» «
קרב קורסק
מהו קרב קורסק, קרב השריון הגדול בהיסטוריה?



עם לא פחות מ-6,200 טנקים שנלחמו בו, נחשב קרב קורסק (Battle of Kursk), שהתקיים בחודש יולי 1943, לעימות ענקים שלא היה כמותו בהיסטוריה. נלחמו בו שני כוחות שריון עצומים בגודלם ונחושים באידיאולוגיה שלהם לנצח.

לפני הכל מדגים קרב קורסק את חשיבותו של מודיעין טוב. הגנרל הרוסי גאורגי ז'וקוב, מפקד הכוחות הרוסים, מקבל מידע חם על כך שהצבא הגרמני מרכז כוחות עצומים ומתכונן למתקפה על המובלעת הרוסית שעליה הוא מפקד. הוא מצליח לרכז למול הגרמנים כוח גדול יותר, בן יותר ממיליון חיילי רגלים, 3,500 טנקים ו-20 אלף תותחים.

הצבא הרוסי ישב והמתין למתקפה. הגרמנים לא ידעו שממתינים להם וחשבו שכמו במבצע ברברוסה, שנתיים לפני כן, שבו תקף הצבא הגרמני את רוסיה בהפתעה, גם הפעם יעבדו ההפתעה והעוצמה האדירה שלהם וינצחו את הקרב.

וכך נפתחה המתקפה הגרמנית, כשהצבא הגרמני מנסה לסגור על הכוחות הסובייטיים בתנועת מלקחיים קלאסית מדרום ומצפון. אבל הגרמנים הסתבכו קשות בשדות מוקשים ובמכשולים שהוכנו על ידי כוחותיו של ז'וקוב לקראת המתקפה. הגרמנים הסתבכו בכמות אבדות עצומה ועד שהצליחו לעבור את שכבת ההגנה הראשונה, הם הותשו לחלוטין. כשהגיעו אל שכבת ההגנה השנייה הם גילו שהרוסים יצאו מולם להתקפת נגד ענקית ואלימה, לכל אורך החזית ובכוחות עדיפים ולא עייפים כמוהם. בקרב הגדול בהיסטוריה בלמו ז'וקוב וחייליו את ההתקדמות הגרמנית והחלו דוחקים את הגרמנים קילומטרים רבים לאחור.

זו הפכה לתבוסה גרמנית הגדולה ביותר של הצבא הגרמני עד אז. היא תהפוך את היוצרות ומכאן המלחמה תשתנה. התבוסה בקורסק הפכה את הצבא הגרמני לניצוד והוא ימשיך לסגת עוד ועוד, עד שיובס סופית ולמעשה יושמד בפאתי הבירה הנאצית ברלין.

כמות האבדות בקרב קורסק הייתה עצומה. ביחד איבדו שני הצדדים רבע מיליון חיילים ו-2000 טנקים בקרב הזה. במספרים היבשים הרוסים אמנם איבדו חלק גדול יותר מהגרמנים, אבל הגרמנים איבדו הרבה יותר. רוח הלחימה והמורל שלהם, שגם כך לא היו בשיאם, ימשיכו לצנוח מכאן ועד לתבוסה ב-1945. האבדות הכבדות יותר שספגו הרוסים שוקמו במהירות, בעוד שהגרמנים הפסידו כוחות חשובים ובלתי ניתנים להחלפה. מספרים, הסתבר שוב, הם לא הכל...


הנה סיפורו של קרב קורסק:

https://youtu.be/YWKfpOtFtBc


הקרב הזה היה אחד משרשרת קרבות בין הצבא האדום לצבא הגרמני:

https://youtu.be/JjfINkPLC8Y


וסרט תיעודי על תולדות קרב קורסק שעתיד להירשם כקרב השריון הגדול בהיסטוריה:

https://youtu.be/gR4KgzLCFK4?long=yes
ווטרלו
מה גרם לתבוסה של נפוליאון בקרב ווטרלו?



קרב ווטרלו היה הקרב האחרון של נפוליאון בונפרטה. זה אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם באותה תקופה, עם מעל 50 אלף הרוגים. האם יחזור נפוליאון להביא את צרפת לימיה הגדולים באירופה?

קרב ווטרלו הוא קרב היסטורי, שבו נחל המצביא הצרפתי נפוליאון תבוסה מוחצת וסופית, לאחר שנמלט מכלאו באי אלבה והקים מחדש את שלטונו בצרפת, שלטון שהחזיק מאה ימים, עד לקרב ולתבוסה הזו.

הסיפור מתחיל כשחזר נפוליאון לשלטון מהאי אלבה. הוא שב לפקד על כוחות הצבא הצרפתי ומחליט לצאת למערכה שבה ינחית מכה ניצחת על אויביו, שחששו ממנו וסרבו להשלים עם שובו לשלטון. אלה גיבשו נגדו ברית של מעצמות אירופה. אחרי שני קרבות מוקדמים שבהם ניצח אותם, אך הפסיד כוחות חשובים, ההכרעה הגיעה בקרב ווטרלו.

הקרב בווטרלו נערך בין כוחות צבא נפוליאון הצרפתי, בפיקודו של נפוליאון בונפרטה, לחלק מכוחות הקואליציה הגדולה שהוקמה נגדו - צבא הקואליציה האנטי-נפוליאונית בקרב ווטרלו.

הקואליציה האנטי-נפוליאונית, בפיקודו העליון של הדוכס מוולינגטון, כללה את האנגלים והפרוסים (הגרמנים). הכוחות האוסטרים והרוסים היו עדיין רחוקים מהזירה ולא הגיעו בזמן כדי להשתתף בתחילת הקרב.

במהלך הקרב התגלה דווקא וולינגטון האנגלי כטקטיקן מעולה. הוא בחר מיקום מצוין לקרב, עם מחסה לחייליו היורים וחומה לחיסול המטפסים הצרפתים, הוא ניצל את מזג האוויר, שיצר בוץ שהיקשה על הצרפתים את הכיבוש וניצל בתבונה את הכוחות שעמדו לרשותו, תוך שהוא בולם את נפוליאון בנקודות החלשות שלו.

גם הפרוסים שהובסו קודם לכן בקרב אחר, התגברו על יצר ההישרדות ולא ברחו, אלא הגיעו, גם אם מעט מאוחר, לקרב ווטרלו וסייעו לאנגלים לנצח את נפוליאון.

בתום יום הקרב, ב-18 ביוני 1815, הובס נפוליאון בקרב האחרון שלו, קרב ווטרלו שבבלגיה. הוא ברח משדה הקרב ומלחמותיו באירופה הסתיימו. זה היה הקץ הסופי לקיסרות הצבאית, האלימה והמרשימה שהקים, הפסיד והקים בחזרה. מעתה ועד מותו הוא ייכלא באי המרוחק סנט הלנה ולא יאיים יותר על אירופה.


הנה יום השנה ה-200 לקרב התבוסה הסופי של נפוליאון בונפרטה (עברית):

https://youtu.be/-0_2GpfyMPU?t=2


סרטון מפורט על מהלכי קרב ווטרלו המפורסם:

https://youtu.be/nDZGL1xsqzs


אנימציית מהלכי הקרב הטקטיים:

https://youtu.be/fhuPbXJ9wVc


שחזור קרב ווטרלו בשנת 2015:

https://youtu.be/WrEJMOBBR9g


קטע מהסדרה ההומוריסטית "הפתן השחור" (Blackadder) שבו מביאה מכונת זמן את גיבורי הסדרה אל קרב ווטרלו:

https://youtu.be/qt3eyeO0R94


השיר "ווטרלו" שאיתו כבשה להקת אבבא השוודית את העולם:

https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4


סרט תיעודי על הקרב המפורסם של ווטרלו:

https://youtu.be/RsLpS4atvLc?long=yes


וקרב ווטרלו במציאות מדומה:

https://youtu.be/Bj1aVW3LuVo?qr=yes
מארב שריון
מהו מארב השריון המבריק של לנר?



