» «
קרב סטלינגרד
מה היה קרב סטלינגרד?



במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב, כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad), שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.

קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח, לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.

האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום, זירה אחרי זירה, באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.

איפה לא היו הגרמנים אז. מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.

בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.

זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה. אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש.

הוא היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד, בשם צ'ויקוב. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר. צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו אל הגדודים הגרמניים וכך מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים. בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.

סטלינגרד ניצלה והקרב הזה עצר לתמיד את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט אף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח. רוח ההיסטוריה מעתה פנתה לעברו ונגדו.


הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:

https://youtu.be/gHkELWFqGKQ


סיפור הקרב של סטלינגרד בעברית:

https://youtu.be/40s80zC5xeI


יומן קולנוע מאותה תקופה מספר על הקרב ההירואי:

https://youtu.be/qdDnXPoOlUo


סרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:

https://youtu.be/iPrHDQ85Blk


קטע מסרט רוסי על הקרב בסטלינגרד:

https://youtu.be/P8bAuVSllv0
קרב קאנאי
איך ניצח חניבעל בקרב קאנאי?



זו הייתה אחת התבוסות הרומיות הגדולות בתולדות האימפריה והמשך המשבר שגרם מצביא מבריק ואכזרי בשם חניבעל לצבא החזק בעולם העתיק.

קרב קאנאי (Battle of Cannae), ובתעתיק השגוי קרב קני או קרב קנה, נערך בתנאים של יתרון רומאי מובהק, הן בכמות החיילים והן בציודם. לקרב הזה התייצבו ב-2 באוגוסט 216 לפני הספירה, צבא רומאי של 80 אלף חיילים אל מול צבא קרתגי קטן משמעותית, בן 50 אלף חיילים בלבד.

קיסר רומי ידע כבר שאם הוא רוצה לשמור על האימפריה שלו, הוא לא יוכל להמשיך ולספוג תבוסות מקרתגו. היה לו ברור שלאחר 3 שנות המלחמה הפונית ה-2 נגד קרתגו הקטנה ולמול עליונות מוחלטת של המצביא שלה חניבעל, היה צבא רומי חייב לנצח. לכן גייסו הרומאים לקרב הזה כוח חסר תקדים בגודלו ובציודו. הכוח העצום הזה התייצב באותו בוקר ליד העיירה הרומית קאנאי שבדרום מזרח איטליה ויצא לתקוף.

אבל בעוד שבצד הרומי השתמשו ביתרון המספרי ובכל השיטות המוכרות שלהם ללחימה, בראש הקרתגים עמד המצביא הטוב ביותר של התקופה, הטקטיקן המבריק חניבעל. הלה הבין שיוכל להתמודד עם עדיפותם המספרית של הרומים רק בתחבולות והוא ידע מה הוא צריך לעשות. התרגיל שלו היה יעיל להפליא - לפקודתו נמתח צבא קרתגו הקטן לקו לוחמים דק וארוך, חזית קרב רחבה מאד. כשצבא רומי תקף, כצפוי, במרכזו של הקו, נסוגו חיילי קרתגו שבמרכז ומהאגפים לכדו את חיילי רומי הקרתגים במרכז וסגרו עליהם מהאגפים.

זו הייתה מלכודת מוות לחיילים הרומאים. יש המעריכים, דווקא מקרב ההיסטוריונים הרומיים, שלא פחות מ-50 אלף חיילי צבא רומי אבדו בקרב הזה. ביניהם היו קונסולים פוליטיקאים, סנאטורים רומיים רבים ושורת מפקדים מהצבא הרומאי שעד לא מזמן נחשב צבא בלתי מנוצח.

בקרב הזה זכה חניבעל סופית במעמדו המיתולוגי כאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה. הניצחון המכריע שלו בקרב קאנאי, למרות שצבאו סבל מנחיתות מספרית ברורה, הדגים את היתרונות של המפקד הטקטי, זה שקורא נכון את תנאי הקרב ומתכנן מהלכים מקוריים ויצירתיים, עד כדי הנחלת תבוסה גם לצבאות ענקיים וחזקים מאד.

