מהו הנאום שהזניק את מסעי הצלב?
"הו אתם גזע הפרנקים האהוב על אלוהים והנבחר על ידו... מירושלים ומקונסטנטינופול הגיעו שמועות שגזע מקולל שלא מכיר באלוהים פלש לארצם של הנוצרים והעלה אותה באש, ערך בהם טבח... על מי תוטל חובת הנקם ומי יכבוש מידיהם את ארצכם אם לא אתם שעליכם הטיל האל את המשימה עטורת התהילה להכניע את אויביכם? - קחו על עצמכם את המשימה זו שדבר לא יעצור אתכם מלבצע, כפרו על החטאים שלכם ותזכו לתהילת עולם בממלכת השמיים"
את המילים האלה אמר האפיפיור אורבנוס השני (Urbanus II) והשיק את מסעי הצלב לארץ הקודש, כדי לגאול אותה מידי המוסלמים. לימים הוא ייחשב לאחד הנאומים המשפיעים ביותר בהיסטוריה.
אבל מי שכינס את הוועידה, האפיפיור אורבנוס השני, עמד להפתיע עם עניין שלכאורה לא עומד על סדר היום. כשהוא מכנס את הוועידה, הוא דואג שלא רק נציגי ובכירי הכנסייה יהיו בה, אלא גם אבירים, אצילים רבי כוח ובני אצולה בכלל.
וכך, יום לפני תום הוועידה, פונה בנאומו האפיפיור אורבנוס השני אל האצילים וקורא להם לצאת למלחמה במוסלמים הסלג'וקים. הטורקים הללו, הוא הזהיר בנאומו, כבשו זה מכבר את ארץ הקודש ומאיימים לתקוף את האימפריה הביזנטית. ירושלים, הוא אמר על העיר בה נצלב ישו, חייבת לחזור לידי הנוצרים.
הנאום הזה יצית להט נוצרי שיסחוף רבים מאצילי אירופה ונוצרים מאמינים שיתגייסו במהירות לצבא צלבני שיגאל את הארץ הקדושה מידיהם של המוסלמים. מכאן הוא יהיה לנקודת ציון היסטורית.
בזמן אמת איש לא יכול היה לשער שהוא יניע כאלה מסעי צלב לארץ הקודש וישפיע על גורל אירופה לשנים רבות קדימה. אבל אחרי הנאום הזה יטיף ויאמר האפיפיור את הדברים בכמה מקומות, יפיח אמונה דתית בכל פינה אפשרית ויעשה נפשות למיזם הנוצרי הגדול ביותר מאז יצאו שליחיו של ישו לדרכם, אחרי הריגתו של מי שראו בו את המשיח.
האפיפיור קרא לנוצרים לעלות על "מסילת הקבר הקדוש", לחדש את הברית הנוצרית עם ירושלים, העיר הקדושה והמחוללת על ידי זרים. למי שיבחרו לצאת למסע הבטיח האפיפיור מחילת חטאים, הבטחה שעכשיו הופכת בפיו לסיסמת גיוס מוצלחת ולימים יהיו גם לה משמעויות עמוקות בנצרות.
ואכן, במהרה ייצא מסע הצלב הראשון לדרכו. המובילים ומנהיגיו העיקריים של מסע הצלב הזה הם אצילים צרפתיים, כולל בלדווין, גוטפריד מבויון, טנקרד נסיך הגליל, בוהמון הראשון נסיך אנטיוכיה, סטפן השני רוזן בלואה ורוזן טולוז רמון הרביעי.
מלכים אחרים נענשו על ידי אורבנוס ולא הורשו להשתתף. ביניהם המלך היינריך הרביעי שנודה על ידי האפיפיור, ויליאם השני, מלך אנגליה ומלך צרפת פיליפ הראשון, שגם אותו נידה אורבן השני באשמה של נישואים בלתי חוקיים.
לאחר 3 שנים של מסע, ב-15 ביולי 1099, יכבשו האבירים והחיילים הנוצרים את כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. אורבנוס השני לא יזכה לדעת ששוחררה העיר שאהב. הוא יילך לעולמו, שבועיים בלבד לפני שהידיעה על כיבוש ירושלים תגיע לרומא.
