בלב מתחם של טכנולוגיות מתקדמות בהונג קונג ניצב לו מבנה עתידני, מעט חייזרי, שניצב בין מבנים ובניינים רגילים לחלוטין.

המבנה הזה מזכיר חללית שהגיעה מעולם אחר. רק בסרטי מדע בדיוני רואים צורות כאלה ונשאלת השאלה מדוע נבנה מבנה עתידני שכזה כאן ובהונג קונג דווקא.

האודיטוריום החייזרי נקרא על שם המדען והממציא הסיני צ'ארלס קאו (Charles Kao). האיש הגה רעיון טכנולוגי שבמידה רבה היה העתיד, אבל מהווה את ההווה הטכנולוגי של כולנו היום.

לרעיון הזה קוראים לו סיבים אופטיים.

בלעדיו כנראה שלא היו לנו יוטיוב, נטפליקס, ספוטיפיי, ויקיפדיה וגוגל. או לפחות הם היו צל חיוור ופרימיטיבי של השירותים המקוונים והמופלאים שאנו מכירים היום.

הסיפור שלו מתחיל בעובדה ידועה לכל מהנדס מתחיל. גם צ'ארלס קאו ידע, כמו מהנדסים רבים בעולם, שבהעברת אותות בכבלי נחושת, האות החשמלי סובל מניחות גבוה ככל שאורך הכבל, או המרחק, גדלים. כלומר, האות החשמלי לא עובר באופן יעיל למרחקים גדולים וככל שאורך הכבל גדל, האות הולך ונחלש.

קאו היה הראשון שהעלה את הרעיון להשתמש בסיבי זכוכית להעברת מידע כזה. כבר ב-1966 הבחין האיש ביתרונות של שיטה זו, על פני העברת אותות חשמליים בכבלי נחושת.

הוא חישב בזהירות כיצד להעביר אור על פני מרחקים גודלים באמצעות סיבים אופטיים העשויים מזכוכית. בזכות הפיתוח שלו נהיה אפשרי להעביר אותות אור על פני מאה קילומטרים, בהשוואה ל-20 מטרים בכבלים שהיו זמינים עד לשנות השישים.

כלומר, קאו מצא פתרון טכנולוגי שהקפיץ את יעילות ההעברה של מידע פי 5,000.

אוקיי, זה מרשים, אבל איך זה נוגע לעתיד?

כי ההתלהבות של קאו נתנה השראה לחוקרים אחרים לחלוק את החזון שלו, שתורגם לפיתוח מהיר של כבל אופטי, שעבר לייצור המוני רק ארבע שנים מאוחר יותר, ב-1970.

בשנת 1970 יוצר הסיב האופטי הראשון, על ידי מספר חוקרים בחברת הזכוכית האמריקאית קורנינג. כבר אז היא אפשרה לא מעט, אבל הצורך הגדול באמת בטכנולוגיה הזו היה מעבר לפינה.

שני עשורים אחר-כך יוולד האינטרנט שאנו מכירים וייתן את האות לצורך האינסופי במהירות העברה, ברוחב פס ובמרחקים עולמיים שבהם יעבור המידע. הכבל האופטי הלך ושופר. כבלים הונחו באוקיינוסים וחיברו כמעט כל מקום בעולם לרשת העולמית.

הסיבים האופטיים של היום מאפשרים להעביר את כל התקשורת ולקיים את החברה העולמית והמקושרת בה אנו חיים. הטכנולוגיה שהוא הגה נושאת כיום על גבה את כל תעבורת האינטרנט, הטלפוניה, התמונות, הטקסטים והווידאו - והכל בחלקיקי שניה.

וכך נבנה, על שמו של האיש, אודיטוריום צ'ארלס קאו בפארק המדע של הונג קונג. פארק מדע זה הוא אזור תעשיית היי טק, הממוקם בטריטוריות החדשות של הונג קונג, בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג. במתחם זה פועלים הרבה חברות הייטק וסטארטאפים ומהמבנה הזה קשה להתעלם. יתכן אף שמי שיוצרים את העתיד הטכנולוגי של העולם המודרני, מקבלים ממנו השראה לפיתוחים הבאים שישנו את העולם.


הנה האודיטוריום על שמו בתוך פארק המדע של הונג קונג:

https://youtu.be/BHmRIcDyi74


והסיב האופטי שהוא המציא ומשנה את העולם (עברית):

https://youtu.be/q633B3EqUhk

"גני המפרץ" (Gardens by the Bay) שבסינגפור הם גנים אקזוטיים ובעלי מראה עתידני, המשתרעים על כ-1,000 דונם. זהו לא סתם פארק ירוק, אלא גן בוטני עם אוסף מרהיב של צמחים מכל העולם.

הגנים ממוקמים בסמוך למלון מרינה ביי המרשים של סינגפור. יש בהם שפע בלתי נתפס של צמחיה ופרחים אקזוטיים ומיוחדים, המציעים חגיגה לעיניים. בין שפע הסחלבים, הפרחים, השרכים והמטפסים שיקיפו אתכם מכל עבר, קשה למבקרים להתנתק כאן מהמולת העיר הגדולה שמסביב.

"גני המפרץ" מפורסמים במראה המדהים של 18 הסופר-טריז (Supertrees), "עצים" הבנויים ממתכת ובטון. אלו מבנים מרהיבים בצורת עצים, שנבנו ברובם במרכז הפארק, באזור שנקרא "סופר טרי גרוב" (Supertree Grove).

