שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך יש באגוזי ברזיל קרינה רדיואקטיבית?
אגוזי ברזיל (Brazil nuts) הם אגוזים שגדלים על מין של עץ דרום אמריקאי שגדל ביערות הגשם שעל גדות האמזונס, בעיקר בסמוך לנהרות האורינוקו והריו נגרו.
בניגוד לשמו ועל אף שיערות אלה נמצאים גם בשטח ברזיל (בנוסף למזרח קולומביה, ונצואלה ופרו), היצואנית העיקרית של אגוזי ברזיל היא דווקא בוליביה.
בגובה שמגיע ל-45 מטרים ועם קוטר גזע שמגיע ל-2 מטר, מדובר באחד העצים הגדולים ביערות האמזונס. אורך חייו יכול להגיע ל-500 שנים. מה שעוד מעניין בוטנית, הוא ש"אגוזי ברזיל" הם אינם אגוזים וגם לא שקדים, אלא זרעיו של העץ.
אבל המפתיע כאן הוא שבשנת 1958 מצאו לראשונה שמסיבה לא ברורה פולטים אגוזי ברזיל קרינה רדיואקטיבית, שהמינון שלה הוא של עד 0.25 מידת בקרל לגרם, מה שנחשב גבוה פי אלף ממינוני הקרינה שנפלטים מפירות או מזונות אחרים.
לדברי החוקרים הסיבה לקרינה הזו היא ריכוזים זעומים של רדיום. ועדיין המינונים הללו אינם מסוכנים ואפילו לא משמעותיים, ביחס למינוני קרינת הרקע שאליהם אנו נחשפים ביום יום שלנו. מצד שני, זה מחייב אכילה מתונה של אגוזי ברזיל. מומלץ לא לאכול יותר מ-2 אגוזים כאלה ליום.
אגוז הברזיל כשהוא גדל ונקטף מהעץ:
https://youtu.be/Gc9A8LKvPRk
חוקר בוחן עם קונים בשוק בריטי את הקרינה הזכירה באגוזי ברזיל אל מול קרינה בשלל דברים נפוצים כמו גלאי עשן או אבן גרניט:
https://youtu.be/Pt-SMAVN898
אגוז ברזיל מככב בשמירת משקל (עברית):
https://youtu.be/Nu5sm0uc_Cc
אפקט אגוזי ברזיל:
https://youtu.be/ktA9CjbvDRo
ויתרונותיהם התזונתיים:
https://youtu.be/sJ7uZZ7C1B0
אגוזי ברזיל (Brazil nuts) הם אגוזים שגדלים על מין של עץ דרום אמריקאי שגדל ביערות הגשם שעל גדות האמזונס, בעיקר בסמוך לנהרות האורינוקו והריו נגרו.
בניגוד לשמו ועל אף שיערות אלה נמצאים גם בשטח ברזיל (בנוסף למזרח קולומביה, ונצואלה ופרו), היצואנית העיקרית של אגוזי ברזיל היא דווקא בוליביה.
בגובה שמגיע ל-45 מטרים ועם קוטר גזע שמגיע ל-2 מטר, מדובר באחד העצים הגדולים ביערות האמזונס. אורך חייו יכול להגיע ל-500 שנים. מה שעוד מעניין בוטנית, הוא ש"אגוזי ברזיל" הם אינם אגוזים וגם לא שקדים, אלא זרעיו של העץ.
אבל המפתיע כאן הוא שבשנת 1958 מצאו לראשונה שמסיבה לא ברורה פולטים אגוזי ברזיל קרינה רדיואקטיבית, שהמינון שלה הוא של עד 0.25 מידת בקרל לגרם, מה שנחשב גבוה פי אלף ממינוני הקרינה שנפלטים מפירות או מזונות אחרים.
לדברי החוקרים הסיבה לקרינה הזו היא ריכוזים זעומים של רדיום. ועדיין המינונים הללו אינם מסוכנים ואפילו לא משמעותיים, ביחס למינוני קרינת הרקע שאליהם אנו נחשפים ביום יום שלנו. מצד שני, זה מחייב אכילה מתונה של אגוזי ברזיל. מומלץ לא לאכול יותר מ-2 אגוזים כאלה ליום.
אגוז הברזיל כשהוא גדל ונקטף מהעץ:
https://youtu.be/Gc9A8LKvPRk
חוקר בוחן עם קונים בשוק בריטי את הקרינה הזכירה באגוזי ברזיל אל מול קרינה בשלל דברים נפוצים כמו גלאי עשן או אבן גרניט:
https://youtu.be/Pt-SMAVN898
אגוז ברזיל מככב בשמירת משקל (עברית):
https://youtu.be/Nu5sm0uc_Cc
אפקט אגוזי ברזיל:
https://youtu.be/ktA9CjbvDRo
ויתרונותיהם התזונתיים:
https://youtu.be/sJ7uZZ7C1B0
מהו הפיסטוק חלבי?
