בשנת 105 לספירה מתח פקיד סיני בעל ראש יצירתי עיסה של צמח קנבוס, ביחד עם שבבי עץ, והפך אותה לנייר הראשון בהיסטוריה. הוא לא ידע שהוא מחולל במעשהו שינוי היסטורי שמזמין את אחת המהפכות הטכנולוגיות החשובות בתולדות האנושות.

ואכן, בין שאר ההמצאות שנרשמו על שמם, הסינים גם המציאו את הנייר. בניגוד להמצאות חשובות אחרות של התרבות הסינית העתיקה, הממציא הסיני המקורי של הנייר ידוע דווקא. הוא היה פקיד סיני ששמו צאי לונג.

צאי לון שירת בחצר הקיסר הסיני כפקיד. לא פעם הוא נזקק לחומר זמין, כדי לרשום עליו את המידע הרב שעליו הופקד. הפפירוס ששימש אז לכתיבה היה יקר ולא הספיק לצרכים שכאלה. כך מצא עצמו לון מנסה שיטות שונות להכנת תחליף פפירוס זול וזמין. הוא ניסה בדרכים שונות ליצור את מה שיהיה הנייר.

צאי לון המשיך עד שהצליח וגילה את תהליך הייצור שיפתח פתח חשוב להתפתחות התרבות האנושית כולה. הקיסר הוקיר מאד את ההמצאה החשובה של הפקיד שלו, הפך אותו לאציל והעניק לו ממון רב. התהליך שפיתח צאי לון הוא פחות או יותר התהליך שבו משתמשים עד היום לייצור נייר.


הנה סיפור המצאת הנייר:

https://youtu.be/ULgiJtKi8M0


התפתחות הנייר שהייתה הכרחית לכתיבת ספרים ולמהפכת הדפוס (מתורגם):

https://youtu.be/_YqYtdPUis4


ומצגת וידאו על המצאת ותולדות הנייר:

https://youtu.be/c3ABo_dyiNI

פנג שווי (Feng shui) היא תורה סינית עתיקה המתייחסת לעיצוב חללי מגורים, עבודה או כל חלל אחר שקיימת בו פעילות של אנשים, באופן כזה שתיווצר הרמוניה שתשפיע על אותם אנשים המשתמשים בחלל זה ותגרום להם לביטוי טוב יותר של האנרגיות הקיימות בהם ותגביר את השלווה והשפע במקום.

הפנג שווי המסורתי התפתח בסין, בחצרות הקיסרים, שביקשו לשמור על יתרונות מול ארצות שכנות ובקרב העם. זו התפתח בצד וכחלק מהתפתחות של תורות לחימה, מדע האסטרונומיה, הרפואה הסינית, הרוקחות ועוד.

זוהי מסורת סינית בת אלפי שנים שהנחת היסוד שלה היא שהרמוניה משפיעה בצורה ישירה על הבריאות, הנפש והשגשוג הכלכלי של האדם. ממנה נובעת שיטה, שבאה מהדת הטאואיסטית, לארגון של חפצים ומבנים כך שיביאו את האדם להרמוניה עם הטבע.

המניע לפנג שווי הוא הרצון ליצור תזמון, סינכרוניזציה, בין הבית והסביבה האנושית לתבניות האנרגיה שפועלות ביקום ולתופעות של זמן, צ'י, מחזוריות וכדומה.

כך למשל, עוסקים בפנג-שואי הקלאסי בהצבה של הרהיטים בחללי הבית או המבנה ובסמלים. לפי גישה זו אסור, למשל, לישון עם הרגליים אל מול הדלת. בגישה המסורתית, לעומת זאת, אין איסור על כך.

אדריכלים רבים משלבים בעבודתם את עקרונות התורה העתיקה ומציעים ללקוחותיהם לשכור יועצי פנג שווי שילוו אותם וייעצו להם, בשלבי התכנון השונים של הבית.

משמעות המילה "פנג שווי" בסינית היא "רוח ומים". המקור הוא בספר הקבורה הסיני שבו נאמר: "הצ'י מתפזר ברוח ונאסף על גבולות מקווי מים".


