שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איפה נמצא בית הספר הגדול ביותר בעולם?
בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.
יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!
אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..
הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:
http://youtu.be/qcmINpEN5FY
מי המציאו את בית הספר?
אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.
את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."
אבל מתי נולד מוסד בית הספר?
ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.
ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.
ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.
על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.
מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.
אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.
מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.
הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.
הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:
https://youtu.be/u7JsfwAcCo0
והיום? - אל תצפו! (עברית)
https://youtu.be/Uj3R_gqUfJA
מה למדו הילדים בימי הביניים?
בימי הביניים לא היו בתי ספר כמו שאנחנו מכירים היום. לא היה נהוג אז חינוך זהה לכולם. היו שלמדו והיו שלמדו דברים אחרים, אבל איש לא הלך לבית ספר.
חושבים שזה טוב יותר מאשר הלימודים בבתי הספר של היום? - שימו לב להמשך ונסו לדמיין את עצמכם שם.
ילדים בימי הביניים למדו דברים שונים, בהתאם למעמד, למין ולציפיות מהם לעתיד.
ילדי האצילים למדו אצל אנשי הדת הנוצרים, שהחינוך נקבע אז על ידם. הם למדו קריאה וכתיבה, חשבון, לוגיקה, לשון, לימודים דתיים ולטינית שהייתה שפת התפילות בכנסייה.
לא מעט מבני האצולה גם הוכנו לשלטון ולחיים של לוחמים. רבים מהם למדו כיצד לנהוג כאבירים, כשהלימודים שלהם כוללים אמנויות לחימה ורכיבה על סוסים, לצד דרכי התנהגות, נימוסים של אבירים והתנהלות בהתאם למעמדם העתידי.
ילדי הכפר למדו עבודות ומלאכות כמו נפחות, חקלאות ובנייה בלבנים. מרביתם גם עבדו מגיל צעיר בעבודות כפיים, כמו עבודה חקלאית בשדה, או עבודות כרייה מפרכות במכרה.
ילדים מהערים ובני מעמד הביניים הוכשרו ללמוד מקצוע. את המקצוע הם לא למדו בבית ספר אלא אצל בעל מקצוע המבוגר. הנער נהג להתקבל כשוליה, כשהוא עובד בשירות המקצוען, בלי לקבל שכר. דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהיקנה לו ובכך מממנים את לימודיו. כך למד הנער במשך שנים את רזי המקצוע, עד שיכול היה לעסוק בו כאיש מקצוע לכל דבר.
הבנות והנשים גם הן הופלו לרעה ולכן לא זכו לחינוך של ממש. מה שכן, הילדות למדו את מלאכות הבית, כמו לבשל מאכלים שונים, לתפור בגדים ולנקות. זה מה שעשו אז נשים ואת המלאכות הללו למדו הבנות. רק מי שרצו להקדיש את עצמן לדת ולהפוך לנזירות, זכו ללימודי הדת הנוצרית.
הנה הלימוד והחינוך בימי הביניים:
https://youtu.be/YJ_nLdWKjQc
כיצד הוא משתלב בתקופה הזו ובמאפייניה:
https://youtu.be/6EAMqKUimr8
וילדים הלומדים בימינו על ימי הביניים:
https://youtu.be/1k-LhWB4QaA
מהי למידה מבוססת פרויקטים?
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
איך תיראה כיתת העתיד?
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
מהי למידה מקוונת?
הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").
אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.
כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.
מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.
את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).
כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:
https://youtu.be/0v2zbchiO3k
גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):
https://youtu.be/to5u8_bwPvQ
ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):
https://youtu.be/wmjECY9YQW4
זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):
https://youtu.be/gDanTwaDldI
הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):
https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes
מהו ה-MOOC ללמידה מקוונת?
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.
שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".
ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.
הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.
היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.
ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.
הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:
https://youtu.be/sfoI31u9sbE
ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:
https://youtu.be/b_N_NHbC80E
ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):
https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes
מהו החינוך האישי המתבסס על פרסונליזציה?
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
מה העבודה של המורה?
המורים מקנים לילדי בית הספר חינוך. מורים יודעים כיצד ללמד ילדים ולהקנות להם ידע. המורים מלמדים כיצד להתנהג כלפי חברים ומבוגרים, לנהוג בנימוס ולתרום לחברה. בזכות המורים אנו לומדים דברים חשובים ומקבלים ערכים של התנהגות וחברות.
המורים לא עושים כסף אבל הם עושים שינוי בעולם, כי הם מחנכים ילדים. כשהמורה עומד או עומדת מול כיתה, לומדים התלמידים את הערכים שהחברה מעוניינת לחנכם לפיהם.
בעבר לימדו המורים את הידע לתלמידים. המציאות הייתה שהתלמידים למדו מהמורים וכשקיבלו מטלות חקר או עבודות, הם הלכו לספריה ולמדו שם.
בעידן המודרני המורים עומדים פחות אל מול הכיתה (במה שנקרא "הוראה פרונטלית"). המורה הופך בעשורים האחרונים למעין מנחה למידה. יותר ויותר מורים מלווים את התלמידים בפרויקטים לימודיים שהם מבצעים. הם מנחים אותם, מסייעים למקד את השאלות, לארגן את המחשבות, את המידע ואת דרכי קבלת ההחלטות.
בעידן שבו הידע והמידע נמצאים בכל מקום, המורים הופכים או צריכים להפוך להיות פחות ספקי ידע ויותר למי שמסייעים בהנחייה לתלמידים כיצד להשיג את הידע ולברור בו את פריטי הידע החשובים, הרלוונטיים והאיכותיים, מתוך כמויות אינסופיות של מידע שהאינטרנט ומערכות המידע מספקות.
כמובן שמורים גם מכינים את השיעורים שלהם למחר, בודקים עבודות, מבחנים ותרגילים שהתלמידים "הגישו" בכיתה. הם מזינים ציונים, משתתפים בישיבות ומעורבים בפעילות בבית הספר. המורים שלכם, תלמידים יקרים, ראויים להערכה. ההורים לא תמיד יודעים לתת אותה - תנו אותה אתם ובבוא היום הראו דוגמה לילדיכם שלכם, כיצד לפרגן למי שמעניקים עולם שלם של ערכים ומיומנויות לדור הצעיר.
הנה מורים שמנסים לומר מיהו מורה טוב (עברית):
http://youtu.be/bZ82evhaw6E
ויום בחיי מורה בצפון הארץ (עברית):
http://youtu.be/zaMk6t3tkDY?t=5s
בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.
יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!
אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..
הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:
http://youtu.be/qcmINpEN5FY
אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.
את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."
אבל מתי נולד מוסד בית הספר?
ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.
ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.
ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.
על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.
מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.
אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.
מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.
הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.
הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:
https://youtu.be/u7JsfwAcCo0
והיום? - אל תצפו! (עברית)
https://youtu.be/Uj3R_gqUfJA
בימי הביניים לא היו בתי ספר כמו שאנחנו מכירים היום. לא היה נהוג אז חינוך זהה לכולם. היו שלמדו והיו שלמדו דברים אחרים, אבל איש לא הלך לבית ספר.
חושבים שזה טוב יותר מאשר הלימודים בבתי הספר של היום? - שימו לב להמשך ונסו לדמיין את עצמכם שם.
ילדים בימי הביניים למדו דברים שונים, בהתאם למעמד, למין ולציפיות מהם לעתיד.
ילדי האצילים למדו אצל אנשי הדת הנוצרים, שהחינוך נקבע אז על ידם. הם למדו קריאה וכתיבה, חשבון, לוגיקה, לשון, לימודים דתיים ולטינית שהייתה שפת התפילות בכנסייה.