זה היה במהלך מלחמת יום הכיפורים. דן לנר, מפקד האוגדה הנערץ בצפון, החליט להכין קבלת פנים מיוחדת לחיל המשלוח העיראקי, שבא לסייע לסורים ברמת הגולן. הוא התכוון לעשות לעיראקים מארב שריון קלאסי, שיבהיר להם שהם לא באו לקייטנה מהירה ופשוטה, גם אם צה"ל הופתע במלחמה.

לנר המתוחכם פרס את הטנקים של החטיבות שבפיקודו כריבוע עם צלע פתוחה לכיוון סוריה, כך שיתאפשר לשריון העיראקי "להיכנס" פנימה. מבחינת הקרבות זה היה הימור של ממש, כיוון שחלק מהחטיבות נאלצו לעזוב שטחים שכבשו מידי הסורים בימים שלפני כן והיה חשש שהסורים ישתלטו עליהם שוב.

אבל המארב הקלאסי שהכין דן לנר פעל בדיוק לפי התכנית - כוחות השריון העיראקי נכנסו לתוך הריבוע הפתוח, שנראה כמו שטח שנטש צה"ל ואז הופתעו לגלות שהם מוקפים בטנקים שארבו להם. מעל 60 טנקים עיראקים הושמדו מיד, בעוד שצה"ל איבד רק 4 טנקים.

לנר הוכיח בקרב הזה שהידע והיצירתיות שלו עבדו מצוין. בצבאות שונים בעולם משננים את מארב השריון המבריק שלו עד היום.


הנה משחק מחשב שמאפשר ליצור מארבי שריון מדומים משלכם:

http://youtu.be/RMYwNo0UfvE?t=21s
קרב סטלינגרד
מה היה קרב סטלינגרד שעצר את היטלר?



במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.

קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.

האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.

איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.

בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.

זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.

אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.

צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.

צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.

בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.

ואז לקרב האחרון.

בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.

וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.

עתה היטלר איבד את הכל.

העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.


הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:

https://youtu.be/gHkELWFqGKQ


מהלכי הקרב (עברית):

https://youtu.be/hLcmaCWM-AE


על הקרב:

https://youtu.be/bCQBSf1rb7o


וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:

https://youtu.be/iPrHDQ85Blk

קרבות

הסתערות הבריגדה הקלה
מהי הסתערות הבריגדה הקלה?



הכשלון הצבאי הראשון שתועד בתקשורת אי-פעם היה כנראה הסתערות הבריגדה הקלה. זו הייתה מתקפת חיל פרשים כושלת שדווחה במהלך מלחמת קרים לתקשורת האנגלית, באמצעות הטלגרף.

כתב הטיימס הלונדוני שדיווח על המתקפה, שהה בחזית עם החיילים. ההסתערות הפכה לפרשה מדוברת ומעוררת מחלוקת, בעיקר משום שמפקד הכוח, הלורד קרליגן, לא שילם מחיר על התבוסה בקרב.

ההסתערות התרחשה בקרב בלקלווה בשנת 1854. פרשי החטיבה הרכובה הקלה הבריטית, יצאו להילחם בצבא הרוסי. ההסתערות נמשכה רק כ-20 דקות, אבל במהלכה נשארו פחות מ-200 מחיילי הכוח על סוסיהם.

זה היה פחות משליש הבריגדה הקלה ומאות ההרוגים והפצועים גרמו לוויכוחים רבים באנגליה של אותם הימים.

מילותיו של המשורר טניסון "לעמק המוות רכבו ה-600" הפכו לקריאה נגד המלחמות באשר הן.
כיבוש ירושלים בידי הבריטים
איך נכנעה ירושלים לצמד טבחים?



הסיפור הלא-יאומן של כיבוש ירושלים במלחמת העולם הראשונה נשמע כבדייה מגוחכת, אבל הוא כולו אמת. ההיסטוריה, המעט מביכה לצבא הבריטי המנצח, יודעת לספר שירושלים נכנעה לא פחות מ-4 פעמים לבריטים ובפעם הראשונה הכניעה הייתה לצמד עובדי מטבח נבוכים, שמצאו עצמם מקבלים את השליטה על עיר הקודש, זו שעליה נלחמו צבאות רבים במהלך ההיסטוריה. זהו הסיפור כולו וגם אם הוא נשמע כאגדה, כל פרט בו מתועד ומוכח.

הכל החל כשעוד בלילה של ה-8 בדצמבר נס הצבא העותמאני מהעיר הקדושה. כשהשחר של ה-9 לחודש עלה, אסף ראש העיר את מכובדי העיר וכולם צעדו אל עבר המחנה הבריטי, כשבידיהם דגל לבן לכניעה.

באיזור שכונת רוממה של היום, בסביבות כיכר אלנבי, פגשה המשלחת בשני חיילים שנשלחו על ידי מפקדם לחפש ביצים. הם ניסו להיכנע להם, אבל תורני המטבח משכו בכתפיהם כלא מאמינים והמשיכו בציד החביתות שלהם.

בהמשך פגשו חברי משלחת הכניעה בשני סמלי סיור ונכנעו להם. הסמלים הצטלמו עם המכובדים וזה נחשב טקס הכניעה הראשון. כששמע על הכניעה המפקד, הגנרל ווטסון, הוא הזדרז לקיים טקס כניעה נוסף ו"מכובד" וקיבל רשמית את כתב הכניעה.

אבל אז קיבל מפקדו, המייגו'ר הגנרל ג'ון שיי, הודעה על הכניעה ומתוך דאגה שיוודע בלונדון שמפקד זוטר הכניע את עיר הקודש, הוא ביטל את הכניעה וקיים טקס נוסף, רשמי, שבו העיר נכנעה לו עצמו.

עוד יומיים חולפים ומגיע לחזית הירושלמית מפקד המערכה כולה, הגנרל אלנבי האגדי. הוא ממהר לקיים... אתם כבר מבינים - טקס כניעה נוסף, רביעי במספר.

טקס הכניעה לאל בי התקיים מיד לאחר שהגנרל נכנס לעיר, בבוקר ה-11 בדצמבר, דרך שער יפו.

בתמונות שפורסמו בלונדון כמובן שהעיר נכנעה לאלנבי. הערבים ראו בו "אל-נאבי", נביא ומשחרר מול הקלגס התורכי. אבל ההיסטוריונים תיעדו כל פרט בכניעה הסדרתית של העיר הקדושה בעולם, כניעה שהתבצעה כמעט בכל דרג אפשרי בצבא הבריטי, שמצדו לא ירה אפילו כדור אחד כדי לכבוש את העיר הקדושה בעולם.


הנה אלנבי נכנס לירושלים ב-11 לדצמבר 1917:

http://youtu.be/4WTzVidS7jA


והעיר ירושלים בשנת 1918:

http://youtu.be/8k82FgJ8VZk
קרב קרני חיטין
איך ניצח צלאח א-דין את הצלבנים בקרב קרני חיטין?



חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה. מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.

בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן. בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, הוא יכבוש גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.

זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.

צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. בעוד הצלבנים, החלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם, בעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים של המזרח התיכון. הם נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים, כשהניצחון שלהם.

ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. זה היה אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.

תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית, חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.

גם בטווח הארוך, נפגעו הצלבנים ומעולם לא הצליחו לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר החופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו לו, לפני אותו קרב מכריע.

בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים, "הקומנדו הנוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.

אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.

כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, ועד חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין, מי שניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול שדורות ידברו עליו בכבוד ומנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו וממש, אבל ממש, לא יצליחו.


הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):

https://youtu.be/TOcwx4SErSw


אתר הקרב בימינו (עברית):

https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg


מראות הקרב בקולנוע:

https://youtu.be/ClWM3dTrB58


שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:

https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes


וסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):

https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes
קרב קאנאי
איך ניצח חניבעל בקרב קאנאי?



זו הייתה אחת התבוסות הרומיות הגדולות בתולדות האימפריה והמשך המשבר שגרם מצביא מבריק ואכזרי בשם חניבעל לצבא החזק בעולם העתיק.