הנה הפנג שווי - מהאמונות העתיקות והמוכרות שהורישה סין העתיקה לעולם:

https://youtu.be/uVZY97W83Kw


כך מעצבים בית לפי פנג שווי:

https://youtu.be/_JxVA5eziyk


הסבר של הפנג שואי:

https://youtu.be/zbkqv0fw_Fo


וסידור הבית לפיו:

https://youtu.be/3eny8a-Aepg


האם אלו הם 10 הטיפים הטובים בעולם הפנג שוואי?

https://youtu.be/5atOfOlZ6XU

קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


על קליגרף סיני שעשה לו שם בעולם (עברית):

https://youtu.be/d68TIY2_4H4


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


קליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


יופייה של הקליגרפיה ביפאן (עברית):

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


והדגמה של הקליגרפיה היפנית (עברית):

http://youtu.be/geQtLi66W-A

נראה שמשחק הקלפים (Card game) הומצא לאחר המצאת הנייר בסין. בקלפים השתמשו אז כשטרות משחק, שעברו מיד ליד במסגרת תחרות בין מספר מתחרים. אותם משחקי קלפים התפשטו בכל יבשת אסיה והמוסלמים שיחקו בהם רבות וקראו למשחק "נעיב".

במאות 11-13, במהלך מסעות הצלב, למדו החיילים הצלבנים את רזי משחקי הקלפים מהמוסלמים. הם הביאו את הקלפים הראשונים לאירופה ומשחקי הקלפים החלו להתפשט בימי הביניים למקומות רבים.

גם עיצובי הקלפים וצורותיהם השתנו וסגנונות רבים נוצרו. במאה ה-14 למשל, נכנסו הדמויות האירופיות, אלו של המלך, המלכה והמשרת לקלפים הללו. הם נשארו בהם עד ימינו.

באירופה של המאה ה-16 הפכו הקלפים לפופולאריים מאד. אז גם התקבע מספרם ל-52, אולי לציון 52 השבועות בשנה, בצירוף שני הג'וקרים.


הנה עלילות המצאת הקלפים בסרטון על הג'וקר (מתורגם):

https://youtu.be/KnFn_-EtAnM

ממתי קיימים שטרות הכסף?
מתי נוצרו השטרות הראשונים?

קוּבּלַאי חַאן (Kublai Khan) נודע כנכדו של ג'ינג'יס חאן הידוע וכקיסר המונגולי שהיה הראשון ששלט בסין כולה, מה שהפך אותו למעשה לקיסר סיני. אבל לא רבים יודעים שהוא שלט על האימפריה הרחבה ביותר בהיסטוריה, זו שמשתרעת על שטחים הכי גדולים על פני כדור הארץ.

אבל לא רבים יודעים שהאיש היה גם מי שהכניס לשימוש, לראשונה בהיסטוריה, את שטרות הכסף (Banknotes). אם להיות מדויקים לרגע, כסף הנייר נכנס לשימוש רחב הרבה לפניו. כבר ב-960 לספירה הונפק בסין כסף נייר. זה היה בימי שושלת דונג.

אבל קובלאי חאן, קיסר לוחמני שבנה אימפריה אדירה, הזדקק לכסף רב למימון המלחמות, המוצלחות אך יקרות שלו. בנחישותו לממן את המלחמות הללו, הוא הוציא צווים שהנהיגו שטרי כסף שהנפיק. מכיוון שלא היו עשויים כסף או זהב, את הערך שלהם קיבלו שטרי הנייר הללו מכוח הצו הממשלתי שהוא הוציא. את האמון ינק הכסף החדש הזה, מהעובדה שהשוק רחש אמון לממשלה שהנפיקה אותו, או לפחות פחד פחד אימים מהקיסר. ההוא הרי הודיע אז שכל סירוב של מישהו לכבד את שטרי הנייר שהוציאה הקיסרות, יגרור אחריו באופן מיידי גזר דין מוות.

חישבו רגע איזו מהפכה האיש הזה יצר. "נייר הוא הכסף החדש!" הוא הודיע לנתיניו הרבים. זה הספיק. איש לא מתעסק עם קיסר ששולט בעולם העתיק כולו. קובלאי כפה עליהם את ההכרה ששטרות הנייר שהדפיס, הם שווי כסף וכסף רב.

מי שכפר וסירב להכיר בכוחם של השטרות הללו לקנות סחורה ממנו - דינו היה מוות. הוצאה להורג היה גם העונש של מי שהעז להדפיס שטרות בעצמו, מה שהיום נקרא זיוף כספים. זה שינוי תפיסתי מטורף, כי הפיתוי לזייף את השטרות הללו עצום. עובדה, בשנים הראשונות נתפסו נוכלים רבים שעשו זאת. כמובן שראשם לא הצליח להישאר מחובר לגוף הרבה זמן...

