שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו התנין ומה הופך אותו לטורף-על?
תַּנִּין הַיְאוֹר האימתני (Nile crocodile) הוא אחד הטורפים האיומים ביותר לאדם. מדובר בתנין האפריקני הגדול ביותר. לא פעם מגיע התנין הזה למשקל של טון. הוא יכול להגיע בקלות לאורך של יותר מ-6 מטרים.
תחום תפוצתו של תנין היאור כולל את מרבית אפריקה שמדרום לסהרה והאי מדגסקר. עד תחילת המאה ה-20 ניתן היה לראותו גם בארץ ישראל. נשיכתו היא מהחזקות בעולם החי. נשיכה חזקה משלו יש רק לתנין הים.
תנין היאור נחשב בתחום מחייתו לטורף-על. הוא לא בעל חיים חברתי ומסתדר לבדו.
אין לו טורף טבעי, מה שאומר שכל יצור חי שנתקל בו "זוכה" להפוך לארוחה של היצור עם המראה הקדמוני. התנינאי האגרסיבי הזה תוקף כמעט כל יצור חי שנקרה בדרכו.
באפריקה נטרפים מדי שנה בממוצע, בסביבות 300 בני אדם.
אפילו במאבק נגד טרף ענקי במיוחד, כמו זברה או תאו, הוא מנצח. הוא עושה זאת בטכניקה אכזרית - תנין היאור מטביע את טרף הענק במים, גורם לו למוות מהיר בחנק ורק כשההתנגדות פוסקת, הוא מתחיל לטרוף אותו.
בזמן האוכל הוא מבצע אז את "גלגול המוות", בולע נתחים שלמים של הטרף, כולל עצמות, קרניים ופרסות. מערכת העיכול שלו חזקה מספיק כדי לטפל ולעכל את כל אלה.
הנה תנין היאור האימתני והענק:
https://youtu.be/fpq7s6lQc58
מחיי התנינים (עברית):
https://youtu.be/5ACasFPO5Hk
תנין היאור מנסה ללכוד תאו. האם יצליח?
https://youtu.be/ijhjOfcIu1w
הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה בשביל להעביר את הוולדות בבטחה:
https://youtu.be/rvjDcbLtU5I
איזו נקבה נושאת את צאצאיה בפיה?
אף אחד לא היה רוצה לבלות בתוך פה של תנין... אבל יש כאלה שזו דווקא לא בעיה בשבילם. תנינות יכולות לשאת את הצאצאים שלהן בתוך פיהן, במיוחד כשהם צעירים מאד.
הצאצאים לא נולדים במים, אלא ביבשה. אז בוקעות הביצים והתנינים הזעירים מתחילים לצאת מהן. כשהן עוזרות לצאצאים לבקוע מהביצים, מגיחים הקטנים החוצה. אז נושאות אותן האימהות בזהירות בתוך הפה, אל הנהר שבו יחיו ויגדלו מעתה.
מדהים לראות כיצד אל תוך המלתעות הרצחניות של התנינה, אלה שמבתרות בשניות בעלי חיים ענקיים, היא אוספת אחד אחד את הצאצאים השבריריים שלה. בין השיניים החדות הם ממתינים, בתוך פיה, עד שתעביר אותם אל תוך הנהר. שם היא תפער את הפה ותיתן להם לשחות הרחק אל תוך מימי הנהר. מעתה הם בטוחים ויוכלו לגדול בעצמם.
כך הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה כדי להעביר את הוולדות אל המים:
https://youtu.be/dTkjhqcHjC4
עוד צילום מדהים של העברת הצאצאים בפה:
https://youtu.be/rvjDcbLtU5I
על ההגנה שנותנת האם התנינה לצאצאיה בתוך פיה הקטלני:
http://youtu.be/RQpj8tpxPcM
ועוד מהתנינה הנושאת את צאצאיה בפה:
http://youtu.be/XH3xQQ9_ZmI?t=31s
מהן דמעות תנין?
