שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושים האקרים ומה ביניהם לקראקרים?
גם אם יש ניסיונות להרחיב את המושג לבעלי ידע רב בשפות תכנות או למבינים במחשוב משוכלל ודרך פעולתו, הָאקֶרים (Hackers), בעברית "פַּצְחָנים", הם לפני הכל מי שיודעים ופורצים באמצעות מחשבים לאתרים ושרתים מוגנים ברשתות תקשורת כמו האינטרנט ומקבילותיו או ברשתות מקומיות, של ארגונים, מוסדות ממשלה וכדומה.
התיאור הרומנטי של ההאקר הוא תיאור של איש מחשבים מיומן, סקרן ויצירתי בפתרונות הפריצה שהוא מייצר. הוא מסוגל למצוא פתרונות לבעיות מורכבות, לא פעם תוך שיתוף פעולה עם האקרים אחרים ועמיתים למקצוע.
אבל למעשה יש שני סוגים ביניהם. כי בין ההאקרים יש "כובעים שחורים" שבוחרים בדרך הפשע ו"כובעים לבנים", שמסייעים להגן על אנשים תמימים כנגדם.
הראשונים ובעלי הכוונות הרעות נקראים גם קראקֶרים. הם פורצים בכוונת זדון. גם להם יש את הידע שיש להאקר אבל הם עושים בו שימוש לצורכי פגיעה וחבלה ברשתות מחשבים, במערכות מחשב, נתונים, תקשורת וכדומה.
את ההבדלים בין הטובים והרעים, ההאקרים והקראקרים אפשר למצות בכלל פשוט: האקרים בונים וקראקרים הורסים. לראשון השפעה ופעולה חיובית ואצל השני - שלילית.
#ממה מתפרנסים האקרים?
בעוד קראקֶרים פורצים לאתרים, מחשבים ורשתות בכוונת לגזול, לשדוד, להדביק בווירוסים ולהרוס, ההאקרים ישאפו בדרך כלל דווקא לתקן, לסייע, להעביר מסרים חברתיים צודקים ולהתפרנס ביושר.
האקרים אמיתיים לא ישתמשו בכשרונם באופן מרושע או לא חוקי. רבים מהם מתפרנסים כיום מיכולותיהם המרשימות, גם ללא מעבר על החוק. למשל בסיוע לאבטחה של אלו שהקראקרים ינסו לשדוד ולגזול.
זה עובד כך: חברות עסקיות מפרסמות בקהילות של האקרים ומאתגרות אותם במציאת פרצות הקיימות במערך האבטחה של מערכות המחשב שלהן או באגים לא צפויים באתרים ובמוצרים שלהן.
ההאקרים מקבלים מהן פרסים דווקא על הצלחותיהם לפרוץ, לפצח את הקודים וההצפנות או "לסדר" את המערכות של החברה. בתמורה מקבלים מומחי החברה דו"חות מה האקרים המומחים ומעודכנים על פרצות, הצפנות חלשות או באגים שיש לתקן.
#מקור המושג האקר
המילה "האקינג" באה במקור מרקע שכלל לא קשור לטכנולוגיה, אלא מ...אפריקה. כן כן - ביבשת השחורה השתמשו בני שבטים מקומיים ב"הקא", סכין או משור פשוטים, ששימשו אותם כדי לפרוץ נתיב הליכה בתוך הצמחיה העבותה שבג'ונגלים.
לא מעט ענפים נשברו מאז בג'ונגלים ולא מעט קרקטרים ופיקסלים זרמו מאז בנהרות הדיגיטליים שבאינטרנט. איכשהו ובאופן מדהים אותה סכין שפרצה את מחסום הצמחיה הפכה לאחד המקצועות הנחשקים, מעוררי הקנאה ואפילו הסקסיים של המאה ה-21.
הנה הסבר על עולם ההאקינג וההאקרים:
http://youtu.be/vhRScF7uwMA
קבלו כמה מההאקרים הידועים בהיסטוריה:
https://youtu.be/_df3xj6wVrM
וכמו סין, כמעט כל מדינה היום מפעילה יחידות סייבר שמורכבות מפצחנים כאלה (עברית):
https://youtu.be/74hxRprBgXI?t=41s
איך פועל חיישן טביעת אצבע?
חיישן ביומטרי לזיהוי טביעת האצבע (Fingerprint sensor) הוא רק אחת מהטכנולוגיות בתחום של טכנולוגיות הזיהוי הביומטרי. טכנולוגיות אלה הפכו מאד נפוצות בשנים האחרונות באבטחה וזיהוי, בתחומים שונים.
החל מבקרות כניסה למתחמים פיזיים ולמכשירים שונים כמו מחשבים וטלפונים חכמים ועד לזיהוי אישי בשעוני נוכחות שנהוגים במקומות עבודה - זיהוי טביעת האצבע באמצעות חיישן הוכיחה את עצמה כיעילה ושימושית מאד.
בטלפונים ניידים מותקנים כיום לא מעט חיישנים כאלה. חיישנים סורקי טביעות-אצבע משמשים כאמצעי זיהוי ייחודיים לכל משתמש ומשתמש וקשה יותר לזייפם או לפרוץ אותם מאשר סיסמאות קלות, או טלפונים חסרי סיסמה.
הראשונה להשתמש בחיישני טביעת-אצבע הייתה חברת Apple. החברה חשפה את האייפון 5S עם סורק טביעות האצבע הראשון וכינתה אותו TouchID. במהרה יצאו חיישנים מתחרים למכשירים של יצרנים מתחרים רבים. בשנת 2019 המתחרה הגדולה סמסונג הייתה הראשונה להשתמש בחיישן אצבע תלת מימד שמוטמע על המסך עצמו.
החיישן בטלפונים החכמים מאפשר להשתמש בטביעת האצבע כדי לבטל את נעילת הטלפון החכם. במכשירים שונים הוא יכול לשמש גם כדי לאשר רכישות בכסף או לפתוח אפליקציות שנבחרו לפתיחה אישית בלעדית של המשתמש.
עם זאת, האקרים כבר הראו שהעתק פיזי של טביעת האצבע יכול לשמש לביטול נעילת הטלפון. הדבר הופך את נעילת הטלפון באמצעות טביעת אצבע לפחות חזקה מסיסמאות חזקות. יש לכך פתרונות שמצאו יצרני סמארטפונים מסוימים. אחרים פחות הצליחו וחלקם עברו לטכנולוגיות אחרות, כמו זיהוי פנים באמצעות המצלמה הקדמית (מצלמת בסלפי).
אבל איך פועל החיישן הביומטרי לטביעת אצבע?
אם מדובר על חיישן של טלפון חכם, ראשית יש ללמד את החיישן כיצד נראות טביעות אצבעותיו של המשתמש. עושים זאת על ידי הנחת האצבע על הכפתור עם החיישן, שוב ושוב ובזוויות וצידי האצבע השונים, עד שאנימציית טביעת האצבע שעל מסך הטלפון מתמלאת בצבע אדום. באייפון למשל, ניתן להוסיף עד 6 טביעות אצבעות לכניסה למכשיר.
אחרי שלמד את טביעת האצבע של בעל הטלפון, משתמש החיישן במידע שנשמר במכשיר ומשווה כל טביעת אצבע לתמונת טביעת האצבע שברשותו. אם טביעת האצבע זהה, המכשיר ייפתח. אם היא שונה - הוא יישאר נעול.
הנה חיישן טביעות אצבע של האייפון:
https://youtu.be/jaKS9zFOMDY
כך עובד החיישן הביומטרי לזיהוי טביעת האצבע:
https://youtu.be/CLdrbn8XYIw
חיישן טביעות האצבע של מכשיר סמארטפון Galaxy S5:
https://youtu.be/dKVdJ9U8sm4
וכך גורמים לחיישן זיהוי טביעת אצבע Touch ID של מכשירי אייפון לזהות אותך:
https://youtu.be/MXYTD8UJaJo
אילו אופניים אי אפשר לגנוב?
בעלי אופניים מכירים את השיטות למנוע גניבה שלהן. מאופניים מכוערות שאייש לא ירצה לגנוב ועד לאופניים קלות, שניתן לשאת בקלות הביתה או למשרד - הכל כבר נוסה ומאד לא נוח. אבל אופניים שלא ניתנים לגניבה הוא פרוייקט שנכשל פעם אחר פעם.
"אופני יֶרקה" שפיתחו סטודנטים להנדסה מאוניברסיטה בצ'ילה, מציע אופניים עם שלדה מתפרקת, שהמסגרת שלהם משמשת כמנעול. כשרוצים לנעול את האופניים, מפרקים את מסגרת האופניים ומרכיבים אתה כמנעול, על עמוד או עץ. הגנב שיפרק או ישבור את המסגרת כדי לגנוב אותם, יגלה שהאופניים לא שימושיות יותר.
חוץ מנעילה בעזרת מפתח, בכוונת המפתחים לייצר אופניים כאלה עם מנעול קוד ובנעילה ופתיחה מאפליקציה בסמארטפון של הבעלים.
הנה אופני "יֶרקה" שאין טעם לגנוב:
http://youtu.be/22PzvXpOhT0
כך משתמשים בהם:
https://youtu.be/1pWYu8t5o4o
הנה הסיפור מפי אחד ממפתחי אופני ירקה:
https://youtu.be/7A4eOsAyQcw
איך פועל מכשיר שיקוף?
בשדות התעופה ובתחנות רכבת רבים בעולם המערבי ניתן למצוא מכשירי שיקוף (Luggage Scanner) שמראים את תוכן התיקים והמזוודות של הנוסעים. מכשירים אלו הם גלאי אבטחה מתקדמים, המופעלים כדי למנוע פיגועים במטוסים וברכבות, כמו גם בתחנות ובנמלי תעופה הומי-אדם.
