» «
גוגל
איך נוסדה גוגל והפכה לשם נרדף לאינטרנט?



בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.

אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.

כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.

ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.

את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.

כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך, מרעיון מוצלח ומשני יזמים צעירים, שהיו נחושים לשנות את העולם.


הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):

https://youtu.be/llR2NxLY0Jg


ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:

http://youtu.be/Quk88piD8PM


השנים הראשונות בצורה גרפית:

http://youtu.be/28eBTvvT0HA


מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):

http://youtu.be/U4LRcwokUnI


כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):

https://youtu.be/7c6kyAXb8NY


ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:

http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
מייסדי גוגל
מיהם מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'?



בסוף שנות ה-90 הבריקו שני סטודנטים לדוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, לאחר שפיתחו מנוע חיפוש שפשוט... אהממ... מוצא!

האינטרנט נולד בתחילת שנות ה-90, כשמנועי החיפוש היו בהתחלה מערכות פשוטות, שלמעשה נלקחו מעולם בסיסי המידע והנתונים של עולם המיחשוב הארגוני. אלו לא מערכות שלקחו בחשבון את העוצמה שיצבור האינטרנט ואת כמות המניפולציות שיופעלו על מנועי החיפוש, בכדי חקדם אתרים מסחריים, או בעלי אינטרסים חזקים ורבי כוח.

כך יצא שבאותה תקופה, באמצע שנות ה-90, היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור או מסחרי להפליא ונדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד, באתרים שקודמו תמורת תשלום למקומות גבוהים בתוצאות החיפוש ובהמון הסחות דעת ופרסומות מציקות.

אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. זה היה מנוע חיפוש צנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד. יצרו אותו סרגיי ברין ולארי פייג', שניהם בנים לאנשי מחשבים ומתמטיקה מעולים בעצמם. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שממש כמו שציטוטים במדע, של ספרים ומאמרים, הם מה שמוכיח את איכותם, ניתן לבסס את הסדר של תוצאות החיפוש במנוע החיפוש שלהם, על לינקים של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים לכל אתר בתוצאות. מי שהכי הרבה אתרים נחשבים מקשרים אליו, הוא שיהיה ראשון בתוצאות החיפוש.

בכפל משמעות מרתק קראו השניים לאלגוריתם שניהל את החיפוש בגוגל "פייג' ראנק" (דירוג דפים). מדוע כפל משמעות? - כי את האלגוריתם פיתח משניהם לארי פייג', מי שממנו נולד בעצם הרעיון של מנוע החיפוש היעיל והמדייק הזה.

ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, כדי להעתיק את כל האינטרנט אליהם ולאפשר חיפושים מהירים ביותר, אלה הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש היעיל ודי מהר גם הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.

אגב, כל מערכת המיחשוב הזו נולדה כמעט בלי כסף. השניים, סטודנטים "תפרנים" וללא משאבים, הבינו שאם ירצו להעתיק את כל אתרי האינטרנט למחשבים שלהם, הם יצטרכו ליצור רשת מחשבים של ממש. אך רשתות כאלה היו יקרות מאד. לכן הם בנו רשת בעצמם, ממחשבים ישנים שתרמו להם סטודנטים ומרצים מהקמפוס של סטנפורד, לאחר שפרסמו מודעות בכל הקמפוס. המערכת הזו שלהם עבדה והיטב. כמה תמים, כמה גאוני!

כך נולדה, משני יזמים צעירים שהיו נחושים לשנות את העולם המקוון, אחת החברות המצליחות והמשמעותיות בהיסטוריה ומי שבעיני רבים היא חברת-העל של תחילת המילניום החדש. היום, כשגוגל מציעה כל כך הרבה שירותים, רובם חינמיים ונדיבים מאד ומכניסים לה סכומי עתק מפרסומות בלבד, קשה להאמין כמה התחילה בקטן. לפעמים, אם להשתמש בפרפרזה על המשפט מהסרט "הבלתי רשמיים", אלוהים נותן לאנשים קטנים להקים חברות ענק...


הנה תקציר מהיר על הרקע להקמת גוגל (עברית):

https://youtu.be/--I4BBWB8hQ


על החברה שייסדו השניים (מתורגם):

https://youtu.be/pNBxl5hCGts


על ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:

http://youtu.be/Quk88piD8PM


נאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:

http://youtu.be/f_eiMKp4QW8


סרט תיעודי על סיפורם של שני המייסדים של גוגל:

https://youtu.be/7Kn-KxCQjI8?long=yes


וראיון איתו (מתורגם):

https://youtu.be/mArrNRWQEso?long=yes
פרויקט ה-20%
מהו פרויקט ה-20 אחוז?



חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.

במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.

אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.


הנה פרויקט ה-20% של גוגל:

https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s


כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:

https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE


מה ילדים עשו ב-20% שלהם:

https://youtu.be/xupHuEk8p7g


וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:

https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
גוגל גלאס
מה העתיד של משקפי הגוגל גלאס?
מה זה גוגל גלאס?
מהו גוגל גלאס?


גוגל גלאס הם משקפי המציאות המורחבת של חברת גוגל. הגלאס הם מחשב במשקפיים. המשקפיים הם חלק ממה שנקרא "טכנולוגיה לבישה", שכשאדם לובש על גופו הוא מסוגל להשתמש בה לצרכיו, בתנועה. הם מאפשרים למשתמש לעשות הרבה פעולות בתנועה. בין הדברים שמאפשרים המשקפיים ניתן לצלם, לנווט, לדבר עם אנשים, להאזין למוסיקה, לחפש מידע בדיבור, לשתף חברים בפעולות, מיקומים וחוויות ועוד.

הגלאס הוצגו בשיחה בלייב שערך אחד ממייסדי גוגל, סרגיי ברין, עם צנחנים, ששוחחו עם הקהל והעבירו חוויות כשכולם צונחים עם משקפי ה-Glass ומשדרים את הצניחה מהמשקפיים בשידור חי.

גוגל החלה למכור את המשקפיים למפתחים, כדי שיפתחו אפליקציות למשקפיים, במחיר גבוה של יותר מ-5000 שקלים. בתוך זמן קצר, הבטיחה בגוגל, יירד המחיר של הגלאס מאד והם יופצו לקהל הרחב בהמוניהם.

אך בינתיים, על אף ההבטחות שהעתיד שמור לגוגל גלאס, נראה שהעניין בהן פוחת. המשקפיים, שבעבר נחשבו לחוד החנית של מהפכת המציאות הרבודה (Augmented Reality) ומהפכת הטכנולוגיה הלבישה (Wearable Tech), פילסו דרך והביאו לפיתוח מואץ בתעשיות הללו, אבל לא בטוח שכמוצר הן הופכות להצלחה של ממש.

