» «
תרבות הצריכה
מהי תרבות הצריכה?



בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.

המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.

הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.

אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.

תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.

תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.


הנה תרבות הצריכה:

https://youtu.be/VD9ARL4xLR0


והחומרנות בעולם המערבי:

https://youtu.be/0Co1Iptd4p4


התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת:

https://youtu.be/yzWASs0Nh7I


אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:

https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng


ראו את התוצאות:

https://youtu.be/v-7v2WGiTe8


יש כאלה שהצריכה ממש משעשעת אותם. ואותנו?

https://youtu.be/bzWwdwKouCc


וסרט תיעודי בעברית על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד:

https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes
מלכודת הצריכה
מהי מלכודת הצריכה של ימינו?



כולנו רוצים את המכשיר הכי חדש, הכי מעודכן, הכי גדול או הכי קטן וקומפקטי, עם הפיצ'רים הכי מתקדמים, ההרחבות הכי מגניבות והיכולות ששום מכשיר אחר לא יעקוף. אבל הפלא ופלא - שוב ושוב אנחנו מתאכזבים ומגלים שזה קרה לנו שוב... רק הגענו הביתה וכבר המכשיר החדש שקנינו הוא ישן, כי יצא דגם חדש!

במילים אחרות - קרה לכם ודאי שנקלעתם לתסכול על שהמכשיר היוקרתי שקניתם לא מזמן התגלה במהירות כמיושן ולא נחשק? - זה לא במקרה כך - מלכודת הצריכה (Consumer culture) של ימינו היא תופעה צעירה יחסית. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד החלקים העשירים שבו, כל כך בזבזן בצריכה.

הכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הבום הכלכלי שחווה העולם המערבי הביא כסף רב לידיהם של ציבורים גדולים והם החלו לקנות. בתחילה הם היו מהוססים, מוציאים פה ושם, אך מנסים לשמור חיסכון לימים קשים. בהמשך הם החלו לצרוך יותר ויותר והחל בולמוס צרכני כמותו לא הכיר המין האנושי מעולם. אמריקה הובילה במירוץ הצריכה הזה, אבל מדינות רבות נגררו אחריה, במה שנדמה כמסע תענוגות, שלא לומר מסע קניות מטורף...

וכך אנחנו חיים היום בעולם שיש בו המון מוצרים. אבל המכשיר שעד לפני זמן קצר היה מושא חלומותינו והאמנו שהוא עתיד לשנות את חיינו ושהאושר שיביא איתו ימלא את ימינו, מסתבר שהוא אשליה אחת גדולה ויש טובים, חדישים ונוצצים ממנו ושהם בהישג ידינו. רק עוד כמה דולרים והאושר כולו שלנו...

אז הבנתם ודאי כבר שהאושר הוא בסך הכל מניפולציה אינסופית של פרסומות מתוחכמות, עם דימויים וצלילים מלהיבים וקריינים שכל מילה שלהם נכתבה על ידי פסיכולוגים ומומחי שיווק ואשליה. ודאי הפנמתם שהכל הוא חלק מתרמיות פרסומיות שנועדו לגרום לנו להרגיש כך. כי היצרנים מספרים סיפורים יפים ואנחנו באמת יכולים שלא לקנות. הרי מרבית הפיצ'רים החדשים לא באמת נחוצים, לעתים אף מיותרים וחלקם ממש פוגעים במה שהמכשיר הקודם עשה כל כך טוב...

אל המלכודת הזו של הצריכה, תתפלאו, אנו נכנסים מרצוננו. האמת כה שקופה, עד שמי שלא מבין אותה הוא ככל הנראה תמים במיוחד, או שבוחר ורוצה להיות חלק מהמירוץ הבלתי מושג אל האושר הצרכני שלא באמת קיים.


הנה מלכודת הצריכה המיישנת את כל מה שחדש במהירות:

https://youtu.be/uNbgQxmcYQY


ובעברית - זו ההמלצה הפשוטה ביותר שתאפשר לנו לחמוק ממלכודת הצריכה המטורפת:

https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
מותג
מהו מותג ואיך הוא מוכר יותר?



מותג (Brand) אינו לוגו או שם של חברה אלא משהו חמקמק יותר. זה מעין התרשמות קולקטיבית של רבים, מהמוצר או המוצרים של היצרן.