התמרון הצבאי המכריע של חניבעל הכניס את קרב קאנאי להיסטוריה. בזכות אותו איגוף כפול שעשה צבא קרתגו לצבא הרומאי הענקי, ובכך שהצליח להביא לכיתור והשמדה שלו, בעזרת כוחות שנעו במהירות וביעילות, הפך הקרב הזה למטבע לשון ולמודל חיקוי לדורות של מפקדים.

מנגד, לאחר הקרב לא ניצל חניבעל את ההישג הצבאי הנדיר שלו ולא עלה על העיר רומא. מפקד הפרשים שלו, מהרבעל שמו, אמר לו אז את המשפט שיהפוך למשפט מהדהד על ניצול הצלחה צבאית: "אתה יודע לנצח בקרב, אך אינך יודע לנצל את הניצחון". לצערו של חניבעל התהפכה הכף בשנים הבאות. רומי ניצחה לבסוף את קרתגו והלכה והגבילה אותה ואת ההשפעה שלה. כ-50 שנה לאחר מכן היא תצא למלחמה הפונית ה-3 ותמחה את קרתגו לתמיד מעל פני האדמה.


הנה סיפור הקרב בקאנאי:

https://youtu.be/H8V2SfRPG5M


וסרט תיעודי על הקרב של קאנאי:

https://youtu.be/VHmC4ZFCNCQ?long=yes
קרב קורסק
מהו קרב השריון הגדול בהיסטוריה?



עם לא פחות מ-6,200 טנקים שנלחמו בו, נחשב קרב קורסק (Battle of Kursk), שהתקיים בחודש יולי 1943, לעימות ענקים שלא היה כמותו בהיסטוריה. נלחמו בו שני כוחות שריון עצומים בגודלם ונחושים באידיאולוגיה שלהם לנצח.

לפני הכל מדגים קרב קורסק את חשיבותו של מודיעין טוב. הגנרל הרוסי גאורגי ז'וקוב, מפקד הכוחות הרוסים, מקבל מידע חם על כך שהצבא הגרמני מרכז כוחות עצומים ומתכונן למתקפה על המובלעת הרוסית שעליה הוא מפקד. הוא מצליח לרכז למול הגרמנים כוח גדול יותר, בן יותר ממיליון חיילי רגלים, 3,500 טנקים ו-20 אלף תותחים.

הצבא הרוסי ישב והמתין למתקפה. הגרמנים לא ידעו שממתינים להם וחשבו שכמו במבצע ברברוסה, שנתיים לפני כן, שבו תקף הצבא הגרמני את רוסיה בהפתעה, גם הפעם יעבדו ההפתעה והעוצמה האדירה שלהם וינצחו את הקרב.

וכך נפתחה המתקפה הגרמנית, כשהצבא הגרמני מנסה לסגור על הכוחות הסובייטיים בתנועת מלקחיים קלאסית מדרום ומצפון. אבל הגרמנים הסתבכו קשות בשדות מוקשים ובמכשולים שהוכנו על ידי כוחותיו של ז'וקוב לקראת המתקפה. הגרמנים הסתבכו בכמות אבדות עצומה ועד שהצליחו לעבור את שכבת ההגנה הראשונה, הם הותשו לחלוטין. כשהגיעו אל שכבת ההגנה השנייה הם גילו שהרוסים יצאו מולם להתקפת נגד ענקית ואלימה, לכל אורך החזית ובכוחות עדיפים ולא עייפים כמוהם. בקרב הגדול בהיסטוריה בלמו ז'וקוב וחייליו את ההתקדמות הגרמנית והחלו דוחקים את הגרמנים קילומטרים רבים לאחור.

