שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה אודיסאוס?
אודיסאוס (Odysseus), מלך איתקה והמצביא היווני הכי מבריק במלחמת טרויה, הוא האיש שלא מת. לא כי הוא אלמותי, אלא כי הסיפורים עליו פשוט לא נגמרים.
לפחות 3,000 שנה חלפו מאז שמישהו, מקובל לומר שהמשורר היווני הומרוס (Homeros), סיפר לראשונה את סיפורו של לוחם יווני מאי קטן בים האיגאי (Aegean). הלוחם הזה נקרא במקור אודיסאוס (Odysseus). זה שמו ביוונית. במיתולוגיה הרומית הוא ייקרא בלטינית אוליסס (Ulixes או Ulysses) ובתרבות המודרנית יהפוך ליוליסס (Ulysses).
שמו של אודיסיאוס הפך לשם נרדף להרפתקה, לתושייה ולנדודים ארוכים וישפיע על המון ספרים, סרטים ואגדות - מה"אודיסיאה בחלל 2001" של קובריק ועד לשם הרומן של ג'יימס ג'ויס "יוליסס".
אודיסאוס ידוע בתחבולותיו, אבל מעטים יודעים שבתחילה ניסה להתחמק ממלחמת טרויה. לפי המסורת, כשהגיעו שליחים לגייסו, הוא התחזה לאדם חסר דעת, חרש את שדותיו וזרע מלח. השליחים לא האמינו לו, הניחו את בנו הרך לפני המחרשה. אודיסאוס עצר מיד כשהוא מבין את המסר, תפס את עצמו והתגייס למלחמה.
כך שבמלחמת טרויה הוא היה מפקד יווני, שותף לניצחון על טרויה, הוגה רעיון הסוס הטרויאני ובתום המלחמה יעשה את דרכו הביתה.
אבל האם הוא היה אדם אמיתי?
השאלה הזו מעסיקה חוקרים מאז שהארכיאולוגיה גילתה שבניגוד לסברה של רבים, יתכן שחלקים מסיפור מלחמת טרויה (Troy) אינם בדיה. ב-1871 גילה הארכיאולוג היינריך שלימן (Heinrich Schliemann) את שרידי העיר טרויה בשטחה של טורקיה של היום. ממצאי החפירות הוכיחו שהעיר הזו אכן התקיימה ונחרבה מספר פעמים. אחת הפעמים שבהם היא נהרסה מתוארכת לסביבות 1200 לפנה"ס, שזו בדיוק התקופה שבה ציין הומרוס את מלחמת טרויה.
מכאן ועד לאודיסאוס מהאודיסאה הדרך עוד ארוכה. אין שום עדות ארכיאולוגית, כתובת, או ממצא היסטורי שמאשר את קיומו של גיבור בשם אודיסאוס (בכל שמותיו). החוקרים מעריכים שהדמות שלו היא שילוב ספרותי, אולי מבוסס בצורה רופפת על מלכים ולוחמים מתרבות מיקנה (Mycenae), תרבות יוונית עתיקה שפרחה בדיוק בתקופה הנכונה.
אז מה הפך את אודיסאוס כל כך מפורסם?
מדובר על שתי יצירות ספרות עתיקות שקשורות אליו. הראשונה היא ה"איליאדה" (Iliad), שבה הוא אחד מגיבורי מלחמת טרויה. הוא אינו החזק ביותר ולא הנאה ביותר, אבל הוא החכם, שלא לומר המבריק ביותר. הוא זה שיעלה במוחו את תחבולת הסוס הטרויאני (Trojan Horse), הרעיון הגאוני ופורץ הדרך שבעזרתו יצליחו היוונים לכבוש את העיר לאחר 10 שנים של מצור שלא מניב פירות.
היצירה השנייה היא ה"אודיסאה" (Odyssey). זהו אפוס נוסף, כלומר סיפור המשתרע על פני שנים ארוכות ומספר על מסע החזרה של אודיסאוס הביתה, לאי איתאקה (Ithaca), לאחר נפילת טרויה.
האודיסאה נחשבת לאחד הטקסטים הספרותיים המשפיעים ביותר בתולדות האנושות. מתואר בה מסעו בן 10 השנים של אודיסאוס, מסע שמסתיים בשיבה הביתה. בדרך הוא פוגש מפלצות ימיות, סירנות מכשפות, אלים כועסים, קיקלופ בשם פוליפמוס, סירנות קטלניות, מתים רבים, קירקה ועוד. עם כל אלה הוא מתמודד - לא בכוח הזרוע אלא בעיקר באמצעות התבונה.
הדמות של אודיסאוס ייחודית בין גיבורי העולם העתיק משום שהיא מציגה סוג שונה של גבורה. בעוד שאכילס (Achilles) הוא הלוחם הגדול שנלחם בכוח הזרוע, אודיסאוס מנצח בעזרת חשיבה, יצירתיות ודיפלומטיה. גם עם שקר אין לו בעיה, לפחות לפעמים. הקדמונים לא ראו בשקר חולשה, אלא תכונה אצילית בפני עצמה.
למעשה, אודיסיאוס הוא גיבור אחד האפוסים הגדולים בהיסטוריה. הוא וסיפור השיבה הארוכה הביתה, עומדים בלב ה"אודיסיאה" שכתב הומרוס, כשהשם "אודיסיאה", על שמו של אודיסאוס, נכנסה לשפות רבות ומשמשת עד היום בתרבות לתיאור של כל מסע ארוך ומלא תהפוכות.
ראו את מכלול הצדדים בתגית "אודיסיאה".
