מהו הרכב שנוסע ללא נהג וכיצד זה קורה?
המכונית האוטונומית (Autonomous car), כמו אחיה לטכנולוגיה מהעולמות האחרים, דוגמת הכטב"ם למשל, אותו כלי טייס לא מאויש, מבוססת על מערכת חכמה שנוהגת אותה במקום נהג.
את הנהג האנושי מחליף ברכב האוטונומי מחשב חכם מאוד, או נכון יותר מחשב עם תוכנה חכמה במיוחד, מבוססת בינה מלאכותית.
חוץ מלשחרר את הנהג מעול הנהיגה ולאפשר לו לנצל את הזמן טוב יותר, המחשב הבינתי שנוהג ברכב האוטונומי מאפשר את הפעולה העצמאית שלו. עם הזמן הציפייה היא שהתפקוד שלו יעלה על זה של נהג ויהיה טוב ובטוח בהרבה מזה של בן אדם.
כי הרכב הרובוטי יצטרך להתמודד עם מיליוני מצבים ותסריטי נהיגה אפשריים. מחשבים אמנם יש בכל המכוניות של הדור האחרון, אבל לתוכנה של מחשבי הרכבים הללו אסור לטעות. לגמרי אסור -מסיבות מובנות.
הרכב האוטונומי, שאגב נקרא גם מכונית רובוטית (cybercar), מנווט בעצמו ויכול להתגבר על שלל מכשולים, ללא עזרה אנושית ובלי שישנו דבר בתשתיות או במכשירים נוספים לאורך הכבישים.
כל המכוניות הללו מצוידות במערכות כלשהן להתראה ומניעת תאונות. אלה כוללות במרבית המקרים חיישני התראה נגד התנגשות, עם מצלמות אינפרה אדום ומכ"ם, ראדאר המגלה איומים וסכנות המחייבות תגובה של המחשב הנהג.
כך לדוגמה, אם מצלמות האינפרה אדום מזהות שהרכב נכנס לתחום הרכב שלפניו, ישמיע הרכב צליל אזהרה. אם הוא יתקרב עוד יותר - הבלמים יופעלו אוטומטית וימנעו התנגשות.
כדי שתמונת הכביש תהיה מדויקת להפליא, מותקנות במכוניות ללא נהג מצלמות המעניקות לה תמונה תלת-ממדית של הסביבה, כולל תמרורים, מכשולים, מבנים, צמתים, שלטים בצד הדרך ועצמים שונים.
סורקי לייזר מקדימה ומאחור מוסיפים עוד מידע הכרחי לבטיחות, כשהמערכת מנטרת ללא הפסק בני אדם, מכוניות, איומים בלתי נראים ופריטי מידע קבועים או משתנים שחשוב "להבין" ולהגיב אליהם בזמן הנהיגה.
בין המכוניות האוטונומיות המדוברות כיום נמצאות אלה של יצרני רכב ותיקים, כמו מרצדס, ניסאן ואחרות, לצד חברות טכנולוגיה כמו טסלה, מובילת הרכב החשמלי כיום, ינדקס הרוסית וגוגל, שפיתחה את ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג שלה ובהמשך הפסיקה את הפיתוח.
המכונית האוטונומית (Autonomous car), כמו אחיה לטכנולוגיה מהעולמות האחרים, דוגמת הכטב"ם למשל, אותו כלי טייס לא מאויש, מבוססת על מערכת חכמה שנוהגת אותה במקום נהג.
את הנהג האנושי מחליף ברכב האוטונומי מחשב חכם מאוד, או נכון יותר מחשב עם תוכנה חכמה במיוחד, מבוססת בינה מלאכותית.
חוץ מלשחרר את הנהג מעול הנהיגה ולאפשר לו לנצל את הזמן טוב יותר, המחשב הבינתי שנוהג ברכב האוטונומי מאפשר את הפעולה העצמאית שלו. עם הזמן הציפייה היא שהתפקוד שלו יעלה על זה של נהג ויהיה טוב ובטוח בהרבה מזה של בן אדם.
כי הרכב הרובוטי יצטרך להתמודד עם מיליוני מצבים ותסריטי נהיגה אפשריים. מחשבים אמנם יש בכל המכוניות של הדור האחרון, אבל לתוכנה של מחשבי הרכבים הללו אסור לטעות. לגמרי אסור -מסיבות מובנות.
הרכב האוטונומי, שאגב נקרא גם מכונית רובוטית (cybercar), מנווט בעצמו ויכול להתגבר על שלל מכשולים, ללא עזרה אנושית ובלי שישנו דבר בתשתיות או במכשירים נוספים לאורך הכבישים.
כל המכוניות הללו מצוידות במערכות כלשהן להתראה ומניעת תאונות. אלה כוללות במרבית המקרים חיישני התראה נגד התנגשות, עם מצלמות אינפרה אדום ומכ"ם, ראדאר המגלה איומים וסכנות המחייבות תגובה של המחשב הנהג.
כך לדוגמה, אם מצלמות האינפרה אדום מזהות שהרכב נכנס לתחום הרכב שלפניו, ישמיע הרכב צליל אזהרה. אם הוא יתקרב עוד יותר - הבלמים יופעלו אוטומטית וימנעו התנגשות.
כדי שתמונת הכביש תהיה מדויקת להפליא, מותקנות במכוניות ללא נהג מצלמות המעניקות לה תמונה תלת-ממדית של הסביבה, כולל תמרורים, מכשולים, מבנים, צמתים, שלטים בצד הדרך ועצמים שונים.
סורקי לייזר מקדימה ומאחור מוסיפים עוד מידע הכרחי לבטיחות, כשהמערכת מנטרת ללא הפסק בני אדם, מכוניות, איומים בלתי נראים ופריטי מידע קבועים או משתנים שחשוב "להבין" ולהגיב אליהם בזמן הנהיגה.
בין המכוניות האוטונומיות המדוברות כיום נמצאות אלה של יצרני רכב ותיקים, כמו מרצדס, ניסאן ואחרות, לצד חברות טכנולוגיה כמו טסלה, מובילת הרכב החשמלי כיום, ינדקס הרוסית וגוגל, שפיתחה את ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג שלה ובהמשך הפסיקה את הפיתוח.