אמנם מטבעות עתיקים מתגלים כל הזמן בארץ, אבל מטמון המטבעות שהתגלה ברמלה הוא מיוחד.

העיר העתיקה והחשובה הזו בימי המוסלמים, כוללת הרבה הפתעות מתחת לאדמתה, אבל אוצרות לא ממש היו בה.

עד שבשנות ה-60, תוך כדי בניית תשתיות לצנרת של השיכונים החדשים בעיר, התגלה המטמון. הפועלים רצו למכור את מטבעות הזהב לסוחר עתיקות אבל הוא הבין שמדובר באוצר של ממש ודיווח על כך.

באוצר של רמלה נמצאו 376 מטבעות, מהמאות ה-8 עד ה-10 לספירה. יש בהם מטבעות שכיום אין כמותם בשום מקום בעולם והם באים כמעט מכל מקום בעולם העתיק - מסמרקנד שבמזרח ועד לאלג'יר במערב.


הנה סיפורו של מטמון המטבעות שהתגלה ברמלה (מתורגם):

https://youtu.be/90GTorRiWyE?t=1s

אם אמא או אבא מבקשים שתוציאו את הכלב לטיול, יתכן שכדאי לכם לחשוב פעמיים, לפני שאתם אומרים שאתם עסוקים.. בעת שטיילו עם הכלב בחצר ביתם, הבחינו בני הזוג בדבר מה נוצץ שמבצבץ מתוך האדמה.

כשהזוג מקליפורניה שבארה"ב החל לחפור, הוא שלף מהאדמה שמונה קופסאות מתכת. התדהמה הייתה גדולה משהתגלה שהקופסאות הישנות הכילו אוצר של מטבעות נדירים מתקופת "הבהלה לזהב".

האוצר הוטמן באדמה כפי הנראה במאה ה-19 והכיל מעל 1400 מטבעות זהב. הערך הנקוב של המטבעות הוא בסביבות 27 אלף דולר, אך בשל גילם ומצבם המעולה של המטבעות ההיסטוריים הללו, טוענים המומחים שניתן יהיה למכור אותם ביותר מ-10 מיליון דולר.

זהו אוצר המטבעות הגדול ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.


הנה סיפור מציאת האוצר בחצר הבית:

https://youtu.be/5w_AWFSwgnc


ודיווח על האוצר שנמצא על ידי הזוג:

http://youtu.be/tfrVfMn6NY4


זה לא מקרה יחיד של זוג שמוצא אוצר בחצר, הנה כספת שנמצאה כך:

https://youtu.be/8DXZkIx8nsI


ועוד אוצרות בחצרות:

https://youtu.be/v5YLaLByWxc?long=yes

שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים. הבריטיםת ששלטו אז בארץ, ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.

אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.

לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.


הנה סרטון על גילוי המטמון שבקיר הבית בשרונה (עברית):

http://youtu.be/drt9WJqz7kQ


והמנהרות העתיקות שנחפרו על ידי הטמפלרים מתחת לשכונה (עברית):

https://youtu.be/LfhBxJ2GJgc?long=yes

הכל החל כשחקלאי אנגלי איבד פטיש בשדה.. הוא פנה לחברו אריק לואוס וביקש שיסייע לו לחפש את הפטיש, בעזרת גלאי מתכות שברשותו. לואוס החל לסרוק את השדה ולפתע צפצף גלאי המתכות. לא את הפטיש מצא לואוס באותו צפצוף, אלא ריכוז אחר של מתכת. היה שם מבחר תכשיטים ומטבעות כסף עתיקים ונוצצים. כך התגלה בשדה פרטי מטמון הוקסון (Hoxne Hoard), מטמון ענק בשווי של 2.5 מיליון לירות שטרלינג, שהכיל את אוצר המטבות הרומיים הגדול ביותר שהתגלה אי-פעם בבריטניה.

ההבדל בין המקרה הזה לבין מגלי אוצרות אחרים באנגליה היה שאריק לואוס מסר את האוצר הענקי שמצא לרשויות והסתכן בכך שלא יקבל דבר. בעקבות ההתפעלות הכללית מיושרו של לואיס, חוקקה ממשלת בריטניה את "חוק האוצרות" שמעתה חייב את המוצא אוצר להפסיק את החפירה ולדווח. זאת כדי שהארכאולוגים יבצעו חפירה מסודרת. במקביל הבטיחה הממשלה שהמוצא יזכה בשווי האוצר שיימצא, ביחד עם בעל הקרקע שבה הוא נמצא.