הנה קיצור האודיסיאה היוונית:
https://youtu.be/Jbkafnwczxw
קדימון הסרט "האודיסאה":
https://youtu.be/_yHqUB-KBcE
הדרך ארוכה:
https://youtu.be/W36Xo5eNCqk
ג'יימס ג'ויס וספרו הידוע "יוליסס" (מתורגם):
https://youtu.be/X7FobPxu27M
סיפור האודיסיאה המלא:
https://youtu.be/nUqB6BKS2DU
הרצאה על אודיסאוס (עברית):
https://youtu.be/QCTXAjN9zP8?long=yes
מהי האיליאדה על מלחמת טרויה?
האיליאדה (iliad) היא אפוס, יצירתו רחבת היריעה של הסופר והמשורר היווני הומרוס (Homer). מדובר בשירה אפית, מפורטת וארוכה, המספרת על ההתרחשויות בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה.
הומרוס עצמו, משורר יווני ומי שהיה סוג של מומחה לתרבות היוונית, מוסר באיליאדה תיאור מפורט של עלילות זמנו.
האיליאדה אוצרת בחובה את הבנת העולם העתיק ומלואו. המפורסם ביותר מסיפוריה הוא סיפורה של השנה האחרונה של מלחמת טרויה, המתוארת ביצירה באריכות.
למעשה, זו הראשונה משתי יצירותיו האפיות של הומרוס. השנייה היא האודיסיאה המפורסמת לא פחות, המתארת מסע שעורך לוחם בתום אותה מלחמה, בחזרה לביתו שביוון.
במשך שנים רבות התבססו על האיליאדה להבנת וחקר טרויה ומלחמת טרויה, אחת המלחמות המפורסמות בהיסטוריה. אבל חשוב לזכור שהומרוס כתב את האיליאדה כסיפור להמונים, סוג של בידור, משהו שניתן להקביל לסרט נטפליקס של ימינו.
ועדיין, מלחמת טרויה המתוארת באיליאדה, היא מעמודי התווך של סיפורי המיתולוגיה היוונית. רק כשהיינריך שלימן מצא את השרידים של טרויה, ניתן היה לאמת ולהפריך פרטים מסוימים מהתיאור של הומרוס.
והתיאורים הללו היו עמוקים ובמידה רבה חסרי תקדים בספרות העולמית. הומרוס מתרכז בכעס הרב של אָכִילֵס, גדול גיבורי היוונים ובתוצאות ההרסניות שהוא הביא. באיליאדה נפרסים כל המורכבות שבחיי אנוש, מהמעלות והחולשות של הגיבורים, דרך הגורל, המאבק שמנהל האדם בו וכיצד הוא משלים עם גורלו.
הומרוס מציג בפירוט את עולמם של זאוס והאלים היווניים בני האלמוות, השולטים במערכה ומנווטים את מהלכי המלחמה בטרויה.
טכנית, האיליאדה הארוכה, שנכתבה ביוונית, החוקרים מעריכים שמדובר במאה ה-8 לפני הספירה, חולקה בתקופה ההלניסטית לעשרים וארבעה מזמורים. במקור כתב הומרוס 15,693 טורים, עמוסי מלחמה, חורבן, טרגדיות, תיאורי גבורה, גילויי חברוּת ומשפחה.
ועדיין, האיליאדה העוסקת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה, היא מסמך מרתק שבמידה רבה הייתה פתחו הספרותי של העולם התרבותי והאפי של תרבות המערב.
הנה תקציר האיליאדה מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/cx0tQojZNIU
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
על טרויה ותגליותיה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
והאימות היחסי של ממצאי שלימן, בין האיליאדה למלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac?long=yes
איך טרויה נכבשה?
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה (Troy), עיר שנמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
לבסוף היוונים כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושבי העיר, לאחר שפותו לחשוב שהוא תמים ושאפשר להכניסו.
זו אחת ההטעיות הקדומות והחכמות בהיסטוריה, סיפור של יוזמה, תחכום וניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
#כיבוש טרויה
את הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה סיפר הומרוס (Homer), באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
#בתרבות ובסייבר
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא חודר פנימה בעורמה וגורם לנזק משמעותי המתגלה מאוחר מדי, אחרי שהוא כבר נגרם במלוא חומרתו.
בעולם הסייבר העכשווי משתמשים רבות בדימוי של סוסים טרויאניים שמושתלים במחשבים, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין, במטרה לייצר פעולות שישיגו מטרות זדוניות או מלחמתיות.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
למה גרמה שירת הסירנות במיתולוגיה למות המלחים?
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה מיתוס הסירנות - מול בנות הים שבהמשך ההיסטוריה יככבו בים:
https://youtu.be/0MpOY5NbnR8
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
https://youtu.be/zInUijUqJd8
טים באקלי ב"שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
והסירנות בין יצורים נוספים מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
מי היה הומרוס?
הומרוס (Homer) הוא גדול המשוררים של יוון העתיקה וללא ספק אחד המשוררים החשובים והמשפיעים ביותר בתרבות המערבית. הוא מזוהה בתור המחבר של שתי יצירות אפיות (ארוכות) שנכתבו ביוון העתיקה: "האיליאדה" ו"האודיסיאה". הן נכתבו ככל הנראה במאה ה-8 לפני הספירה. ראו בתגית "איליאדה" או בתגית "אודיסיאה".
המסורת היוונית העתיקה תיארה את הומרוס כמשורר עיוור שחי באיוניה (כיום במערב טורקיה). שבע ערים שונות טענו להיות מקום הולדתו, מה שמדגיש את חשיבותו התרבותית. עם זאת, אין ראיות היסטוריות מוצקות לתמוך בפרטים אלה.