כך או כך, בשנים האחרונות גוגל החליטה להתמקד בשוק הארגוני, של בעלי מקצוע שונים שהמשקפיים הללו משמשות אותם מצוין בעבודה יעילה ואיכותית יותר. העתיד יראה אם גם השוק הפרטי ישוב להתעניין בטכנולוגיה הזו, או באחת האבולוציות שיבואו ממנה.


הנה השימוש בגוגל גלאס מודגם בסרטון:

http://youtu.be/9c6W4CCU9M4


כך המשקפיים החכמים פועלים:

https://youtu.be/4EvNxWhskf8


מה שמצלמים עם המשקפיים של גוגל על העיניים:

https://youtu.be/wTxFxk2dwaQ


השידור החי של הצנחנים עם הגוגל גלאס עליהם:

http://youtu.be/uh-liQDE3cM


עוד על גוגל גלאס:

http://youtu.be/UanRRx-B5hs?t=3s


כך הגוגל גלאס פועלות:

http://youtu.be/zS2RexNzOhs?t=5s


ועל הפיתוח שיודע להעלות טקסטים על משקפיים שהן כמעט רגילות:

https://youtu.be/os6bqbTo4Qs

google

גוגל קארדבורד
מהי המציאות המדומה מקרטון?



חברת גוגל פיתחה בשנים האחרונות התקן משונה ששמו קארד בורד (Google Cardboard) שעשוי מקרטון ועולה פחות מ-100 ש"ח. הקארד בורד הוא התקן מציאות מדומה, אבל הוא מאפשר להכניס לתוכו סמארטפון רגיל ולהיכנס לעולם מדומה שצולם באמצעות אפליקציה מיוחדת, בחוויה דומה למכשירים היקרים והמורכבים ביותר בתחום המציאות המדומה כיום. החוויה שמעניק התקן המציאות המדומה הזה היא מדהימה ומרגישה ממש כאילו עברת למקום אחר. באמצעות אפליקציות טיולים וירטואליים כמו Expeditions אפשר ממש לטייל במקומות, באופן וירטואלי כמובן.

המדהים ביותר הוא שאת ה-Google Cardboard ניתן אפילו לבנות לבד, באמצעות קרטון רגיל ועדשות פלסטיות שקונים בגרושים. מכניסים לתושבת התואמת שלו, כל מכשיר שיש לו מסך זעיר בגודל של עד 6 אינץ' והוטענה בו אחת ממאות האפליקציות שתומכות באפשרות הזו, כולל האתר יוטיוב, ומתחילים להישאב לעולם המדומה והתלת מימדי שלו.


הנה הדרך שבה משתמשים ב-Google Cardboard:

https://youtu.be/TVGM3ko9fGY


שימוש חינוכי בקארד בורד, כדי לבקר עם הכיתה במקומות רחוקים:

https://youtu.be/tNE0v4MOr90


וצפו בסרטון מציאות מדומה בסמארטפון שלכם:

https://youtu.be/7IaYJZ2Usdk?qr=yes
סטריט ויו
איך עובד שירות הסטריט ויו?



שירות סטריט ויו של חברת גוגל מאפשר לראות מקומות בעולם כולו, באמצעות צילומים ב-360 מעלות ברחובות הערים ובאתרים חשובים בעולם. הסטריט ויו מצוין לחיפוש מקומות ומיקומים בעיר שלכם או במקומות רבים ברחבי כדור הארץ.

שירות Street View מצוין לצפות במקומות שאליהם אנו נוסעים, בבניינים שאליהם אנו צריכים להגיע לפגישות ואפילו בבנייני דירות ורחובות שאליהם אנו חושבים לעבור להתגורר. הטכנולוגיה הנוחה הזו מאפשרת למצוא מקומות ברחבי העולם, לצורך תכנון חופשה ועוד.

השימוש בטכנולוגיה הזו הוא פשוט - חפשו ב'מפות Google' את הרחובות שיש להם קו גבול כחול. זהו הסימן שהם צולמו בסטריט ויו וניתן לצפות בהם כך. כדי לראות את תמונת הרחוב בסטריט ויו במפות Google, כל שעליכם לעשות הוא לגרור את אטב-האיש הכתום אל הרחוב הרצוי ותמונות הרחוב יעלו מידית. ברחוב תוכלו לנווט עם מקשי החיצים ולשוטט בעיר, להתקרב ולהתרחק מבניינים, להסתובב ב-360 מעלות וכן הלאה.


הנה סרטון המחשה של האופן שבו מציג סטריט ויו מקומות בישראל:

http://youtu.be/GudlL38XMog


השיטה בה מצלמים מקומות שאין אליהם גישה עם המכונית של גוגל:

http://youtu.be/SuiEmxDklKw


השימוש בסטריט ויו בגוגל מפות:

http://youtu.be/C5Qt1mE9ycQ?t=1m5s


כך ממפים מקומות שאין בהם כבישים, כמו הקניון הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/mpcar4L_EXY


ומיפוי בטבע בשביל ישראל שלנו:

https://youtu.be/DIGw251r93s
Google Brain
מהי מערכת הלמידה העמוקה של גוגל?



למידת מכונה היא תחום שנחקר כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות הוא הולך ומתפתח לכיוון של למידה עמוקה. מערכת הלמידה העמוקה הגדולה והמתקדמת בעולם כיום היא ה-Google Brain. זהו אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם. הפרויקט מנסה לפתח מוח ממוחשב מ-16,000 ליבות מחשבים ותוכנת מחשב שלומדת מתוך דוגמאות ומסיקה מסקנות בעצמה, תוך כדי התמודדות עם בעיות מורכבות במיוחד. משאבי המחשב שמוקדשים לפיתוח זה הם עצומים וכך גם התקציבים שחברת הענק משקיעה במחקר והפיתוח, כולל גיוס האנשים המתקדמים בעולם בתחום זה ושל המדען והעתידן הגאון ריי קורצווייל, שהסכים לעמוד בראש הפרויקט.

אבל למה גוגל צריכה מערכת למידה עמוקה? - היות ופיתוח של רשתות מחשב מבוססות נוירונים עולה המון כסף, חברת גוגל בעלת המיליארדים היא מהיחידות בעולם שיכולות להקצות משאבים לנושא. לרשת שמאפשרת את הלמידה של המחשב העמוק מוקצים עוד ועוד מחשבים. רק כך ניתן לדמות את אופן הפעולה של המוח האנושי.