כך הפכו תכשיטי זהב ומטבעות עתיקים לאוצר ענקי לחקלאים שאיבדו פטיש ולשינוי של כללי המשחק בבריטניה. אלפי ארכיאולוגים חובבים מחפשים מאז אוצרות וברגע שיש משהו, הם אינם הורסים את הארכיאולוגיה ואינם גונבים את הממצאים, אלא קוראים לרשויות ונהנים. אזרחות טובה וכסף טוב!


הנה סיפור מציאת האוצר:

http://youtu.be/Nl3qCLjRImo


הנה אוצר הוקסון במוזיאון:

http://youtu.be/K0ObZtgthpM


הנה אריק לואוס מספר כיצד מצא את האוצר:

http://youtu.be/4NMlkDnK19k

אגם טופליץ (Toplitz lake) הוא אגם הררי שמוקף בהרי האלפים האוסטריים וביערות עבותים. זהו אגם קסום הנמצא בנוף יפה במיוחד והאוסטרים נהנים לטייל אליו.

אבל את פרסומו הגדול חייב האגם הנסתר והמבודד בין ההרים למזימה הנאצית להסתיר בו אוצרות בזמן תבוסתם במלחמת העולם השנייה. אל האגם העמוק, ששימש לפני כן לניסויים צבאיים בכלי נשק ופצצות, הוטלו לקראת סיום המלחמה תיבות שכללו זהב שבזזו הנאצים ממדינות שכבשו.

אל האגם העמוק הושלכו גם תיבות עם כסף שזייפו הנאצים ב"מבצע ברנהרד", כשזממו להפיל את הכלכלה הבריטית בזמן המלחמה.

במהלך השנים התנהלו מבצעים רבים למציאת האוצרות הנאציים שבאגם, כולל שימוש בצוללות זעירות. עד היום הוצאו ממנו תיבות רבות שכללו כסף מזוייף אך את אוצרות הזהב לא הצליחו עדיין למצוא.

אגב, הטעות הגדולה של הנאצים הייתה שלא זיהו שגזעי עצים שנופלים לאגם לא נרקבים, בשל מיעוט החמצן שבמים. לכן כיסו גזעי עצים את האוצר האמיתי וכיום לא ניתן לחשוף אותו בלי עבודה קשה מאד של פינוי מאות גזעים שככל הנראה מכסים אותו על קרקעית האגם.


הנה סרטון על אגם טופליץ ואוצר הזהב שבתוכו:

http://youtu.be/LuH-Do3C0N4


שליית ארגזי כסף נאצי מזויף מהאגם בשנות ה-60:

https://youtu.be/O5uPuwRavfM


האגם עם הנופים היפים המקיפים אותו מחביא אוצרות שקשה לאמוד את ערכם:

https://youtu.be/UbSan56Ruj8


זה אגב, לא המקום היחיד בו מחפשים זהב שהנאצים גזלו בכיבוש שלהם:

https://youtu.be/cbz9XbMI1X0


חילוץ של ארגזי כסף ומעט זהב מהאגם:

https://youtu.be/tUjhK2zxlJ4?long=yes

זה קרה בצפון הים התיכון, לא רחוק מחופי העיר קש שבתורכיה. נער בן 13 צלל כדי לשלות ספוגי ים שיימכרו בשוק ויסייעו לפרנסת המשפחה. אבל בצלילה הזו משכו את תשומת לבו כמה מטילי נחושת שהתגלו לו במעמקים. משיצא מהמים הוא סיפר על כך במוזיאון הארכאולוגי שבעיר ועשה היסטוריה.

מסתבר שהוא גילה את הספינה מאולובורון (Uluburun shipwreck), אוניה משנת 1,300 לפני הספירה, שטבעה בתקופת הברונזה המאוחרת. זו ככל הנראה הספינה העתיקה ביותר שנמצאה אי-פעם.

לא סתם טבעו באותם ימים ספינות בקרבת החוף. מכשירי ניווט לא היו אז לספנים והם נווטו בעזרת מפת הכוכבים ועל פי נקודות ציון על החוף. לכן לא התרחקו מקו החוף והיו חשופים לסלעים ומפרצים שאליהם הטיחו הרוחות לא פעם את הספינות והטביעו אותן.

יעדה של ספינת אולובורון עמוסת האוצרות עדיין לא נמצא. לפי ממצאים שונים משערים שהספינה הובילה מטען משליט מצרים אל מישהו חשוב ביוון העתיקה או באחד מהאיים שלה. תרבויות מצרים ויוון היו מהתרבויות המתקדמות של אותה תקופה והמסחר הימי ביניהן היה מפותח מאד.