ואם בימיו השטרות הללו היו הדבר החדש והחזק ביותר בכלכלה, שנים אחר-כך הגיע סופו של כסף הנייר בסין. זה קרה בשל היפר-אינפלציה, שגרמה נזק רב והפילה את שושלת יואן שקובלאי היה המייסד שלה.

ועדיין - אם שטרות הכסף היו ידועים כבר משנת 812 בסין העצומה, באירופה "המתקדמת" השתמשו עד המאה ה-17 במטבעות. הם היו אמצעי התשלום היחידי במסחר האירופי של ימי הביניים ואפילו בתקופת הרנסאנס. באותה אירופה הודפסו רק בשנת 1661 שטרות הכסף הראשונים. זה היה בשוודיה, שממנה התפשט כסף הנייר החדשני במהירות, אל כל שאר ארצות אירופה.


על תולדות הכסף והיווצרות השטרות (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk


על המהפכה שיצרה בכך האימפריה הסינית:

https://youtu.be/vnwfqz0038c


הנה שטרי כסף מתקופת קובלאי חאן:

https://youtu.be/LWMzJpgk84U


מצגת וידאו בנושא:

https://youtu.be/dl4dExrpTho


כך מדפיסים היום שטרות יורו:

http://youtu.be/5qvaxUwY3Pw


ודולרים באמריקה:

https://youtu.be/1tX7HRz8qWg


והשטרות המשוכללים של ימינו:

https://youtu.be/6VueStmU2c0

האגדה הסינית מספרת על הקיסרית הסינית הקדומה צ'י לינג שי, שנתקלה בפקעת חוטים קטנה בטבע. גרסה אחרת מספרת שהפקעת נפלה אל כוס התה שלה.

כשפרמה את פקעת החוטים הקטנה הסתבר שהיא בעצם סיב ארוך. הקיסרית חקרה וגילתה שזחלים בטבע הם שאחראים לפקעות הללו, היא התפעלה. כשנגעה בהם, יצא משי מהזחלים והתלפף סביב אצבעה. מגעו היה חם.

כשלופף המשי על אצבעה של הקיסרית היא הבינה שהפקעת הזעירה של חוט המשי היא המפתח לבד חדש ומיוחד. הסינים מספרים שזה הרגע בו חשבה הקיסרית על איסוף החוטים הזעירים לטוויה של אריג נעים למגע ויפה להפליא.

היא הביאה כמה פקעות כאלה לארמון וציוותה להרתיח אותן. מהקורים טוותה חוטים וארגה בד, שממנו תפרה את שמלת המשי הראשונה בעולם. כך נולד המשי בסין.

בין אם האגדה היא הסיפור כולו, או רק אגדה - העובדה ההיסטורית היא שכבר לפני 500 שנה הצליחו הסינים ללמוד לייצר את בד המשי (Satin) מתולעי המשי.

מדובר למעשה לא בתולעים אלא בזחלים של עש. זה מין של עש שהזחל שלו הוא שטווה את הפקעת ממשי.

בסין החלו כמובן לגדל זחלים כאלה לייצור משי ועשו זאת בכמויות גדולות.

המשי הסיני הפך כצפוי להצלחה מסחררת. את סוד המשי החזיקו הסינים בלעדית והוצאת הסוד מחוץ לממלכה נחשבה לעבירה שדינה מוות.

זה לקח זמן רב אבל האגדה מספרת שבסופו של דבר הסוד הזה דלף החוצה. זה קרה בעת שנסיכה סינית נישאה למלך זר והחביאה זחלים בכתר שלה, אותם הביאה איתה בזמן שעברה לגור איתו בארמונו.

סוד המשי, שהעשיר את סין במשך מאות שנים, המשיך בכל זאת להניב לסינים ממון. הם מכרו את אריגי המשי לעמים אחרים באסיה ובאירופה. הובילו את המשי ביחד עם מגוון סחורות השיירות שעשו את דרכן מסין מערבה. באופן לא מקרי, זכתה הדרך ששימשה את השיירות הללו לשם "דרך המשי".

מאז סין של לפני חצי מילניום ועד היום, סין הייתה ונשארה אימפריה של ייצור משי. כך זה היה ונשאר - ודאי בעשורים האחרונים, עם הפיכתה לסין המודרנית ולמה שהיא בימינו - אימפריית הייצור של הכל...