זכיר, עקבי, חושב לטווח ארוך, בולט מההמון ושומר על קשר עם לקוחותיו - מותג מצליח מקפיד על הדברים האלה, אבל לפני הכל, הוא גורם לנו להתחבר אליו כי הוא מגדיר השתייכות לקבוצה. כשאנו שותים קפה בסטארבקס, אנו יודעים שגם אם הקפה אצל המתחרים טעים יותר, נמשיך לשתות אותו כאן, כי אנו רוצים להמשיך ולהיות חלק מהקבוצה של אוהבי סטארבקס. כך אנו בוחרים גם את הג'ינס שלנו, את המכונית, המחשב שלנו, את מנוע החיפוש באינטרנט ואת הטלפון הנייד שלנו. מחקרים מוצאים שאנו גם מגדירים את עצמנו לא מעט, בזכות המותגים שאנו רוכשים, מה שמסביר לא מעט למה אנחנו נוטים לסלוח לחולשות של המותג שאנו אוהבים ולקטול את אלו של המתחרים.

מדובר על השפעה חברתית. זו תופעה דומה ללחץ חברתי, אבל שקטה, מאד יעילה ומכניסה מאד למותגים. יצרניות המותגים מגייסות לא פעם מובילי דעה, כמו בלוגרים, אושיות רשת, כוכבים, או יוטיוברים מובילים, שמחזקים את המודעות והאהדה למותגים וכך מייצרים את קהל נאמני-המותג.

זו גם הסיבה שמותג ממהר להיפטר מפרזנטור שלו, שייצג נאמנה את המותג ואף הגדיל בזכות הערכים שלו את יוקרת המותג בעיני קהל היעד, ברגע שבו נוצר סדק ולו גם קל, ביוקרת הפרזנטור או בזיהויו עם הערכים הללו.

המדהים הוא שהמותגים המצליחים, בעיקר מותגי האופנה אבל לא רק הם, הצליחו ליצור את העסקה המושלמת. הצרכנים מוכנים לשלם לא פעם הון עתק עבור המותג היקר, שמצדו מגדיל את שם ובולטות שמו על המוצרים. חישבו על כך - הקונים מתהדרים בקניית המותג, בעוד שהם הפראיירים הגדולים בהיסטוריה של הצרכנות - הם שילמו המון כסף רק כדי להיות שלטי פרסומת ניידים של המותגים!

מצד שני, ניסיון להקים, בישראל למשל, רשת מסחר חסכונית ללא מותגים, כשל לחלוטין. לסניפי רשת הקניות "אחד" שהבטיחה מוצרים זולים, ללא המותגים היקרים, הקונים פשוט לא הגיעו והיא נאלצה לסגור. נראה שבתת-ההכרה שלנו, גם אם לא נרצה להודות בכך, אנו משוכנעים שלמותג יש הצדקה ושקניה יקרה יותר של מותג מפורסם, מבטיחה מוצר טוב יותר.


הנה המותג ועוצמתו המסחרית:

https://youtu.be/9iqo8N7clEE


ילדים צרכני מותגי אלקטרוניקה:

https://youtu.be/bErm6mriNEc


על מחקר ישראלי שמצא שמותג משפיע על ההתנהגות:

https://youtu.be/PHrTJRG3sKc
כסף
מי חיה שנה שלמה מבלי להוציא כסף?



במשך שנה שלמה, החליטה הגרמנייה בת ה-30 גרטה טוברט לחיות בלי כסף לחלוטין. הכל החל כשהחליטה לבחון האם וכיצד ניתן יהיה לשרוד בעולם כשהמערכת הכלכלית תתרסק. במשך שנה שלמה חיה גרטה "כמו האדם הניאנדרטלי" - היא נמנעה מכל ההרגלים של תרבות הצריכה - לא השתמשה בשמפו, בקרמים שונים ואפילו לא במשחת שיניים. לטענתה, היא למדה לחיות בלעדיהם.

את בגדיה החליפה הענייה מבחירה בחנויות לבגדים מיד שנייה. אוכל, בעיקר ירקות, היא נהגה לגדל בגינות קהילתיות, מהסוג שיש גם בשכונות רבות בישראל. אפילו לחופשה בברצלונה הצליחה להגיע בטרמפים (יותר מ-1500 קילומטרים!) וכמובן שלא הזיק לה המראה הבלונדיני המצודד שלה.. בברצלונה, אגב, היא לא נכנסה לבית מלון אלא לבית נטוש שגרים בו חסרי בית..

סיפורה של גרטה חשוב במסר החינוכי שבו, שמלמד שאיננו צריכים כל כך הרבה כדי לחיות ושצריכת יתר אינה האפשרות היחידה בחיים המודרניים.