דמעות תנין (Crocodile tears) משמש אותנו לתאר מישהו שבוכה או מראה צער, בזמן שהוא עושה מעשה רע לאחרים. אבל לא כולם יודעים מה מקור המונח "דמעות תנין", שהפך לכל כך מייצג בתרבות האנושית, את הדימוי של ההתייפחות והצער המזויפים.
ובכן, לרוב כשאנו פוגשים בתנינים, ניגרת להם הפרשה מבלוטת דמעות מיוחדת, שנועדה להגן ולסכך את התנועה של "קרום מצמוץ" שיש להם מתחת לעפעף התחתון של העין. הקרום הזה נועד להגן על קרנית העין שלו בעת שהוא צד מתחת למים. ההפרשה הזו, על אף שהיא נראית כדמעות, אינה בכי כמובן ואינה קשורה ברגשות התנין... הדבר האחרון שמראה התנין באמצעותה זה את צערו על מה שהוא עושה...
על הכאילו-דמעות האלה כתב כבר במאה ה-13 נזיר בשם ברתולומאוס אנגליקוס באנציקלופדיה על הטבע: "כשתנין פוגש אדם במים או על החוף והורג אותו, כשהוא יכול, הוא בוכה עליו כשהוא בולע אותו.
בדיווח מהמאה ה-16, על תנינים באיים הקריבים, כתב הרפתקן וסוחר עבדים בשם ג'ון הופקינס, שהם מזילים דמעות וכך מפתים את הטרף להתקרב לטווח הלסתות שלהם.
משם שאב המחזאי הנודע שייקספיר וחיזק את דימוי הצער המזויף. זה הופיע, למשל, במחזה "הנרי השישי", עם המשפט: "...מוליך אותו שולל כתנין המתאבל בצער שמטעה עוברי אורח רחמנים". עוד אפשר למצוא את זה במחזה "אותלו", בו מדמה אותלו את דמעותיה של דסדמונה, אישתו הבוגדת בו לדעתו, לדמעותיו של תנין.
וכך הפכו דמעות התנין לדימוי שגור ומקובל לצער שאינו כן, לרוב של מי שגרם או גורם לסיבת הצער הזה בדיוק.
ובחזרה לתנין, על אף שלכאורה מדובר בעניין ייחודי לתנין, קרום כזה יש גם למיני זוחלים, ציפורים ויונקים נוספים. הם כנראה פחות אכזריים כלפינו בני האדם, כך שהדימוי לא דבק גם בהם.
הנה ההסבר לדמעות התנין:
https://youtu.be/iD3PYXIzAOY
ומה יגרום לדמעות התנין הזה?
https://youtu.be/YooRXmWE4ok
האם התנינן מנקה את שיני התנין?
לסימביוזה (symbiosis), שיתוף הפעולה בין בעלי חיים, יש לא מעט דוגמאות נפלאות. אחת הראשונות שביניהן הייתה בדותה מדעית מימי יוון הקדומה. לפיה מתקיימת סימביוזה בין ציפור קטנה, תנינן מצרי (Egyptian plover), לבין תנין היאור האימתני (Nile crocodile).
היה זה ככל הנראה החוקר היווני פליניוס, ש"גילה" שבעת שהתנין פותח את פיו, נכנס התנינן היישר לפיו ומנקה את שיניו מחתיכות בשר ושיירי המזון שנותרו עליהן.
הטענה שהחופמן המצרי היא ציפור חסרת פחד שנכנסת היישר לתוך פיו של תנין, כדי לאכול פיסות בשר שתקוע בשיניו ובו בזמן גם לנקות את שיניו.
כבר שנים רבות שראו בכך את אחת הצורות המדהימות של הסימביוזה בטבע - שיתוף פעולה אמיתי המבוסס על אמון טבעי, אינטרסים משותפים והישרדות בריאה בטבע.
אבל האם יתכן שאחת הדוגמאות העתיקות ביותר לסימביוזה היא בעצם בדיה מדעית לכל דבר?
כיום יודעים הזואולוגים לומר שבין תנינן מצרי לתנין היאור אין כל רמז לשיתוף פעולה של ממש. כך יצא שהאגדה, שאף העניקה לציפור את שמה העברי, לא נמצאה כנכונה.