למרות מעמדו המרכזי, קיימת אי-ודאות רבה לגבי זהותו ואף קיומו של הומרוס כאדם בודד. חוקרים רבים מטילים ספק האם היה דמות היסטורית אמיתית או שמא שמו מייצג מסורת שירה אוראלית שהתפתחה לאורך דורות. זוהי "שאלת הומרוס" המפורסמת בספרות הקלאסית.
"איליאדה" ו"אודיסאה" הן יצירות מופת אפיות שהיו לעמודי התווך של ספרות המערב. לאורך שנים רבות הן הועברו בעל-פה, מפיהם של משוררים ומדקלמים שסיפרו אותן ברחבי תבל, עד שהועלו על הכתב והמצאת הדפוס אפשרה להדפיסן להמונים.
"האיליאדה" מספרת על אירועים במהלך מלחמת טרויה, בעוד "האודיסיאה" מתארת את מסעו של אודיסאוס בחזרה הביתה לאחר המלחמה. ה"איליאדה" מתמקדת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה. "אודיסאה" היא סיפור השיבה של המלך אודיסאוס לאיתקה, בה נמצאים ביתו ומשפחתו. השיבה הביתה אורכת כמו המלחמה עצמה. היא לוקחת עשור שלם ומשנה את אודיסאוס לחלוטין.
שתי היצירות הללו היו מרכזיות בחינוך ובתרבות היוונית העתיקה, והשפעתן ניכרת עד היום בספרות, אמנות ותיאטרון המערבי.
חשיבותו של הומרוס נובעת לא רק מהסיפורים עצמם, אלא גם מהטכניקה הפואטית המתוחכמת, השפה העשירה והתובנות העמוקות על הטבע האנושי שמופיעות ביצירותיו. הוא נחשב למייסד המסורת האפית המערבית ומקור השראה לדורות רבים של יוצרים.
למרות הוויכוחים סביב זהותו, השפעתו של הומרוס על התרבות המערבית נותרה עצומה, והיצירות המיוחסות לו ממשיכות להיות נלמדות, מתורגמות ומעובדות עד ימינו.
הנה הומרוס מציג את עצמו בקצרצר (עברית):
https://youtu.be/hpAI_ITaFD0
על דמותו וסביבתו של הומרוס (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפורו של הומרוס:
https://youtu.be/lWQnurVQYWw?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסיאה של הומרוס (עברית):
https://youtu.be/ZMp9fLbqxgQ?long=yes
מהו סיפורם של יוליסס וקליפסו?
סיפורם של יוליסס וקליפסו (Ulysses and Calypso) הוא קודם כל סיפורו של יוליסס, שסיפורו מופיע באודיסאה, שירו האפי של הומרוס. למעשה מדובר באפוס, סיפור ארוך שהומרוס כתב.
אותו יוליסס, שמו ביוון אודיסאוס (Odysseus), שב הביתה ממלחמת טרויה, אל איתקה, ערש מכורתו.
#סיפורם של אודיסאוס וקליפסו
בימי קדם, כשהים היה פראי והאלים שלטו בגורלות, עשה מלך איתקה, אודיסאוס הגיבור, את דרכו מהמלחמה בטרויה אל ביתו ומשפחתו שבאיתקה.
בשלב מסוים נסחף הגיבור אל חופי אי נידח בשם אוגיגיה (Ogygia). ספינתו נהרסה בסערה אכזרית והוא נותר גוסס על החוף, שכוב חסר אונים על החולות הזהובים.
כך מצאה אותו קליפסו (Calypso), נימפה אלמותית ובעלת יופי מסנוור ובלתי נתפס. קליפסו היא בתו של טיטאן שחיה בבדידות במערה מוקפת פרחים ריחניים ומעיינות צלולים.
קליפסו הצילה את חייו של יוליסס, אודיסאוס, תוך שהיא מרפאת את פצעיו בידיים עדינות. היא האכילה אותו בפירות האלים והתאהבה בו עמוקות. הנימפה היפה הציעה לו חיי נצח לצידה, הרחק מצרות העולם ובעיות היום יום.
שבע שנים ארוכות חלפו על אודיסאוס איתה, בחיים נעימים וטובים להכביר, מלאי חוויות של עונג ואהבה, בשבי מלא הנאות ומתיקות אין קץ. אך הוא, שליבו כבד מגעגועים לאשתו פנלופה ולבנו טלמאכוס, בכה מדי לילה על החוף, כשהוא מביט בכאב אל האופק.
האלים, שראו את ייסוריו, שלחו את הרמס, שליחם הזריז, שיורה לקליפסו לשחרר את אהובה. בלב שבור, היא מצייתת ועל אף כאבה היא גם עוזרת לו לבנות רפסודה חזקה, נותנת לו מזון, יין ובגדים וגם מלמדת אותו את כיוון הרוחות.
"לך, אהובי," לחשה לו קליפסו, "אך זכור אותי תמיד."
וכך הפליג אודיסאוס משם, כשהוא נפרד מקליפסו הנצחית ויוצא אל מסעו הארוך הביתה, אל המוכר והרגיל אך מעורר געגועים.
סוף המסע הגיע כשמניחים יורדי הים של פאקיה את יוליסס, לרגלי עץ של זית, על חופי איתקה ומבלי להעירו.
סיפורם של יוליסס וקליפסו הוא תערובת של אהבה, געגוע וכוח האלים. הסיפור הזה נותר נצחי כגלי הים. זה סיפורה של אהבה מושלמת שנכנעה לאהבה פשוטה של איש למשפחתו ולרעייתו, שגם אם אינה מושלמת כמו הנימפה המרהיבה שהצילה ואספה אותו אליה, היא עדיין האחת שלו.