מכשיר השיקוף הומצא בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, כשמכה של חטיפות מטוסים הכריחה את אנשי הביטחון למצוא דרך מהירה ויעילה לבדוק מה הנוסעים מנסים להעלות איתם למטוסים.
מכשירי השיקוף המודרניים שוכללו עוד יותר לאחר הפיגועים הנוראים של ה-9/11. הם דיגיטליים ומזהים בזמן אמת את תכולת המזוודות והתיקים. חלקם כה מתקדמים עד שפורסם לא פעם שהם חושפים גם את גופם של הנבדקים מתחת לבגדיהם, ביחד עם זיהוי כלי הנשק שהם עלולים לשאת עימם.
אבל איך עובד מכשיר השיקוף של שדות התעופה? - כמו מכשיר הרנטגן בבית החולים, גם המכשיר הזה יורה קרני רנטגן על המזוודות והחפצים שלכם, שמוכנסים לתוכו. בצדו השני מותקנים בו חיישנים מיוחדים, הקולטים את קרני הרנטגן הללו ומעבירים את המידע שנאסף בהם למחשב.
המחשב מתרגם את תכולת המזוודות והחפצים לתמונה צבעונית של ממש. כל סוג של חומר מקבל צבע משלו. כך זוכים חומרים אורגניים, כמו בגדים ומזון, להופיע בדרך כלל על המסך בכתום. פלסטיק וזכוכית מופיעים לרוב בכחול או ירוק ומתכת לרוב תופיע בשחור.
באופן זה יכול הבודק לראות על המסך את תכולת כל התיק שלכם, מבלי לפתוח אותו. ואגב, הצבעים שעל המסך, של סוגי החומרים שבתיק, יכולים אולי להשתנות מיצרן ליצרן, אבל העיקרון יישאר דומה.
המערכות החדישות אפילו יותר מתקדמות - יש להן תוכנה שיודעת לזהות אוטומטית דברים חשודים, אפשר להגדיל את התמונה כדי לראות פרטים קטנים, וכמו במשחק מחשב, ניתן אפילו לראות את החפץ מכמה זוויות שונות.
ומה עם הקרינה של מכשירי השיקוף? אז התשובה הקצרה היא שאין מה לדאוג. המכשירים הללו בטוחים לחלוטין. רמת הקרינה שלהם היא כ-1/10,000 מזו של צילום רנטגן רפואי, עשירית האלפית קרינה מזו של הרנטגן בבית החולים. זו קרינה כה חלשה שאפילו סרטי הצילום בתיק לא ייפגעו. מיגון מיוחד מסביב למכשיר נועד להוסיף לבטיחותו ובדיקות בטיחות מתבצעות בו בקביעות.
גם הבודקים שמפעילים את המכשירים הללו הם מומחים שעברו הכשרה מיוחדת. עליהם לדעת בדיוק איך נראים סוגים ומינים שונים של חפצים על המסך ולזהות תוך שניות דברים חשודים. מדובר העבודה שמחייבת ריכוז רב ותשומת לב לפרטים.
מן הסתם, הדורות הבאים של מכשירי השיקוף (אולי הנוכחיים בזמן קריאת הערך) יהיו מצוידים גם ביכולות AI שיסייעו וייתנו התראה נוספת, לצורך איתור של חפצים חשודים כאלה.
הנה מכשירי השיקוף המודרניים:
https://youtu.be/WeqUjlhRvoE
מכשיר השיקוף מקרוב:
http://youtu.be/N47S-T4Xfh0
ומכשירי השיקוף שמשתפרים כל הזמן:
https://youtu.be/nyG8XAmtYeQ
למה לשלם כדי שיפרצו לאתר שלך?
מהו קרברוס, הכלב התלת ראשי מהמיתולוגיה?
קרברוס (Cerberus), המוכר בכתיבה גם כסרברוס או צרברוס, היה שמה של מפלצת אגדית שבמיתולוגיה היוונית שמרה על השאול.
הקרברוס היה כלב מפלצתי וגדול במיוחד, בעל שלושה ראשים וזנב דרקון והיה אחראי על שמירת שערי השאול. תפקידו העיקרי הוא לא למנוע כניסה אל השאול אלא למנוע מהמתים לחזור לעולם החיים.
בנוסף לשומר שער ממלכתו היה סרברוס כלב הציד של אל השאול היווני האדס, בנם של טיפון ואכידנה.
לפי הסיודוס היו לקרברוס 50 עד 100 ראשים. במקומות אחרים הוא תואר כמי שזנבו הוא נחש, ביחד עם עוד המון ראשי נחשים שיש לו על גבו. מכל מקום, בזנב הנחש שלו הוא נוהג לכשכש בידידות כלפי הבאים להאדס או אל השאול. את מי שרוצה לצאת משם, לעומת זאת, הוא בולע.
#קרברוס בתרבות
במיתולוגיות שמור לקרברוס מקום חשוב. מעטים הם הגיבורים שהצליחו לפי המיתולוגיה היוונית להביס את הקרברוס או לחמוק ממנו. כולם נדרשו להברקה כדי לחמוק ממנו. אורפאוס הצליח להרדים אותו בנגינתו המופלאה, הרקולס הצליח לפתות אותו היוגה מתוקה ולקבל את רשותו של האדס אדונו. איניאס במיתולוגיה הרומית עובר אותו כשהפתיון הוא עוגה מורעלת. פסיכה מצליחה לעבור את קרברוס על ידי מתן עוגה בה מוטמן סם שינה.
הסופר האיטלקי דנטה מציב את קרברוס ב"קומדיה האלוהית" לשמור בתופת הגיהנום על מי שחטאו בחטא הגרגרנות, חטא שבנצרות דינו מוות.
עד ימינו מושאל המושג קרברוס לתיאור של שומר קפדן, נאמן ואכזרי.
הנה הכלב בעל 3 הראשים קרברוס:
https://youtu.be/nAAnJCI76ak
משחק מחשב - דוויל קינג נלחם בקרברוס שומר השאול:
https://youtu.be/jIGP5G61KwU
וחידת האדס והסרברוס מאבטח השאול (מתורגם):
https://youtu.be/tbkiYideS-4
איך תורמים ההמונים למטרות נשגבות מבלי לדעת?
מהו מנעול מספרים ואיך הוא פועל?
מנעול המספרים, מנעול קוד, או בשמו המדויק מנעול קומבינציה (Combination Lock), הוא מנעול שבמקום מפתח יש בו נעילה המבוססת על קוד של מספרים או אותיות. רק כשמזינים למנעול את רצף המספרים הנכון, הוא ייפתח.
בדרך כלל מנעולי קומבינציה הם מנעולים קטנים ותלויים, עגולים או מרובעים, המשמשים לנעילת חפצים שונים, כמו אופניים, תיקים וארונות.
יש כמה סוגים של מנעולי קומבינציה. במנעול המספרים הקלאסי יש חוגה מסתובבת של מספר דיסקים עם ספרות. בכל דיסק כזה יש ספרות, מ-0 עד 9.
הדיסקים הללו הם הרכיבים שנועלים או פותחים את הנעילה. סיבוב הדיסקים לקוד הפתיחה הנכון הוא שיפתח את המנעול.
#איך נפתח מנעול המספרים?
במנעול קומבינציה קלאסי אין מפתח. רק ידיעת הקוד שלו (קומבינציית המספרים) היא שמאפשרת את פתיחתו. החוכמה היא המערכת הפנימית שלו שבנויה כך:
בתוך מנעול קומבינציה ישנן מספר טבעות פנימיות, במספר זהה לספרות הקוד של המנעול. הטבעות הללו עוטפות זיזים קטנים, הבולטים מצידו הפנימי והארוך של אנקול או מוט קטן. על כל טבעת יש שקע אחד, שנועד להתייצב מול אחד מהזיזים שעל המוט.
כל אחת מאותן טבעות פנימיות עטופה בטבעת נוספת - טבעת מספרים שאנו רואים בצדו החיצוני של המנעול ויכולים לסובב כדי לבחור את הספרה הנכונה.
ממש כמו במנעול עם מפתח שעליו זיזים קטנים - פתיחת מנעול הקומבינציה תתאפשר רק כשכל השקעים יתיישרו אל מול כל הזיזים, בעת שאנו מסובבים לקוד הנכון את סדרת הטבעות החיצוניות הללו.
מה שיאפשר את יישור השקעים מול הזיזים הללו הוא סיבוב טבעות המספרים לקומבינציה הנכונה, כלומר לאותו קוד נכון של פתיחת המנעול. הקוד הזה הוא שימקם נכון את סדרת הטבעות החיצוניות, מול הטבעות הפנימיות ויפתח את המנעול.
כשהמנעול הסגור נפתח הוא יאפשר את השחלת המנעול החוצה ופתיחת החפץ או הדלת הסגורים.
כך פועל המנעול (מתורגם):
https://youtu.be/sftkP4CjjZs
כך מקודדים את המנעול (עברית):
https://youtu.be/iPF37OHoBRU
איך זינקה תוכנת זום בחסות וירוס הקורונה?
התפשטות מגפת הקורונה (Coronaviruses) הובילה לשיאים של שימוש בכלים שאפשרו עבודה מהבית. מבין התוכנות הללו בלטה מהרגע הראשון תוכנה קטנה וכמעט אלמונית, ודאי בציבור הרחב.
Zoom היא תוכנה שאפשרה במקור לקיים ועידות וישיבות וידאו בעולם העסקי, בעזרת מחשב אישי או סטמארטפון.