זו הפכה לתבוסה גרמנית הגדולה ביותר של הצבא הגרמני עד אז. היא תהפוך את היוצרות ומכאן המלחמה תשתנה. התבוסה בקורסק הפכה את הצבא הגרמני לניצוד והוא ימשיך לסגת עוד ועוד, עד שיובס סופית ולמעשה יושמד בפאתי הבירה הנאצית ברלין.

כמות האבדות בקרב קורסק הייתה עצומה. ביחד איבדו שני הצדדים רבע מיליון חיילים ו-2000 טנקים בקרב הזה. במספרים היבשים הרוסים אמנם איבדו חלק גדול יותר מהגרמנים, אבל הגרמנים איבדו הרבה יותר. רוח הלחימה והמורל שלהם, שגם כך לא היו בשיאם, ימשיכו לצנוח מכאן ועד לתבוסה ב-1945. האבדות הכבדות יותר שספגו הרוסים שוקמו במהירות, בעוד שהגרמנים הפסידו כוחות חשובים ובלתי ניתנים להחלפה. מספרים, הסתבר שוב, הם לא הכל...


הנה סרטון רוסי מקרב קורסק:

http://youtu.be/kTbCLYFF2eg


עוד מהקרב הגדול בקורסק:

http://youtu.be/nUwN7PiNjig


וקטע מסרט רוסי על הקרב בקורסק:

http://youtu.be/CYpfyOw4dqc
קרב ורדן
איך נפגעו מיליון איש בקרב ורדן?



קרב ורדן (Battle Of Verdun) היה הקרב הארוך ביותר במלחמת העולם הראשונה והקרב הקטלני והקשה ביותר בה. אין קרב שמייצג יותר את הטבח הנורא וחסר הטעם של מלחמת העולם הראשונה. הקרב שנערך בשנת 1916 הפך לסמל למוות המיותר והאינסופי של המלחמה הגדולה והאכזרית הזו.

הוא החל במתקפה של הצבא הגרמני על המבצרים הצרפתיים שהגנו על העיר ורדן. בתחילה נראה שהקרב יהיה נצחון גרמני מהיר, אבל תוך זמן קצר הסתברה האמת. הקרב שבו תכננו הגנרלים הגרמנים להתיש את הצרפתים ולגרום להם אבידות רבות, עד שייכנעו, הפך למלחמת התשה ארוכה ומדממת, שמשכה עוד ועוד גדודים מכוחות הצבא הצרפתי, אך גם מהצבא הגרמני המותש והפגוע לא פחות. שני הצדדים סבלו אבידות כבדות, כשאין ספור חיילים מתו אל מול כלי נשק חדישים, שקצרו בהם בכמות ובמהירות חסרות תקדים. שום מלחמה קודמת לא התקרבה בכמות ההרס והמוות שיצרה, למה שחולל קרב אחד מעין זה ב"מלחמה הגדולה".

הגרמנים עשו טעויות חמורות בכניסה אל הקרב בוורדן. היו להם אפשרויות אחרות וחכמות הרבה יותר, אבל ברצונם להרוג באוייב הצרפתי, הם איבדו המוני חיילים בעצמם. נראה שאין כמו הקרב הזה לסמל את הטעויות הגרמניות בכל המלחמה כולה.

מי שיהפוך לאגדה בקרב ורדן הוא המרשל פטן, מי שיהיה לימים מנהיג צרפת המובסת במלחמת העולם השנייה. פטן שקיבל את הפיקוד הצרפתי בקרב ורדן, הטמיע את הקריאה האנטי-פשיסטית "הם לא יעברו!" והלהיב את חיילי צרפת לנצחון. הוא גם היטיב להפעיל את תותחי הארטילריה אל מול הגרמנים ובכך הוא חסך, בניגוד לקודמו, בחיי אדם רבים. הפגנת התבונה הצבאית וההומניות שלו בלטו גם בכך שהוא הורה להחליף בקביעות את החיילים הלוחמים, נוכח הזוועות שחוו במערכה. פטן קנה אז את עולמו כמפקד דגול והיה לגיבור האומה הצרפתית. שנים אחר-כך יישפט המנצח האגדי של קרב ורדן כבוגד, על שיתוף הפעולה עם היטלר בתור מנהיג צרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה.