הנה סיפורו של יוליסס באודיסאה וקליפסו שאהב:
https://youtu.be/rbgoBe0PMwo
וסרטון ארוך יותר המספר את סיפורם של אודיסאוס וקליפסו:
https://youtu.be/LEj9QIXOqgU?long=yes
מהי מפלצת הסְקִילָה המטביעה אוניות?
סְקִילָה (Scylla) היא מפלצת בעלת זרועות כשל תמנון שעליה מספרת המיתולוגיה היוונית. הסקילה השוכנת בים ופוגעת באוניות ובמלחים שעליהן. הסקילה נוהגת לשבור את האוניות בזרועותיה העצומות ולהטביע את הספנים שעליהן.
הגיבור המיתולוגי אודיסאוס הצליח לחמוק מהסקילה במהלך מסעות האודיסאה שלו. על פי ה"אודיסאה" של הומרוס ישבו שתי מפלצות, סקילה וכריבדיס (Scylla and Charybdis), במיצר מסינה. הן מנעו מספינות לעבור במיצר. אודיסיאוס ואנשיו שעברו במיצר, נאבקו במים השוצפים שהטיחה בהם כריבדיס, בעוד סקילה חטפה שישה מהמלחים.
כיום נחשבים שני סלעי ענק במיצר מסינה, כסלעי המפלצות המיתולוגיות הללו. בשפות שונות משמש הביטוי "בין סקילה וכריבדיס", כמקביל לביטוי העברי "בין הפטיש לסדן".
הנה מפלצת הסקילה:
https://youtu.be/xF3gVMM8RZI
מצגת וידאו של המאבק במפלצות:
http://youtu.be/M5k_9ExodS8
וכך ממחיזים ילדים את הסיפור המיתולוגי:
http://youtu.be/_jJTKOeNll4
מהם הקיקלופים?
קיקְלוֹפּים (Cyclops), או צִיקְלוֹפּים, הם יצורים מיתולוגיים (דימיוניים) בצורת אדם ענקי, בעלי עין אחת במרכז הפנים.
באודיסיאה מתוארים הקיקלופים כניגוד לעולם בני האדם. הם חסרי תרבות וחוק, לא שטים בים כמו היוונים ולא עובדים בחקלאות, זאת על אף שאדמתם פוריה והם נהנים משפע תבואה ופירות וחלב מעזי הבר.
הקיקלופים חיים בבדידותם, כל אחד במערתו, על פי החוקים שקבע. הם צאצאיהם של אורנוס וגאיה. אין להם עניין באמנות, בחוק ובמשפט והם עושים ככל העולה על רוחם.
במיתולוגיה היוונית הקיקלופ נחשב למפלצת שהמפגש איתה מסתיים בזה שהיא טורפת אותך.
הומרוס סיפר שאת חבריו של אודיסיאוס למסע האוֹדִיסֵיאָה, זלל הקיקלופ פוליפמוס, בנו של אל הים פוסידון, בצמדים. הוא איים שיאכל גם את אודיסיאוס, אבל האחרון ניקר את עינו היחידה של הקיקלופ.
הקיקלופ מנוקר העין הטיל על ספינתו של אודיסאוס סלע ענקי, שכמעט וניפץ את ספינתו. לבקשתו של הקיקלופ הפגוע, היקשה אביו פוסידון על אודיסאוס לשוב בספינתו הביתה.
הנה הציקלופים:
https://youtu.be/BuvpHR9QnKk
הזואולוגים כבר יודעים שגנטיקה משובשת יכולה ליצור ציקלופים (מתורגם):
https://youtu.be/Fzz-Pblbvqw
ואחד בשורה של יצורים מיתולוגיים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=10m29s&end=11m43s
במה הצטיין טים באקלי עם ה"שיר לסירנה"?
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממלחמה, מתקפה או משהו מסוכן אחר.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
אודיסאוס (Odysseus), מלך איתקה והמצביא היווני הכי מבריק במלחמת טרויה, הוא האיש שלא מת. לא כי הוא אלמותי, אלא כי הסיפורים עליו פשוט לא נגמרים.
לפחות 3,000 שנה חלפו מאז שמישהו, מקובל לומר שהמשורר היווני הומרוס (Homeros), סיפר לראשונה את סיפורו של לוחם יווני מאי קטן בים האיגאי (Aegean). הלוחם הזה נקרא במקור אודיסאוס (Odysseus). זה שמו ביוונית. במיתולוגיה הרומית הוא ייקרא בלטינית אוליסס (Ulixes או Ulysses) ובתרבות המודרנית יהפוך ליוליסס (Ulysses).
שמו של אודיסיאוס הפך לשם נרדף להרפתקה, לתושייה ולנדודים ארוכים וישפיע על המון ספרים, סרטים ואגדות - מה"אודיסיאה בחלל 2001" של קובריק ועד לשם הרומן של ג'יימס ג'ויס "יוליסס".
אודיסאוס ידוע בתחבולותיו, אבל מעטים יודעים שבתחילה ניסה להתחמק ממלחמת טרויה. לפי המסורת, כשהגיעו שליחים לגייסו, הוא התחזה לאדם חסר דעת, חרש את שדותיו וזרע מלח. השליחים לא האמינו לו, הניחו את בנו הרך לפני המחרשה. אודיסאוס עצר מיד כשהוא מבין את המסר, תפס את עצמו והתגייס למלחמה.