הפיסטוק (Pistachio) הוא אגוז טעים למדי שנחשב לאחד הפיצוחים הטעימים והבריאים שיש.
הפיסטוקים הם פירותיו של עץ הפיסטצ'יה. אמנם נהוג לאכול אותו לאחר קלייה והמלחה, אך רבים אוהבים לאכול פיסטוקים טבעיים לחלוטין.
הפיסטוק הוא אגוז מזין במיוחד. ב-100 גרם פיסטוקים יש כ-560 קלוריות והעובדה שאינו מכיל קלוריות רבות, היא שהופכת אותו כל כך מומלץ לדיאטה ולירידה במשקל, באכילה קבועה של פיסטוקים.
הוא גם מקור מעולה לחלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים ומלא בנוגדי חמצון. הפיסטוק בריא ללב, עשיר בחומרים מזינים, טוב לאיזון הסוכר בדם, מועיל לבריאות המעיים ונמצא שהוא אפילו יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן.
בארץ זכה הפיסטוק לשם "פיסטוק חלבי", בזכות העובדה שאחד המקומות העיקריים בהם מגדלים אותו הוא העיר חלב שבסוריה. מעבר לחלב הסורית, עצי הפיסטוק גדלים בעוד אזורים הרריים באזור ובעיקר בארצות כמו איראן, אפגניסטן וטורקמניסטן.
מהעץ ועד הפה - כך מגדלים ומשווקים את הפיסטוק:
https://youtu.be/yrIKzKbz73Y
ההנאה מגידול המעדן הפיצוחי:
https://youtu.be/E-NGGI_RiV0
הוא בריאותי:
https://youtu.be/BiA9XJ8rQc0
על מגדלים ומוכרים את הפיסטוקים
https://youtu.be/0j3iA8wO_ZQ
וחלב פיסטוקים הבריא מאוד:
https://youtu.be/NOcBScDinNY
הפיסטוק (Pistachio) הוא אגוז טעים למדי שנחשב לאחד הפיצוחים הטעימים והבריאים שיש.
הפיסטוקים הם פירותיו של עץ הפיסטצ'יה. אמנם נהוג לאכול אותו לאחר קלייה והמלחה, אך רבים אוהבים לאכול פיסטוקים טבעיים לחלוטין.
הפיסטוק הוא אגוז מזין במיוחד. ב-100 גרם פיסטוקים יש כ-560 קלוריות והעובדה שאינו מכיל קלוריות רבות, היא שהופכת אותו כל כך מומלץ לדיאטה ולירידה במשקל, באכילה קבועה של פיסטוקים.
הוא גם מקור מעולה לחלבונים, שומנים בריאים, סיבים תזונתיים ומלא בנוגדי חמצון. הפיסטוק בריא ללב, עשיר בחומרים מזינים, טוב לאיזון הסוכר בדם, מועיל לבריאות המעיים ונמצא שהוא אפילו יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן.
בארץ זכה הפיסטוק לשם "פיסטוק חלבי", בזכות העובדה שאחד המקומות העיקריים בהם מגדלים אותו הוא העיר חלב שבסוריה. מעבר לחלב הסורית, עצי הפיסטוק גדלים בעוד אזורים הרריים באזור ובעיקר בארצות כמו איראן, אפגניסטן וטורקמניסטן.
מהעץ ועד הפה - כך מגדלים ומשווקים את הפיסטוק:
https://youtu.be/yrIKzKbz73Y
ההנאה מגידול המעדן הפיצוחי:
https://youtu.be/E-NGGI_RiV0
הוא בריאותי:
https://youtu.be/BiA9XJ8rQc0
על מגדלים ומוכרים את הפיסטוקים
https://youtu.be/0j3iA8wO_ZQ
וחלב פיסטוקים הבריא מאוד:
https://youtu.be/NOcBScDinNY
מה מיוחד באגוזי הקשיו?
קשה אולי להאמין אבל אגוזי הקשיו (Cashew) הם למעשה הזרעים של העץ הזה. האגוזים הללו גדלים מחוץ למאראניונס, פירות העץ הטעימים שעליהם גדל הקשיו.
הקשיו הוא מין של עץ ממשפחת האלתיים, שיש לו פרחים. הוא קרוב משפחה של אלת הבטנה המניבה את הפיסטוק. המאראניון, הפרי שעל העץ הזה, הוא עסיסי וטעים ובעל טעם טרופי נהדר. הוא משמש כפיתיון לבעלי חיים, בעוד האגוז, שהוא הזרע, נמצא באופן מפתיע דווקא בחוץ.
לא רבים יודעים שאין לאכול את האגוזים היישר מהעץ. לפני האכילה חייבים לצלות או לטגן את אגוזי הקשיו מהעץ, כי הקליפה שלהם היא רעילה!