במשך 10 חודשים שבהם נמשך קרב ורדן נהרגו, נעדרו או נפצעו כמיליון לוחמים!


הנה סיפורו של הקרב הקטלני בהיסטוריה:

https://youtu.be/RG3sH5e4ROg


כך החל "קרב בית המטבחיים" בוורדון:

https://youtu.be/t7qS_rpv_cA


סיפורו של קרב ורדן:

https://youtu.be/4oabxoP_jVM


וסרט תיעודי על קרב ורדן האכזרי:

https://youtu.be/y79-PJt-YzE?long=yes

קרבות

קרב תרמופילאי
מה לימד קרב הגבורה בתרמופילאי?
מהו קרב תרמופילאי?


קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בצבאות העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.

הסוף המר, יש לציין, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו 7,000 לוחמים ספרטנים לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים במשך שבוע ימים. אך אז השתנתה התמונה כשהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל מעבר לקווי הכוח הספרטני המגן. מהמעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.

כשראה המפקד לאונידס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות. בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.

עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם והשראה לדורות של מפקדים ולוחמים לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה ואומץ לב לנוכח האויב. גם צה"ל למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים, ברוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים".


כך התנהל הקרב:

http://youtu.be/wyBHMW11nSU


והנה אזור הקרב היום:

http://youtu.be/cl6oEeTeHbw


מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:

http://youtu.be/3cdcSDHJlP8


נאום ליאונידס המפקד של 300 הלוחמים בסרט על הקרב:

http://youtu.be/Qsma7OGcp6A


וכך הוא לוחם בפרסים במשחק מחשב:

http://youtu.be/YqqLyiKwUsI


הנה סרט תיעודי על קרב תרמופילאי:

http://youtu.be/NX62Jizz4LE?long=yes
מלחמת רוסיה-צרפת (1812)
כיצד הובס נפוליאון בונפרטה מול רוסיה?



זה היה מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia) הפכה להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ולסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת.

נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812 ונפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תקף את רוסיה בראש צבא כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.

ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.

כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.

פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.


כך הובס נפוליאון בידי האקלים החורפי של רוסיה:

http://youtu.be/458Gw-Xw0u0


קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:

http://youtu.be/hEskuLCBW3Y


ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון ביציאה למסע המלחמה ברוסיה:

http://youtu.be/GvcYTHxwZiw


הסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:

http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y
קרב גטיסברג
איזה קרב שינה את מלחמת האזרחים בארה"ב?



זה היה קרב המהפך. אם עד קרב גטיסברג (Battle of Gettysburg) נראה הדרום כצד המנצח במלחמת האזרחים האמריקאית ונראה היה כי הוא עלול להצליח בפיצולה של ארצות הברית של אמריקה, בקרב זה, שבו נלחמו כ-165 אלף חיילים משני הצדדים, נפל דבר. אחריו השתנתה תמונת המלחמה והדרום לא יתאושש עוד.

הקרב נולד כשהחליט רוברט אי לי, המפקד של כוחות הדרום, להעביר את הקרבות לשטח של מדינות הצפון. הוא יצא לנקום על האבידות שספגו כוחותיו ולהרחיק את המלחמה מוירג'יניה, בה התנהלו עד אז קרבות כבדים.

הקרב הזה התנהל בשטח חקלאי ליד העיירה הקטנה גטיסברג, שבמדינת פנסילבניה. זה היה לאחד הקרבות הקטלניים והקשים בתולדות מלחמת האזרחים של אמריקה. 7000 הרוגים שכבו שם, מוקפים בגוויות אלפי סוסים ובעשרות אלפי פצועים מדממים וזועקים לעזרה.

