שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אנשים עוברים לגור בערים?
בתקופות שונות עוברים ההמונים מהאזורים הכפריים לגור בערים. תהליך זה, של מעבר מהכפר אל העיר נקרא "עיור", אורבניזציה (Urbanization).
הערכות אומרות היום שבשנת 2050, אם לא יהיה שינוי בעולם, יחיו בערים ברחבי העולם מעל 4 מיליארד אנשים.
העיור הוא תהליך שקורה כבר מאות שנים, בכל העולם. המהפכה התעשייתית האיצה במדינות רבות את המעבר לערים, שכן רבים מהאיכרים לא עמדו בתחרות עם בעלי האחוזות הגדולים ועברו אל העיר, רק כדי להיות לפועלים או לבעלי מפעלים.
כתוצאה מהעיור גדלה האוכלוסייה באזורים העירוניים. גידול האוכלוסייה מוביל לכך שהערים מתפתחות ומתרחבות במהירות רבה. בחלק גדול מהן נוצר מצב שעל אף שפעמים רבות המעבר לעיר הוא כדי למצוא פרנסה, לעתים קרובות גדילת הערים מגדילה את העוני בהן.
הנה סרטון על תהליך העיור (מתורגם):
http://youtu.be/fKnAJCSGSdk
וכך זה נראה בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
מה השינוי שהתרחש בכלכלת סין?
במהלך שנות ה-80 התרחש שינוי שהחל בסין ומשנה את העולם כולו. זה קרה כשמנהיגה של סין דנג שיאו פינג הכריז "להתעשר זה נהדר" ופתח את סין למערב ולתרבות הצריכה.
במהלך השנים שעברו מאז הפכה סין, הקומוניסטית לשעבר, למעצמה כלכלית מובילה בעולם, בעלת כלכלה עצומה ומלאת חיים, שהשתנתה לבלי הכר.
השינויים הללו יצרו בסין מגוון של ביטויים. מתרבות צריכה מערבית, דרך תהליך מואץ של תיעוש, עיור חסר תקדים שבו גדלה האוכלוסיה העירונית בסין כמעט פי 4, מעמד חדש של מיליונרים ועשירים רבים ועוד שלל שינויים שהפכו את סין לשחקן החזק בתעשייה העולמית. מנגד, גם צבאה הפך לגדול ותקציבו שני רק לתקציב הצבא האמריקאי.
הנה סיפורה של הכלכלה הסינית:
https://youtu.be/3nN3NlxqCKw
כך צמח הפלא הכלכלי של סין - הסבר היסטורי קצר:
http://youtu.be/MBK9ZpenAmM
ומה ישראלים יכולים להרוויח מזה:
http://youtu.be/1wTJUftUiWM
כיום חווה סין האטה מסוימת בצמיחה הכלכלית המרשימה שלה:
http://youtu.be/kI2dND33sYs
ובחיוך, שיר שמתאר את כל ההיסטוריה של סין, עד לשלב הנוכחי:
http://youtu.be/fCH7B9m4A4M
מהם בתי המסמר?
"בתי מסמר" (Nail houses) הם בתים בודדים שנשארו בלב מתחם בנייה, שכונה או מיזם חדש ונדמים למסמר בודד על קיר. זוהי תופעה מודרנית שאינה חדשה אמנם, אך הגיעה לשיא בקדחת הפיתוח והקידמה המהירה של סין.
הבניה העצומה שידעה סין בעשורים האחרונים גרמה לגל של פינויי שכונות עוני וכפרים, לטובת פרויקטים עצומים של שכונות מגורים ומתחמי קניות ענקיים, שנבנו בשטח שבו ישבו. אך פה ושם מסרבים בעלי הבתים הישנים להתפנות ולאפשר את הריסת ביתם על מנת שייבנה הפרויקט החדש. כך מתרחשת הבנייה, לא פעם מסביב לבית הישן שנותר בלב אתר הבנייה של המתחם החדש.
האנשים שנשארים בבתי המסמר הללו מדברים פעמים רבות על כבוד ועל כך שהבית הזה הוא חייהם. לעיתים קרובות הם אנשים מבוגרים שמתקשים לסבול את השינוי החד שיכפה עליהם המעבר מהבית שאליו התרגלו. אבל על חלקם לא צריך לרחם, שכן זו דרכם לנהל משא ומתן קשוח על תנאי הפינוי של הבית וסכום הפיצוי שיקבלו.
כך או כך, המראה המשונה של בתי המסמר הוא בהחלט לא שגרתי ומזכיר שוב את תחושת המצור והמאבק הנואש של האיש הקטן, בקידמה הגדולה.
הנה בית המסמר במרכזו של אתר בנייה:
https://youtu.be/5hb9EbC4lpo
וראיונות עם בעלי בתי מסמר שנותרו מאחור:
https://youtu.be/Mc_fGteRF0k
מהו הסקווט של הפולשים לדירות לא שלהם?
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
מה גרמה המהפכה התעשייתית ומהי בדיוק?
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
מהן שכונות המצוקה, או הסלאמס?
בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).
בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.
מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.
לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.
הנה הסלאמס בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:
https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg
הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:
https://youtu.be/d7hop2GHBio
וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:
https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes
מהו עיור ואיך הוא קשור למהפכה התעשייתית?
כבר מאז הפוליס, העיר היוונית העתיקה של לפני 2,500 שנה, ועד ימינו, הערים היו המקומות המרכזיים לכלכלה, לחברה, לתרבות, למדיניות ולתעסוקה. לכן, כל אימת שקיימת התפתחות כלכלית של ממש, הן ממגנטות את ההמונים ומושכות אותם אליהן.
החל מהמאה ה-18, שינתה המהפכה התעשייתית את העולם. אחת התוצאות המשמעותיות של המהפכה התעשייתית וההתפתחות המהירה של התעשייה באירופה, הייתה המעבר המהיר של אוכלוסיות עצומות מהכפרים אל הערים.
תהליך זה נקרא "עיור", בלועזית אורבניזציה. העיור, או הזרימה אל הערים, הוא הסחף של ההמונים מהכפר אל הערים הגדולות ואל חיים בצפיפות, בתנאים ירודים ובעוני יחסי - רק כדי לזכות בעבודה במפעלים שצצו בהמוניהם בעיר.