כך, לפי האגדה, התגלה המשי (מתורגם):

https://youtu.be/ktwtGyaQTtk


וייצור המשי במפעל בסין:

http://youtu.be/-wbmEjTvszI

את הזיקוקין די-נור פיתחו הסינים בסין העתיקה ואחרים בדרום מזרח אסיה. הזיקוקים פותחו לצרכים פולחניים, אם כי בתחילה בכלל התגלו כשניסו הסינים לפתח חומר שייתן חיי נצח...

בקיצור, כבר במאה ה-12 מתועדים בסין לראשונה הזיקוקין די-נור והם שימשו שם כדי להפחיד את הרוחות הרעות באמצעות הרעש מחריש האוזניים (זה נקרא שם "ביאן פאו"). בזיקוקים עשו גם שימוש לצרכי תפילה, לשמחה ופרנסה.

זיקוקי די-נור הם מעין מרכיבי נפץ שמתפוצצים ומפיצים אור במגוון צבעים ואפקטים של תאורה. מאז סין העתיקה ועד היום משמשים הזיקוקין די נור בחגיגות ובטקסים שונים, דתיים ולאומיים.

כיום, מרבית הזיקוקין שנוהגים לשגר בחגיגות אלה הם פגזים שמיועדים לזיקוקים ומשוגרים ממרגמות שמיועדות להם.


הנה סרטון על המצאת הזיקוקים (מתורגם):

https://youtu.be/mqHVRgCkCDE


תולדות הזיקוקין די-נור:

http://youtu.be/uGwz4lpTAJ0


פסטיבל זיקוקים בטוקיו שביפאן:

https://youtu.be/4aQj0gS4xrc


זיקוקים בראש השנה בלונדון:

http://youtu.be/Xy_9bx6U8_0


וכך תהפכו בעצמכם צמר פלדה לזיקוקים (עברית):

https://youtu.be/vE_Bpti-cxE

התותח (Cannon) הוא כלי נשק חם, בעל יכולת ירי של פגזים, שלא סתם יורה אלא ממטיר אותם על האויב שבמרחק. שיטת הירי שלו מתבססת על פיצוץ של אבק שריפה, הגורם לירי של פגז התותח.

הקרב הראשון בהיסטוריה שיש לגביו תיעוד כל שימוש בתותחים היה בסין. מתועד כלי ירי, מבוסס אבק שרפה, שירה בקרב בשנת 1132. התותח הקדום הזה הגן אז על העיר דֶה-אָן, שבמחוז הֶבֵּיי של ימינו. מטרתו של התותח הייתה באותם ימים לשרוף את כלי המצור המנסים לאפשר פריצה אל העיר, כמו גם להשמיד מטרות אויב, במרחק של... 10 צעדים.

במערב התותח הופיע לראשונה אצלנו, כאן בארץ, בעמק יזרעאל. זה היה בקרב עין ג'אלות המפורסם, בשנת 1260. זה הקרב בו ירו הממלוכים בתותחים לראשונה. ככל הידוע הם למדו כיצד להשתמש באבק שריפה מהמונגולים שבאסיה. למרבה האירוניה, בקרב החשוב במיוחד הזה הם נלחמו והביסו את הצבא המונגולי ועצרו את התפשטותו לאירופה.

רבים מתבלבלים במה שמוגדר תותח וחושבים שתותחים חייבים להיות גדולים, על גלגלים ולירות פגזים ענקיים. הגדרה זו של תותח אינה מדויקת ואף. לא נכונה.

תותח מוגדר כיום ככלי ירייה חם ובעל קליבר של 20 מ"מ ומעלה. אבל יוצא שלצד התותחים הכבדים יש גם תותחים קטנים יחסית ואוטומטיים. אחד המפורסמים שבהם הוא תותח הוולקן או ה-M61, שיכולים לירות אלפי פגזים קטנים בדקה.

תותח הוולקן, למשל, מותקן כיום על מטוסים רבים בצבאות העולם ומאפשר הפלה של מטוסים באמצעות חירור גופם במאות חורים קטלניים לגוף המטוס.


כך התותח פועל:

https://youtu.be/g1WmUjXtJrk


כך יורים בתותח:

https://youtu.be/V0yjU7Z05A4


כך ירו בתותח במאה ה-18:

https://youtu.be/cy99rH16gQk


מי שרוצה לראות כיצד יורים בני אדם בתותח אז הנה:

https://youtu.be/4RHGgCVDc_E


והנה תותח הוולקן המיתולוגי (בעברית):

https://youtu.be/AlGrTsbXs3k

המצפן הוא מכשיר ניווט שמצביע על הכיוונים לפי הצפון. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ.

משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. כבר מכתב סיני עתיק מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן.

הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם.

כך או כך, נראה שמגלה הארצות הסיני ג'נג חה (Zheng He) היה האדם הראשון שהשתמש במצפן. הוא עשה זאת במהלך מסעותיו הימיים אל הודו, המפרץ הפרסי, תימן ואפריקה.

לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי. ומשהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן.

המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, הם רצו לפגוע בו. לכן נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא ימצאו אותם וישליכו אותם אל הים.


המצאת המצפן בסין העתיקה:

http://youtu.be/iKLi88gFBDg


הסבר על המצפן הסיני שהצביע בכלל על הדרום:

https://youtu.be/A0Q6r7Vem04


וסרטון תיעודי בנושא:

https://youtu.be/liet250CbvQ?long=yes

ודאי יצא לכם לראות בפארק או על שפת הים אנשים שמתרגלים את התנועות העגולות והעדינות של הטָאי צִ'י (Tai chi).

מתרגלי הטאי צ'י נוהגים לבצע את התנועות באיטיות רבה ובתנועה יפה להפליא.

קשה ודאי להאמין אבל מדובר במה שהייתה בעבר אמנות לחימה עתיקה מהמזרח הרחוק - אמנות לחימה שבמקום כוח וזריזות, כמו למשל בקראטה, מתבססת על תנועה איטית.

ואכן, תרגילי הטָאי צִ'י הם תרגילי ההתעמלות הבריאים שרבים מהסינים עושים בכל בוקר. הם נועדו לאפשר למתרגל כוח ומהירות ולאפשר לו להגיע להרמוניה עם הטבע.

אז הטאי צ'י היא אמנות לחימה סינית שבמאה ה-20 קיבלה תפנית מהלחימה. במקום על הגנה עצמית, היא שמה דגש על השמירה על בריאות הנפש והאיזון. המתרגלים שומרים באמצעותה על הבריאות.

באמצעות התנועה, שנעשית בטאי צ'י כמו בהילוך איטי, מביאים את עצמם המתרגלים לסוג או מעין מדיטציה.

התנועות של הטאי צ'י הן בעצם חיקוי של תנועות בעלי חיים. כאמנות לחימה היה בסיס הטאי צ'י הגנתי. לכן יקבל היריב את הזכות להתחיל בקרב. הלחימה באמנות לחימה זו מיועדת לטווח קרוב, מרחק של יד פרושה אל היריב.

טאי צ'י, או בשמה המלא טאי צ'י צ'וּאָן, פירושה "אגרוף חסר גבולות". כי "טאי" בסינית פירושו גדול, "צ'י" פירושו ללא גבול ו"צ'ואן" הוא אגרוף.

הביטוי לא מתייחס דווקא לקרב, אלא לעובדה שהטאי צ'י חוצה את כל תחומי החיים של האדם.

כיום, אימצו לא מעט מאנשי המערב את תרגילי הטאי צ'י והם מקפידים עליהם בכל יום. למעשה, מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם מתרגלים טאי צ'י באופן קבוע.

ואגב, ב-2021 פורסם מחקר שעשו חוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג, מהאקדמיה הסינית למדעים ומאוניברסיטת UCLA. נמצא בו שאימוני טאי-צ'י נמצאו עדיפים על תרגילים אירוביים ותרגילי כוח, בהפחתת שומן בטני, מה שנקרא "כרס".


הנה תרגול טאי צ'י של נזיר ממנזר השאולין:

https://youtu.be/skj69i5usgI


סודות הטאי צ'י:

https://youtu.be/trFU9pOJCOY


קבוצת סינים שבכל בוקר עושים טאי צ'י בגן הסמוך לביתם:

http://youtu.be/x9nv8kubfGI


רוצים ללמוד טאי צ'י? - הנה סרטון הדרכה ראשון:

https://youtu.be/4VNw8tM7MYE

בשנות ה-70 של המאה הקודמת קוֹנְג פוּ היה אחד הז'אנרים הכי לוהטים בקולנוע העולמי. אבל בין סרטי הקונג פו וגיבוריהם המדהימים ובין הקונג פו כאמנות לחימה יש מרחק מסוים.

הקונג פו (Kung Fu) היא אמנות לחימה סינית שנועדה להגנה עצמית ולוחמה בכובשים זרים. ישנם סגנונות קונג פו שונים. בדרך כלל הם קיבלו את שמם מהאזור שבו פותחו או נהוגים, כמו קונג פו מנזר שאולין וקונג פו - גמל שלמה דרומי.