וזה עוד כלום. ברצונם להגיע למאה טריליון קישורים בין נוירונים במחשב העל של גוגל, מגייסת החברה את מיטב חידושי הטכנולוגיה שיוצאים לשוק, כולל מעבדים מקביליים ומהירים ביותר, כרטיסי מסך גרפיים המכונים "GPU" ושפותחו עבור תעשיית המשחקים, ועד רכיבי מחשוב קוונטי. גוגל כה רצינית בשאיפות שלה בתחום זה, שהיא רוכשת חברות קטנות שעוסקות בתחום וכך קונה הן את הטכנולוגיות והידע שהן צברו והן את כוח האדם המעולה שלהן.


המלצה:
======
בתגית "למידה עמוקה" תוכלו לקרוא על עולם הבינה המלאכותית, המתבססת על רשת נוירונים כמו זו שבונה גוגל. שווה לקרוא גם בתגית "רשתות נוירונים".


הנה למידת המכונה:

https://youtu.be/59bMh59JQDo


כך מתבצעים פרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים של גוגל ומתחרותיה:

https://youtu.be/gB_-LabED68


כך מסייעים מוחות טכנולוגיים עם למידה עמוקה לעולם להתקדם:

https://youtu.be/Dy0hJWltsyE


סרטון עם מתיחה שבה גוגל הולכים להחליף את המוח האנושי:

https://youtu.be/fV52J7_7gss


ופרוייקט הגוגל בוקס והבעיות שהוא עורר:

https://youtu.be/5_EyoyHLnLI
עיצוב מטריאלי
מהו העיצוב המטריאלי שהנהיגה גוגל?



העיצוב המטריאלי (Material Design) הוא שמה של שפת עיצוב חדשה שפותחה בשנים האחרונות בחברת גוגל ובהדרגה היא הטמיעה אותה למוצרי התוכנה הרבים שלה. שפת העיצוב הזו נועדה לרענן ולשפר את חווית השימוש (בעולם הטכנולוגיה זה נקרא UX) בתוכנות ובישומים של גוגל.

העיצוב המטריאלי מתאפיין בצבעים יפים והרגשה נקייה במיוחד, מראה מינימליסטי (לא עמוס) ואייקונים שטוחים שלא מנסים להיראות כאילו יש להם עומק.


הנה העיצוב המטריאלי של גוגל:

https://youtu.be/Q8TXgCzxEnw


הסבר לגבי שפת העיצוב:

https://youtu.be/w2JUhDd0CAA


כך נראים מוצרי תוכנה שמעוצבים כך:

https://youtu.be/ROMxRIzaxmE?t=44s


כך מעצבים עיצוב מטריאל:

https://youtu.be/rrT6v5sOwJg


וכמה אפליקציות שעוצבו בשפת העיצוב הזו:

https://youtu.be/_WDM7BG-_DM


רשת סמנטית
מהן רשתות סמנטיות?



רשתות סמנטיות (Semantic networks) הן שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת סמנטית מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.

המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי מושגים שמיוצגים במילה או במשפט ומקושרים למושג מרכזי. נכנה את המושגים "צמתים". בין כל צומת לאחרות יש קשרים, שהם בעצם קשרים אל המושגים הקרובים אליה משמעותית. רשת כזו ניתן לבנות לדוגמה סביב המושג המרכזי "אריה". קשרים יחברו בינו לבין מושגים קרובים כמו: טורפים, יונקים, חתולים גדולים, חיות פרא, אוכל בשר, אפריקה וכדומה. לכל קשר יהיה את התפקיד והמשמעות שלו וצבעים שונים יכולים לבטא את סוג הקשר בין מושגים.

שרטוט רשתות סמנטיות מאפשר תהליך למידה. זה קורה בשילוב שאנו עושים בין הדברים הידועים לנו בטרם הלמידה, לבין הדברים שנלמד תוך כדי השילוב של ידע חדש ברשת הסמנטית. קשרים שלא נדע להסביר את טיבם ומושגים ללא קשרים ביניהם יצביעו על מה שדורש למידה נוספת ומעמיקה יותר. בהנחה שחקר ולמידה כאלו אכן יבוצעו ויקרו, ההבנה של המושגים והקשרים שביניהם היא הלמידה.

בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם גם בעולם הטכנולוגיה. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית ולשיפור רשת האינטנרט ומנועי החיפוש. המחקר המדעי בעולם עוסק לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב ובמקביל התפתח חזון הווב הסמנטי, שמציג רשת עתידית, מבוססת משמעות ובעלת יכולות רבות לשיפור האינטרנט (קראו עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").


משימת התנסות
===========
הכינו רשת סמנטית על המושג "מחשב", בכתיבת המושג, המושגים הקרובים והמושגים שנובעים מהם ויצירת הקשרים ביניהם על גבי נייר.


הנה הרשת הסמנטית:

https://youtu.be/3wMfKTkYemY
כיצד יגיע האינטרנט לכל פינה בעולם?
איך תביא גוגל את האינטרנט למקומות רחוקים?
מהי תכנית האינטרנט העתידי של גוגל?


בקרוב תביא חברת "גוגל" את האינטרנט למקומות רחוקים ביותר, שאין בהם כבלים או תשתית תקשורת שמאפשרת חיבור קווי. מנהלי פרויקט לון של חברת גוגל מעוניינים להביא את הגישה לרשת האינטרנט, למקומות המרוחקים והמבודדים בעולם.

התכנית השאפתנית של ענקית המידע היא ליצור רשת של בלונים פורחים באוויר. כל בלון פורח יטוס בגובה נמוך ויאפשר גישה לאינטרנט לאזור שמתחתיו. כך יוכלו להתחבר לרשת גם בני שבטים רחוקים, תרמילאים ומטיילים ותושבי עיירות נידחות, שכיום אינם ברשת.


הנה סרטון על פרויקט Loon להבאת האינטרנט לכל פינות העולם:

http://youtu.be/01syqUEPydM


וניסוי בו מנסים לבדוק את עמידות הבלונים באוויר:

http://youtu.be/t9ULgTdPuks
איזה שבב מחשב הופך את האוויר למשטח מגע?



פרויקט סולי (Project Soli) של חברת גוגל עוסק באחד הרעיונות שנראים כאילו נתלשו מהעתיד. ואכן, אנו חיים בעתיד.. האפשרות ליצור משטח מגע וירטואלי שבו חשוב מה עושות האצבעות ולא במה הן נוגעות היא מדהימה. פרויקט סולי יאפשר לגעת כביכול במשטח מגע מדומה, שכולו באוויר, ולעשות בו פעולות רגישות במיוחד, ממש כאילו פעלנו על כפתורים, חיישנים זעירים ומסכי מגע מיקרוסקופיים.