התוכנה פותחה על ידי חברת Zoom Video Communications האמריקאית, שייסד המהנדס אריק יואן ב-2011. במהלך השנים התחברה החברה עם חברות שפיתחו טכנולוגיות מובילות לשיחות ועידה וכנסים וירטואליים ויצרה מוצר בשל, שכמו המתין לפריצה העולמית שלו.
תוכנת Zoom הופצה במודל עסקי שנקרא Freemium - שילוב של שירות פרימיום בתשלום, עם גרסה חינמית חזקה למדי, שאפשרה הפצה מהירה, מפה לאוזן. הגרסה החינמית מאפשרת שימוש חינמי, מוגבל בזמן ובמספר המשתתפים, בעוד שבגרסה המסחרית בתשלום מוסרות המגבלות הללו.
בנוסף לחינמיות של גרסת הבסיס, האפשרות להשתמש בה בצורה קלה יחסית ועל בסיס חומרה זמינה הפכה את תוכנת הזום לפופולרית מאוד. במיוחד בלא הדבר בעולם האקדמי והחינוכי, באפשרות לנהל הרצאות ושיעורים, כשכל המשתתפים מחוברים מבתיהם.
במהלך הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על העולם בזמן מגפת הקורונה, הפכה זום ללהיט ענק - גם בתחום העסקי, אך גם בעולמות החינוך, האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה והחברה ואפילו במפגשים משפחתיים רבי משתתפים, שהוגבלו משמעותית בשל הצורך להסתגרות של המבוגרים ומי שנמנים על קבוצות הסיכון בביתם.
אותו "קוביד 19" (Covid 19) מפורסם הפך את זום למוצר התקשורת הצומח ביותר של עידן הקורונה. החברה הראתה בשלות ותגובה מהירה במאי 2020, כשבמהלך הזינוק בקורונה התגלו בתוכנה בעיות אבטחה. חברת זום הגיבה במהירות ורכשה את הסטארטאפ Keybase, שפיתח פתרונות הצפנה חדשניים ומתאימים לסגירת חורי האבטחה הללו.
כך החלו ללמד אותנו על הפעלת הזום בתחילת המגפה (עברית):
https://youtu.be/UyMqwvC75zQ
למדנו להוסיף רקע וירטואלי (עברית):
https://youtu.be/AXLz7Jh25UM
חברת זום מיהרה להציע את הזום פון - טלפון וידאו כמו שדיברו עליו תמיד:
https://youtu.be/xZfCxpVwT6A
לחברות היא מציעה חדרי זום משוכללים:
https://youtu.be/bQ_75A9P9sk
לשיחות בינלאומיות - תרגום סימולטני:
https://youtu.be/nldGntmE7mQ
וממשרד החיוך והיצירתיות, מהנדס שמצא פתרון מבריק לסיום שיחות הזום שנוטה תמיד להיות מביך במקצת:
https://youtu.be/DFDaKO9ClOg
גם אם יש ניסיונות להרחיב את המושג לבעלי ידע רב בשפות תכנות או למבינים במחשוב משוכלל ודרך פעולתו, הָאקֶרים (Hackers), בעברית "פַּצְחָנים", הם לפני הכל מי שיודעים ופורצים באמצעות מחשבים לאתרים ושרתים מוגנים ברשתות תקשורת כמו האינטרנט ומקבילותיו או ברשתות מקומיות, של ארגונים, מוסדות ממשלה וכדומה.
התיאור הרומנטי של ההאקר הוא תיאור של איש מחשבים מיומן, סקרן ויצירתי בפתרונות הפריצה שהוא מייצר. הוא מסוגל למצוא פתרונות לבעיות מורכבות, לא פעם תוך שיתוף פעולה עם האקרים אחרים ועמיתים למקצוע.
אבל למעשה יש שני סוגים ביניהם. כי בין ההאקרים יש "כובעים שחורים" שבוחרים בדרך הפשע ו"כובעים לבנים", שמסייעים להגן על אנשים תמימים כנגדם.
הראשונים ובעלי הכוונות הרעות נקראים גם קראקֶרים. הם פורצים בכוונת זדון. גם להם יש את הידע שיש להאקר אבל הם עושים בו שימוש לצורכי פגיעה וחבלה ברשתות מחשבים, במערכות מחשב, נתונים, תקשורת וכדומה.
את ההבדלים בין הטובים והרעים, ההאקרים והקראקרים אפשר למצות בכלל פשוט: האקרים בונים וקראקרים הורסים. לראשון השפעה ופעולה חיובית ואצל השני - שלילית.
#ממה מתפרנסים האקרים?
בעוד קראקֶרים פורצים לאתרים, מחשבים ורשתות בכוונת לגזול, לשדוד, להדביק בווירוסים ולהרוס, ההאקרים ישאפו בדרך כלל דווקא לתקן, לסייע, להעביר מסרים חברתיים צודקים ולהתפרנס ביושר.
האקרים אמיתיים לא ישתמשו בכשרונם באופן מרושע או לא חוקי. רבים מהם מתפרנסים כיום מיכולותיהם המרשימות, גם ללא מעבר על החוק. למשל בסיוע לאבטחה של אלו שהקראקרים ינסו לשדוד ולגזול.
זה עובד כך: חברות עסקיות מפרסמות בקהילות של האקרים ומאתגרות אותם במציאת פרצות הקיימות במערך האבטחה של מערכות המחשב שלהן או באגים לא צפויים באתרים ובמוצרים שלהן.
ההאקרים מקבלים מהן פרסים דווקא על הצלחותיהם לפרוץ, לפצח את הקודים וההצפנות או "לסדר" את המערכות של החברה. בתמורה מקבלים מומחי החברה דו"חות מה האקרים המומחים ומעודכנים על פרצות, הצפנות חלשות או באגים שיש לתקן.
#מקור המושג האקר
המילה "האקינג" באה במקור מרקע שכלל לא קשור לטכנולוגיה, אלא מ...אפריקה. כן כן - ביבשת השחורה השתמשו בני שבטים מקומיים ב"הקא", סכין או משור פשוטים, ששימשו אותם כדי לפרוץ נתיב הליכה בתוך הצמחיה העבותה שבג'ונגלים.
לא מעט ענפים נשברו מאז בג'ונגלים ולא מעט קרקטרים ופיקסלים זרמו מאז בנהרות הדיגיטליים שבאינטרנט. איכשהו ובאופן מדהים אותה סכין שפרצה את מחסום הצמחיה הפכה לאחד המקצועות הנחשקים, מעוררי הקנאה ואפילו הסקסיים של המאה ה-21.
הנה הסבר על עולם ההאקינג וההאקרים:
http://youtu.be/vhRScF7uwMA
קבלו כמה מההאקרים הידועים בהיסטוריה:
https://youtu.be/_df3xj6wVrM
וכמו סין, כמעט כל מדינה היום מפעילה יחידות סייבר שמורכבות מפצחנים כאלה (עברית):
https://youtu.be/74hxRprBgXI?t=41s
חיישן ביומטרי לזיהוי טביעת האצבע (Fingerprint sensor) הוא רק אחת מהטכנולוגיות בתחום של טכנולוגיות הזיהוי הביומטרי. טכנולוגיות אלה הפכו מאד נפוצות בשנים האחרונות באבטחה וזיהוי, בתחומים שונים.
החל מבקרות כניסה למתחמים פיזיים ולמכשירים שונים כמו מחשבים וטלפונים חכמים ועד לזיהוי אישי בשעוני נוכחות שנהוגים במקומות עבודה - זיהוי טביעת האצבע באמצעות חיישן הוכיחה את עצמה כיעילה ושימושית מאד.
בטלפונים ניידים מותקנים כיום לא מעט חיישנים כאלה. חיישנים סורקי טביעות-אצבע משמשים כאמצעי זיהוי ייחודיים לכל משתמש ומשתמש וקשה יותר לזייפם או לפרוץ אותם מאשר סיסמאות קלות, או טלפונים חסרי סיסמה.
הראשונה להשתמש בחיישני טביעת-אצבע הייתה חברת Apple. החברה חשפה את האייפון 5S עם סורק טביעות האצבע הראשון וכינתה אותו TouchID. במהרה יצאו חיישנים מתחרים למכשירים של יצרנים מתחרים רבים. בשנת 2019 המתחרה הגדולה סמסונג הייתה הראשונה להשתמש בחיישן אצבע תלת מימד שמוטמע על המסך עצמו.
החיישן בטלפונים החכמים מאפשר להשתמש בטביעת האצבע כדי לבטל את נעילת הטלפון החכם. במכשירים שונים הוא יכול לשמש גם כדי לאשר רכישות בכסף או לפתוח אפליקציות שנבחרו לפתיחה אישית בלעדית של המשתמש.
עם זאת, האקרים כבר הראו שהעתק פיזי של טביעת האצבע יכול לשמש לביטול נעילת הטלפון. הדבר הופך את נעילת הטלפון באמצעות טביעת אצבע לפחות חזקה מסיסמאות חזקות. יש לכך פתרונות שמצאו יצרני סמארטפונים מסוימים. אחרים פחות הצליחו וחלקם עברו לטכנולוגיות אחרות, כמו זיהוי פנים באמצעות המצלמה הקדמית (מצלמת בסלפי).
אבל איך פועל החיישן הביומטרי לטביעת אצבע?
אם מדובר על חיישן של טלפון חכם, ראשית יש ללמד את החיישן כיצד נראות טביעות אצבעותיו של המשתמש. עושים זאת על ידי הנחת האצבע על הכפתור עם החיישן, שוב ושוב ובזוויות וצידי האצבע השונים, עד שאנימציית טביעת האצבע שעל מסך הטלפון מתמלאת בצבע אדום. באייפון למשל, ניתן להוסיף עד 6 טביעות אצבעות לכניסה למכשיר.