כך שבמלחמת טרויה הוא היה מפקד יווני, שותף לניצחון על טרויה, הוגה רעיון הסוס הטרויאני ובתום המלחמה יעשה את דרכו הביתה.
אבל האם הוא היה אדם אמיתי?
השאלה הזו מעסיקה חוקרים מאז שהארכיאולוגיה גילתה שבניגוד לסברה של רבים, יתכן שחלקים מסיפור מלחמת טרויה (Troy) אינם בדיה. ב-1871 גילה הארכיאולוג היינריך שלימן (Heinrich Schliemann) את שרידי העיר טרויה בשטחה של טורקיה של היום. ממצאי החפירות הוכיחו שהעיר הזו אכן התקיימה ונחרבה מספר פעמים. אחת הפעמים שבהם היא נהרסה מתוארכת לסביבות 1200 לפנה"ס, שזו בדיוק התקופה שבה ציין הומרוס את מלחמת טרויה.
מכאן ועד לאודיסאוס מהאודיסאה הדרך עוד ארוכה. אין שום עדות ארכיאולוגית, כתובת, או ממצא היסטורי שמאשר את קיומו של גיבור בשם אודיסאוס (בכל שמותיו). החוקרים מעריכים שהדמות שלו היא שילוב ספרותי, אולי מבוסס בצורה רופפת על מלכים ולוחמים מתרבות מיקנה (Mycenae), תרבות יוונית עתיקה שפרחה בדיוק בתקופה הנכונה.
אז מה הפך את אודיסאוס כל כך מפורסם?
מדובר על שתי יצירות ספרות עתיקות שקשורות אליו. הראשונה היא ה"איליאדה" (Iliad), שבה הוא אחד מגיבורי מלחמת טרויה. הוא אינו החזק ביותר ולא הנאה ביותר, אבל הוא החכם, שלא לומר המבריק ביותר. הוא זה שיעלה במוחו את תחבולת הסוס הטרויאני (Trojan Horse), הרעיון הגאוני ופורץ הדרך שבעזרתו יצליחו היוונים לכבוש את העיר לאחר 10 שנים של מצור שלא מניב פירות.
היצירה השנייה היא ה"אודיסאה" (Odyssey). זהו אפוס נוסף, כלומר סיפור המשתרע על פני שנים ארוכות ומספר על מסע החזרה של אודיסאוס הביתה, לאי איתאקה (Ithaca), לאחר נפילת טרויה.
האודיסאה נחשבת לאחד הטקסטים הספרותיים המשפיעים ביותר בתולדות האנושות. מתואר בה מסעו בן 10 השנים של אודיסאוס, מסע שמסתיים בשיבה הביתה. בדרך הוא פוגש מפלצות ימיות, סירנות מכשפות, אלים כועסים, קיקלופ בשם פוליפמוס, סירנות קטלניות, מתים רבים, קירקה ועוד. עם כל אלה הוא מתמודד - לא בכוח הזרוע אלא בעיקר באמצעות התבונה.
הדמות של אודיסאוס ייחודית בין גיבורי העולם העתיק משום שהיא מציגה סוג שונה של גבורה. בעוד שאכילס (Achilles) הוא הלוחם הגדול שנלחם בכוח הזרוע, אודיסאוס מנצח בעזרת חשיבה, יצירתיות ודיפלומטיה. גם עם שקר אין לו בעיה, לפחות לפעמים. הקדמונים לא ראו בשקר חולשה, אלא תכונה אצילית בפני עצמה.
למעשה, אודיסיאוס הוא גיבור אחד האפוסים הגדולים בהיסטוריה. הוא וסיפור השיבה הארוכה הביתה, עומדים בלב ה"אודיסיאה" שכתב הומרוס, כשהשם "אודיסיאה", על שמו של אודיסאוס, נכנסה לשפות רבות ומשמשת עד היום בתרבות לתיאור של כל מסע ארוך ומלא תהפוכות.
ראו את מכלול הצדדים בתגית "אודיסיאה".
הנה קיצור האודיסיאה היוונית:
https://youtu.be/Jbkafnwczxw
קדימון הסרט "האודיסאה":
https://youtu.be/_yHqUB-KBcE
הדרך ארוכה:
https://youtu.be/W36Xo5eNCqk
ג'יימס ג'ויס וספרו הידוע "יוליסס" (מתורגם):
https://youtu.be/X7FobPxu27M
סיפור האודיסיאה המלא:
https://youtu.be/nUqB6BKS2DU
הרצאה על אודיסאוס (עברית):
https://youtu.be/QCTXAjN9zP8?long=yes
האיליאדה (iliad) היא אפוס, יצירתו רחבת היריעה של הסופר והמשורר היווני הומרוס (Homer). מדובר בשירה אפית, מפורטת וארוכה, המספרת על ההתרחשויות בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה.
הומרוס עצמו, משורר יווני ומי שהיה סוג של מומחה לתרבות היוונית, מוסר באיליאדה תיאור מפורט של עלילות זמנו.
האיליאדה אוצרת בחובה את הבנת העולם העתיק ומלואו. המפורסם ביותר מסיפוריה הוא סיפורה של השנה האחרונה של מלחמת טרויה, המתוארת ביצירה באריכות.
למעשה, זו הראשונה משתי יצירותיו האפיות של הומרוס. השנייה היא האודיסיאה המפורסמת לא פחות, המתארת מסע שעורך לוחם בתום אותה מלחמה, בחזרה לביתו שביוון.