העיור הוא תהליך שבו גדל אחוז התושבים העירוניים במדינה, לעומת אחוז התושבים הכפריים. כתוצאה ממנו גדל גם מספר הערים וגם מספר התושבים שמתגוררים בערים בכלל. העיור לא התרחש רק במהפכה התעשייתית שבאירופה - הוא התרחש ומתרחש ברמות שונות, במקומות שונים בעולם ובמהלך תקופות שונות בהיסטוריה, כולל היום, למשל בסין.
הנה העיור שהתרחש במהלך ההיסטוריה ועד למהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk?t=7s
העיור ההיסטורי כפי שהתרחש באמריקה:
https://youtu.be/lN8HUGuRqjk
אלה החיים הכפריים שלפני המהפכה התעשייתית והעיור:
https://youtu.be/h4IYXvNN3GM
ומצגת וידאו שמסבירה את העיור:
https://youtu.be/WO9rPmuMiaw
מהו זיהום אור ובמה הוא פוגע?
בין הזיהומים שמייצר האדם בכדור הארץ, על הפגיעה שלהם בסביבה, בצומח ובחי, אחד מהפחות מוכרים בציבור הוא זיהום אור (Light Pollution).
זיהום האור הוא מושג שמתאר עודף של אור מלאכותי בשמי הלילה. הוא נובע בדרך כלל מבזבוז מסיבי של אור ותאורה, שלרוב הוא תוצר לוואי של העידן התעשייתי והערים הגדולות של העידן המודרני.
מה שמביא לזיהום אור הם תופעות של אור עודף ומוגזם, בזבוז משמעותי של אור מלאכותי, כבישים ומתקנים העוברים בשטחים פתוחים שהם בתי גידול של בעלי חיים, או כיוון גרוע של אור שגורם לו לפנות למקומות שאין צורך להאיר.
גורמים כמו ערפל, עננים, אירוסול ואפילו פחמן דו-חמצני מחזקים או יכולים לחזק זיהום אור ולהחריף אותו.
התופעה הבולטת ביותר שנגרמת מזיהום אור היא זיהום האור האסטרונומי, שגורם להיעלמות הכוכבים בשמי הלילה. יש בזה כמובן גם מפגע אסתטי, הנובע מכך שבמקום לראות כוכבים מנצנצים בשמיים, אנו רואים אותם בקושי, דרך ענן של אור מעל העיר. זו גם הסיבה העיקרית שהקמה של מצפה כוכבים מחקרי תהיה כמעט תמיד באזורי מדבר או במקומות רחוקים מערים ויישובים גדולים שכאלה.
אך גם אם הכי ידועה מהתופעות שנגרמות כתוצאה מזיהום אור היא זו של הסתרת הכוכבים בשמי הלילה, היא ממש לא היחידה. עוצמת התאורה המלאכותית בשעות הלילה התגברה במאה האחרונה לממדים שפוגעים קשות בבתי הגידול, באקולוגיה ובביולוגיה של החי והצומח שבטבע.
בשל העובדה שחלק גדול מהפעילות של חיות בר ובעלי חיים מתרחש בשעות הלילה, הנזק לחיי הטבע הוא משמעותי. הסובלים הם רבים מהמינים ולא חסרות דוגמאות. מצבי הים הזעירים שאך זה בקעו מהביצים ובמקום אל הים המנצנץ מושכים אותם דווקא אורות העיר.
אם זה הסינוור של ציפורים נודדות הנעזרות באור הכוכבים לניווט בלילה, חרקים המשמשים מזון ומתקבצים דווקא ליד עמודי תאורה ובכך משנים את מעגל התזונה הלילי, אם זו הפגיעה בהתמצאות המרחבית של יונקים גדולים שנדרסים בכבישים, או שינויים ב"שעון הביולוגי" של בעלי חיים שונים, כתוצאה מהאור שיוצר בלבול בין יום ללילה. אלה רק חלק מפגיעות הזיהום של האור.
האדם לא צריך להפסיק להאיר את חייו בלילות. עלינו רק לשים לב שאנו עושים את המקסימום שלא לפגוע בסביבתנו, גם בנושא זה. תאורה חכמה, חסכונית, ממוקדת רק במה שצריך ובעיקר מתחשבת וכזו שמכבים בכל זמן שאינה נדרשת - כל אלו הם המינימום ההכרחי לשמירה על הטבע שמעניק לנו כל כך הרבה.
הנה הסבר על זיהום האור (עברית):
https://youtu.be/tqJ5HyZBCKE
סרטון שמציג את זיהום אורות:
https://youtu.be/V_A78zDBwYE
השפעת האור על ראיית הכוכבים:
https://youtu.be/0FXJUP6_O1w
השפעות פחות ידועות ודי מזיקות שלו:
https://youtu.be/sYAzTYmXMBg
ומשום כך טלסקופים לצפייה בחלל העמוק יימצאו תמיד במדבר:
https://youtu.be/IM4hhIwlYpY
מהי הבדידות שכל כך מעיקה?
בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות".
הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן אינדיבידואלי, של ה"אני" והמימוש העצמי.
אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם בני האדם חיו במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך גם האדם היה. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות לגמרי לבדו?
נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה?
מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד. הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים אז לשינוי של התנהגותם, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך להיות חברתי.
בימי הביניים של התרבות המערבית היית או צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית. במאות הבאות זה הלך והתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד, הם התמקמו עם משפחה גרעינית ובנו את חייהם.
מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט. כיום אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. המשפחה, החמולה והשבט - התוצאה היא שהרשת החברתית נשארת מאחור.
כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.
כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים, באופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים מפגשים כאלה יותר ויותר נדירים.
זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.
זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן גם מעמיקה. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.
אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ואפילו יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.
וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה עם האוכל.
הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):
https://youtu.be/AtCR6P5rsXU
בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):
https://youtu.be/0FZ55qGjaHs
הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
והטלפון הנייד המושמץ כל כך הוא לפעמים דווקא מה שמסייע לבודדים (עברית)
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
בתקופות שונות עוברים ההמונים מהאזורים הכפריים לגור בערים. תהליך זה, של מעבר מהכפר אל העיר נקרא "עיור", אורבניזציה (Urbanization).
הערכות אומרות היום שבשנת 2050, אם לא יהיה שינוי בעולם, יחיו בערים ברחבי העולם מעל 4 מיליארד אנשים.
העיור הוא תהליך שקורה כבר מאות שנים, בכל העולם. המהפכה התעשייתית האיצה במדינות רבות את המעבר לערים, שכן רבים מהאיכרים לא עמדו בתחרות עם בעלי האחוזות הגדולים ועברו אל העיר, רק כדי להיות לפועלים או לבעלי מפעלים.
