי מוחצן, צבעוני, שלא לדבר על פוטוגני להפליא ואייקון תרבותי כמעט מהרגע הראשון.

האיש שהגדיר את עצמו לא פעם כ"מכלילן", ג'נרליסט באנגלית, היה סוג של איש רנסאנס בחייו. הוא הרחיב את המוסיקה בעזרת תיאטרון, ריקוד, אופנה, איפור וסטורי טלינג, שלא לדבר על הופעות מעולות בקולנוע.

אין הרבה אמני פופ או רוק שידעו כמוהו לספר סיפור - גם בשירים שלו וגם בסיפור שלו עצמו, באלבומי הקונספט או בתיאור הדמויות הבדויות שמי שיזכה בכינוי "האיש בעל 1,000 הפרצופים" יצר, דוגמת "זיגי סטארדאסט", "אלאדין סיין", "הדוכס הלבן", "גובלין קינג" מ"לבירינט" וכמובן "מייג'ור טום" וההוא עם הרטייה השחורה על עינו.

הוא נוהג להמציא את הסיפור הבסיסי של כל דמות כזו. את השאר, הוא אמר פעם בראיון, משלימים לו המעריצים.

את רצף הדמויות הכמו סכיזופרני שלו הוא מייצר ודאי בהשראת אחיו למחצה, טרי ברנס, מקור ההשפעה התרבותי הגדול של ילדותו, מי שיכיר לו את הג'אז וכנראה היחיד שהצליח להפוך ילד שכונה מבריקסטון כמוהו לכוהן התרבות של דור שלם.

בואי היה יוצר, זמר, נגן, צייר, תסריטאי, שחקן, פסל, רקדן וללא ספק גם פילוסוף - האיש המוכשר הזה רקד על כל חתונה אפשרית עבור אדם יצירתי עם סקרנות בלתי נלאית כמו שלו.

כמו ג'ון לנון, גם הראיונות עם מי שבחר את השם בואי על שם סכין הקומנדו בעלת שני הלהבים, היו מפגן של הומור מקורי ונונשלנטי שרק מעיין מתפרץ מילדות אפורה יכול להציע.

עם לבוש שאיש לא העז ללבוש לפניו הפך בואי די מהר לאייקון אופנה מטורף וסמל ביסקסואלי ראשון מסוגו בעולם הפופ. הוא פיזר רמיזות מיניות, הופיע בבגדי נשים, רקד בשמלות והתראיין בשילובים של בגדי גברים ונעליים נשיות. כך עורר סקרנות, התלהבות והמון עניין תקשורתי ונתן כוח לדור שלם להיות מי שהוא.

האומץ לעלות כך לבמה או להתראיין כמוהו היה עצום. הוא תפס בסוונטיז את כל רוחב הדלת שהביטלס פתחו לפניו באיך מתראיינים לעיתונאים שנותרים בפה פעור למשמע התשובות שלו לשאלות צפויות - במחוות ומימיקה סרקסטית ותשובות מפילות אך מנומסות. הם ניסו להבין את התופעה והוא הראה שוב ושוב עד כמה זה יהיה קשה אף יותר.

הוא עתיד היה להחליף דמויות וסגנונות ללא הפסקה. בניגוד לכוכבי רוק שמגלים שמשהו מצליח ואז דבקים בדיוק בו, דיוויד היצירתי והסקרן לא קופא על השמרים ולא נח לרגע. שוב ושוב הוא ממציא את עצמו, גם מוסיקלית וגם בסיפורים, בדמויות, לבוש ואפילו באיפור שלו.

הופעות? קליפים? - הכל אמנות. רגע הוא מזמר לגולגולת אדם כאילו שיחק את המלט השייקספירי, רגע מרקד בבגדי אופנת חלל מבהיקה, משלב דמויות ואסוציאציות מתיאטרון האבסורד או הקאבוקי היפני או מחבר טקסטים ומסרים באסכולת בורוז של ה"קאט אפ" (בקרוב יעלה הערך).

אין ספק שהעושר התרבותי של מי שגדל על הספר "בדרכים" של נביא הביט קרואק, על הג'אז של ג'ון קולטריין ושאר סמלי הביטניקים באשר הם, הוא לא היה מוזנח או זרוק כמוהם. הוא פשוט הציע את הדור הבא של תנועת הביט.