במשך שנים רבות התבססו על האיליאדה להבנת וחקר טרויה ומלחמת טרויה, אחת המלחמות המפורסמות בהיסטוריה. אבל חשוב לזכור שהומרוס כתב את האיליאדה כסיפור להמונים, סוג של בידור, משהו שניתן להקביל לסרט נטפליקס של ימינו.
ועדיין, מלחמת טרויה המתוארת באיליאדה, היא מעמודי התווך של סיפורי המיתולוגיה היוונית. רק כשהיינריך שלימן מצא את השרידים של טרויה, ניתן היה לאמת ולהפריך פרטים מסוימים מהתיאור של הומרוס.
והתיאורים הללו היו עמוקים ובמידה רבה חסרי תקדים בספרות העולמית. הומרוס מתרכז בכעס הרב של אָכִילֵס, גדול גיבורי היוונים ובתוצאות ההרסניות שהוא הביא. באיליאדה נפרסים כל המורכבות שבחיי אנוש, מהמעלות והחולשות של הגיבורים, דרך הגורל, המאבק שמנהל האדם בו וכיצד הוא משלים עם גורלו.
הומרוס מציג בפירוט את עולמם של זאוס והאלים היווניים בני האלמוות, השולטים במערכה ומנווטים את מהלכי המלחמה בטרויה.
טכנית, האיליאדה הארוכה, שנכתבה ביוונית, החוקרים מעריכים שמדובר במאה ה-8 לפני הספירה, חולקה בתקופה ההלניסטית לעשרים וארבעה מזמורים. במקור כתב הומרוס 15,693 טורים, עמוסי מלחמה, חורבן, טרגדיות, תיאורי גבורה, גילויי חברוּת ומשפחה.
ועדיין, האיליאדה העוסקת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה, היא מסמך מרתק שבמידה רבה הייתה פתחו הספרותי של העולם התרבותי והאפי של תרבות המערב.
הנה תקציר האיליאדה מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/cx0tQojZNIU
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
על טרויה ותגליותיה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
והאימות היחסי של ממצאי שלימן, בין האיליאדה למלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac?long=yes
אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה (Troy), עיר שנמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.
לבסוף היוונים כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושבי העיר, לאחר שפותו לחשוב שהוא תמים ושאפשר להכניסו.
זו אחת ההטעיות הקדומות והחכמות בהיסטוריה, סיפור של יוזמה, תחכום וניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.
#כיבוש טרויה
את הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה סיפר הומרוס (Homer), באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.
הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.
לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.
הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.
#בתרבות ובסייבר
מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא חודר פנימה בעורמה וגורם לנזק משמעותי המתגלה מאוחר מדי, אחרי שהוא כבר נגרם במלוא חומרתו.
בעולם הסייבר העכשווי משתמשים רבות בדימוי של סוסים טרויאניים שמושתלים במחשבים, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין, במטרה לייצר פעולות שישיגו מטרות זדוניות או מלחמתיות.
הנה סיפורה של מלחמת טרויה:
https://youtu.be/eP2P3yA3Uac
כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):
https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ
על כיבוש טרויה:
https://youtu.be/TOAraslCkgU
לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:
https://youtu.be/LK1wBygkV1M
קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:
https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ
והמחקר נמשך:
https://youtu.be/_36-H0-Vsps
באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.
סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.
הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.
אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.
על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.
אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.
הנה מיתוס הסירנות - מול בנות הים שבהמשך ההיסטוריה יככבו בים:
https://youtu.be/0MpOY5NbnR8
הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:
https://youtu.be/aUBNj60iH84
שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:
https://youtu.be/LtiPgvTRrdk
הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:
https://youtu.be/zInUijUqJd8
טים באקלי ב"שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
והסירנות בין יצורים נוספים מהמיתולוגיה היוונית:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s
אודיסאוס
הומרוס (Homer) הוא גדול המשוררים של יוון העתיקה וללא ספק אחד המשוררים החשובים והמשפיעים ביותר בתרבות המערבית. הוא מזוהה בתור המחבר של שתי יצירות אפיות (ארוכות) שנכתבו ביוון העתיקה: "האיליאדה" ו"האודיסיאה". הן נכתבו ככל הנראה במאה ה-8 לפני הספירה. ראו בתגית "איליאדה" או בתגית "אודיסיאה".
המסורת היוונית העתיקה תיארה את הומרוס כמשורר עיוור שחי באיוניה (כיום במערב טורקיה). שבע ערים שונות טענו להיות מקום הולדתו, מה שמדגיש את חשיבותו התרבותית. עם זאת, אין ראיות היסטוריות מוצקות לתמוך בפרטים אלה.
למרות מעמדו המרכזי, קיימת אי-ודאות רבה לגבי זהותו ואף קיומו של הומרוס כאדם בודד. חוקרים רבים מטילים ספק האם היה דמות היסטורית אמיתית או שמא שמו מייצג מסורת שירה אוראלית שהתפתחה לאורך דורות. זוהי "שאלת הומרוס" המפורסמת בספרות הקלאסית.
"איליאדה" ו"אודיסאה" הן יצירות מופת אפיות שהיו לעמודי התווך של ספרות המערב. לאורך שנים רבות הן הועברו בעל-פה, מפיהם של משוררים ומדקלמים שסיפרו אותן ברחבי תבל, עד שהועלו על הכתב והמצאת הדפוס אפשרה להדפיסן להמונים.
"האיליאדה" מספרת על אירועים במהלך מלחמת טרויה, בעוד "האודיסיאה" מתארת את מסעו של אודיסאוס בחזרה הביתה לאחר המלחמה. ה"איליאדה" מתמקדת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה. "אודיסאה" היא סיפור השיבה של המלך אודיסאוס לאיתקה, בה נמצאים ביתו ומשפחתו. השיבה הביתה אורכת כמו המלחמה עצמה. היא לוקחת עשור שלם ומשנה את אודיסאוס לחלוטין.