כתוצאה מהעיור גדלה האוכלוסייה באזורים העירוניים. גידול האוכלוסייה מוביל לכך שהערים מתפתחות ומתרחבות במהירות רבה. בחלק גדול מהן נוצר מצב שעל אף שפעמים רבות המעבר לעיר הוא כדי למצוא פרנסה, לעתים קרובות גדילת הערים מגדילה את העוני בהן.
הנה סרטון על תהליך העיור (מתורגם):
http://youtu.be/fKnAJCSGSdk
וכך זה נראה בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
במהלך שנות ה-80 התרחש שינוי שהחל בסין ומשנה את העולם כולו. זה קרה כשמנהיגה של סין דנג שיאו פינג הכריז "להתעשר זה נהדר" ופתח את סין למערב ולתרבות הצריכה.
במהלך השנים שעברו מאז הפכה סין, הקומוניסטית לשעבר, למעצמה כלכלית מובילה בעולם, בעלת כלכלה עצומה ומלאת חיים, שהשתנתה לבלי הכר.
השינויים הללו יצרו בסין מגוון של ביטויים. מתרבות צריכה מערבית, דרך תהליך מואץ של תיעוש, עיור חסר תקדים שבו גדלה האוכלוסיה העירונית בסין כמעט פי 4, מעמד חדש של מיליונרים ועשירים רבים ועוד שלל שינויים שהפכו את סין לשחקן החזק בתעשייה העולמית. מנגד, גם צבאה הפך לגדול ותקציבו שני רק לתקציב הצבא האמריקאי.
הנה סיפורה של הכלכלה הסינית:
https://youtu.be/3nN3NlxqCKw
כך צמח הפלא הכלכלי של סין - הסבר היסטורי קצר:
http://youtu.be/MBK9ZpenAmM
ומה ישראלים יכולים להרוויח מזה:
http://youtu.be/1wTJUftUiWM
כיום חווה סין האטה מסוימת בצמיחה הכלכלית המרשימה שלה:
http://youtu.be/kI2dND33sYs
ובחיוך, שיר שמתאר את כל ההיסטוריה של סין, עד לשלב הנוכחי:
http://youtu.be/fCH7B9m4A4M
"בתי מסמר" (Nail houses) הם בתים בודדים שנשארו בלב מתחם בנייה, שכונה או מיזם חדש ונדמים למסמר בודד על קיר. זוהי תופעה מודרנית שאינה חדשה אמנם, אך הגיעה לשיא בקדחת הפיתוח והקידמה המהירה של סין.
הבניה העצומה שידעה סין בעשורים האחרונים גרמה לגל של פינויי שכונות עוני וכפרים, לטובת פרויקטים עצומים של שכונות מגורים ומתחמי קניות ענקיים, שנבנו בשטח שבו ישבו. אך פה ושם מסרבים בעלי הבתים הישנים להתפנות ולאפשר את הריסת ביתם על מנת שייבנה הפרויקט החדש. כך מתרחשת הבנייה, לא פעם מסביב לבית הישן שנותר בלב אתר הבנייה של המתחם החדש.
האנשים שנשארים בבתי המסמר הללו מדברים פעמים רבות על כבוד ועל כך שהבית הזה הוא חייהם. לעיתים קרובות הם אנשים מבוגרים שמתקשים לסבול את השינוי החד שיכפה עליהם המעבר מהבית שאליו התרגלו. אבל על חלקם לא צריך לרחם, שכן זו דרכם לנהל משא ומתן קשוח על תנאי הפינוי של הבית וסכום הפיצוי שיקבלו.
כך או כך, המראה המשונה של בתי המסמר הוא בהחלט לא שגרתי ומזכיר שוב את תחושת המצור והמאבק הנואש של האיש הקטן, בקידמה הגדולה.
הנה בית המסמר במרכזו של אתר בנייה:
https://youtu.be/5hb9EbC4lpo
וראיונות עם בעלי בתי מסמר שנותרו מאחור:
https://youtu.be/Mc_fGteRF0k
בעולם לא חסרים אנשים שאין ביכולתם לקנות או לשכור דירה, כדי לגור בה. בהיעדר היכולת הזו, פלישה או סקווט (squat) היא אחת התופעות המשמשות אנשים כדי למצוא לעצמם מגורים.
הסקווטרים (squatters) הם פולשים לא חוקיים, לרוב הומלסים, חסרי בית, המתנחלים בבתים נטושים, לרוב לצרכי מגורים ובמקרים מסוימים כדי להפעילם לצרכים אחרים.
המקור של תופעת ה'סקווט' הוא בפעילות של אנרכיסטים אירופאים, שנהגו ונוהגים גם בימינו לפלוש למבנים ובניינים נטושים ולהקים בהם קומונות ומחסה לכל דורש. כל אחד מהם משתלט על חדר או חלק מהבניין ומארגן לעצמו מקום מגורים, מעין דירה משלו.
בכך נחשבת הפלישה כפעולה אקטיבית להתמודדות עם המחסור האורבני בדיור.
מבחינה אידאולוגית, הסקווטרים רואים את עצמם לא כמי שגונבים או לוקחים לאחרים, אלא כמי שמשחררים שטחים. הם לוקחים רכוש שאיש אינו משתמש בו ומשחררים אותו לרשות הרבים. טענתם הפשוטה היא שהמטרה שלאנשים יהיה מקום לגור בו, במקום שהנכס הנטוש יהיה סגור ולהם אין מקום לגור בו, עד שבעל הנכס יעשה ממנו יום אחד הרבה כסף.
לעיתים קרובות עושים הפולשים שימוש בבניין לא למגורים בלבד, אלא גם כמרכז חברתי.
אחת ההערכות היא שבעולם יש כיום כמיליארד פולשים, או סקווטרים.
#אתרי סקווט בעולם
במדינות אירופה השונות, לא חסרים פולשים המתגוררים בבתים ובבניינים, כמו גם פרויקטי פלישה גדולים, בהם חיים או עובדים אנשים רבים.
ליד ברצלונה הפך בית חולים ישן למצורעים בשם קן מסדו (Can Masdeu) לאתר סקווטרים גדול.
בדנמרק הפך מחנה צבא ישן לעיר החופשית כריסטיאנה וכמוהו גם מטלקובה (Metelkova) שבסלובניה.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נוסדה באיטליה בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia) שהפכה את עיירת הרפאים הנטושה בליגוריה, לאתר פלישה. העיירה, שננטשה מאז 1887 בשל רעידת אדמה קיבלה חיים חדשים.