הנה גרטה מתארת את חייה הצנועים ללא כסף:

https://youtu.be/wmHTLCkkHVc


עשו זאת אחרים, כמו הזוג השווייצרי שחי ללא כסף בחווה שלו:

https://youtu.be/cEA8agfQMwQ


או מארק בויל שחי כך באידאולוגיה:

https://youtu.be/PDSCxtY11dA


וסרט תיעודי על זוג שחי על דולר אחד ליום במשך חודש בנפאל:

https://youtu.be/on-0PYf-m9s?long=yes

תרבות הצריכה

מכוניות אמריקאיות
למה מכוניות אמריקאיות הן כל כך גדולות?



מכוניות אמריקאיות היו במשך שנים רבות מכוניות ענק, במיוחד בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הייתה לכך סיבה והיא קשורה גם בהיסטוריה וגם בפסיכולוגיה.

מכוניות הענק של אמריקה בשנות החמישים היו סוג של השתקפות של ארצות הברית של אותה תקופה. אחרי מלחמת העולם השנייה זו הייתה אמריקה חזקה, מנצחת ובעלת צמיחה כלכלית עצומה. החלום האמריקאי מומש אז באופן מלא וארצות הברית צעדה אל שגשוג ופריחה כלכלית שאולי מעולם לא נהנתה ממנה.

המכוניות האמריקאיות העצומות היו שיקוף של הגודל, גם הפיזי וגם התדמיתי, שארצות הברית חוותה אז. זה היה פחות מעשור אחרי שאמריקה ניצחה את המשטרים הפשיסטיים של היטלר ויפאן בנוקאאוט גרעיני והפכה לאימפריה עולמית.


הנה פרסומות למכוניות אמריקאיות בשנות ה-50:

https://youtu.be/wGhho4WYtVw


המכונית הגדולה היא חלק משנות החמישים:

https://youtu.be/9rTTesS5wTE


תרבות המכוניות של שנות החמישים:

https://youtu.be/W7-m3FEm5VA


וזה חוזר:

https://youtu.be/hQm6t5y1gMQ


וסרט תיעודי על המכוניות האמריקאיות:

https://youtu.be/Ck048InmJqQ


ועל המכוניות האמריקאיות בכלל:

https://youtu.be/1EHshqHpIzE?long=yes
כלכלת סין
מה השינוי שהתרחש בכלכלת סין?



במהלך שנות ה-80 התרחש שינוי שהחל בסין ומשנה את העולם כולו. זה קרה כשמנהיגה של סין דנג שיאו פינג הכריז "להתעשר זה נהדר" ופתח את סין למערב ולתרבות הצריכה.

במהלך השנים שעברו מאז הפכה סין, הקומוניסטית לשעבר, למעצמה כלכלית מובילה בעולם, בעלת כלכלה עצומה ומלאת חיים, שהשתנתה לבלי הכר.

השינויים הללו יצרו בסין מגוון של ביטויים. מתרבות צריכה מערבית, דרך תהליך מואץ של תיעוש, עיור חסר תקדים שבו גדלה האוכלוסיה העירונית בסין כמעט פי 4, מעמד חדש של מיליונרים ועשירים רבים ועוד שלל שינויים שהפכו את סין לשחקן החזק בתעשייה העולמית. מנגד, גם צבאה הפך לגדול ותקציבו שני רק לתקציב הצבא האמריקאי.


הנה סיפורה של הכלכלה הסינית:

https://youtu.be/3nN3NlxqCKw


כך צמח הפלא הכלכלי של סין - הסבר היסטורי קצר:

http://youtu.be/MBK9ZpenAmM


ומה ישראלים יכולים להרוויח מזה:

http://youtu.be/1wTJUftUiWM


כיום חווה סין האטה מסוימת בצמיחה הכלכלית המרשימה שלה:

http://youtu.be/kI2dND33sYs


ובחיוך, שיר שמתאר את כל ההיסטוריה של סין, עד לשלב הנוכחי:

http://youtu.be/fCH7B9m4A4M
פרסום סמוי
מהו הפרסום הסמוי?



במשך שנים רבות הופיע על שולחנו של גרי סיינפלד, מהסיטקום האגדי "סיינפלד", מחשב מקינטוש מאובזר ונחשק. סיינפלד מעולם לא צולם בסדרה כשהוא משתמש בו, מה שמדגים היטב את רעיון "הפרסום הסמוי".