בואי עם כמה מהדמויות ואינסוף התיאטרליות ב"האיש שמכר את העולם":

https://youtu.be/PdlU8e9wBIE


דיוויד בואי רוקד:

https://youtu.be/2KcOs70dZAw


הפסיפס המדהים שהוא הפגין לאורך הקריירה שלו בא היטב לידי ביטוי בסרט המעולה שנעשה עליו:

https://youtu.be/sxzG8P7akuk


אבל לפני הכל זה הקסם האישי, העיניים בשני צבעים שונים והתחכום הנונשלנטי - גיבור רוק כמו "Heroes":

https://youtu.be/bsYp9q3QNaQ


והדמויות שהוא ברא כדי לייצג אותו והפכו אותו לאייקון אופנה וגיבור ספק גיי ספק בי ובכל מקרה פורץ דרך:

https://youtu.be/QSKCfX-Stn8?long=yes

תנועה

אמנות קינטית
מהי אמנות קינטית?



האמנות הקינטית (Kinetic art) היא אמנות השוברת את ההנחה שפסלים צריכים להיות דוממים, בכך שהיא משלבת בהם תנועה.

אמנות קינטית היא אמנות המבוססת על תנועה הבאה לידי ביטוי בדרך כלל בפסלים סביבתיים. במקום לפסל אותם כפסלים דוממים, כוללים בהם האמנים הרבה חלקים נעים.

יצירותיהם של האמנים הקינטיים מגוונות. מהאשליות של האמן ויקטור וסרלי, דרך מגדלי התאורה הקיברנטיים של שיפר, תפלצות החול של תיאו יאנסן, הפיסול קינטי מפזר האור של מוהולי מוג'י ועד הפסלים הדינמיים של אנטוני הו והמזרקה של יעקב אגם הישראלי - הן מפתיעות, מרתקות ולא פעם מעוררות חיוך גדול.

יש באמנות הקינטית הוספה של ממד הזמן והחלל ליצירת האמנות. הזרם הזה הוא תוצר ברור של החיבור בין הההתפתחות הטכנולוגית והיצירה המודרניסטית.

על אף שמדובר באחד התחומים המודרניים והמוכרים משנות העשרים של המאה הקודמת ועד האמנות החדישה ובת זמננו, מקור השם "קינטית" הוא מהמילה היוונית "קינמה", שפירושה תנועה.

הכוח המניע יכול להיות אמנם מלאכותי, אבל לעיתים קרובות מה שמניע פסלים כאלו היא הרוח והפסלים הקינטיים משתנים לפיה.


#סוגי היצירות הקינטיות
יצירות קינטיות יהיו לא רק דו-ממדיות, כמו הציור, אלא גם תלת-ממדיות, כמו פסלים.

מקור התנועה בהן יכול להיות מגוון. ביצירות הקינטיות נכללות יצירות המונעות באנרגיות חיצוניות דוגמת אנרגיית הרוח, או כל פי עקרונות פיזיקליים כמו כוח הכבידה ועד למנועים ייעודיים.

תפקיד הצופים שונה בהן לא פעם. יש מהן לא מעט יצירות שניתנות לשינוי בידי הצופים ואף כאלה שמזמינות ומעודדות אותם לקחת חלק בהפעלה שלהן.

לעתים תנועת הצופים היא שמחוללת את התנועה - לא מעט יצירות, כמו יצירות האופ- ארט (Op Art) הן סטטיות, אבל כוללות אשליה של תנועה. הן בעצם כוללות אפקטים אופטיים מסוימים שמציגים תנועה. המעניין בהן הוא שהתנועה הזו מתרחשת לא ביצירה עצמה, אלא בעיני הצופים, תוך כדי תנועתם במרחב שמסביב ליצירה ובזוויות הראיה שמהן הם מביטים בה. בולטים בזרם זה הם אמנים כמו וזרלי, סוטו ויעקב אגם.


כך יוצרים את האמנות הקינטית:

https://youtu.be/nxdcj2tLQGE


דוגמאות ליצירות קינטיות המשתנות עם הרוח:

https://youtu.be/NGUqk497JyY


אחת מתפלצות החול הקינטיות של תיאו יאנסן:

http://youtu.be/MYGJ9jrbpvg


הוא מסביר:

https://youtu.be/PIbk4AKFMTc


גן פסלים קינטיים בסנטה פה:

https://youtu.be/HHo04f2a3Wo?long=yes


ועוד אמן קינטי מסביר:

https://youtu.be/ROP45rjvOHg?long=yes
שחייה בדגים
איך הדגים שוחים?



