» «
אינפלציה
מה זו אינפלציה?



בגרמניה שלפני היטלר המחירים עלו בצורה פראית, כי הכסף איבד את ערכו במהירות. כיכר לחם עלתה אז 460 מיליארד מארקים גרמניים. התופעה הזו נקראת אינפלציה (Inflation) ובגרמניה של אותם ימים הייתה האינפלציה מטורפת. בדיעבד היא אחד הגורמים שהביאו לעליית הנאצים לשלטון ובשל כך לקץ הדמוקרטיה בגרמניה ולמלחמת עולם שגרמה להרס ולאובדן בחיי אדם, יותר מכל אירוע בתולדות המין האנושי.

אבל מה קורה כשהכסף שלנו שווה פחות? - נכון, נוכל לקנות פחות דברים. האינפלציה היא עליית מחירים, או ליתר דיוק, ירידה של ערך המטבע. כשכוח הקנייה של המטבע פוחת, התמורה המתקבלת עבור כל יחידת מטבע הולכת וקטנה ויותר כסף נדרש כדי לקנות את אותו מוצר.

לדוגמה, אם 5 שקלים איפשרו לקנות פעם 2 חבילות מסטיק והיום הם מאפשרים לקנות חבילה אחת בלבד, האינפלציה מאז היתה אינפלציה של 100%. המחירים קפצו פי 2 ולכן דרושים היום 10 שקלים כדי לקנות את מה שבעבר נדרשו 5 שקלים בלבד כדי לקנותו. כלומר, ערך הכסף ירד מאז.

סתם אינפלציה מורידה את ערך הכסף ומה שהיה בידיך שווה פחות ממה שהיה שווה בעבר. אינפלציה גבוהה פירושה ששווי הכסף יורד באופן דרסטי. כשהאינפלציה הגבוהה מתמשכת, היציבות הכלכלית מתערערת לחלוטין ובהמשך פוגעת גם בחברה ובסדר החברתי, כמו שקרה לא פעם בהיסטוריה.


הנה האינפלציה (עברית):

https://youtu.be/87cjO1yhT1Y


על מדד המחירים לצרכן (עברית):

http://youtu.be/7QVFywo_vO0


כאן מסביר מומחה למה לא כדאי להדפיס הרבה כסף - התשובה היא אינפלציה:

http://youtu.be/ZkyBnaYCUhw?t=23s


והאינפלציה הגבוהה ברפובליקת ויימאר בגרמניה, שהייתה מהסיבות לעליית היטלר לשלטון (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc
דפלציה
מתי אינפלציה היא טובה?



רובנו יודעים שאינפלציה אינה טובה למשק, כי הרבה כסף במשק גורם לעליות מחירים ולירידת שוויו של הכסף. אינפלציה המביאה לשווי יורד של הכסף, גורמת מן הסתם לכך שניתן לקנות עימו פחות דברים. המחיר שלהם גבוה וככל שהאינפלציה גבוהה, המחיר הזה עולה בכל יום עוד יותר.

אז אינפלציה לא טובה. היא נובעת מזה שיש יותר מדי כסף במשק ולכן המחירים נוטים לעלות. כך, אגב, קורה תמיד כשיש הרבה ממשהו והוא לא נדיר בעולם, מה שהופך את השווי שלו נמוך.

דוגמאות? - חול ים, למשל, הוא זול יחסית. יהלומים או זהב, לעומתו, הם נדירים. לכן הם שווים המון.

פעם גם מלח היה נדיר. לכן הוא היה כל כך יקר, עד שהאימפריה הרומית נהגה לשלם לחיילים שלה משכורות ב... מלח!

אבל רגע - אז אינפלציה היא טובה? - ממש לא, אבל גם אינפלציה אפסית או מצב הפוך לאינפלציה, מצב בו חסר כסף בשוק, גם הם לא טובים למשק.

מצב כזה, שבו חסר כסף בשוק, מביא ל"דפלציה", או פשוט אינפלציה שלילית. במצב כזה שווי הכסף גבוה מאד ולאנשים אין הרבה ממנו. לכן משק במצב כזה הוא די קפוא ולא צומח, ודאי לא יחסית למשק שבו לאנשים יש כסף.