העצים המלאכותיים הללו יוצרים רושם עתידני ומרהיב, אבל מעבר לעיצוב המרשים והמיוחד שלהם, הם חלק מפרויקט שנבנה במחשבה על סביבה וקיימות, פרויקט שלם של פיתוח סביבתי. למעשה, "העצים" הללו משמשים בו כמעין גנים תלויים, שעליהם גדלים צמחים שונים והם חלק ממערכת אקולוגית שיצרו כאן.

איך המערכת הזו עובדת? - "עצי הסופר-טרי" אוגרים גם את אנרגיית השמש וגם את מי הגשם. המים והאנרגיה הללו מועברים למיכלים המספקים את כל התצרוכת של שתי החממות הענקיות, המכוסות בכיפות זכוכית.


הנה התכנון של גני המפרץ בסינגפור:

https://youtu.be/TQRQ0dViM28


עוד מגני המפרץ:

https://youtu.be/dIgFrP8rdy0


הפרויקט מהאוויר:

https://youtu.be/FSU6MUysE7g


כך הקימו את הפרויקט המרשים הזה:

https://youtu.be/d7xoirFJryM


וסרט ארוך ומקיף של סיור בחממות וב"גרדנ'ז ביי דה ביי":

https://youtu.be/jJ8j5X1UO2w?long=yes

"אדריכלות גוגי" (Googie architecture) היא סגנון העיצוב האדריכלי של עידן החלל, הז'אנר המודרני של אמצע המאה ה-20.

בהשפעת אדריכלות ה"פופולוקס", סגנון זה הציג אדריכלות פוטוריסטי, עתידני, שהושפע מעידן החלל בעיצוב ומהעידן האטומי.

בתים ומבנים שנבנו בסגנון זה הפכו אייקוניים וחלק גדול מהם שומרו כמו שהם. התכנון העתידני שלהם הציג את הייחוד של הז'אנר האדריכלי חהעתידני הזה.

למרבה הצער, אחד המרכזיים שלא שרדו את הבולדוזרים הוא אותו בית קפה בהוליווד, ששמו היה "גוגי" והוא כבר לא קיים. בית הקפה הזה הוא שנתן לסגנון את שמו ותוכנן במקור על ידי האדריכל הנודע ג'ון לאוטנר.

בית הקפה גוגי נקרא על שם הכינוי של ליליאן ברטון, אשתו של הבעלים המקורי שלו, מורטימר סי ברטון. את השם "גוגי" נתן לו דגלאס האסקל, עורך המגזין "האוס אנד הום" (House and Home), כשראה ב-1952 את בית הקפה, עצר את המכונית והכריז "זו ארכיטקטורת גוגי!". מאמר שכתב בשם זה במגזין שלו השריש לתמיד את השם "אדריכלות גוגי" עבור הסגנון.

בין המבנים בסגנון גוגי ניתן למצוא את מרכז הטיסה של TWA, הטרמינל הראשי בנמל התעופה הבינלאומי של וושינגטון דאלס, את נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס ולא מעט מוטלים בסגנון גוגי שנבנו בארצות הברית באותה תקופה, כמו אלו שנבנו סביב דיסנילנד ואדריכלות הגוגי ב-Tomorrow land של דיסני.

הכירו עוד כמה דוגמאות מרתקות בז'אנר הגוגי בתגית "אדריכלות גוגי".


הנה אדריכלות הגוגי של המאה ה-20:

https://youtu.be/bxQY8b4FGBc


מאבק שלא הצליח נגד הריסת תחנת דלק בסגנון הגוגי:

https://youtu.be/3OMs01DqSIw


על בית הקפה הראשון והחדשני באדריכלות שעל שמו נקרא הסגנון:

https://youtu.be/F_9b-rjmGQI


הסבר על הסגנון ואיתור מבני גוגי:

https://youtu.be/-uZWFEe6z4w?long=yes


אדריכלות ז'אנר גוגי בלוס אנג'לס:

https://youtu.be/OhJVqYbspXc?long=yes


והקופי שופס העתידניים בסגנון החלל:

https://youtu.be/7731QdFHoos?long=yes

בתולדות האדריכלות המודרנית לא חסרים מיזמים שניסו לדמיין ולייצר את עתיד המגורים או בתי העתיד בהווה. איש לא יודע כיצד ייראו בתי העתיד ולכן כל התייחסות ניסיון לתכנן אותו בהווה כלשהו, דינה להיות מושפעת גם מהטרנדים של עולם העיצוב של התקופה.

יצא שלא מעט אדריכלים ומתכננים ניסו לייצר אמירות לגבי העתיד של המגורים ועשו זאת לא פעם ברוח עידן החלל.

אחד הניסיונות המעניינים לתכנן מגורים בנוסח העתיד הוא של בתי ה"פוטורו" (Futuro), שתכנן בפינלנד של שנות ה-70 האדריכל מאטי סורונן. התכנון היה עבור חברו מילדות, הד"ר ג'אקו הידנקארי, שביקש שיתכנן לו "בקתת סקי", מעין בקתת הרים שתשרוד באקלים ובתנאי מזג האוויר הקיצוני באזור.

סורונן עשה את עבודתו ואיכשהו לא היה שום קשר בין היצור החללי שהגיש לו האדריכל המוכשר לבין בקתות הרים פיניות. אבל ה"פוטורו" הזה הפך די מהר מעיצוב לאדם אחד לפרויקט אדריכלי מקומי בפינה רחוקה בפינלנד למיזם שניסה להיות עולמי ולייצר ולמכור כמה שיותר ממנו גם בחו"ל.