הקונג פו הושפע מאמנויות לחימה הודיות והוא מאגד אמנויות לחימה נוספות, רובן לא מוכרות במערב, כמו וינג צון או ג'יט קון דו, שפיתח אמן הלוחמה המפורסם ברוס לי.

השם קונג פו מייצג את משך הזמן הארוך עד שמגיעים לשליטה בסגנון הלחימה ופירושו בסינית הוא "לעשות לאורך זמן". למעשה, במנדרינית מבטאים את זה גוֹנְג פֿוּ.

כך או כך, בסין נוהגים לקרוא כך לכל מיומנות ברמה גבוהה שרוכש אדם.

אם נחזור לרגע לסרטי הקונג פו של ההתחלה, הרי שבזכות ההצלחה העצומה של סרטיו של ברוס לי האגדי, גיבור הז'אנר המוביל, החלו רבים לכנות בשם "גונג פו" כך את כל אמנויות הלחימה בסין.


הנה מתאמנים בשניים מסוגי הקונג פו (מתורגם):

https://youtu.be/j5ZigUsbD6I


המקור ההודי של אמנות הקונג פו:

http://youtu.be/4jHKQmqL9Z0


ההיסטוריה של הקונג פו ווינג צ'ון:

https://youtu.be/BnbiiT3UCFE


מדריך קצר למתאבק הקונג פו:

http://youtu.be/B1W5bqfYxU0


גם אם זה לא בדיוק קונג פו, הנה אחד מגדולי הקונג פו בקולנוע, ברוס לי:

https://youtu.be/akmqyMbtiqI


כי כשהקונג פו הפך אופנתי הוא נכנס לבידור, לתיירות, למחול ולכל פינה אפשרית:

https://youtu.be/aCPT0I189nA

על אף שהסינים הדפיסו בעזרת לוחות הרבה לפני כן, את מכונת הדפוס הראשונה המציא הגרמני יוהן גוטנברג בסביבות שנת 1440 בעיר הגרמנית שטרסבורג. חמש שנים לאחר המצאת הדפוס הוא הדפיס את הספר הראשון בייצור המוני - זה היה ספר התנ"ך, שגם הפך לספר הנמכר ביותר בהיסטוריה.

בניגוד לחשיבות ההמצאה שלו, מכונת הדפוס נחשבת להמצאה החשובה ביותר במילניום השני, גורלו האישי של גוטנברג היה רע. ליזם החרוץ והחכם הזה לא היה כסף רב, להקמת בית הדפוס שלו. לכן הוא נזקק להלוואה כספית גדולה.

משסיים לבנות את מכונת הדפוס והחל להדפיס ספרים בבית הדפוס שהקים, הוא נדרש להחזיר את הכספים שלווה. אך נדרש זמן כדי להרוויח כסף. הנושים שלו, האנשים שלהם היה חייב כסף, זכו במפעל הדפוס שלו, במקום החוב.

גוטנברג האומלל לא התאושש מאובדן מפעל חייו, עד יום מותו. האיש שהמציא את הדפוס ושינה את העולם, מת עני וללא ההמצאה שנלקחה ממנו.


הנה סרטון על המצאת הדפוס:

https://youtu.be/KnlP_hBoSaA


מצגת על המצאת הדפוס (עברית):

https://youtu.be/3tPh9J_epPo


כך פועלת מכונת הדפוס בסגנון שהמציא גוטנברג:

http://youtu.be/9Ube6FRxv7c


מהפכת הדפוס שיצרה ההמצאה של גוטנברג (מתורגם):

https://youtu.be/5ob6t9KamDM


הדפוס השתלב עם התפתחות הנייר כחומר לספרים (מתורגם):

https://youtu.be/_YqYtdPUis4


וגם על הספרות של עם הספר השפיעה המהפכה של גוטנברג (פרסומת בעברית):

https://youtu.be/RlRuC4BBzVw


וסרט ארוך על המצאת הדפוס וחשיבותה (מתורגם):

https://youtu.be/fp7OyIm2zWk?long=yes

טְרֵבּוּשֶה (Trebuchet) או טריבושה, קלע מצור, היה מעין מרגמה קדומה. זהו אחד מכלי המצור העתיקים והחזק מבין סוגי הקטפולטות, שכללו גם את הבליסטרה והמנגונל.

זהו כלי נשק גדול, שבימי הביניים השתמשו בו ליידוי אבנים ענקיות על חומות של טירות וערים מוגנות. מטרתו הייתה לבקוע את החומה או לפגוע בחיילי האויב.

