מהו ז'אנר "הקומדיה הרומנטית" בקולנוע?
הקומדיה הרומנטית (באנגלית Romantic Comedy ובקיצור הטרנדי "RomCom") היא אחד הז'אנרים הוותיקים והפופולריים ביותר בקולנוע.
בסרטים מסוג זה העלילה סובבת סביב שני אנשים שנמשכים זה לזה אבל פוגשים מכשולים בדרך להיות זוג. לצד זאת, יש בקומדיות הרומנטיות צחוק רב, לצד רגש אמיתי. השילוב שבין השניים גורם לצופים לצחוק גם הם ולצד זה גם להתרגש.
ההומור מקדם את הסיפור, הרגעים הרומנטיים מוסיפים לו עומק ולבסוף יבשיל הקשר שבין הגיבורים ויתגלה גם להם עצמם וגם לקהל הצופים.
בשנות ה-30 הגיע הז'אנר לשיאו הראשון עם "קרה לילה אחד" משנת 1934. הסרט, עם קלארק גייבל וקלודט קולבר, הפך לאגדה כשזכה בכל חמשת פרסי האוסקר המרכזיים בטקס אחד. זו הייתה הפתעה גדולה, כי המפיקים ראו את סרט שיצרו בחשש רב ולא ציפו להצלחה כזאת.
אנקדוטה מפורסמת נוספת מגיעה מהסרט "כשהארי פגש את סאלי" משנת 1989. בסצנה המפורסמת במסעדת הכריכים אחת הדמויות מדמה תגובת התרגשות מינית קולנית, רק כדי להוכיח נקודה.
הרעיון לסצנה הזאת בעצם הגיע מהשחקנית מג ראיין שהציעה אותו במהלך הכנות לצילום. שורת ההמשך האייקונית, שבה אישה מבוגרת מזמינה "את אותו דבר" בו זכתה הצעירה, נאמרה על ידי אמו של הבמאי רוב ריינר בעת שביקרה בצילומים. השורה הפכה לאחת המוכרות בהיסטוריה של הקולנוע.
הקומדיה הרומנטית ניזונה גם מספרות ומהמיתולוגיה העתיקה. יש סרטים שהתבססו ישירות על מחזותיו של שייקספיר. למשל "מהומה רבה על לא דבר" בבימויו של קנת בראנה משנת 1993 לקח את הקומדיה של שייקספיר אל "זוג שריב ביניהם מסתיר אהבה גדולה".
גם "10 דברים שאני הכי שונאת אצלך" משנת 1999 עובד על תלמידי תיכון אמריקאי מודרני, לפי מחזהו של שייקספיר "אילוף הסוררת". מיתוס פיגמליון המוכר מיוון העתיקה שימש השראה לסרטים רבים עם עלילה דומה, בהם "יש לה את זה" משנת 1999.
"קלולס" משנת 1995 העביר את הנובלה של ג'יין אוסטן "אמה" לתיכון בבוורלי הילס. גם "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" משנת 2001 שאב מרומן ויקטוריאני מודרני והושפע מ"גאווה ודעה קדומה".
אנקדוטה חביבה קשורה דווקא לשחקן קולין פירת' שגילם בסרט את מארק דארסי. זה קרה כמחווה ישירה לכך שפירת' גילם את מר דארסי בסדרת הטלוויזיה הבריטית "גאווה ודעה קדומה" משנת 1995.
גם "תבונה ורגישות" (Sense and Sensibility), כמו כל כתיבתה ותרגומיה של ג'יין אוסטן, הם אבני יסוד ומבשרי ז'אנר הקומדיה הרומנטית המודרנית.
אגב, אף שהגדרתה הספרותית המדויקת היא "קומדיית נימוסים" (Comedy of Manners) העוסקת בחיים המעמדיים של המאה ה-19.
גם היום מושך הז'אנר הזה את הצופים והקומדיה הרומנטית ממשיכה להתחדש. היא משנה את הדמויות, את ההקשרים, המילים ואת סגנון ההומור. אבל דומה שהיא תמיד תיוותר נאמנה לעיקרון הבסיסי בז'אנר הזה: שני אנשים, מול מכשולים בסיפורם, עם צחוק ועם אהבה. כבר למעלה מתשעים שנה ועוד רבות ימשיך למשוך.
"אישה יפה" משנת 1990 וסו השתתפו ג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר, והכניס קרוב לחצי מיליארד דולרים ברחבי העולם.
כשהרוויח מאות מיליונים הוכיח הסרט "החתונה היוונית שלי" משנת 2002 שסרט קטן עם תקציב זעיר יכול להפוך ללהיט עולמי.
גם "נוטינג היל" משנת 1999 עם ג'וליה רוברטס ויו גרנט נשאר אחד הסרטים המזוהים ביותר עם הז'אנר.
הקומדיה הרומנטית (באנגלית Romantic Comedy ובקיצור הטרנדי "RomCom") היא אחד הז'אנרים הוותיקים והפופולריים ביותר בקולנוע.