העיצוב היה של בית חלל, עגלגל, אליפטי, מרחף מעל ארבע רגלי מתכת ואווירודינמי בלי סיבה. העיצוב היה של מעין "צלחת מעופפת", כמו שהיה אז אופנתי לומר. הוא היה נייד, קומפקטי, קל משקל ודי זול. פחות מ-15 אלף דולר ליחידה, לא כולל דמי משלוח.

ה"פוטורו" היה עשוי פיברגלס ופוליאוריתן מוקצף, חומרים פלסטיים ומתקדמים לאותם זמנים ומצויד בילט-אין, במכשירי חשמל מופעלי שלט-רחוק, רהיטים מעוצבים בעיצוב עתידני ודלתות הזזה חשמליות.

בשנת 1978 ירד מפס הייצור בית ה"פוטורו" האחרון ומכאן הפכו הבתים הללו בהדרגה לפריטי אספנות. סוג של קלאסיקת וינטג' מהעיצוב של עידן החלל, עם ניחוחות של זיגי סטארדאסט והנחיתה על הירח.

בימינו לא נותרו הרבה בתי "פוטורו" כאלה בעולם. מעריכים שנותרו בעולם פחות מ-85 מהם, מתוך כ-100 יחידות שהספיקו לפי ההערכות לייצר.

ניסיון מוכר נוסף לבתים דומים הוא זה של "בתי הכדור" בהולנד, שנבנו בצורה של שכונה שלמה, עם כמה עשרות בועות מגורים, סוג שנראה היה שייתכן ויהפוך לבתי המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.


הנה סיפורם של בתי הפוטורו:

https://youtu.be/EZ8jnR09eLE


כתבת טלוויזיה מהתקופה:

https://youtu.be/Yy-oxyphwWs


הם מפוזרים היום בעולם:

https://youtu.be/Oal5oxDSG5g


דייר מאושר שקנה בימינו:

https://youtu.be/tFUTeiED9KM


פוטורו נטוש ביפן:

https://youtu.be/yHJYnN5zNUM


והוא לא לבד - הנה שכונת בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA

מהו בניין הקוורץ הפוטורוסקופ שבצרפת?


בפארק השעשועים העתידני "פוטורוסקופ" (Parc du Futuroscope), או פיוטרוסקופ, שליד העיר פואטייה בצרפת, יש עשרות רבות של אטרקציות ומתקנים שכולם מוקדשים לעתיד, למדע מודרני ולטכנולוגיות מתקדמות של העתיד. בין מסכי קולנוע ענקיים, כולל מסך הקולנוע הגדול ביותר באירופה, חוויות מולטימדיה, מתחמים של משקפי התלת-ממד והכיסאות זזים בחוויות מולטימדיה המדמות מציאות מסוגים שונים, הפוטורוסקופ מציע גם טכנולוגיית 4D, עם ארבעה ממדים, חוויות במסעות חלל, במעמקי הים ועוד המון חוויות לילדים ולמבוגרים.

כמו בפארק יורו-דיסני הידוע שבצרפת, אבל בהתייחסות לתכנים שונים, בפיוטרוסקופ מבנים עתידניים ומרשימים המוקדשים למרכיבים שמייצרים את הטכנולוגיה של ימינו. מבנה הקוורץ מוקדש לחומר שגבישיו הם החומר המניע כל כך הרבה מחשבים ופריטים ממוחשבים בעולם המודרני. כאן פורצים גבישי קוורץ, שנמצאים בטבע מתחת לפני האדמה, אל אוויר העולם בהעמדה מרגשת של בניין מרשים ומיוחד במינו.


הנה פארק הפוטורוסקופ:

http://youtu.be/Pxynlminfxc


ובניין הקוורץ של פארק הפוטורוסקופ:

http://youtu.be/9avCsV0OkDc?t=2m39s

ג'ון לאוטנר, מי שרבים רואים בו את האדריכל העתידני של המאה ה-20, נולד בשנת 1911 במישיגן. הוא נחשב כמי שתכנן כמה מהבתים האייקוניים של שנות ה-50 וה-60.

ביניהם מוכרים במיוחד בית הכימוספרה המפורסם, בית אלרוד (Elrod House) הפוטוריסטי שבפאלם ספרינגס לוס אנג'לס, בית גרסיה הזכור לטוב ובית אראנגו הכמו-מרחף שבמקסיקו.

לאוטנר החל את הקריירה האדריכלית שלו כמתלמד של אחד מענקי האדריכלות פרנק לויד רייט. הוא אכן למד והושפע מאוד מהרעיונות של המנטור שלו רייט וניתן למצוא להשפעה הזו ביטוי רב בעבודותיו האדריכליות.

המוטו שהנחה אותו, ממש כמו זה של מורהו המיתולוגי, היה של "יופי למען היופי".

במרבית עבודותיו של לאוטנר ניכרים אלמנטים של התמזגות החלל הפנימי עם החלל החיצוני, קירות זכוכית רציפים ושולי גג בולטים. כל התכנון שלו מקפיד תמיד על המשכיות הרמונית ישירה, עיקרון שניתן לראות בו חלק מסוד הקסם הלאוטנרי.