בקרב גטיסבורג נפלו, נפצעו או נעלמו כ-51 אלף חיילים משני הצדדים. צחנת הגופות המשיכה להבאיש את האזור עוד ימים אחדים. רק הקמה מהירה של בית עלמין על ידי תושבי העיירה גטיסברג, הצליחה למנוע אסון הומניטרי חמור.

הצפון, שאותו הנהיג הנשיא אברהם לינקולן, יחל מעתה להוביל בשדות הקטל האמריקאיים. אם קודם לקרב גטיסברג היו כוחות הקונפדרציה הדרומיים המובילים והמנצחים במלחמה, מקרב גטיסברג ועד לנצחונם הסופי, יצליחו כוחות הצפון לעמוד בקלות למול כוחות הדרום ולבסוף גם להכניעם.


הנה הקרב ששינה את המערכה:

https://youtu.be/FcGA-JNcpRI


קטע קולנועי של קרב גטיסברג:

https://youtu.be/JUHnL6R39VM


סיפור הקרב:

https://youtu.be/jsszvmuZBR4


והרצאת טד מתורגמת של סיפור הקרב:

https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
קרב קדש
מהו קרב קדש של המרכבות?



דמיינו רגע קרב קדום, שבו חלק גדול מהלוחמים בשני הצבאות רכובים על אלפי מרכבות ונלחמים זה בזה בקשיחות, כשהם נעים במהירות, יורים חצים ומתנגשים זה בזה. אל מול חיל המרכבות המצרי ניצב כוח מרכבות חיתי חזק גם הוא והם נלחמים בעוצמה בשדה הקרב, נעים במהירות, מאגפים ומפתיעים. אתם מדמיינים את קרב המרכבות הגדול בהיסטוריה, או לפחות את אחד מקרבות המרכבות הגדולים מכולם.

קרב קדש (Battle of Kadesh) היה התנגשות אדירים בין שתיים מהמעצמות החזקות של העולם העתיק. הוא היה אחד האירועים הצבאיים החשובים והמשמעותיים ביותר של העולם העתיק והקרב הראשון בהיסטוריה שנותר תיעוד מסודר ומפורט שלו בשני הצדדים הלוחמים.

לא סתם גויסו כוחות חיתיים כה גדולים לקרב קדש. הם נועדו לבלום את מסע המלחמה המצרי באיזור. זה היה קרב על השליטה בקדש, עיר חורית שניצבה במיקום אסטרטגי (חשוב) ושלטה על דרכי המסחר המרכזיות באזור דרום לבנון וסוריה. למעשה היה הקרב שיאו של מאבק בין צבאות של שתי אימפריות עתיקות שנלחמו על השליטה במזרח התיכון הקדום. מצד אחד צבא מצרים העתיקה, מונהג בידי המלך רעמסס השני, זה שהיהודים מכירים כל כך טוב מסיפור יציאת מצרים. מצד שני ניצב צבא האימפריה החיתית, אימפריה בעלת יכולות טכנולוגיות מרשימות בתחום המרכבות באותם זמנים.

בקרב השריון הגדול ביותר של אותם זמנים, השתתפו לראשונה בהיסטוריה אלפי מרכבות משני הצדדים. זה נגד זה לחמו שני צבאות טכנולוגיים, של מעצמות אזוריות, צבאות המצוידים במרכבות רבות ובטקטיקות מודרניות לזמנן, של ניהול קרב רכוב.

בקרב הענקי לא ניצח שום צד באופן ברור, והוא גרר אחריו מלחמת התשה מתמשכת שארכה כ-16 שנה ובסופה נחתם הסכם השלום החתי-מצרי. הסכם שלום זה הוא ככל הנראה הסכם השלום הקדום ביותר המתועד בהיסטוריה והוא נחתם בין רעמסס השני מלך מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך החיתים.