כאמור, חוץ מאגוז שהוא הזרע, רובנו לא מכירים את הפרי של הקשיו כי הוא רגיש ומתקלקל במהירות, מה שלא מאפשר יצוא שלו. המקומיים נהנים גם מהמיץ הנהדר שלו וגם מהאלכוהול שהם מתסיסים ממנו. בפנמה נוהגים לבשל אותו, בישול איטי וממושך במים וסוכר. התוצאה היא דייסה מתוקה בצבע חום, שנקראת דולסה דה מאראניון.
עצי הקשיו גדלים לגודל עצום. כבר תועד ובשנות ה-90 אף נכנס לספר השיאים של גינס עץ קשיו, שהיקף הלווה שלו הגיע ל-500 מטרים!
הקשיו התגלה בברזיל, אצל שבטי האינדיאנים. לאינדיאנים היה מנהג לשרוף גלילי עלים מיובשים, כמו סיגריה ולשאוף את העשן להנאתם. משם הוא הובא על ידי הפורטוגזים להודו ומשם לאסיה ולאפריקה. חוקר צרפתי בשם אנדרה תבט הביא זרעים של הצמח לצרפת, גידל אותם והמציא את הטבק. דיפלומט צרפתי בשם ז'אן ניקוט שלח אבקה מהעלים הללו למלכה קתרין דה מדיסיס, כדי להילחם במיגרנות של בנה הנסיך והמציא את החומר שנקרא על שמו - הניקוטין. הטיפול במיגרנות, אגב, הצליח מאד!
מקור השם "קשיו" בשמו הפורטוגזי "קאז'ו" שמבוסס על "אקאג'יו", שמו בשפה העתיקה של שבט אינדיאני בשם טופי. בעברית, אגב, קבעה האקדמיה ללשון עברית ששמו יהיה "תולענה".
בואו לביקור בארץ הקשיו (עברית):
https://youtu.be/g63GqYy-wdU
המאראניונס - הפירות שעליהם גדלים אגוזי הקשיו:
https://youtu.be/1dEtLdq73KQ
כך נראה אגוז הקשיו כשהוא נקטף מהעץ, על פרי המאראניונס ונצלה לאכילה:
https://youtu.be/nL3yu6KqrEI
את הקשיו חייבים לצלות לפני האכילה או השיווק כי הם רעילים:
https://youtu.be/yM-tAkSoVjo
זה עץ אגוזי הקשיו הגדול בעולם:
https://youtu.be/M33vJv8YUmI
ודעו שהקשיו יכול לעצור את הלבנת השיער בשל החוסר במלנין בגוף (עברית):
https://youtu.be/UtxSq3hqqew
קשה אולי להאמין אבל אגוזי הקשיו (Cashew) הם למעשה הזרעים של העץ הזה. האגוזים הללו גדלים מחוץ למאראניונס, פירות העץ הטעימים שעליהם גדל הקשיו.
הקשיו הוא מין של עץ ממשפחת האלתיים, שיש לו פרחים. הוא קרוב משפחה של אלת הבטנה המניבה את הפיסטוק. המאראניון, הפרי שעל העץ הזה, הוא עסיסי וטעים ובעל טעם טרופי נהדר. הוא משמש כפיתיון לבעלי חיים, בעוד האגוז, שהוא הזרע, נמצא באופן מפתיע דווקא בחוץ.
לא רבים יודעים שאין לאכול את האגוזים היישר מהעץ. לפני האכילה חייבים לצלות או לטגן את אגוזי הקשיו מהעץ, כי הקליפה שלהם היא רעילה!
כאמור, חוץ מאגוז שהוא הזרע, רובנו לא מכירים את הפרי של הקשיו כי הוא רגיש ומתקלקל במהירות, מה שלא מאפשר יצוא שלו. המקומיים נהנים גם מהמיץ הנהדר שלו וגם מהאלכוהול שהם מתסיסים ממנו. בפנמה נוהגים לבשל אותו, בישול איטי וממושך במים וסוכר. התוצאה היא דייסה מתוקה בצבע חום, שנקראת דולסה דה מאראניון.
עצי הקשיו גדלים לגודל עצום. כבר תועד ובשנות ה-90 אף נכנס לספר השיאים של גינס עץ קשיו, שהיקף הלווה שלו הגיע ל-500 מטרים!
הקשיו התגלה בברזיל, אצל שבטי האינדיאנים. לאינדיאנים היה מנהג לשרוף גלילי עלים מיובשים, כמו סיגריה ולשאוף את העשן להנאתם. משם הוא הובא על ידי הפורטוגזים להודו ומשם לאסיה ולאפריקה. חוקר צרפתי בשם אנדרה תבט הביא זרעים של הצמח לצרפת, גידל אותם והמציא את הטבק. דיפלומט צרפתי בשם ז'אן ניקוט שלח אבקה מהעלים הללו למלכה קתרין דה מדיסיס, כדי להילחם במיגרנות של בנה הנסיך והמציא את החומר שנקרא על שמו - הניקוטין. הטיפול במיגרנות, אגב, הצליח מאד!