בארצות הברית, למשל, אם אדם חי תקופה מסוימת בבית, הוא יכול לתבוע להמשיך ולגור בו. באופן זה תופסים סקווטרים אמריקאיים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים.
הנה צעירים בסקווט בלונדון:
https://youtu.be/f0OVvi29Pm0
סקווטרים בניו יורק:
https://youtu.be/4CDlRqduQqw
טורה דה דוויד, המגדל הנטוש ששימש בית לפולשים לא חוקיים וכיכב בפרק מהסדרה "הומלנד":
https://youtu.be/b9110j78lyM
סקווטרים תופסים בעלות על בתים ששוויים מיליוני דולרים באמריקה:
https://youtu.be/A_Qkbvh0y7k
הדרך לעשות זאת במדינות אנגלו-פראייריות:
https://youtu.be/agX0a_XlwdE
מהסרט מועדון קרב:
https://youtu.be/uf8RbAGWxqY
וסרט תיעודי על חחח:
https://youtu.be/VR84-Aa1JVY?long=yes
אורבניזציה
המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.
המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.
המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.
המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.
אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.
עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.
יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.
השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.
#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.
בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.
הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/xLhNP0qp38Q
באנגלית:
https://youtu.be/-AyGN9wL_VU
ומזווית אחרת:
http://youtu.be/LbAOseDs3KY
מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:
https://youtu.be/zjGJsNPHXxo
המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):
https://youtu.be/ViV-uRokZ4A
המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:
https://youtu.be/HPRURtORnis
העיור שהיא הביאה (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk
פרספקטיבה היסטורית:
http://youtu.be/3Efq-aNBkvc
היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:
https://youtu.be/v9rZOa3CUC8
אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
בתהליך העיור המודרני עוברים המוני כפריים מהאזורים הכפריים אל הערים. אחת התוצאות הקשות של התהליך הוא היווצרותן של שכונות עוני קשות, שכונות מצוקה המכונות בעולם בז'רגון האנגלי "סלאמס" (Slums).
בשכונות המצוקה הללו העוני הוא כה קשה, עד שהתקבצות האוכלוסייה הענייה בכמות ובשיעור כה גדולים, גורמת למחירי הדירות לצנוח לתחתית ואין ביקוש כלשהו להתגורר במקום.
מכאן מובילים הדברים לתופעות לוואי קשות של עוני, כמו השכלה נמוכה, מובטלים רבים שמסתובבים חסרי מעש בשכונה, פשע, נוער המתגודד ברחובות ללא השגחה, הצטרפות של כפריים שהגיעו חסרי כל אל העיר, מהגרים ובני מיעוטים, שיכרות, התמכרות לסמים ועוד.
לא פעם בשכונות מצוקה כאלו נוצרים סימנים של סלאמס, כמו ריבוי של פחונים, אוהלים, צריפים ומקומות מחיה שאינם ראויים למגורי אדם. מקומות כאלו שנבנו בלי תכנון עירוני כלשהו נבנים בדרך כלל בצפיפות קשה. אבל הם גם מובילים לבעיות סניטריות ולבעיות תשתית, כמו ביוב ברחובות, בתים ללא מים זורמים, מחלות הנובעות מתנאי המגורים הקשים, מהתפשטות מחלות מדבקות ועוד.
הנה הסלאמס בהודו (בעברית):
https://youtu.be/_MSkmgD2QQ4
תיירות סלאמס בג'קרטה שבאינדונזיה:
https://youtu.be/PhpbbzQQ5zg
הנה תיירים "מקטרים" בביקור בפבלות העניות של ריו, שהעוני לא מספק אותם:
https://youtu.be/d7hop2GHBio
וסרט תיעודי על הסלאמס של מנילה, בירת הפיליפינים:
https://youtu.be/Uwo5rjiIEsQ?long=yes
כבר מאז הפוליס, העיר היוונית העתיקה של לפני 2,500 שנה, ועד ימינו, הערים היו המקומות המרכזיים לכלכלה, לחברה, לתרבות, למדיניות ולתעסוקה. לכן, כל אימת שקיימת התפתחות כלכלית של ממש, הן ממגנטות את ההמונים ומושכות אותם אליהן.
החל מהמאה ה-18, שינתה המהפכה התעשייתית את העולם. אחת התוצאות המשמעותיות של המהפכה התעשייתית וההתפתחות המהירה של התעשייה באירופה, הייתה המעבר המהיר של אוכלוסיות עצומות מהכפרים אל הערים.
תהליך זה נקרא "עיור", בלועזית אורבניזציה. העיור, או הזרימה אל הערים, הוא הסחף של ההמונים מהכפר אל הערים הגדולות ואל חיים בצפיפות, בתנאים ירודים ובעוני יחסי - רק כדי לזכות בעבודה במפעלים שצצו בהמוניהם בעיר.
העיור הוא תהליך שבו גדל אחוז התושבים העירוניים במדינה, לעומת אחוז התושבים הכפריים. כתוצאה ממנו גדל גם מספר הערים וגם מספר התושבים שמתגוררים בערים בכלל. העיור לא התרחש רק במהפכה התעשייתית שבאירופה - הוא התרחש ומתרחש ברמות שונות, במקומות שונים בעולם ובמהלך תקופות שונות בהיסטוריה, כולל היום, למשל בסין.
הנה העיור שהתרחש במהלך ההיסטוריה ועד למהפכה התעשייתית (מתורגם):
https://youtu.be/fKnAJCSGSdk?t=7s
העיור ההיסטורי כפי שהתרחש באמריקה:
https://youtu.be/lN8HUGuRqjk
אלה החיים הכפריים שלפני המהפכה התעשייתית והעיור:
https://youtu.be/h4IYXvNN3GM
ומצגת וידאו שמסבירה את העיור:
https://youtu.be/WO9rPmuMiaw
בין הזיהומים שמייצר האדם בכדור הארץ, על הפגיעה שלהם בסביבה, בצומח ובחי, אחד מהפחות מוכרים בציבור הוא זיהום אור (Light Pollution).
זיהום האור הוא מושג שמתאר עודף של אור מלאכותי בשמי הלילה. הוא נובע בדרך כלל מבזבוז מסיבי של אור ותאורה, שלרוב הוא תוצר לוואי של העידן התעשייתי והערים הגדולות של העידן המודרני.
