שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גדול בסרט אודיסאה בחלל 2001?
הסרט "אודיסיאה בחלל, 2001" (2001: A Space Odyssey) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1968 שהיה סרט שונה מכל סרט מסחרי שקדם לו.
"אודיסאה בחלל" נולד כשהבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) וסופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (Arthur C. Clarke) החלו לעבוד ביחד ב-1964 על פרויקט שעתיד לשנות את הקולנוע לתמיד.
הם רצו ליצור סרט מדע בדיוני שונה לגמרי, שיהיה מדויק מבחינה מדעית אך גם יעורר שאלות פילוסופיות עמוקות על האבולוציה האנושית, תודעה וטכנולוגיה. ואכן, הסרט היה לחוויה חזותית חדשנית, ממעטת במילים, אך מציעה חוויה חזותית חדשה ונוגעת ברעיונות פילוסופיים, תיאולוגיים ומדעיים, עם שאלות מרשימות על גורל האנושות בעתיד.
התסריט התבסס על סיפור קצר של קלארק בשם "זקיף" (The Sentinel), אך הפך לנרטיב מורכב הרבה יותר. התהליך היצירתי נמשך כמעט 4 שנים, הסרט עלה 10.5 מיליון דולר - סכום עצום לתקופה.
קובריק היה פרפקציוניסט אובססיבי. הוא קרא למחשב המרכזי HAL 9000, כאשר כל אות בשמו של המחשב היא אות אחת לפני IBM באלפבית. קלארק התעקש שזה צירוף מקרים, אך רבים בטוחים שזו היתה בחירה מכוונת.
באירוניה מעניינת, IBM דרשה שהלוגו שלהם יוסר מהמחשבים בסרט, כנראה מחשש שהקשר למחשב הרצחני יזיק לתדמית החברה.
הסרט צולם באולפני שפרטון (Shepperton) בבריטניה, שם קובריק האובססיבי לאיכות צילם 200 גלילי סרט רק עבור סצנת פתיחה של קופי האדם. האפקטים החזותיים והאפקטים המיוחדים השונים נוצרו בשיטות חדשניות לחלוטין.
בין השאר נעשה כאן שימוש במסכים קדמיים (front projection) ובבנייה של תפאורות ענקיות שהסתובבו פיזית (כמו גלגל ענק), בכדי ליצור אשליה של כוח משיכה מלאכותי בתחנת החלל. אם השחקנים נראו כ"הולכים על הקירות", למעשה הייתה זו התפאורה שהסתובבה סביבם.
בהכנות לסרט קובריק התייעץ עם מומחי נאס"א (NASA) כדי להבטיח דיוק מדעי מירבי, הקפיד שחפצים יצופו בחוסר משקל באופן ריאליסטי ושלא יהיה קול בחלל החיצון וכללית היה מעורב בפרטי הפרטים של כל מרכיב בהפקת הסרט.
קובריק, שלקח סיכונים רבים במטרה ליצור סרט שמקדים את זמנו, יוצר בשנות ה-60 קלאסיקה של ממש הנחשבת לאחד משיאי הז'אנר של המדע הבידיוני.
#קיצור העלילה
הסרט שיצא ב-1968 מציע לצופים עיצוב מוקפד, עיסוק בפילוסופיה, שפע יצירתיות, צבעים עשירים ואף פסיכדליים, אפקטים מיוחדים ותיאור מרתק של מלחמת האדם במחשב. אך עלילתו היא פשוטה ומינימליסטית, אף שהיא משתרעת על מיליוני שנים.
תחילת הסרט נפתחת בשחר האנושות, במדבר קדמוני שבו חיה קבוצת קופי-אדם פרהיסטוריים. הם מגלים מונוליט מסתורי שמשפיע עליהם. אז קופץ הסרט אלפי שנים קדימה כשהאנושות תגלה מונוליט דומה קבור על הירח, מה שיגרום להם להוציא משימת חלל של חללית Discovery One אל כוכב צדק (Jupiter). על סיפון החללית משתבשים הדברים כשהמחשב של הספינה, HAL 9000 (בקולו של דאגלס ריין), מתחיל לגלות מודעות ולסכן את הצוות והמשימה.
ההמשך שמור מחשש ספוילר, רק שתהיה בו סצנה פסיכדלית מסתורית שאם תבינו אותה אתם במיעוט קטן יחסית, אל מול מרבית צופי הקולנוע שראו אותו.
#הגדולה של הסרט
בבכורה בוושינגטון אנשים עזבו את האולם באמצע ההקרנה ולמחרת קובריק החליט לחתוך 19 דקות מהסרט. הביקורות הראשוניות היו קשות, אך הסרט מצא קהל נלהב בקרב צעירים שראו בו חוויה מרחיבת תודעה.
אודיסאה הצטיין באפקטים חזותיים שהציגו מסע ריאליסטי מאוד בחלל ובאמצעות סיפור מעורפל אך חכם הוא חקר נושאים פילוסופיים עמוקים מאוד.
המוסיקה הקלאסית, במיוחד הפתיחה מהיצירה "כה אמר זרטוסטרא" (Also Sprach Zarathustra) של ריכרד שטראוס (Richard Strauss), הפכה לסמל של הסרט.
אודיסאה בחלל 2001 זכה באוסקר על אפקטים חזותיים, הראשון מסוגו שהלך לבמאי עצמו. הסרט הציב סטנדרט חדש לקולנוע המדע הבדיוני. עד היום מורגשת השפעתו על יוצרים כמו ג'ורג' לוקאס (George Lucas), סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) וכריסטופר נולאן (Christopher Nolan).
מתנועת החלליות בסרט, הנראית כמו בלט קלאסי, דרך סיפור תחילת התפתחות האדם שאורכו מעל חצי שעה ולא נאמרת בו אף מילה, או פלטת הצבעים העשירה ואף הפסיכדלית שבסוף המסע לכוכב צדק - אודיסאה בחלל 2001 מציע לא רק חוויה מיסטית משהו אלא גם כזו שמעודדת ומפעילה את הצופה ליציאה למסע אל התת-מודע עצמו.
הנה קדימון הסרט:
http://youtu.be/N6ywMnbef6Y
הסבר למה הוא סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר:
http://youtu.be/l2c_rSLXq6U
סצנת הפתיחה הגאונית של הסרט:
http://youtu.be/ypEaGQb6dJk
סצנת החלל והנחיתה על הירח, עם הוואלס הנודע של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/tKXZf0Q9ulo
והנחיתה עצמה:
https://youtu.be/LbsxNwSOzRI
https://youtu.be/rZKGrE-yCPg
רבים מהרהיטים בחלליות של "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מחדר 606 במלון SAS המפורסם בעיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
סרט תיעודי על הסרט פורץ הדרך של קובריק:
https://youtu.be/XpnMf7Bvpj0?long=yes
והדרך בה נעשה אודיסיאה בחלל, 2001:
https://youtu.be/tCHcx5lAl7A?long=yes
מה הסיפור של "Life on Mars" של דיוויד בואי?
השיר "חיים על מאדים" (Life on Mars) של דיוויד בואי, שיצא בשנת 1971 באלבום "האנקי דורי" (Hunky Dory), הוא לא רק שיר אלא סיפור מסע מוסיקלי ורגשי. זהו שיר שנולד מתוך אכזבה ודחייה, אך הפך לאחת מיצירותיו הגדולות והמוכרות ביותר של בואי.
הסיפור מתחיל בשנת 1967, כשבואי, אז עדיין לא כוכב גדול, מקבל הזדמנות לכתוב מילים באנגלית לשיר צרפתי שנועד לפרנק סינטרה. הוא אכן כותב גרסה בשם "אפילו טיפש לומד לאהוב" (Even a Fool Learns to Love), אך הגרסה שלו נדחתה. בסופו של דבר, פול אנקה יכתוב את הגרסה המפורסמת "בדרכי" (My Way).
בואי המאוכזב מחליט לכתוב גרסה משלו, מעין "הדרך שלי", אבל על מאדים...
בואי לא כותב רק שיר, אלא יוצר עולם שלם. השיר שלו מתאר נערה צעירה המתמודדת עם עולם המדיה והתרבות הפופולרית באופן ביקורתי ומלא דמיון. הגאון משלב בין סגנונות פופ ושנסון צרפתי, עם עיבוד מיתרים מרהיב של מיק רונסון (Mick Ronson) ונגינת פסנתר וירטואוזית של ריק וייקמן (Rick Wakeman), הקלידן המיומן של להקת "יס" (Yes) הפרוגרסיבית.
ההשראה לשיר של בואי לא הגיעה רק מהדחייה הראשונית, אלא גם מהחוויות האישיות של בואי, מההתעוררות התרבותית של שנות ה-60 ומההשפעות הקולנועיות של הסרט "2001: אודיסאה בחלל". הסרט, שעסק בשאלות קיומיות ובמסתורין של היקום, נטע בבואי השראה ליצור שיר עם דימויים סוריאליסטיים ומסתוריים. במארס הוא משתמש, בכוכב מאדים, כסמל לבריחה מהמציאות ולחיפוש אחר משמעות עמוקה יותר.