מקור השם "קשיו" בשמו הפורטוגזי "קאז'ו" שמבוסס על "אקאג'יו", שמו בשפה העתיקה של שבט אינדיאני בשם טופי. בעברית, אגב, קבעה האקדמיה ללשון עברית ששמו יהיה "תולענה".
בואו לביקור בארץ הקשיו (עברית):
https://youtu.be/g63GqYy-wdU
המאראניונס - הפירות שעליהם גדלים אגוזי הקשיו:
https://youtu.be/1dEtLdq73KQ
כך נראה אגוז הקשיו כשהוא נקטף מהעץ, על פרי המאראניונס ונצלה לאכילה:
https://youtu.be/nL3yu6KqrEI
את הקשיו חייבים לצלות לפני האכילה או השיווק כי הם רעילים:
https://youtu.be/yM-tAkSoVjo
זה עץ אגוזי הקשיו הגדול בעולם:
https://youtu.be/M33vJv8YUmI
ודעו שהקשיו יכול לעצור את הלבנת השיער בשל החוסר במלנין בגוף (עברית):
https://youtu.be/UtxSq3hqqew
מהו אגוז הפקאן ולמה הוא בריא למאכל?
אגוזי פקאן (Pecan) הם אגוזים של עץ נשיר חורף, בעל צמרת זקופה ורחבה, המגיע לגובה של 40 מטרים. לפקאן צמרת שהיא גם רחבה ומאפשרת להשתמש בו גם כעץ נוי, המיטיב להטיל צל.
בארץ מוצאו של הפקאן, במכסיקו ובאזור עמק המיסיסיפי התחתון שבמרכז ארה"ב, מעריכים את תוחלת חייו של העץ בכ-300 שנה. פירות הפקאן, האגוזים של הפקאן, שימשו את ילידי צפון אמריקה לליקוט האגוזים שמהם הם ניזונים. יתרונם הגדול של האגוזים הללו הוא בהיותם פירות יבשים שניתן לשמור לתקופה ארוכה, מבלי שירקבו.
ממקסיקו ודרום ארה"ב לקחו הספרדים במאה ה-16 את הפקאן לאירופה. בנוסף לאירופה, הוא הפך לגידול חקלאי גם באסיה ואפריקה ובהמשך גם לאוסטרליה. גם בנגרות רהיטים משתמשים בעצת הפקאן.
הפקאן הוא עץ אלרגני מאוד. אבקת פרחי הפקאן, שבעונת הפריחה מתפזרת בכמויות ענק ברוח, גורמת אצל מי שרגישים ואלרגיים, לתופעות אלרגיה קשות. במקומות ציבוריים וחקלאיים רבים גורמים עצי הפקאן הללו לסבל למי מהתושבים שסובלים מאלרגיה ונאלצים באותה עונה, לעזוב את ביתם לכמה שבועות.
#אכילה וצריכת פקאן
בריאותית ותזונתית וכדי ליהנות מכל היתרונות הבריאותיים שהם מציעים, יש לצרוך את אגוזי הפקאן במצבם הטבעי, כשהם לא קלויים ולא מומלחים. רצוי גם להשרותם במים, לפחות ל-5 שעות.
ידוע שאגוז הפקאן עשיר בסיבים תזונתיים, וגם בסידן, ברזל, מגנזיום, מנגן אשלגן, אבץ ןסלניום. אכילתם תורמת גם לבריאות המערכת החיסונית. תכולת השומן הגבוהה שבאגוזי הפקאן מגדילה את תחושת השובע שלנו.
אכילה כמותית ויומיומית של אגוזי פקאן טובה להפחתה של הסיכון למחלות לב וכלי הדם, כמו גם להסדרת הפעילות של מערכת העיכול. מומלצת אכילת אגוזי פקאן, לא קלויים כמובן, גם למי שסובלים מנדודי שינה, אסטמה, כאבי מחזור, אקנה, אבנים בכליות ובעיות און גברי.
יותר מכל אגוז אחר, אגוז הפקאן הוא האגוז עתיר הכי הרבה קלוריות, עם אחוז שומן גבוה במיוחד. לכן מומלץ לשלבו לצד פירות, כך שתכולת השומן בהם תאזן את עליית רמת הסוכר בדם מהפירות.