המטען שהיה על הספינה הגדולה כלל בין השאר כמויות נחושת ובדיל ששימשו אז להכנה של ברונזה, זכוכית, זהב וכסף. כמו כן נמצאו עליה כדים, קנקנים, זהב, תכשיטים, לוחות כתיבה (טאבלטים) ועוד.

במשך 10 שנים שלו הארכיאולוגים מעל 10,000 ממצאים מהספינה העתיקה, שסיפקו לחוקרים מידע בהיקף עצום על התקופה. מאות ספרים ומחקרים נכתבו מאז על ממצאים ועל הספינה מאולו-בורון והיא הייתה לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של המאה ה-20.


הנה הספינה מאולובורון ששטה בים התיכון לפני כ-3,300 שנה:

https://youtu.be/7IZWOdY7fEk


סרטון ארכיאולוגיה ימית שמזכיר את הספינה מאולובורון ומטען הזכוכית והטאבלטים שנמצא עליה:

https://youtu.be/qgCvnogeN2s?t=4s


וספינה מודרנית ששחזרה את הספינה מאולובורון, אך טבעה גם היא...

https://youtu.be/RhXHUKg3QTY

האי קוקוס, או אי הקוקוס (Cocos Island, או בספרדית Isla del Coco), הוא אי געשי מרתק המשלב היסטוריה פיראטית עם מערכת אקולוגית ייחודית.

האי הקטן, ששטחו כ-24 קמ"ר בלבד וממוקם כ-550 קילומטרים מחופי קוסטה ריקה, נחשב לאחד המקומות המבודדים ביותר בעולם. מעולם לא היה מחובר ליבשה, עובדה שתרמה בו להתפתחות של מערכת אקולוגית מיוחדת במינה, עם מינים אנדמיים רבים של צמחים ובעלי חיים.

במאות ה-17 וה-18 שימש האי כמקום מסתור לשודדי ים שפעלו באזור האוקיינוס השקט. סיפורים ואגדות מספרים על "מטמון לימה" – אוסף עצום של זהב, כסף ותכשיטים בשווי מיליארדי דולרים בימינו, כסף שנשדד מכנסיות בלימה, בירת פרו והוטמן באי.

האגדות הללו משכו במהלך השנים למעלה מ-500 משלחות שונות של ציידי אוצרות לאורך השנים, אך למרות החיפושים הנרחבים, לא נמצא המטמון המסתורי מעולם.

כיום, הכניסה לאי מוגבלת מאוד. בזכות חשיבותו האקולוגית והביולוגית הייחודית, הוא מוכר משנת 1997 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו וכפארק לאומי. רק אנשי הרשות הלאומית לאזורי שימור וקבוצות קטנות של צוללנים מורשים לבקר בו תחת פיקוח קפדני.

ההגבלות הרבות על הכניסה לאי נועדו להגן על המערכת האקולוגית העדינה מפני נזקי תיירות המונית ומחיפושי אוצרות בלתי מבוקרים.

בזכות עולם החי הימי העשיר והמגוון שסביבו מהווה האי קוקוס גן עדן לצוללנים. הזרמים החזקים באזור מושכים ריכוזים גדולים של כרישים, מנטות ודגים טרופיים, מה שהופך את הצלילה במקום לחוויה מרגשת ויוצאת דופן. מסביבו ובאזור ריכוזים מרשימים במיוחד של כרישי פטיש (Scalloped Hammerhead Sharks), שהם אחד מסימני ההיכר של האי.

אי הקוקוס עם האקלים הטרופי ולח שלו, מייצג את החשיבות של שימור אתרי טבע ומורשת. למרות עברו הפיראטי והאגדות המרתקות על אוצרות חבויים, ערכו האמיתי טמון במגוון הביולוגי הייחודי שהתפתח בו לאורך מיליוני שנים של בידוד.


הנה האי קוקוס - אי האוצרות:

https://youtu.be/mgIy8riEWC0


וסרט תיעודי על אי המסתורין קוקוס:

https://youtu.be/49FFwqAVxlg?long=yes

הפילדמרשל הגרמני רומל ידוע כמפקד צבאי מבריק. עד שהובס בצפון אפריקה ונעצר בידי מוטגומרי וחייליו, במהלך המירוץ כדי לכבוש את המזרח התיכון וארץ ישראל, הוא הספיק לנצח בקרבות רבים ולעשות לו שם של מפקד צבאי מעולה.