אחרי שלמד את טביעת האצבע של בעל הטלפון, משתמש החיישן במידע שנשמר במכשיר ומשווה כל טביעת אצבע לתמונת טביעת האצבע שברשותו. אם טביעת האצבע זהה, המכשיר ייפתח. אם היא שונה - הוא יישאר נעול.
הנה חיישן טביעות אצבע של האייפון:
https://youtu.be/jaKS9zFOMDY
כך עובד החיישן הביומטרי לזיהוי טביעת האצבע:
https://youtu.be/CLdrbn8XYIw
חיישן טביעות האצבע של מכשיר סמארטפון Galaxy S5:
https://youtu.be/dKVdJ9U8sm4
וכך גורמים לחיישן זיהוי טביעת אצבע Touch ID של מכשירי אייפון לזהות אותך:
https://youtu.be/MXYTD8UJaJo
בעלי אופניים מכירים את השיטות למנוע גניבה שלהן. מאופניים מכוערות שאייש לא ירצה לגנוב ועד לאופניים קלות, שניתן לשאת בקלות הביתה או למשרד - הכל כבר נוסה ומאד לא נוח. אבל אופניים שלא ניתנים לגניבה הוא פרוייקט שנכשל פעם אחר פעם.
"אופני יֶרקה" שפיתחו סטודנטים להנדסה מאוניברסיטה בצ'ילה, מציע אופניים עם שלדה מתפרקת, שהמסגרת שלהם משמשת כמנעול. כשרוצים לנעול את האופניים, מפרקים את מסגרת האופניים ומרכיבים אתה כמנעול, על עמוד או עץ. הגנב שיפרק או ישבור את המסגרת כדי לגנוב אותם, יגלה שהאופניים לא שימושיות יותר.
חוץ מנעילה בעזרת מפתח, בכוונת המפתחים לייצר אופניים כאלה עם מנעול קוד ובנעילה ופתיחה מאפליקציה בסמארטפון של הבעלים.
הנה אופני "יֶרקה" שאין טעם לגנוב:
http://youtu.be/22PzvXpOhT0
כך משתמשים בהם:
https://youtu.be/1pWYu8t5o4o
הנה הסיפור מפי אחד ממפתחי אופני ירקה:
https://youtu.be/7A4eOsAyQcw
בשדות התעופה ובתחנות רכבת רבים בעולם המערבי ניתן למצוא מכשירי שיקוף (Luggage Scanner) שמראים את תוכן התיקים והמזוודות של הנוסעים. מכשירים אלו הם גלאי אבטחה מתקדמים, המופעלים כדי למנוע פיגועים במטוסים וברכבות, כמו גם בתחנות ובנמלי תעופה הומי-אדם.
מכשיר השיקוף הומצא בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, כשמכה של חטיפות מטוסים הכריחה את אנשי הביטחון למצוא דרך מהירה ויעילה לבדוק מה הנוסעים מנסים להעלות איתם למטוסים.
מכשירי השיקוף המודרניים שוכללו עוד יותר לאחר הפיגועים הנוראים של ה-9/11. הם דיגיטליים ומזהים בזמן אמת את תכולת המזוודות והתיקים. חלקם כה מתקדמים עד שפורסם לא פעם שהם חושפים גם את גופם של הנבדקים מתחת לבגדיהם, ביחד עם זיהוי כלי הנשק שהם עלולים לשאת עימם.
אבל איך עובד מכשיר השיקוף של שדות התעופה? - כמו מכשיר הרנטגן בבית החולים, גם המכשיר הזה יורה קרני רנטגן על המזוודות והחפצים שלכם, שמוכנסים לתוכו. בצדו השני מותקנים בו חיישנים מיוחדים, הקולטים את קרני הרנטגן הללו ומעבירים את המידע שנאסף בהם למחשב.
המחשב מתרגם את תכולת המזוודות והחפצים לתמונה צבעונית של ממש. כל סוג של חומר מקבל צבע משלו. כך זוכים חומרים אורגניים, כמו בגדים ומזון, להופיע בדרך כלל על המסך בכתום. פלסטיק וזכוכית מופיעים לרוב בכחול או ירוק ומתכת לרוב תופיע בשחור.
באופן זה יכול הבודק לראות על המסך את תכולת כל התיק שלכם, מבלי לפתוח אותו. ואגב, הצבעים שעל המסך, של סוגי החומרים שבתיק, יכולים אולי להשתנות מיצרן ליצרן, אבל העיקרון יישאר דומה.
המערכות החדישות אפילו יותר מתקדמות - יש להן תוכנה שיודעת לזהות אוטומטית דברים חשודים, אפשר להגדיל את התמונה כדי לראות פרטים קטנים, וכמו במשחק מחשב, ניתן אפילו לראות את החפץ מכמה זוויות שונות.
ומה עם הקרינה של מכשירי השיקוף? אז התשובה הקצרה היא שאין מה לדאוג. המכשירים הללו בטוחים לחלוטין. רמת הקרינה שלהם היא כ-1/10,000 מזו של צילום רנטגן רפואי, עשירית האלפית קרינה מזו של הרנטגן בבית החולים. זו קרינה כה חלשה שאפילו סרטי הצילום בתיק לא ייפגעו. מיגון מיוחד מסביב למכשיר נועד להוסיף לבטיחותו ובדיקות בטיחות מתבצעות בו בקביעות.
גם הבודקים שמפעילים את המכשירים הללו הם מומחים שעברו הכשרה מיוחדת. עליהם לדעת בדיוק איך נראים סוגים ומינים שונים של חפצים על המסך ולזהות תוך שניות דברים חשודים. מדובר העבודה שמחייבת ריכוז רב ותשומת לב לפרטים.
מן הסתם, הדורות הבאים של מכשירי השיקוף (אולי הנוכחיים בזמן קריאת הערך) יהיו מצוידים גם ביכולות AI שיסייעו וייתנו התראה נוספת, לצורך איתור של חפצים חשודים כאלה.
הנה מכשירי השיקוף המודרניים:
https://youtu.be/WeqUjlhRvoE
מכשיר השיקוף מקרוב:
http://youtu.be/N47S-T4Xfh0
ומכשירי השיקוף שמשתפרים כל הזמן:
https://youtu.be/nyG8XAmtYeQ
אבטחה
למה חברות אינטרנט מוכנות לשלם למי שפורץ אליהן?
מהן תכניות הבאג באונטיז?
חברות אינטרנט גדולות מציבות פרסים גדולים למי שיצליח לפרוץ לאתריהן. תכניות אלה מכונות "באג באונטי" או "מטמון באגים".
הן נשמעות ודאי הזויות או לפחות מוזרות. בעולם האמיתי איש לא ישלם כדי שיפרצו לו לעסק, אבל האינטרנט היא זירה שבה אדם מיומן יכול לפרוץ לאתר שנמצא בקצה השני של העולם ולעשות בו כרצונו.
חברות שמחזיקות אתרים כאלו יודעות מה גדול הוא הנזק הכלכלי שכרוך בפריצה שכזו ולכן הן דורשות מהפורצים, קודם שיקבלו את הפרס, לגלות בדיוק כיצד הצליחו לפרוץ את חומות האבטחה ששומרות על האתר או הרשת של החברה. סגירת פרצת האבטחה שחשפו אותם ההאקרים שווה הרבה כסף!
בנוסף ליכולת לתקן את הפרצה שגילה ההאקר הפורץ, לא פעם מגלות חברות הטכנולוגיה חשיבה מקורית ואף גאונות בפעולותיו של הפורץ ומצרפות אותו לעובדיהן. פורצי המחשב הללו הופכים פעמים רבות לאנשי האבטחה הממוחשבת הטובים ביותר. הם הרי יודעים את כל הטריקים הכי טובים..
היתרונות שבשימוש בהאקרים חיצוניים כדי לפרוץ לחברה הם בעיקר בכך שאנשים כאלה משוחררים מכל מיני תבניות חשיבה שנהוגות בחברה, מעצלנות בסיסית או מפוליטיקה פנימית של הארגון. הם ניגשים במלוא הרצינות לנושא, מתייחסים לזה כאתגר שכלי ותוקפים בתוקפנות הראויה, מבלי לרחם על איש. הם כאן גם בשביל הפרס, אבל לא רק בשבילו.
ואולי משום כך אנשי מקצוע מכנים את ההאקרים הטובים הללו (שהרי בין ההאקרים יש גם פושעים ועבריינים) "המערכת החיסונית של עידן המידע".
הנה הסבר על הבאג באונטי:
http://youtu.be/jN1pRBdtVys
סיפורו של ההאקר comex שפרץ את האייפון והוזמן לעבוד באפל ובגוגל:
http://youtu.be/TiAqAXs2YtY
ההאקר geohot שפרץ גם את אייפון וגם את פלייסטיישן והצטרף לגוגל:
http://youtu.be/Yer0yCv7C-A
והרצאת טד שמדגימה כמה ההאקרים תורמים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/erCAp_Bd0AQ?long=yes
מהן תכניות הבאג באונטיז?
חברות אינטרנט גדולות מציבות פרסים גדולים למי שיצליח לפרוץ לאתריהן. תכניות אלה מכונות "באג באונטי" או "מטמון באגים".
הן נשמעות ודאי הזויות או לפחות מוזרות. בעולם האמיתי איש לא ישלם כדי שיפרצו לו לעסק, אבל האינטרנט היא זירה שבה אדם מיומן יכול לפרוץ לאתר שנמצא בקצה השני של העולם ולעשות בו כרצונו.
חברות שמחזיקות אתרים כאלו יודעות מה גדול הוא הנזק הכלכלי שכרוך בפריצה שכזו ולכן הן דורשות מהפורצים, קודם שיקבלו את הפרס, לגלות בדיוק כיצד הצליחו לפרוץ את חומות האבטחה ששומרות על האתר או הרשת של החברה. סגירת פרצת האבטחה שחשפו אותם ההאקרים שווה הרבה כסף!