את המגע האמיתי על משטח מגע פיזי יחליפו מחוות של האצבעות באוויר. האצבעות ידמו מגע במשטח מגע, בעוד חיישן שהוא מעין רדאר זעיר יקלוט את מחוות האצבעות הללו וימיר את התנועות העדינות ביותר לפעולות על מכשירים.

עולם המחשוב הלביש יוכל להשתמש בכלי הזה להמון אפשרויות שבהן נדרשות פעולות לשליטה במכשירים שאין להם מסך או ממשק שליטה משלהם. יתכן שגם שליטה במכשירי "אינטרנט של הדברים" תתאפשר כך, בזול וללא מסך או יחידת בקרה של ממש.


הנה פרויקט סולי של גוגל:

https://youtu.be/0QNiZfSsPc0
מהו הטלפון המודולרי והאם זה העתיד של הניידים?



"פרוייקט ארה" (Project Ara) של חברת גוגל היה אחד המעניינים של החברה אבל נסגר. הוא התמקד בפיתוח של טלפון מודולרי, כזה שמורכב מחלקים שניתן להוסיף ולהחליף כרצוננו. זהו מעין טלפון לגו סלולארי שניתן להרכיב ממודולים שונים. הטלפון בנוי משלד בסיסי שעליו ניתן להרכיב את המודולים, יחידות שונות שניתן להחליף לפי הצורך - מצלמה, מעבד, זיכרונות, מסכים, רמקולים ועוד.

הרעיון הוא שכל משתמש יכול להוסיף רק את מה שחשוב לו בטלפון נייד ולא לשלם עבור מה שאינו נחוץ. זה רעיון יפה ויצירתי שאינו חדש. חברת מודו הישראלית ניסתה את מזלה בפיתוח דומה, שלא צלח. לכן, על אף שמדובר בטלפון שיכול לשנות את השוק הסלולארי ולהיות גורם מערער, שיוצר שינוי מסעיר בשוק, מומחים רבים הטילו מלכתחילה ספק בהצלחתו העתידית של "פרוייקט ARA".

מצד שני, כולם הודו שיש יצירתיות רבה ברעיון - במקום שנבחר את הטלפון שלנו לפי המצלמה למשל, נבחר את המצלמה בשביל המכשיר שברשותנו. זה היה אמור להיות העתיד של הטלפונים ואולי אף יהיה, אבל נכשל בפרויקט ארה שוב.


הנה דוגמה מ-2015 של המודולריות של ארה:

https://youtu.be/R93fQKmM350


המחשה של הטלפון הסלולארי המודולרי של גוגל:

https://youtu.be/aWW5mQadZAY


הצד המדעי של הטלפון להרכבה:

https://youtu.be/AAu9Bm1ula0


ומדוע טלפונים מודולאריים נכשלו עד היום:

https://youtu.be/CcQxdjHlKO4
מה היה הרכב ללא נהג של גוגל?



לאחרונה הודיעה חברת גוגל שהיא סוגרת את מיזם ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג. זה היה מיזם דגל של חברת גוגל. הוביל אותו המהנדס סבסטיאן ת'ראן, מנהל המחלקה לבינה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד.

חברת גוגל קידמה חוק שהתקבל במדינת נבדה בארצות הברית, חוק שלראשונה מאפשר הפעלה של מכוניות ללא נהגים בשטח המדינה. כיום נוסעות ברחבי מדינת נבדה עשרות מכוניות ניסוי כאלה. בתחילה נסעה כל אחת מהמכוניות עם שני נהגי ביקורת ולאחר שהניסוי השלים קרוב לחצי מליון קילומטרים של נהיגה ללא תאונה מצד המכוניות של גוגל, הוחלט להוריד את מספר נהגי הביקורת לאחד בלבד.

המכונית ללא נהג של גוגל אינה לבד וכיום מפתחות כמה יצרניות רכב מכוניות דומות. ניסאן ומרצדס הן שתיים מהיצרניות שבשנים הקרובות אמורות להשיק גם הן כלי רכב ללא נהג.


הנה כתבה על המכונית של גוגל (עברית):

http://youtu.be/xHejpYITUoU?t=2s


ואופן הפעולה של המכונית ללא נהג של גוגל:

http://youtu.be/cdgQpa1pUUE
מהו מרכז נתונים, דאטה סנטר או חוות שרתים?



מרכז נתונים (Data center), המכונה בשפה המקצועית פשוט "דאטה סנטר", הוא אתר המשמש לאיחסון נתונים דיגיטליים, כלומר ממוחשבים, ניהול והפצה שלהם. לעתים הוא נקרא גם "חוות שרתים".

דאטה סנטרים גדולים מכילים מידע שנחוץ לשירותים גדולים כמו חיזוי מזג אוויר, נתוני ניירות ערך, אתרי אינטרנט גדולים וכדומה. רבים מהם מאחסנים המוני אתרים קטנים ובינוניים בחוות שרתים המנוהלות על ידי מקצוענים ופוטרות את החברות הללו מניהול שרתים משל עצמם.

בזמנו התפרסמה תכנית להקמת 36 מגדלים עם 360,000 שרתים שיהיו ביחד מרכז הנתונים הגדול בעולם.

הספקיות הגדולות של הענן הציבורי, כולל אמזון עם AWS, מיקרוסופט עם Azure וגוגל עם Google Cloud, השתלטו בשנים האחרונות על שוק הדטה סנטרים. נכון ל-2021 הן חולשות במשותף על מעל 50% מהדטה סנטרים הגדולים בעולם.

והצמיחה האגרסיבית הזו של הענן באה לידי ביטוי גם בביקושים וגם בהיצע. במקום במרכזי הנתונים של הארגונים, כ-60% מהשרתים שנמכרים כרגע בעולם מוצבים במרכזי הנתונים של ספקיות הענן הגדולות.

הסיבה היא שבמקום לבזבז משאבים על תשתית מרכז הנתונים שלהם, יותר ויותר ארגונים בוחרים בשירותי ספקיות הענן הציבורי, כשהם זקוקים למחשוב משמעותי לאחסון וניהול נתונים והפעלת יישומים עסקיים.


הנה מרכז הנתונים המאובטח של ישראל (בעברית):

https://youtu.be/Sbl49N61fWY


זה של חברת גוגל שתכננה אותו במהלך השנים:

https://youtu.be/eCSt5kerv1k


על מרכז הנתונים הגדול ביותר בעולם המתוכנן באירופה:

https://youtu.be/4e97g7_qSxA


ומרכז הנתונים של חברת פייסבוק:

https://youtu.be/4A_A-CmrqpQ


בואו להתרשם בעצמכם:

https://youtu.be/zDAYZU4A3w0?qr=yes
מהו טרנס-הומניזם?