שתי היצירות הללו היו מרכזיות בחינוך ובתרבות היוונית העתיקה, והשפעתן ניכרת עד היום בספרות, אמנות ותיאטרון המערבי.
חשיבותו של הומרוס נובעת לא רק מהסיפורים עצמם, אלא גם מהטכניקה הפואטית המתוחכמת, השפה העשירה והתובנות העמוקות על הטבע האנושי שמופיעות ביצירותיו. הוא נחשב למייסד המסורת האפית המערבית ומקור השראה לדורות רבים של יוצרים.
למרות הוויכוחים סביב זהותו, השפעתו של הומרוס על התרבות המערבית נותרה עצומה, והיצירות המיוחסות לו ממשיכות להיות נלמדות, מתורגמות ומעובדות עד ימינו.
הנה הומרוס מציג את עצמו בקצרצר (עברית):
https://youtu.be/hpAI_ITaFD0
על דמותו וסביבתו של הומרוס (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפורו של הומרוס:
https://youtu.be/lWQnurVQYWw?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסיאה של הומרוס (עברית):
https://youtu.be/ZMp9fLbqxgQ?long=yes
סיפורם של יוליסס וקליפסו (Ulysses and Calypso) הוא קודם כל סיפורו של יוליסס, שסיפורו מופיע באודיסאה, שירו האפי של הומרוס. למעשה מדובר באפוס, סיפור ארוך שהומרוס כתב.
אותו יוליסס, שמו ביוון אודיסאוס (Odysseus), שב הביתה ממלחמת טרויה, אל איתקה, ערש מכורתו.
#סיפורם של אודיסאוס וקליפסו
בימי קדם, כשהים היה פראי והאלים שלטו בגורלות, עשה מלך איתקה, אודיסאוס הגיבור, את דרכו מהמלחמה בטרויה אל ביתו ומשפחתו שבאיתקה.
בשלב מסוים נסחף הגיבור אל חופי אי נידח בשם אוגיגיה (Ogygia). ספינתו נהרסה בסערה אכזרית והוא נותר גוסס על החוף, שכוב חסר אונים על החולות הזהובים.
כך מצאה אותו קליפסו (Calypso), נימפה אלמותית ובעלת יופי מסנוור ובלתי נתפס. קליפסו היא בתו של טיטאן שחיה בבדידות במערה מוקפת פרחים ריחניים ומעיינות צלולים.
קליפסו הצילה את חייו של יוליסס, אודיסאוס, תוך שהיא מרפאת את פצעיו בידיים עדינות. היא האכילה אותו בפירות האלים והתאהבה בו עמוקות. הנימפה היפה הציעה לו חיי נצח לצידה, הרחק מצרות העולם ובעיות היום יום.
שבע שנים ארוכות חלפו על אודיסאוס איתה, בחיים נעימים וטובים להכביר, מלאי חוויות של עונג ואהבה, בשבי מלא הנאות ומתיקות אין קץ. אך הוא, שליבו כבד מגעגועים לאשתו פנלופה ולבנו טלמאכוס, בכה מדי לילה על החוף, כשהוא מביט בכאב אל האופק.
האלים, שראו את ייסוריו, שלחו את הרמס, שליחם הזריז, שיורה לקליפסו לשחרר את אהובה. בלב שבור, היא מצייתת ועל אף כאבה היא גם עוזרת לו לבנות רפסודה חזקה, נותנת לו מזון, יין ובגדים וגם מלמדת אותו את כיוון הרוחות.
"לך, אהובי," לחשה לו קליפסו, "אך זכור אותי תמיד."
וכך הפליג אודיסאוס משם, כשהוא נפרד מקליפסו הנצחית ויוצא אל מסעו הארוך הביתה, אל המוכר והרגיל אך מעורר געגועים.
סוף המסע הגיע כשמניחים יורדי הים של פאקיה את יוליסס, לרגלי עץ של זית, על חופי איתקה ומבלי להעירו.
סיפורם של יוליסס וקליפסו הוא תערובת של אהבה, געגוע וכוח האלים. הסיפור הזה נותר נצחי כגלי הים. זה סיפורה של אהבה מושלמת שנכנעה לאהבה פשוטה של איש למשפחתו ולרעייתו, שגם אם אינה מושלמת כמו הנימפה המרהיבה שהצילה ואספה אותו אליה, היא עדיין האחת שלו.
הנה סיפורו של יוליסס באודיסאה וקליפסו שאהב:
https://youtu.be/rbgoBe0PMwo
וסרטון ארוך יותר המספר את סיפורם של אודיסאוס וקליפסו:
https://youtu.be/LEj9QIXOqgU?long=yes
סְקִילָה (Scylla) היא מפלצת בעלת זרועות כשל תמנון שעליה מספרת המיתולוגיה היוונית. הסקילה השוכנת בים ופוגעת באוניות ובמלחים שעליהן. הסקילה נוהגת לשבור את האוניות בזרועותיה העצומות ולהטביע את הספנים שעליהן.
הגיבור המיתולוגי אודיסאוס הצליח לחמוק מהסקילה במהלך מסעות האודיסאה שלו. על פי ה"אודיסאה" של הומרוס ישבו שתי מפלצות, סקילה וכריבדיס (Scylla and Charybdis), במיצר מסינה. הן מנעו מספינות לעבור במיצר. אודיסיאוס ואנשיו שעברו במיצר, נאבקו במים השוצפים שהטיחה בהם כריבדיס, בעוד סקילה חטפה שישה מהמלחים.