אגב, זה יכול להסתדר היטב עם העובדה שחוקרים מצאו שאותו פליניוס בדה, הגזים או לפחות לא דייק בלא מעט "עובדות מדעיות" נוספות, שמצא לכאורה במחקריו.
וכך נוצרה אגדת עם, שנולדה בראשו של חוקר יווני לא רציני ובמשך אלפי שנים נתפסה כעובדה מדעית. יש הטוענים פה ושם שמצאו סימוכין לנושא, אבל דומה שהוכחות של ממש לסימביוזה הזו, בניגוד לרבות אחרות בטבע (בתגית "סימביוזה") קשה למצוא.
הנה סימביוזת התנינן עם תנין היאור:
https://youtu.be/KkNkm4sJccA
התנינן המצרי:
https://youtu.be/9NxUuJil-3Y
יש ציפורים שמקיימות יחסים סימביוטיים עם חיות גדולות:
https://youtu.be/Qqa0OPbdvjw
וזה גורלן של ציפורים שחיות בסביבת תנינים:
https://youtu.be/7YmfUXtN6og
מהו כלוב המוות ואיך אפשר לצאת ממנו בחיים?
ב"כלוב המוות", בשמו באנגלית "קרוקוזאורוס קוב" (Crocosaurus Cove), אנשים יורדים לזמן מה אל מתחת למים, כשהם בתוך כלוב גדול ושקוף.
זה עוד לא נשמע קשוח, אבל זה מפחיד מאוד. כי מסביב לכלוב שוחים להם קרוקודילים אוסטרליים - אלה תנינים מפלצתיים וענקיים, ששוחים במים מלוחים ואוכלים את המזון שהם מקבלים, בצורה מאיימת ביותר.
זו אולי ההזדמנות היחידה שיש לאדם, לשחות עם תנינים ולצאת החוצה כדי לספר על זה לחברים.
הנה סרטון של כלוב המוות והתנין שמסביבו:
http://youtu.be/5nElTndV3VQ
ובואו לכלוב מסוכן לא פחות:
https://youtu.be/sT0hVLEe5mU?qr=yes
מהן ביצות הרוחות?
ב"ביצת מנצ'אק" (Manchac Bayou Swamp) שבלואיזיאנה בארצות הברית יש אווירה מסתורית ומאיימת.
זו אולי הסיבה שבמימי הביצות הללו שטים לא מעט תיירים שהגיעו מניו אורלינס, בסירות המפלסות את דרכן דרך הביצות.
לאור לפידים, כשהן מוקפות בעצים דמויי אדם, ברושים עתיקים המכוסים באזוב ונראים כרוחות מאיימות ומפחידות בלילה והרבה תנינים מפחידים במרחק נגיעה, מה שעושה את העניין מאיים הרבה יותר, חווים התיירים ריגוש והתרגשות, מעט פחד וכמות יפה של מסתורין.
המדריכים מספרים על התרבות הקייג'ונית המקומית וקושרים אגדות על הביצה הזו שכחלק מביצות לואיזיאנה נקראת גם "ביצות מנצ'אק".
השילוב בין המסתורי והמפחיד, הוא זה שעושה כאן את החוויה. כמו רכבת הרים בלונה פארק או קפיצות באנג'י מפחידות, רבים מוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לחוות את הפחד המבוקר הזה בביצות לואיזיאנה, שמתלווה לחוויות ואגדות מפחידות שמספרים להם, אבל כשהם יודעים שלא יאונה להם כל רע.
הנה השיט בביצות הרוחות של מנצ'אק. לנו הוא נראה בעיקר משעמם:
http://youtu.be/CJ9VFWJAAgg
וחלק מסרטון שמנסה להסביר את סיפורה של ג'ולי בראון, רוח שמקומה בביצות האלה:
http://youtu.be/tEnhGu3l4dQ
מהו האליגטור ומה ההבדל בינו לתנין?
אליגטור (Alligator) הוא זוחל השוחה במים ומחפש אוכל כשרק עיניו והנחיריים שלו בולטות אל מחוץ למים.