כך נראה אגוז הפקאן כשהוא גדל על העץ (עברית):
https://youtu.be/OQIz8CWOMMo
כך מקלפת אותו המכונה בתעשייה (עברית):
https://youtu.be/lRGJ1tXI8So
לאוהבי המלוחים (עברית):
https://youtu.be/LXJjr-r8IC8
אפילו פה ושם בטבע (עברית):
https://youtu.be/yJdpVVdP7hA
וכך גדלים אגוזי פקאן:
https://youtu.be/k61hXCNyq-E?long=yes
אגוזי פקאן (Pecan) הם אגוזים של עץ נשיר חורף, בעל צמרת זקופה ורחבה, המגיע לגובה של 40 מטרים. לפקאן צמרת שהיא גם רחבה ומאפשרת להשתמש בו גם כעץ נוי, המיטיב להטיל צל.
בארץ מוצאו של הפקאן, במכסיקו ובאזור עמק המיסיסיפי התחתון שבמרכז ארה"ב, מעריכים את תוחלת חייו של העץ בכ-300 שנה. פירות הפקאן, האגוזים של הפקאן, שימשו את ילידי צפון אמריקה לליקוט האגוזים שמהם הם ניזונים. יתרונם הגדול של האגוזים הללו הוא בהיותם פירות יבשים שניתן לשמור לתקופה ארוכה, מבלי שירקבו.
ממקסיקו ודרום ארה"ב לקחו הספרדים במאה ה-16 את הפקאן לאירופה. בנוסף לאירופה, הוא הפך לגידול חקלאי גם באסיה ואפריקה ובהמשך גם לאוסטרליה. גם בנגרות רהיטים משתמשים בעצת הפקאן.
הפקאן הוא עץ אלרגני מאוד. אבקת פרחי הפקאן, שבעונת הפריחה מתפזרת בכמויות ענק ברוח, גורמת אצל מי שרגישים ואלרגיים, לתופעות אלרגיה קשות. במקומות ציבוריים וחקלאיים רבים גורמים עצי הפקאן הללו לסבל למי מהתושבים שסובלים מאלרגיה ונאלצים באותה עונה, לעזוב את ביתם לכמה שבועות.
#אכילה וצריכת פקאן
בריאותית ותזונתית וכדי ליהנות מכל היתרונות הבריאותיים שהם מציעים, יש לצרוך את אגוזי הפקאן במצבם הטבעי, כשהם לא קלויים ולא מומלחים. רצוי גם להשרותם במים, לפחות ל-5 שעות.
ידוע שאגוז הפקאן עשיר בסיבים תזונתיים, וגם בסידן, ברזל, מגנזיום, מנגן אשלגן, אבץ ןסלניום. אכילתם תורמת גם לבריאות המערכת החיסונית. תכולת השומן הגבוהה שבאגוזי הפקאן מגדילה את תחושת השובע שלנו.
אכילה כמותית ויומיומית של אגוזי פקאן טובה להפחתה של הסיכון למחלות לב וכלי הדם, כמו גם להסדרת הפעילות של מערכת העיכול. מומלצת אכילת אגוזי פקאן, לא קלויים כמובן, גם למי שסובלים מנדודי שינה, אסטמה, כאבי מחזור, אקנה, אבנים בכליות ובעיות און גברי.
יותר מכל אגוז אחר, אגוז הפקאן הוא האגוז עתיר הכי הרבה קלוריות, עם אחוז שומן גבוה במיוחד. לכן מומלץ לשלבו לצד פירות, כך שתכולת השומן בהם תאזן את עליית רמת הסוכר בדם מהפירות.
כך נראה אגוז הפקאן כשהוא גדל על העץ (עברית):
https://youtu.be/OQIz8CWOMMo
כך מקלפת אותו המכונה בתעשייה (עברית):
https://youtu.be/lRGJ1tXI8So
לאוהבי המלוחים (עברית):
https://youtu.be/LXJjr-r8IC8
אפילו פה ושם בטבע (עברית):
https://youtu.be/yJdpVVdP7hA
וכך גדלים אגוזי פקאן:
https://youtu.be/k61hXCNyq-E?long=yes
אגוזים
מהו אגוז הקוקוס?
אגוזי הקוקוס (Coconut), או "אגוז הודו" כמו שהוא מכונה פה ושם בעולם, הוא בעל קליפה קשה מאד. בתוך הפרי קוקוס נמצא חלב הקוקוס, הנוזל המרווה והטעים להפליא.
את אגוזי הקוקוס קוטפים באפריקה אנשים וילדים, שמטפסים לגובה רב של עצים, כדי להביאם. בתאילנד ובמערב סומטרה, מאלפים קופים שיטפסו ויקטפו אותו. בדרום תאילנד, אגב, יש בתי ספר מיוחדים לקופים, בהם מאמנים אותם לא רק לקטוף את הקוקוס, אלא אף מאמנים חלק שיקטפו את הקוקוסים הירוקים-צעירים, בעוד חלק אחר מהקופים הללו מאומנים לקטוף את הקוקוס הבשל, שצבעו חום.
לא רק בזכות האדם נדד פרי הקוקוס והתפשט בעולם. כל עוד האגוז סגור ונתון בקליפתו, הקוקוס צף על פני המים. החוקרים מעריכים שלאיים וארצות רבות הגיע אגוז הקוקוס כשהוא צף על פני המים ונישא על גלי האוקיינוס.