אז אינפלציה נמוכה מאוד היא טובה למשק. כי המשק צומח, אבל לא מאבד יציבות והמחירים לא משתוללים כלפי מעלה בפראות. מצד שני - אינפלציה אפסית, גם היא לא טובה לנו. הכי טוב באמצע, כמו בהרבה תחומים בחיים.


הנה מה שטוב באינפלציה נמוכה, לעומת גבוהה או שלילית:

https://youtu.be/zReUGs7p9sw
שער המטבע
מהו שער מטבע?



שער מטבע או שער יציג הוא שער החליפין של מטבע, כגון שקל, דולר וכדומה. כל מטבע ניתן להחליף בשוק הכספים, למטבע של מדינה אחרת ושער זה מציין כמה מטבעות של מטבע אחד דרושים כדי לקנות מטבע אחר.

שער המטבע או השער היציג שלו הוא "מחיר יחידה של מטבע זר כפול השער היציג".

דוגמה: אם דולר אחד עולה 3.5 ש"ח אז מחיר יחידה אחת של ש"ח הוא יחידה אחת של דולר כפול 0.285, ולכן השער היציג של השקל הוא 0.285.


כך ניתן להשיג שערי מטבע טובים בהחלפת כסף בחו"ל:

http://youtu.be/ST-ToFVsMMM


ומה שקורה כשהאמון בכסף יורד:

http://youtu.be/jGnZTQlXFCM
כסף פיאט
מהו כסף פיאט?



כשאומרים היום "מטבעות פיאט" מתכוונים למטבעות לאומיים, כלומר המטבעות הרגילים דוגמת הדולר או השקל. אלה עומדים לעומת מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין או את'ריום.

אבל "כסף פיאט" הוא מושג ספציפי יותר. בעבר היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס על ידיה, תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. הדפסת יתר של כסף הייתה גורמת לאינפלציה ושום מדינה לא רוצה באינפלציה.

אבל בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם. אבל מהי השיטה החדשה הזו?

הכסף כיום הוא "כסף פיאט" - כסף שערכו נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.

שוויו של הכסף במערכת כזו מנסה לאזן את השוק, כך שלא יודפס יותר מדי כסף ותיווצר אינפלציה או שיהיה חסר כסף בשוק ותיווצר דפלציה. אינפלציה היא שווי יורד של הכסף ואז ניתן לקנות עימו פחות. מנגד, דפלציה זה ההיפך - מעט כסף ששווה הרבה, אבל פוגע בצמיחה של השוק כי קונים בו מעט. במקומות שונים בעולם, לא פעם גרם כסף הפיאט לכך שנוצרה אינפלציה. זה קרה כשממשלות הדפיסו כסף רב מדי והאמון של הציבור בכלכלה ובמשק ירד. עימו יורד בדרך כלל גם ערך הכסף ונוצרת אינפלציה. זה קרה בישראל של שנות ה-80 ובמקומות רבים בעולם.

פירוש המילה "פיאט" בלטינית הוא "כך יהיה" או "כך ייעשה".


איך הפך הכסף לכסף פיאט (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


כך מדפיסה הממשלה כסף ומזרימה אותו למשק (עברית):

https://youtu.be/vdzg-wKoVkQ


הדרך בה הפך הדולר האמריקאי לכסף פיאט וכך פועלת הכלכלה של הכסף הזה (מתורגם):

http://youtu.be/XNu5ppFZbHo


והסבר של מושג כסף הפיאט:

http://youtu.be/hx16a72j__8

אינפלציה

האינפלציה של ויימאר
איך הרסה היפר-אינפלציה את הדמוקרטיה הגרמנית?



רפובליקת ויימאר (Weimar Republic), או הרפובליקה של ויימאר, הייתה גרמניה הדמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה. היא התקיימה תקופה קצרה, שבה התנסו הגרמנים בדמוקרטיה. מי שכוננו אותה מאסו בסדר הקיסרי הישן של הרייך השני, שהביא את גרמניה לעידן של מלחמות קשות כנגד כל שכנותיה. הם ניסו להפנות אותה לדרך חדשה - דמוקרטית וליברלית, דרך שתביא את גרמניה לשגשוג במאה העשרים.