בתים ומבנים שתכנן הפכו אייקוניים. אחד מהם שלא שרד את הבולדוזרים הוא בית קפה גוגי בהוליווד שכבר אינו קיים. הוא תוכנן על ידי ג'ון לאוטנר ושמו, גוגי, הפך למונח "אדריכלות גוגי". זהו סגנון של אדריכלות עתידנית, פוטוריסטית, שהושפעה מעידן החלל והעידן האטומי.

חלק מהמבנים שתכנן לאוטנר הופיעו גם בסרטים מפורסמים. אם זה בית אלרוד שהפך ל"בית הנבל" בסרט הג'יימס בונד הקלאסי "יהלומים הם לנצח" (Diamonds are Forever), או "בית הכימוספירה" בלוס אנג'לס, שהיה למאורת הנבל בסרט ההמשך של "המלאכיות של צ'ארלי" משנת 2,000.


הנה האדריכל שתכנן את הבית ג'ון לאוטנר:

https://youtu.be/bIhHzgLLb_4


בית לאוטנר:

https://youtu.be/c3k6BNVx8G0


בית גרסיה, גם הוא של ג'ון לאוטנר:

https://youtu.be/G-eDrwBExRE


בית הכימוספרה - הקימוספר שלו:

https://youtu.be/Pt1inP2byUc


הבית של בוב הופ:

https://youtu.be/INgYqiii7EQ


עיצוב הפנים שלו למשרדים:

https://youtu.be/jQP9usr8oW8


בית אראנגו שתכנן באקפולקו מקסיקו:

https://youtu.be/uBHiPqbag8U


וסרט תיעודי קצר על לאוטנר:

https://youtu.be/fzaqby2Be8c?long=yes

תחנת הדלק טקסקו (Arne Jacobsen's Texaco Station) שתוכננה ועוצבה ידי האדריכל הדני הנודע ארן או ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen) היא פצצה עיצובית של ממש, שתוכננה על ידי האדריכל והמעצב הדני בשנת 1937.

התחנה היא בעצם ה'טייק' של יאקובסן על הדגם האמריקאי הרגיל של תחנות הדלק והשירות של קבוצת טקסקו. בעיצוב הזה הדגים האדריכל מדנמרק אדריכלות קלילה ואלגנטית, שמצד אחד היא ניסיונית ומנגד מצליחה למשוך את תשומת הלב של העוברים והשבים.

התחנה מזוהה, למשל, עם מבנה הגג הייחודי שלה, שבנוסף למחסה מגשם ושמש גם פועל כמנורה ענקית, שבחלקה התחתון והמבריק משקפת חלק מהאור הטבעי הנופל על העמוד.

בערב מוארת האליפסה שבו כלפי מטה, באמצעות מנורות מעוצבות במיוחד.

גודלו של מבנה התחנה הוא רק כ-9 מטר על 15. המבנה עצמו מורכב ממשרד, מתקן לשטיפת מכוניות, מחסן, חדר דוודים ושני תאי שירותים.

תחנת הדלק הזו, שזכתה בעבר לפרסום עולמי, כמעט ונשכחה בימינו, למעט בקרב חובבי האדריכלות. וחבל שכך, כי תחנת טקסקו היא בהרבה מובנים דוגמה לעיצוב ולארכיטקטורה שפעם חשבו שיהיה העיצוב העתידי של תחנות הדלק.

התכנון העתידני שלה הוא גם דוגמה למודרניזם ולפונקציונליזם שהיו פופולריים בשנות השלושים וגם חלק מסגנון אדריכלי עתידני שקיבל את השם "אדריכלות גוגי" ושיאקובסן היה חלק מהמושפעים ממנו. ניכרות בו השפעות של עמיתיו הבינלאומיים של ארן ג'ייקובסן, דוגמת מייס ואן דר רוהה, לה קורבוזיה, גונאר אספלונד ואלבר אלטו.

למרות שברבות השנים היא עברה כמה שינויים, תחנת הדלק הזו פועלת עד היום. היא תוכננה להיות פונקציונלית ויעילה, בזכות הפריסה היעילה שהקלה בה על כניסה ויציאה של מכוניות. חלונות גדולים משני צידיה אפשרו כניסה של אור טבעי אל פנים התחנה.

תחנת טקסקו הייתה דוגמה מושלמת לפילוסופיה שלו, שגרסה שעיצוב טוב חייב להשתלב בכל היבט של חיי היומיום. תשומת לב רבה הקדיש האדריכל הדני לכל פרט בתכנון התחנה, כולל של משאבות הדלק בתחנה, השלטים שבה ואפילו של מדי המוכרים.

למרות שהיא כבר לא מוכרת דלק של טקסקו, נחשבת תחנת טקסקו עד היום לנקודת ציון בתולדות המודרניזם הדני. בתור תחנת שירות, שהוכרזה על ידי ממשלת דנמרק כאתר מורשת תרבותית, היא מהווה גם בימינו כיעד פופולרי לביקורים של חובבי אדריכלות מכל העולם.


הנה תחנת הדלק טקסקו עם שיר:

https://youtu.be/tGHQ4iDySwY


ופרסומת בתחנת טקסקו של ארן ג'ייקובסן:

https://youtu.be/AMbDcAs4kVs

אדריכלות העתיד (Future Architecture) תחפש כיצד להתמודד עם בעיות כמו התפוצצות האוכלוסין הצפוייה בעולם, שינויים אקלימיים, התחממות כדור הארץ, עלית מפלס האוקיינוסים, הנהירה לערים הגדולות וכדומה.