ואכן, בפרסום סמוי (Product Placement) מעבירים בתקשורת (במיוחד בקולנוע ובטלוויזיה) מסרים פרסומיים, בדרך כלל עבור תשלום ובהסתרה מלאה או חלקית של הכוונה הפרסומית הזו. אם מישהו מזכיר בראיון טלוויזיה או רדיו, מוצר או שירות, כבדרך אגב, במרבית המקרים מדובר בפרסום סמוי או "יחסי ציבור", "קידום מכירות", "ניהול מותג" ושאר מונחים מקבילים או קרובים. המקרים הברורים יותר הם קידום אלבום חדש, שמביים את האמן לראיון העוסק בחייו, אהבותיו וכדומה. סרט חדש שעומד לצאת מביא איתו כמעט תמיד ראיונות של השחקנים הראשיים וכוכבי הסרט, שנועדו לקדם את הסרט.

בסרטים רבים משתמשים בפרסומות סמויות - מהמשקאות ששותים הגיבורים ומוצרי המזון, דרך המכוניות, מוצרי הפנאי ועד לחברות התעופה והמלונות המופיעים בסרט - הרבה מהמרכיבים המסחריים שמוצגים על המסך הם כאלה. העובדה שהמכונית המהירה יותר במרדף קולנועי תהיה זו של יצרן מסוים ולעיתים קרובות מדגם ספציפי של המפעל, שווה המון כסף.

בטלוויזיה וברדיו נחשבות הפרסומות הסמויות לבעייתיות מבחינת האתיקה, מה עוד שיש מקרים שבהם מדובר בפרסומת תת-הכרתית או בלתי מודעת מבחינת הצופה או המאזין ברדיו. יש רבים שרואים בפרסום סמוי פרקטיקה נלוזה, שמפרה את החוזה הבלתי כתוב בין כלי התקשורת לצרכניהם, פרקטיקה שראוי שתעבור מן העולם. הסיכוי לכך הוא נמוך, בעיקר משום התחרות ההולכת ומתגברת בתחום הפרסום, שמקטינה כל הזמן את התקציבים המופנים לכלי התקשורת הללו, לטובת הפרסום באינטרנט שהולך ומתחזק. מה שאגב מזכיר לנו שפרסום סמוי נהוג גם במשחקי מחשב והוא הולך ומתגבר שם...

באופן אירוני, לא פעם נעלמות חברות מסחריות שהשקיעו הון עתק בפרסום סמוי וכך, שנים לאחר שחברות כמו אטארי, TWA ו-Pan Am ירדו מגדולתן או פשטו רגל, אנו ממשיכים לראות את מוצריהם מקודמים בסרט קולנוע וסדרות טלוויזיה.

לחברת Apple, אגב, היה הרבה יותר מזל. המקינטוש הראשון, זה שעל שולחנו של סיינפלד, הפך לאגדה. במקביל הוכרה גם סיינפלד כסיטקום הטוב בהיסטוריה והיא מוקרנת בקביעות בכל העולם, עד היום. כך יוצא שהמותג של Apple זוכה לכך שהפרסומת הסמויה שלו עובדת גם היום, עשרות שנים לאחר הופעתו של המק המיתולוגי ברקע של הפאנצ'ים של ג'ורג' והדחיפות של איליין, יש פרסומת סמויה שממשיכה לעבוד קשה...


זהו הפרסום הסמוי:

https://youtu.be/KxE5gPvoU-E?t=23s


ההיסטוריה של הפרסום הסמוי:

https://youtu.be/wACBAu9coUU


מהמשקפיים ועד למזון שאוכלות הדמויות -165 מיליון דולר הכניס "איש הפלדה" רק מפרסום סמוי של 100 מותגים!

https://youtu.be/iY56r2qj8f8


הסבר של עולם מיקום המוצרים:

https://youtu.be/pqf-WVgoq9E


אין ספק שהגדולה מהמפרסמות הסמויות היא קוקה קולה:

https://youtu.be/WQo-_aunVMM


ושסדרת הסרטים של ג'יימס בונד הייתה להיט של פרסום סמוי עדין ובוטה גם יחד:

https://youtu.be/t8aSIjSQzAo


דוגמאות של פרסום סמוי במשחקי מחשב:

https://youtu.be/jyo-y3xorAc


הנה הדוגמאות מהטובות ביותר לפרסום סמוי בקולנוע:

https://youtu.be/_3FLKuQa62c?long=yes
סדנאות יזע
מהן סדנאות היֶזַע?



סדנאות יֶזַע (Sweatshops) הן סדנאות ייצור ומקומות עבודה שבהם מועסקים עובדים בייצור של מוצרים בתנאים קשים, משכורות רעב, שעות ארוכות מאד ולא פעם גם בעבודת ילדים. לרוב נמצאות סדנאות היזע של ימינו במדינות העולם השלישי ומייצרות עבור העולם השבע שבמדינות המפותחות.