אבל מרגע שחתמה על הסכמי ורסאי המשפילים, שהלכו ורוששו את גרמניה, משום שהתחייבה לשלם תשלומי פיצויים עצומים למדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, הלכה הכלכלה הגרמנית והתמוטטה במהירות. חובותיה היו 132 מארקים גרמניים. במצב החדש הזה, הפכו רבים מהגרמנים לעניים במהירות, נולדה מחאה עצומה, הפגנות, התפרעויות ומחאות של הקומוניסטים מצד אחד והפשיסטים מנגד.

הממשלה נאלצה להדפיס כסף במהירות ומכיוון שהדפסת הכספים הללו הייתה ללא כל בסיס כלכלי, באו בעקבותיה אינפלציה, מצב שבו ערך הכסף צונח במהירות. מהר מאד היא הגיעה למצב של היפר־אינפלציה, מצב שבו איבד המטבע הגרמני לחלוטין את ערכו. הכלכלה הגרמנית התמוטטה במהירות. כל החסכונות של הגרמנים הפשוטים ירדו לטמיון והמשכורות בגרמניה לא הצליחו לקיים את האוכלוסייה, אפילו לא לרכישה של מוצרי המזון הבסיסיים.

האינפלציה העצומה הייתה בלתי נסבלת. בסוף שנת 1923 הגיע מחירה של כיכר לחם אחת בגרמניה ל-75 מיליארד מארקים גרמניים ובהמשך גם ל-200 מיליארד מארקים! - לא הבנתם כמה גבוה הסכום? - ובכן, קחו את שווי כל נכסיו של האיש העשיר בעולם בימינו וזה בערך היה מחירה של כיכר לחם אחת, בגרמניה של שנות ה-20...

המצב ההיפר אינפלציוני הכריח חברות וחנויות להעביר את הכסף שלהן מהבנק ואליו בעגלות רבות, כשכל עגלה נושאת מיליוני שטרות ששווים כמו שוויו של שטר אחד, שנתיים לפני כן. האמון בכסף הגרמני כל כך ירד, עד שהרבה מהכלכלה והמסחר הגרמני של אותם זמנים חזרו לסחר חליפין - אנשים העדיפו לקבל סחורה עבור שירותיהם או בעד הסחורה שלהם, על פני שטרות וכסף. עובדים ניהלו משא ומתן יומיומי עם המעסיקים שלהם על השכר, כי בכל יום הכסף איבד עוד מערכו. לעיתים מחיר הארוחה במסעדה, עלה תוך כדי ההמתנה להגשת המנה לשולחן. משפחות גרמניות עניות מצאו את עצמן שורפות בתנורים החימום בחורף שטרות כסף, כי הפחם והעץ להסקה היו יקרים יותר...

האינפלציה הזו הביאה את גרמניה לכאוס של ממש. ההתמוטטות הייתה מוחלטת ופגעה לא רק בכלכלה, אלא בחברה הגרמנית ובפוליטיקה שלה, באופן אנוש. ב-30 לינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר גרמניה. זה היה סופה של רפובליקת וויימר ושירת הברבור של החופש והדמוקרטיה הגרמניים. מכאן יתחיל הגיהנום של גרמניה והעולם כולו.


הנה סיפורה העצוב של כלכלת רפובליקת וויימאר (מתורגם):

https://youtu.be/iK_SCLJ7Guc


תקציר האירועים שהביאו למצב הכלכלי הזה:

https://youtu.be/o5b618iV3tM


המצב הכלכלי ברפובליקת ויימאר ידוע בתור היפר-אינפלציה:

https://youtu.be/o-PNlhhVhZ8


כך התרחשה ההיפר-אינפלציה של הכלכלה הגרמנית, שהביאה לעליית הנאצים:

https://youtu.be/z4KsREg_IU8


והרצאת וידאו על המקרה של רפובליקת ויימאר הגרמנית וההיפר אינפלציה שלתוכה היא נפלה:

https://youtu.be/vO-_HXO7HwY?long=yes
מדד הביג מק
מהו מדד הביג מק?