חלק מהפתרונות כבר נראים בתכניות של אדריכלים חרוצים. מערים שייבנו בים, עד לערים בחלל, ערים שנחפור עמוק אל תוך האדמה או כאלה שייבנו גבוה באוויר - הכל אפשרי בעתיד. כמובן שהטכנולוגיות הדרושות לכל המשימות הללו אינן עדיין בנמצא, יש חומרים שתכונותיהם עדיין לא מספקות, אבל כולם כבר במחקר ופיתוח של צוותים בכל העולם, זה זמן רב.



ראשית, ניתן לדמיון להוביל אותנו לערי העתיד:

https://youtu.be/FoIawG-j4f4


מודלים אפשריים של אדריכלות העתיד:

https://youtu.be/PrEzo6ZKVMU


האם ערי העתיד יוכלו להתקיים בשמיים?

https://youtu.be/IZOedbGd64E


או מתחת למים?

https://youtu.be/3Wtb5A6CpfI


והנה סרט תיעודי על ערי העתיד החדשניות:

https://youtu.be/yOCpo10zQlM?long=yes

אם יחיה המין האנושי בעתיד על כוכבים אחרים, צריך ללמוד ולחקור את התנאים לכך. מה באמת אנו יודעים על חיים בחלל או על כוכבים שאין בהם חמצן כמו בכדור הארץ ללא מים או במגוון דברים שונים אחרים? - אז זהו, שאיננו יודעים הרבה ועלינו לחקור היטב את הדברים.

ביוספירה 2 (Biosphere 2) הוא מתקן מחקר מדעי שמצוי בעיר אורקל שבמדינת אריזונה, ארצות הברית. מטרת ביוספירה 2 היא חקר ולימוד על כדור הארץ ועל מקומו ביקום. המבנה שבו שוכן ביוספירה 2 בנוי כמערכת אקולוגית מלאכותית וסגורה. הוא מדמה מערכת חיים שונה מזו שבכדור הארץ. חיים בו מדענים שנסגרו במתקן והם מגדלים בעצמם את מזונם, ממחזרים מים ומקיימים את עצמם ללא תלות בעולם החיצון.

המתקן משמש כדי לחקור את האפשרות לשימוש בביוספירה סגורה, מעין מתקן מוגן שישמש בני אדם, במקרה של יישוב כוכבים וגופים החלל על ידי המין האנושי. במיוחד כוון המתקן במקור כדי לחקור חיים אפשריים על כוכב מאדים ועל הירח.

מקור השם ביוספירה 2 הוא בביוספירה 1, שהיא סביבת החיים שעל כדור הארץ.


הנה מתקן המחקר הביוספירה 2:

http://youtu.be/4xBk26QQ_9Q


סרטונים שצולמו בסביבה הסגורה בין השנים 1991-3:

http://youtu.be/l4DX994NonE


האם לחזון כזה של חיים בחלל מכוון הפרויקט הזה?

http://youtu.be/_FaTBd3gdPI

אטומיום הוא מבנה בצורת מולקולה של גביש ברזל שנמצא בבריסל, בלגיה. הוא הוקם עבור התערוכה העולמית אקספו 58 שנערכה בבריסל בשנת 1958. ממש כמו מגדל אייפל בזמנו, הוא היה אמור להתפרק לאחר חצי שנה אך ההתלהבות ממנו הביאה להפיכתו למבנה קבוע.

גובהו של האטומיום 103 מטרים והוא בנוי כדגם של גביש ברזל בהגדלה מדויקת - פי 165 מיליארד!

המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל אנדרה ואטרקיין, מכיל תשעה כדורי פלדה בקוטר 18 מטרים, שמחוברים ביניהם במדרגות נעות ארוכות במיוחד. הכדורים סימלו את תשעת מחוזותיה של בלגיה באותה עת ונבנו בטכנולוגיות חדשניות לאותה התקופה.

הכדור העליון של המבנה העתידני הזה מהווה תצפית על העיר. בעשור הקודם נעשו בו שיפוצים, נוספה מערכת תאורה והוחלפה המתכת שעוטפת את המבנה.


הנה האטומיום בבריסל מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/7LsV2Q1A2FQ



ועוד תצוגה יפה של אטומיום בריסל והנוף הנשקף ממנו:

http://youtu.be/zZoFnOqjMgI

האדריכל אוסקר נִיֶמַאייר (Oscar Niemeyer) היה ללא ספק מפורצי הדרך שבאדריכלים המודרניים במאה ה-20. האיש שאדריכלים אופנתיים ואוהבי קימורים ופיתולים, כמו זאהה חדיד ורם קולהאס, ראו בו השראה וכמי שהשפיע על האדריכלות הדיגיטלית שלהם, היה ללא ספק גדול אדריכלי ברזיל ומי ששלט באדריכלות שלה כמעט כל חייו הבוגרים. ללא מחשב, כן?

כי את מי שתכנן מהסטודיו שלו בקופקבנה, מבנים עתידניים ומרהיבים, דוגמת מבנה המוזיאון הרטרו-פוטוריסטי ודמוי הצלחת המעופפת שהוצב על צוק ליד ריו דה ז'ניירו, רבים ראו כמשפיע עולמי וכ"אחרון המודרניסטים".