רוב הדגים שוחים על ידי הזזת גופם מצד לצד, כשהזנב שלהם דוחף קדימה והסנפירים שבצידי גופם מונעים מהם לשקוע או לבלום את התנועה.


הנה דגים שוחים באקווריום מהגדולים בעולם:

http://youtu.be/u7deClndzQw
חלזונות
איך החילזון נע ואיך השתמשו בו בימי קדם?



החילזון (Snail) מתגורר בתוך קונכייה, שנוצרת וגדלה מחומרים שגופו מפריש. כשהוא חש סכנה, או כשחם לו, החילזון נכנס לתוך הקונכייה שלו. בתוכה הוא גם ישן כשהוא עייף.

החילזון ידוע כמחסל גינות וצמחים. ואכן, הוא יכול לאכול כמויות ענקיות של עלים וירקות. הסוד הוא בפיו, שיכול להתרחב לגודל ענקי ביחס לגופו. על לשונו יש לו אלפי שיניים חדות וזעירות, שבעזרתן הוא לועס ומרסק את המזון.

מצד שני, עוד משחר האנושות, אכלו בני האדם חלזונות והכינו מהם תרופות לטיפול בכאבים ומחלות.

החילזון הוא בעל חיים חירש והוא אינו שומע דבר. בראשו יש לו 4 מחושים, ובעזרתם הוא מבחין בין אור לצל. את מזונו ואת דרכו בעולם הוא מוצא בזכות חוש הריח המפותח שלו. את רוב הפעילות שלו עושה החילזון בלילה, או בשעות נעימות, כשהטמפרטורות בהן לא חמות.

אבל איך החילזון נע עם הקונכייה שמעליו, ממקום למקום?

ובכן, גוף החילזון בנוי בצורה של מעין רגל עם שרירים, שהוא מכווץ ומשחרר. בזכות תנועת הגוף-רגל הזה הוא נע לאיטו, ממקום למקום. הוא גם מפריש ריר בזמן התנועה. הריר הזה מקל עליו את התנועה ומונע מגופו הרך פגיעות ונזקים בזמן שהוא נע ממקום למקום.

הריר שהוא מפריש כל כך טוב ומונע כל כך הרבה נזקים, עד כדי כך שהוא מונע ממנו פגיעה, אפילו כשהוא נע מעל זכוכיות חדות או נוגע בסכין גילוח. בריר הזה, אגב, משתמשים בתעשיית הקוסמטיקה לייצור של קרמים שמונעים קמטים.

מה שמזכיר שלחלזונות היה בכל מקרה שימוש רב במהלך ההיסטוריה של הרפואה העממית. בעולם העתיק הם היוו מרכיב של ממש ביצירת תרופות ומשחות לטיפול במחלות וכאבים מגוונים.

גם ליופי השתמשו בחלזונות בימי קדם. משחו אז את הפרשותיהם, מה שנקרא ה"סליים" שיוצא מהם, על עור הפנים.

מכל מקום, יש בעולם מעל 60,000 מינים של חלזונות. בעבר עוד היו ונכחדו מינים רבים נוספים.

אגב, אנו מתייחסים אל החילזון בתור זכר, אבל החלזונות הם בעצם גם זכר וגם נקבה. לכן ניתן להתייחס אליהם גם כזכר וגם כנקבה. נסו לומר "החילזון נעה ממקום למקום..."


הנה סוד התנועה של החלזונות (עברית):

https://youtu.be/MTG4C43ODpE


שימושי היופי ב"סליים" של החלזונות:

https://youtu.be/ac_iW3iA01E


המסע המופלא שלו הוא די דביק:

https://youtu.be/5qmAoTSw63w


ואפשר גם לעשות מרוצים עם חלזונות:

https://youtu.be/FGZv3VDOnDA
יבשתן
מהו דג היבשתן שיכול ללכת על הבוץ בזמן השפל?



מה עושה דג שאת רוב זמנו נאלץ לבלות כשהים בשפל? - היבשתנים (mudskipper) הם דגים שבזמן השפל גוררים את עצמם על הבוץ. זוהי כמעט הליכה, כשהסנפירים דמויי הרגליים שלהם משמשים לתנועה ומאפשרים להם לצוד סרטנים וחרקים.