הטריבושה הומצא בסין עוד במאה ה-3 לפני הספירה ותרבויות שונות במרחב העתיקו אותו מהם. לאירופה הוא הגיע כשהועתק על ידי הנוצרים של אירופה, ככל הנראה מכלי נשק ערבי, שהנוצרים נתקלו בו בשדה הקרב.

הטריבושה היעיל והחזק יותר, החליף את הבליסטרה והקטפולטה בלוחמת ימי הביניים. הם היו כלי הנשק הרומיים המיושנים, שעם נפילת האימפריה הרומית נחשבו פחות יעילים. טריבושה היה נשק פריצה מצוין נגד הטירות החזקות של התקופה ובאופן מסוים הוא היה הנשק הקדום שממנו תיוולד המרגמה המודרנית.


כך בנו את הטרבושה:

http://youtu.be/ApwIGvUjZoE


הטרבושה הגדול בעולם יורה בשיטת המשיכה, שבו המון אנשים משכו וגלגלו חבלים עם כוח פוטנציאלי:

http://youtu.be/RN18I-RBVm4


המרגמה המודרנית, שתיוולד ממנו:

https://youtu.be/boOyuySovko


וטרבושה בשיטת "משקל נגד" שבו אבנים או משקולת סיפקו את הכוח להטלה:

http://youtu.be/ZpCWSzvy5O4

לא ידוע בדיוק מי אחראים ללידתו של המשחק הפופולארי הזה. כבר במאה ה-2 לפני הספירה שיחקו בסין משחק בעיטות בכדור בשם קוג'ו, שמבטאים קוז'ו. היו בו מרכיבים של מיומנות ודיוק כמו בכדורגל.

בהמשך באים היוונים ומאמצים את המשחק הזה. משחק הכדורגל היווני נקרא הפיסקירוס והוא כנראה היה הבסיס לכדורגל של הרומים, משחק שיאומץ בהתלהבות מהתרבות היוונית ויזכה לשם הרפסטום.

את המשחקים הרומיים הקדומים שיחקו אז בכדור מעור בעלי חיים וממולא בחומרים קלים. הרפסטום הזכיר את הכדורגל בן ימינו ומשחק הכדורגל האיטלקי העתיק, קאלצ'ו, כבר התחיל להיות ממש דומה.

מי שמביאים את המשחק לאנגליה הם הכובשים הרומאים של האי. כשעזבו הרומאים נשאר המשחק באי הבריטי והאנגלים יהיו אלה שיאחדו את חוקי המשחק המקומיים ויקימו במאה ה-19 התאחדות לכדורגל ויהפכו את המשחק לרשמי. בשנת 1872 התקיימה תחרות הכדורגל הרשמית הראשונה, גביע ה-FA. באותה שנה הוקמה גם נבחרת אנגליה, נבחרת הלאום הראשונה, והתקיים המשחק הרשמי הראשון שלה כנגד נבחרת סקוטית.

ליגת הכדורגל הראשונה נוסדה באנגליה ב-1888 וגביע העולם בכדורגל - המונדיאל נערך לראשונה בשנת 1930. מכאן הכדורגל התקדם והפך לספורט האהוד ביותר ולמכונת בידור וספורט שלא תאומן.


הנה היסטוריית הכדורגל המודרני:

http://youtu.be/0LIuY-m8Tes


מצגת וידאו של ההיסטוריה של הכדורגל:

https://youtu.be/Lndd4BzS-j4


ותכנית חינוכית על ספורט הכדורגל (עברית):

https://youtu.be/neuPQlmtJgE?long=yes

במדינות המזרח הרחוק אי-אפשר להימנע מדוכני הרחוב הרבים שבהם מוכרים את הנודלס (Noodles). זהו סוג של אטריות אורז שמקורם בסין. הנודלס הן רצועות בצק דקיקות שעשויות מקמח, ביצים ומים. הטבחים הסיניים נוהגים להכין אותו כשהוא מוקפץ במחשבת הווק העמוקה. דוכני הנודלס בסין הם פופולאריים מאד. גם במסעדות ובארוחות איכותיות הוא מוגש כשהוא מלווה מאכלים יקרים ונחשבים הרבה יותר.

אבל הנודלס הפשוט הוא גם טעים להפליא. הסינים נוהגים לשלב אותו עם ירקות, סוגי בשר שונים ועוד. הם גם מכינים מרק עם נודלס רחבים יותר.