אגוז קוֹקוֹס הוא פרי דקל הקוקוס. אבל חשוב לדעת שמבחינה בוטנית הקוקוס הוא לא אגוז אמיתי. בעצם הוא בית גלעין, משהו כמו אפרסק או משמש.
בעולם מייצרים מקליפות פרי הקוקוס מוצרים שונים. החל מרהיטים, לבנים לבניה אקולוגית, רצפות פרקט ואפילו משטחים של מעין שיש אורגני - הקוקוס הוא ממש לא רק דבר מאכל.
גם בדתות ההינדיות שמור לקוקוס תפקיד חשוב. זהו פרי שמעניקים כמנחה לאלים, בטקסים דתיים רבים.
הנה הקוקוס - האגוז שאיננו אגוז:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים שם:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
אגוזי הקוקוס (Coconut), או "אגוז הודו" כמו שהוא מכונה פה ושם בעולם, הוא בעל קליפה קשה מאד. בתוך הפרי קוקוס נמצא חלב הקוקוס, הנוזל המרווה והטעים להפליא.
את אגוזי הקוקוס קוטפים באפריקה אנשים וילדים, שמטפסים לגובה רב של עצים, כדי להביאם. בתאילנד ובמערב סומטרה, מאלפים קופים שיטפסו ויקטפו אותו. בדרום תאילנד, אגב, יש בתי ספר מיוחדים לקופים, בהם מאמנים אותם לא רק לקטוף את הקוקוס, אלא אף מאמנים חלק שיקטפו את הקוקוסים הירוקים-צעירים, בעוד חלק אחר מהקופים הללו מאומנים לקטוף את הקוקוס הבשל, שצבעו חום.
לא רק בזכות האדם נדד פרי הקוקוס והתפשט בעולם. כל עוד האגוז סגור ונתון בקליפתו, הקוקוס צף על פני המים. החוקרים מעריכים שלאיים וארצות רבות הגיע אגוז הקוקוס כשהוא צף על פני המים ונישא על גלי האוקיינוס.
אגוז קוֹקוֹס הוא פרי דקל הקוקוס. אבל חשוב לדעת שמבחינה בוטנית הקוקוס הוא לא אגוז אמיתי. בעצם הוא בית גלעין, משהו כמו אפרסק או משמש.
בעולם מייצרים מקליפות פרי הקוקוס מוצרים שונים. החל מרהיטים, לבנים לבניה אקולוגית, רצפות פרקט ואפילו משטחים של מעין שיש אורגני - הקוקוס הוא ממש לא רק דבר מאכל.
גם בדתות ההינדיות שמור לקוקוס תפקיד חשוב. זהו פרי שמעניקים כמנחה לאלים, בטקסים דתיים רבים.
הנה הקוקוס - האגוז שאיננו אגוז:
http://youtu.be/YLmuZvT0cZE
עוד מקטיף הקוקוס בזנזיבר (עברית):
https://youtu.be/cQOwWJTZnQk
הכלכלה סביב הקוקוס בסרי לנקה:
https://youtu.be/Ycj4ivRtAg0
קוטפי הקוקוס מראשי העצים שם:
https://youtu.be/K8KdW77ZIuI
כך מפרידים את הקוקוס מהקליפה (עברית):
https://youtu.be/ynYA983dSeY
וסרט תיעודי קצר על תעשיית הקוקוס של איי שלמה:
https://youtu.be/UGGLL6x4-eE?long=yes
מה מקור שמם של אגוזי המלך?
מכירים את האגוזים שכשפותחים אותם מגלים שהתוכן שלהם מזכיר את המוח שלנו? - הם נקראים אגוזי מלך (Walnuts או Juglans regia).
יש טענה שמקורם של אגוזי המלך (Walnuts או Juglans regia) הוא באמריקה הצפונית ובמזרח הקרוב. אבל היסטורית, האגוזים הללו ידועים כבר מהאימפריה הבבלית. שם רק האליטה צרכה את אגוזי המלך, בעוד נאסר על העם לאכול אותם.
מעבר על החוק הזה, אגב, היה כרוך אז בעונש מוות...
גם ביוון העתיקה היה לאגוזי המלך תפקיד משמעותי. הֶרוֹדוֹטוֹס כינה אותם "מזון למוח". כדי להתחתן, היה על גברים ביוון לאגור כמות של אגוזי מלך.
ברפואה העתיקה היה אגוז המלך מרכיב חשוב. הרפואה הפרסית ראתה בו מרכיב הכרחי לחשיבה ובספר רפואה פרסי עתיק נכתב אז ש"אגוז המלך מוח הוא והשמן שיוצא ממנו הוא שכל". גם ברפואה המקראית, היהודית, השתמשו באגוז כנגד רעלים, ארס ונשיכות של בעלי חיים. אגוזים שימשו לסילוק תולעי מעיים ולטיפול בנמק ובדלקות פנימיות.