תאי הזימים של היבשתן מלאים במים וכך הם מאפשרים לו לנשום גם כשאינו במים. זה אינו סוג של דו-חיים, שיכול לחיות גם על היבשה וגם במים, אבל זה סוג של אמצעי הישרדות לדג, שמאפשר לו לשרוד גם בבוץ ומעט מים.

פרצופם מעיד משהו על יכולותיהם של היבשתנים. פניהם נעים במראה בין צפרדע למפלצת קדומה. מן הסתם מובן שהדג הזה זכה לשמו, "יבשתן", בזכות יכולתו להתקיים ביבשה.


הנה היבשתנים מגיחים מהבוץ ומהלכים עליו:

https://youtu.be/CAQuoH_fOWM


הסבר על תכונותיו המיוחדות של היבשתן:

https://youtu.be/EdzQ9wEOElw


טריטוריאלי וממש לא פראייר - היבשתן הוא בעל הבית של האזור ולא רק בהישרדות:

https://youtu.be/aAz7iMcC8e0


והילוך איטי של מאבק בין יבשתנים על טריטוריה מדגים את היכולת התנועתית המעולה שלהם:

https://youtu.be/NdpDNx2p67E


מעבר חצייה
מתי הומצא מעבר החצייה?



מעבר חצייה (Pedestrian crossing) הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות.

מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום בו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל.

בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.

מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני מעל אלפיים שנה. בחורבות העיר הרומית פומפיי, למשל, אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית כמו של פסי מעבר החציה שאנו מכירים כיום. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב מבלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.

עם זאת, מעברי החצייה הבטיחותיים, כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש הפכה עניין מסוכן.


כך נראים מעברי חצייה במזרח הרחוק כשההמונים חוצים בצומת סואן:

https://www.youtube.com/watch?v=apI6U82ScL0


הדרך לחצות נכון במעבר החצייה:

https://www.youtube.com/watch?v=WgCCdMaPJng


ושיר קצר על מעבר חצייה:

https://www.youtube.com/watch?v=JhLstEJulx0
מה ראו הצופים במכשיר הזואיטרופ?



זואיטרופ (Zoetrope), או זואטרופ כמו שלעיתים כותבים בטעות בעברית, הוא מכשיר בצורה של תוף חלול, שבו מספר גדול של חריצי הצצה. הזואטרופ הציג בתוכו סדרת ציורים במספר זהה לחרכי ההצצה, עם רצף של מצבי תנועה.

מבט אל חריצי ההצצה, תוך כדי סיבוב התוף, הציגה אשלייה של תנועה רצופה.

פירוש השם "זואטרופ" הוא ביוונית עתיקה "גלגל החיים" ("זואי" ביוונית פירושה חיים).


הנה סוס בדהירתו, מסוג הסרטונים המצויירים שהוצגו בזואיטרופ:

http://youtu.be/SBg6dAE3mI0


עוד זואטרופ מרגש:

https://youtu.be/SqCPFuxhn80


סרטוני זואיטרופ רבים ברצף:

http://youtu.be/fG6ywByMAyE


והנה זואיטרופ מודרני שיצרה חברת הסרטים פיקסר, כדי להדגים את התנועה הנוצרת מהרצה מהירה של דמויות:

http://youtu.be/5khDGKGv088
כיצד פועל הרמזור?



כמו שוטר התנועה של פעם, הרמזור הוא המצאה מצוינת שמכוונת את התנועה. רמזורים פשוטים מתחלפים מדי כמה דקות ובכל פעם מאפשרים לצד אחר של הצומת לנסוע. רמזורים בצמתים עמוסות יותר מחוברים למערכות ממוחשבות, שמקבלות אות אלקטרוני מחיישנים הנמצאים מתחת לכביש על עומס התנועה. בעזרת המידע שמועבר אליהם מהצמתים השונות, "מחליטים" המחשבים כיצד יופעלו הרמזורים, כדי למנוע פקקי תנועה.