אבל לא רבים יודעים שבשולי אותו מסע צבאי הוא נשא איתו אוצר עצום ששדד הצבא הגרמני מיהודי צפון אפריקה. האוצר של רומל (Rommel treasure) כלל זהב, תכשיטים ויהלומים ששוויים היה אז עשרה מיליון לירות שטרלינג. הגזל הזה נעלם. כבר שנים מחפשים אחרי אוצר הזהב שהוחרם מיהודי טוניס, על ידי כוחות ה-SS שהתלוו לצבאו של רומל.

לא ברור מי בזז את הרכוש היקר, האם היה זה בהוראת רומל או שבאחריות קצין האס-אס ולטר ראוף, מי שנחשב גם לאבי תאי הגזים, והיה חלק מהמסע. הדעות חלוקות גם לגבי גורלו של האוצר, מכיוון שרומל עזב את צפון אפריקה ב-1943 לחופשה, שממנה לא שב ולא ידוע היכן הוסתר או אבד.

יש הסבורים שעריקים מהצבא הגרמני קברו אותו במדבר. אחרים גורסים שהוא נעלם כשנשלח אל היטלר. אבל התיאוריה הכי רצינית מתארת כיצד קציני אס-אס שברחו מטוניס, השליכו אותו ליד חופי קורסיקה, לא לפני שהלחימו אותו בתוך ארגזי תחמושת.

הם התכוונו ודאי לשוב ולאסוף אותו בתום המלחמה, אבל ככל הנראה לא שרדו אותה.


הנה סיפורו של האוצר שגזלו הגרמנים מיהודי טוניסיה (מתורגם):

https://youtu.be/ayZ0aZgngCQ


עוד על האוצר של רומל:

https://youtu.be/uuy21ptgnFc?t=7s&end=0m37s


ומצגת וידאו על ההקשר והתיאור ההיסטורי (מתורגם):

https://youtu.be/oPdRpckBLXg

הפרקים הראשונים של הספר "אי המטמון" (Treasure Island) נכתבו על ידי הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, במהלך חופשה עם בני משפחתו. בנו החורג, לויד אוסבורן, הירבה לצייר במהלך אותה החופשה וצייר והחל לצבוע מפת אי דמיונית.

סטיבנסון, סופר ידוע כבר אז, התעניין במפה והחל להציע רעיונות למקומות מסתוריים, כמו גבעת המשקפת, אי השלדים, האוצר הקבור והכותרת למפה - "אי המטמון".

מיד הציע הבן לאביו לכתוב ספר על האי הדמיוני. האב נעתר ובמהלך אותה חופשה הוא המציא את ג'ון סילבר הארוך וג'ים הוקינס וכתב 15 פרקים ראשונים, תוך שהוא קורא למשפחתו כל פרק חדש ונועץ בהם לגבי הדמויות והפתרונות לבעיות בסיפור.

כך נולד אחד הספרים המפורסמים ביותר - פרי שיתוף פעולה מרהיב של בני שני דורות יצירתיים, אב ובנו, שמצאו בחופשה תמימה אוצר ספרותי נדיר ואהוב, כל כולו במוחם הקודח ודורות של ילדים הוא ממשיך לשמח.


הנה קדימון לסרט שמבוסס על הספר "אי המטמון":

http://youtu.be/yyZy-Ad78fk


וקליפ מתוך הצגה ישראלית על אי המטמון (עברית):

http://youtu.be/OFDKRDG9ezo

רכבת הזהב הנאצית (Nazi Gold Train) היא רכבת שעליה העמיסו הנאצים, על פי השמועות, טונות של זהב וחפצי ערך שנבזזו מהאסירים היהודים במחנות ההשמדה. זמן קצר לפני תום מלחמת העולם השנייה, כשהנאצים הבינו שהם בדרך לתבוסה, הם הסיעו אותה מפולין לעבר גרמניה.

זה היה באפריל שנת 1945. סמוך לעיר ורוצלאב שבמערב פולין נעלמה הרכבת עמוסת האוצרות, שאורכה כ-90 מטרים. עד היום לא התגלו עקבותיה וציידי אוצרות מנסים מאז למצוא את עקבותיה. ממשלת פולין העניקה במהלך השנים למספר צוותי חיפוש לנסות ולגלות את רכבת הזהב הנאצית אך ללא תוצאות.