צבעו נוטה כהה עד שחור, אבל מה שמבחין בינו לבין משפחת התנינים הוא החוטם הרחב יותר של האליגטור ועיניו הממוקמות קרוב יותר לגבו.
לאליגטור עור שעליו גבשושיות וקשקשים. בכפות רגליו יש לו קרומי שחייה המשמשים אותו, יחד עם זנבו הארוך והחזק (כמו זה של התנין), כדי להתקדם במים.
ארצות הברית וסין הן שתי המדינות היחידות בעולם שחיים בהן אליגטורים. הם חיים בנהרות, ביצות, שלוליות גדולות, אגמים ושאר מקווי מים מתוקים. בסין חיים האליגטורים רק ליד מימיו המתוקים של נהר היאנג טסה.
אף שהם מצוידים בכ-80 שיניים, הם לא לועסים את הטרף, אלא לוכדים אותו בלסתות החזקות שלהם ובולעים אותו בשלמותו, כשהעיכול מסיים את העבודה, בלי נגיסות מיותרות.
אליגטורים מטילים בין 40 ל-50 ביצים בכל הטלה. את הקן לביצים הם יוצרים מבוץ, צמחים ועלים. הלידה אצל האליגטור היא כשהוא בוקע מהביצה. אבל לפני שהוא עומד לבקוע, האליגטור צווח מתוך הביצה בצווחה שנועדה "להודיע" להוריו שהוא מגיע לעולם ושעוד רגע קט הוא יבקיע את הביצה.
הנה האליגטור:
https://youtu.be/5gC438crLVY
אליגטור טורף:
https://youtu.be/boQgZGj9Umg
ואליגטור צועד:
https://youtu.be/Cy2akN2bTX4
וכך נבדיל בין האליגטורים לתנינים:
https://youtu.be/DSeVVLlGpVg
מהם נחשי חנק?
נחשי חנק (Boa constrictors) הם נחשים שלוכדים והורגים את טרפם, על ידי לפיתתו בגופם.
השיטה נראית אכזרית ואיטית - כדי לצוד את הטרף, הם עוטפים אותו בגופם, עד שהוא נחנק והם יכולים לבלוע אותו ולעכלו במשך תקופה ארוכה.
הנחשים ההורגים את טרפם באמצעות חניקה אינם ארסיים. נחשים אלו הם בדרך כלל גדולים וחוליות השדרה הקצרות שלהם הן שמאפשרות להם להיכרך מסביב לטרף.
בין נחשי החנק, ממשפחת החַנָּקִיִּים (Boidae), ניתן למצוא את האנקונדה, כולל אנקונדה כהה שהוא הנחש הכבד בעולם, עם משקל שמגיע ל-200 ק"ג ואורך שעובר את ה-6.5 מטרים, כמו גם הבואה הפורטוריקני הגדול והבואה קונסטריקטור, רַב-החַנָּק המָצוּי מדרום אמריקה.
נחש רב חנק מצוי, או בואה קונסטריקטור, אורב לטרף וכשטרפו יחלוף לידו הוא מזנק אליו מהמארב, תופס אותו ומתלפף סביבו, עד שהקורבן מת מחנק. לאחר שטרף, הוא יכול לנוח ולעכל את טרפו במשך תקופה ארוכה.
מדהימה במיוחד היא היכולת של נחש חנק להכניע בעלי חיים גדולים, מיונקים טורפים כמו ברדלס ויגואר ועד בהמות כמו פרות ושווים.
נחשי חנק מסוגלים להתגבר אפילו על הזוחלים האימתניים והטורפים שקשה להכניע כמו התנין והתמסח.