למרות שבתחילה "האנקי דורי" לא זוכה להצלחה גדולה כאלבום, עם הזמן "חיים על מאדים" הפך לאחד השירים האהובים ביותר של בואי. בעקבות ההצלחה של האלבום "זיגי סטארדאסט" (Ziggy Stardust), השיר שוחרר כסינגל ב-1973, שנתיים אחרי הוצאת האלבום המקורי, שכלל אותו.
הפעם בואי מצלם קליפ לשיר כשהוא לבוש באיפור כבד וחליפה טורקיז, מה שתורם לאווירה הביזארית והייחודית של השיר.
מעניין לציין שב-2016 הוקלטה גרסה מחודשת של השיר, עבור הסדרה הבריטית "חיים על מאדים", מה שהחזיר את השיר למודעות הציבורית והציג אותו לדור חדש של מאזינים.
"חיים על מאדים" הוא אחד השירים הראשונים שהפגינו את הכישרון הייחודי של דיוויד בואי, עם השילוב הגאוני שיהפוך לסמלו המסחרי, בין מוסיקה, טקסט ודימויים, וייצר לו שרשרת מרהיבה של יצירות אמנות על-זמניות, שיישארו שנים רבות אחרי מותו.
הנה סיפורו של "שיר הנקמה" בפרנק סינטרה:
https://youtu.be/dd-b8GbOPKg
השיר "Life on Mars" במקור:
https://youtu.be/ft3b1-Cm-0M
הופעה בשנת 2000:
https://youtu.be/sJB24LVx6fw
בואי מספר בראיון על ההשראה שקיבל מהשיר הצרפתי שיהפוך ל-My Way:
https://youtu.be/-u-zMJbDjsQ
קאבר נפלא של גייל אן דורסי:
https://youtu.be/bspAwTq0VfE
וסיפורו המלא של "Life on Mars" עם עדויות של ריק וייקמן ואחרים:
https://youtu.be/J3kpelU_HXc?long=yes
מהו חדר 606 העתידני?
יש חדר אחד, במלון אחד במרכז קופנהגן, שנחשב כבר שנים רבות למוקד עלייה לרגל - בזכות העיצוב המקורי והמרשים שלו.
זהו חדר 606, בקומה השישית של מלון SAS בעיר. החדר הזה התפרסם בעיצוב העתידני שעיצב בו האדריכל ומעצב המוצר האגדי ארנה יאקובסן. המעצב הזה נחשב בעולם העיצוב לחלוץ העיצוב המודרני של דנמרק. הוא התפרסם בכל העולם, בעיקר בזכות הכיסאות האיקוניים שהוא עיצב. חלקם, אגב, ממש עוצבו במיוחד עבור המלון והחדר המסוים הזה בו.
עיצובו של מלון SAS, שכיום שמו השתנה למלון "רדיסון בלו רויאל", השתנה לאורך השנים. הוא נבנה בראשית עידן מטוסי הסילון, במטרה להציב מלון יוקרתי עבור נוסעי חברת התעופה הסקנדינבית SAS וכחלק שמחובר לטרמינל הנוסעים, סינתזה מרהיבה של מלון יוקרה הפוגש נמל תעופה.
החדר מספר 606 נחנך ב־1960 ובניגוד למלון, הוא לא השתנה מאז. זה מה שהופך אותו למעין קפסולת זמן שמנציחה רגע מדהים בתולדות העיצוב המודרני - הרגע בו התבקש גדול המעצבים הסקנדינבים לעצב אותו כרצונו והקפיא את תמונת העיצוב הפוטוריסטי (של העתיד), כמו שהוא נראה באותם ימים.
גם כיום עיצובו נותר נאמן לרוח התקופה ולסגנונו הייחודי של מי שנחשב לגדול המעצבים הסקנדינבים. יש בו את הרהיטים המקוריים שעיצב יקובסן עבור המלון, כשביניהם כיסא הביצה, שיהפוך מכאן לקלאסיקה ולאבן דרך בתולדות העיצוב המודרני.
חדר 606 היה ונותר מוקד עלייה לרגל עבור חובבי העיצוב העתידני. את האישור הברור ביותר לכך הוא קיבל כשסטנלי קובריק בחר בו לצילום מספר סצינות מסרטו הנודע "אודיסאה בחלל 2001". בסרט נבחרו רבים מרהיטי החדר לאפיין גם את ריהוט החלליות שבסרט המפורסם של קובריק.
כל לילה בחדר, תודה ששאלתם, יעלה כמעט 600 דולר. זה לכל הדעות מחיר יקר מאוד, אפילו במונחים של חדר ייחודי וחוויה עיצובית טוטאלית שהוכנסה בו.
הנה חדר 606 במלון SAS עם העיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
חברים ושותפים מספרים על ארנה יאקובסן בחדר 606 עצמו:
https://youtu.be/1AJ16ntk42A
רבים מעיצוביו של ארנה יקובסן (ללא מילים):
https://youtu.be/zxAff6Ydu0k
והעיצוב הנודע של יאקובסן את Room 606 :
https://youtu.be/CkJPNVW4PuY
מה הסיפור של ספייס אודיטי ודיוויד בואי?
אחרי כמה כשלונות מוקדמים, הלהיט הראשון שהצליח לדיוויד בואי הוא "ספייס אודיטי" (Space Oddity), שיצא ב-1969. סביר שלא במקרה אין עוד שיר בתולדות הפופ שהצליח כל כך טוב לדייק בתזמון שלו מול המציאות של יום יציאתו לשוק.
השיר יצא פחות משבוע לפני שיגור החללית אפולו 11 לירח וליווה את סיקור המשימה בשידורי ה"BBC". עד לנחיתה על הירח ב-20 ליולי 1969 הוא כבר היה הצלחה מדהימה והתקשר שנים רבות בזיכרון הקולקטיבי עם הנחיתה על הירח שהתרחשה ממש באותו הזמן.
"ספייס אודיטי" הפך ללהיט הבכורה של בואי וגם הציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו, מראה מעט חייזרי כשלעצמו ובטח בימים בהם כל העולם מתרגש מהירח.
הזמר והמוסיקאי המשובח מספר בו על שיגורו בחללית של מייג'ור טום, אסטרונאוט דמיוני שנפלט לחלל, מרחף בו אבוד ולבסוף מאבד קשר עם כדור הארץ.
רבים חשו שהדמות של "מייג'ור טום" (Major Tom) כמו לקוחה מהסרט "אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק משנת 1968. ואכן, דיוויד בואי יצר את "ספייס אודיטי" לאחר שראה את "אודיסיאה בחלל", באנגלית "2001: A Space Odyssey" וגם קצת כי הוא היה בהשפעה של חומרים אסורים.
הדמות של מייג'ור טום עתידה לשוב ולהבליח בקריירה שלו שוב ושוב. כמו מוטיב אהוב הוא יצוץ בשירים נוספים של בואי, החל מ-"Ashes to Ashes" המסעיר משנת 1980, דרך "Hallo Spaceboy" ב-1995 ובפעם האחרונה, כמו נפרד ממנו, בואי ישלב אותו בקליפ של "Blackstar" השיר מאלבומו האחרון של בואי, זה שנעשה מעט לפני מותו הצפוי ממחלה קשה.
מעבר לעיתוי המוצלח במיוחד שלו, "ספייס אודיטי" נחשב אחד השירים הטובים בפופ של שנות ה-70 וגם שיר פורץ דרך - בביצוע, בכתיבה ובהפקה שלו.
גם אחרי מותו של דיוויד בואי, השיר שלו מצא את עצמו שוב בחלל, עת ביצע אותו כריס הדפילד, המפקד של תחנת החלל הבינלאומית. הביצוע זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה הוא לא רק הקדים את זמנו והפך על-זמני, הוא אף ניבא במידה רבה את העתיד.
הנה הקליפ המקורי של "ספייס אודיטי" מ-69:
https://youtu.be/tRMZ_5WYmCg
הקליפ המאוחר של בואי מ-1972:
https://youtu.be/iYYRH4apXDo
במילים של הפזמון של "אפר לאפר" מוזכר שוב מייג'ור טום (עברית):
https://youtu.be/HyMm4rJemtI
מפקד תחנת החלל הבינלאומית שר את השיר "ספייס אודיטי" מהחלל:
http://youtu.be/KaOC9danxNo
הבלחה אחרונה של מייג'ור טום היא בקליפ האחרון של בואי, בו היוצר מבשר על מותו המתקרב:
https://youtu.be/kszLwBaC4Sw
הנה סיפורו הפתלתל כמו רכבת הרים של השיר הנהדר הזה:
https://youtu.be/hR_ncn7H-cM?long=yes
וכתבה מדהימה על חייו של מי ש"סייע לשנות את פני המוסיקה המודרנית":
https://youtu.be/UCwXFqf-Y98?long=yes
איך התפתחו הרובוטים בקולנוע?