בחודש אוגוסט 2015 טען אחד הצוותים שחיפשו את רכבת הזהב המסתורית, שהוא חשף את מיקום הרכבת הנעלמת של הנאצים. הוטל עליו לספק הוכחות לפני שאנשיו יקבלו רשות לחפור במקום. כשנשאלו מהיכן קיבלו מידע על הרכבת, טענו אנשי הצוות שקיבלו מידע מאדם שהיה בסביבה בזמן שהרכבת נעלמה. הם מקווים למצוא הוכחות לקיומה מתחת לפני האדמה בעזרת ציוד טכנולוגי משוכלל, הכולל בין השאר מצלמות תרמיות, גלאי מתכות משוכללים ורדארים חדישים.

הצוות הזה טען שגילה בעזרת רדאר משוכלל את הרכבת הקבורה. לדבריהם חפרו הנאצים תעלות תת-קרקעיות והניחו מסילות שהובילו את הרכבת היישר לתוכן. לאחר שהסירו את המסילות, כיסו הנאצים את הרכבת, בכוונה לחזור בעתיד ולהשתמש באוצרות שבה.

אך בספטמבר 2015 הודיע נציג ממשלת פולין שהדיווח על מציאת רכבת הזהב הנאצית היה מתיחה ואין שום מידע חדש בנושא. לא ברור האם אכן לא נמצא דבר, או שיתכן שהממשלה הפולנית מעדיפה שלא לחלק את המידע על מציאת האוצר הגדול בעולם עם בעלי הנכסים שברכבת. ככל הידוע, חלק גדול מהאוצר שברכבת האבודה, אם היא אכן קיימת, שייך ליורשיהם של יהודים שנגזלו בשואה ולמדינות שנכבשו על ידי הנאצים.


זהו סיפורה של רכבת הזהב הנאצית מסוף מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/EDr2jGny-Uk


האם היא נמצאה:

https://youtu.be/bYYZl9tp4AY


ודיווח נוסף על מציאתה של רכבת הזהב הנאצי:

https://youtu.be/7xmEMGpCHLI

הפיראטים (Pirates) של הים הקריבי ואזור החוף המזרחי של אמריקה הם לא אגדה או המצאה הוליוודית. מדובר בשודדי ים אכזריים ונחושים ששלטו באזור ימי נרחב, באוקיינוס האטלנטי. הם תקפו ספינות צבא, ערי חוף ובמיוחד ספינות ששטו עם אוצרות שנלקחו מהיבשת החדשה, בדרכן אל העולם הישן, אל יבשת אירופה.

האמת היא ששודדי ים היו קיימים מאז ומעולם ופיראטיות התקיימה מאז שחר ימי הימאות. היא קיימת מאז שהעז האדם להפליג בים ובעיקר מאז החלו ספנים להפליג לארצות רחוקות למטרות מסחר והבאה של דברי ערך, אבני חן, מתכות ומחצבים יקרים.

בין המאות ה-15 עד ה-19 התקיימה פיראטיות רבה, כשבין השנים 1650 ל-1730 בערך מתקיים מה שנקרא "תור הזהב של הפיראטים". התקופה הזו מתחילה עם נצחונה של אנגליה במלחמת אנגליה וספרד, מלחמה שנמשכה 12 שנים והתקיימה בין שתי אימפריות חזקות מאוד, מהחזקות באירופה של אותם ימים.

האימפריה של ספרד באותה תקופה היא עדיין כוח משמעותי, עד שלילה אחד היא מאבדת את צי האוצר שלה. זו הייתה תבוסה קשה, בה ספרד מאבדת, כמעט בין לילה אחד, את כל עושרה. זה היה שלל אגדי ועצום, שירד למצולות עם ספינותיה של ספרד שהוטבעו.

השלל הזה, כמו החורבן הכלכלי הספרדי, הוליד מסע של פיראטיות שעתיד כמעט לחסל את סחר הספנות האנגלי. אבל הצלחת הפירטים הספרדים משכה גם לא מעט ספנים ששמירת חוק לא הייתה מתכונותיהם הבולטות. הם הופכים להיות בעצמם פירטים, שודדי ים למען עצמם.

הפירטים הללו היו בחלקם הגדול ימאים לשעבר שחיפשו חיים טובים ומסעירים, אחרי שנים של הפלגות בשכר נמוך או בשירות צבאי. אך היו ביניהם גם מחוסרי עבודה, שפוטרו עם סיום מלחמת הירושה הספרדית והמלחמות הקולוניאליות. לפיראטיות הצטרפו גם פושעים נמלטים, נפלטי החברה המסודרת וסתם הרפתקנים מחפשי ריגוש.