המין האנושי כבול בהגבלות שכפה עליו הטבע. לא מעט אנשים רוצים לחיות לנצח, אך בפועל הם כפופים ליכולותיהם הגופניות, פגיעים לכוחות הטבע ופגעיו, חסר כוח מספיק בפני חיות גדולות ובלא מהירות מספקת אין ביכולתם לברוח מטורפים. גם בלי הפגיעוּת שלנו, הגוף שלנו מתבלה ומתיישן ושנות הזיקנה שלנו עוברות בקשיים אדירים. ככל שתוחלת החיים האנושית גדלה, הגוף הולך ומזדקן והאדם החי סוחב איתו את הסחבה הפיזיולוגית הזו בקשיים גדולים. ובכלל, מי אמר שבסוף אנחנו חייבים למות?

הרי מאז ומתמיד פיתח המין האנושי כלים ושיטות, שאפשר לו להתאים את הטבע לצרכיו ולהשתחרר מההגבלות של הטבע עליו. במהלך ההיסטוריה התפתחו בני האדם והתקדמו לכיוון של עצמאות מהמגבלות הביולוגיות שלהם. אנו מין שמחפש עצמאות מוחלטת מההגבלות שמטיל עלינו גופנו.

טרנס הומניזם (Transhumanism) הוא רעיון שבו דוגלת תנועה בינלאומית בת עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה, אנשי מדע ומהנדסים מהעולם המתקדם. הללו גורסים שתחומים שהתקדמו בעשורים האחרונים מאד, כמו ננוטכנולוגיה, הנדסה גנטית ורובוטיקה, עתידים לשנות את האפשרויות הגופניות ואת התודעה האנושית ללא היכר.

ההתפתחות הזו תוביל לתפנית בלתי נתפסת באבולוציה האנושית, שכמותה כמובן שלא ידע העולם. התוצאות המרכזיות של המהפכה האבולוציונית המדהימה הזו יהיו התעלות של המין האנושי מעל המגבלות הביולוגיות שלו, טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם למכונה, בין המוח האנושי לבינה המלאכותית ולא פחות חשוב - הארכה דרמטית של תוחלת החיים, אולי אף עד כדי חיי נצח אפשריים. במילים פשוטות - אולי לא נמות בעתיד ונסיר מעלינו את כל המגבלות והחסרונות שהטבע הותיר בנו כיצורים ביולוגיים.

זה במידה מסוימת מעבר לפינה. ממש כמו שהיום יש כלים טכנולוגיים, שיכולים לשקף באופן דיגיטלי את המחשבות שלנו, דמיינו שיום אחד נוכל לטעון אל מערכות משוכללות מאד, את כל הזיכרונות שאגרנו והתודעה שלנו ולזכות בחיי אלמוות דיגיטליים. הרי הטכנולוגיה שינתה את הדרכים שבהן אנו חיים, לומדים, מתקשרים ומפתחים תודעה משלנו, אז אולי היא גם הפתרון למוות המוקדם שלנו. מוקדם בכל מקרה, אגב...

חשבו רגע - האם מה שמגדיר את מי שאנחנו הוא הגוף שלנו, או מה שאנו חושבים, זוכרים, חשים וכדומה?

ומצד שני, אולי יש דברים שאסור לגעת בהם?

שאלו את עצמכם - במי נתאהב בתור ישות דיגיטלית? את מי נאהב, אם לא יהיו לנו כבר ילדים ומישהי או מישהו להיות איתו? עם מי נאכל ארוחת ערב רומנטית ואיך נטייל בפריז הרומנטית תמיד?

האם נציע נישואין לתוכנה השכנה או לשרת שלידנו, אתם יודעים, ה-server הסמוך לנו בחוות השרתים המתקדמת שבה מתגוררת התודעה שלנו?

כך או כך, השאיפה של תומכי הטרנס-הומניזם היא להפוך את האדם לפוסט-אדם. הדרך שלהם היא הארכה של תוחלת החיים האנושית, מה שאגב, כבר קורה במאה האחרונה באופן ברור. אבל כאן יש רצון לפרוץ את הקצב שבו אנו מאריכים חיים ולהגיע לתוחלת חיים חסרת תקדים. עוד שאיפה היא למנוע את הזדקנות הגוף ואף לעצור אותה לגמרי. זאת על ידי שמירה על הרקמות או התאים במצב של השהיית הפעילות הכימית השוחקת אותם. הטרנס הומניזם שואף גם לעצור את המחלות. כללית ניתן לומר שהמשימה של התנועה הזו היא לשפר את האדם - פיזית, מנטלית וחברתית.

טרנס-הומניזם הוא בעצם פוסט אנושות, כמו שאנו מכירים אותה. השינויים הטכנולוגיים והחברתיים הללו יהיו לדעת אנשיו, כה מהירים עד שיובילו לנקודת מפנה בהתפתחות המין האנושי, נקודה המכונה "סינגולריות", בה יתמזגו האדם והמכונה לחלוטין. זה לא שלא יהיו בני אדם. הם יהיו, אבל יהיו שונים לחלוטין. חייהם יהיו ארוכים מאד, אולי אינסופיים, אבל חייה של האנושות שאנו מכירים - קצרים!


הנה הסבר הטרנס-הומניזם:

https://youtu.be/e6_dpNJEfLs


עוד הסבר מרשים של המושג:

https://youtu.be/WNOObJ_iQdQ


קדימון לעולם חדש:

https://youtu.be/H5iBzfIPmvQ


העולם של טרנס ההומניזם:

https://youtu.be/STsTUEOqP-g


וסרט תיעודי על הטרנס הומניזם:

https://youtu.be/byc_e6V3cfk?long=yes
מהן שש דרגות של הפרדה?



שש דרגות של ההפרדה (Small-world experiment) הוא מושג הקושר בתרבות הפופולרית בין כל שני אנשים בעולם, באמצעות 6 היכרויות בלבד. כלומר, אם תיקח כל שני אנשים בעולם, תגלה שהם קשורים ביניהם, באמצעות מקסימום 5 אנשי קשר.

המושג הזה קשור באופן הדוק ונובע מ"תופעת העולם הקטן", שהגה החוקר סטנלי מילגרם בשנת 1967. מילגרם הראה בניסוי שעשה בנושא, שהמספר החציוני של אנשי קשר הנחוצים כדי ליצור קשר בין כל אמריקאים, תושבי ארצות הברית, הוא 5 מתווכים בלבד.