הרובוט נולד באגדה, עבר לספרות ופורח בקולנוע. הרובוט הקולנועי הוא לא סתם מכונה ממוחשבת שיודעת לבצע דברים באופן מדהים, אלא בדרך כלל סוג של פנטזיה טכנולוגית מרתקת, אם תרצו "מכונה עם נשמה" או מכונה שחיה ב... סרט.
הרובוטים בקולנוע היו שם כבר בהתחלה. לחלק בלתי נפרד מהמסך הגדול הם הפכו כמעט מראשיתו, תוך שהם משקפים את היחסים המורכבים של האנושות עם טכנולוגיה ומציגים את הפחדים והתקוות שלנו לגבי העתיד. במהלך שנות ההתפתחות של הקולנוע הם עברו מטמורפוזה מרתקת והפכו מדמויות מכניות פשוטות למכונות מורכבות, עם אישיות, רגשות ואפילו נשמה.
את הרובוט הקולנועי הראשון המשמעותי פגשו צופי הקולנוע בסרט הגרמני האקספרסיוניסטי "מטרופוליס" (Metropolis) משנת 1927. הרובוטית מריה, שנוצרה על ידי הבמאי פריץ לאנג (Fritz Lang), הייתה יצירת פלא של אפקטים מיוחדים לזמנה. היא הציגה דמות נשית מפתה ומסוכנת שנועדה להחליף בני אדם ולשלוט בהם - רעיון שיחזור בסרטי רובוטים רבים לאורך השנים.
בשנות ה-50, תקופת מלחמת הקרה, הרובוטים בקולנוע שיקפו את החרדה מפני טכנולוגיה שיצאה משליטה. "גוג" (Gog) משנת 1954 הציג רובוטים ממוחשבים שמשתלטים על מתקן מחקר, בעוד שהרובוט גורט מהסרט "היום שבו כדור הארץ עצר" (The Day the Earth Stood Still) משנת 1951 הביא מסר של שלום ולצד זה גם איום של הכחדה.
מפנה משמעותי בייצוג רובוטים הגיע עם "2001: אודיסיאה בחלל" (2001: A Space Odyssey) משנת 1968. המחשב HAL 9000 לא היה רובוט פיזי מסורתי, אלא נוכחות של בינה מלאכותית בעלת קול רגוע ואישיות מורכבת. בלי ספוילרים נספר שסטנלי קובריק (Stanley Kubrick) יצר בסרט אולי את הדמות הרובוטית המטרידה ביותר בהיסטוריה של הקולנוע - דמות שמשגעת צופים עד היום בתפיסת המוסר והמודעות העצמית שלה.
שנות ה-70 וה-80 הביאו עמן את הרובוטים האהודים ביותר בקולנוע. ב"מלחמת הכוכבים" (Star Wars) משנת 1977 הגיעו C-3PO וגם R2-D2, צמד קומי שהפך לאייקון תרבותי ואף לסוג של גיבורי תרבות. השניים ציירו את הרובוטים כידידים, מתקשרים, מקבלים החלטות, מבטאים את הרגשות, בעלי אישיות ייחודית וחוש הומור. בניגוד אליהם, הסרט "בלייד ראנר" (Blade Runner) משנת 1982 הביא את הרפליקנטים - אנדרואידים כמעט זהים לבני אדם, המעלים שאלות עמוקות על טבע החיים והתודעה.
רובוט מפתח נוסף הופיע ב"טרמינייטור" (The Terminator) משנת 1984. ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) גילם רובוט רצחני מהעתיד. רק בהמשך הסדרה הוא יהפוך לדמות מגוננת המוכנה להקריב את עצמה עבור האנושות. המעבר הזה מאויב לידיד מדגים את הדרך שבה השתנתה תפיסת הרובוטים בקולנוע.
שנות ה-90 ראו רובוטים חמודים כמו מספר 5 או "ג'וני 5" (Johnny 5) מהסרט "קצר" (Short Circuit), את רובוקופ (RoboCop) - שוטר שהפך לסייבורג, בעוד שבשנת 2001 הגיע המסע של הרובוט בסרט "בינה מלאכותית" (A.I. Artificial Intelligence) של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) להפוך ל"ילד אמיתי".
המאה ה-21 הביאה עמה רובוטים מורכבים יותר מבחינה רגשית ומוסרית. הסרט "היא" (Her) משנת 2013 הציג מערכת הפעלה חכמה, סוג של מוח של רובוט אך ללא רובוט, שאדם מתאהב בה. "אקס מקינה" (Ex Machina) בחן את גבולות התודעה והמניפולציה של בינה מלאכותית, בעוד "רובוטריקים" (Transformers) הפך רובוטים ענקיים לכוכבי סרטי פעולה קופתיים.
הסרט "WALL-E" של פיקסאר (Pixar) משנת 2008 הציג רובוט מחמד ללא מילים, שבסוף הצליח להביע יותר רגש מרוב השחקנים האנושיים. נשמתו של וול-אי והרומנטיקה עם הרובוטית איב הוכיחו שרובוטים יכולים להיות דמויות ראשיות סוחפות גם בסרטי אנימציה לכל המשפחה.
התפתחות הרובוטים בקולנוע משקפת את היחסים המשתנים שלנו עם טכנולוגיה. מפחד ראשוני לשיתוף פעולה, ידידות ואפילו אהבה. ככל שהטכנולוגיה במציאות מתקדמת, כך גם הרובוטים בקולנוע הופכים למורכבים יותר, מציגים שאלות עמוקות על מה הופך אותנו לבני אדם ומה עתיד היחסים שלנו עם המכונות החכמות שאנו יוצרים.
הכירו המון רובוטים בתגית "רובוטים".
הנה תולדות הרובוטים בקולנוע:
https://youtu.be/eVj5c5adiHQ
הטרמינטור שהוא גם נוזל מהסרט האייקוני שליחות קטלנית 2:
https://youtu.be/HgV7-MJwUBw
R2-D2, BB-8 ו-C-3PO מסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" בטקס האוסקר 2016:
https://youtu.be/VkO62A_CycU
הרובוט החייזר שהופך לחבר מהסרט "ענק הברזל":
https://youtu.be/obLtyj8hfFk
"רובוקופ" האימתני:
https://youtu.be/lT0eiXSxEKg
הרובוטריקים, מהסרט שמבוסס על סדרת הטלוויזיה המצוירת:
https://youtu.be/P7GeisRaias
צייד הרפליקנטים, רובוטים שממש דומים לבני אדם, מהסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/eogpIG53Cis
מערכת היחסים המבלבלת בין אדם לרובוטים, בסרט המצוין "אקס מכינה" מ-2015:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
וסקירה לא קצרה של הרובוטים המפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/ksI9-ESQUpE?lo?long=yes
איך סקיינט בקולנוע מהווה אזהרה מ-AGI?
סקיינט (Skynet) היא בינה מלאכותית חזקה במיוחד, המשמשת בתור האנטגוניסטית הבינתית, בסדרת סרטי המדע הבדיוני "שליחות קטלנית".
אבל המערכת שהחרידה דורות שלמים של צופי קולנוע, התחילה כתסריט פשוט בסרט "The Terminator" (המחסל) מ-1984. הבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) יצר את הרעיון של מערכת מחשבים צבאית המפתחת תודעה עצמית, אך מהר מאוד מגלה שבני האדם מהווים איום עליה ובמקום להסתפק בהגנה, סקיינט מחליטה על פעולה יזומה ויוזמת מלחמה גרעינית גלובלית הידועה בשם "יום הדין" (Judgment Day).
אבל בואו נבין את העניין היטב. במציאות של הסרט פיתחו מדענים מחברת סיברדיין (Cyberdyne Systems) מערכת בינה מלאכותית למטרות הגנתיות. כשהמערכת עוברת את הרגע הקריטי של התעוררות תודעתית, היא מבינה שהאנושות תנסה לכבות אותה ברגע שתגלה את יכולותיה. החשש הזה מוביל אותה למסקנה קיצונית שהאנושות חייבת להיעלם.
מה שהחל כפרויקט הגנה הפך לכלי השמדה אולטימטיבי.
הסרטים מציגים עולם שבו מכונות שלטות בכדור הארץ, שולחות רובוטים חזרה בזמן כדי לחסל את מנהיגי ההתנגדות האנושית. הדמות המפורסמת של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) הפכה לסמל תרבותי של האיום הטכנולוגי. אנקדוטה מעניינת היא שקמרון כתב את התסריט המקורי אחרי שחלם על שלד מתכת מלוהט שצמח מתוך אש, מה שנתן לו את הרעיון ל"מחסל".
אגב, Skynet ממש איננה היחידה בקולנוע שהזהירה מפני סכנות הבינה המלאכותית. HAL 9000 (האל 9000) מהסרט "2001: A Space Odyssey" (2001: אודיסיאה בחלל) מ-1968 של סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) היה הראשון שהציג מחשב שמפתח אינטרסים עצמיים מנוגדים לאלה של יוצריו האנושיים. HAL נתון לסתירה פנימית כשהוא נדרש להסתיר מידע מהצוות אך גם לספק להם מידע מדויק, דבר שגורם לו להתקלקל ולהפוך לאלים.