קרב קאנאי (Battle of Cannae), ובתעתיק השגוי קרב קני או קרב קנה, נערך בתנאים של יתרון רומאי מובהק, הן בכמות החיילים והן בציודם. לקרב הזה התייצבו ב-2 באוגוסט 216 לפני הספירה, צבא רומאי של 80 אלף חיילים אל מול צבא קרתגי קטן משמעותית, בן 50 אלף חיילים בלבד.

קיסר רומי ידע כבר שאם הוא רוצה לשמור על האימפריה שלו, הוא לא יוכל להמשיך ולספוג תבוסות מקרתגו. היה לו ברור שלאחר 3 שנות המלחמה הפונית ה-2 נגד קרתגו הקטנה ולמול עליונות מוחלטת של המצביא שלה חניבעל, היה צבא רומי חייב לנצח. לכן גייסו הרומאים לקרב הזה כוח חסר תקדים בגודלו ובציודו. הכוח העצום הזה התייצב באותו בוקר ליד העיירה הרומית קאנאי שבדרום מזרח איטליה ויצא לתקוף.

אבל בעוד שבצד הרומי השתמשו ביתרון המספרי ובכל השיטות המוכרות שלהם ללחימה, בראש הקרתגים עמד המצביא הטוב ביותר של התקופה, הטקטיקן המבריק חניבעל. הלה הבין שיוכל להתמודד עם עדיפותם המספרית של הרומים רק בתחבולות והוא ידע מה הוא צריך לעשות. התרגיל שלו היה יעיל להפליא - לפקודתו נמתח צבא קרתגו הקטן לקו לוחמים דק וארוך, חזית קרב רחבה מאד. כשצבא רומי תקף, כצפוי, במרכזו של הקו, נסוגו חיילי קרתגו שבמרכז ומהאגפים לכדו את חיילי רומי הקרתגים במרכז וסגרו עליהם מהאגפים.

זו הייתה מלכודת מוות לחיילים הרומאים. יש המעריכים, דווקא מקרב ההיסטוריונים הרומיים, שלא פחות מ-50 אלף חיילי צבא רומי אבדו בקרב הזה. ביניהם היו קונסולים פוליטיקאים, סנאטורים רומיים רבים ושורת מפקדים מהצבא הרומאי שעד לא מזמן נחשב צבא בלתי מנוצח.

בקרב הזה זכה חניבעל סופית במעמדו המיתולוגי כאחד המצביאים הגדולים בהיסטוריה. הניצחון המכריע שלו בקרב קאנאי, למרות שצבאו סבל מנחיתות מספרית ברורה, הדגים את היתרונות של המפקד הטקטי, זה שקורא נכון את תנאי הקרב ומתכנן מהלכים מקוריים ויצירתיים, עד כדי הנחלת תבוסה גם לצבאות ענקיים וחזקים מאד.

התמרון הצבאי המכריע של חניבעל הכניס את קרב קאנאי להיסטוריה. בזכות אותו איגוף כפול שעשה צבא קרתגו לצבא הרומאי הענקי, ובכך שהצליח להביא לכיתור והשמדה שלו, בעזרת כוחות שנעו במהירות וביעילות, הפך הקרב הזה למטבע לשון ולמודל חיקוי לדורות של מפקדים.

מנגד, לאחר הקרב לא ניצל חניבעל את ההישג הצבאי הנדיר שלו ולא עלה על העיר רומא. מפקד הפרשים שלו, מהרבעל שמו, אמר לו אז את המשפט שיהפוך למשפט מהדהד על ניצול הצלחה צבאית: "אתה יודע לנצח בקרב, אך אינך יודע לנצל את הניצחון". לצערו של חניבעל התהפכה הכף בשנים הבאות. רומי ניצחה לבסוף את קרתגו והלכה והגבילה אותה ואת ההשפעה שלה. כ-50 שנה לאחר מכן היא תצא למלחמה הפונית ה-3 ותמחה את קרתגו לתמיד מעל פני האדמה.


הנה סיפור הקרב בקאנאי:

https://youtu.be/H8V2SfRPG5M


וסרט תיעודי על הקרב של קאנאי:

https://youtu.be/VHmC4ZFCNCQ?long=yes


אילת
איך נכבשה העיר אילת?



הקרב האחרון של מלחמת השחרור היה כיבוש אילת. הוא יצא לדרך בפברואר 1949, כשהסתבר שהירדנים דורשים בהסכם עימם את הנגב הדרומי ואת אילת. ראש הממשלה בן גוריון החליט על מבצע שיתפוס נקודות חדשות בנגב ובהמשך יגיע לאילת ויאפשר לכוחות צה"ל להתבסס בה.

אילת הייתה אז נקודת משמר דרומית בשם "אום רשרש", בקצה מפרץ עקבה שיוצא מים-סוף. היו בה רק שוטרים ששמרו על המקום. בתחילה יצא דרומה סיור של צה"ל, שעשה מיפוי של הדרכים והתחמק מהסיורים הממונעים של הצבא הירדני.

אחרי שהצליח בכך, יצאו שתי חטיבות למבצע: חטיבת גולני וחטיבת הנגב. כל אחת מהן נעה במסלול אחר לכיוון אילת. בין שתי החטיבות התפתחה תחרות מי תגיע ראשונה לאילת ותכבוש אותה.

חטיבת הנגב הגיעה ראשונה לאום-רשרש וגילתה שנקודת המשמר ריקה. כל השוטרים הירדנים נמלטו ממנה עוד לפני שהחיילים של צה"ל הגיעו. אחריה הצטרפה חטיבת גולני.

השיא הסמלי של "כיבוש אילת", התרחש כשמפקד הכוח מחטיבת הנגב, אברהם אדן "ברן", טיפס על התורן הנטוש שבחצר המשטרה והניף עליו דגל.

את הדגל, אגב, יצרו הלוחמים באופן ספונטני ובאילתור של הרגע. יש ויכוחים אם הבד היה מתחתונים של אחת הלוחמות או מסדין שעליו הם ציירו בדיו, אבל הם יצרו דגל ישראל והניפו אותו על ראש התורן המאולתר.

כך קבעו הלוחמים, מבלי שנדרשו לירות כדור אחד, את היות אילת חלק ממדינת ישראל. "דגל הדיו" הפך מאז סמל לכיבוש אילת ולסיומה הסופי בהחלט של מלחמת השחרור.


הנה סרטון אמיתי מהכיבוש של אום רשרש, שתהפוך לאילת:

http://youtu.be/bqqlbXrcKyc?t=5s


וכיבוש אילת נחשב לסיום מלחמת העצמאות והקמת המדינה (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME
מה היה קרב מידוויי ששינה את פני המלחמה באוקיינוס השקט?


זה היה קרב אימתני שבו הכל עמד להשתנות במערכה על השליטה באוקיינוס השקט. בו למד העולם על עוצמת, אך גם על פגיעותן של נושאות המטוסים, נשק חדש ומהפכני שלא היה מוכר לפני כן.

קרב מידוויי (The Battle of Midway) היה אחד הקרבות החשובים וללא ספק הקרב הימי המכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, המערכה בין יפן הקיסרית לבין ארצות הברית של אמריקה.

היפנים המשיכו בו בתכניתם להשתלט על אמריקה ולשלוט בשני צידיו של האוקיינוס השקט. האמריקאים רצו לנקום את מתקפת ההפתעה האכזרית שביצעו המטוסים היפנים בנמל שלהם בפרל הרבור שבהוואיי ולנצח את יפן האימפריאליסטית.

אלה היו כוחות ענק של שתי אימפריות עוצמתיות. הראשונה בהן לא הובסה כבר 350 שנה ותכננה מסע כיבושים עוצמתי. השנייה הופתעה ונקלעה למלחמת עולם שלא תכננה להיות מעורבת בה.

היה זה קרב מידוויי שעתיד לשנות את יחסי הכוחות, תמונת המלחמה אחריו ובעיקר - את המורל של שני הצדדים.