כך פועל הרמזור המודרני:

https://youtu.be/otGPYEJvUk4


בכל אזור יש חדר בקרה ממוחשב ומקושר לרמזורים:

https://youtu.be/GmpwWHHqSqQ?t=14s


מתחת לכביש יש משקל ששוקל את כלי הרכב ומערכת שקובעת לפי הנתונים כמה זמן לתת אור ירוק:

https://youtu.be/lZtOgqbNMVE


סרטון אנימציה שמסביר על הדרך שבה פועלת מצלמת הרמזור:

http://youtu.be/3KFFGDbeMHs?t=3s


על מצלמת הרמזור:

http://youtu.be/8XoTvbqsT68?t=4s


ופרק הרמזורים מהסדרה "חיפזון וזהירון":

http://youtu.be/y9YjWJZwjFQ?long=yes
מהו צילום פאנינג העוקב אחרי האובייקט?



צילום פאנינג (Panning) הוא צילום בו עצם מרכזי (כמו בן אדם, כלי תחבורה, או בעל חיים למשל) נראה ברור, בעוד הרקע שלו או עצמים אחרים נראים "מרוחים" לכיוון שבו העצם המרכזי נע.

פאנינג הוא צילום סטילס, פריים בודד בו מצליחים להעביר למתבונן תחושה של תנועה. הוא נקרא בעברית גם "מצלמה עוקבת".

היופי בתמונה בה האובייקט הנע הוא חד וברור, בזמן שהרקע מסביבו מטושטש היא תחושת המהירות והתנועה שיוצר האפקט הזה.

צילום תנועה כזה, המייצר תמונות פאנינג מרשימות, אפשר למצוא בסגנונות צילום רבים הכוללים תנועה. מצילום רחוב, צילום ספורט, צילום טבע, צילום בעלי חיים ועד צילום תחבורה.

מטרתו תהיה תמיד להקפיא רגע בו עצם מרכזי ברור וחד נע, על רקע ש"נמרח" או טושטש בכיוון תנועתו.


#טכניקת הצילום לצלמים
טכנית, כדי להדגיש את התנועה של האובייקט המרכזי, על הרקע המטושטש עקב התנועה, מצלמים במהירות סגר נמוכה.

השיטה היא לעקוב אחרי האובייקט שבתנועה, תוך כדי שמצלמים את התמונה. או במילים אחרות - לצלם תוך כדי הזזת המצלמה בכיוון שבו העצם נע.

אגב, אין הכרח שהאובייקט שצילמנו יהיה תמיד בפוקוס מושלם. כן חשוב שהוא יהיה בפוקוס טוב יותר ביחס לרקע המרוח מסביבו. במקרים רבים יש אפילו מצב שמריחה קלה של האובייקט אפילו תוסיף ל"תנועתיות" של התמונה, לאפקט התנועה שבה.

וכרגיל כדאי להביא איתנו סבלנות. אמנם הטכניקה לא ממש מסובכת, אבל בהחלט תמונות רבות ייכשלו עד שרוכשים את הניסיון ומגיעים לפריימים מוצלחים ולמיומנות של ממש.


#תרגול
אז ככה: נכוון את מהירות התריס במצלמה ל-1/30 (אם מצלמים בסמארטפון אז כדאי 1/50) שמתאים לחלק גדול מצילומי הפאנינג. הכלל יהיה מכאן: לעצמים מהירים יותר - מהירות תריס גבוהה יותר.

השיטה אומרת שמתמקמים מול האובייקט שהחלטנו לצלם בתנועה ומתחילים לעקוב אחריו עם הפוקוס. אגב, משום שהפוקוס במרבית המצלמות מגיב הרבה יותר מהר עם מסך אחורי כבוי, נצלם דרך העינית ולא עם המסך האחורי של המצלמה.

יופי. אז נניח שאנחנו מצלמים אופנוע בנסיעה. איך שהוא מתקרב אלינו, ניתן חצי לחיצה על הכפתור ונמשיך את המעקב אחריו, עם נקודת הפוקוס עליו.

חשוב לזכור שככל שהאופנוע קרוב אלינו, תעלה המהירות היחסית שלו. זה אומר שכדי לעקוב אחרי האופנוע המתקרב, נצטרך להאיץ בהתאם ובהדרגה גם את תנועת המצלמה שממוקדת בו. ואגב, התנועה ביחד עם האופנוע תהיה באמצעות סיבוב המותניים שלנו ולא בצעדים מסתובבים.

ממש חלקיק שניה לפני שהאופנוע מגיע ל-90 מעלות מאיתנו (כלומר לא יהיה מולנו אלא באחד הצדדים), נלחץ על המחשף ונצלם 3-5 תמונות - בתקווה שאחת מהן תהיה פריים ה"וואו" הבא שלנו.