מה שמביא לזיהום אור הם תופעות של אור עודף ומוגזם, בזבוז משמעותי של אור מלאכותי, כבישים ומתקנים העוברים בשטחים פתוחים שהם בתי גידול של בעלי חיים, או כיוון גרוע של אור שגורם לו לפנות למקומות שאין צורך להאיר.
גורמים כמו ערפל, עננים, אירוסול ואפילו פחמן דו-חמצני מחזקים או יכולים לחזק זיהום אור ולהחריף אותו.
התופעה הבולטת ביותר שנגרמת מזיהום אור היא זיהום האור האסטרונומי, שגורם להיעלמות הכוכבים בשמי הלילה. יש בזה כמובן גם מפגע אסתטי, הנובע מכך שבמקום לראות כוכבים מנצנצים בשמיים, אנו רואים אותם בקושי, דרך ענן של אור מעל העיר. זו גם הסיבה העיקרית שהקמה של מצפה כוכבים מחקרי תהיה כמעט תמיד באזורי מדבר או במקומות רחוקים מערים ויישובים גדולים שכאלה.
אך גם אם הכי ידועה מהתופעות שנגרמות כתוצאה מזיהום אור היא זו של הסתרת הכוכבים בשמי הלילה, היא ממש לא היחידה. עוצמת התאורה המלאכותית בשעות הלילה התגברה במאה האחרונה לממדים שפוגעים קשות בבתי הגידול, באקולוגיה ובביולוגיה של החי והצומח שבטבע.
בשל העובדה שחלק גדול מהפעילות של חיות בר ובעלי חיים מתרחש בשעות הלילה, הנזק לחיי הטבע הוא משמעותי. הסובלים הם רבים מהמינים ולא חסרות דוגמאות. מצבי הים הזעירים שאך זה בקעו מהביצים ובמקום אל הים המנצנץ מושכים אותם דווקא אורות העיר.
אם זה הסינוור של ציפורים נודדות הנעזרות באור הכוכבים לניווט בלילה, חרקים המשמשים מזון ומתקבצים דווקא ליד עמודי תאורה ובכך משנים את מעגל התזונה הלילי, אם זו הפגיעה בהתמצאות המרחבית של יונקים גדולים שנדרסים בכבישים, או שינויים ב"שעון הביולוגי" של בעלי חיים שונים, כתוצאה מהאור שיוצר בלבול בין יום ללילה. אלה רק חלק מפגיעות הזיהום של האור.
האדם לא צריך להפסיק להאיר את חייו בלילות. עלינו רק לשים לב שאנו עושים את המקסימום שלא לפגוע בסביבתנו, גם בנושא זה. תאורה חכמה, חסכונית, ממוקדת רק במה שצריך ובעיקר מתחשבת וכזו שמכבים בכל זמן שאינה נדרשת - כל אלו הם המינימום ההכרחי לשמירה על הטבע שמעניק לנו כל כך הרבה.
הנה הסבר על זיהום האור (עברית):
https://youtu.be/tqJ5HyZBCKE
סרטון שמציג את זיהום אורות:
https://youtu.be/V_A78zDBwYE
השפעת האור על ראיית הכוכבים:
https://youtu.be/0FXJUP6_O1w
השפעות פחות ידועות ודי מזיקות שלו:
https://youtu.be/sYAzTYmXMBg
ומשום כך טלסקופים לצפייה בחלל העמוק יימצאו תמיד במדבר:
https://youtu.be/IM4hhIwlYpY
בדידות (loneliness) היא אולי הבעיה הכי כואבת בעולם המודרני. היא כבר זכתה לשם "מגפת הבדידות".
הבדידות נראית לאנשים בעיה איומה, בעיקר כי החיים האנושיים מגדלים אותנו להיות חלק מחברה וממסגרת של חברים ומשפחה, שמהן אנחנו חלק. מצד שני אנו חיים בעידן אינדיבידואלי, של ה"אני" והמימוש העצמי.
אם נחזור רגע לפרהיסטוריה, בימי קדם בני האדם חיו במסגרת חברתית. ממש כמו שבעלי חיים רבים הם חלק מלהקה שמגינה עליהם ומבטיחה הישרדות, כך גם האדם היה. החברה הייתה האופציה שלו לחיות ובלעדיה ההישרדות הייתה פשוט בלתי אפשרית. איך יכול היה אדם קדמון להגן על עצמו מפני טורפים, להשיג מזון, להתחמם בחורף ולחיות לגמרי לבדו?
נסו לדמיין חיים לבד ולתת טיפ לאדם קדמון שחי לבדו - מי ישמור לו על האש כשהוא יוצא לצוד חיות או ללקט ירקות? ואיך יכין אוכל בסופו של כל יום כזה?
מתחילים להבין? - תחושת הבדידות היא סוג של "כאב חברתי" שפיתחה האבולוציה בבני אדם במהלך דורות רבים, כדי שאנשים לא יתפתו להתנהג באופן לא חברתי ולהביא את עצמם לחיים לבד. הדחייה החברתית שפגעה בהם לאחר התנהגות לא חברתית, הביאה אנשים אז לשינוי של התנהגותם, כדי שלא להיזרק מהמסגרת החברתית שלהם. מי שנזרקו התקשו מאוד להישאר בחיים והלקח לנשארים היה משמעותי - בכדי שלא להפוך לגופה הנאכלת בידי טורפים, כדאי לך להיות חברתי.
בימי הביניים של התרבות המערבית היית או צמית או פיאודל, אבל תמיד חלק מקבוצה חברתית מוגדרת. בתקופת הרנסאנס שאחריה החל הפרט לקבל משקל משמעותי מאוד והדת הפרוטסטנטית שאך זה נולדה הדגישה את האחריות האישית. במאות הבאות זה הלך והתחזק כשהמהפכה התעשייתית מביאה יותר ויותר אנשים לנטוש את חברת הכפר ולעבור לערים גדולות ומנוכרות. שם, לגמרי לבד, הם התמקמו עם משפחה גרעינית ובנו את חייהם.
מכאן נחלשה המסגרת החברתית והמשפחה הרחבה, מה שעתיד עוד יותר להתחזק בעולם המודרני ועוד יותר בעידן האינטרנט. כיום אנשים מתרחקים אלפי קילומטרים זה מזה, כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן. המשפחה, החמולה והשבט - התוצאה היא שהרשת החברתית נשארת מאחור.