בשעת בוקר תקפה יפן הקיסרית את מידוויי בכוח הימי הגדול ביותר בהיסטוריה. על האי מידוויי פשטו 200 ספינות מלחמה, 8 נושאות מטוסים ענקיות ו-800 מטוסי קרב יפניים. רוב המטוסים הללו הם מטוסי זירו חדישים, עם טייסים יפנים מאומנים ולהוטים לקרב.

מתקפה של המוני מטוסים יפניים שפשטו על המידוויי בבוקר עברה בהצלחה מבחינתם. מה שיפן לא יודעת הוא שצופן שלהם פוענח בחלקו והמודיעין האמריקאי ידע על התכנית מראש. הם לא ידעו שהאמריקאים טמנו להם מלכודת.

כשהגיעו נושאות המטוסים שלהם לסביבה הן הותקפו במטוסי טורפדו קטנים, שמטוסי הזירו היפניים חיסלו די מהר. אבל אז נכנסו מטוסי הדונטלס החדישים של האמריקאים והטביעו בתוך זמן קצר 4 נושאות מטוסים, על מאות המטוסים שבהן.

בקרב הקצר הזה התהפכה על היפנים המכה המכרעת שתכננו על אמריקה. יפן הקיסרית איבדה בו לא רק את נושאות המטוסים שלה. מרבית הכוח האווירי היפני ומיטב הטייסים של יפן אבדו. אחרי המידוויי היפנים לא ינצחו שוב בקרבות ויתמקדו במגננה מתמשכת. מכאן ואילך הם יתחילו בנסיגות, תבוסות ואבדן שטחים, עד להפסד הסופי במלחמה כולה.


הנה סיפורו של קרב מידוויי (עברית):

https://youtu.be/_dML-P7cPxA


המתקפה האווירית על נושאות המטוסים (עברית):

https://youtu.be/nX2vTiTgwa8


קדימון לסרט על קרב המידוויי (מתורגם):

https://youtu.be/IVhK1CjZlO4


וסרט תיעודי על הניצחון האמריקאי בקרב המידוויי:

https://youtu.be/wyFZ3cJRrcg?long=yes
איך הובסו הוויקינגים לתמיד בקרב גשר סטמפורד?



קרב סטמפורד ברידג' (Battle of Stamford Bridge) הוא קרב בו נלחמו שני מלכים זה בזה ואחד שחשב שהוא ראוי לה, אבל הוכיח שהוא לא.

לאחר מותו של מלך אנגליה אדוארד המוודה (Edward the Confessor), הסתבר שהוא מינה כיורשו את רוזן ווסקס, הרולד גודווינסון (Harold Godwinson, Earl of Wessex).

אחיו של הרולד, הנסיך טוסטיג גודווינסון, שחשב שהוא זכאי וראוי לרשת את המלך, גילה עוינות למלך הרולד היורש. האח הנקמן כרת ברית עם מלך נורבגיה, האראלד הדרדה. הוא הבטיח למלך הנורבגי לסייע לו לכבוש את אנגליה, בתמורה להחזרתו למלוכה.

עם צי של 300 ספינות עמוסות ב-11 אלף לוחמים ויקינגים, חצו שני המלכים את הים הצפוני והפליגו במעלה נהר ההמבר.

על החוף, הביס הצבא הוויקינגי את הצבא שהוביל נגדם הרוזן החדש מנורת'ומבריה ביחד עם הרוזן מרסיה. כך הוויקינגים כבשו את יורק. זה היה קרב פאלפורד.

למלך אנגליה החדש, הרולד, ברור היה שמדובר ברגע מכריע בהיסטוריה של מלכותו הקצרה. כדי להדוף את הפלישה, הוא יצא מלונדון צפונה עם הצבא האנגלו-סקסי. תוך ימים בודדים הוא הגיע עם צבאו לסטמפורד ברידג' והתמקם כמה קילומטרים מזרחית ליורק.

למחרת, בתאריך 25 לספטמבר 1066, הוביל המלך האנגלי מתקפה בהפתעה. די מהר היא התחלפה במתקפת נגד ויקינגית שהוביל האראלד הנורבגי. מתקפת הנגד הזו כמעט הפכה את הקרב לטובת הוויקינגים, אבל אז חטף מלך נורבגיה חץ בגרון ונהרג.

הניצחון האנגלי היה כמעט מובטח, אבל במקום להשמיד את הפולשים נהג הרולד בחוכמה והציע לאחיו שלום. אבל טוסטיג הגאה לא הסכים לוותר ונלחם באחיו המלך, כשהוא שואב עידוד מתגבורת ויקינגית שזה עתה הגיעה לכוחותיו.

אבל התשישות של חיילי התגבורת הוויקינגית הייתה בשלב הזה מכרעת. די מהר הם הובסו בקרב שבמהלכו נהרג גם הנסיך טוסטיג המורד.

וכך, תם הקרב מרובה הנפגעים, שכלל מתים רבים מהכוח הוויקינגי הנורווגי, כולל הרלד המלך הנורבגי והנסיך האנגלי המורד טוסטיג.

הפלישה הנורווגית נבלמה. הרולד לא רצה לחסל את הנותרים מהכוח התוקף וחתם איתם הסכם לפיו הם שוחררו לשוב למולדתם והתחייבו שלא לתקוף שוב את אנגליה.

ואכן, יותר לא יפלשו הוויקינגים לאי האנגלי. זו הייתה גמילה של ממש, כי הפשיטות הוויקינגיות אל האי היו עניין שכיח ותדיר מדי. הרולד עצר את הפשיטות האלה לתמיד.

למרבה הצער של הרולד, הניצחון הזה יביא תוך זמן קצר לתבוסה איומה ומכיוון אחר לחלוטין. השמחה על הצלת מלכותו לא ארכה אפילו חודש, כי שלושה שבועות לאחר הקרב על הגשר הובס צבאו המותש של הרולד בידי צבאו הנורמני של וויליאם הכובש, בקרב היסטינגס המפורסם.

הוויקינגים אולי לא ישובו לפשוט עליה, אבל אנגליה נכבשה בידי צבא הנורמנים.


הנה סיפורו של קרב סטמפורד ברידג':

https://youtu.be/DXJOnyrHL3w


שחזור הקרב בסטמפורד ברידג':

https://youtu.be/87xXEdhXlL0


וסרט תיעודי על קרב סטמפורד ברידג':

https://youtu.be/iVjWEk_SLGM?long=yes
איך נפגעו מיליון איש בקרב ורדן?



קרב ורדן (Battle Of Verdun) היה הקרב הארוך ביותר במלחמת העולם הראשונה והקרב הקטלני והקשה ביותר בה. אין קרב שמייצג יותר את הטבח הנורא וחסר הטעם של מלחמת העולם הראשונה. הקרב שנערך בשנת 1916 הפך לסמל למוות המיותר והאינסופי של המלחמה הגדולה והאכזרית הזו.

הוא החל במתקפה של הצבא הגרמני על המבצרים הצרפתיים שהגנו על העיר ורדן. בתחילה נראה שהקרב יהיה נצחון גרמני מהיר, אבל תוך זמן קצר הסתברה האמת. הקרב שבו תכננו הגנרלים הגרמנים להתיש את הצרפתים ולגרום להם אבידות רבות, עד שייכנעו, הפך למלחמת התשה ארוכה ומדממת, שמשכה עוד ועוד גדודים מכוחות הצבא הצרפתי, אך גם מהצבא הגרמני המותש והפגוע לא פחות. שני הצדדים סבלו אבידות כבדות, כשאין ספור חיילים מתו אל מול כלי נשק חדישים, שקצרו בהם בכמות ובמהירות חסרות תקדים.

שום מלחמה קודמת לא התקרבה בכמות ההרס והמוות שיצרה, למה שחולל קרב אחד מעין זה ב"מלחמה הגדולה".

הגרמנים עשו טעויות חמורות בכניסה אל הקרב בוורדן. היו להם אפשרויות אחרות וחכמות הרבה יותר, אבל ברצונם להרוג באוייב הצרפתי, הם איבדו המוני חיילים בעצמם. נראה שאין כמו הקרב הזה לסמל את הטעויות הגרמניות בכל המלחמה כולה.