לא מעט מבני האצולה גם הוכנו לשלטון ולחיים של לוחמים. רבים מהם למדו כיצד לנהוג כאבירים, כשהלימודים שלהם כוללים אמנויות לחימה ורכיבה על סוסים, לצד דרכי התנהגות, נימוסים של אבירים והתנהלות בהתאם למעמדם העתידי.
ילדי הכפר למדו עבודות ומלאכות כמו נפחות, חקלאות ובנייה בלבנים. מרביתם גם עבדו מגיל צעיר בעבודות כפיים, כמו עבודה חקלאית בשדה, או עבודות כרייה מפרכות במכרה.
ילדים מהערים ובני מעמד הביניים הוכשרו ללמוד מקצוע. את המקצוע הם לא למדו בבית ספר אלא אצל בעל מקצוע המבוגר. הנער נהג להתקבל כשוליה, כשהוא עובד בשירות המקצוען, בלי לקבל שכר. דווקא הוריו הם ששילמו לבעל המקצוע על הידע שהיקנה לו ובכך מממנים את לימודיו. כך למד הנער במשך שנים את רזי המקצוע, עד שיכול היה לעסוק בו כאיש מקצוע לכל דבר.
הבנות והנשים גם הן הופלו לרעה ולכן לא זכו לחינוך של ממש. מה שכן, הילדות למדו את מלאכות הבית, כמו לבשל מאכלים שונים, לתפור בגדים ולנקות. זה מה שעשו אז נשים ואת המלאכות הללו למדו הבנות. רק מי שרצו להקדיש את עצמן לדת ולהפוך לנזירות, זכו ללימודי הדת הנוצרית.
הנה הלימוד והחינוך בימי הביניים:
https://youtu.be/YJ_nLdWKjQc
כיצד הוא משתלב בתקופה הזו ובמאפייניה:
https://youtu.be/6EAMqKUimr8
וילדים הלומדים בימינו על ימי הביניים:
https://youtu.be/1k-LhWB4QaA
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
בתי ספר
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").
אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.
כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.
מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.
את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).
כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:
https://youtu.be/0v2zbchiO3k
גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):
https://youtu.be/to5u8_bwPvQ
ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):
https://youtu.be/wmjECY9YQW4
זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):
https://youtu.be/gDanTwaDldI
הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):
https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.
שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".
ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.
הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.
היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.
ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.
הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:
https://youtu.be/sfoI31u9sbE
ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:
https://youtu.be/b_N_NHbC80E
ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):
https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
המורים מקנים לילדי בית הספר חינוך. מורים יודעים כיצד ללמד ילדים ולהקנות להם ידע. המורים מלמדים כיצד להתנהג כלפי חברים ומבוגרים, לנהוג בנימוס ולתרום לחברה. בזכות המורים אנו לומדים דברים חשובים ומקבלים ערכים של התנהגות וחברות.
המורים לא עושים כסף אבל הם עושים שינוי בעולם, כי הם מחנכים ילדים. כשהמורה עומד או עומדת מול כיתה, לומדים התלמידים את הערכים שהחברה מעוניינת לחנכם לפיהם.
בעבר לימדו המורים את הידע לתלמידים. המציאות הייתה שהתלמידים למדו מהמורים וכשקיבלו מטלות חקר או עבודות, הם הלכו לספריה ולמדו שם.
בעידן המודרני המורים עומדים פחות אל מול הכיתה (במה שנקרא "הוראה פרונטלית"). המורה הופך בעשורים האחרונים למעין מנחה למידה. יותר ויותר מורים מלווים את התלמידים בפרויקטים לימודיים שהם מבצעים. הם מנחים אותם, מסייעים למקד את השאלות, לארגן את המחשבות, את המידע ואת דרכי קבלת ההחלטות.