רופאים קדומים, כמו היפוקרטס היווני ואבן סינא השתמשו במגוון חלקי עץ האגוז לטיפול במחלות. אגוז המלך שימש גם רופאים יהודיים, במאה ה-6 לספירה. בתקופת אסף הרופא, נודעו עלי האגוזים בין היתר כמפסיקי דימום. אגוזים שימשו אז להרחקת זבובים ויתושים, שלא סובלים את ריחם.
גם בימי הביניים השתמשו בחלקי האגוז בחנויות של מוכרי תרופות, בעיקר לצורכי הרחקה של תולעי מעיים ולטיפול במחלות פנימיות.
גם בהומיאופתיה המודרנית עושים שימוש בחלקי אגוזי המלך ובימינו משמש האגוז והשמן שלו לחיזוק הגוף, לחיזוק השיער ולשיפור מראה הפנים. לכך מצטרפות עדויות על היתרונות של צריכה יומיומית של אגוזי מלך ספורים שכאלה.
עצי האגוז גדלים במשך עד 200 שנה ומניבים פירות במשך עד 150 שנה. נראה ששווה לבחון אכילה של יותר מהם, לבריאות טובה יותר!
הנה האגוזים שבריאים לנו מאוד (עברית):
https://youtu.be/dRlFeZ6jjDE
תרומת אגוזי המלך לגוף:
https://youtu.be/TfA-xOKckSs
על הצד הבריאותי של אגוזי המלך (עברית):
https://youtu.be/Q-ZZyoH5fSk
כריך טעים עם אגוזי מלך:
https://youtu.be/VRr_zpWK-lE
וסרטון תיעודי ומקיף עליהם:
https://youtu.be/VvrZ9aVPZes?long=yes
מכירים את האגוזים שכשפותחים אותם מגלים שהתוכן שלהם מזכיר את המוח שלנו? - הם נקראים אגוזי מלך (Walnuts או Juglans regia).
יש טענה שמקורם של אגוזי המלך (Walnuts או Juglans regia) הוא באמריקה הצפונית ובמזרח הקרוב. אבל היסטורית, האגוזים הללו ידועים כבר מהאימפריה הבבלית. שם רק האליטה צרכה את אגוזי המלך, בעוד נאסר על העם לאכול אותם.
מעבר על החוק הזה, אגב, היה כרוך אז בעונש מוות...
גם ביוון העתיקה היה לאגוזי המלך תפקיד משמעותי. הֶרוֹדוֹטוֹס כינה אותם "מזון למוח". כדי להתחתן, היה על גברים ביוון לאגור כמות של אגוזי מלך.
ברפואה העתיקה היה אגוז המלך מרכיב חשוב. הרפואה הפרסית ראתה בו מרכיב הכרחי לחשיבה ובספר רפואה פרסי עתיק נכתב אז ש"אגוז המלך מוח הוא והשמן שיוצא ממנו הוא שכל". גם ברפואה המקראית, היהודית, השתמשו באגוז כנגד רעלים, ארס ונשיכות של בעלי חיים. אגוזים שימשו לסילוק תולעי מעיים ולטיפול בנמק ובדלקות פנימיות.
רופאים קדומים, כמו היפוקרטס היווני ואבן סינא השתמשו במגוון חלקי עץ האגוז לטיפול במחלות. אגוז המלך שימש גם רופאים יהודיים, במאה ה-6 לספירה. בתקופת אסף הרופא, נודעו עלי האגוזים בין היתר כמפסיקי דימום. אגוזים שימשו אז להרחקת זבובים ויתושים, שלא סובלים את ריחם.
גם בימי הביניים השתמשו בחלקי האגוז בחנויות של מוכרי תרופות, בעיקר לצורכי הרחקה של תולעי מעיים ולטיפול במחלות פנימיות.
גם בהומיאופתיה המודרנית עושים שימוש בחלקי אגוזי המלך ובימינו משמש האגוז והשמן שלו לחיזוק הגוף, לחיזוק השיער ולשיפור מראה הפנים. לכך מצטרפות עדויות על היתרונות של צריכה יומיומית של אגוזי מלך ספורים שכאלה.
עצי האגוז גדלים במשך עד 200 שנה ומניבים פירות במשך עד 150 שנה. נראה ששווה לבחון אכילה של יותר מהם, לבריאות טובה יותר!
הנה האגוזים שבריאים לנו מאוד (עברית):
https://youtu.be/dRlFeZ6jjDE
תרומת אגוזי המלך לגוף:
https://youtu.be/TfA-xOKckSs
על הצד הבריאותי של אגוזי המלך (עברית):
https://youtu.be/Q-ZZyoH5fSk
כריך טעים עם אגוזי מלך:
https://youtu.be/VRr_zpWK-lE
וסרטון תיעודי ומקיף עליהם:
https://youtu.be/VvrZ9aVPZes?long=yes
מהי אלרגיה ואיך מונעים אותה מילדים?