מדד הביג מק (Big Mac Index) הוא מדד כלכלי לא רשמי שמשווה את מחירו של מוצר מוצלח ונפוץ, בין מדינות העולם.

המוצר שנבחר להשוואה חייב להיות כזה שנמכר בעולם כולו וזה שנבחר אכן מיוצר ומופץ על ידי רשת המזון המהיר המפורסמת והנפוצה ביותר בעולם.

ה"בּיג מֶק" הוא המבורגר של רשת המזון המהיר מקדונלדס. הוא זהה בכל מדינות העולם, ולכן לפי התאוריה הכלכלית, גם מחירו אמור להיות זהה בכל המדינות. ניהול מחירי העלות בכל מדינה נקבע לפי האספקה המקומית וזה מאפשר השוואה בין שערי המטבעות בין המדינות.

את הרעיון להשוות את מחירו הציג ב-1986 עיתון "האקונומיסט" ( The Economist), כשעשוע אינטלקטואלי למחשבה. הוא השווה את מחיר ה"בּיג מֶק" ברחבי העולם וטען טענה הגיונית: אם לפי התיאוריה הכלכלית אמור מחירו של מוצר דומה במדינות שונות להיות אותו המחיר, לאחר שהמחיר הומר למטבע משותף כמובן, הרי שאם בדיקת הנתונים מראה שהמחיר בדולר למשל, אינו שווה, ניתן לכאורה לראות בכך סימן לשינוי עתידי בשער החליפין כך שיבטא את הסטיה במחירי ה"בּיג מֶק" ויתקרב לשער החליפין הצפוי.

הזכיינים המקומיים של מקדונלד'ס בכל מדינה מציגים מחירים המחושבים לפי עלויות ייצור הביג מק והאספקה המקומית ולכן המדד מאפשר השוואה בין שערי המטבעות השונים במדינות השונות.


#ביקורת
המבקרים אומרים שהמדד, המתבסס על רשת המזון המהיר הידועה בעולם, לא רק נולד כבדיחה, אלא גם נשאר כזה. הרי שער החליפין, הם אומרים, הוא רק פרמטר אחד מאלו שמשפיעים על מחיר ההמבורגר.

הצריכה של מוצרי ג'אנק פוד, הם גורסים, משתנה בין מדינות שונות וזה משפיע על מחירי המוצרים ברשתות המזון המהיר. גם משתנים כמו מחירי השכירות, מיקום החנויות, שכר העבודה, ביקוש משתנה, מתחרים שונים ורמת תחרות אחרת, מחירי חשמל, מכסי מגן במדינות שונות על מרכיבי הביג מק ואפילו העובדה שבמדינות רבות, מחירו של מזון מהיר ברשתות בינלאומיות דוגמת מקדונלד'ס הוא יקר ביחס למחיר האוכל במסעדה מקומית - כול אלה משפיעים לא פחות על מחיר המוצר בכל מדינה, כך שההשוואה לשער החליפין של המטבעות היא בעייתית מאוד.


#התוצאה
ועדיין, אחרי כל הטענות האלה, עם הטענה שמחיר ה"ביג מק" הוא לא כלי כלכלי מדעי של ממש והעובדה שמחיר ההמבורגר מושפע ממשתנים רבים, מדד ה'ביג מק' מציג בכל זאת נתונים נכונים.

הרי אם נבחן את המדינות היקרות בעולם, כבר כמה וכמה שנים שאנו רואים שמדד ה'ביג מק' מציב את המדינות הנכונות, כולל ישראל, בראש המדינות שהן אכן המדינות היקרות בעולם.

מסתבר שמחיר ההמבורגר בהחלט מנבא את יוקר המחיה בכל כלכלה ועושה זאת לא פעם טוב יותר ממדדים כלכליים אחרים.

ומכך יוצא שמדד הביג מק הוא עדיין אחד המדדים שכלכלנים יצטטו, בניתוחי יוקר המחיה העולמיים ובמאמרים נחשבים בתקשורת הכתובה והמשודרת. גם לבדיחות, מסתבר, כדאי להתייחס ברצינות.