בנוסף ליכולת לתקן את הפרצה שגילה ההאקר הפורץ, לא פעם מגלות חברות הטכנולוגיה חשיבה מקורית ואף גאונות בפעולותיו של הפורץ ומצרפות אותו לעובדיהן. פורצי המחשב הללו הופכים פעמים רבות לאנשי האבטחה הממוחשבת הטובים ביותר. הם הרי יודעים את כל הטריקים הכי טובים..
היתרונות שבשימוש בהאקרים חיצוניים כדי לפרוץ לחברה הם בעיקר בכך שאנשים כאלה משוחררים מכל מיני תבניות חשיבה שנהוגות בחברה, מעצלנות בסיסית או מפוליטיקה פנימית של הארגון. הם ניגשים במלוא הרצינות לנושא, מתייחסים לזה כאתגר שכלי ותוקפים בתוקפנות הראויה, מבלי לרחם על איש. הם כאן גם בשביל הפרס, אבל לא רק בשבילו.
ואולי משום כך אנשי מקצוע מכנים את ההאקרים הטובים הללו (שהרי בין ההאקרים יש גם פושעים ועבריינים) "המערכת החיסונית של עידן המידע".
הנה הסבר על הבאג באונטי:
http://youtu.be/jN1pRBdtVys
סיפורו של ההאקר comex שפרץ את האייפון והוזמן לעבוד באפל ובגוגל:
http://youtu.be/TiAqAXs2YtY
ההאקר geohot שפרץ גם את אייפון וגם את פלייסטיישן והצטרף לגוגל:
http://youtu.be/Yer0yCv7C-A
והרצאת טד שמדגימה כמה ההאקרים תורמים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/erCAp_Bd0AQ?long=yes
קרברוס (Cerberus), המוכר בכתיבה גם כסרברוס או צרברוס, היה שמה של מפלצת אגדית שבמיתולוגיה היוונית שמרה על השאול.
הקרברוס היה כלב מפלצתי וגדול במיוחד, בעל שלושה ראשים וזנב דרקון והיה אחראי על שמירת שערי השאול. תפקידו העיקרי הוא לא למנוע כניסה אל השאול אלא למנוע מהמתים לחזור לעולם החיים.
בנוסף לשומר שער ממלכתו היה סרברוס כלב הציד של אל השאול היווני האדס, בנם של טיפון ואכידנה.
לפי הסיודוס היו לקרברוס 50 עד 100 ראשים. במקומות אחרים הוא תואר כמי שזנבו הוא נחש, ביחד עם עוד המון ראשי נחשים שיש לו על גבו. מכל מקום, בזנב הנחש שלו הוא נוהג לכשכש בידידות כלפי הבאים להאדס או אל השאול. את מי שרוצה לצאת משם, לעומת זאת, הוא בולע.
#קרברוס בתרבות
במיתולוגיות שמור לקרברוס מקום חשוב. מעטים הם הגיבורים שהצליחו לפי המיתולוגיה היוונית להביס את הקרברוס או לחמוק ממנו. כולם נדרשו להברקה כדי לחמוק ממנו. אורפאוס הצליח להרדים אותו בנגינתו המופלאה, הרקולס הצליח לפתות אותו היוגה מתוקה ולקבל את רשותו של האדס אדונו. איניאס במיתולוגיה הרומית עובר אותו כשהפתיון הוא עוגה מורעלת. פסיכה מצליחה לעבור את קרברוס על ידי מתן עוגה בה מוטמן סם שינה.
הסופר האיטלקי דנטה מציב את קרברוס ב"קומדיה האלוהית" לשמור בתופת הגיהנום על מי שחטאו בחטא הגרגרנות, חטא שבנצרות דינו מוות.
עד ימינו מושאל המושג קרברוס לתיאור של שומר קפדן, נאמן ואכזרי.
הנה הכלב בעל 3 הראשים קרברוס:
https://youtu.be/nAAnJCI76ak
משחק מחשב - דוויל קינג נלחם בקרברוס שומר השאול:
https://youtu.be/jIGP5G61KwU
וחידת האדס והסרברוס מאבטח השאול (מתורגם):
https://youtu.be/tbkiYideS-4
איך תורמת מערכת רקאפצ'ה לאנושות?
מהי מערכת רקאפצ'ה?
מערכת reCAPTCHA היא תוכנה שמעלה אל הרשת, בשיטת הקאפצ'ה, מילים שתוכנות סריקה לא הצליחו לפענח, מסריקות של ספרים דיגיטליים, עיתונים ומסמכים היסטוריים. מילים אלה מוצגות בהרשמה לאתרים ובפניות שונות לאתרי אינטרנט והמשתמשים. הייחוד של רה-קאפצ'ה על קאפצ'ה הוא שבמקום לרשום מה מוצג בתמונה של אותיות סתמיות שעוותו על ידי מחשב, כותבים ברקאפצ'ה מה כתוב במילים הלא ברורות של חומרים שחשוב לסרוק בשביל התרבות האנושית.
במערכת הרה-קאפצ'ה הצליחו להשיג מפתחי הטכנולוגיה מאוניברסיטת קרנגי-מלון האמריקאית (שהם גם מי שפיתחו את קאפצ'ה המקורית) גם את קידום האנושות בסריקה נכונה של אוצר הידע העולמי לפורמט דיגיטלי וגם חסכו כסף רב, שהוקדש בעבר ליצירת אותן תמונות קאפצ'ה מעוותות למערכת. זוהי דוגמה מצוינת לשימוש ראוי בשיטת "חוכמת ההמונים" למען האנושות. אגב, משתי המילים שמופיעות לפניכם אחת ידועה להם ואחת לא. זו שידועה מסייעת לאמת שהעזרה שלכם תסייע לפרויקט.
לאחר שהחברה נמכרה לגוגל, החלו המפתחים להשתמש ברה-קאפצ'ה כדי להיעזר בגולשים לתרגום של מילים.
הנה סרטון בעברית על הקאפצ'ה וההתפתחות שלה בדמות הרה-קאפצ'ה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
והרצאה ארוכה שבה מסביר ממציא השיטות הללו על שיטת הרה-קאפצ'ה (מתורגם):
http://youtu.be/-Ht4qiDRZE8
מהי מערכת רקאפצ'ה?
מערכת reCAPTCHA היא תוכנה שמעלה אל הרשת, בשיטת הקאפצ'ה, מילים שתוכנות סריקה לא הצליחו לפענח, מסריקות של ספרים דיגיטליים, עיתונים ומסמכים היסטוריים. מילים אלה מוצגות בהרשמה לאתרים ובפניות שונות לאתרי אינטרנט והמשתמשים. הייחוד של רה-קאפצ'ה על קאפצ'ה הוא שבמקום לרשום מה מוצג בתמונה של אותיות סתמיות שעוותו על ידי מחשב, כותבים ברקאפצ'ה מה כתוב במילים הלא ברורות של חומרים שחשוב לסרוק בשביל התרבות האנושית.
במערכת הרה-קאפצ'ה הצליחו להשיג מפתחי הטכנולוגיה מאוניברסיטת קרנגי-מלון האמריקאית (שהם גם מי שפיתחו את קאפצ'ה המקורית) גם את קידום האנושות בסריקה נכונה של אוצר הידע העולמי לפורמט דיגיטלי וגם חסכו כסף רב, שהוקדש בעבר ליצירת אותן תמונות קאפצ'ה מעוותות למערכת. זוהי דוגמה מצוינת לשימוש ראוי בשיטת "חוכמת ההמונים" למען האנושות. אגב, משתי המילים שמופיעות לפניכם אחת ידועה להם ואחת לא. זו שידועה מסייעת לאמת שהעזרה שלכם תסייע לפרויקט.
לאחר שהחברה נמכרה לגוגל, החלו המפתחים להשתמש ברה-קאפצ'ה כדי להיעזר בגולשים לתרגום של מילים.
הנה סרטון בעברית על הקאפצ'ה וההתפתחות שלה בדמות הרה-קאפצ'ה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
והרצאה ארוכה שבה מסביר ממציא השיטות הללו על שיטת הרה-קאפצ'ה (מתורגם):
http://youtu.be/-Ht4qiDRZE8
מנעול המספרים, מנעול קוד, או בשמו המדויק מנעול קומבינציה (Combination Lock), הוא מנעול שבמקום מפתח יש בו נעילה המבוססת על קוד של מספרים או אותיות. רק כשמזינים למנעול את רצף המספרים הנכון, הוא ייפתח.
בדרך כלל מנעולי קומבינציה הם מנעולים קטנים ותלויים, עגולים או מרובעים, המשמשים לנעילת חפצים שונים, כמו אופניים, תיקים וארונות.
יש כמה סוגים של מנעולי קומבינציה. במנעול המספרים הקלאסי יש חוגה מסתובבת של מספר דיסקים עם ספרות. בכל דיסק כזה יש ספרות, מ-0 עד 9.
הדיסקים הללו הם הרכיבים שנועלים או פותחים את הנעילה. סיבוב הדיסקים לקוד הפתיחה הנכון הוא שיפתח את המנעול.
#איך נפתח מנעול המספרים?
במנעול קומבינציה קלאסי אין מפתח. רק ידיעת הקוד שלו (קומבינציית המספרים) היא שמאפשרת את פתיחתו. החוכמה היא המערכת הפנימית שלו שבנויה כך:
בתוך מנעול קומבינציה ישנן מספר טבעות פנימיות, במספר זהה לספרות הקוד של המנעול. הטבעות הללו עוטפות זיזים קטנים, הבולטים מצידו הפנימי והארוך של אנקול או מוט קטן. על כל טבעת יש שקע אחד, שנועד להתייצב מול אחד מהזיזים שעל המוט.