מה זה פאנינג? (עברית)

https://youtu.be/LyFmIKrtAN8


מדריך פאנינג מעולה:

https://youtu.be/hPhkC3AbA2M?t=1m19s


צילום עוקב ואחריו שיפורים בתוכנות:

https://youtu.be/IEgnctEnlh8


אפשר לצלם פאנינג גם בסמרטפון:

https://youtu.be/Y_fcK85UWOE?t=1m34s


דוגמאות של פאנינג סמארטפון:

https://youtu.be/wX_BnPTdrqA


ומדריך מקיף על צילום פאנינג:

https://youtu.be/CfhcQTRkMSs?long=yes
מהם השרירים שבגופנו ואיך הם פועלים?



השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומשמשים להנעת האיברים השונים. אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים שמחייבים תנועה. גם ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.

השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון, לחייך ולעשות כל תנועה ופעולה אחרת שאנו רוצים.

בלי שרירים שום יצור אנושי לא יכול לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.


הנה סרטון על השרירים (מתורגם):

http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s


אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:

https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s


והשרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:

https://youtu.be/SobAPTAAX1s
מה ההבדל בין כיכר ומעגל תנועה?



כיכר, או כיכר תנועה, היא שמו העממי של מעגל התנועה. זהו מעין צומת עגולה, ללא רמזורים. בשנים האחרונות הפכו מעגלי התנועה לפופולאריים, בעיקר משום שהסתבר שהם מצוינים לויסות התנועה (הרבה יותר מאשר צמתים וגם מצמתים מרומזרים). מחקרים מצאו שהם גם בטוחים יותר מצמתים (במחקר אמריקאי נמצא שהם מקטינים את ההתנגשויות בין כלי רכב ב-40% ואת הפציעות הקשות וההרוגים ב-90%).

לא תמיד נחשב מעגל התנועה מוצלח כל כך מבחינת בטיחות. בעבר היו דווקא הצמתים מוצלחים ובטוחים יותר. אבל מעגל התנועה המודרני (Roundabout), שיצרו הבריטים בשנות ה-60, הוא הראשון שהיה לפתרון תנועה של ממש. מבחינת המבנה שלו, הוא דמה לקודמיו והפגיש מספר כבישים בטבעת כביש, שהקיפה ברוב המקרים אי עגול. גם הנסיעה במעגל התנועה שהייתה מותרת בכיוון אחד בלבד לא הייתה חידוש. אבל הכלל שהרכב הנכנס למעגל מחויב תמיד לתת את זכות הקדימה לרכב שנמצא כבר במעגל התנועה, הוא שעשה את ההבדל המשמעותי בבטיחות והקטין את מספר התאונות.

אגב, להבדיל ממעגל התנועה, "כיכר" היא דווקא מקום רחב, שרבים מתכנסים בו ביחד. כיכרות הערים משמשים בערים רבות כמקומות של אסיפות-עם, הפגנות ומקומות שתושבי העיר נפגשים בהם בהמוניהם. כיכר רבין בתל אביב וכיכר ציון הן דוגמאות טובות לכיכרות של ממש.


הנה סרטון שמסביר את מעגל תנועה, מה שרבים מכנים בשם "כיכר":

https://youtu.be/xmoqM-Fi7d8


והנה הסברים על נהיגה במעגלי תנועה בארה"ב:

https://youtu.be/ONacAiKXe-8


והנה כיכר אמיתית - כיכר העיר היא כיכר רבין:

https://youtu.be/Jsf7RLHZ3eU
מהם חום וקור?



חום הוא תנועה מהירה של חלקיקי החומר וקור הוא תנועה איטית שלהם. גם הדחיסות שלהם משתנה כי אוויר חם הוא פחות דחוס מאוויר קר. החלקיקים באוויר מתחממים והם זזים במהירות, מה שמגדיל את המרווחים ביניהם, כלומר את הוואקום שבין חלקיקי האוויר. באוויר הקר, לעומת זאת, החלקיקים נעים לאט יחסית לאוויר החם והמרווח ביניהם מצטמצם.

לכן אוויר חם הוא קל והוא עולה למעלה, בעוד שאוויר קר הוא כבד ויורד למטה.


הנה ההבדלים בתנועת החלקיקים במים הקרים (תנועה איטית) ובחמים (תנועה מהירה):

https://youtu.be/G_TCFgEdEGc


הנה הסבר לחום והקור:

https://youtu.be/f1eAOygDP5s
איך עפים הדגים המעופפים?