סעיפיו המרכזיים של הסכם השלום היו שהחיתים והמצרים מתחייבים לא לתקוף זה את זה, ושהחיתים זכאים לשמור על השליטה בקדש. צדדי הסכם גם מתחייבים לעזור זה לזה במידה והם יותקפו על ידי צד שלישי. בנוסף סוכם כי רעמסס השני ישא לאשה את בתו של חתושיליש השלישי (בעולם העתיק קשרי נישואים בין מנהיגי ממלכות היו נורמה מקובלת לכינון והסדרת יחסים בין ממלכות). למרות שתוצאות הקרב היו תיקו, מבחינה אסטרטגית ניתן לומר שהחיתים ניצחו, מכיוון שרעמסס חזר לביתו ללא הישגים משמעותיים, והשליטה בקדש נשארה בידהם.

הקרב הגדול הזה התקיים אי שם בסוף המאה ה-13 לפני הספירה ונקרא כך כיוון שהתקיים בסמוך לעיר קדש, הנמצאת בסוריה של ימינו. על השנה המדוייקת שבה התרחש קרב קדש יש ויכוח בין החוקרים.


סיפורו של קרב קדש:

http://youtu.be/lKbEc6Ox6CY


הנה החיטים:

http://youtu.be/hFyxR1tSeY0


מדריך מציג את תיאור הקרב אצל המצרים:

http://youtu.be/eJKmS5nEueg


והנה ציורי הקיר המצריים מקרוב:

http://youtu.be/vRnMDBhCpXc


סרט תיעודי על הקרב המפורסם:

http://youtu.be/gLCfuegwnx0?long=yes


התנהלות הקרב הראשון שתועד בהיסטוריה:

http://youtu.be/d8f1FUwTv8Q?long=yes


הקרב על הסום
מה הטרגדיה של הקרב על הסום?



זה היה היה אחד הקרבות הגדולים ביותר שנערכו במלחמת העולם הראשונה והקרב הראשון בהיסטוריה שבו נלחמו בטנקים. אבל הקרב הזה נודע במשהו אחר, מצמרר הרבה יותר - הוא היה סמל למתקפה אבודה על עמדות מבוצרות וקטלניות להכאיב, סמל לכתישה של חיילים בקרב ללא תוחלת.

במשך כמעט 5 חודשים, מרגע שהחל בתחילת יולי ועד לאמצע נובמבר 1916, ניסו כוחות מדינות ההסכמה, בקרב על הסום (Battle Of The Somme), לפרוץ את הקווים הגרמניים ונכשלו.

כבר ביומו הראשון נהרגו בקרב הסום 20,000 חיילים בריטיים - את היום הזה זוכרים הבריטים כיום טראומטי בתולדות ארצם. עד סופו נפגעו בקרב הארוך מעל מיליון חיילים משני הצדדים, כשבסוף הקרב הצליחו הכוחות להתקדם כעשרה קילומטרים בלבד.

הקרב על הסום הוא מהקרבות הקטלניים בהיסטוריה האנושית. במהלך הקרב הזה הללו נשלחו גלים של לוחמים, גל אחרי גל, ונטבחו במקלעי האוייב. המפקדים בו לא חסכו בחיי אדם. נאמר עליו שזה היה הקרב שבו "אריות הובלו בידי חמורים"..

כסילות וקיבעון מחשבתי של מפקדים אפשרו לקרב הזה להתנהל ללא הפסקה ולאבד עוד ועוד צעירים ולהפוך רבים אחרים לנכים לכל חייהם. יעברו ארבעה וחצי חודשים, עד שהמפקד הבריטי, דאגלס הייג, יורה להפסיק את הקרב האבוד והקטלני, שלפתע נראה חסר תוחלת.

אחד שבדיעבד חבל ששרד את הקרב היה חייל גרמני שנפצע בו מרסיס ברגל. שמו היה אדולף היטלר והוא עתיד להיות הפיהרר הנאצי שיוביל את הצבא הגרמני למלחמת עולם חמורה ואכזרית אף יותר.