"הו אתם גזע הפרנקים האהוב על אלוהים והנבחר על ידו... מירושלים ומקונסטנטינופול הגיעו שמועות שגזע מקולל שלא מכיר באלוהים פלש לארצם של הנוצרים והעלה אותה באש, ערך בהם טבח... על מי תוטל חובת הנקם ומי יכבוש מידיהם את ארצכם אם לא אתם שעליכם הטיל האל את המשימה עטורת התהילה להכניע את אויביכם? - קחו על עצמכם את המשימה זו שדבר לא יעצור אתכם מלבצע, כפרו על החטאים שלכם ותזכו לתהילת עולם בממלכת השמיים"
את המילים האלה אמר האפיפיור אורבנוס השני (Urbanus II) והשיק את מסעי הצלב לארץ הקודש, כדי לגאול אותה מידי המוסלמים. לימים הוא ייחשב לאחד הנאומים המשפיעים ביותר בהיסטוריה.
הנסיבות
השנה היא 1095 ומתחילה ועידת קלרמון, התוועדות דתית שעומדת לעסוק בהארכה של נידויים שהוטלו על אישים כמו הבישוף של קמברה ומלך צרפת פיליפ הראשון.
אבל מי שכינס את הוועידה, האפיפיור אורבנוס השני, עמד להפתיע עם עניין שלכאורה לא עומד על סדר היום. כשהוא מכנס את הוועידה, הוא דואג שלא רק נציגי ובכירי הכנסייה יהיו בה, אלא גם אבירים, אצילים רבי כוח ובני אצולה בכלל.
וכך, יום לפני תום הוועידה, פונה בנאומו האפיפיור אורבנוס השני אל האצילים וקורא להם לצאת למלחמה במוסלמים הסלג'וקים. הטורקים הללו, הוא הזהיר בנאומו, כבשו זה מכבר את ארץ הקודש ומאיימים לתקוף את האימפריה הביזנטית. ירושלים, הוא אמר על העיר בה נצלב ישו, חייבת לחזור לידי הנוצרים.
הנאום הזה יצית להט נוצרי שיסחוף רבים מאצילי אירופה ונוצרים מאמינים שיתגייסו במהירות לצבא צלבני שיגאל את הארץ הקדושה מידיהם של המוסלמים. מכאן הוא יהיה לנקודת ציון היסטורית.
בזמן אמת איש לא יכול היה לשער שהוא יניע כאלה מסעי צלב לארץ הקודש וישפיע על גורל אירופה לשנים רבות קדימה. אבל אחרי הנאום הזה יטיף ויאמר האפיפיור את הדברים בכמה מקומות, יפיח אמונה דתית בכל פינה אפשרית ויעשה נפשות למיזם הנוצרי הגדול ביותר מאז יצאו שליחיו של ישו לדרכם, אחרי הריגתו של מי שראו בו את המשיח.
האפיפיור קרא לנוצרים לעלות על "מסילת הקבר הקדוש", לחדש את הברית הנוצרית עם ירושלים, העיר הקדושה והמחוללת על ידי זרים. למי שיבחרו לצאת למסע הבטיח האפיפיור מחילת חטאים, הבטחה שעכשיו הופכת בפיו לסיסמת גיוס מוצלחת ולימים יהיו גם לה משמעויות עמוקות בנצרות.
ואכן, במהרה ייצא מסע הצלב הראשון לדרכו. המובילים ומנהיגיו העיקריים של מסע הצלב הזה הם אצילים צרפתיים, כולל בלדווין, גוטפריד מבויון, טנקרד נסיך הגליל, בוהמון הראשון נסיך אנטיוכיה, סטפן השני רוזן בלואה ורוזן טולוז רמון הרביעי.
מלכים אחרים נענשו על ידי אורבנוס ולא הורשו להשתתף. ביניהם המלך היינריך הרביעי שנודה על ידי האפיפיור, ויליאם השני, מלך אנגליה ומלך צרפת פיליפ הראשון, שגם אותו נידה אורבן השני באשמה של נישואים בלתי חוקיים.
לאחר 3 שנים של מסע, ב-15 ביולי 1099, יכבשו האבירים והחיילים הנוצרים את כנסיית הקבר הקדוש בירושלים. אורבנוס השני לא יזכה לדעת ששוחררה העיר שאהב. הוא יילך לעולמו, שבועיים בלבד לפני שהידיעה על כיבוש ירושלים תגיע לרומא.