כל אחת מאותן טבעות פנימיות עטופה בטבעת נוספת - טבעת מספרים שאנו רואים בצדו החיצוני של המנעול ויכולים לסובב כדי לבחור את הספרה הנכונה.
ממש כמו במנעול עם מפתח שעליו זיזים קטנים - פתיחת מנעול הקומבינציה תתאפשר רק כשכל השקעים יתיישרו אל מול כל הזיזים, בעת שאנו מסובבים לקוד הנכון את סדרת הטבעות החיצוניות הללו.
מה שיאפשר את יישור השקעים מול הזיזים הללו הוא סיבוב טבעות המספרים לקומבינציה הנכונה, כלומר לאותו קוד נכון של פתיחת המנעול. הקוד הזה הוא שימקם נכון את סדרת הטבעות החיצוניות, מול הטבעות הפנימיות ויפתח את המנעול.
כשהמנעול הסגור נפתח הוא יאפשר את השחלת המנעול החוצה ופתיחת החפץ או הדלת הסגורים.
כך פועל המנעול (מתורגם):
https://youtu.be/sftkP4CjjZs
כך מקודדים את המנעול (עברית):
https://youtu.be/iPF37OHoBRU
התפשטות מגפת הקורונה (Coronaviruses) הובילה לשיאים של שימוש בכלים שאפשרו עבודה מהבית. מבין התוכנות הללו בלטה מהרגע הראשון תוכנה קטנה וכמעט אלמונית, ודאי בציבור הרחב.
Zoom היא תוכנה שאפשרה במקור לקיים ועידות וישיבות וידאו בעולם העסקי, בעזרת מחשב אישי או סטמארטפון.
התוכנה פותחה על ידי חברת Zoom Video Communications האמריקאית, שייסד המהנדס אריק יואן ב-2011. במהלך השנים התחברה החברה עם חברות שפיתחו טכנולוגיות מובילות לשיחות ועידה וכנסים וירטואליים ויצרה מוצר בשל, שכמו המתין לפריצה העולמית שלו.
תוכנת Zoom הופצה במודל עסקי שנקרא Freemium - שילוב של שירות פרימיום בתשלום, עם גרסה חינמית חזקה למדי, שאפשרה הפצה מהירה, מפה לאוזן. הגרסה החינמית מאפשרת שימוש חינמי, מוגבל בזמן ובמספר המשתתפים, בעוד שבגרסה המסחרית בתשלום מוסרות המגבלות הללו.
בנוסף לחינמיות של גרסת הבסיס, האפשרות להשתמש בה בצורה קלה יחסית ועל בסיס חומרה זמינה הפכה את תוכנת הזום לפופולרית מאוד. במיוחד בלא הדבר בעולם האקדמי והחינוכי, באפשרות לנהל הרצאות ושיעורים, כשכל המשתתפים מחוברים מבתיהם.
במהלך הסגרים והריחוק החברתי שנכפה על העולם בזמן מגפת הקורונה, הפכה זום ללהיט ענק - גם בתחום העסקי, אך גם בעולמות החינוך, האקדמיה, התרבות, הפוליטיקה והחברה ואפילו במפגשים משפחתיים רבי משתתפים, שהוגבלו משמעותית בשל הצורך להסתגרות של המבוגרים ומי שנמנים על קבוצות הסיכון בביתם.
אותו "קוביד 19" (Covid 19) מפורסם הפך את זום למוצר התקשורת הצומח ביותר של עידן הקורונה. החברה הראתה בשלות ותגובה מהירה במאי 2020, כשבמהלך הזינוק בקורונה התגלו בתוכנה בעיות אבטחה. חברת זום הגיבה במהירות ורכשה את הסטארטאפ Keybase, שפיתח פתרונות הצפנה חדשניים ומתאימים לסגירת חורי האבטחה הללו.
כך החלו ללמד אותנו על הפעלת הזום בתחילת המגפה (עברית):
https://youtu.be/UyMqwvC75zQ
למדנו להוסיף רקע וירטואלי (עברית):
https://youtu.be/AXLz7Jh25UM
חברת זום מיהרה להציע את הזום פון - טלפון וידאו כמו שדיברו עליו תמיד:
https://youtu.be/xZfCxpVwT6A
לחברות היא מציעה חדרי זום משוכללים:
https://youtu.be/bQ_75A9P9sk
לשיחות בינלאומיות - תרגום סימולטני:
https://youtu.be/nldGntmE7mQ
וממשרד החיוך והיצירתיות, מהנדס שמצא פתרון מבריק לסיום שיחות הזום שנוטה תמיד להיות מביך במקצת:
https://youtu.be/DFDaKO9ClOg
איך מטפסים על הרים בלי לפחד?
טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.
ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?
ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.
הנה מטפס הרים אלוף העולם וללא אצבעות (עברית):
https://youtu.be/CvMDjSpn6lI
מטפסת הרים נועזת:
http://youtu.be/cpvyIYseFYg
מטפס אמיץ במיוחד:
https://youtu.be/l_lZc7nATT4
איפה ישנים מטפסי הרים?
https://youtu.be/XvynyBcr2sc
כך מתאמנים על טיפוס הרים:
https://youtu.be/iTWPbSgKaWI
ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:
https://youtu.be/5P5akoQ_eNI
רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!
https://youtu.be/y1ubHrljbEE
ובואו לטפס על הרים:
http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes
טיפוס הרים (Climbing) היא אחת החוויות המפחידות שיש. הגבהים העצומים, הטיפוס הזהיר בין אבנים שכל אחת יכולה להתדרדר וליפול ואתם איתה, האוויר הדליל בגבהים, הקור, העייפות. הכל יכול מאד להפחיד.
ובכל זאת יש המוני מטפסים על הרים בעולם. איך הם לא פוחדים לעשות את זה?
ובכן, הסיפור של טיפוס הרים הוא עניין של כבלים וחבלים שמאבטחים את מטפסי ההרים, כך שאם חלילה הם נופלים, הם מוגנים מהתרסקות על הקרקע. החבלים מאבטחים אותם ואם לא התרשלו בקשירה שלהם, הם מוגנים.
הנה מטפס הרים אלוף העולם וללא אצבעות (עברית):
https://youtu.be/CvMDjSpn6lI
מטפסת הרים נועזת:
http://youtu.be/cpvyIYseFYg
מטפס אמיץ במיוחד:
https://youtu.be/l_lZc7nATT4
איפה ישנים מטפסי הרים?
https://youtu.be/XvynyBcr2sc
כך מתאמנים על טיפוס הרים:
https://youtu.be/iTWPbSgKaWI
ברוק רבוטו, המטפסת הצעירה והנועזת:
https://youtu.be/5P5akoQ_eNI
רגע של מנועים - טיפוס בלתי אפשרי ומטורף על הרים בבאגי - אל תנסו!
https://youtu.be/y1ubHrljbEE
ובואו לטפס על הרים:
http://youtu.be/7g2k0eEQUaM?qr=yes
למה נועד הקאפצ'ה?
מהי מערכת קאפצ'ה?
מערכת קאפצ'ה היא שיטה לאבטחה באינטרנט. רובנו פוגשים את הקאפצ'ה כשאנו נדרשים להקלדה של אותיות מעוותות בזמן ההרשמה לאתרי אינטרנט. היא נועדה למניעת דואר זבל, קניות ספסריות, פריצה לאתרי בנקים והצפה של מסרים ופניות חסרי משמעות למערכות האתרים. מאות מיליוני קאפצ'ות מופעלות ביום ברחבי העולם.
שיטת הקאפצ'ה נועדה לוודא שהשולח או המקליד הוא בן אדם ולא מערכת מחשב שנועדה לפרוץ או להשתמש באופן לא רצוי במערכות אינטרנטיות. בזכותה אנחנו מקבלים הרבה פחות דואר זבל ויכולים לוודא שאנו מתקשרים ברשת עם אנשים אמיתיים ולא תוכנות מחשב שמופעלות על ידי גורמים שרוצים להרע לנו.
הנהלות של אתרי אינטרנט נחשפות לא פעם לפורצי מחשב, האקרים, שמנסים להלביש תוכנות פריצה לאתרים או לתוכנות מקוונות. התוכנות הללו, בוטים בשפת אנשי הטכנולוגיה, מבצעות פעולות של התחזות לבני אדם, כדי ליצור משתמשים רבים בשירותי מייל, לנסות לפרוץ לאתרים סגורים ועוד. הקאפצ'ה מקשה על הרשמות כאלה. את הטקסט המעוות קשה יהיה לתוכנה לפענח ולעומת זאת בן-אדם יכול להבין. כשאנו מצליחים להקליד את מה שנראה בתמונה, אנו מוכיחים למערכת שאנו בני-אדם ולא בוטים המנסים להשתמש במערכת בצורה לא-אנושית.
במסגרת מה שנקרא "חוכמת ההמונים" משמשות מערכות כאלה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, כמו תרגום מילים לטובת מערכות תרגום מקוונות ופיענוח מילים מספרים ותעודות היסטוריות שבהם חלק מהמילים דהויות או קשות לקריאה. ראו באאוריקה בתגית "רה-קאפצ'ה".