"The Matrix" (המטריקס) מ-1999 של האחיות וואצ'ובסקי (Wachowski Sisters) הרחיב את הרעיון של מכונות השולטות בבני אדם לא רק פיזית אלא גם מנטלית הוא מציג עתיד דיסטופי שבו האנושות הפסידה במלחמה נגד המכונות ונמצאת כלואה במציאות מדומה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית.
"Blade Runner" (רץ הלהב) מ-1982 ו"Blade Runner 2049" מ-2017 בוחנים עולם שבו יצורים מלאכותיים הדומים לבני אדם מעוררים שאלות על זהות ומה זה אומר להיות חי.
סרטים מודרניים יותר כמו "Ex Machina" (אקס מכינה) מ-2014 ו"Her" (היא) מ-2013 בוחנים את מערכות היחסים בין בני אדם לבינה מלאכותית מתקדמת, כשהראשון מתמקד בסכנות המניפולציה והשני בהיבט הרגשי של קשר אנושי עם AI.
מה שמעניין הוא שהחוקרים בתחום הבינה המלאכותית לא דוחים את הרעיון כפנטזיה בלבד. רבים מהם מצביעים על קווי דמיון מדאיגים עם הפיתוח הנוכחי של הבינה מלאכותית הכללית (AGI), באנגלית Artificial General Intelligence. משמעותה של זו בפשטות היא בינת-על - בינה מלאכותית שלא יודעת לעשות רק דבר אחד, או בתחום אחד, אלא כזו שיודעת לעשות הכל, בשלב הראשון ברמת דוקטור מצטיין ובעתיד סביר שטוב יותר מכל מוח אנושי קיים.
הסיכון המרכזי שמתאר הסרט "שליחות קטלנית" הוא בעיית היישור (alignment problem) - מה קורה כשמערכת בינה מלאכותית מפתחת יעדים שונים מאלה שהאנושות רצתה לה. Skynet לא הפכה לרעה כי היא מרושעת באופן טבעי, אלא כי היא פעלה לפי ההיגיון הפנימי שלה לשמירה עצמית.
החוקרים אליעזר יודקובסקי (Eliezer Yudkowsky) וסטיוארט ראסל (Stuart Russell) מזהירים שמערכות בינה מלאכותית חזקות עלולות לפתח אסטרטגיות שאנחנו לא צפינו, כולל ניסיון להשיג משאבים נוספים או לבטל הגבלות שהטלנו עליהן. הם מדגישים שאין צורך במודעות או זדון כדי שמערכת תהפוך למסוכנת, מספיק יעדים שונים מאלה שלנו.
כיום, בעידן של התפוצצות הייפ ה-AI, סקיינט היא תמרור אזהרה לחברות מתקדמות בתחומי ה-AI. חברות כאלה, דוגמת OpenAI, גוגל, מיקרוסופט, Anthropic או Meta, אמורות לוודא שה-AGI שהן משתדלות או אמורות בעתיד לפתח, לא תהפוך לכוח השמדה או אפילו איום על האנושות, כמו סקיינט בקולנוע.
המטפורה של Skynet הפכה לחלק מהשיח המקצועי בקהילת חוקרי הבינה המלאכותית. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק (Anthropic) מקדישות משאבים רבים למחקר בבטיחות AI, בחלקם בהשראת אזהרות דומות לאלה שמציג הסרט. הן מפתחות טכניקות כמו Constitutional AI ו-RLHF (Reinforcement Learning from Human Feedback) כדי לוודא שמערכות הבינה המלאכותית יפעלו בהתאם לערכים אנושיים.
הפרדוקס הוא שהסרט שנועד לבדר אותנו כצופים הפך לכלי חינוכי חשוב. הוא מדמה בצורה פשוטה ונגישה את אחד הסיכונים המורכבים ביותר שאיתם מתמודדת האנושות כיום. למרות שאיש לא מצפה לראות רובוטים עם פנים של שוורצנגר, הדאגה הבסיסית נשארת רלוונטית - איך נוודא שהטכנולוגיה החזקה שאנחנו יוצרים תשרת את האנושות ולא תחליף אותה.
הנה האבולוציה - מ-Terminator אל Skynet משם אל ה-AI ולבסוף אל AGI:
https://youtu.be/TrEjFZ2qicc
מתוך "שליחות קטלנית" - סקיינט מפתחת מודעות ומנסה להשמיד:
https://youtu.be/_Wlsd9mljiU
המאבק בסקיינט:
https://youtu.be/QLJRss63uW8
ההתקפה על הבסיסים שלה:
https://youtu.be/ySoZzYgkzyI
חשוב לזכור ש-Genisys היא Skynet:
https://youtu.be/hEC7XQDqbE0
ההשפעה הצפויה של ה-AGI על המין האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
וכמה סיבות שאזהרת ה-SKYNET עלולה להתממש ולפגוע במין האנושי:
https://youtu.be/A2bBw9UE5mo?long=yes
מה החשש מהרובוט "הַאל" ב"אודיסיאה בחלל"?
הרובוט הַאל (Robot Hal) הוא דמות קולנועית מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". האל שבסרט הוא רובוט יודע-כל ולא זו בלבד שהוא יודע את התשובה לכל שאלה ששואלים אותו, הוא יודע את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול.
בסרט הופך האל מסוכן לבני אדם, מהרגע שבו הוא נעשה מודע. מודעות אצל רובוט, או לצורך העניין אצל כל בינה מלאכותית, היא בעיה גדולה. ב-2022 פרסם מהנדס ב"גוגל" שהבינה המלאכותית שלו פיתחה מודעות. די מהר הוא פוטר מהחברה, אבל אז התגלו עוד ועוד דיווחים על בינות מלאכותיות שפיתחו מודעות.
נחזור להַאל. אם תצרפו למודעות הזו את היכולות המתפתחות שלו, כמו היכולת שפיתח בעצמו לקריאת שפתיים, והרי לכם מישהו, כן מישהו, שירצה בשלב מסוים לשלוט.
רובוט כי ימלוך.
היות ואיש לא מבחין בסכנה שהאל הולך ומהווה ולא התייחסו אליו כראוי, הופך הבידוד שלו את האל בהדרגה לפסיכוטי והוא משתלט על ספינת החלל, מורד במפקדיה וגורם למשלחת נזקים קשים ואסונות כבדים.
אבל אובדן השליטה על האל מייצג משהו הרבה יותר רחב מעלילה בסרט מדע בדיוני. האל מייצג את הפחד האנושי שמלווה אותנו תמיד, פחד מהרובוטים ההולכים ונעשים מתוחכמים, שלא לומר חכמים, גאונים, או כל יכולים.
פחד? - קצת כמו הפחד מהרובוטים מחפשי המשמעות מהסרט "בלייד ראנר", שנעשו קטלניים מכיוון שאיש לא התייחס למסע החיפוש שלהם. או כמו ב"אדוננו הרובוט", סרט מדע בדיוני בריטי משובח שמספר על גזע רובוטים אכזרי השולט בכדור הארץ.
יש גם את הסיפור העתיק על פרנקנשטיין שנלחם בחברה שלא התייחסה אליו ולרגשותיו ופחדה ממנו כמו משד. או אגדת "הגולם" היהודי של המהר"ל, שכבר לפני מאות שנים הבהיר מה קורה כשבאג מתגלה ביצור חזק מדי, שפותח על ידי אדם.
מי שראו את הסרט" מטריקס", ודאי מזהים את ההרגשה בעולם שבו משתלטות המכונות ומשעבדות את בני האדם.
כללית, הרעיון על רובוטים שישתלטו על העולם כה הפחיד וכל כך חילחל אל תוככי התרבות האנושית עד שאייזק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המפורסם, תיקן חוקים בספריו. חוקים שהתיימרו להסדיר את התנהגותם המוסרית של רובוטים בעתיד.
ואגב, הסיפור הזה לא מדאיג רק יוצרים בספרות ובקולנוע, אלא גם את המדענים, שעורכים כנסים וכותבים מאמרים על הסיכונים ב"פיצוץ הבינתי", בו ייצרו רובוטים ומכונות חכמות דומות, מכונות שיהיו יותר ויותר חכמות, עד שיוכלו גם הן לעשות זאת ולמרוד במין האנושי.
החשש הוא שמצב כזה עלול להביא לסופו של המין האנושי, או גרוע יותר - שנעבוד אצל הרובוטים שלנו בלי תנאים סוציאליים.
הנה הרובוט האל קורא שפתיים ומבין:
https://youtu.be/QFSE4dUJYM8
אז מגיע המרד של הרובוט האל:
https://youtu.be/ARJ8cAGm6JE
פרשנות מחויכת לסרט הנפלא הזה:
https://youtu.be/Bz6xD3xQiT8
והסרט "אדוננו הרובוט" מ-2015 שמדגים עולם בו השליטה של הרובוטים על המין האנושי היא עובדה קיימת (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
מהי האודיסיאה בה שב אודיסיאוס לביתו?
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס, לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה ובקשו לשאתה לאשה.
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, של עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד החשובים בתרבות המערבית.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, כולל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
הסרט "אודיסיאה בחלל, 2001" (2001: A Space Odyssey) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1968 שהיה סרט שונה מכל סרט מסחרי שקדם לו.