כשעובדים ומקדישים יותר זמן ללימודים, לעניינים רומנטיים ולקריירה, החברים הקרובים שלנו הולכים ומתמעטים. האינטרנט מחליף עוד יותר את החיים והמפגשים עם חברים, בעוד הצ'אט המקוון מחליף את השיחה על בקבוק בירה עם חבר.
כיום, אנו פוגשים פחות ופחות חברים, באופן אישי, שאינו מקצועי. בתהליך ארוך אבל מתמיד הופכים מפגשים כאלה יותר ויותר נדירים.
זה שלב בחיים שבו המבוגר מתעורר יום אחד ומבין שהוא בודד. בגיל מבוגר למצוא חברים זה הרבה יותר קשה מבעבר. הבדידות הופכת כרונית ובן אדם שמבחינה ביולוגית עדיין זקוק לחברה, חש בודד מתמיד.
זו הסיבה שגם בימינו המודרניים הבדידות מרגישה לנו כל כך כואבת. ככל שהיא כרונית, הבדידות גם הופכת אותנו עוינים וחשדניים יותר ולכן גם מעמיקה. המוח של הבודד הכרוני מתחיל לעוות את המציאות החברתית שמסביבו. העוינות מחליפה את הנועם והנימוס והבודד מאבד את הסיכוי לתפיסה נעימה, אפילו של יחסים פשוטים עם הסובבים אותו.
אבל הבדידות לא רק כואבת לנפש. היא גם הורגת. אנשים בודדים נוטים להזדקן הרבה יותר מהר, מחלות הופכות אצלן קטלניות יותר והם חשופים יותר למחלות מוחיות כמו אלצהיימר. המדע והרפואה גילו שממש כמו עישון ואפילו יותר מהשמנת יתר, הבדידות הורגת אותנו ואת הזיקנה שלנו ופוגעת בבריאות קשות.
וכך, באופן מדהים אבל אמיתי וכואב, מסתבר שגם בעידן המודרני, הבדידות והדחייה החברתית שאנו יוצרים לנו, מבלי משים ולפחות בראשנו שלנו, הן איומות בשבילנו ומסוכנות להישרדותנו לא פחות מבדידותו של האדם הקדמון, ההוא שנשאר מחוץ למשפחה שבמערה החמימה עם האוכל.
הנה הבדידות והמכניזם שלה (מתורגם):
https://youtu.be/AtCR6P5rsXU
בעידן הקורונה - מה עושים עם הבדידות כשאנחנו בבידוד (עברית):
https://youtu.be/0FZ55qGjaHs
הבדידות וההיסטוריה שלה (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
והטלפון הנייד המושמץ כל כך הוא לפעמים דווקא מה שמסייע לבודדים (עברית)
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
מהן ערי שינה?
"ערי שינה" (Commuter towns) הן ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים. הם אמנם מתגוררים בהן, אך עובדים במקומות אחרים, לרוב בעיר הגדולה.
בעיר שינה טיפוסית יש מעט מאוד, אם בכלל, תעשייה, מסחר, תרבות, או משרדים שבהם אנשים עובדים. לא פעם ממוקמות ערי שינה באזורים כפריים או כפריים-למחצה.
בכל בוקר מתרוקנות ערי שינה אלה מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים בערים הגדולות, באזורי תעשייה ענקיים הממוקמים בסביבה או במרחק רב יותר.
ערי השינה הן מעין המשך או פיתוח של תופעת ה"פירוור", ההולכת ומתחזקת מאז שנות ה-60. בתופעה היסטורית זו חל מעבר של עובדים מהמגורים במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום העבודה שלהם, אל מגורים בפרוורים.
כך הולך וגדל מספרן של ערי השינה בארצות הברית וברבות מהמדינות המתקדמות, כחלק ממגמה של עזיבת הערים לאזורים סמוכים ובעלי אופי כפרי יותר. "נהנים" מכך גם פרוורים, אך גם כפרים וערי שינה ובישראל גם מושבים ושכונות הרחבה בקיבוצים.
ואם יש ערי שינה אז עם הזמן נוצרה כמובן גם תופעת הקומיוטינג, בעברית "יוֹמְמוּת". זו תופעה שמכירים כל היוממים, מי שנוסעים יום יום רחוק מהבית, לעבוד בעיר. הם גרים במקום שקט, זול יותר ומרווח, אבל עובדים במקום בו יש הרבה משרות, שכר טוב וחיים שוקקים.
מכאן גם שהתרחבות והתרבות ערי השינה מביאה להאצה של סלילת דרכים מהן אל העיר ומרכזי העסקים והמסחר ולפיתוח של מערכות תחבורה ציבורית, כמו תחנות רכבת וקווי רכבת קלה.
היותם של ה"יוממים" מבוססים יותר, מביאה לכך שלא פעם מחירי הנדל"ן, כלומר הבתים והדירות, הולכים ועולים בערי השינה, בעוד המחירים בערים הגדולות נמוכים יותר.
האבחנה בין עיר שינה לפרוור אינה מובנת מאליה. שתי צורות החיים הללו אינן מכילות עסקים גדולים ומרבית התושבים בהן נוסעים יום יום לערים או למרכזי תעסוקה נפרדים. אבל ערי השינה ניכרות בכך שהן חסרות את הרצף האורבני אל העיר או לאזור התעסוקה הקרוב, בעוד שפרוור כמעט תמיד יתחבר לכאלה.
הנה הקומיוטינג, של מי שנוסעים כל יום לעבוד בירושלים וגרים בערי ועיירות שינה בסביבה (עברית):
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
קומיוטרית מאחת מערי השינה שמסביב ללונדון:
https://youtu.be/LXiIBtAvTao
קומיוטרים יומיים מערי שינה לערים שונות בעולם:
https://youtu.be/zszLu6F7pEE
גילדפורד היא עיר שינה אופיינית באנגליה:
https://youtu.be/P3TalCwmWmE
והשינויים ברשת הרחובות של ערים חדשות לעומת העיר הגדולה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
"ערי שינה" (Commuter towns) הן ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים. הם אמנם מתגוררים בהן, אך עובדים במקומות אחרים, לרוב בעיר הגדולה.
בעיר שינה טיפוסית יש מעט מאוד, אם בכלל, תעשייה, מסחר, תרבות, או משרדים שבהם אנשים עובדים. לא פעם ממוקמות ערי שינה באזורים כפריים או כפריים-למחצה.
בכל בוקר מתרוקנות ערי שינה אלה מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים בערים הגדולות, באזורי תעשייה ענקיים הממוקמים בסביבה או במרחק רב יותר.