מי שיהפוך לאגדה בקרב ורדן הוא המרשל פטן, מי שיהיה לימים מנהיג צרפת המובסת במלחמת העולם השנייה. פטן שקיבל את הפיקוד הצרפתי בקרב ורדן, הטמיע את הקריאה האנטי-פשיסטית "הם לא יעברו!" והלהיב את חיילי צרפת לנצחון. הוא גם היטיב להפעיל את תותחי הארטילריה אל מול הגרמנים ובכך הוא חסך, בניגוד לקודמו, בחיי אדם רבים.

הפגנת התבונה הצבאית וההומניות שלו בלטו גם בכך שהוא הורה להחליף בקביעות את החיילים הלוחמים, נוכח הזוועות שחוו במערכה. פטן קנה אז את עולמו כמפקד דגול והיה לגיבור האומה הצרפתית. שנים אחר-כך יישפט המנצח האגדי של קרב ורדן כבוגד, על שיתוף הפעולה עם היטלר בתור מנהיג צרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה.

במשך 10 חודשים שבהם נמשך קרב ורדן נהרגו, נעדרו או נפצעו כמיליון לוחמים!


הנה סיפורו של הקרב הקטלני בהיסטוריה:

https://youtu.be/RG3sH5e4ROg


כך החל "קרב בית המטבחיים" בוורדון:

https://youtu.be/t7qS_rpv_cA


סיפורו של קרב ורדן:

https://youtu.be/4oabxoP_jVM


וסרט תיעודי על קרב ורדן האכזרי:

https://youtu.be/y79-PJt-YzE?long=yes
מי ניצח ניצחון פירוס ובאיזה קרב הוא נולד?



כשאומרים לפעמים "עוד ניצחון כזה ואבדנו", לא כולם יודעים שהביטוי נאמר על ידי דמות היסטורית. קראו לו פירוס והוא ניצח את צבא רומי העצום והחזק וגרם לו נזקים קשים. אך בקרב הזה הותש לחלוטין גם צבאו שלו. הוא ידע שהצלחתו ונצחונו בו הם סוג של כישלון צופה פני עתיד, כלומר ניצחון שכרוך בכישלון, גם אם לא כולם מזהים זאת.

מאז ממשיך המושג "ניצחון פירוס" לציין ניצחון שעלה במחיר כה רב עד שהמנצח הוא המפסיד הגדול. או כפי שענה פירוס עצמו לאחד מידידיו שמיהר לברך אותו על ניצחונו, שעוד ניצחון כזה יחסל אותו לחלוטין.

היסטורית, ניצחון פירוס (Pyrrhic victory) התרחש בשנת 279 לפני הספירה, כשפירוס מלך אפירוס נלחם ברומאים. אפירוס הייתה ממלכה הלניסטית קטנה עם צבא נועז וחזק.

פירוס עצמו היה מצביא גדול, שצבר כוח וכבוד במלחמות שונות שבהן הנהיג את צבאו. הוא התגייס להשתתף במלחמות כנגד רומא וקרתגו החזקות, לצד החלשים והתפרסם בנצחונותיו וביכולתו הצבאית המרשימה.

חניבעל אמר על פירוס שאחרי אלכסנדר הגדול, הוא המפקד הטוב ביותר עלי אדמות.

לקרב המפורסם באסקולום הוא הגיע לבקשת הטרנטינים החלשים. שוב הוא נלחם ברומאים. פירוס ניצח אותם בעבר ועתה ינצח אותם שוב, אבל הניצחון הזה יעלה לו כאמור במחיר כבד של הרוגים ופצועים ואובדן של רבים ממפקדיו.

לאחר הניצחון הזה על רומי, פירוס יאמר את המשפט הידוע "עוד ניצחון כזה ואבדנו". מאז, יציינו דורות של מנצחים-מפסידים, גם בתחומים שרחוקים משדה הקרב הצבאי, כמי שניצחו ניצחון הפסד, כלומר "ניצחון פירוס".


הנה סרטון קצר על פירוס ונצחונותיו העצובים:

http://youtu.be/012IopWxXlw
מה היה קרב קדש של המרכבות?



דמיינו רגע קרב קדום, שבו חלק גדול מהלוחמים בשני הצבאות רכובים על אלפי מרכבות ונלחמים זה בזה בקשיחות, כשהם נעים במהירות, יורים חצים ומתנגשים זה בזה. אל מול חיל המרכבות המצרי ניצב כוח מרכבות חיתי חזק גם הוא והם נלחמים בעוצמה בשדה הקרב, נעים במהירות, מאגפים ומפתיעים. אתם מדמיינים את קרב המרכבות הגדול בהיסטוריה, או לפחות את אחד מקרבות המרכבות הגדולים מכולם.

קרב קדש (Battle of Kadesh) היה התנגשות אדירים בין שתיים מהמעצמות החזקות של העולם העתיק. הוא היה אחד האירועים הצבאיים החשובים והמשמעותיים ביותר של העולם העתיק והקרב הראשון בהיסטוריה שנותר תיעוד מסודר ומפורט שלו בשני הצדדים הלוחמים.

לא סתם גויסו כוחות כה גדולים של החיתים לקרב קדש. הם נועדו לבלום את מסע המלחמה המצרי באיזור. זה היה קרב על השליטה בקדש, עיר חוֹרית שניצבה במיקום אסטרטגי (חשוב) ושלטה על דרכי המסחר המרכזיות באזור דרום לבנון וסוריה. אגב, העם החורי לא מוזכר במקרא בתור אחד מהעמים שישבו בכנען אך הם הוזכרו בו בתור יושבי ארץ שֵׂעִיר.

נחזור לקרב.

למעשה היה הקרב שיאו של מאבק בין צבאות של שתי אימפריות עתיקות שנלחמו על השליטה במזרח התיכון הקדום. מצד אחד צבא מצרים העתיקה, מונהג בידי המלך רעמסס השני, זה שהיהודים מכירים כל כך טוב מסיפור יציאת מצרים. מצד שני ניצב צבא האימפריה החיתית, אימפריה בעלת יכולות טכנולוגיות מרשימות בתחום המרכבות באותם זמנים.

בקרב השריון הגדול ביותר של אותם זמנים, השתתפו לראשונה בהיסטוריה אלפי מרכבות משני הצדדים. זה נגד זה לחמו שני צבאות טכנולוגיים, של מעצמות אזוריות, צבאות המצוידים במרכבות רבות ובטקטיקות מודרניות לזמנן, של ניהול קרב רכוב.

בקרב הענקי לא ניצח שום צד באופן ברור, והוא גרר אחריו מלחמת התשה מתמשכת שארכה כ-16 שנה ובסופה נחתם הסכם השלום החתי-מצרי. הסכם שלום זה הוא ככל הנראה הסכם השלום הקדום ביותר המתועד בהיסטוריה והוא נחתם בין רעמסס השני מלך מצרים לבין חתושיליש השלישי מלך החיתים.

סעיפיו המרכזיים של הסכם השלום היו שהחיתים והמצרים מתחייבים לא לתקוף זה את זה, ושהחיתים זכאים לשמור על השליטה בקדש. צדדי הסכם גם מתחייבים לעזור זה לזה במידה והם יותקפו על ידי צד שלישי. בנוסף סוכם כי רעמסס השני ישא לאשה את בתו של חתושיליש השלישי (בעולם העתיק קשרי נישואים בין מנהיגי ממלכות היו נורמה מקובלת לכינון והסדרת יחסים בין ממלכות). למרות שתוצאות הקרב היו תיקו, מבחינה אסטרטגית ניתן לומר שהחיתים ניצחו, מכיוון שרעמסס חזר לביתו ללא הישגים משמעותיים, והשליטה בקדש נשארה בידהם.

הקרב הגדול הזה התקיים אי שם בסוף המאה ה-13 לפני הספירה ונקרא כך כיוון שהתקיים בסמוך לעיר קדש, הנמצאת בסוריה של ימינו. על השנה המדוייקת שבה התרחש קרב קדש יש ויכוח בין החוקרים.