דגים מעופפים הם כאילו דבר והיפוכו. דגי הדאון חיים בים הפתוח (מי שיפליג בסירת מירוץ יראה אותם גם באילת). הם לא מתחרים בעופות, אלא בשל התחרות עם דגים טורפים מהירים כמותם הם מנצלים את יכולתם הבלעדית לקפוץ ולזנק לאוויר. זה מצליח להם הודות לסנפיר הזנב התחתון הארוך, שחותר בזיגזג במים כמו מנוע של סירת מירוץ. היתר כבר נעשה בעזרת סנפירי החזה הרחבים שהם בדיוק כמו כנפיים.

הכנפיים מאפשרות לדג הדאון לדאות באוויר למרחק של מאות מטרים. הם לא רק מעופפים למרחק גדול שכזה. לפני שהם צונחים בחזרה למים, דגי הדאון נוטים לימין או לשמאל, כדי ליפול הרחק מנתיב הרדיפה של הטורפים הרודפים אותם במים.


הנה דגי הדאון מעופפים באוויר:

http://youtu.be/9uFjmeWnFZ4
מהי אנימציה או הנפשה?



אנימציה (Animation), בעברית "הנפשה", היא תחום שבו יוצרים אשליה של תנועה על גבי מסך. הנפשות נעשות בקולנוע, בטלוויזיה ובאתרי אינטרנט. מדובר על הרכבה של סרטון מצויר או מצולם עם חפצים דוממים שזזים, על ידי הרצה מהירה של תמונות או ציורים בודדים.

אחד מגדולי אמני ההנפשה היה וולט דיסני, שגם הקים חברת סרטים שנושאת את שמו.

סרט הקולנוע המונפש הראשון באורך מלא היה סרטו של וולט דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים". בעקבותיו נוצרו סרטי אנימציה נוספים וביניהם פינוקיו, במבי וסרטונים קצרים כמו פופאי, לוני טונס, טום וג'רי, סרטוני מיקי מאוס ודונלד דאק.


הנה סרטון שמסביר מהי האנימציה (מתורגם):

http://youtu.be/V8A4qudmsX0?t=14s


כך יצרו סרטי אנימציה בשנות ה-30 של המאה ה-20:

https://youtu.be/RxJOw5O0h8o


מגוון סוגי אנימציה שמדגים אמן אנימציה מעבודותיו:

http://youtu.be/8rqJjrKtEHs


סרטון שמערב אנימציה על מראות אמיתיים:

http://youtu.be/9V-kc5Hc1iE


אנימציה שמחברת בין יצירות מודרניות:

http://youtu.be/4drJL-pRTko


תולדות האנימציה בארץ ישראל (עברית):

http://youtu.be/U69ET0qe7P8


אנימציית מוסיקה מופלאה:

https://youtu.be/toXNVbvFXyk


שילוב טכניקות אנימציה בסרט אחד (עברית):

https://youtu.be/aj49Vf-c56g


וידאו קליפ עם אנימציה:

https://youtu.be/LHv3l6jWq4w


לקט מתיק עבודות של אמן אנימציה:

https://youtu.be/QZZIRtDySsM


וסרטון שמדגים מצגת מדהימה שהיא בעצם אנימציה של שיקופיות:

https://youtu.be/bt9F7tKcZcU


מהם הפינגווינים והאם הם ציפורים?



הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI
מי היו הפלסיוזאורים?



פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.

לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.

רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".

על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.

את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.

יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.


הנה הפלסיוזאור מציג את עצמו:

https://youtu.be/EZIzTiwgZtw


סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:

https://youtu.be/civWOCULPsY


הרצאה על הדינוזאורים ששחו כמו צבי ים:

https://youtu.be/owilkIr6ISE


ומצגת וידאו על פלסיוזאורים:

https://youtu.be/I0mhBChAO3Y
מהי צדפת המסרק ששוחה בעזרת מחיאות כף?



מיני מסרק הן צדפות סימטריות וצבעוניות שניחנו בתכונה המבדילה אותם ממינים אחרים – הן מסוגלות לשחות במים באמצעות "מחיאות כפיים".