משמעות שש הדרגות שכאן היא שניתן ליצור קשר בין כל שני אנשים, בעולם כולו, דרך מספר זעום של מתווכים.

ההשערה הזו של מילגרם הייתה שנים רבות שנויה במחלוקת ויש הבודקים אותה כיום במחקרים שמתבצעים ברשתות החברתיות החדשות, שנוצרו מאז מילגרם. באוניברסיטת קולומביה, למשל, נעשה מחקר בנושא שבו נבדקה ההשערה הזו, לראשונה בקנה מידה עולמי. היישום המחקרי נעזר ברשת האינטרנט, תוך בחינת הקשרים בין חברי רשתות חברתיות שונות.

אגב, על בסיס הרעיון של 6 דרגות של הפרדה נולד גם משחק הטריוויה "שש דרגות של קווין בייקון". על המשתתפים במשחק למצוא את הקשר בין כל שחקן לכוכב הקולנוע קווין בייקון, על ידי כך שיאתרו סרטים משותפים שבהם השחקן עם בייקון עצמו, או עם אנשים שהם שיחקו עם בייקון בהפקות שונות, או עם אנשים ששיחקו איתו וכך הלאה...

כך או כך, בשנים האחרונות צבר המונח "שש דרגות של הפרדה" פופולריות רבה בתרבות המודרנית ובעיני רבים הוא מבטא את הביטחון שצפיפותה המתגברת של החברה האנושית הנוכחית, בעידן הכפר הגלובלי, דור ה-Y המחובר תמיד, העולם השטוח, ההגירה הקלה מאי-פעם בין מדינות והגלובליזציה על כל היבטיה - כל אלה הופכים את תושבי העולם קרובים מאוד זה לזה, כמעט ללא גבולות מדיניים, לאומיים או חברתיים כלשהם.


הנה הסבר מתוך הסדרה "החממה" - על שש הדרגות של ההפרדה (עברית):

https://youtu.be/7ZTvjT5Nnz8


עוד הסבר לשש דרגות ההפרדה:

https://youtu.be/LeUhVC8xVQI


על ניסוי שש דרגות של הפרדה:

https://youtu.be/NRWSF1c0Ez0


דוגמה לשש הדרגות של הפרדה:

https://youtu.be/TcxZSmzPw8k


מסתבר שיש לדתיים בישראל משהו דומה שנקרא "דתיים שלובים" (עברית):

https://youtu.be/SrG0gWlNj3Y


וכך גוגל משתמש בשיטת 6 דרגות של ההפרדה (מתורגם):

https://youtu.be/eM1KaaTez0A
איך פועל הרכב האוטונומי והמחשב שנוהג בו?



המכונית האוטונומית (Autonomous car), כמו אחיה לטכנולוגיה מהעולמות האחרים, דוגמת הכטב"ם למשל, אותו כלי טייס לא מאויש, מבוססת על מערכת חכמה שנוהגת אותה במקום נהג.

את הנהג האנושי מחליף ברכב האוטונומי מחשב חכם מאוד, או נכון יותר מחשב עם תוכנה חכמה במיוחד, מבוססת בינה מלאכותית.

חוץ מלשחרר את הנהג מעול הנהיגה ולאפשר לו לנצל את הזמן טוב יותר, המחשב הבינתי שנוהג ברכב האוטונומי מאפשר את הפעולה העצמאית שלו. עם הזמן הציפייה היא שהתפקוד שלו יעלה על זה של נהג ויהיה טוב ובטוח בהרבה מזה של בן אדם.

כי הרכב הרובוטי יצטרך להתמודד עם מיליוני מצבים ותסריטי נהיגה אפשריים. מחשבים אמנם יש בכל המכוניות של הדור האחרון, אבל לתוכנה של מחשבי הרכבים הללו אסור לטעות. לגמרי אסור -מסיבות מובנות.

הרכב האוטונומי, שאגב נקרא גם מכונית רובוטית (cybercar), מנווט בעצמו ויכול להתגבר על שלל מכשולים, ללא עזרה אנושית ובלי שישנו דבר בתשתיות או במכשירים נוספים לאורך הכבישים.

כל המכוניות הללו מצוידות במערכות כלשהן להתראה ומניעת תאונות. אלה כוללות במרבית המקרים חיישני התראה נגד התנגשות, עם מצלמות אינפרה אדום ומכ"ם, ראדאר המגלה איומים וסכנות המחייבות תגובה של המחשב הנהג.

כך לדוגמה, אם מצלמות האינפרה אדום מזהות שהרכב נכנס לתחום הרכב שלפניו, ישמיע הרכב צליל אזהרה. אם הוא יתקרב עוד יותר - הבלמים יופעלו אוטומטית וימנעו התנגשות.

כדי שתמונת הכביש תהיה מדויקת להפליא, מותקנות במכוניות ללא נהג מצלמות המעניקות לה תמונה תלת-ממדית של הסביבה, כולל תמרורים, מכשולים, מבנים, צמתים, שלטים בצד הדרך ועצמים שונים.

סורקי לייזר מקדימה ומאחור מוסיפים עוד מידע הכרחי לבטיחות, כשהמערכת מנטרת ללא הפסק בני אדם, מכוניות, איומים בלתי נראים ופריטי מידע קבועים או משתנים שחשוב "להבין" ולהגיב אליהם בזמן הנהיגה.

בין המכוניות האוטונומיות המדוברות כיום נמצאות אלה של יצרני רכב ותיקים, כמו מרצדס, ניסאן ואחרות, לצד חברות טכנולוגיה כמו טסלה, מובילת הרכב החשמלי כיום, ינדקס הרוסית וגוגל, שפיתחה את ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג שלה ובהמשך הפסיקה את הפיתוח.


כך פועלת המכונית שכבר נוהגת את עצמה וממתינה לרישיון (עברית):

https://youtu.be/97kpp_8QGuI


הנה שאלות מעניינות שמעלה הרכב האוטונומי (מתורגם):

https://youtu.be/ixIoDYVfKA0


הסבר על מכוניות אוטונומיות וחלוקת העבודה החדשה (עברית):

https://youtu.be/ZoXoZdSmaFo?t=14s


המכונית האוטונומית של מרצדס:

https://youtu.be/8aEWHdduPwc


התכניות של חברת BMW למכונית אוטונומית:

https://youtu.be/0DS9PY6iaxE


וסרטון ארוך על המכוניות האוטונומיות (עברית):

https://youtu.be/0bBCVE7j6W4?long=yes


האם בעתיד נוכל לחיות לנצח?