הנה הקאפצ'ה וההתפתחות שלה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
מה קורה למי שלא מצליח בקאפצ'ה:
http://youtu.be/kNdDROtrPcQ
וסרטון תעודי קצר עם הרחבה על הקפצ'ה והרה-קאפצ'ה:
http://youtu.be/ITrNU5fpiSo?long=yes
מערכת קאפצ'ה היא שיטה לאבטחה באינטרנט. רובנו פוגשים את הקאפצ'ה כשאנו נדרשים להקלדה של אותיות מעוותות בזמן ההרשמה לאתרי אינטרנט. היא נועדה למניעת דואר זבל, קניות ספסריות, פריצה לאתרי בנקים והצפה של מסרים ופניות חסרי משמעות למערכות האתרים. מאות מיליוני קאפצ'ות מופעלות ביום ברחבי העולם.
שיטת הקאפצ'ה נועדה לוודא שהשולח או המקליד הוא בן אדם ולא מערכת מחשב שנועדה לפרוץ או להשתמש באופן לא רצוי במערכות אינטרנטיות. בזכותה אנחנו מקבלים הרבה פחות דואר זבל ויכולים לוודא שאנו מתקשרים ברשת עם אנשים אמיתיים ולא תוכנות מחשב שמופעלות על ידי גורמים שרוצים להרע לנו.
הנהלות של אתרי אינטרנט נחשפות לא פעם לפורצי מחשב, האקרים, שמנסים להלביש תוכנות פריצה לאתרים או לתוכנות מקוונות. התוכנות הללו, בוטים בשפת אנשי הטכנולוגיה, מבצעות פעולות של התחזות לבני אדם, כדי ליצור משתמשים רבים בשירותי מייל, לנסות לפרוץ לאתרים סגורים ועוד. הקאפצ'ה מקשה על הרשמות כאלה. את הטקסט המעוות קשה יהיה לתוכנה לפענח ולעומת זאת בן-אדם יכול להבין. כשאנו מצליחים להקליד את מה שנראה בתמונה, אנו מוכיחים למערכת שאנו בני-אדם ולא בוטים המנסים להשתמש במערכת בצורה לא-אנושית.
במסגרת מה שנקרא "חוכמת ההמונים" משמשות מערכות כאלה גם לצרכים מדעיים וטכנולוגיים, כמו תרגום מילים לטובת מערכות תרגום מקוונות ופיענוח מילים מספרים ותעודות היסטוריות שבהם חלק מהמילים דהויות או קשות לקריאה. ראו באאוריקה בתגית "רה-קאפצ'ה".
הנה הקאפצ'ה וההתפתחות שלה (עברית):
https://youtu.be/cJpd9VAIC3M?t=1m22s&end=4m2s
מה קורה למי שלא מצליח בקאפצ'ה:
http://youtu.be/kNdDROtrPcQ
וסרטון תעודי קצר עם הרחבה על הקפצ'ה והרה-קאפצ'ה:
http://youtu.be/ITrNU5fpiSo?long=yes
מהי טכנולוגיית הוידאו WebRTC?
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
כבר זמן רב שאנשים חיפשו דרך ליצור קשר קולי וחזותי עם אחרים דרך הדפדפן, מבלי להזדקק לתוכנות חיצוניות והתקנות מיותרות. ויותר חשוב - כולם רצו משהו שיאפשר שיחה עם כל אדם אחר, בלי תלות במחשב מסוים, מערכת הפעלה או כל דבר אחר שמבדיל בין אדם לאדם.
WebRTC היא טכנולוגיית השיחות החדשה. היא אכן הופכת את הדפדפן למוקד תקשורת בזמן אמת. בשנים האחרונות מפתחות חברות טכנולוגיה בראשות גוגל את הטכנולוגיה החדשנית הזו, כדי לאפשר שיחות וידאו ללא התקנות כלל. טכנולוגיית webrtc מאפשרת זרימת מדיה מהירה ופשוטה להפעלה בדפדפן, בצורה שמאפשרת לנהל שיחות וידאו באיכות טובה, ללא התקנות וסיבוכים כלשהם.
וזה העתיד. ממש כמו מערכת ה-Chrome OS של גוגל ושלל השירותים שהיא מציעה - מה שיותר פשוט ומה שיותר אונליין בענן, ללא תוכנות מותקנות ומכל מקום ומחשב, כולם מדברים עם כולם, ללא הבדלים ועכשיו זה גם בוידאו.
הנה טכנולוגיית WebRTC:
https://youtu.be/OPwVY1IHG-0
וסרטון הסבר לאפשרויות WebRTC:
http://youtu.be/S6-rAv6bU8Q
מהי רשת אלחוטית Wi-Fi?
שאלתם את עצמכם איך כולם גולשים באינטרנט עם המחשב הנייד? בבית, בעבודה, בבית-קפה ובקניון - לנו זה כל כך טבעי שקשה לזכור שעד לפני 20 שנה זה היה העתיד... האחראית ליכולת הזו היא טכנולוגיית ה-Wi-Fi. כיום היא משרתת בין השאר גם סמארטפונים, טלוויזיות חכמות, מדפסות ומתקני "אינטרנט של הדברים" (IOT).
#אז מהי בעצם Wi-Fi?
רשת Wifi היא רשת אלחוטית שמאפשרת להשתמש בטכנולוגיית ה-Wi-Fi כדי להעביר נתונים. היא מוגדרת כרשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN).
טכנולוגיית ה-Wi-Fi היא שמאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים, בין מכשירים שמחוברים אליה, באמצעות גלי רדיו. היא מחליפה את הרשת הקווית, שמחייבת חיבור בין המחשבים באמצעות כבלים ונקודות חיבור שהותקנו על הקיר.
כדי ליצור רשת Wi-Fi כל מה שצריך הוא נתב אלחוטי, שאליו יתקשרו המכשירים השונים. כל שמכשיר צריך בכדי להתקשר לרשת הוא שם הרשת והסיסמה להתחברות אליה.
היתרון המרכזי של רשתות Wi-Fi הוא בפשטותן ובמחירים הזולים של רכיביהן. חיבור הציוד להתחברות אליהן הוא קל ופשוט. רשת כזו לא מחייבת פריסה של כבלים, או הגדרות מסובכות מדי.
כיום כל מחשב נייד נמכר כיום עם כרטיס Wi-Fi מובנה, מה שהופך מחשבים כאלו לבעלי חיבור מיידי לרשתות אלחוטיות זמינות.
כך פועלת רשת אלחוטית:
https://youtu.be/METB1o4UAT8
ולא, אין לזה קשר ללוויינים (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
הסבר על הרשת האלחוטית שמבוססת על Wifi:
https://youtu.be/xmabFJUKMdg
בין הנתב למכשירים יש כמה שיטות לשפר את ביצועי הרשת האלחוטית:
https://youtu.be/UygPcBCFRrA
שאלתם את עצמכם איך כולם גולשים באינטרנט עם המחשב הנייד? בבית, בעבודה, בבית-קפה ובקניון - לנו זה כל כך טבעי שקשה לזכור שעד לפני 20 שנה זה היה העתיד... האחראית ליכולת הזו היא טכנולוגיית ה-Wi-Fi. כיום היא משרתת בין השאר גם סמארטפונים, טלוויזיות חכמות, מדפסות ומתקני "אינטרנט של הדברים" (IOT).
#אז מהי בעצם Wi-Fi?
רשת Wifi היא רשת אלחוטית שמאפשרת להשתמש בטכנולוגיית ה-Wi-Fi כדי להעביר נתונים. היא מוגדרת כרשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN).
טכנולוגיית ה-Wi-Fi היא שמאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים, בין מכשירים שמחוברים אליה, באמצעות גלי רדיו. היא מחליפה את הרשת הקווית, שמחייבת חיבור בין המחשבים באמצעות כבלים ונקודות חיבור שהותקנו על הקיר.
כדי ליצור רשת Wi-Fi כל מה שצריך הוא נתב אלחוטי, שאליו יתקשרו המכשירים השונים. כל שמכשיר צריך בכדי להתקשר לרשת הוא שם הרשת והסיסמה להתחברות אליה.
היתרון המרכזי של רשתות Wi-Fi הוא בפשטותן ובמחירים הזולים של רכיביהן. חיבור הציוד להתחברות אליהן הוא קל ופשוט. רשת כזו לא מחייבת פריסה של כבלים, או הגדרות מסובכות מדי.
כיום כל מחשב נייד נמכר כיום עם כרטיס Wi-Fi מובנה, מה שהופך מחשבים כאלו לבעלי חיבור מיידי לרשתות אלחוטיות זמינות.
כך פועלת רשת אלחוטית:
https://youtu.be/METB1o4UAT8
ולא, אין לזה קשר ללוויינים (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
הסבר על הרשת האלחוטית שמבוססת על Wifi:
https://youtu.be/xmabFJUKMdg
בין הנתב למכשירים יש כמה שיטות לשפר את ביצועי הרשת האלחוטית:
https://youtu.be/UygPcBCFRrA
איך פועל האינטרנט המאפשר גלישה באתרים?
איך האינטרנט עובד?
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך עובר המידע באינטרנט?
איך אתרים עולים כשאנו גולשים אליהם?
איך מייל עובר ממקום למקום?
האינטרנט הוא רשת עצומה ומהירה מאד, שמעבירה את המידע בדרכים מעניינות ויעילות מאד. כך למשל, כל אתר שאנו נכנסים אליו עובר אלינו מהשרת שעליו הוא מאוכסן, כשהוא מפורק למרכיבים רבים מאד והמכשיר שלנו הוא שמרכיב את החלקים הרבים הללו לאתר שאנו רואים.
אבל איך הווב עובד? כלומר, איך עובד האינטרנט?
ובכן, התהליך מתחיל כשאנו המשתמשים (Users) מקלידים כתובת של אתר בשורת הכתובת בדפדפן. לכתובת של דף אינטרנט קוראים URL, קיצור של Uniform Resource Location, או בפשטות "מיקום הקובץ בשרת".