שמו של הקרב ניתן לו על שם מחוז סום שבצפון צרפת, האזור שבו נערך.


הנה סיפורו של הקרב על הסום:

https://youtu.be/YMD4pt1-zW0


על היום הראשון, הנורא, של קרב הסום:

https://youtu.be/0PcPanwHzZ8


כך הרגישו הלוחמים בקרב על הסום (מתוך סרט):

https://youtu.be/oeJkpsOqQgc


ובחפירות:

https://youtu.be/FvYIIuxh2kY


צילומים אמיתיים מהקרב:

https://youtu.be/-Tv5gBa9DQs


סרט תיעודי על הקרב על הסום:

https://youtu.be/EtP5t1JbXcE?long=yes
איך ניצחה יוון את פרס במרתון?



קרב מרתון (Battle of Marathon) הוא מהקרבות הידועים בהיסטוריה, אך בשל אירוע שהוביל לריצת המרתון ולא בזכות עצמו. הקרב הזה הוא קרב מעניין בשל ניצחון המעטים על הרבים, בזכות טקטיקה חכמה, כלומר ניהול קרב נבון מצד היוונים.

מדובר בימי מלך פרס דריווש הראשון ב-490 לפני הספירה. פרס של אותה תקופה היא אימפריה חזקה ושולטת בין השאר על מושבות יווניות. כשמתעורר מרד של כמה מהן באסיה הקטנה (תורכיה של היום) ומסתבר לדריווש שאתונה תמכה בו מרחוק, שולח המלך הפרסי 20 אלף חיילים פרסיים. הוא עושה זאת כדי להעניש את אתונה על תמיכתה במרד המושבות היווניות, אך גם כדי לכבוש עוד אזור פורה וחזק לאימפריה הגדולה שלו.

בהנחיית בוגד יווני בשם היפיאס, שתכנן לקבל את השליטה באתונה מהפרסים, הגיעו אניות הפרסים אל אזור החוף שליד מישורי מרתון שבאתיקה. 20 אלף החיילים המצוידים שלהם עלו מהחוף אל המישור. בשיפולי הגבעות, ממש מולם, כבר המתין כוח שמנה רק שליש - 7,000 לוחמים יווניים. הללו נשלחו להגן על פנים הארץ ועל אתונה.

מה שהפרסים לא ידעו, זה שמולם עמד מפקד מקורי וחכם. קראו לו מיליטיאדס והוא פעל באופן לא צפוי. המפקד היווני החליש במכוון את המרכז של הכוח שלו וחיזק דווקא את האגפים. כלומר, הוא נתן לפרסים תחושה שהכוח היווני חלש והם פרצו פנימה למרכז, כדי להביסו בקלות. אבל משזה קרה, נתן מיליטיאדס את הפקודה וכוחות האגף היווניים שבצדדים מיהרו לסגור עליהם מהצדדים, בתנועת מלקחיים.

הפרסים הבינו שהם נתפסו. רבים מהם החלו לברוח וחלק מהכוח הצליח לסגת בבהלה אל הספינות. מאחוריהם נותרו כ-6,000 מתים. היוונים ניצחו כשנהרגו להם רק 192 לוחמים.

באופן אירוני, דווקא רץ ששלח המפקד אל תושבי אתונה המפוחדים מהפלישה הפרסית, הוא שהתפרסם מהקרב הזה. הוא מהיר בריצה דרך ההרים, כדי להודיע את דבר הניצחון באתונה. הרץ, פידיפידס שמו, גמא מרחק של כ-42 קילומטרים, מבלי לעצור אף לרגע. משהגיע לאתונה הוא הספיק לומר "אניקסמה", ביוונית "ניצחנו", ומת במקום.