המצב של סדנאות היזע הוא לא פעם מחריד וצורם, במיוחד כשמדובר במותגים המוכרים במיליארדים רבים בכל שנה ועובדי הייצור של מוצריהם מרוויחים פרוטות.

הפרת חוקי עבודה מקובלת בהרבה ממדינות העולם השלישי. אלה מדינות בעלות כלכלות חלשות ואף מושחתות. ניצול העובדים שם הוא בעייתי והעובדה שפועלים מוכנים לעבוד בסדנאות היזע נובע מעוני גדול ומכך שעדיפה המשכורת הקטנה בהן, על עוני מחפיר ורעב של ילדיהם.

השאלה העיקרית היא האם אנו, תושבי המערב, צריכים לרכוש מוצרים של מותגים המנצלים עובדים, מעסיקים אותם שעות ארוכות במיוחד, משלמים משכורות שלא מאפשרות חיים ראויים, מונעות חופשות, מחייבות לעבוד גם בעת מחלה, מעסיקות ילדים ועוד.

האם הייתם לובשים בגד או משתמשים במוצר של חברה שנוהגת כך בעובדיה?


הנה תחקיר על חברת נייק שכבר שנים מואשמת בשכר רעב:

https://youtu.be/CCrUZuyZHyk


כך נלחמים בהם אקטיביסטים:

https://youtu.be/Vaydha20UUA


הצגת המצב על ידי חברה שהואשמה בניהול סדנאות יזע בבנגלדש:

https://youtu.be/WY4FeUYMFzM


עובדת סדנאות היזע בבנגלדש מספרת:

https://youtu.be/8QSC_9c6qCQ


מצגת וידאו על סדנאות היזע הללו:

https://youtu.be/R3Mb2byzJBs


סדנאות היזע שבסין:

https://youtu.be/yF8jUDzz5bE?long=yes


והנה סרט תיעודי על מפעלי ענק סיניים שהם עיר שלמה ובה חיים, מגדלים ילדים ועובדים כולם:

https://youtu.be/lKseBx1YPgo?long=yes


ברקוד
מי המציא את הברקוד?



כולנו מכירים ודאי את הברקוד, אותו קוד קווים מודרני שמאפשר סריקה של קניות בקופת המוצרים, במהירות וביעילות, על ידי סורק אופטי מיוחד. את הרעיון של הדפסה של סדרת פסים רחבים ודקים על מוצרי צריכה, הגה צעיר אמריקני בשם ג'וזף וודלנד. כבר כחניך צעיר בצופים הוא למד את קוד האיתות של שפת מורס. שנים אחר-כך, יהיו הנקודות והקווים של שפת המורס ההשראה להמצאת הברקוד.

הכל החל כשוודלנד חיפש אמצעי יעיל לקידוד מידע של מוצרים, עבור מנהל רשת המרכולים המקומית של הקמפוס שבו למד. וודלנד יש על חוף הים וחשב על הנושא ובתוך כדי כך הוא גרר את אצבעותיו בביטול על חול הים. 4 האצבעות הללו יצרו פסים על החול והוא הבין שקווים רחבים וקווים צרים יוכלו להוות קוד, ממש כמו הקווים והנקודות של שפת מורס.

כשהוא חשב על הקופאי שיסרוק את הקוד שעל המוצר, הבזיק במוחו רעיון - בעזרת ארבע האצבעות הוא צייר מיד מעגל שלם. זה היה הברקוד המקורי, שהצורה העגולה שלו, שמזכירה לוח מטרה עם פסים בעובי משתנה, נועדה לאפשר סריקה בלי להתחשבב בכיוון שבו יחזיק הקופאי את המוצר.

וודלנד פיתח את הרעיון ביחד עם חברו ללימודים ברנרד סילבר והם רשמו פטנט על קוד ויזואלי שהוא מעין "מורס של המספרים" בשנת 1948. אך השניים לא הצליחו להפוך את הברקוד למסחרי והם מכרו את הפטנט לחברה אחרת עבור 15 אלף דולרים בלבד. רק בשנת 1971, משפג הפטנט של השניים, פותח הברקוד המלבני שאנו מכירים, על ידי חברת IBM. הוא זכה לשם "ברקוד אוניברסלי" (universal product code או בקיצור UPC).

כיום מופיע הברקוד על כמעט כל מוצר שנמכר במדינות המפותחות.


הנה ממציא הברקוד:

https://youtu.be/KnK2QoAH6wQ


כך עובד הברקוד:

https://youtu.be/e6aR1k-ympo


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.