אחרי הקלדת הכתובת, כשאנו לוחצים על מקש Enter, שולח המחשב שלנו, נכנה אותו ה"לקוח" (Client) הודעת בקשה (Request) אל שרת קבצים מרוחק (Server). על השרת הזה שמורים קבצי האתר ואולי אף אתרים רבים אחרים.
ה-request הזה שנשלח אל השרת לא מנוסח בשפה רגילה. ההודעה נכתבת בפרוטוקול תקשורת, סוג של שפה שנקראת HTTP (קיצור של Hypertext Transfer Protocol) ושאותה יודעים "להבין" גם דפדפנים וגם שרתי אינטרנט.
לפעמים ההודעות הללו מוצפנות ואז הכתובת תתחיל ב-HTTPS.
בהודעה שמקבל השרת מהקליינט (המחשב שלנו), הוא מתבקש לשלוח אל הלקוח את המידע הדרוש, כלומר את הקבצים הדרושים לו, בכדי שיוכל להציג את דף האינטרנט שהכתובת שנשלחה היא כתובתו.
כשהשרת מקבל את הבקשה מהדפדפן שלנו, הוא מגיב בשליחת תגובה (Response), ב-HTTP גם היא, ובה מה שנקרא בעברית "קוד המקור" של הדף (Page Source).
קוד המקור כולל את כל המידע הדרוש להצגת דף האינטרנט על מסך המחשב של הלקוח, כלומר שלנו. בין המידע הזה ייכללו משאבים להצגת הדף, כמו קבצי HTML, כלומר דפי אינטרנט, לצד תמונות, קבצי וידאו, פונטים וכך הלאה.
כשיתקבל המידע הזה במחשב "הלקוח" שלנו, הדפדפן מקבל את קבצי האתר ומייצר DOM, קיצור של Document Object Model. זהו ייצוג של כל מרכיבי הדף, כולל טקסט, תמונות, סרטונים, לינקים ועוד. במודל הזה ישתמש הדפדפן בכדי לרנדר, כלומר להציג את דף האינטרנט במלואו על המסך.
כך פועלים אתרי אינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/PLJGSr17X4A
כך פועלת הטכנולוגיה שמאחרי הקלעים של האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/BS46e9GYHNI
הסבר תהליך הגלישה באינטרנט:
http://youtu.be/w42EsCDAhB4
כך פועל האינטרנט מבחינה טכנית:
https://youtu.be/W2GkugJbKZI
המחשת האופן החכם שבו פועל האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/Vjbr-Vr59qg?t=1m3s?long=yes
וכך לימדו בשנות ה-90 מהו האינטרנט ואיך להשתמש בו...
https://www.youtube.com/watch?v=A81IwlDeV6c?long=yes
איך מעבירים מידע באינטרנט במנות?
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
מידע באינטרנט מועבר מצד לצד בסשנים (SESSION). כאן נכנה אותם בעברית "אירועי העברה". בכל סשן כזה מועבר המידע באמצעות מודל חכם שמורכב משבע שכבות. מדע כזה הוא כניסה לאתר, צפייה בסרטון, הורדת קובץ וכדומה.
מטרתו הכוללת של כל אירוע העברה, סשן כזה, היא להעביר את המידע אונליין, בצורה היעילה והבטוחה ביותר ולא כגוש גדול ופגיע של נתונים המאיימים להיתקע ולא להגיע ליעדם.
השיטה מתבססת על פרוטוקול קבוע ומוסכם, מעין שיטה בה מפורק המידע שצריך לעבור, למנות קטנות (Packets) וקלות להעברה.
מטרת המנות הללו, העומדות בבסיס השיטה, היא להעביר את המידע בצורה הטובה ביותר, לנקודה שבצד השני של ההתקשרות.
צד היעד, אליו אמורים להגיע הנתונים, מקבל את אותם "פאקטים", מנות המידע הללו. הוא מחבר אותן למידע המקורי, לפי אותו פרוטוקול מוסכם, למצב שהמידע חוזר להיות כפי שהיה, לפני שפורק על ידי הצד השולח.
#השכבות המעניינות במודל 7 השכבות שאחראי לתהליך החכם הזה:
שכבת הסשן (SESSION) - אחראית על הקשר עם נקודת היעד ועל העברת הנתונים. היא זו שפותחת, מבצעת ומסיימת את ה"שיחה" בין שני המחשבים - השולח והמקבל. השולח הוא יוטיוב, למשל, כשהמקבל הוא הצופה בסרטון.
שכבת התעבורה (TRANSPORT) - אחראית על חלוקת המידע למנות, מספור שלהן ואריזה מחדש. מטרתה היא להעביר את הנתונים בסדר הנכון. שכבה זו אורזת מחדש את הנתונים, בגודל המתאים וכשהיא יודעת את גודל המנה (Packet) הנדרש. הצד המקבל מאשר קבלה של כל מנה ואם לא הגיעו לפי הסדר הוא מסדר את המנות מחדש. במקרה של מנה חסרה, תפקידה של שכבה זו הוא לבקש שליחתה מחדש. בקיצור, שכבה זו מבטיחה העברה בשלמות ובסדר הנכון של הנתונים.
שווה להכיר גם את שכבת קישור הנתונים (Data Link). היא מבצעת מעקב וביקורת וגם אחראית על בקרת הגישה לרשת, כולל או בעיקר תור הדיבור של המחשבים שבצדדים השונים.
כך פועל האינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/ewrBalT_eBM
ותיאור מרהיב של הדרך המדויקת בה עובר המידע מצד לצד:
https://youtu.be/eHp1l73ztB8
מי הם תאי הדם הלבנים שמגינים על הגוף ממחלות?
תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".
תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.
למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.
וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.
#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:
נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.
מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.
לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.
הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
תפקידם של תאי הדם הלבנים:
https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ
תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:
http://youtu.be/JnlULOjUhSQ
מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):
https://youtu.be/0CNx2MCOTUo
ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):
https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes
תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".
תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.
למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.
וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.
#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:
נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.
מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.
לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.
הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
תפקידם של תאי הדם הלבנים:
https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ
תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:
http://youtu.be/JnlULOjUhSQ
מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):
https://youtu.be/0CNx2MCOTUo
ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):
https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes
מהם הסיבים האופטיים?
החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים. סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.
סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.
מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.
בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.
בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד. הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.
הנה הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/N_kA8EpCUQo
כך פועל הסיב האופטי:
https://youtu.be/PeJP0zwp4cU
הפיזיקה של הסיב האופטי:
https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA
כך מייצרים אותו:
http://youtu.be/6CqT4DuAVxs
הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:
http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
והקידמה שמביאים הסיבים האופטיים לארץ (עברית):
https://youtu.be/G5XxdYbfMo8?long=yes
החברה המודרנית שבה אנו חיים והכפר הגלובאלי, שבו אנשים מכל פינות הגלובוס מנהלים קשרים בזמן אמת, הם הוויה תקשורתית חסרת תקדים בהיסטוריה. אם התקשורת העולמית בימינו היא כה משוכללת ומהירה, אנו חייבים תודה על כך לסיבים האופטיים. סיבים אופטיים מאפשרים כיום להעביר בין פינות העולם את תעבורת האינטרנט, תקשורת הטלפון והסלולאר הבינלאומית, לשלוח תמונות, וידאו ודואר אלקטרוני, כשהכל מתבצע בחלקיקי שניה.
סיב אופטי (Optical fiber) הוא חוט זכוכית המעביר אור מקצה אחד שלו לקצהו השני וכך מעביר מידע דיגיטלי במהירות עצומה. את הסיבים האופטיים מייצרים מחומרים שונים, כשהזכוכית היא הנפוצה שבהם. סיבים כאלה פרושים כיום לאורך האוקיינוסים ומקשרים יבשות זו לזו במהירויות בלתי נתפסות. אורכם המצטבר של הסיבים האופטיים המקיפים את העולם, יכול להקיף את כדור הארץ עשרות אלפי פעמים.
מכיוון שסיבים אופטיים עשויים לרוב מזכוכית, הם מאובטחים יותר מכבלים מוליכים ומקשים על התחברות ושאיבת מידע מהם. המידע עובר בהם במהירות עצומה של 300 אלף קילומטרים בשניה, כלומר במהירות האור. ישנם גם סיבים אופטיים מפלסטיק וסיבים חלולים הממולאים בגז.
בהיותו מבוסס על שליחת קרני אור, השידור של סיב אופטי הוא חד-כיווני. לכן סיבים אופטיים יונחו תמיד בזוגות, לשליחת מידע דו-כיוונית.
בסיבים אופטיים משתמשים להעברת תקשורת נתונים, ברשתות מחשבים, בהעברת נתוני אינטרנט ברחבי העולם, לתקשורת בין טלפונים, במערכות לייזר ועוד. הסיב האופטי מאפשר גם צילום דיגיטלי במקומות שקשה להגיע אליהם, כמו למשל לתוך גוף האדם. כך נעזרת שיטת האנדוסקופיה למשל, בסיב אופטי שמוחדר עם מצלמה זעירה לתוך הגוף ומאפשר לצלם איברים פנימיים לצורכי רפואה.
הנה הסיבים האופטיים:
http://youtu.be/N_kA8EpCUQo
כך פועל הסיב האופטי:
https://youtu.be/PeJP0zwp4cU
הפיזיקה של הסיב האופטי:
https://youtu.be/Zeo3UOk7_vA
כך מייצרים אותו:
http://youtu.be/6CqT4DuAVxs
הדגמה של העברת המידע בסיב אופטי מזכוכית:
http://youtu.be/VnqcuhzpNL4
והקידמה שמביאים הסיבים האופטיים לארץ (עברית):
https://youtu.be/G5XxdYbfMo8?long=yes