דורות רבים חולמים על "מציאת הפתרון למוות", כלומר חיי הנצח (Immortality). אלכימאים ניסו לשווא למצוא דרכים להאריך את חיי האדם, להעניק לנו את "מעיין הנעורים" או "אבן החכמים". כולם נכשלו והחלום לחיים שאינם נגמרים הלך והתרחק.

עד שבאה גוגל, או ליתר דיוק העתידן והממציא ריי קורצווייל, מנהל ההנדסה הגאון שלה, שמנבא בספריו את איחוד האדם עם המכונה. קורצווייל גורס שעל אף שחיי נצח אינם מציאותיים עדיין, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות עומדות להפוך אותם לאפשריים בהחלט. הוא טוען שעד שנת 2045 יהיו חיי הנצח אפשריים, תודות למדע ובמיוחד לתחומים כמו ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה. בני האדם יוכלו להשיג יכולות על-אנושיות בעזרת טכנולוגיות מהפכניות, שמפותחות בימינו.

ואם להרחיב מעט - את העתיד הוורוד הזה תולה קורצווייל בהבנה חדשנית את עולם הביולוגיה ובשליטה בו, שמאפשרים המדע והטכנולוגיה המודרניים. תכנות מחדש של תאים בגופנו, כך שיוכלו לטפל במחלות בעצמם הוא התקווה הגדולה של הגוף, הבריאות ותוחלת החיים שלנו.

המפתח לגידול של רקמות אנושיות הן מדפסות ביולוגיות בתלת-מימד. בעזרתן מסוגלים כבר היום החוקרים להדפיס רקמות אנושיות. ההדפסה התלת-ממדית של רקמות כאלה מתבצעת בעזרת חומר ביולוגי מתכלה, ביחד עם תאי גזע שמאכלסים את המבנה המודפס התלת-מימדי.

קורצווייל מתאר גם טיפולים במחלות לב, במחלות עצביות ובסרטן שיתבצעו על ידי תיכנות ביולוגי מחודש, מעין שיפור, אם תרצו, של המערכת הגופנית והתפקוד שלה אל מול מחלות וסיכונים בריאותיים. להערכתו, בתוך 20 שנה נגיע לשיפור של הטכנולוגיות הללו בלפחות פי מיליון מהמקום שבו הן היו לפני 10 שנים בלבד!


הנה האפשרויות להארכת החיים ולהקטנת תהליך ההזדקנות (מתורגם):

https://youtu.be/MjdpR-TY6QU


קדימון מסרט על הסינגולריות, שמתאר את האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:

http://youtu.be/8XWXJDgbeP0


הסבר לחיי הנצח שמציג קורצווייל:

http://youtu.be/P9iYEUq9Vgo


המחקר והחשיבה על העתיד הגלובלי וחיי הנצח:

http://youtu.be/01hbkh4hXEk


שיר שמוקדש לרעיונותיו החשובים של קורצוויל:

http://youtu.be/DZvluMs7A4A


העתיד בתחומים שונים וקשורים (עברית):

http://youtu.be/6idbbOdd9zI?long=yes


וכתבת טלוויזיה שבוחנת האם עוד 30 שנה ננצח את המוות (עברית):

https://youtu.be/mtd_3uY1qWg?long=yes
מהם אלגוריתמים ומהו אלגוריתם?



אם התפלאתם כיצד יודעים שירותים כמו ספוטיפיי או אפל מיוזיק להציע לכם שירים ואמנים שאינכם מכירים ולקלוע לטעם שלכם, או שנדהמתם מהסדרות והסרטים שנטפליקס מציע לכם לצפות בהם ומכמה שהם מתאימים לטעמכם, אם אתם נדהמים מזה שאתם מוקפים בפייסבוק באנשים שחושבים כמוכם, או הפוך, ממש בדיוק הפוך מכם - בכל המקרים הללו נראה שאתם מתפעלים מאלגוריתמים.

בכלל, זה העידן של האלגוריתמים, אותם חלקי תוכנות שמאפשרות לתוכנות ללמוד היטב את הטעם שלכם, הדיעות שלכם, ההתנהגות, החיפושים בגוגל ומה לא - הכל כדי לשרת אתכם היטב. טוב, לגבי החלק האחרון לא בטוח שהוא מדויק... בואו נאמר שהכל בעיקר כדי לשרת את הרווחים של התאגידים הללו ואת המשקיעים ובעלי המניות שלהם.

אבל רגע, מה הם אלגוריתמים בכלל?

אלגוריתם (Algorithm) הוא מתכון כללי לפתרון של בעיה כלשהי. מדובר במתכון שניתן להזין למחשב והוא יסייע לפתור אותה.

זהו רצף של הוראות לביצוע משימה או פתרון של בעיה מסוימת. אפשר לומר שאלגוריתם מציע סדרת הוראות וסדר ביצוע שמוגדר היטב. או במילים פשוטות, אלגוריתם הוא דרך שכוללת צעדים מדויקים ומסודרים לפי סדר, לביצוע משימה או לפתרון בעיה.

תכנית מחשב היא ייצוג בשפת תכנות, של אלגוריתם. היא מאפשרת להריץ את האלגוריתם על מחשב.

גם מי שלא מתעסקים במחשבים מכירים מחיי היום-יום אלגוריתמים פשוטים. למשל מתכונים למטבח (כן אדוני השף החובב - מתכון הוא אלגוריתם פשוט וקלאסי שכולנו משתמשים בו, אפילו כדי להכין חביתה). גם הוראות ההרכבה של איקאה או מדריכי DIY מספרי "עשה זאת בעצמך" הם אלגוריתמים.

ועדיין, לרוב משתמשים במונח "אלגוריתם" כדי לכנות פתרון מתמטי או דרך לביצוע של משימה בעולם המחשבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות דומות.

משימות כמו התאמה של פריטים לפי טעם המשתמשים, מכירה מקוונת של מוצרים שאמזון מעריכה שסביר שתרצו לקנות, המלצה על שירים שיגרמו הנאה, או סרטים וסדרות כאלה, או חברים ופוסטים בפייסבוק שיביאו את המשתמש להגיב ולהיות מעורב בדיון - אלה רק דוגמאות.

אז כן. האלגוריתם הוא רכיב תוכנה שנועד לייצר פעולה מסוימת. אם כשהוא מכוון ללמוד אותנו, משתמשי התוכנה, האתר, האפליקציה או שירות כלשהו, אז הוא כבר הופך למכונה לומדת - משהו שמתעקש ללמוד עלינו דברים שאפילו אנחנו לא יודעים על עצמנו. זה הכוח של הכלי הזה ואת הכוח הזה הוא מעביר לבעליו.