בעידן שבו הידע והמידע נמצאים בכל מקום, המורים הופכים או צריכים להפוך להיות פחות ספקי ידע ויותר למי שמסייעים בהנחייה לתלמידים כיצד להשיג את הידע ולברור בו את פריטי הידע החשובים, הרלוונטיים והאיכותיים, מתוך כמויות אינסופיות של מידע שהאינטרנט ומערכות המידע מספקות.
כמובן שמורים גם מכינים את השיעורים שלהם למחר, בודקים עבודות, מבחנים ותרגילים שהתלמידים "הגישו" בכיתה. הם מזינים ציונים, משתתפים בישיבות ומעורבים בפעילות בבית הספר. המורים שלכם, תלמידים יקרים, ראויים להערכה. ההורים לא תמיד יודעים לתת אותה - תנו אותה אתם ובבוא היום הראו דוגמה לילדיכם שלכם, כיצד לפרגן למי שמעניקים עולם שלם של ערכים ומיומנויות לדור הצעיר.
הנה מורים שמנסים לומר מיהו מורה טוב (עברית):
http://youtu.be/bZ82evhaw6E
ויום בחיי מורה בצפון הארץ (עברית):
http://youtu.be/zaMk6t3tkDY?t=5s
מהי הכיתה ההפוכה?
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.
זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.
הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.
היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.
אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.
השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.
מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.
הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:
https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ
ובעברית, למי שצריך:
https://youtu.be/8xCnzavNiM4
כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:
https://youtu.be/SWt5dgOoysU
הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:
https://youtu.be/BfsLbGgUMDU
והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:
https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
מהם צבעי גואש?
צבע גואש (Gouache color) או צבעי גואש, הם צבעים לציור, שמרביתם נמכרים כיום לצרכי חינוך ולימוד, עבור ילדים המתנסים לראשונה בציור עם מכחול.
זהו סוג של צבעי מים, שבניגוד לאקוורל, יש להם גוון אטום. בשם "גואש" בא מאיטלקית, בה "גוּאָצוֹ" (Guazzo) הוא צבע התזה או צבע מים.
בדומה לצבעי מים אחרים, צבעי גואש מכילים פיגמנט, שהוא חומר הצבע, ביחד עם חומר עיבוי, לרוב מדובר בגומי ערבי ומים כמובן. לא פעם יש בצבעי גואש גם צבען גיר, על מנת להקנות לו עובי ומרקם.
צבעי הגואש פופולריים בבתי ספר, גני ילדים ובסדנאות ציור למתחילים.
היתרונות של הגואש למתחילים קשורים בהיותם צבעים זולים וקלים לניקוי, המדוללים במים בלבד.
יש להם גם חסרונות מסוימים, בעיקר בהיותם הרבה פחות עמידים מצבעים אקריליים, כמו אקריליק, המשמש כיום את מרבית הציירים המקצועיים.
בין החסרונות הבולטים של צבעי הגואש בולטים שינוי הגוון, הברק והבהירות שלהם, לאחר הייבוש. גם העמידות שלהם גנגד רטיבות ואפילו לחות היא לקויה. תנאי לחות וכל טיפת מים על הציור יכולים להשחית ציור שכזה.
#תולדות צבעי הגואש
אף שהיו בשימוש החל מהמאה ה-12, צבעי הגואש קיבלו את שמם לראשונה במאה ה-18. בתקופה שבין המאות ה-16 וה-18, הכינוי "גואש" הוצמד לשילוב של צבעי שמן וטמפרת ביצים.
מהמאה ה-18 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 היו צבעי גואש מאוד פופולריים, גם בקרב ציירים רציניים וחשובים. אך חסרונותיהם הביאו לכך שעם עליית צבע האקריליק העמיד והנוח יותר לציור, במיוחד החל במחצית השנייה של המאה ה-20, הם ירדו מגדולתם.
כיום מופצים צבעי גואש איכותיים, כמוצר מדף שאינו דורש הזמנה מיוחדת. ניתן למצוא אותם במרבית חנויות האמנות וציוד הכתיבה.