הנה הסבר של מדד הביג מק בפשטות:

https://youtu.be/INPw1v6YOhI


ה-PPP שממנו נובע הביג מק כבעל יכולת להוות מדד כלכלי השוואתי:

https://youtu.be/b71uzrr8hUs


ויכולת ההשוואה שנותן מדד הביג מק:

https://youtu.be/_vCK6QZTVlc
כסף
מהו כסף ואיך הוא נוצר?



כסף (Money) הוא אמצעי-חליפין שתמורתו ניתן לקבל מוצרים ושירותים. הכסף נועד לפשט את הפעולות הכלכליות של קניה, מכירה ותשלומים עבור שירותים שונים ועבודות, כמו גם לרכישת סחורות.

אם בעבר היה רוב הכסף אמצעי תשלום פיזי, כמו מטבעות ושטרות, כיום חלק גדול מהכסף עובר בשיטות אחרות, כאלה שאינן פיזיות כמו העברה ממוחשבת בשינוי רישומים דיגיטליים, או חיוב כרטיסי אשראי ובאמצעים מסחריים פיזיים כמו תווי קניה והמחמאות (צ'קים). העברה בכל האמצעים הללו מתבצעת תמיד בשווי מטבע כלשהו (כמו דולר, אירו ושקלים).

אם ההיסטוריה של הכסף מתחילה בהעברת עצמים מוחשיים בין גופים כלכליים שונים, מאנשים ועד מוסדות, כיום לא חייבים להחזיק כסף פיזי בשום מקום. כדי שכסף יתקיים במערכת חברתית כלכלית, כמו מדינה, או קבוצת משתמשים במטבע וירטואלי דוגמת הביטקוין - מספיק שמתקיימת הסכמה על ערכו ועל היכולת לקבל תמורתו מוצרים ושירותים שונים.

בעבר גם היה הכסף שהנפיקו מדינות וממלכות מגובה באבנים או מתכות יקרות. הכסף שהודפס תאם במדויק את הרכוש היקר שנשמר במחסני הממלכה או המדינה. אם המדינה צברה עוד רכוש כזה, רק אז היא הרשתה לעצמה להדפיס כסף נוסף. אך בשנת 1971 שינתה ארצות הברית את השיטה שלה ועברה להדפסת כסף שאינה קשורה במאגרי הזהב שלה. בעקבות צעד זה השתנו המערכות של המטבעות הגדולים בעולם ומאז הכסף הוא "כסף פיאט". פירוש הדבר הוא שערכו של הכסף נקבע בזכות האמון של הציבור בשלטונות, אלו שמייצרים ומפקחים על הכסף במדינה. כמו בעבר, שוויו של הכסף נובע מהכמות שיש ממנו, אך אם בעבר החליטו כמה כסף להדפיס על פי מאגרי הזהב של המדינה, כיום מחליט הבנק המרכזי כמה להדפיס על פי ניתוחי שוק מורכבים.


כך נוצר הכסף והפך לדלק שמניע את הכלכלה האנושית (עברית):

https://youtu.be/KpQlSM6_Ze0?t=44s


הסבר ביקורתי למהותו של הכסף (מתורגם):

https://youtu.be/OeYJipRoKb8


והסבר מחוייך לכסף ותולדותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kI1EBndardk
מדד המחירים לצרכן
מהו מדד המחירים לצרכן?



מדד המחירים לצרכן (Consumer price index) הוא מדד כלכלי, שמפורסם על ידי הלמ"ס - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד זה נקרא כך מכיוון שהוא מודד את ערך הכסף הישראלי. מדד זה אומר בעצם מה יכולת הקנייה של השקל. בדיקתו לאורך זמן אומרת האם השקל שומר על ערכו או שהוא משתנה לטובה, כלומר - האם ניתן לקנות בעזרתו יותר, או לרעה - כלומר שתמורת אותם שקלים שבידינו ניתן יהיה לקבל פחות.

אם המדד גבוה - זה אומר שהכל נעשה יקר יותר ושהמשק סובל מאינפלציה.