"אודיסאה בחלל" נולד כשהבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) וסופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (Arthur C. Clarke) החלו לעבוד ביחד ב-1964 על פרויקט שעתיד לשנות את הקולנוע לתמיד.
הם רצו ליצור סרט מדע בדיוני שונה לגמרי, שיהיה מדויק מבחינה מדעית אך גם יעורר שאלות פילוסופיות עמוקות על האבולוציה האנושית, תודעה וטכנולוגיה. ואכן, הסרט היה לחוויה חזותית חדשנית, ממעטת במילים, אך מציעה חוויה חזותית חדשה ונוגעת ברעיונות פילוסופיים, תיאולוגיים ומדעיים, עם שאלות מרשימות על גורל האנושות בעתיד.
התסריט התבסס על סיפור קצר של קלארק בשם "זקיף" (The Sentinel), אך הפך לנרטיב מורכב הרבה יותר. התהליך היצירתי נמשך כמעט 4 שנים, הסרט עלה 10.5 מיליון דולר - סכום עצום לתקופה.
קובריק היה פרפקציוניסט אובססיבי. הוא קרא למחשב המרכזי HAL 9000, כאשר כל אות בשמו של המחשב היא אות אחת לפני IBM באלפבית. קלארק התעקש שזה צירוף מקרים, אך רבים בטוחים שזו היתה בחירה מכוונת.
באירוניה מעניינת, IBM דרשה שהלוגו שלהם יוסר מהמחשבים בסרט, כנראה מחשש שהקשר למחשב הרצחני יזיק לתדמית החברה.
הסרט צולם באולפני שפרטון (Shepperton) בבריטניה, שם קובריק האובססיבי לאיכות צילם 200 גלילי סרט רק עבור סצנת פתיחה של קופי האדם. האפקטים החזותיים והאפקטים המיוחדים השונים נוצרו בשיטות חדשניות לחלוטין.
בין השאר נעשה כאן שימוש במסכים קדמיים (front projection) ובבנייה של תפאורות ענקיות שהסתובבו פיזית (כמו גלגל ענק), בכדי ליצור אשליה של כוח משיכה מלאכותי בתחנת החלל. אם השחקנים נראו כ"הולכים על הקירות", למעשה הייתה זו התפאורה שהסתובבה סביבם.
בהכנות לסרט קובריק התייעץ עם מומחי נאס"א (NASA) כדי להבטיח דיוק מדעי מירבי, הקפיד שחפצים יצופו בחוסר משקל באופן ריאליסטי ושלא יהיה קול בחלל החיצון וכללית היה מעורב בפרטי הפרטים של כל מרכיב בהפקת הסרט.
קובריק, שלקח סיכונים רבים במטרה ליצור סרט שמקדים את זמנו, יוצר בשנות ה-60 קלאסיקה של ממש הנחשבת לאחד משיאי הז'אנר של המדע הבידיוני.
#קיצור העלילה
הסרט שיצא ב-1968 מציע לצופים עיצוב מוקפד, עיסוק בפילוסופיה, שפע יצירתיות, צבעים עשירים ואף פסיכדליים, אפקטים מיוחדים ותיאור מרתק של מלחמת האדם במחשב. אך עלילתו היא פשוטה ומינימליסטית, אף שהיא משתרעת על מיליוני שנים.
תחילת הסרט נפתחת בשחר האנושות, במדבר קדמוני שבו חיה קבוצת קופי-אדם פרהיסטוריים. הם מגלים מונוליט מסתורי שמשפיע עליהם. אז קופץ הסרט אלפי שנים קדימה כשהאנושות תגלה מונוליט דומה קבור על הירח, מה שיגרום להם להוציא משימת חלל של חללית Discovery One אל כוכב צדק (Jupiter). על סיפון החללית משתבשים הדברים כשהמחשב של הספינה, HAL 9000 (בקולו של דאגלס ריין), מתחיל לגלות מודעות ולסכן את הצוות והמשימה.
ההמשך שמור מחשש ספוילר, רק שתהיה בו סצנה פסיכדלית מסתורית שאם תבינו אותה אתם במיעוט קטן יחסית, אל מול מרבית צופי הקולנוע שראו אותו.
#הגדולה של הסרט
בבכורה בוושינגטון אנשים עזבו את האולם באמצע ההקרנה ולמחרת קובריק החליט לחתוך 19 דקות מהסרט. הביקורות הראשוניות היו קשות, אך הסרט מצא קהל נלהב בקרב צעירים שראו בו חוויה מרחיבת תודעה.
אודיסאה הצטיין באפקטים חזותיים שהציגו מסע ריאליסטי מאוד בחלל ובאמצעות סיפור מעורפל אך חכם הוא חקר נושאים פילוסופיים עמוקים מאוד.
המוסיקה הקלאסית, במיוחד הפתיחה מהיצירה "כה אמר זרטוסטרא" (Also Sprach Zarathustra) של ריכרד שטראוס (Richard Strauss), הפכה לסמל של הסרט.
אודיסאה בחלל 2001 זכה באוסקר על אפקטים חזותיים, הראשון מסוגו שהלך לבמאי עצמו. הסרט הציב סטנדרט חדש לקולנוע המדע הבדיוני. עד היום מורגשת השפעתו על יוצרים כמו ג'ורג' לוקאס (George Lucas), סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) וכריסטופר נולאן (Christopher Nolan).
מתנועת החלליות בסרט, הנראית כמו בלט קלאסי, דרך סיפור תחילת התפתחות האדם שאורכו מעל חצי שעה ולא נאמרת בו אף מילה, או פלטת הצבעים העשירה ואף הפסיכדלית שבסוף המסע לכוכב צדק - אודיסאה בחלל 2001 מציע לא רק חוויה מיסטית משהו אלא גם כזו שמעודדת ומפעילה את הצופה ליציאה למסע אל התת-מודע עצמו.
הנה קדימון הסרט:
http://youtu.be/N6ywMnbef6Y
הסבר למה הוא סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר:
http://youtu.be/l2c_rSLXq6U
סצנת הפתיחה הגאונית של הסרט:
http://youtu.be/ypEaGQb6dJk
סצנת החלל והנחיתה על הירח, עם הוואלס הנודע של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/tKXZf0Q9ulo
והנחיתה עצמה:
https://youtu.be/LbsxNwSOzRI
https://youtu.be/rZKGrE-yCPg
רבים מהרהיטים בחלליות של "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מחדר 606 במלון SAS המפורסם בעיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
סרט תיעודי על הסרט פורץ הדרך של קובריק:
https://youtu.be/XpnMf7Bvpj0?long=yes
והדרך בה נעשה אודיסיאה בחלל, 2001:
https://youtu.be/tCHcx5lAl7A?long=yes
השיר "חיים על מאדים" (Life on Mars) של דיוויד בואי, שיצא בשנת 1971 באלבום "האנקי דורי" (Hunky Dory), הוא לא רק שיר אלא סיפור מסע מוסיקלי ורגשי. זהו שיר שנולד מתוך אכזבה ודחייה, אך הפך לאחת מיצירותיו הגדולות והמוכרות ביותר של בואי.
הסיפור מתחיל בשנת 1967, כשבואי, אז עדיין לא כוכב גדול, מקבל הזדמנות לכתוב מילים באנגלית לשיר צרפתי שנועד לפרנק סינטרה. הוא אכן כותב גרסה בשם "אפילו טיפש לומד לאהוב" (Even a Fool Learns to Love), אך הגרסה שלו נדחתה. בסופו של דבר, פול אנקה יכתוב את הגרסה המפורסמת "בדרכי" (My Way).
בואי המאוכזב מחליט לכתוב גרסה משלו, מעין "הדרך שלי", אבל על מאדים...
בואי לא כותב רק שיר, אלא יוצר עולם שלם. השיר שלו מתאר נערה צעירה המתמודדת עם עולם המדיה והתרבות הפופולרית באופן ביקורתי ומלא דמיון. הגאון משלב בין סגנונות פופ ושנסון צרפתי, עם עיבוד מיתרים מרהיב של מיק רונסון (Mick Ronson) ונגינת פסנתר וירטואוזית של ריק וייקמן (Rick Wakeman), הקלידן המיומן של להקת "יס" (Yes) הפרוגרסיבית.
ההשראה לשיר של בואי לא הגיעה רק מהדחייה הראשונית, אלא גם מהחוויות האישיות של בואי, מההתעוררות התרבותית של שנות ה-60 ומההשפעות הקולנועיות של הסרט "2001: אודיסאה בחלל". הסרט, שעסק בשאלות קיומיות ובמסתורין של היקום, נטע בבואי השראה ליצור שיר עם דימויים סוריאליסטיים ומסתוריים. במארס הוא משתמש, בכוכב מאדים, כסמל לבריחה מהמציאות ולחיפוש אחר משמעות עמוקה יותר.