הנה הבואה קונסטריקטור, רב החנק המצוי (עברית):
https://youtu.be/PSVoMLJjRtY
באנגלית:
https://youtu.be/vuzyV8iM_ag
פעיל סביבה נתן לאנקונדה לטרוף אותו וחולץ בחיים (עברית):
https://youtu.be/A0QnZjNCMgY
האנקונדה הירוק של דרום אמריקה חונק וטורף:
https://youtu.be/41Ac3qis7zE
וכאן הוא מכניע תַנִין:
https://youtu.be/dVRhRzE_AkQ
תַּנִּין הַיְאוֹר האימתני (Nile crocodile) הוא אחד הטורפים האיומים ביותר לאדם. מדובר בתנין האפריקני הגדול ביותר. לא פעם מגיע התנין הזה למשקל של טון. הוא יכול להגיע בקלות לאורך של יותר מ-6 מטרים.
תחום תפוצתו של תנין היאור כולל את מרבית אפריקה שמדרום לסהרה והאי מדגסקר. עד תחילת המאה ה-20 ניתן היה לראותו גם בארץ ישראל. נשיכתו היא מהחזקות בעולם החי. נשיכה חזקה משלו יש רק לתנין הים.
תנין היאור נחשב בתחום מחייתו לטורף-על. הוא לא בעל חיים חברתי ומסתדר לבדו.
אין לו טורף טבעי, מה שאומר שכל יצור חי שנתקל בו "זוכה" להפוך לארוחה של היצור עם המראה הקדמוני. התנינאי האגרסיבי הזה תוקף כמעט כל יצור חי שנקרה בדרכו.
באפריקה נטרפים מדי שנה בממוצע, בסביבות 300 בני אדם.
אפילו במאבק נגד טרף ענקי במיוחד, כמו זברה או תאו, הוא מנצח. הוא עושה זאת בטכניקה אכזרית - תנין היאור מטביע את טרף הענק במים, גורם לו למוות מהיר בחנק ורק כשההתנגדות פוסקת, הוא מתחיל לטרוף אותו.
בזמן האוכל הוא מבצע אז את "גלגול המוות", בולע נתחים שלמים של הטרף, כולל עצמות, קרניים ופרסות. מערכת העיכול שלו חזקה מספיק כדי לטפל ולעכל את כל אלה.
הנה תנין היאור האימתני והענק:
https://youtu.be/fpq7s6lQc58
מחיי התנינים (עברית):
https://youtu.be/5ACasFPO5Hk
תנין היאור מנסה ללכוד תאו. האם יצליח?
https://youtu.be/ijhjOfcIu1w
הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה בשביל להעביר את הוולדות בבטחה:
https://youtu.be/rvjDcbLtU5I
אף אחד לא היה רוצה לבלות בתוך פה של תנין... אבל יש כאלה שזו דווקא לא בעיה בשבילם. תנינות יכולות לשאת את הצאצאים שלהן בתוך פיהן, במיוחד כשהם צעירים מאד.
הצאצאים לא נולדים במים, אלא ביבשה. אז בוקעות הביצים והתנינים הזעירים מתחילים לצאת מהן. כשהן עוזרות לצאצאים לבקוע מהביצים, מגיחים הקטנים החוצה. אז נושאות אותן האימהות בזהירות בתוך הפה, אל הנהר שבו יחיו ויגדלו מעתה.
מדהים לראות כיצד אל תוך המלתעות הרצחניות של התנינה, אלה שמבתרות בשניות בעלי חיים ענקיים, היא אוספת אחד אחד את הצאצאים השבריריים שלה. בין השיניים החדות הם ממתינים, בתוך פיה, עד שתעביר אותם אל תוך הנהר. שם היא תפער את הפה ותיתן להם לשחות הרחק אל תוך מימי הנהר. מעתה הם בטוחים ויוכלו לגדול בעצמם.
כך הנקבה משתמשת במלתעות הקטלניות שלה כדי להעביר את הוולדות אל המים:
https://youtu.be/dTkjhqcHjC4
עוד צילום מדהים של העברת הצאצאים בפה:
https://youtu.be/rvjDcbLtU5I
על ההגנה שנותנת האם התנינה לצאצאיה בתוך פיה הקטלני:
http://youtu.be/RQpj8tpxPcM
ועוד מהתנינה הנושאת את צאצאיה בפה:
http://youtu.be/XH3xQQ9_ZmI?t=31s
דמעות תנין (Crocodile tears) משמש אותנו לתאר מישהו שבוכה או מראה צער, בזמן שהוא עושה מעשה רע לאחרים. אבל לא כולם יודעים מה מקור המונח "דמעות תנין", שהפך לכל כך מייצג בתרבות האנושית, את הדימוי של ההתייפחות והצער המזויפים.