ערי השינה הן מעין המשך או פיתוח של תופעת ה"פירוור", ההולכת ומתחזקת מאז שנות ה-60. בתופעה היסטורית זו חל מעבר של עובדים מהמגורים במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום העבודה שלהם, אל מגורים בפרוורים.
כך הולך וגדל מספרן של ערי השינה בארצות הברית וברבות מהמדינות המתקדמות, כחלק ממגמה של עזיבת הערים לאזורים סמוכים ובעלי אופי כפרי יותר. "נהנים" מכך גם פרוורים, אך גם כפרים וערי שינה ובישראל גם מושבים ושכונות הרחבה בקיבוצים.
ואם יש ערי שינה אז עם הזמן נוצרה כמובן גם תופעת הקומיוטינג, בעברית "יוֹמְמוּת". זו תופעה שמכירים כל היוממים, מי שנוסעים יום יום רחוק מהבית, לעבוד בעיר. הם גרים במקום שקט, זול יותר ומרווח, אבל עובדים במקום בו יש הרבה משרות, שכר טוב וחיים שוקקים.
מכאן גם שהתרחבות והתרבות ערי השינה מביאה להאצה של סלילת דרכים מהן אל העיר ומרכזי העסקים והמסחר ולפיתוח של מערכות תחבורה ציבורית, כמו תחנות רכבת וקווי רכבת קלה.
היותם של ה"יוממים" מבוססים יותר, מביאה לכך שלא פעם מחירי הנדל"ן, כלומר הבתים והדירות, הולכים ועולים בערי השינה, בעוד המחירים בערים הגדולות נמוכים יותר.
האבחנה בין עיר שינה לפרוור אינה מובנת מאליה. שתי צורות החיים הללו אינן מכילות עסקים גדולים ומרבית התושבים בהן נוסעים יום יום לערים או למרכזי תעסוקה נפרדים. אבל ערי השינה ניכרות בכך שהן חסרות את הרצף האורבני אל העיר או לאזור התעסוקה הקרוב, בעוד שפרוור כמעט תמיד יתחבר לכאלה.
הנה הקומיוטינג, של מי שנוסעים כל יום לעבוד בירושלים וגרים בערי ועיירות שינה בסביבה (עברית):
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
קומיוטרית מאחת מערי השינה שמסביב ללונדון:
https://youtu.be/LXiIBtAvTao
קומיוטרים יומיים מערי שינה לערים שונות בעולם:
https://youtu.be/zszLu6F7pEE
גילדפורד היא עיר שינה אופיינית באנגליה:
https://youtu.be/P3TalCwmWmE
והשינויים ברשת הרחובות של ערים חדשות לעומת העיר הגדולה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
מי מתגוררים בעיר המתים?
"עיר המתים" (City of the Dead) של קהיר היא אחת מתופעות העוני המוזרות, מצד אחד, אך גם היצירתיות וההמפתיעות מנגד. עיר המתים הזו היא ההוכחה לרוח האדם והיכולת האנושית להסתגל, למצוא פתרונות וכן - גם להתפשר, כדי לחיות בעיר שעברה מזמן את 20 מיליון התושבים ואין להם, ליטרלי אין דירות לגור בהן.
ב"מוקאבר" (Mkaaber) או אראפה (Arafa), שמה המקומי של עיר המתים המצרית, חיים עניי העיר ממש בתוך הקברים שבבית הקברות הגדול ביותר במצרים. המוקאבר היא כנראה העיר התחתית האמיתית של העיר העצומה הזו, השכונה שבה החיים הם בין המתים.
בעיר המתים רואים משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי.
חוטי כביסה מתוחים בין המצבות ועליהם תלויים לבנים ובגדים. הילדים משחקים בין הקברים ועל אבני הקבר הם מכינים את שיעורי הבית שלהם, אוכלים ומשחקים.
בעיר המתים נמים עניים מרודים באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים בחצרות מלכי מצרים והצבא. הקברים המפוארים האלה נבנו במאות ה-16 עד ה-19. במאה ה-20, כשאוכלוסיית הבירה המצרית גדלה במהירות עצומה ולממדי ענק, בשל העיור המואץ וזרימת המוני כפריים שחיפשו עבודה משתלמת (מה שנקרא אורבניזציה), החלו רבים מעניי העיר לפלוש למאוזוליאומים, אחוזות הקבר הגדולות שכאן.
באופן מוזר, מי שמתגוררים כאן נחשבים היום לבעלי המזל מבין עניי העיר. יש רבים בעיר הזו שאפילו לגור כאן אין להם אפשרות, כי כל הקברים שאפשר לגור בהם כבר תפוסים.
והאמת שיש כאן גם סוג של סימביוזה בין הדיירים כאן ובין המשפחות האמידות שאחוזות הקבר הללו הן בבעלותן. הדיירים הללו מתגוררים אמנם בבתי הקבר, אבל במקביל גם שומרים ואפילו מתחזקים אותם ומונעים ונדליזם ופלישה של גורמים פחות מוכרים.
הנה סיפורה של עיר המתים:
https://youtu.be/M3ApxaPBnsU
מראות ממנה:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
הדרכה על המוקאבר:
https://youtu.be/vYzKdf33AJg
למצרים העניים החיים בקבר הם הרבה יותר טובים משכירות דירה במחירים ובתנאים נוראים:
https://youtu.be/LmE1CY3w7nc
וביקור בעיר המתים:
https://youtu.be/jZsZ-z_MXU8?long=yes
"עיר המתים" (City of the Dead) של קהיר היא אחת מתופעות העוני המוזרות, מצד אחד, אך גם היצירתיות וההמפתיעות מנגד. עיר המתים הזו היא ההוכחה לרוח האדם והיכולת האנושית להסתגל, למצוא פתרונות וכן - גם להתפשר, כדי לחיות בעיר שעברה מזמן את 20 מיליון התושבים ואין להם, ליטרלי אין דירות לגור בהן.
ב"מוקאבר" (Mkaaber) או אראפה (Arafa), שמה המקומי של עיר המתים המצרית, חיים עניי העיר ממש בתוך הקברים שבבית הקברות הגדול ביותר במצרים. המוקאבר היא כנראה העיר התחתית האמיתית של העיר העצומה הזו, השכונה שבה החיים הם בין המתים.
בעיר המתים רואים משפחות עניות המתגוררות באחוזות הקבר הממלוכיות שבתוך מתחם בית הקברות המוסלמי.