כך יכולים התאגידים החזקים בעולם להתאים לנו פרסומות מטורגטות, שיפעילו אותנו ולכן יכניסו להם סכומי כסף אדירים. כך הם יכולים גם לסחור בידע שהאלגוריתמים הללו הקנו להם עלינו, כדי להרוויח הרבה יותר כסף ממה שהן מרוויחות כחברות המספקות תוכנה או שירותי אינטרנט.

אגב, ודאי יפתיע אתכם שהמילה הכל כך טרנדית ואופנתית הזו, "אלגוריתם", מקורה הוא משיבוש שמו של מוחמד אבן מוסא "אל-ח'וואריזמי", שהיה מתמטיקאי פרסי מהמאה ה-9.


הנה סרטון שמסביר בצורה פשוטה יחסית מהו אלגוריתם (מתורגם):

http://youtu.be/6hfOvs8pY1k


האלגוריתם הוא המלך בעולם המחשבים ולכן התכנות חייב להתחיל ממנו:

https://youtu.be/MRPpYX8SOA8


סוג של אלגוריתמים לפתרון הקוביה ההונגרית (עברית):

http://youtu.be/RQo8WoHQIz8


בחיוך מסוים - מסתבר שיש אלגוריתם אפילו לתרמילאים שרוצים לשרוד:

https://youtu.be/PQKOpvypN2Y


ותכנית חינוכית על אלגוריתמים (עברית):

https://youtu.be/nMJ8R9K9EQw?long=yes
מהו הדפדפן ולמה הוא טוב?



דפדפן (Browser) היא תוכנה או אפליקציה שנועדה לגלישה באינטרנט. כלומר, הדפדפן מציג דפי אינטרנט ומאפשר לעבור ביניהם, או בדפדוף, אחד אחרי השני, או בלחיצה על לינקים, שהם קישורי הייפר טקסט (Hypertext links) לדפים אינטרנט אחרים.

טכנית, הדפדפן הוא תוכנת לקוח. הכוונה היא שזו תוכנה, שמופעלת על המחשב של המשתמש ומקבלת את דפי האינטרנט משרתי ה-World Wide Web שבאינטרנט.

איך הדפדפן מקבל דפי אינטרנט? - כשהגולש, כלומר משתמש הדפדפן, כותב בתוכנה כתובת אינטרנט כלשהי, מוצג דף האינטרנט שזו כתובתו.


#הדפדפנים הנפוצים כיום הם:

גוגל כרום - הדפדפן המוביל שפיתחה חברת גוגל בקוד פתוח, מהקוד של הדפדפן הראשון - מוזילה.

ספארי - הדפדפן של אפל, שפועל בעיקר על מוצרי חברת Apple ובראשם המק והאייפון.

פיירפוקס - דפדפן אהוב על גיקים והמשך של מיזם המוזילה.

אדג' (Microsoft edge) - הדפדפן של מיקרוסופט שהחליף את אינטרנט אקספלורר ופועל כיום על הקוד הפתוח "כרומיום" של גוגל כרום, שמקורו בקוד הפתוח של דפדפן המוזילה.

אופרה - דפדפן נורווגי עם מעריצים מכורים ותפוצה קטנה יחסית.


הנה הדפדפן בהסבר מאת הדפדפן המוביל גוגל כרום (עברית):

https://youtu.be/5NHIuOr16dE


ההיסטוריה של הדפדפנים:

https://youtu.be/W4wWdmfOibY


הדפדפן הוותיק נטסקייפ:

https://youtu.be/iJm4OOfgApA


דפדפנים מתחרים לכרום:

https://youtu.be/4dSqa-uAQXg


ויש גם אחרים - על טלפון חכם שמתגאה בזה שאין בו דפדפן (עברית):

https://youtu.be/iwplokQ0nks
מה זה סטרימר ואיך הוא משמש את "חותכי הכבלים"?



סטרימר (Streamer), בעברית "מזרים רשת", הוא מכשיר טכנולוגי המחובר לטלוויזיה ומאפשר צפייה בה, בתכנים המגיעים מרשת האינטרנט.

כלומר, הסטרימר מתחבר לטלוויזיה דרך חיבור ה-HDMI שלה. הוא מחובר למחשב בכבל או בקישור אלחוטי וכך הופך טלוויזיה פשוטה למכונת צפייה בסרטים וסדרות, מאפשר לגשת לתכני סטרימינג מאתרים כמו YouTube, Netflix וכמובן לגלוש ברשת.

הסטרימר הופך כל טלוויזיה פשוטה לטלוויזיה חכמה ויכול לחסוך הרבה כסף למתנתקים מחברות הכבלים והלוויין, מי שמכונים "חותכי הכבלים".

בין הסטרימרים הבולטים ניתן למנות את כרומקאסט (Chromecast), המיני סטרימר של חברת גוגל, שמוצע כדפדפן בתוך דונגל, חיבור קטנטן ופשוט הננעץ בחיבור HDMI ונשלט באמצעות הסמארטפון, הטאבלט או המחשב. בקליק אחד תוכלו לצפות בעזרתו בכל תוכן מהדפדפן, מהמחשב עצמו או מכל תוכנה שמציעה חיבור ישיר אליו.

אבל הסטרימרים לא רק מאפשרים חיסכון כספי ניכר, אלא גם את הזפזופ והחיפוש המייאש של מי שאין להם זמן פנוי או חשק למצוא תוכן מעניין בטלוויזיה.

מה שהופך את הסטרימרים לחלק מתופעת הבינג', שבה צופים צעירי דור ה-Y, ה"מילניאלס", בעונות שלמות של סדרות ברצף, ללא הפסקה או המתנה לשבוע הבא, דוגמת ההרגלים ה"מיושנים" של הוריהם בצעירותם, כלומר לצרוך תכני טלוויזיה ללא המתנה כלשהי ל"המשך יבוא"...


הנה הסטרימרים שמנגישים מקורות מקוונים של מדיה בחינם או בזול:

https://youtu.be/aHRcO9Y-M9Y


הכרומקאסט - מיני סטרימר פשוט וזול, המאפשר לשדר לטלוויזיה תוכן לצפייה מסמארטפון, טאבלט או מחשב:

https://youtu.be/5qZG3sJpHIo


הסטרימר המצליח של שיאומי Xiaomi Mi Box:

https://youtu.be/7arXfI7JpDg


וכך משתמשים בסטרימר כזה:

https://youtu.be/e6q2U9JwKXs
איך הפכה אנדרואיד למלכת המובייל?
איך פועל מנוע החיפוש של גוגל?
האם עדשות מגע חכמות יוכלו לתת פרטים?
מיהם העוזרים החכמים שבבית המודרני?
איך פספסה יאהו את ההזדמנות להיות מלכת האינטרנט?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.