הם זכו לפרסום אגדי באותם ימים. הם הטילו פחד ואימה על האימפריות הכי חזקות בעולם והיו הסיוט האכזרי והרצחני של המלחים.

לצד הפשעים שלהם, התמקמו הפיראטים בבסיסים באזורים מרוחקים כמו מדגסקר ואיי הבהאמה. קשה אולי להאמין, אך הם פיתחו מעין תרבות פיראטית, שכללה חלוקת שלל שוויונית, חוקים וקודים של התנהגות נאותה ביניהם ובחירה דמוקרטית של המנהיגים.

בין שודדי הים המפורסמים של התקופה נודעו אדוארד טץ' או טיץ' שהתפרסם כ"שחור הזקן" ונודע באכזריותו, הנרי מורגן שפשט על הספרדים ושרף את פנמה סיטי עד היסוד, סמואל בלמי, הוא "סאם השחור" שנודע גם כ"רובין הוד של הפיראטים", וויליאם קיד, שהוצא להורג והותיר אחריו אוצר קבור ומסתורי, אן בוני שהייתה פיראטית אישה, בנג'מין הורניגולד, הנרי ג'נינגס האכזר ועוד.

סופו של תור הזהב של הפיראטים הגיע בסביבות שנות ה-30 של המאה ה-18. הסיבות מגוונות, החל מאכיפה נגדם על ידי הצי המלכותי הבריטי ומדינות נוספות, חקיקה של חוקים נגד פיראטיות באירופה, שיפורים טכנולוגיים שהקשו עליהם את הפשיטות על ספינות וכיבוש בסיסיהם על ידי המעצמות הקולוניאליות.

איכשהו, בתרבות של ימינו זכתה הפיראטיות לתדמית מלהיבה ורומנטית, של "רובין הודים", ספנים נועזים ושוחרי שוויון, הלוקחים מהעשירים שגזלו את העניים ומחזירים להם כראוי. הם משחררים עבדים שחורים והופכים דווקא את השבויים הלבנים שלהם לעבדים, שישוחררו רק תמורת כופר גדול.

התקופה הזו הולידה שלל אגדות וסיפורים מדהימים, מלאים בקרבות חרבות ושופעים אוצרות אדירים של ממון וזהב, מטמונים שמוחבאים באיים סודיים ומפות אוצר עתיקות, שמסעירות עד היום את הדמיון.

לקראת סוף המאה ה-19 נראה היה שעבר עידן שודדי הים. אך בשנות ה-70 של המאה הקודמת החלה להירשם עלייה הדרגתית ברורה במקרי פיראטיות ימית. בשנים האחרונות התרחשו מקרים לא מעטים של מעשי שוד ימי, מרביתם בקרבת חופי סומליה שבאפריקה.


להיכרות עם הפיראטים המפורסמים, ראו בתגית "פיראטים".


הנה הפיראטים של פעם:

https://youtu.be/pFYp0RN8HMI


מיתוסים נכונים על פיראטים:

https://youtu.be/p3fztn2roaw


על ספינות הפיראטים:

https://youtu.be/v7IFTF0pSD4


בשיר "לו הייתי פיראט" מדמיין האוהב את עצמו כפיראט (עברית):

https://youtu.be/NL3EXlFQ47U?t=1m46s


האם תוכלו להיות פיראטים? - נסו לפתור את חידת הפיראטים (מתורגם):

https://youtu.be/Mc6VA7Q1vXQ


כתבה על פיראטים מודרניים ודי מסוכנים:

https://youtu.be/6XtuPck0b4U?long=yes


עובדות ששווה לדעת על הפיראטים:

https://youtu.be/zaZZ2IJDuy4?long=yes


הפיראטים המפורסמים ב"תור הזהב של הפיראטים":

https://youtu.be/7aVar50XIrU?long=yes


וסרט תיעודי על הפיראטים האמיתיים של אזור הקאריביים:

https://youtu.be/4X4Fy8YqysY?long=yes

זה קרה באוגוסט 1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה באירופה. יחידת חיילים מצבא צרפת החופשית עצרה רכבת שיצאה מפאריס. באחד הקרונות מצא הכוח הצרפתי כמה חיילים גרמנים ששמרו על מטען יקר ערך - אוסף ענק של יצירות אמנות. התדהמה אחזה בלב כל מי שהבין שם מעט באמנות. היו שם מיטב הציורים, הפסלים והרישומים. הם נשאו את חתימותיהם של גדולי אמני המאות האחרונות, ביניהם שמות כמו רנואר, בראק, סזאן, מונה ופיקאסו.