כיום נחשבים שני סלעי ענק במיצר מסינה, כסלעי המפלצות המיתולוגיות הללו. בשפות שונות משמש הביטוי "בין סקילה וכריבדיס", כמקביל לביטוי העברי "בין הפטיש לסדן".
הנה מפלצת הסקילה:
https://youtu.be/xF3gVMM8RZI
מצגת וידאו של המאבק במפלצות:
http://youtu.be/M5k_9ExodS8
וכך ממחיזים ילדים את הסיפור המיתולוגי:
http://youtu.be/_jJTKOeNll4
קיקְלוֹפּים (Cyclops), או צִיקְלוֹפּים, הם יצורים מיתולוגיים (דימיוניים) בצורת אדם ענקי, בעלי עין אחת במרכז הפנים.
באודיסיאה מתוארים הקיקלופים כניגוד לעולם בני האדם. הם חסרי תרבות וחוק, לא שטים בים כמו היוונים ולא עובדים בחקלאות, זאת על אף שאדמתם פוריה והם נהנים משפע תבואה ופירות וחלב מעזי הבר.
הקיקלופים חיים בבדידותם, כל אחד במערתו, על פי החוקים שקבע. הם צאצאיהם של אורנוס וגאיה. אין להם עניין באמנות, בחוק ובמשפט והם עושים ככל העולה על רוחם.
במיתולוגיה היוונית הקיקלופ נחשב למפלצת שהמפגש איתה מסתיים בזה שהיא טורפת אותך.
הומרוס סיפר שאת חבריו של אודיסיאוס למסע האוֹדִיסֵיאָה, זלל הקיקלופ פוליפמוס, בנו של אל הים פוסידון, בצמדים. הוא איים שיאכל גם את אודיסיאוס, אבל האחרון ניקר את עינו היחידה של הקיקלופ.
הקיקלופ מנוקר העין הטיל על ספינתו של אודיסאוס סלע ענקי, שכמעט וניפץ את ספינתו. לבקשתו של הקיקלופ הפגוע, היקשה אביו פוסידון על אודיסאוס לשוב בספינתו הביתה.
הנה הציקלופים:
https://youtu.be/BuvpHR9QnKk
הזואולוגים כבר יודעים שגנטיקה משובשת יכולה ליצור ציקלופים (מתורגם):
https://youtu.be/Fzz-Pblbvqw
ואחד בשורה של יצורים מיתולוגיים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=10m29s&end=11m43s
ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.
כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא יתרום לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן לכתיבה, הוא התיישב ליד שולחן במטבח והלחין אותו.
השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה, שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתה. זו הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים מהמיתולוגיה היוונית, כשהם מתקרבים אל האי שעליו יושבות הסירנות המיתולוגיות ושרות. למדו על הסיפור בתגית "סירנה, האודיסיאה היוונית".
אגב, מסכנת אותן סירנות נולד שמה של הצפירה בתרבות המערבית, "סירנה" - לאותה קריאת אזהרה ממלחמה, מתקפה או משהו מסוכן אחר.
נחזור לשיר עצמו.
האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד. באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לשמיים כאב.
טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. בלילה אחד איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!
אחרי זה בא גם הביצוע של להקת "This Mortal coil", שיצא 10 שנים אחרי מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "This Mortal coil" הוא "הפתיל בן האלמוות". אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה", הקשיים האינסופיים שביום יום ואתגריו...
הביצוע של הלהקה הזו נפלא, בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת והקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר. ובדיוק את הגרסה הזו של "דיס מורטל קויל" בחר גאון הקולנוע דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".
במשך השנים יצאו עוד גרסאות רבות של "השיר לסירנה". עוד מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום. האזינו גם לו. הוא נהדר.
הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:
https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:
https://youtu.be/SuwfsS5-iM8
והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":
https://youtu.be/sqOHGXyajxM
מהי האודיסיאה בה שב אודיסאוס לביתו?
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס (Odysseus), לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות ומלמדות דברים חשובים.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הוא והם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה וביקשו לשאת אותה לאשה. היא אגב, נהגה בנאמנותה לענות להם, במשך כל השנים, שכשהיא תסיים לרקום - רק אז היא תתחתן. אבל בכל לילה היא הקפידה לפרום את הרקמה כדי שלא תאלץ לקיים את הבטחתה.
#חשיבות
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, עולם עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד מהחשובים בתרבות המערבית כולה.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, אפילו אל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.
באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס (Odysseus), לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות ומלמדות דברים חשובים.
לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הוא והם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.
בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה וביקשו לשאת אותה לאשה. היא אגב, נהגה בנאמנותה לענות להם, במשך כל השנים, שכשהיא תסיים לרקום - רק אז היא תתחתן. אבל בכל לילה היא הקפידה לפרום את הרקמה כדי שלא תאלץ לקיים את הבטחתה.
#חשיבות
סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, עולם עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד מהחשובים בתרבות המערבית כולה.
האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, אפילו אל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).
הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0
תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:
http://youtu.be/xAj2KVSpQKM
דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):
http://youtu.be/CVo225pUaSA
האודיסיאה באנימציה פשוטה:
http://youtu.be/PglAFdKSJ_M
הסבר על האודיסיאה:
http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s
על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):
https://youtu.be/BQPu9qVh_WM
סיפור האודיסאה כולה:
http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes
והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):
https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