ובכן, לרוב כשאנו פוגשים בתנינים, ניגרת להם הפרשה מבלוטת דמעות מיוחדת, שנועדה להגן ולסכך את התנועה של "קרום מצמוץ" שיש להם מתחת לעפעף התחתון של העין. הקרום הזה נועד להגן על קרנית העין שלו בעת שהוא צד מתחת למים. ההפרשה הזו, על אף שהיא נראית כדמעות, אינה בכי כמובן ואינה קשורה ברגשות התנין... הדבר האחרון שמראה התנין באמצעותה זה את צערו על מה שהוא עושה...
על הכאילו-דמעות האלה כתב כבר במאה ה-13 נזיר בשם ברתולומאוס אנגליקוס באנציקלופדיה על הטבע: "כשתנין פוגש אדם במים או על החוף והורג אותו, כשהוא יכול, הוא בוכה עליו כשהוא בולע אותו.
בדיווח מהמאה ה-16, על תנינים באיים הקריבים, כתב הרפתקן וסוחר עבדים בשם ג'ון הופקינס, שהם מזילים דמעות וכך מפתים את הטרף להתקרב לטווח הלסתות שלהם.
משם שאב המחזאי הנודע שייקספיר וחיזק את דימוי הצער המזויף. זה הופיע, למשל, במחזה "הנרי השישי", עם המשפט: "...מוליך אותו שולל כתנין המתאבל בצער שמטעה עוברי אורח רחמנים". עוד אפשר למצוא את זה במחזה "אותלו", בו מדמה אותלו את דמעותיה של דסדמונה, אישתו הבוגדת בו לדעתו, לדמעותיו של תנין.
וכך הפכו דמעות התנין לדימוי שגור ומקובל לצער שאינו כן, לרוב של מי שגרם או גורם לסיבת הצער הזה בדיוק.
ובחזרה לתנין, על אף שלכאורה מדובר בעניין ייחודי לתנין, קרום כזה יש גם למיני זוחלים, ציפורים ויונקים נוספים. הם כנראה פחות אכזריים כלפינו בני האדם, כך שהדימוי לא דבק גם בהם.
הנה ההסבר לדמעות התנין:
https://youtu.be/iD3PYXIzAOY
ומה יגרום לדמעות התנין הזה?
https://youtu.be/YooRXmWE4ok
לסימביוזה (symbiosis), שיתוף הפעולה בין בעלי חיים, יש לא מעט דוגמאות נפלאות. אחת הראשונות שביניהן הייתה בדותה מדעית מימי יוון הקדומה. לפיה מתקיימת סימביוזה בין ציפור קטנה, תנינן מצרי (Egyptian plover), לבין תנין היאור האימתני (Nile crocodile).
היה זה ככל הנראה החוקר היווני פליניוס, ש"גילה" שבעת שהתנין פותח את פיו, נכנס התנינן היישר לפיו ומנקה את שיניו מחתיכות בשר ושיירי המזון שנותרו עליהן.
הטענה שהחופמן המצרי היא ציפור חסרת פחד שנכנסת היישר לתוך פיו של תנין, כדי לאכול פיסות בשר שתקוע בשיניו ובו בזמן גם לנקות את שיניו.
כבר שנים רבות שראו בכך את אחת הצורות המדהימות של הסימביוזה בטבע - שיתוף פעולה אמיתי המבוסס על אמון טבעי, אינטרסים משותפים והישרדות בריאה בטבע.
אבל האם יתכן שאחת הדוגמאות העתיקות ביותר לסימביוזה היא בעצם בדיה מדעית לכל דבר?
כיום יודעים הזואולוגים לומר שבין תנינן מצרי לתנין היאור אין כל רמז לשיתוף פעולה של ממש. כך יצא שהאגדה, שאף העניקה לציפור את שמה העברי, לא נמצאה כנכונה.