מאות יצירות האמנות הללו היו רק חלק קטן מהביזה של הנאצים מיהודי אירופה. הכובשים היו מאורגנים היטב - הם שלחו את היהודים לתאי הגזים ובמקביל לקחו את רכושם. בעוד חלק גדול מהרכוש הלא-חשוב נבזז על ידי השכנים ואנשי הערים והעיירות הנוצרים, את יצירות האמנות שמרו הקצינים הנאציים לעצמם. היו ביניהן יצירות של מה שהנאצים כינו "אמנות מנוונת", אמנות מודרנית או כזו שיצרו אמנים יהודים. לצידן היו גם יצירות גדולות שהנאצים רצו בשל שוויין הכספי העצום.

הנאצים יחסו חשיבות כה רבה לביזת האמנות הזו, שהם הקצו לה יחידה צבאית מיוחדת. קראו לה יחידת קונצשוץ (Kunstschutz) והנאצים ראו בה, כמה ציני, "היחידה להגנת האמנות".

היחידה הזו הייתה כל כך יעילה עד שעל אף התפיסות הרבות של אמנות שנבזזה, מאז ימי הניצחון על הגרמנים, עדיין מתגלים עד היום, מעת לעת, אוספי אמנות אבודים במחסנים ובמרתפים נסתרים באירופה. בשנת 2013 למשל, נמצא במינכן אוסף ענקי של מעל 1,500 יצירות אמנות קלאסיות, בעיקר ציורים, שהוחרמו על ידי הנאצים במלחמה ההיא. האיש שהחזיק בהן החזיק את היצירות הגדולות הללו בתנאים ירודים במיוחד. שווי האוסף שהיה בידיו הוערך במיליארד אירו!


הנה סיפור היצירות שנגנבו על ידי הנאצים:

https://youtu.be/AbKKl0ZCuOs


סיפורן של חלק מהיצירות שהתגלו (עברית):

https://youtu.be/fbWajRhc-5A


כיום מנסים לאתר ולהחזיר יצירות אמנות כאלה:

http://youtu.be/SeB2B9p29Co


אבל איפה יצירות אמנות שנשדדו על ידי הנאצים?

https://youtu.be/dVtNyd-U_Fo

ציפור. מושב. מעיין ואוצר קדום - על איזו כחל נתחיל לספר?

כָּחָל (European roller) היא ציפור אקרובטית של ממש, יפה להפליא ועוף טורף ממשפחת הכחלאים (Coraciidae). היא ידועה באקרובטיקה המעולה שהיא מבצעת, בהסוואה הצבעונית שלה ובצווחות החביבות שהיא משמיעה, מהתכונות של משפחת העופות הזו.

הכחלאים ידועים בתרגילי האירובטיקה המרהיבים שהם מבצעים בעונת החיזור. בהתקדמותם על הקרקע הם לא ממש הולכים, אלא מקפצים, אבל באוויר - הם מעופפים מצויינים.

יופיה הססגוני של ציפור הכחל הוא פונקציונלי. זהו יופי שיש לו תפקיד, מטרה הישרדותית ויתרון אבולוציוני. איך קשור הצבע לאבולוציה? - אז הסוד של עופות הכחל הוא בצבע התכול הדומיננטי שלהם - צבע שמיטיב להסוות את הכחל על רקע השמיים. באוויר שומר הצבע הזה על הכחל מעופות דורסים, המתקשים להבחין בו מרחוק.

על פני האדמה, צבע התכלת הזה גם מסווה את הכחל מהטרף שלה. בזכות גוון התכלת מתקשים להבחין בה חיפושיות, חרגולים, צרצרים, עקרבים, מכרסמים, חגבים ואפילו צפרדעים, המביטים מהקרקע כלפי מעלה. כשהם מפספסים את הכחל על רקע השמיים, יש לו יתרון ענק. הוא ממתין לשעת כושר ולפתע, כשהם רגועים ולא מודעים להימצאו שם, הכחל מזנק בתעופה מרהיבה, היישר מענף העץ אל הארוחה שלו.