סיפורו של קרב קדש:

http://youtu.be/lKbEc6Ox6CY


ציורי הקיר המצריים מקרוב:

http://youtu.be/vRnMDBhCpXc


סרט תיעודי על הקרב המפורסם:

http://youtu.be/gLCfuegwnx0?long=yes


וסיפורו של הקרב הראשון שתועד בהיסטוריה:

http://youtu.be/d8f1FUwTv8Q?long=yes
כיצד ניצח וויליאם הכובש בקרב הייסטינגס?



קרב הייסטינגס (Battle of Hastings) הוא הקרב המפורסם ביותר בתולדות אנגליה. מדובר בקרב המשמעותי ביותר בעיצוב ההיסטוריה של האי הבריטי.

ב-14 באוקטובר, שנת 1066, התייצבו זה מול זה, כוחותיו של "ויליאם הכובש", אל מול אלה של הארולד, המלך האנגלו-סקסוני ששלט באי האנגלי. ויליאם הוא דוכס נורמנדי באותה תקופה והוא מנהיג הוויקינגים שחיים בצפון צרפת. הם זכו לכינוי נורמנים, שפירושו "אנשי הצפון", ומשם גם נגזר שמו של חבל הארץ שבו ישבו, חבל נורמנדי.

זה קרה ליד העיירה הייסטינגס (Hastings), בחוף הדרומי של אנגליה. צבאו של המלך האנגלו-סקסוני הרולד ניסה לבלום את כוח הפלישה בגודל 7,000 חיילים שהוביל דוכס נורמנדי, ויליאם.

העילה של ויליאם לקרב הייתה טענתו שהוא היורש הלגיטימי של הכתר האנגלי. הסיפור הוא שלאחר מות המלך אדוארד המוודה, הסתבר שהוא בחר להוריש את המלוכה לקרוב משפחה רחוק שלו, להרולד.

האחרון נתמך בידי האצילים האנגלו-סקסוניים, אבל לא צפה את נחישותו של ויליאם, דוכס נורמנדי. הלה השכיל לתקוף אותו 8 ימים בלבד לאחר קרב גשר סטמפורד, קרב שבו הביס הרולד עוד טוען לכתר, אחיו טוסטיג, שנלחם בו, ביחד עם הראלד השלישי מלך נורווגיה. טוסטיג והראלד הובסו ונהרגו, אבל ויליאם הפיקח הבין שזו שעת כושר לתקוף. הוא הפליג בראש הצי שלו, על 700 ספינותיו, לעבר האי הבריטי. מצויד בתמיכתו של שליח האפיפיור, שהיה "במקרה" גם אחיו, ויליאם חש שהזכות על המלוכה באנגליה היא שלו.

ויליאם, שההיסטוריה עוד תצמיד לשמו בעתיד את הכינוי “ויליאם הכובש”, היה נחוש לנצח. לאחר 28 שעות וקרב הפכפך ועקוב מדם, ניצחו הנורמנים. בשלב מסוים נפוצה השמועה בשדה הקרב שויליאם נהרג והפולשים כמעט והובסו. אבל אז צעק ויליאם "אני חי", והסיר את כובע האביר שלו. פניו שנגלו לחייליו, הפיחו בהם רוח קרב והם המשיכו להילחם וביתר שאת, עד שניצחו.

הקרב גבה קורבנות רבים, אבל הוכרע בזכות המנהיגות של ויליאם והכוח העדיף של פרשיו, שגברו על חיילי הרגלים של הרולד. הרולד עצמו לא רק הובס אלא גם נהרג. ההכרעה סללה את דרכו של ויליאם ללונדון, כמנצח הגדול של קרב הייסטינגס.

בחג המולד של אותה שנה הוכתר ויליאם הנורמני למלכה של אנגליה. הטקס, שהתקיים בכנסיית ווסטמינסטר אבי, סימן את העברת הכתר לשושלת הנורמנית, שושלת עם שורשים ויקינגיים.

מכאן השתנה באופן משמעותי הכיוון של תולדות האי הבריטי. די מהר החרימו הכובשים את נחלות האצילים המנוצחים ומי שזכו בנחלות הללו היו תומכיו של ויליאם, המלך החדש. ויליאם שינה גם חוקי הממלכה, ביטל את העבדות בה ובין השאר גם הפך את השפה הצרפתית לשפה הרשמית של חצר המלוכה. ערבוב הלשונות הזה, אגב, עתיד ליצור את האנגלית שאנו מכירים היום.

קרב הייסטינגס הוא אבן דרך ביחסים שבין אנגליה וצרפת. עם ויליאם עשתה אנגליה את הצעדים הראשונים ליציאה מהחושך של ימי הביניים. מצד שני, המלך האנגלי ימשיך להחזיק גם בתואר הדוכס מנורמנדי. הצרפתים, שחבל הארץ ינותק משליטתם, יתקשו להשלים עם כך.

מכאן עתידה ההיסטוריה לזמן שלל מלחמות, בין מלכי אנגליה למלכי צרפת. מכאן תצמח האיבה רבת השנים בין שני העמים ומלחמות שונות ביניהם, כולל מלחמת מאה השנים. רק במאה העשרים יצליחו העם האנגלי והעם הצרפתי להתאחד ולהילחם זה לצד זה, בשתי מלחמות העולם, כנגד היטלר וכוחות הרשע שלו.

ואגב, קראו בתגית "שטיח באייה" כיצד דאג "ויליאם הכובש" שנצחונו בקרב הייסטינגס, יונצח וייכנס להיסטוריה. שהשתלט על עברו של מלך אנגליה הוא מימן את יצירת השטיח המפורסם, שתיאר ב-58 תמונות את הניצחון שלו והקנה לו תהילת עולם ככובש גדול.


הנה תקציר קרב הייסטינגס:

https://youtu.be/wiaCId6pANI


הקרב בהייסטינגס:

https://youtu.be/oLy1LskT6Y8


הטקטיקות של קרב הייסטינגס:

https://youtu.be/t1igADZpHek


וסרט תיעודי על קרב הייסטינגס:

https://youtu.be/shWoih4QKSU?long=yes
כיצד הובס נפוליאון בונפרטה מול רוסיה?



זה היה מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia) הפכה להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ולסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת.

נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812 ונפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תקף את רוסיה בראש צבא כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.

ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.

כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.

פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.


כך הובס נפוליאון בידי החורף הקשה של רוסיה:

http://youtu.be/458Gw-Xw0u0


קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:

http://youtu.be/hEskuLCBW3Y


ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון לפני ואחרי היציאה למסע המלחמה ברוסיה:

https://youtu.be/VdNOXmtcRm8


והסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:

http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y
מהו מבצע ברברוסה בו תקפו הנאצים את ברית המועצות בהפתעה?



"מבצע ברברוסה" (Operation Barbarossa) היה שם הקוד של המתקפה העצומה בה פתח הצבא הגרמני נגד ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה. בתוך חודשים ספורים יביא המבצע את הצבא הגרמני ללב רוסיה ולשערי מוסקבה. המצור שהטיל הצבא הנאצי על לנינגרד ועוד יותר הקרב המכריע על סטלינגרד, עתידים היו להפתיע את היטלר ולבשר על סופו המתקרב של שלטונו.

מבצע ברברוסה היה המתקפה הצבאית הגדולה בתולדות האנושות, מערכה מהירה בסגנון הבליצקריג הגרמני. באמונה שהוא יצליח לחסל את הקומוניזם, שם עליה היטלר את מיטב הכוחות של גרמניה, גם באיכות וגם בכמות. היו לו 5 חודשים בלבד לפני שיתחיל החורף הרוסי הנורא, החורף שהביס 150 שנה לפני כן את נפוליאון, המצביא שהיטלר האמין בלב שלם שהוא עצמו גדול יותר ממנו.