מנולדס עשוי גם המאכל הלוהט של תאילנד - פאד תאי (Pad Thai). הוא נולד ממהגרים שהגיעו מדרום סין שהביאו את מסורת הכנת הנודלס לתאילנד. דוכני הרחוב הרבים מציעים בתאילנד את המנה התאילנדית המסורתית הזו. מכינים בהם איטריות אורז מטוגנות בשילוב עם ביצים, ירקות, צ'ילי, רוטב סויה ושבבי בוטנים מלמעלה.


הנודלס נולד בסין:

https://youtu.be/cBmhnmD47I8


כך מכינים נודלס בסין:

https://youtu.be/UEkbRb2vCNQ


נודלס הוא מאכל הרחוב הסיני:

https://youtu.be/7AhOlaNIlec


כך מכינים את הנודלס במסעדה:

https://youtu.be/PHoQN9vQwHE


הבן של הנודלס ועשוי מנודלס הוא הפאד תאי של תאילנד:

https://youtu.be/uLT6oCr2a38


תולדות הפאד-תאי שנולד מהנודלס:

https://youtu.be/I1ajv_Yt7Tg


ומישהי שמחליטה לבדוק כל מיני סוגי נודלס מוזרים יותר ופחות:

https://youtu.be/5H_oHVm3WC0

את אבק השריפה (Gun powder) אנו "חייבים" לסינים. תודות להמצאה הזו יש לנו מלחמות הרסניות ופצצות שהרוסות והורגות בכוח הרס עצום.

כבר בשנת 300 לפני הספירה עסקו הסינים בפיצוצים להנאתם, כשנהגו לחמם קני במבוק ובכך לפוצץ אותם. את אבק השריפה עצמו הם פיתחו בסביבות המאה ה-9 לספירה. מאה שנים אחר-כך, במאה ה-10 לספירה, החלו הסינים לירות מעין פגזים קדומים, או יותר נכון רומחי-אש, על אויביהם.

לאירופה הגיעה אבקת השריפה בסביבות המאה ה-13. אז החלו האירופים להשתמש בה בשדה הקרב. תותחים החלו לירות פגזים עם אבק שרפה ורובים הוטענו בכדורים מתפוצצים. מאירופה ואסיה החל התפשט אבק השרפה למזרח התיכון ולארצות ערב והחל לשמש כחומר נפץ. כוח ההרס וההרג המשמעותי שלו הפך למרכיב החשוב במלחמות השונות שהתקיימו מאז בעולם כולו.


הנה אבק השריפה, המצאתו ושימושיו (מתורגם):

http://youtu.be/mqHVRgCkCDE?t=8s


וסיפורו של אבק השריפה שנולד בסין:

https://youtu.be/1vYqF9P0ieo

מי המציא את הסיבים האופטיים?


הסיבים האופטיים (Fiber optic cables) מאפשרים כיום להעביר את תעבורת האינטרנט לכל העולם, את כל תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני בחלקיקי שניה לכל מקום ועוד.

מי שאחראי להמצאה המדהימה הזו הוא המדען הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao) שהגה כבר ב-1966 את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע ממקום למקום. הוא הצליח לחשב כיצד ניתן להעביר אור על פני מרחקים עצומים באמצעות סיבים אופטיים מבוססי זכוכית.

קאו ציין שלשיטה זו יהיו יתרונות על פני ההעברה של אותות חשמליים בכבלי נחושת, שבה האות החשמלי עובר פחות טוב ככל שהמרחק גדל. בהעברת מידע בסיבי זכוכית הוא ראה פתרון לבעיית הניחות הגבוה בכבלים ארוכים.

בהמשך לתכניתו וחזונו הטכנולוגי של קאו הצליחו ב-1970 חוקרי חברת הזכוכית האמריקאית קורנינג לייצר את הסיב האופטי הראשון. הפיתוח של סיבי הזכוכית היווה קפיצה טכנולוגית עצומה, שכן הוא איפשר העברה של אותות אור למרחקים של 100 קילומטרים. כדי להבין את גודל ההישג ניתן להשוותו למרחק של 20 מטרים בלבד, שבו ניתן היה עד אז להעביר מידע בכבלי הנחושת.

כיום משמשים הסיבים האופטיים תשתית שעליה עוברת במהירויות בלתי נתפסות כל תעבורת האינטרנט, הווידאו והטלפון בעולם.


הנה ממציא הסיב האופטי:

https://youtu.be/2-5sScP_fiw


ותולדות המצאת הסיב האופטי:

https://youtu.be/psXAkB6I7tA