את מדד המחירים לצרכן מפרסמת הלשכה בכל חודש, לאחר שהיא בודקת את מחיריהם של מספר מוצרים ושירותים שאנו נוהגים לרכוש ולצרוך על בסיס קבוע. בין המוצרים הללו מוצרי יסוד, כמו לחם וחלב ועד למוצרים שאנו מרבים לרכוש, כמו טלפונים ניידים וטיסות לחו"ל.

כך, מדד המחירים לצרכן מצביע על השינויים בערך הכסף שלנו. זה נעשה בתור תוצאה של שקלול השינויים במחירים, לנתון פשוט ויחיד, המצביע על השינוי בערך הכסף.

לדוגמה, אם המדד עלה החודש ב-1%, פירושו של דבר שהמחירים בישראל עלו בממוצע באחוז אחד. מצב זה אומר למעשה, שערך הכסף שלנו ירד באחוז. ירידה במדד המחירים לצרכן, לעומת זאת, אומרת שכספנו שווה יותר ובממוצע נוכל לקנות בו יותר.


הנה סרטון שמסביר את מדד המחירים לצרכן:

https://youtu.be/hTVJ-TQAS24


ועוד הסבר למדד המחירים לצרכן:

http://youtu.be/7QVFywo_vO0


יוקר המחיה
מהו יוקר המחיה ולמה הוא משתנה מארץ לארץ?



אחד הדברים המעיקים בחיי היום יום בישראל הוא יוקר המחיה (Cost of living). הוא שקובע כמה נוכל לקנות ולצרוך מוצרים הדרושים לנו, כדי לשמור על רמת החיים שאליה התרגלנו.

יוקר המחיה או עלות המחיה הם מושגים תאורטיים בכלכלה, המודדים את שווי כוח הקנייה של משקי בית במדינה, עיר, אזור ספציפי וכדומה. במילים אחרות, מודדים בו , את העלות הממוצעת לצריכה.

בכל חברה חלים במשך הזמן שינויים ביוקר המחיה ובמדד המחירים לצרכן, הנקרא גם "מדד יוקר המחיה". עלייה מתמשכת במדדים הללו נקראת "אינפלציה", בעוד ירידה מתמשכת בהם היא "דפלציה".

בהשוואה בין מדינות, ידוע שיוקר המחיה במדינות מפותחות הוא גבוה יותר מזה שבשווקים מתעוררים (מדינות בזינוק) והרבה יותר גבוה מיוקר המחיה במדינות מתפתחות וחלשות כלכלית.

כך ידוע, למשל, שכוח הקנייה במדינות נחשלות שונות באפריקה או באסיה, מאפשר לקנות בעשרה דולרים הרבה יותר מוצרים ושירותים מאלה שנקבל תמורת אותו סכום במדינות אירופה או צפון אמריקה. זאת גם אם זמינות המוצרים ואיכותם במדינות חלשות כלכלית הן נמוכות יותר.

אחד הגורמים המשפיעים על יוקר המחיה הוא ריכוזיות גבוהה. כשהשוק ריכוזי ומעט ידיים מחזיקות את התעשייה והמסחר. הם עושים זאת באמצעות רשתות ענק השייכות למעט בעלים ובאמצעות תאגידי ייצור ענקיים, שהם בעלים של מפעלים שונים המייצרים מוצרים רבים ומגוונים.

ריכוזיות כזו מביאה במרבית המקרים לעליה במחירים. זה קורה מכיוון שהיא מונעת או מקטינה את התחרות במשק או בענף הריכוזי ומשום כך יכולה לקבוע את המחירים הנוחים לה ומכניסים לה סכומי עתק מהכיס הציבורי.


מהו יוקר המחיה? (עברית לילדים)

https://youtu.be/XEgUUK7z77Q


ההשפעה של הריכוזיות על יוקר המחיה (עברית):

http://youtu.be/EKObH5ftyxk


וכתבת טלוויזיה על יוקר המחיה בישראל בהשוואה לברלין ולאירופה (עברית):

https://youtu.be/6_vTmVCs-uI?t=8m22s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.