מה עשה נבוכדנצר שמלך על בבל העתיקה?
נבוכדנצר, או ליתר דיוק נבוכדנצר השני, (Nebuchadnezzar II) היה מלך בבל הגדול ביותר בתולדות האימפריה הבבלית החדשה, המלך ששלט בין השנים 605 עד 562 לפני הספירה.
מי שיהיה המלך החזק של האימפריה הבבלית עלה לשלטון לאחר ניצחון מכריע על הצבא המצרי בקרב כרכמיש (Battle of Carchemish) ב-605 לפני הספירה, ניצחון שקבע את גורל האזור כולו.
תחת שלטונו הפכה בבל לאחת הערים המפוארות ביותר בעולם הקדום. הוא בנה את חומות בבל האגדיות, שנחשבו לאחד מפלאי תבל, את שער עשתר (Ishtar Gate) המצופה קרמיקה כחולה ומעוטר בדרקונים ושוורים ואת ארמונו המלכותי הענקי.
למלך החזק של בבל העתיקה מייחסת המסורת גם את בניית גני בבל התלויים (Hanging Gardens of Babylon), אחד משבעת פלאי תבל העתיק, אם כי ההיסטוריה המודרנית מטילה ספק אם אכן הוא בנה אותם ואם בכלל היו קיימים.
בתולדות עם ישראל חרוט שמו של נבוכדנצר. מאז כבש ב-597 לפני הספירה את ירושלים לראשונה ושב ב-586 לפני הספירה להרוס את בית המקדש הראשון, לשרוף את העיר ולהגלות את מרבית תושביה לבבל, הידועה כגלות הבבלית (Babylonian Exile) ועתידה לשנות את הזהות הדתית היהודית, לנצח ולסמן את אחת התקופות הטראומטיות בהיסטוריה היהודית.
התנ"ך בספר דניאל (Book of Daniel) מתאר כיצד בשיא כוחו, נבוכדנצר השתגע לתקופה, גורש מבני האדם, חי בשדות, אכל עשב כבהמה וצימח רת שיערו וציפורניו כציפורים, עד ששב לשפיות. היסטוריונים סבורים שמדובר בתיאור פיוטי, אף שחלקם מקשרים זאת למחלה נפשית אמיתית.
מכל מקום, נבוכדנצר מת ב-562 לפני הספירה, לאחר שלטון של 43 שנה. אחריו התפוררה האימפריה הבבלית במהירות ונעלמה אל הזיכרון ההיסטורי.
נבוכדנצר, או ליתר דיוק נבוכדנצר השני, (Nebuchadnezzar II) היה מלך בבל הגדול ביותר בתולדות האימפריה הבבלית החדשה, המלך ששלט בין השנים 605 עד 562 לפני הספירה.
מי שיהיה המלך החזק של האימפריה הבבלית עלה לשלטון לאחר ניצחון מכריע על הצבא המצרי בקרב כרכמיש (Battle of Carchemish) ב-605 לפני הספירה, ניצחון שקבע את גורל האזור כולו.
תחת שלטונו הפכה בבל לאחת הערים המפוארות ביותר בעולם הקדום. הוא בנה את חומות בבל האגדיות, שנחשבו לאחד מפלאי תבל, את שער עשתר (Ishtar Gate) המצופה קרמיקה כחולה ומעוטר בדרקונים ושוורים ואת ארמונו המלכותי הענקי.
למלך החזק של בבל העתיקה מייחסת המסורת גם את בניית גני בבל התלויים (Hanging Gardens of Babylon), אחד משבעת פלאי תבל העתיק, אם כי ההיסטוריה המודרנית מטילה ספק אם אכן הוא בנה אותם ואם בכלל היו קיימים.
בתולדות עם ישראל חרוט שמו של נבוכדנצר. מאז כבש ב-597 לפני הספירה את ירושלים לראשונה ושב ב-586 לפני הספירה להרוס את בית המקדש הראשון, לשרוף את העיר ולהגלות את מרבית תושביה לבבל, הידועה כגלות הבבלית (Babylonian Exile) ועתידה לשנות את הזהות הדתית היהודית, לנצח ולסמן את אחת התקופות הטראומטיות בהיסטוריה היהודית.
התנ"ך בספר דניאל (Book of Daniel) מתאר כיצד בשיא כוחו, נבוכדנצר השתגע לתקופה, גורש מבני האדם, חי בשדות, אכל עשב כבהמה וצימח רת שיערו וציפורניו כציפורים, עד ששב לשפיות. היסטוריונים סבורים שמדובר בתיאור פיוטי, אף שחלקם מקשרים זאת למחלה נפשית אמיתית.
מכל מקום, נבוכדנצר מת ב-562 לפני הספירה, לאחר שלטון של 43 שנה. אחריו התפוררה האימפריה הבבלית במהירות ונעלמה אל הזיכרון ההיסטורי.