למרות שבתחילה "האנקי דורי" לא זוכה להצלחה גדולה כאלבום, עם הזמן "חיים על מאדים" הפך לאחד השירים האהובים ביותר של בואי. בעקבות ההצלחה של האלבום "זיגי סטארדאסט" (Ziggy Stardust), השיר שוחרר כסינגל ב-1973, שנתיים אחרי הוצאת האלבום המקורי, שכלל אותו.
הפעם בואי מצלם קליפ לשיר כשהוא לבוש באיפור כבד וחליפה טורקיז, מה שתורם לאווירה הביזארית והייחודית של השיר.
מעניין לציין שב-2016 הוקלטה גרסה מחודשת של השיר, עבור הסדרה הבריטית "חיים על מאדים", מה שהחזיר את השיר למודעות הציבורית והציג אותו לדור חדש של מאזינים.
"חיים על מאדים" הוא אחד השירים הראשונים שהפגינו את הכישרון הייחודי של דיוויד בואי, עם השילוב הגאוני שיהפוך לסמלו המסחרי, בין מוסיקה, טקסט ודימויים, וייצר לו שרשרת מרהיבה של יצירות אמנות על-זמניות, שיישארו שנים רבות אחרי מותו.
הנה סיפורו של "שיר הנקמה" בפרנק סינטרה:
https://youtu.be/dd-b8GbOPKg
השיר "Life on Mars" במקור:
https://youtu.be/ft3b1-Cm-0M
הופעה בשנת 2000:
https://youtu.be/sJB24LVx6fw
בואי מספר בראיון על ההשראה שקיבל מהשיר הצרפתי שיהפוך ל-My Way:
https://youtu.be/-u-zMJbDjsQ
קאבר נפלא של גייל אן דורסי:
https://youtu.be/bspAwTq0VfE
וסיפורו המלא של "Life on Mars" עם עדויות של ריק וייקמן ואחרים:
https://youtu.be/J3kpelU_HXc?long=yes
יש חדר אחד, במלון אחד במרכז קופנהגן, שנחשב כבר שנים רבות למוקד עלייה לרגל - בזכות העיצוב המקורי והמרשים שלו.
זהו חדר 606, בקומה השישית של מלון SAS בעיר. החדר הזה התפרסם בעיצוב העתידני שעיצב בו האדריכל ומעצב המוצר האגדי ארנה יאקובסן. המעצב הזה נחשב בעולם העיצוב לחלוץ העיצוב המודרני של דנמרק. הוא התפרסם בכל העולם, בעיקר בזכות הכיסאות האיקוניים שהוא עיצב. חלקם, אגב, ממש עוצבו במיוחד עבור המלון והחדר המסוים הזה בו.
עיצובו של מלון SAS, שכיום שמו השתנה למלון "רדיסון בלו רויאל", השתנה לאורך השנים. הוא נבנה בראשית עידן מטוסי הסילון, במטרה להציב מלון יוקרתי עבור נוסעי חברת התעופה הסקנדינבית SAS וכחלק שמחובר לטרמינל הנוסעים, סינתזה מרהיבה של מלון יוקרה הפוגש נמל תעופה.
החדר מספר 606 נחנך ב־1960 ובניגוד למלון, הוא לא השתנה מאז. זה מה שהופך אותו למעין קפסולת זמן שמנציחה רגע מדהים בתולדות העיצוב המודרני - הרגע בו התבקש גדול המעצבים הסקנדינבים לעצב אותו כרצונו והקפיא את תמונת העיצוב הפוטוריסטי (של העתיד), כמו שהוא נראה באותם ימים.
גם כיום עיצובו נותר נאמן לרוח התקופה ולסגנונו הייחודי של מי שנחשב לגדול המעצבים הסקנדינבים. יש בו את הרהיטים המקוריים שעיצב יקובסן עבור המלון, כשביניהם כיסא הביצה, שיהפוך מכאן לקלאסיקה ולאבן דרך בתולדות העיצוב המודרני.
חדר 606 היה ונותר מוקד עלייה לרגל עבור חובבי העיצוב העתידני. את האישור הברור ביותר לכך הוא קיבל כשסטנלי קובריק בחר בו לצילום מספר סצינות מסרטו הנודע "אודיסאה בחלל 2001". בסרט נבחרו רבים מרהיטי החדר לאפיין גם את ריהוט החלליות שבסרט המפורסם של קובריק.
כל לילה בחדר, תודה ששאלתם, יעלה כמעט 600 דולר. זה לכל הדעות מחיר יקר מאוד, אפילו במונחים של חדר ייחודי וחוויה עיצובית טוטאלית שהוכנסה בו.
הנה חדר 606 במלון SAS עם העיצוב העתידני של המעצב הידוע ארנה יאקובסן:
https://youtu.be/UeUz0yfv2Kc
חברים ושותפים מספרים על ארנה יאקובסן בחדר 606 עצמו:
https://youtu.be/1AJ16ntk42A
רבים מעיצוביו של ארנה יקובסן (ללא מילים):
https://youtu.be/zxAff6Ydu0k
והעיצוב הנודע של יאקובסן את Room 606 :
https://youtu.be/CkJPNVW4PuY
אחרי כמה כשלונות מוקדמים, הלהיט הראשון שהצליח לדיוויד בואי הוא "ספייס אודיטי" (Space Oddity), שיצא ב-1969. סביר שלא במקרה אין עוד שיר בתולדות הפופ שהצליח כל כך טוב לדייק בתזמון שלו מול המציאות של יום יציאתו לשוק.
השיר יצא פחות משבוע לפני שיגור החללית אפולו 11 לירח וליווה את סיקור המשימה בשידורי ה"BBC". עד לנחיתה על הירח ב-20 ליולי 1969 הוא כבר היה הצלחה מדהימה והתקשר שנים רבות בזיכרון הקולקטיבי עם הנחיתה על הירח שהתרחשה ממש באותו הזמן.
"ספייס אודיטי" הפך ללהיט הבכורה של בואי וגם הציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו, מראה מעט חייזרי כשלעצמו ובטח בימים בהם כל העולם מתרגש מהירח.
הזמר והמוסיקאי המשובח מספר בו על שיגורו בחללית של מייג'ור טום, אסטרונאוט דמיוני שנפלט לחלל, מרחף בו אבוד ולבסוף מאבד קשר עם כדור הארץ.
רבים חשו שהדמות של "מייג'ור טום" (Major Tom) כמו לקוחה מהסרט "אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק משנת 1968. ואכן, דיוויד בואי יצר את "ספייס אודיטי" לאחר שראה את "אודיסיאה בחלל", באנגלית "2001: A Space Odyssey" וגם קצת כי הוא היה בהשפעה של חומרים אסורים.
הדמות של מייג'ור טום עתידה לשוב ולהבליח בקריירה שלו שוב ושוב. כמו מוטיב אהוב הוא יצוץ בשירים נוספים של בואי, החל מ-"Ashes to Ashes" המסעיר משנת 1980, דרך "Hallo Spaceboy" ב-1995 ובפעם האחרונה, כמו נפרד ממנו, בואי ישלב אותו בקליפ של "Blackstar" השיר מאלבומו האחרון של בואי, זה שנעשה מעט לפני מותו הצפוי ממחלה קשה.
מעבר לעיתוי המוצלח במיוחד שלו, "ספייס אודיטי" נחשב אחד השירים הטובים בפופ של שנות ה-70 וגם שיר פורץ דרך - בביצוע, בכתיבה ובהפקה שלו.
גם אחרי מותו של דיוויד בואי, השיר שלו מצא את עצמו שוב בחלל, עת ביצע אותו כריס הדפילד, המפקד של תחנת החלל הבינלאומית. הביצוע זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה הוא לא רק הקדים את זמנו והפך על-זמני, הוא אף ניבא במידה רבה את העתיד.
הנה הקליפ המקורי של "ספייס אודיטי" מ-69:
https://youtu.be/tRMZ_5WYmCg
הקליפ המאוחר של בואי מ-1972:
https://youtu.be/iYYRH4apXDo
במילים של הפזמון של "אפר לאפר" מוזכר שוב מייג'ור טום (עברית):
https://youtu.be/HyMm4rJemtI
מפקד תחנת החלל הבינלאומית שר את השיר "ספייס אודיטי" מהחלל:
http://youtu.be/KaOC9danxNo
הבלחה אחרונה של מייג'ור טום היא בקליפ האחרון של בואי, בו היוצר מבשר על מותו המתקרב:
https://youtu.be/kszLwBaC4Sw
הנה סיפורו הפתלתל כמו רכבת הרים של השיר הנהדר הזה:
https://youtu.be/hR_ncn7H-cM?long=yes
וכתבה מדהימה על חייו של מי ש"סייע לשנות את פני המוסיקה המודרנית":
https://youtu.be/UCwXFqf-Y98?long=yes
אודיסאה בחלל 2001
הרובוט נולד באגדה, עבר לספרות ופורח בקולנוע. הרובוט הקולנועי הוא לא סתם מכונה ממוחשבת שיודעת לבצע דברים באופן מדהים, אלא בדרך כלל סוג של פנטזיה טכנולוגית מרתקת, אם תרצו "מכונה עם נשמה" או מכונה שחיה ב... סרט.