חוטי כביסה מתוחים בין המצבות ועליהם תלויים לבנים ובגדים. הילדים משחקים בין הקברים ועל אבני הקבר הם מכינים את שיעורי הבית שלהם, אוכלים ומשחקים.
בעיר המתים נמים עניים מרודים באחוזות קבר של עשירי מצרים בעבר ובעלי תפקידים חשובים בחצרות מלכי מצרים והצבא. הקברים המפוארים האלה נבנו במאות ה-16 עד ה-19. במאה ה-20, כשאוכלוסיית הבירה המצרית גדלה במהירות עצומה ולממדי ענק, בשל העיור המואץ וזרימת המוני כפריים שחיפשו עבודה משתלמת (מה שנקרא אורבניזציה), החלו רבים מעניי העיר לפלוש למאוזוליאומים, אחוזות הקבר הגדולות שכאן.
באופן מוזר, מי שמתגוררים כאן נחשבים היום לבעלי המזל מבין עניי העיר. יש רבים בעיר הזו שאפילו לגור כאן אין להם אפשרות, כי כל הקברים שאפשר לגור בהם כבר תפוסים.
והאמת שיש כאן גם סוג של סימביוזה בין הדיירים כאן ובין המשפחות האמידות שאחוזות הקבר הללו הן בבעלותן. הדיירים הללו מתגוררים אמנם בבתי הקבר, אבל במקביל גם שומרים ואפילו מתחזקים אותם ומונעים ונדליזם ופלישה של גורמים פחות מוכרים.
הנה סיפורה של עיר המתים:
https://youtu.be/M3ApxaPBnsU
מראות ממנה:
https://youtu.be/kDC-65tWAQ8
הדרכה על המוקאבר:
https://youtu.be/vYzKdf33AJg
למצרים העניים החיים בקבר הם הרבה יותר טובים משכירות דירה במחירים ובתנאים נוראים:
https://youtu.be/LmE1CY3w7nc
וביקור בעיר המתים:
https://youtu.be/jZsZ-z_MXU8?long=yes
למה הרבה אמריקאים גרים בפרברים?
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
מהו משבר האדם המודרני?
זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
מהן הפאבלות של ברזיל?
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
הפאבלות (Favela) הן שכונות העוני בברזיל. לרוב פאבלות נוצרות בשל בנייה לא חוקית מסביב לערים הגדולות או במרכזן של הערים. אוכלוסיית הפאבלות היא לרוב תרכובת של משפחות של צאצאי עבדים משוחררים ומשפחות כפריות שעברו לעיר, כדי למצוא עבודה ופרנסה והבניה בהן אינה חוקית.
העוני בפאבלות של ברזיל הוא גדול. במיוחד הוא ניכר במקרים שבהם הקירבה של הפאבלות לשכונות היוקרה היא של מטרים. המגורים בפאבלות הם פעמים רבות בתוך פחונים יותר מאשר בתים וללא מים, ביוב וחשמל.
וכמו בכל מקום שיש בו עוני, גם הפשע בפאבלות הוא עצום וקשה. סמים ורצח הם היום יום בשכונות העניות הללו, גם מפני שהמשטרה מתרחקת מהן ולא תמיד אוכפת את החוק בהן. ודאי לא כמו שהיא עושה בשכונות החוקיות והפחות עניות של הערים.
הפאבלות נמצאות בכל עיר גדולה בברזיל, ועדיין הפאבלות המפורסמות ביותר הן אלה שבפרברי ובמרכז העיר ריו דה ז'ניירו. לפחות 4 מיליון איש גרים בפאבלות של ריו. סרט הקולנוע "עיר האלוהים" מתאר את החיים הקשים והאלימים ב"Cidade de Deus" - אחת הפאבלות הקשות של ריו.
הנה הפאבלות של ברזיל:
https://youtu.be/c3BRTlHFpBU
הפושעים והכנופיות החמושות שבפאבלות:
https://youtu.be/XoVfntFQ3ow
שיר על הפאבלה, עם המראות המיוחדים של פאבלות ברזיל:
http://youtu.be/ur6HMnqGMZs
משחק מחשב אלים שמראה את הפשע בפאבלות הקשות והאלימות הללו:
http://youtu.be/n-O_Yyi-XGY
שיאן הצפיות של יוטיוב בכל הזמנים צולם כולו בפאבלות:
https://youtu.be/kJQP7kiw5Fk
וסרט תיעודי על הפבלות, אזור מלחמה עני:
https://youtu.be/uBiMPnh08a4?long=yes
למה לאנשים לשלם עבור טרמפ במכוניות אובר?
רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber.
"אובר" היא חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים באופן מקצועי במוניות, אלא אנשים פשוטים כמוכם, שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה".
המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן עוד בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות ללא מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.
מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. זה עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל גם בפגיעה עצומה בסביבה, יצירת פקקי תנועה ענקיים, המבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות מזה - מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק, כשנם סגורים בתוך קופסה עם גלגלים.
כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים.
הקארפול טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.
גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.
"אובר" לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים או אפשרו לחבר לקארפול את מי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא רוצים לעשות זאת בתחבורה ציבורית.
באמצעות ה"קרפול" הם יכולים להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.
כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע כטרמפיסטים משלמים, במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית.
התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים ומעניינים לשיחה טובה בדרך...
כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):
https://youtu.be/k8XjBvA1Yus
יתרונות הקארפולינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/okD8RMpu2Vs
ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber.
"אובר" היא חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים באופן מקצועי במוניות, אלא אנשים פשוטים כמוכם, שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה".
המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן עוד בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות ללא מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.
מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. זה עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל גם בפגיעה עצומה בסביבה, יצירת פקקי תנועה ענקיים, המבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות מזה - מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק, כשנם סגורים בתוך קופסה עם גלגלים.
כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים.
הקארפול טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.
גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.
"אובר" לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים או אפשרו לחבר לקארפול את מי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא רוצים לעשות זאת בתחבורה ציבורית.
באמצעות ה"קרפול" הם יכולים להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.
כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע כטרמפיסטים משלמים, במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית.
התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים ומעניינים לשיחה טובה בדרך...
כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):
https://youtu.be/k8XjBvA1Yus
יתרונות הקארפולינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):
http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c
היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/okD8RMpu2Vs
ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:
http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