ברברוסה לא היה קרב אלא מערכה בעלת קרבות רבים ומתקפה אכזרית וברוטלית אפילו בסטנדרטים של הוורמכט הגרמני. הוא שם סוף להסכם ריבנטופ-מולוטוב, הסכם אי הלוחמה בין המדינות שחתמו שנתיים לפני כן גרמניה הנאצית וברית המועצות.

מי שהפר את ההסכם ב-1941 היה היטלר, שהורה לצבא הגרמני לתקוף ב-22 ביוני, התאריך בו תקף נפוליאון את רוסיה.


#למה בעצם גרמניה פתחה חזית שנייה?
חוקרים רבים עסקו במהלך הלא חכם (בלשון המעטה) של היטלר, שבא לידי ביטוי בפתיחת חזית נוספת בזמן שהוא שקוע במלחמה עולמית שהולכת ומחמירה מבחינתו.

וזה נשמע כאילו היטלר חסר המוסר הפר את ההסכם שלו עם סטלין התמים. אבל האמת היא ששני המנהיגים הנוראים הללו פחדו שניהם זה מזה. הם גם היו מנהיגים אלימים באופן חסר תקדים, רוצחי המונים ללא השוואה לאיש לפניהם וגם טפשים ברמה בלתי נתפסת, טפשות שמבחינת שניהם תבוא לידי ביטוי היטב בימים שקדמו לפתיחת מבצע ברברוסה. פרטים עוד מעט.

שניהם ישלמו במהלך מבצע ברברוסה מחיר נורא על השגיאות שעשו. נתחיל בסטלין שבשנים שלפני ברברוסה הוציא להורג את כל הקצינים הכי מוכשרים בצבא שלו. בנוסף לכך, בשבועות שלפני תחילת המתקפה ועל אף האזהרות של מרגליו בגרמניה והסימנים שהצטברו על שולחנו, סירב להכין את הצבא למתקפה הגרמנית המתקרבת.

הוא טען שהיטלר לא יעז לפתוח מולו חזית שנייה. ההחלטה שלו תביא לתוצאות הרסניות בצבא הרוסי, שייצא בלתי מוכן למלחמה כה נוראה. במהלכה ימותו 50 מיליון רוסים, יותר מכל עם אחר במלחמה כלשהי בהיסטוריה.

גם היטלר עתיד לאבד את כל הישגי גרמניה במלחמה. בהמשך הוא יובס בגלל המתקפה הזו במלחמה כולה ויאבד את שלטונו ולבסוף את חייו.

באשליותיו ובשיגעון הגדלות שלו, היטלר שהיה הכל רק לא אסטרטג צבאי, היה בטוח שהוא יוצא לטיול קיץ מהיר. הוא הרי ראה שפינלנד עמדה ב"מלחמת החורף" זה עתה בפני הצבא האדום והרגה לו 125 אלף חיילים, בהישג מדהים לכשעצמו של המדינה הקטנה והאמיצה הזו. המסקנה שלו הייתה שלצבא הגרמני צפוי ניצחון מהיר וברור, מול רוסיה החלשה.

האמת שכל המתקפה הזו התנהלה בצל הפחד של שני המנהיגים זה מזה. במבצע ברברוסה פתח היטלר כי הוא חשד וחשש מאוד שסטאלין זומם לחתום ברית עם אנגליה כנגדו. סטאלין מצידו, לא זו בלבד שלא זמם להיות בן ברית של צ'רצ'יל האנגלי, הוא היה בטוח שגרמניה, ביחד עם אנגליה וארצות הברית, זוממות לתקוף דווקא אותו ביחד ושכל הסיפור נועד להרוס את הסוציאליזם הכל כך מוצלח שלו.

אין הרבה מקרים בהיסטוריה בהם כל כך הרבה כוח, בידי מנהיגים מגלומנים וכה מלאים בעצמם, נוצל בצורה כל כך אווילית והביא לתוצאות כה איומות. הצבא הגרמני יימס בחורף 41 בשלג הקפוא של מוסקבה, ללא ציוד ואספקה מגרמניה הנחלשת ויאבד כמעט כולו, בעוד הצבא הסובייטי ינצח לאיטו, אבל גם זה במחיר נורא מנשוא לעם הרוסי כולו ובאובדן חיי אדם בלתי נתפס.


הנה סיפורו של מבצע ברברוסה (עברית):

https://youtu.be/Y7pSDy7TzyU


השתלשלות המבצע (עברית):

https://youtu.be/OfFlAesVI4o


הצד האווירי של מבצע ברברוסה והטבח הגרמני בחיל האוויר של סטאלין (עברית):

https://youtu.be/NX_AHZs3go4


חומרים מצולמים שעברו צביעה, מהמבצע שכמעט והביא את היטלר לשליטה על העולם:

https://youtu.be/gIoiA89G23A


וסרט תיעודי על קרב המוחות בו חשדו הדיקטטורים זה בזה וניסו לנתח מה השני יעשה:

https://youtu.be/E2zrqzvtWio?long=yes


מה המורשת של לאונידס מקרב הגבורה בתרמופילאי?
מהו קרב תרמופילאי?


קרב תרמופילאי (Battle of Thermopylae) הוא אחד הקרבות מעוררי ההשראה בצבאות העולם, קרב של אומץ ונחישות עד הסוף.

הסוף המר, יש לציין, שכן הקרב בתרמופילאי היה קרב ביחסי כוחות לא שווים, שניהלו כוחות יווניים מצבא ספרטה, כנגד האימפריה הפרסית בעת העתיקה. הקרב היה קרב של מעטים כנגד רבים. במהלכו הצליחו 7,000 לוחמים ספרטנים לבלום צבא פרסי עצום של רבע מיליון לוחמים במשך שבוע ימים. אך אז השתנתה התמונה כשהסגיר בוגד יווני לפרסים את סודו של מעבר נסתר אל מעבר לקווי הכוח הספרטני המגן. מהמעבר הזה עברו חיילי הצבא הפרסי ואגפו את צבא ספרטה, בדרך להשמידו כמעט לחלוטין.

כשראה המפקד לאונידס את המצב הקשה, הוא שחרר רבים מהלוחמים והורה להם לסגת כדי להיערך להגנה בפני הפרסים. הוא עצמו נותר עם 300 הלוחמים הספרטנים האחרונים ועוד 700 טספיאנים. ביחד הם המשיכו להילחם בצבא הפרסי קרב אמיץ ומלא השראה עד מוות. בקרב, שהיה לסמל האומץ וההקרבה, עמדו הלוחמים על משמרתם ולא ברחו או נכנעו, גם כשלא היה להם כל סיכוי לנצח.

עמידתם של הלוחמים הספרטנים בקרב תרמופילאי הייתה לסמל לדורות של מפקדים מכל צבאות העולם והשראה לדורות של מפקדים ולוחמים לעמידה ולא לבריחה, למיצוי כל סיכוי אל מול האויב, למשמעת ברזל והקרבה ואומץ לב לנוכח האויב. גם צה"ל למד רבות והנחיל ללוחמיו הרבה מהערכים שהתגלו כבר אז אצל ליאונידס ולוחמיו האמיצים, ברוח הלוחמה של "מעטים כנגד רבים".


כך התנהל הקרב:

http://youtu.be/wyBHMW11nSU


והנה אזור הקרב היום:

http://youtu.be/cl6oEeTeHbw


מבט אווירי על זירת הקרב המפורסם:

http://youtu.be/3cdcSDHJlP8


נאום ליאונידס המפקד של 300 הלוחמים בסרט על הקרב:

http://youtu.be/Qsma7OGcp6A


וכך הוא לוחם בפרסים במשחק מחשב:

http://youtu.be/YqqLyiKwUsI


הנה סרט תיעודי על קרב תרמופילאי:

http://youtu.be/NX62Jizz4LE?long=yes
מהי הטרגדיה של הקרב על הסום?



זה היה היה אחד הקרבות הגדולים ביותר שנערכו במלחמת העולם הראשונה והקרב הראשון בהיסטוריה שבו נלחמו בטנקים. אבל הקרב הזה נודע במשהו אחר, מצמרר הרבה יותר - הוא היה סמל למתקפה אבודה על עמדות מבוצרות וקטלניות להכאיב, סמל לכתישה של חיילים בקרב ללא תוחלת.