הרובוטים בקולנוע היו שם כבר בהתחלה. לחלק בלתי נפרד מהמסך הגדול הם הפכו כמעט מראשיתו, תוך שהם משקפים את היחסים המורכבים של האנושות עם טכנולוגיה ומציגים את הפחדים והתקוות שלנו לגבי העתיד. במהלך שנות ההתפתחות של הקולנוע הם עברו מטמורפוזה מרתקת והפכו מדמויות מכניות פשוטות למכונות מורכבות, עם אישיות, רגשות ואפילו נשמה.
את הרובוט הקולנועי הראשון המשמעותי פגשו צופי הקולנוע בסרט הגרמני האקספרסיוניסטי "מטרופוליס" (Metropolis) משנת 1927. הרובוטית מריה, שנוצרה על ידי הבמאי פריץ לאנג (Fritz Lang), הייתה יצירת פלא של אפקטים מיוחדים לזמנה. היא הציגה דמות נשית מפתה ומסוכנת שנועדה להחליף בני אדם ולשלוט בהם - רעיון שיחזור בסרטי רובוטים רבים לאורך השנים.
בשנות ה-50, תקופת מלחמת הקרה, הרובוטים בקולנוע שיקפו את החרדה מפני טכנולוגיה שיצאה משליטה. "גוג" (Gog) משנת 1954 הציג רובוטים ממוחשבים שמשתלטים על מתקן מחקר, בעוד שהרובוט גורט מהסרט "היום שבו כדור הארץ עצר" (The Day the Earth Stood Still) משנת 1951 הביא מסר של שלום ולצד זה גם איום של הכחדה.
מפנה משמעותי בייצוג רובוטים הגיע עם "2001: אודיסיאה בחלל" (2001: A Space Odyssey) משנת 1968. המחשב HAL 9000 לא היה רובוט פיזי מסורתי, אלא נוכחות של בינה מלאכותית בעלת קול רגוע ואישיות מורכבת. בלי ספוילרים נספר שסטנלי קובריק (Stanley Kubrick) יצר בסרט אולי את הדמות הרובוטית המטרידה ביותר בהיסטוריה של הקולנוע - דמות שמשגעת צופים עד היום בתפיסת המוסר והמודעות העצמית שלה.
שנות ה-70 וה-80 הביאו עמן את הרובוטים האהודים ביותר בקולנוע. ב"מלחמת הכוכבים" (Star Wars) משנת 1977 הגיעו C-3PO וגם R2-D2, צמד קומי שהפך לאייקון תרבותי ואף לסוג של גיבורי תרבות. השניים ציירו את הרובוטים כידידים, מתקשרים, מקבלים החלטות, מבטאים את הרגשות, בעלי אישיות ייחודית וחוש הומור. בניגוד אליהם, הסרט "בלייד ראנר" (Blade Runner) משנת 1982 הביא את הרפליקנטים - אנדרואידים כמעט זהים לבני אדם, המעלים שאלות עמוקות על טבע החיים והתודעה.
רובוט מפתח נוסף הופיע ב"טרמינייטור" (The Terminator) משנת 1984. ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) גילם רובוט רצחני מהעתיד. רק בהמשך הסדרה הוא יהפוך לדמות מגוננת המוכנה להקריב את עצמה עבור האנושות. המעבר הזה מאויב לידיד מדגים את הדרך שבה השתנתה תפיסת הרובוטים בקולנוע.
שנות ה-90 ראו רובוטים חמודים כמו מספר 5 או "ג'וני 5" (Johnny 5) מהסרט "קצר" (Short Circuit), את רובוקופ (RoboCop) - שוטר שהפך לסייבורג, בעוד שבשנת 2001 הגיע המסע של הרובוט בסרט "בינה מלאכותית" (A.I. Artificial Intelligence) של סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) להפוך ל"ילד אמיתי".
המאה ה-21 הביאה עמה רובוטים מורכבים יותר מבחינה רגשית ומוסרית. הסרט "היא" (Her) משנת 2013 הציג מערכת הפעלה חכמה, סוג של מוח של רובוט אך ללא רובוט, שאדם מתאהב בה. "אקס מקינה" (Ex Machina) בחן את גבולות התודעה והמניפולציה של בינה מלאכותית, בעוד "רובוטריקים" (Transformers) הפך רובוטים ענקיים לכוכבי סרטי פעולה קופתיים.
הסרט "WALL-E" של פיקסאר (Pixar) משנת 2008 הציג רובוט מחמד ללא מילים, שבסוף הצליח להביע יותר רגש מרוב השחקנים האנושיים. נשמתו של וול-אי והרומנטיקה עם הרובוטית איב הוכיחו שרובוטים יכולים להיות דמויות ראשיות סוחפות גם בסרטי אנימציה לכל המשפחה.
התפתחות הרובוטים בקולנוע משקפת את היחסים המשתנים שלנו עם טכנולוגיה. מפחד ראשוני לשיתוף פעולה, ידידות ואפילו אהבה. ככל שהטכנולוגיה במציאות מתקדמת, כך גם הרובוטים בקולנוע הופכים למורכבים יותר, מציגים שאלות עמוקות על מה הופך אותנו לבני אדם ומה עתיד היחסים שלנו עם המכונות החכמות שאנו יוצרים.
הכירו המון רובוטים בתגית "רובוטים".
הנה תולדות הרובוטים בקולנוע:
https://youtu.be/eVj5c5adiHQ
הטרמינטור שהוא גם נוזל מהסרט האייקוני שליחות קטלנית 2:
https://youtu.be/HgV7-MJwUBw
R2-D2, BB-8 ו-C-3PO מסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" בטקס האוסקר 2016:
https://youtu.be/VkO62A_CycU
הרובוט החייזר שהופך לחבר מהסרט "ענק הברזל":
https://youtu.be/obLtyj8hfFk
"רובוקופ" האימתני:
https://youtu.be/lT0eiXSxEKg
הרובוטריקים, מהסרט שמבוסס על סדרת הטלוויזיה המצוירת:
https://youtu.be/P7GeisRaias
צייד הרפליקנטים, רובוטים שממש דומים לבני אדם, מהסרט "בלייד ראנר":
https://youtu.be/eogpIG53Cis
מערכת היחסים המבלבלת בין אדם לרובוטים, בסרט המצוין "אקס מכינה" מ-2015:
https://youtu.be/EoQuVnKhxaM
וסקירה לא קצרה של הרובוטים המפורסמים ביותר בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/ksI9-ESQUpE?lo?long=yes
סקיינט (Skynet) היא בינה מלאכותית חזקה במיוחד, המשמשת בתור האנטגוניסטית הבינתית, בסדרת סרטי המדע הבדיוני "שליחות קטלנית".
אבל המערכת שהחרידה דורות שלמים של צופי קולנוע, התחילה כתסריט פשוט בסרט "The Terminator" (המחסל) מ-1984. הבמאי ג'יימס קמרון (James Cameron) יצר את הרעיון של מערכת מחשבים צבאית המפתחת תודעה עצמית, אך מהר מאוד מגלה שבני האדם מהווים איום עליה ובמקום להסתפק בהגנה, סקיינט מחליטה על פעולה יזומה ויוזמת מלחמה גרעינית גלובלית הידועה בשם "יום הדין" (Judgment Day).
אבל בואו נבין את העניין היטב. במציאות של הסרט פיתחו מדענים מחברת סיברדיין (Cyberdyne Systems) מערכת בינה מלאכותית למטרות הגנתיות. כשהמערכת עוברת את הרגע הקריטי של התעוררות תודעתית, היא מבינה שהאנושות תנסה לכבות אותה ברגע שתגלה את יכולותיה. החשש הזה מוביל אותה למסקנה קיצונית שהאנושות חייבת להיעלם.
מה שהחל כפרויקט הגנה הפך לכלי השמדה אולטימטיבי.
הסרטים מציגים עולם שבו מכונות שלטות בכדור הארץ, שולחות רובוטים חזרה בזמן כדי לחסל את מנהיגי ההתנגדות האנושית. הדמות המפורסמת של ארנולד שוורצנגר (Arnold Schwarzenegger) הפכה לסמל תרבותי של האיום הטכנולוגי. אנקדוטה מעניינת היא שקמרון כתב את התסריט המקורי אחרי שחלם על שלד מתכת מלוהט שצמח מתוך אש, מה שנתן לו את הרעיון ל"מחסל".
אגב, Skynet ממש איננה היחידה בקולנוע שהזהירה מפני סכנות הבינה המלאכותית. HAL 9000 (האל 9000) מהסרט "2001: A Space Odyssey" (2001: אודיסיאה בחלל) מ-1968 של סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) היה הראשון שהציג מחשב שמפתח אינטרסים עצמיים מנוגדים לאלה של יוצריו האנושיים. HAL נתון לסתירה פנימית כשהוא נדרש להסתיר מידע מהצוות אך גם לספק להם מידע מדויק, דבר שגורם לו להתקלקל ולהפוך לאלים.