מייצרים היום, על בסיס צבעי הגואש המוכרים, גם צבעי גואש שיש להם ברק זוהר ומתכתי ואף כאלה שמכילים חלקיקים נוצצים ומורחפים בצבע.
הנה ציור בצבעי גואש:
https://youtu.be/VkGV0H8RXjY
הדגמה של ציור בצבע גואש, שכל כך קל לצבוע בו:
https://youtu.be/3cvJ8_Dz3gc
צייר מקצועי המצייר בצבעי גואש:
https://youtu.be/KXFg22oKCiA
וטיפים לצבעי גואש:
https://youtu.be/sRHqm0GDtRw?long=yes
צבע גואש (Gouache color) או צבעי גואש, הם צבעים לציור, שמרביתם נמכרים כיום לצרכי חינוך ולימוד, עבור ילדים המתנסים לראשונה בציור עם מכחול.
זהו סוג של צבעי מים, שבניגוד לאקוורל, יש להם גוון אטום. בשם "גואש" בא מאיטלקית, בה "גוּאָצוֹ" (Guazzo) הוא צבע התזה או צבע מים.
בדומה לצבעי מים אחרים, צבעי גואש מכילים פיגמנט, שהוא חומר הצבע, ביחד עם חומר עיבוי, לרוב מדובר בגומי ערבי ומים כמובן. לא פעם יש בצבעי גואש גם צבען גיר, על מנת להקנות לו עובי ומרקם.
צבעי הגואש פופולריים בבתי ספר, גני ילדים ובסדנאות ציור למתחילים.
היתרונות של הגואש למתחילים קשורים בהיותם צבעים זולים וקלים לניקוי, המדוללים במים בלבד.
יש להם גם חסרונות מסוימים, בעיקר בהיותם הרבה פחות עמידים מצבעים אקריליים, כמו אקריליק, המשמש כיום את מרבית הציירים המקצועיים.
בין החסרונות הבולטים של צבעי הגואש בולטים שינוי הגוון, הברק והבהירות שלהם, לאחר הייבוש. גם העמידות שלהם גנגד רטיבות ואפילו לחות היא לקויה. תנאי לחות וכל טיפת מים על הציור יכולים להשחית ציור שכזה.
#תולדות צבעי הגואש
אף שהיו בשימוש החל מהמאה ה-12, צבעי הגואש קיבלו את שמם לראשונה במאה ה-18. בתקופה שבין המאות ה-16 וה-18, הכינוי "גואש" הוצמד לשילוב של צבעי שמן וטמפרת ביצים.
מהמאה ה-18 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 היו צבעי גואש מאוד פופולריים, גם בקרב ציירים רציניים וחשובים. אך חסרונותיהם הביאו לכך שעם עליית צבע האקריליק העמיד והנוח יותר לציור, במיוחד החל במחצית השנייה של המאה ה-20, הם ירדו מגדולתם.
כיום מופצים צבעי גואש איכותיים, כמוצר מדף שאינו דורש הזמנה מיוחדת. ניתן למצוא אותם במרבית חנויות האמנות וציוד הכתיבה.
מייצרים היום, על בסיס צבעי הגואש המוכרים, גם צבעי גואש שיש להם ברק זוהר ומתכתי ואף כאלה שמכילים חלקיקים נוצצים ומורחפים בצבע.
הנה ציור בצבעי גואש:
https://youtu.be/VkGV0H8RXjY
הדגמה של ציור בצבע גואש, שכל כך קל לצבוע בו:
https://youtu.be/3cvJ8_Dz3gc
צייר מקצועי המצייר בצבעי גואש:
https://youtu.be/KXFg22oKCiA
וטיפים לצבעי גואש:
https://youtu.be/sRHqm0GDtRw?long=yes
האם טאבלטים יחליפו את הילקוטים?
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