אגב, זה יכול להסתדר היטב עם העובדה שחוקרים מצאו שאותו פליניוס בדה, הגזים או לפחות לא דייק בלא מעט "עובדות מדעיות" נוספות, שמצא לכאורה במחקריו.
וכך נוצרה אגדת עם, שנולדה בראשו של חוקר יווני לא רציני ובמשך אלפי שנים נתפסה כעובדה מדעית. יש הטוענים פה ושם שמצאו סימוכין לנושא, אבל דומה שהוכחות של ממש לסימביוזה הזו, בניגוד לרבות אחרות בטבע (בתגית "סימביוזה") קשה למצוא.
הנה סימביוזת התנינן עם תנין היאור:
https://youtu.be/KkNkm4sJccA
התנינן המצרי:
https://youtu.be/9NxUuJil-3Y
יש ציפורים שמקיימות יחסים סימביוטיים עם חיות גדולות:
https://youtu.be/Qqa0OPbdvjw
וזה גורלן של ציפורים שחיות בסביבת תנינים:
https://youtu.be/7YmfUXtN6og
תנינים
ב"כלוב המוות", בשמו באנגלית "קרוקוזאורוס קוב" (Crocosaurus Cove), אנשים יורדים לזמן מה אל מתחת למים, כשהם בתוך כלוב גדול ושקוף.
זה עוד לא נשמע קשוח, אבל זה מפחיד מאוד. כי מסביב לכלוב שוחים להם קרוקודילים אוסטרליים - אלה תנינים מפלצתיים וענקיים, ששוחים במים מלוחים ואוכלים את המזון שהם מקבלים, בצורה מאיימת ביותר.
זו אולי ההזדמנות היחידה שיש לאדם, לשחות עם תנינים ולצאת החוצה כדי לספר על זה לחברים.
הנה סרטון של כלוב המוות והתנין שמסביבו:
http://youtu.be/5nElTndV3VQ
ובואו לכלוב מסוכן לא פחות:
https://youtu.be/sT0hVLEe5mU?qr=yes
ב"ביצת מנצ'אק" (Manchac Bayou Swamp) שבלואיזיאנה בארצות הברית יש אווירה מסתורית ומאיימת.
זו אולי הסיבה שבמימי הביצות הללו שטים לא מעט תיירים שהגיעו מניו אורלינס, בסירות המפלסות את דרכן דרך הביצות.
לאור לפידים, כשהן מוקפות בעצים דמויי אדם, ברושים עתיקים המכוסים באזוב ונראים כרוחות מאיימות ומפחידות בלילה והרבה תנינים מפחידים במרחק נגיעה, מה שעושה את העניין מאיים הרבה יותר, חווים התיירים ריגוש והתרגשות, מעט פחד וכמות יפה של מסתורין.
המדריכים מספרים על התרבות הקייג'ונית המקומית וקושרים אגדות על הביצה הזו שכחלק מביצות לואיזיאנה נקראת גם "ביצות מנצ'אק".
השילוב בין המסתורי והמפחיד, הוא זה שעושה כאן את החוויה. כמו רכבת הרים בלונה פארק או קפיצות באנג'י מפחידות, רבים מוכנים לשלם לא מעט כסף כדי לחוות את הפחד המבוקר הזה בביצות לואיזיאנה, שמתלווה לחוויות ואגדות מפחידות שמספרים להם, אבל כשהם יודעים שלא יאונה להם כל רע.
הנה השיט בביצות הרוחות של מנצ'אק. לנו הוא נראה בעיקר משעמם:
http://youtu.be/CJ9VFWJAAgg
וחלק מסרטון שמנסה להסביר את סיפורה של ג'ולי בראון, רוח שמקומה בביצות האלה:
http://youtu.be/tEnhGu3l4dQ
אליגטור (Alligator) הוא זוחל השוחה במים ומחפש אוכל כשרק עיניו והנחיריים שלו בולטות אל מחוץ למים.