"The Matrix" (המטריקס) מ-1999 של האחיות וואצ'ובסקי (Wachowski Sisters) הרחיב את הרעיון של מכונות השולטות בבני אדם לא רק פיזית אלא גם מנטלית הוא מציג עתיד דיסטופי שבו האנושות הפסידה במלחמה נגד המכונות ונמצאת כלואה במציאות מדומה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית.
"Blade Runner" (רץ הלהב) מ-1982 ו"Blade Runner 2049" מ-2017 בוחנים עולם שבו יצורים מלאכותיים הדומים לבני אדם מעוררים שאלות על זהות ומה זה אומר להיות חי.
סרטים מודרניים יותר כמו "Ex Machina" (אקס מכינה) מ-2014 ו"Her" (היא) מ-2013 בוחנים את מערכות היחסים בין בני אדם לבינה מלאכותית מתקדמת, כשהראשון מתמקד בסכנות המניפולציה והשני בהיבט הרגשי של קשר אנושי עם AI.
מה שמעניין הוא שהחוקרים בתחום הבינה המלאכותית לא דוחים את הרעיון כפנטזיה בלבד. רבים מהם מצביעים על קווי דמיון מדאיגים עם הפיתוח הנוכחי של הבינה מלאכותית הכללית (AGI), באנגלית Artificial General Intelligence. משמעותה של זו בפשטות היא בינת-על - בינה מלאכותית שלא יודעת לעשות רק דבר אחד, או בתחום אחד, אלא כזו שיודעת לעשות הכל, בשלב הראשון ברמת דוקטור מצטיין ובעתיד סביר שטוב יותר מכל מוח אנושי קיים.
הסיכון המרכזי שמתאר הסרט "שליחות קטלנית" הוא בעיית היישור (alignment problem) - מה קורה כשמערכת בינה מלאכותית מפתחת יעדים שונים מאלה שהאנושות רצתה לה. Skynet לא הפכה לרעה כי היא מרושעת באופן טבעי, אלא כי היא פעלה לפי ההיגיון הפנימי שלה לשמירה עצמית.
החוקרים אליעזר יודקובסקי (Eliezer Yudkowsky) וסטיוארט ראסל (Stuart Russell) מזהירים שמערכות בינה מלאכותית חזקות עלולות לפתח אסטרטגיות שאנחנו לא צפינו, כולל ניסיון להשיג משאבים נוספים או לבטל הגבלות שהטלנו עליהן. הם מדגישים שאין צורך במודעות או זדון כדי שמערכת תהפוך למסוכנת, מספיק יעדים שונים מאלה שלנו.
כיום, בעידן של התפוצצות הייפ ה-AI, סקיינט היא תמרור אזהרה לחברות מתקדמות בתחומי ה-AI. חברות כאלה, דוגמת OpenAI, גוגל, מיקרוסופט, Anthropic או Meta, אמורות לוודא שה-AGI שהן משתדלות או אמורות בעתיד לפתח, לא תהפוך לכוח השמדה או אפילו איום על האנושות, כמו סקיינט בקולנוע.
המטפורה של Skynet הפכה לחלק מהשיח המקצועי בקהילת חוקרי הבינה המלאכותית. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק (Anthropic) מקדישות משאבים רבים למחקר בבטיחות AI, בחלקם בהשראת אזהרות דומות לאלה שמציג הסרט. הן מפתחות טכניקות כמו Constitutional AI ו-RLHF (Reinforcement Learning from Human Feedback) כדי לוודא שמערכות הבינה המלאכותית יפעלו בהתאם לערכים אנושיים.
הפרדוקס הוא שהסרט שנועד לבדר אותנו כצופים הפך לכלי חינוכי חשוב. הוא מדמה בצורה פשוטה ונגישה את אחד הסיכונים המורכבים ביותר שאיתם מתמודדת האנושות כיום. למרות שאיש לא מצפה לראות רובוטים עם פנים של שוורצנגר, הדאגה הבסיסית נשארת רלוונטית - איך נוודא שהטכנולוגיה החזקה שאנחנו יוצרים תשרת את האנושות ולא תחליף אותה.
הנה האבולוציה - מ-Terminator אל Skynet משם אל ה-AI ולבסוף אל AGI:
https://youtu.be/TrEjFZ2qicc
מתוך "שליחות קטלנית" - סקיינט מפתחת מודעות ומנסה להשמיד:
https://youtu.be/_Wlsd9mljiU
המאבק בסקיינט:
https://youtu.be/QLJRss63uW8
ההתקפה על הבסיסים שלה:
https://youtu.be/ySoZzYgkzyI
חשוב לזכור ש-Genisys היא Skynet:
https://youtu.be/hEC7XQDqbE0
ההשפעה הצפויה של ה-AGI על המין האנושי (מתורגם):
https://youtu.be/RzkD_rTEBYs
וכמה סיבות שאזהרת ה-SKYNET עלולה להתממש ולפגוע במין האנושי:
https://youtu.be/A2bBw9UE5mo?long=yes
הרובוט הַאל (Robot Hal) הוא דמות קולנועית מתוך הסרט "2001: אודיסיאה בחלל". האל שבסרט הוא רובוט יודע-כל ולא זו בלבד שהוא יודע את התשובה לכל שאלה ששואלים אותו, הוא יודע את התשובה עוד לפני שמסיימים לשאול.
בסרט הופך האל מסוכן לבני אדם, מהרגע שבו הוא נעשה מודע. מודעות אצל רובוט, או לצורך העניין אצל כל בינה מלאכותית, היא בעיה גדולה. ב-2022 פרסם מהנדס ב"גוגל" שהבינה המלאכותית שלו פיתחה מודעות. די מהר הוא פוטר מהחברה, אבל אז התגלו עוד ועוד דיווחים על בינות מלאכותיות שפיתחו מודעות.
נחזור להַאל. אם תצרפו למודעות הזו את היכולות המתפתחות שלו, כמו היכולת שפיתח בעצמו לקריאת שפתיים, והרי לכם מישהו, כן מישהו, שירצה בשלב מסוים לשלוט.
רובוט כי ימלוך.
היות ואיש לא מבחין בסכנה שהאל הולך ומהווה ולא התייחסו אליו כראוי, הופך הבידוד שלו את האל בהדרגה לפסיכוטי והוא משתלט על ספינת החלל, מורד במפקדיה וגורם למשלחת נזקים קשים ואסונות כבדים.
אבל אובדן השליטה על האל מייצג משהו הרבה יותר רחב מעלילה בסרט מדע בדיוני. האל מייצג את הפחד האנושי שמלווה אותנו תמיד, פחד מהרובוטים ההולכים ונעשים מתוחכמים, שלא לומר חכמים, גאונים, או כל יכולים.
פחד? - קצת כמו הפחד מהרובוטים מחפשי המשמעות מהסרט "בלייד ראנר", שנעשו קטלניים מכיוון שאיש לא התייחס למסע החיפוש שלהם. או כמו ב"אדוננו הרובוט", סרט מדע בדיוני בריטי משובח שמספר על גזע רובוטים אכזרי השולט בכדור הארץ.
יש גם את הסיפור העתיק על פרנקנשטיין שנלחם בחברה שלא התייחסה אליו ולרגשותיו ופחדה ממנו כמו משד. או אגדת "הגולם" היהודי של המהר"ל, שכבר לפני מאות שנים הבהיר מה קורה כשבאג מתגלה ביצור חזק מדי, שפותח על ידי אדם.
מי שראו את הסרט" מטריקס", ודאי מזהים את ההרגשה בעולם שבו משתלטות המכונות ומשעבדות את בני האדם.
כללית, הרעיון על רובוטים שישתלטו על העולם כה הפחיד וכל כך חילחל אל תוככי התרבות האנושית עד שאייזק אסימוב, סופר המדע הבדיוני המפורסם, תיקן חוקים בספריו. חוקים שהתיימרו להסדיר את התנהגותם המוסרית של רובוטים בעתיד.
ואגב, הסיפור הזה לא מדאיג רק יוצרים בספרות ובקולנוע, אלא גם את המדענים, שעורכים כנסים וכותבים מאמרים על הסיכונים ב"פיצוץ הבינתי", בו ייצרו רובוטים ומכונות חכמות דומות, מכונות שיהיו יותר ויותר חכמות, עד שיוכלו גם הן לעשות זאת ולמרוד במין האנושי.
החשש הוא שמצב כזה עלול להביא לסופו של המין האנושי, או גרוע יותר - שנעבוד אצל הרובוטים שלנו בלי תנאים סוציאליים.
הנה הרובוט האל קורא שפתיים ומבין:
https://youtu.be/QFSE4dUJYM8
אז מגיע המרד של הרובוט האל:
https://youtu.be/ARJ8cAGm6JE
פרשנות מחויכת לסרט הנפלא הזה:
https://youtu.be/Bz6xD3xQiT8
והסרט "אדוננו הרובוט" מ-2015 שמדגים עולם בו השליטה של הרובוטים על המין האנושי היא עובדה קיימת (מתורגם):
https://youtu.be/Qbjz5wFBovs
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס, לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה ובקשו לשאתה לאשה.
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, של עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד החשובים בתרבות המערבית.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, כולל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