אגב, במקביל לשליחת הכוח המגן שניצח את הפרסים, נשלחה מאתונה בקשת עזרה לספרטה. כדי להמחיש את הפחד הגדול של מדינות יוון מחיילי פרס, כתב ההיסטוריון הרודוטוס ש-2,000 החיילים הספרטנים שהגיעו באיחור אל מקום הקרב, ממש התעקשו ללכת ולראות את גופות החיילים הפרסים המתים בשדה הקרב. הם רצו להיות בטוחים שניתן לנצח צבא פרסי.

עד היום ניצבת במקום הקרב אנדרטה עתיקה וקשה לאיתור. לידה ניצבים שני תילי עפר קטנים, שמכסים את קברי החיילים האתונאים שנפלו בקרב מרתון, באותו ניצחון גדול על הפרסים.


הנה סיפור הקרב במרתון:

https://youtu.be/dtz4xcZa0EI


מערך הקרב וכיצד הובסו הפרסים בידי האתונאים במרתון:

https://youtu.be/wyO-ezAvOfQ


הרץ פידיפידס שרץ לאתונה, בישר על הניצחון כדי שלא ישרפו את העיר ומת:

https://youtu.be/QdmaJPqwitA
למה קרב אוסטרליץ נקרא קרב שלושת הקיסרים?



זה היה קרב ענקים שהיה לאחד הנצחונות הגדולים של נפוליאון. לפתע, אחרי כל הצלחותיו בשדה הקרב, מצא עצמו המצביא הצרפתי שהיה לקיסר, נפוליאון בונפרטה, ניצב אל מול כוח ענקי, גדול משלו, שהיה חיבור בין שני כוחות אירופיים שהתנגדו לו.

היום קוראים לו קרב אוֹסְטֶרְלִיץ (Austerlitz battle). הקרב זכה לשמו מכיוון שנערך בסמוך לעיירה אוסטרליץ, הנמצאת בשטח צ'כיה של היום. כיום, אגב, שמה של העיירה שונה ל"סלבקוב".

אבל בתחילת המאה ה-19 זכה הקרב הגדול לכינוי "קרב שלושת הקיסרים". הסיבה היא שהקרב נערך בין צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה שהכריז על עצמו קיסר צרפת, ובין צבא של ברית רוסית-אוסטרית, שתי קיסרויות אירופיות חזקות באותה תקופה. למעשה החיבור הזה נועד כולו כדי לעצור את כיבושיו ומלחמותיו האלימות של נפוליאון ברחבי אירופה.

הקרב הזה נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי, צבא גדול של כ-73 אלף חיילים שמפקדם נפוליאון, לבין של כ-85 אלף חיילי כוחות הברית הרוסית-אוסטרית, חלק מהקואליציה שהוקמה באירופה נגד צרפת באותה תקופה. הקרב היה מהחשובים והמכריעים במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית, השלישית מתוך שבע המלחמות הנפוליאוניות.

הניצחון הצרפתי בקרב היה ברור וחד. הוא הביא להתפרקות מהירה של הקואליציה שהתחברה כנגד נפוליאון וצרפת. זה קרה יומיים לאחר הקרב, כשהאוסטרים חתמו על חוזה פרסבורג - הסכם הפסקת אש חד צדדי עם הצרפתים, שיהפוך בהמשך להסכם שלום.

במסגרת ההסכם האוסטרים הסכימו לשלם פיצויים של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים. הם הסכימו גם לסעיפים מדיניים משפילים. אחד מהם היה לפרק את הקיסרות הרומית הקדושה. פרנץ השני הפך לקיסר אוסטריה בלבד, לאחר שקודם לתבוסתו הוא נקרא "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".


הנה סרטון על קרב אוסטרליץ:

https://youtu.be/g_kUbpn8AtY


האם כך נראה קרב שלושת הקיסרים?

http://youtu.be/GIgbtnC1mP0


שחזור של ניהול הקרב מתוך סדרת טלוויזיה:

https://youtu.be/AotbMs7BIhE


סרט תיעודי על קרב אוסטרליץ:

https://youtu.be/OaoNMLKDCQU?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.