צבעו נוטה כהה עד שחור, אבל מה שמבחין בינו לבין משפחת התנינים הוא החוטם הרחב יותר של האליגטור ועיניו הממוקמות קרוב יותר לגבו.
לאליגטור עור שעליו גבשושיות וקשקשים. בכפות רגליו יש לו קרומי שחייה המשמשים אותו, יחד עם זנבו הארוך והחזק (כמו זה של התנין), כדי להתקדם במים.
ארצות הברית וסין הן שתי המדינות היחידות בעולם שחיים בהן אליגטורים. הם חיים בנהרות, ביצות, שלוליות גדולות, אגמים ושאר מקווי מים מתוקים. בסין חיים האליגטורים רק ליד מימיו המתוקים של נהר היאנג טסה.
אף שהם מצוידים בכ-80 שיניים, הם לא לועסים את הטרף, אלא לוכדים אותו בלסתות החזקות שלהם ובולעים אותו בשלמותו, כשהעיכול מסיים את העבודה, בלי נגיסות מיותרות.
אליגטורים מטילים בין 40 ל-50 ביצים בכל הטלה. את הקן לביצים הם יוצרים מבוץ, צמחים ועלים. הלידה אצל האליגטור היא כשהוא בוקע מהביצה. אבל לפני שהוא עומד לבקוע, האליגטור צווח מתוך הביצה בצווחה שנועדה "להודיע" להוריו שהוא מגיע לעולם ושעוד רגע קט הוא יבקיע את הביצה.
הנה האליגטור:
https://youtu.be/5gC438crLVY
אליגטור טורף:
https://youtu.be/boQgZGj9Umg
ואליגטור צועד:
https://youtu.be/Cy2akN2bTX4
וכך נבדיל בין האליגטורים לתנינים:
https://youtu.be/DSeVVLlGpVg
נחשי חנק (Boa constrictors) הם נחשים שלוכדים והורגים את טרפם, על ידי לפיתתו בגופם.
השיטה נראית אכזרית ואיטית - כדי לצוד את הטרף, הם עוטפים אותו בגופם, עד שהוא נחנק והם יכולים לבלוע אותו ולעכלו במשך תקופה ארוכה.
הנחשים ההורגים את טרפם באמצעות חניקה אינם ארסיים. נחשים אלו הם בדרך כלל גדולים וחוליות השדרה הקצרות שלהם הן שמאפשרות להם להיכרך מסביב לטרף.
בין נחשי החנק, ממשפחת החַנָּקִיִּים (Boidae), ניתן למצוא את האנקונדה, כולל אנקונדה כהה שהוא הנחש הכבד בעולם, עם משקל שמגיע ל-200 ק"ג ואורך שעובר את ה-6.5 מטרים, כמו גם הבואה הפורטוריקני הגדול והבואה קונסטריקטור, רַב-החַנָּק המָצוּי מדרום אמריקה.
נחש רב חנק מצוי, או בואה קונסטריקטור, אורב לטרף וכשטרפו יחלוף לידו הוא מזנק אליו מהמארב, תופס אותו ומתלפף סביבו, עד שהקורבן מת מחנק. לאחר שטרף, הוא יכול לנוח ולעכל את טרפו במשך תקופה ארוכה.
מדהימה במיוחד היא היכולת של נחש חנק להכניע בעלי חיים גדולים, מיונקים טורפים כמו ברדלס ויגואר ועד בהמות כמו פרות ושווים.
נחשי חנק מסוגלים להתגבר אפילו על הזוחלים האימתניים והטורפים שקשה להכניע כמו התנין והתמסח.
הנה הבואה קונסטריקטור, רב החנק המצוי (עברית):
https://youtu.be/PSVoMLJjRtY
באנגלית:
https://youtu.be/vuzyV8iM_ag
פעיל סביבה נתן לאנקונדה לטרוף אותו וחולץ בחיים (עברית):
https://youtu.be/A0QnZjNCMgY
האנקונדה הירוק של דרום אמריקה חונק וטורף:
https://youtu.be/41Ac3qis7zE
וכאן הוא מכניע תַנִין:
https://youtu.be/dVRhRzE_AkQ