כמו העורבני והשרקרק, הכחל מוכר בטבע גם כצווחן לא קטן. בריקוד החיזור שלו, למשל, הוא משלב את הצווחות שלו עם מעוף ראוותני, גלגולים באוויר, נסיקה למעלה וצלילת ספירלה למטה. אגב, הצלילה הזו מזכירה סיבוב של בורג ומכאן הכחל זכה לשמו הלועזי Roller. החיזור הזה מכיל גם מופע יכולת נחמד. זה קורה כשהזכר, כדי להראות לנקבה את יכולותיו המדהימות בתעופה, משליך לא פעם אבנים קטנות באוויר ואז ממהר לתפוס אותן בצלילה מדויקת למטה. כמובן שגם את המעוף האווירובטי הזה מלווה הכחל בצווחות של התלהבות...


#אגדת מטמון כחל
השם הזה, כָּחָל, הוא שם עתיק מאוד. בתרבויות המזרח התיכון של ימי קדם ידועה אבקת הכחל התכולה, שנטחנה מאבן ושימשה לאיפור העיניים. חוץ מצבעי עיניים השתמשו בה אז גם לרקיחה של תרופות. עד היום הערבים והדרוזים קוראים לאבקה הזו "כוחול".

"עין-כחל" הוא היום שמו של מעיין גדול השוכן על אם הדרך מטבריה לצפת. הוא ממוקם צפונית-מערבית לכנרת. בסמוך לו יש גם מושב הנקרא על שמו, "כחל".

אבל המעיין הזה, "עין-כחל", הוא עתיק מאוד. בדיוק אליו, מספרים ההיסטוריונים, שלח נפוליאון את חייליו, עת ניסה לכבוש את ארץ ישראל, כדי שימצאו בו את המטמון העתיק שלפי האגדה הוסתר לידו.

הבסיס לסיפור המטמון הזה הוא ככל הנראה בסיפורי רבנים, מקובלים וסופרים יהודים. משהו על אוצר גנוז, שהוסתר בהר הגבוה שממזרח לעין-כחל. לפי האגדה אמור להיות בראש ההר שער חסום ומוסתר. מאחוריו גנוזים כלי הקודש הקדומים של בית המקדש היהודי.

יתכן שמקור הכתובים הללו באגדה שנלחשה פה ושם באירופה של ימי הביניים, אולי אף הגיעה בתקופת מסעי הצלב. האגדה דיברה על אוצרות בית המקדש הגנוזים שהוטמנו באזור זה. צריך לזכור שלא רחוק מכאן הובסו הצלבנים בקרב מכריע, בידי צבאו של המצביא המוסלמי צלח א-דין.

נחזור למטמון. לפי הספר "שערי ירושלים" של החוקר והכותב משה ריישר, חפרו חיילי נפוליאון כמעט את חצי ההר, אבל נכשלו ולא מצאו שם דבר. הכישלון, לפי ריישר, נובע מכך שהאוצר הקדוש הוסתר היטב ולא יוכל להתגלות לאיש, עד שיבוא משיח בן דוד.

זה היה ב-1799, שנה בה ניסה הקיסר הצרפתי לכבוש את צפון הארץ, אחרי שכבש את דרומה. בעכו המבוצרת היטב הוא נעצר. ניתן לשער שחולשתו בכיבוש העיר שנשלטה על ידי התורכים העות'מנים נבעה גם מפיצול הכוחות שכפה עליו חיפוש האוצר הזה בזמן שהוא וחייליו זקוקים לכל חייל ולוחם.

אז את אותו מטמון המקדש לא מצאו המחפשים, לא נפוליאון ולא אחרים. רבים חלמו וניסו לגלות אותו, אבל כלום. ליד המעיין שוכן היום מושב כחל. ציפורי הכחל מבקרות אותו בסתיו, במעופן לאפריקה, וישובו בכל אביב, בדרכן בחזרה. נפוליאון הפך גם הוא לאגדה ורק אוצר כלי המקדש האבודים, קיים או לא, טמון איפה שהוא, אולי בראשם, בדמיונם ובחלומותיהם של המחפשים, מבלי לגלות את סודו לאיש.


הנה הכחל בארוחה ובמעופו:

https://youtu.be/5ABZ5QK4Ezc


שיר המתאר את ציפור הכחל (עברית):

https://youtu.be/ByNuRXml63M


משחר לטרף:

https://youtu.be/dxfIKcE4bz0


מביא מתנה:

https://youtu.be/5aJT1U--5xg


גוזלי הכחל גדלים:

https://youtu.be/8Y3K65c3DuM?t=48


הכחל מקרוב:

https://youtu.be/hbnXdJP4igE


ומעט על נפוליאון שחיפש את האוצר בעין כחל:

https://youtu.be/V4QsRYVMuU0