בסרטים מסוג זה העלילה סובבת סביב שני אנשים שנמשכים זה לזה אבל פוגשים מכשולים בדרך להיות זוג. לצד זאת, יש בקומדיות הרומנטיות צחוק רב, לצד רגש אמיתי. השילוב שבין השניים גורם לצופים לצחוק גם הם ולצד זה גם להתרגש.
קווים לדמותה?
בדרך כלל מכילה עלילת הקומדיה הרומנטית מתח בין הגיבורים. לא פעם הם יסתכסכו בפגישה הראשונה, יגיעו מעולמות שונים לגמרי או יסתירו זה מזה את רגשותיהם האמיתיים - מאחורי בדיחות.
ההומור מקדם את הסיפור, הרגעים הרומנטיים מוסיפים לו עומק ולבסוף יבשיל הקשר שבין הגיבורים ויתגלה גם להם עצמם וגם לקהל הצופים.
תולדות הקומדיה הרומנטית
לז'אנר יש היסטוריה ארוכה. כבר בקומדיות של תקופת הקולנוע האילם הופיעו זוגות מצחיקים שנלחמו ואהבו בעת ובעונה אחת.
בשנות ה-30 הגיע הז'אנר לשיאו הראשון עם "קרה לילה אחד" משנת 1934. הסרט, עם קלארק גייבל וקלודט קולבר, הפך לאגדה כשזכה בכל חמשת פרסי האוסקר המרכזיים בטקס אחד. זו הייתה הפתעה גדולה, כי המפיקים ראו את סרט שיצרו בחשש רב ולא ציפו להצלחה כזאת.
אנקדוטה מפורסמת נוספת מגיעה מהסרט "כשהארי פגש את סאלי" משנת 1989. בסצנה המפורסמת במסעדת הכריכים אחת הדמויות מדמה תגובת התרגשות מינית קולנית, רק כדי להוכיח נקודה.
הרעיון לסצנה הזאת בעצם הגיע מהשחקנית מג ראיין שהציעה אותו במהלך הכנות לצילום. שורת ההמשך האייקונית, שבה אישה מבוגרת מזמינה "את אותו דבר" בו זכתה הצעירה, נאמרה על ידי אמו של הבמאי רוב ריינר בעת שביקרה בצילומים. השורה הפכה לאחת המוכרות בהיסטוריה של הקולנוע.
הקומדיה הרומנטית ניזונה גם מספרות ומהמיתולוגיה העתיקה. יש סרטים שהתבססו ישירות על מחזותיו של שייקספיר. למשל "מהומה רבה על לא דבר" בבימויו של קנת בראנה משנת 1993 לקח את הקומדיה של שייקספיר אל "זוג שריב ביניהם מסתיר אהבה גדולה".
גם "10 דברים שאני הכי שונאת אצלך" משנת 1999 עובד על תלמידי תיכון אמריקאי מודרני, לפי מחזהו של שייקספיר "אילוף הסוררת". מיתוס פיגמליון המוכר מיוון העתיקה שימש השראה לסרטים רבים עם עלילה דומה, בהם "יש לה את זה" משנת 1999.
"קלולס" משנת 1995 העביר את הנובלה של ג'יין אוסטן "אמה" לתיכון בבוורלי הילס. גם "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" משנת 2001 שאב מרומן ויקטוריאני מודרני והושפע מ"גאווה ודעה קדומה".
אנקדוטה חביבה קשורה דווקא לשחקן קולין פירת' שגילם בסרט את מארק דארסי. זה קרה כמחווה ישירה לכך שפירת' גילם את מר דארסי בסדרת הטלוויזיה הבריטית "גאווה ודעה קדומה" משנת 1995.
גם "תבונה ורגישות" (Sense and Sensibility), כמו כל כתיבתה ותרגומיה של ג'יין אוסטן, הם אבני יסוד ומבשרי ז'אנר הקומדיה הרומנטית המודרנית.
אגב, אף שהגדרתה הספרותית המדויקת היא "קומדיית נימוסים" (Comedy of Manners) העוסקת בחיים המעמדיים של המאה ה-19.
גם היום מושך הז'אנר הזה את הצופים והקומדיה הרומנטית ממשיכה להתחדש. היא משנה את הדמויות, את ההקשרים, המילים ואת סגנון ההומור. אבל דומה שהיא תמיד תיוותר נאמנה לעיקרון הבסיסי בז'אנר הזה: שני אנשים, מול מכשולים בסיפורם, עם צחוק ועם אהבה. כבר למעלה מתשעים שנה ועוד רבות ימשיך למשוך.
קומדיות רומנטיות ידועות
בין שיאי הז'אנר נמנים סרטים כמו:
"אישה יפה" משנת 1990 וסו השתתפו ג'וליה רוברטס וריצ'רד גיר, והכניס קרוב לחצי מיליארד דולרים ברחבי העולם.
כשהרוויח מאות מיליונים הוכיח הסרט "החתונה היוונית שלי" משנת 2002 שסרט קטן עם תקציב זעיר יכול להפוך ללהיט עולמי.
גם "נוטינג היל" משנת 1999 עם ג'וליה רוברטס ויו גרנט נשאר אחד הסרטים המזוהים ביותר עם הז'אנר.