הצדפות הללו פותחות לרווחה את חללן, המתמלא במים וכאשר הן פולטות אותם במהירות הצדפה מקפצת במים ובכך נמלטת מהטורף הכי מסוכן שלה – כוכב הים. כדי להבחין בטורף הן מצוידות בעשרות עיניים צבעוניות בשולי הגלימה.

גם הצדפה ששילב הצייר בוטיצ'לי בציור המפורסם "הולדת ונוס" היא בעצם מסרק יעקב, מסרק-ים גדול ונפוץ למדי בים התיכון.


כך משתלבת הצדפה בנוף התת-ימי וכיצד היא בורחת מסכנות בשחיית "מחיאת כפיים":

http://youtu.be/a1xIQvx0i60


ועוד מצדפת המסרק:

http://youtu.be/KQHg6M7-Du0
מהי ההנעה הסילונית של התמנון והדיונון?



לתמנון, האוקטופוס (Octopus) שאנו מכירים, יש מערכת הנעה שמזיזה אותו ממקום למקום בצורה יעילה במיוחד. מערכת ההנעה הסילונית של התמנון מזכירה יותר מטוס סילון מאשר יצור חי.

הוא מצויד ביכולת לשחות באמצעות שולי הגלימה או בעזרת כיווץ של זרועותיו, אבל המנגנון האמת מופלא שלו הוא זה שמאפשר לו תנועת סילון מהירה מאוד, המתבצעת על ידי פליטה חזקה של מים, דרך תעלה צינורית גמישה בגופו, שמזכירה סיפון. הסיפון הזה פולט מים בחוזקה, ממש כמו מתקני הסודה או המשקאות המוגזים במסעדות מזון מהיר המוציאים את המשקה בחוזקה.

כך בדיוק קורה גם במטוס סילון, שפולט סילון אוויר ובזכות זה הוא טס חזק ובמהירות עצומה.

התמנון אמנם אינו היחיד שמשתמש בשיטת תנועה שכזו. גם הדיונונים, קרובי משפחתו, נעים כך והם לא היחידים. אבל אצל הדיונון, יצור ימי מרתק ובכל כשרונות אינספור, הכל עובד בצורה שמרתקת את הדמיון.

גם בנושא התנועה מנסים המהנדסים כבר שנים ללמוד כיצד פועלת מערכת ההנעה הזו, כדי לבנות רובוטים יעילים במיוחד שמחקים את יכולותיו והיעילות שלו, כולל התנועה המהירה במרחב.

אבל כיצד בדיוק פועלת מערכת ההנעה של היצורים המופלאים הללו?

התמנונים דוחסים את הגלימה השרירית שלהם כדי לינוק מים, ואז פולטים אותם בזרם חזק, דרך פתח דמוי משפך שנמצא בקצה הגלימה הזו. כך הם יוצרים סילון מים מאחור, שכמו סילון האוויר של מטוסי הג'מבו, מניע אותם קדימה. סילון המים שבאמצעותו מניעים התמנונים את עצמם יוצר מערבולת מים טבעתית, שדוחפת אותם קדימה במהירות וביעילות מופלאים.

אגב, כשהתמנון לא מתפקד כסוג של יצור סילוני ימי, הוא נע על רגליו. נכון, אנחנו חושבים שאלה לא בדיוק רגליים, אלא שמונה זרועות שיש לו. אבל מחקרים מודרניים גילו ששתיים מהזרועות של התמנון הן למעשה רגליים. בעזרת שתי אלה הוא נע, ממש כמו אדם ההולך על רגליו, בעוד 6 הזרועות האחרות משמשות את האוקטופוס לאכילה ולאחיזת אובייקטים, בעזרת כריות ההצמדה שלו.


הנה סרטון שמדגים יפה את מהירותו של התמנון בעת ציד למשל:

http://youtu.be/O43hgHGn4KQ


דיונונים אוסטרליים בעומק הים:

http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s


תמנון "מהלך" על שתיים מרגליו:

https://youtu.be/23qzi88k3aM


והסבר נוסף על ההליכה הזו וכיצד היא משתלבת ביכולות המדהימות האחרות שלו:

https://youtu.be/WIbK9KpEzi0
כיצד נוסעות חלליות בהאצת כבידה?
מה קורה אם לא עושים ספורט ולא משתמשים בשרירים?
איך מניע המדחף את המטוס?
מהו פרדוקס החץ הנע של זנון?
מה אפשר ללמוד מהעופות הנודדים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.