הוא נודע במבני הציבור הפיסוליים שתיכנן במהלך השנים ברחבי ברזיל, דוגמת אלו שנבנו בבירה ברזיליה והיו לסמליה של העיר מעוררת המחלוקת, שהוקמה מאפס במרחק 1,000 ק"מ מכל מקום יישוב אחר ועם השנים הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

סגנונו האדריכלי התאפיין בקווי מיתאר קמורים, שלטענתו הושפעו מחמוקי הגוף הנשי. הוא ממש נלחם כנגד הזווית הישרה בבנייה המודרנית. על אף הערכתו לדמויות כמו לה קורבוזיה, נִיֶמַאייר התריס והתנגד ל"מודרניזם הישן" ולזווית הישרה של המבנים שנבנו בו.

כי האדריכל הגאון והחדשני היה דמות מבלבלת ורבת סתירות. רבים הופתעו לגלות שהאיש שתכנן מבנים רבי-רושם לארגונים ומפעלים שהם חלק מהממסד הקפיטליסטי ובנה לא מעט סמלי שלטון ובניינים מפוארים, היה בכלל קומוניסט חד ומאמין. כמי שכמעט ולא תכנן מבנים עממיים כי לדבריו זוהי דמגוגיה והטעייה של מעמד הפועלים, שמה שמגיע לו הם הזדמנויות שוות ושכר טוב יותר.

הוא היה מתומכיהם ומחבריהם של שליטים כמו המהפכן ושליט קובה פידל קסטרו (מי שכינה אותו "הקומוניסט האחרון ששרד") ונשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס. נימאייר אמר בראיונות לא פעם שגם אם הקפיטליזם שולט היום, "המהפכה עוד תנצח". הוא גם מימש את התנגדותו ללאומנות כשבשנות ה-60, בתקופה שבה נשלטה ברזיל בידי החונטה הצבאית, הוא גלה לצרפת למשך 20 שנה.

אגב, פרט חביב - נימאייר היה מחלוצי השימוש ב"שוברי השמש", מה שהיה לרפפות והתריסולים, שזכו להצלחה רבה בעולם ותפסו עוד יותר בישראל.


הנה האוסקר של האדריכלות:

https://youtu.be/mp5jv4-nkvs


מבנים שתכנן:

https://youtu.be/ucHDXGjEklo


תערוכה לאיש שבנה את ברזיליה:

https://youtu.be/5TnJpmbrR6Q


אודיטוריום שתכנן:

https://youtu.be/PhQIRNo-kpU


ספריה פרי תכנונו:

https://youtu.be/7U7hj7lDQ6M


על הביתן שבנה בלונדון:

https://youtu.be/EEmpu95xFE0


וסרטון תיעודי על הגאון הקשיש:

https://youtu.be/eobyUa9kA_A?long=yes

הביטאט 67, נראית קצת כמו ערימה של קופסאות מגורים, בצורת קופסאות נעליים. מדובר בפרויקט מגורים במונטריאול שבקנדה, שכונת מגורים חדשנית לזמנה, שתוכננה על ידי האדריכל הישראלי-קנדי משה ספדיה ונבנתה לקראת תערוכת אקספו 1967 שנערכה במונטריאול.

זו היתה צורה חדשה לגמרי לתכנון מבנה מגורים ב-1967 והמדהים מכל שספדיה החל בתכנונו של המבנה המהפכני עוד בהיותו סטודנט, בזמן לימודיו באוניברסיטת מקגיל.

הבניין מורכב מאוסף יחידות מגורים טרומיות, שנבנו מבטון מזוין במפעל, הובאו לאתר ושם חוברו ביחד. 158 הקוביות של מתחם המגורים הונחו בצורה שמאפשרת לדיירים תחושה של מרווח, אוויר ואור.

מתחם "הביטאט 67" היה אמור להפוך לראשון מתוך סדרת בניינים, אך הבניה היקרה לא המשיכה מחוסר תקציב.

הבניין עצמו הפך עם השנים יקר מאד, בעיקר בשל הביקוש העצום לגור במבנה מיוחד ואיכותי כזה. רק שנים רבות אחר כך, עם תקציב גדול יותר, הוא הושלם ושופר.


הנה סרטון על תולדות ההביטאט של מונטריאול:

http://youtu.be/yCWZJBsHcQo


מראה הביטאט 67 היום:

http://youtu.be/sYBArlsoe-Y


והמהפכנות של הפתרון שנתן ספדיה הצעיר בגיל 23 לבעיית המגדלים הקובייתיים:

https://youtu.be/Qwbp9T-WS-I?long=yes

בית אלרוד (Elrod House), שממוקם בפאלם ספרינגס שבלוס אנג'לס, הוא בית פוטוריסטי מרשים במיוחד. תכנן אותו האדריכל האמריקאי ג'ון לאוטנר (John Lautner), מי שאפשר לראות בו את אדריכל העתיד של העבר.

הבית הזה, על גג הכיפה המרשים וקירות הבטון המעוקלים שלו, הוא ללא ספק אחת הקלאסיקות האדריכליות המרשימות של ארצות הברית במחצית השנייה של המאה העשרים.

יותר מחצי מאה אחרי, לא איבד הבית הזה את קסמו. לאחר שנבנה בשנים 1961-1963, ושופץ בשנות ה-70, הוא הפך מעניין אף יותר מבעבר, פיסת אדריכלות אותנטית ומרהיבה שלעתים נראה שלא איבדה שמץ מהחדשנות והעתידנות שלה.