במשך כמעט 5 חודשים, מרגע שהחל בתחילת יולי ועד לאמצע נובמבר 1916, ניסו כוחות מדינות ההסכמה, בקרב על הסום (Battle Of The Somme), לפרוץ את הקווים הגרמניים ונכשלו.

כבר ביומו הראשון נהרגו בקרב הסום 20,000 חיילים בריטיים - את היום הזה זוכרים הבריטים כיום טראומטי בתולדות ארצם. עד סופו נפגעו בקרב הארוך מעל מיליון חיילים משני הצדדים, כשבסוף הקרב הצליחו הכוחות להתקדם כעשרה קילומטרים בלבד.

הקרב על הסום הוא מהקרבות הקטלניים בהיסטוריה האנושית. במהלך הקרב הזה הללו נשלחו גלים של לוחמים, גל אחרי גל, ונטבחו במקלעי האוייב. המפקדים בו לא חסכו בחיי אדם. נאמר עליו שזה היה הקרב שבו "אריות הובלו בידי חמורים"..

כסילות וקיבעון מחשבתי של מפקדים אפשרו לקרב הזה להתנהל ללא הפסקה ולאבד עוד ועוד צעירים ולהפוך רבים אחרים לנכים לכל חייהם. יעברו ארבעה וחצי חודשים, עד שהמפקד הבריטי, דאגלס הייג, יורה להפסיק את הקרב האבוד והקטלני, שלפתע נראה חסר תוחלת.

אחד שבדיעבד חבל ששרד את הקרב היה חייל גרמני שנפצע בו מרסיס ברגל. שמו היה אדולף היטלר והוא עתיד להיות הפיהרר הנאצי שיוביל את הצבא הגרמני למלחמת עולם חמורה ואכזרית אף יותר.

שמו של הקרב ניתן לו על שם מחוז סום שבצפון צרפת, האזור שבו נערך.


הנה סיפורו של היום הראשון, הנורא, של קרב הסום:

https://youtu.be/0PcPanwHzZ8


בחפירות:

https://youtu.be/FvYIIuxh2kY


וצילומים אמיתיים מהקרב:

https://youtu.be/-Tv5gBa9DQs
למה קרב אוסטרליץ נקרא קרב שלושת הקיסרים?



זה היה קרב ענקים שהיה לאחד הנצחונות הגדולים של נפוליאון. לפתע, אחרי כל הצלחותיו בשדה הקרב, מצא עצמו המצביא הצרפתי שהיה לקיסר, נפוליאון בונפרטה, ניצב אל מול כוח ענקי, גדול משלו, שהיה חיבור בין שני כוחות אירופיים שהתנגדו לו.

היום קוראים לו קרב אוֹסְטֶרְלִיץ (Austerlitz battle). הקרב זכה לשמו מכיוון שנערך בסמוך לעיירה אוסטרליץ, הנמצאת בשטח צ'כיה של היום. כיום, אגב, שמה של העיירה שונה ל"סלבקוב".

אבל בתחילת המאה ה-19 זכה הקרב הגדול לכינוי "קרב שלושת הקיסרים". הסיבה היא שהקרב נערך בין צרפת בפיקודו של נפוליאון בונפרטה שהכריז על עצמו קיסר צרפת, ובין צבא של ברית רוסית-אוסטרית, שתי קיסרויות אירופיות חזקות באותה תקופה. למעשה החיבור הזה נועד כולו כדי לעצור את כיבושיו ומלחמותיו האלימות של נפוליאון ברחבי אירופה.

הקרב הזה נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי, צבא גדול של כ-73 אלף חיילים שמפקדם נפוליאון, לבין של כ-85 אלף חיילי כוחות הברית הרוסית-אוסטרית, חלק מהקואליציה שהוקמה באירופה נגד צרפת באותה תקופה. הקרב היה מהחשובים והמכריעים במלחמת הקואליציה האנטי-צרפתית, השלישית מתוך שבע המלחמות הנפוליאוניות.

הניצחון הצרפתי בקרב היה ברור וחד. הוא הביא להתפרקות מהירה של הקואליציה שהתחברה כנגד נפוליאון וצרפת. זה קרה יומיים לאחר הקרב, כשהאוסטרים חתמו על חוזה פרסבורג - הסכם הפסקת אש חד צדדי עם הצרפתים, שיהפוך בהמשך להסכם שלום.

במסגרת ההסכם האוסטרים הסכימו לשלם פיצויים של כ-40 מיליון פרנק לצרפתים. הם הסכימו גם לסעיפים מדיניים משפילים. אחד מהם היה לפרק את הקיסרות הרומית הקדושה. פרנץ השני הפך לקיסר אוסטריה בלבד, לאחר שקודם לתבוסתו הוא נקרא "קיסר האימפריה הרומית הקדושה".


הנה סרטון על קרב אוסטרליץ:

https://youtu.be/g_kUbpn8AtY


האם כך נראה קרב שלושת הקיסרים?

http://youtu.be/GIgbtnC1mP0


שחזור של ניהול הקרב מתוך סדרת טלוויזיה:

https://youtu.be/AotbMs7BIhE


וסרט תיעודי על קרב אוסטרליץ:

https://youtu.be/OaoNMLKDCQU?long=yes
מהו קרב גטיסברג שקבר את מלחמת האזרחים בארה"ב?



זה היה קרב המהפך. אם עד קרב גטיסברג (Battle of Gettysburg) נראה הדרום כצד המנצח במלחמת האזרחים האמריקאית ונראה היה כי הוא עלול להצליח בפיצולה של ארצות הברית של אמריקה, בקרב זה, שבו נלחמו כ-165 אלף חיילים משני הצדדים, נפל דבר. אחריו השתנתה תמונת המלחמה והדרום לא יתאושש עוד.

הקרב נולד כשהחליט רוברט אי לי, המפקד של כוחות הדרום, להעביר את הקרבות לשטח של מדינות הצפון. הוא יצא לנקום על האבידות שספגו כוחותיו ולהרחיק את המלחמה מוירג'יניה, בה התנהלו עד אז קרבות כבדים.

הקרב הזה התנהל בשטח חקלאי ליד העיירה הקטנה גטיסברג, שבמדינת פנסילבניה. זה היה לאחד הקרבות הקטלניים והקשים בתולדות מלחמת האזרחים של אמריקה. 7000 הרוגים שכבו שם, מוקפים בגוויות אלפי סוסים ובעשרות אלפי פצועים מדממים וזועקים לעזרה.

בקרב גטיסבורג נפלו, נפצעו או נעלמו כ-51 אלף חיילים משני הצדדים. צחנת הגופות המשיכה להבאיש את האזור עוד ימים אחדים. רק הקמה מהירה של בית עלמין על ידי תושבי העיירה גטיסברג, הצליחה למנוע אסון הומניטרי חמור.

הצפון, שאותו הנהיג הנשיא אברהם לינקולן, יחל מעתה להוביל בשדות הקטל האמריקאיים. אם קודם לקרב גטיסברג היו כוחות הקונפדרציה הדרומיים המובילים והמנצחים במלחמה, מקרב גטיסברג ועד לנצחונם הסופי, יצליחו כוחות הצפון לעמוד בקלות למול כוחות הדרום ולבסוף גם להכניעם.


הנה הקרב ששינה את המערכה:

https://youtu.be/FcGA-JNcpRI


קטע קולנועי של קרב גטיסברג:

https://youtu.be/JUHnL6R39VM


סיפור הקרב:

https://youtu.be/jsszvmuZBR4


והרצאת טד על סיפור הקרב (מתורגם):

https://youtu.be/f4pkzHP3qyA?long=yes
איך הפך המצור על וינה לנצחון מפתיע ועתיר קפה?
מה מדהים במתקפה של נפוליאון על עכו?
מה קרה בקרב טרפלגר?
איך נוצחה פרס בידי אלכסנדר הגדול בקרב גאוגמלה?
איך ניצחה יוון את פרס בקרב מרתון?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.