מהי הכניעה הסדרתית של ירושלים לצבא הבריטי?
הסיפור הלא-יאומן של כיבוש ירושלים במלחמת העולם הראשונה נשמע כבדייה מגוחכת, אבל הוא כולו אמת. ההיסטוריה, המעט מביכה לצבא הבריטי המנצח, יודעת לספר שירושלים נכנעה לא פחות מ-4 פעמים לבריטים ובפעם הראשונה הכניעה הייתה לצמד עובדי מטבח נבוכים, שמצאו עצמם מקבלים את השליטה על עיר הקודש, זו שעליה נלחמו צבאות רבים במהלך ההיסטוריה. זהו הסיפור כולו וגם אם הוא נשמע כאגדה, כל פרט בו מתועד ומוכח.
הכל החל כשעוד בלילה של ה-8 בדצמבר נס הצבא העותמאני מהעיר הקדושה. כשהשחר של ה-9 לחודש עלה, אסף ראש העיר את מכובדי העיר וכולם צעדו אל עבר המחנה הבריטי, כשבידיהם דגל לבן לכניעה.
באיזור שכונת רוממה של היום, בסביבות כיכר אלנבי, פגשה המשלחת בשני חיילים שנשלחו על ידי מפקדם לחפש ביצים. הם ניסו להיכנע להם, אבל תורני המטבח משכו בכתפיהם כלא מאמינים והמשיכו בציד החביתות שלהם.
בהמשך פגשו חברי משלחת הכניעה בשני סמלי סיור ונכנעו להם. הסמלים הצטלמו עם המכובדים וזה נחשב טקס הכניעה הראשון. כששמע על הכניעה המפקד, הגנרל ווטסון, הוא הזדרז לקיים טקס כניעה נוסף ו"מכובד" וקיבל רשמית את כתב הכניעה.
אבל אז קיבל מפקדו, המייגו'ר הגנרל ג'ון שיי, הודעה על הכניעה ומתוך דאגה שיוודע בלונדון שמפקד זוטר הכניע את עיר הקודש, הוא ביטל את הכניעה וקיים טקס נוסף, רשמי, שבו העיר נכנעה לו עצמו.
עוד יומיים חולפים ומגיע לחזית הירושלמית מפקד המערכה כולה, הגנרל אלנבי האגדי. הוא ממהר לקיים... אתם כבר מבינים - טקס כניעה נוסף, רביעי במספר.
טקס הכניעה לאל בי התקיים מיד לאחר שהגנרל נכנס לעיר, בבוקר ה-11 בדצמבר, דרך שער יפו.
בתמונות שפורסמו בלונדון כמובן שהעיר נכנעה לאלנבי. הערבים ראו בו "אל-נאבי", נביא ומשחרר מול הקלגס התורכי. אבל ההיסטוריונים תיעדו כל פרט בכניעה הסדרתית של העיר הקדושה בעולם, כניעה שהתבצעה כמעט בכל דרג אפשרי בצבא הבריטי, שמצדו לא ירה אפילו כדור אחד כדי לכבוש את העיר הקדושה בעולם.
הסיפור הלא-יאומן של כיבוש ירושלים במלחמת העולם הראשונה נשמע כבדייה מגוחכת, אבל הוא כולו אמת. ההיסטוריה, המעט מביכה לצבא הבריטי המנצח, יודעת לספר שירושלים נכנעה לא פחות מ-4 פעמים לבריטים ובפעם הראשונה הכניעה הייתה לצמד עובדי מטבח נבוכים, שמצאו עצמם מקבלים את השליטה על עיר הקודש, זו שעליה נלחמו צבאות רבים במהלך ההיסטוריה. זהו הסיפור כולו וגם אם הוא נשמע כאגדה, כל פרט בו מתועד ומוכח.
הכל החל כשעוד בלילה של ה-8 בדצמבר נס הצבא העותמאני מהעיר הקדושה. כשהשחר של ה-9 לחודש עלה, אסף ראש העיר את מכובדי העיר וכולם צעדו אל עבר המחנה הבריטי, כשבידיהם דגל לבן לכניעה.
באיזור שכונת רוממה של היום, בסביבות כיכר אלנבי, פגשה המשלחת בשני חיילים שנשלחו על ידי מפקדם לחפש ביצים. הם ניסו להיכנע להם, אבל תורני המטבח משכו בכתפיהם כלא מאמינים והמשיכו בציד החביתות שלהם.
בהמשך פגשו חברי משלחת הכניעה בשני סמלי סיור ונכנעו להם. הסמלים הצטלמו עם המכובדים וזה נחשב טקס הכניעה הראשון. כששמע על הכניעה המפקד, הגנרל ווטסון, הוא הזדרז לקיים טקס כניעה נוסף ו"מכובד" וקיבל רשמית את כתב הכניעה.
אבל אז קיבל מפקדו, המייגו'ר הגנרל ג'ון שיי, הודעה על הכניעה ומתוך דאגה שיוודע בלונדון שמפקד זוטר הכניע את עיר הקודש, הוא ביטל את הכניעה וקיים טקס נוסף, רשמי, שבו העיר נכנעה לו עצמו.
עוד יומיים חולפים ומגיע לחזית הירושלמית מפקד המערכה כולה, הגנרל אלנבי האגדי. הוא ממהר לקיים... אתם כבר מבינים - טקס כניעה נוסף, רביעי במספר.
טקס הכניעה לאל בי התקיים מיד לאחר שהגנרל נכנס לעיר, בבוקר ה-11 בדצמבר, דרך שער יפו.
בתמונות שפורסמו בלונדון כמובן שהעיר נכנעה לאלנבי. הערבים ראו בו "אל-נאבי", נביא ומשחרר מול הקלגס התורכי. אבל ההיסטוריונים תיעדו כל פרט בכניעה הסדרתית של העיר הקדושה בעולם, כניעה שהתבצעה כמעט בכל דרג אפשרי בצבא הבריטי, שמצדו לא ירה אפילו כדור אחד כדי לכבוש את העיר הקדושה בעולם.