ג'ון לאוטנר, מתכנן הבית בשנות ה-60, נולד בשנת 1911 במישיגן. הוא נחשב כמי שתכנן באזור כמה מהבתים האייקונים בשנות ה-50 וה-60. ביניהם גם בית הכימוספרה הכל כך מפורסם שלו.

לאוטנר החל את הקריירה האדריכלית שלו כמתלמד של פרנק לויד רייט. בתכנון הבית הזה הוא הושפע מרעיונותיו הרבים של המנטור והמורה הידוע שלו ונתן להם ביטוי בעבודותיו האדריכליות. נראה שכמו מורה המיתולוגי, המוטו שהנחה אותו הוא במידה רבה "יופי למען היופי".

ואכן, כמו בכל עבודותיו של לאוטנר, מסייעים גם בבית אלרוד אלמנטים כמו קירות הזכוכית הרציפים ושולי הגג הבולטים בו אל מעל לאזור הבריכה, להתמזגות של חללו הפנימי עם החלל החיצוני. זה נעשה בהמשכיות הרמונית ישירה ומרשימה מאוד, חלק מסוד הקסם הלאוטנרי.

בשנת 1971 הפך בית האלרוד ל"בית הנבל" האייקוני ואב הטיפוס לבתי נבלים שכאלה. זה היה כששולב בסרט הג'יימס בונד הקלאסי "יהלומים הם לנצח" (Diamonds are Forever). בשנת 2000 הופיע בית אחר של לאוטנר, בית הכימוספירה בלוס אנג'לס, גם הוא למאורת הנבל בסרט ההמשך של "המלאכיות של צ'ארלי".


הנה בית לאוטנר:

https://youtu.be/c3k6BNVx8G0


בית גרסיה, גם הוא של ג'ון לאוטנר:

https://youtu.be/G-eDrwBExRE


בית הכימוספרה - הקימוספר שלו:

https://youtu.be/Pt1inP2byUc


הבית של בוב הופ:

https://youtu.be/INgYqiii7EQ


עיצוב הפנים שלו למשרדים:

https://youtu.be/jQP9usr8oW8


ובית שתכנן באקפולקו מקסיקו:

https://youtu.be/uBHiPqbag8U

האם בעתיד נצטרך לחיות בערי-חממה ענקיות כדי לנשום אוויר צח ולגדל עצים וצמחים מסביבנו?

קחו מחצבה ישנה ומוזנחת והפעילו את הדמיון.

פרויקט עדן (Eden Project), היער הסגור הגדול בעולם, תוכנן על ידי האדריכל ניקולאס גרימשו ונבנה במכתש מלאכותי קטן בקורנוול שבאנגליה, בדיוק במקום שבו הייתה בעבר מחצבת מינרלים נטושה.

גרימשו, אדריכל מוביל בתחום הבנייה הירוקה, בחר את הכיפות הגאודזיות הללו ל"פרויקט עדן", אבל הוא תמיד הדגיש שהן תוכננו בעצם על ידי הטבע. הסיבה: הן מחקות את המבנה של חלות הדבש של הדבורים, כולל המשושים האופייניים כל כך.

מעבר למראה העתידני והמרהיב של הכיפות החצי שקופות הללו, הפרויקט הזה הוא גם חלק מתהליך תכנוני ומחקרי, הלומד מהיופי והיעילות שבטבע ומנסה לייעל תהליכים שונים שהמין האנושי יכול לשפר.

פרויקט עדן הוא פרויקט חינוכי ותיירותי, שנועד להיות מקום גידול לצמחים מכל העולם. במיוחד שוקדים בו על הצגת צמחיה של אקלים טרופי ואקלים ים-תיכוני.

הפרויקט מצוי בתוך מתחם סגור שכולל גנים בוטניים ומבנים. הגנים נראים כמו יערות גשם שנוח לשוטט בהם וללמוד על פלאי הצמחייה של העולם ולהבין את החשיבות של שימור הצמחייה הזו.

כך הפך פצע מכוער באדמה לפרויקט חינוכי ומהנה, שמעניק שעות של הנאה למבקרים ומנסה ללמוד כיצד ניתן לשמור על כדור הארץ ובו בזמן לייעל ולקדם את האדם.


הנה פרויקט עדן המרשים:

https://youtu.be/f8unx8-pZxg


הצגה של יערות הגשם בפרויקט עדן:

http://youtu.be/JkTGpETay10?t=8s


תצוגה מפורטת של הצמחים המיוחדים שרואים בתוך הפרויקט עדן:

http://youtu.be/g9ZYIt6f19w


מצגת וידאו של היער הסגור הגדול בעולם:

https://youtu.be/1LocBVbnw2Q


והרצאת טד על הלמידה מהטבע וקידום האדם, בבניית הפרויקט המרתק (מתורגם)

https://youtu.be/3QZp6smeSQA?long=yes

מרכז התעופה של חברת טי דאבל יו איי (TWA Flight Center) הוא אחד הבניינים המיוחדים בעולם ומעבודות תכנון המבנים המיתולוגיות של גאון האדריכלות הפיני-אמריקאי אירו סארינן (Eero Saarinen).

התכנון העתידני הזה הוא חלק מז'אנר אדריכלי עתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי".

קשה להחליט מה מדהים ויפה בו יותר - המבנה החיצוני, שנראה כמו ציפור ענקית הפורשת כנפיים, או הפנים המעוקל ומסוגנן כמבנה עתידני מרהיב ובלתי נתפס ביופיו ובתכנון הגאוני והמתוחכם אך פשוט שלו.