נזלת, אסתמה ובעיות בדרכי הנשימה, אדמומיות, גרד בעור ועוד תופעות - כולן נובעות פעמים רבות מאלרגיה למשהו שמסביבנו.
יש אלרגיה לתרופות, אלרגיה לאבק ואלרגיה לסוגים שונים של מזונות.
אלרגיה למזונות מתגלית באכילת דברי מזון מסוימים, כמו אלרגיות לביצים, חלב, שומשום, בוטנים, או אגוזים. חלק מהאלרגיות, כמו אלרגיה לבוטנים, יכולות להביא את מי שאלרגי להתקפים קשים ובמקרים קיצוניים אף למוות.
אם בעבר היה חשש שחשיפה בגיל צעיר למזונות אלרגניים תיצור אצל ילדים אלרגיה, היום יודעים שזה בדיוק הפוך. כיום יודעים החוקרים והרופאים שככל שמקדימים לחשוף ילדים למזונות אלרגניים הסיכוי שיהיו אלרגיים יורד. לכן מומלץ לחשוף ילדים בגיל שנה-שנתיים למזונות הללו ובכך דווקא למנוע מהם את האלרגיות הללו.
בישראל, וזו הוכחה יפה לכך, אלרגיה לבוטנים הרבה פחות שכיחה ממדינות אחרות. הסיבה לכך היא שכיחות רבה של מאכלי בוטנים שאוכלים אצלנו ילדים, בדגש על החטיף הפופולרי "במבה".
נגיעה בחתולים או תולעי משי ועוד סיבות שגורמות לפריחות, התעטשויות רבות ועוד - כל אלה הן תופעות של אלרגיה מסוג נוסף.
לעיתים האלרגיה היא עונתית, כשצמח מסוים או עץ מפריחים חומרים שגורמים לאנשים שאלרגים להם להגיב בנזלת, שיעולים וכדומה. אלרגיה לעצי זית,למשל, היא נפוצה מאוד בישראל ונחשבת לשכיחה ביותר כאן.
הנה תופעת האלרגיה (עברית):
https://youtu.be/z0rJ9ONRMe8
הסבר על האלרגיה (עברית):
http://youtu.be/gbnbgUFYzZY?t=6s
והשיעול הזה אינו אלרגיה אלא מתיחה:
http://youtu.be/p86RDz0mUJY
נזלת, אסתמה ובעיות בדרכי הנשימה, אדמומיות, גרד בעור ועוד תופעות - כולן נובעות פעמים רבות מאלרגיה למשהו שמסביבנו.
יש אלרגיה לתרופות, אלרגיה לאבק ואלרגיה לסוגים שונים של מזונות.
אלרגיה למזונות מתגלית באכילת דברי מזון מסוימים, כמו אלרגיות לביצים, חלב, שומשום, בוטנים, או אגוזים. חלק מהאלרגיות, כמו אלרגיה לבוטנים, יכולות להביא את מי שאלרגי להתקפים קשים ובמקרים קיצוניים אף למוות.
אם בעבר היה חשש שחשיפה בגיל צעיר למזונות אלרגניים תיצור אצל ילדים אלרגיה, היום יודעים שזה בדיוק הפוך. כיום יודעים החוקרים והרופאים שככל שמקדימים לחשוף ילדים למזונות אלרגניים הסיכוי שיהיו אלרגיים יורד. לכן מומלץ לחשוף ילדים בגיל שנה-שנתיים למזונות הללו ובכך דווקא למנוע מהם את האלרגיות הללו.
בישראל, וזו הוכחה יפה לכך, אלרגיה לבוטנים הרבה פחות שכיחה ממדינות אחרות. הסיבה לכך היא שכיחות רבה של מאכלי בוטנים שאוכלים אצלנו ילדים, בדגש על החטיף הפופולרי "במבה".
נגיעה בחתולים או תולעי משי ועוד סיבות שגורמות לפריחות, התעטשויות רבות ועוד - כל אלה הן תופעות של אלרגיה מסוג נוסף.
לעיתים האלרגיה היא עונתית, כשצמח מסוים או עץ מפריחים חומרים שגורמים לאנשים שאלרגים להם להגיב בנזלת, שיעולים וכדומה. אלרגיה לעצי זית,למשל, היא נפוצה מאוד בישראל ונחשבת לשכיחה ביותר כאן.
הנה תופעת האלרגיה (עברית):
https://youtu.be/z0rJ9ONRMe8
הסבר על האלרגיה (עברית):
http://youtu.be/gbnbgUFYzZY?t=6s
והשיעול הזה אינו אלרגיה אלא מתיחה:
http://youtu.be/p86RDz0mUJY