תשאלו את יוצרי הסרט המצליח "Catch me if you can" בכיכובו של לאונרד דה קפריו, שהמרכז הופיע בו.

האדריכלות של מרכז הטיסה ההיסטורי של TWA משנת 1962 הפכה אותו במהירות לאיקוני והוא זכה לכינוי "קתדרלת התעופה". המתכנן סארינן, אגב, לא זכה לראותו גמור כי שנה קודם לפתיחה הוא הלך לעולמו.

עם השנים פשטה TWA את הרגל וחדלה לפעול. גם חברת התעופה טרנס וורלד איירליינס שקנתה והשתמשו במבנה המופלא אחריה לא שרדה. אחריה הפך המסוף שליד טרמינל 5 בנמל התעופה הניו-יורקי ג'ון פ. קנדי למקום רדום וכמעט מת.

18 שנה אחר כך, המהפך הגיע. בשנת 2019 הפך מבנה מרכז התעופה TWA לבית מלון יוקרתי נוסטלגי. המלון שנפתח אז החליף את מה שכונה "קתדרלת התעופה" אבל שמר על כל הסממנים המקוריים שלו וכיבד את מורשת התעופה של חברת התעופה המיתולוגית שסארינן כה התאמץ לכבד.

העיצוב של המלון הוא בסימן רטרו שיק אלגנטי ומוקפד במיוחד. המון סממנים ופריטים של TWA עליה השלום, כמו גם חלל המלון, המשופע ברהיטים הקלאסיים והאייקוניים שתכנן סארינן. הם מקסימים לא פחות מהמבנים של אירו סארינן ומוצבים במלון הזה גם בחדריו הרבים.

משפצי המלון אף הגדילו והחנו על המסלול שלפניו מטוס TWA ישן ומשופץ, המשמש בתור הבר של המלון. עגלת הדיילים עוברת בין המבלים בו והם מזמינים את המשקאות והקוקטיילים, ממש כמו פעם באוויר. אגב, זה לא הבר היחיד ויש עוד 7 כאלה ו-6 מסעדות במלון, מהטובות שיש.

חמותנו הייתה אומרת על זה "שלא נדע חרפת רעב..."


הנה סיפורו של המסוף המיתולוגי שהפך למלון ברוח הסיקסטיז:

https://youtu.be/3uIA9eFSNzY


המלון שהחליף את "קתדרלת התעופה" של אירו סארינן:

https://youtu.be/xgKFdkZeYBg


בלוגר מסביר על המקום:

https://youtu.be/jX4N0Tg4MMk


ההיסטוריה של מרכז TWA לתעופה:

https://youtu.be/SYyJNexJb9Q


ביקור בתוך מרכז הטיסה של TWA:

https://youtu.be/Zq07DzJIA34


התקנת המטוס TWA שהיה לבר:

https://youtu.be/TTD8-rqFcak


וסרט תיעודי על המלון שהחליף את מסוף הנוסעים המיתולוגי של TWA (מתורגם):

https://youtu.be/h0NY-OCnm6c?long=yes

את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.

בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".

בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.

קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.

בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.

מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.

אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.

אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.


הנה בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA


הסיפור של השכונה העתידנית:

https://youtu.be/aLCVLPKrSNk


ומבט מקרוב:

https://youtu.be/LRFaiHAm3V8

הקימוספרה (Chemosphere), או הקימוספר, הוא בית מפורסם שבנוי על צלע הר, מוקף כולו קירות זכוכית ומשקיף על העיר לוס אנג'לס.

הבית נבנה על ידי הארכיטקט הנודע ג'ון לאוטנר בשנות השישים. בשנת 1961 הוכרז בית הקימוספר על ידי אנציקלופדיית בריטניקה כ"בית המודרני ביותר בעולם".

הבית, שנראה כמו ספינת חלל, נבנה על גבי עמוד אחד שעליו יושבת פלטפורמה שלמה, שהיא הבסיס של הבית. תכנון גאוני של לאוטנר, שעלה לבנות כ-80 אלף דולר, פעם סכום לא קטן.

עולם הסרטים והטלוויזיה אהב את הבית העתידני הזה. הוא הופיע לא פעם בסדרות טלוויזיה כמו הסדרה המרתקת "בגבולות המסתורין", בסרטים דוגמת "המלאכיות של צ'רלי" ו"תעתועי גוף" של הבמאי בריאן דה פלמה ובשלל פרסומות ווידאו קליפים.

התכנון העתידני של הבית נחשב כאחת הדוגמאות המובהקות של הז'אנר האדריכלי העתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי", על שם בית קפה בשם זה שתכנן לאוטנר שהוליווד.


הנה סקירה על בית הכימוספרה העתידני שתכנן לאוטנר:

https://youtu.be/Pt1inP2byUc


כמו צלחת מעופפת שנחתה בקליפורניה - בית הכימוספרה מהאוויר:

https://youtu.be/N6QB39saIyw


והנה על האדריכל שתכנן את הבית ג'ון לאוטנר:

https://youtu.be/bIhHzgLLb_4


בואו לביקור בבית הקימוספרה:

https://youtu.be/_A6jk_ScCag


והנה סרט תיעודי קצר על האדריכל של הבית המופלא הזה:

https://youtu.be/fzaqby2Be8c?long=yes