מהי ההיפר אינפלציה שחוותה זימבבואה?
המדינה האפריקאית זימבבואה (Zimbabwe) היא דוגמה היסטורית עצובה וקשה במיוחד לניהול כלכלי כושל וחזירי שהביא לאובדן שליטה על המטבע המקומי, עד כדי נטישתו הסופית לאחר ששום פיתרון אחר לא נמצא.
הסיפור מתחיל בעלייתו של רודן בשם מוגאבה לשלטון. המנהיג הכושל והמרוכז בעצמו בלבד הביא את זימבבואה אל פי-פחת. ממדינה שבעבר כונתה "סל התבואה של אפריקה" ונודעה בשדות החיטה והכותנה האדירים שבה, היא הפכה לזו שבה איבד הבנק המרכזי שליטה על הדולר המקומי ושיעור האינפלציה בה הגיע עד ל-231 מיליון אחוז אינפלציה לשנה...
היפר האינפלציה (Hyperinflation) בזימבבואה הגיע לאינפלציה כה גבוהה עד שניתן היה לקנות נייר טואלט, למשל, במחיר ששווה יותר משווי ערימת שטרות ששוקלת כמוהו - אפילו אם על כל שטר כזה מודפס שווי של טריליוני דולרים.
השיא, אגב, הגיע כששטר של 10 טריליון דולר מקומי לא איפשר לרכוש אפילו כיכר לחם. לא עזרו למוגאבה ושלטונו כל הנסיונות החוזרים והעצובים למחוק אפסים מהשטרות המקומיים, עד כדי מחיקה של 22 אפסים מהמטבע המקומית, שכמובן לא עזרה גם היא - האינפלציה החזירה במהירות רבה את המצב הקשה לקדמותו האינפלציונית.
וחשוב גם להוסיף שהמשבר הכלכלי החריף שיצר, לא גרם לדיקטטור מוגאבה לוותר ב-2006 על החגיגות המפוארות והנרחבות, לכבוד יום הולדתו ה-80. מצבה הכלכלי של זימבאבווה הידרדר עוד יותר ואם מוסיפים לה גם את הסנקציות הבינלאומיות כנגד שלטונו המוחלט של מוגאבה והחשש ממלחמת אזרחים במדינה לאחר הבחירות ביוני 2008, אז המצב היה קשה במיוחד.
באותם ימים של האינפלציה הגבוהה ביותר בעולם, הדפיסה ממשלתו של מוגאבה שטר של 100 מיליארד דולר זימבבואי, ששוויו היה... דולר אמריקאי אחד.
אם בעבר חוותה הרפובליקה של ויימאר, גרמניה דמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה, היפר אינפלציה קשה, הרי שזימבבואה היא הנופלת המודרנית יותר בפח הכלכלי הזה.
וכך, בתחילת שנת 2009 וכשהירידה בערך המטבע המקומי הייתה גבוהה מקצב ההדפסה שלו בידי הבנק המרכזי המקומי, אילצה האינפלציה חסרת התקדים את ממשלת זימבבווה לעבור לשימוש חוקי במטבע זר. משם הייתה הדרך קצרה מאוד לוויתור מוחלט על השימוש במטבע המקומי. כי כשערכו של המטבע המקומי לא מגובה בשום דבר, פשוט מפסיקים את השימוש בו ומבינים שהמדינה נהרסה.
המדינה האפריקאית זימבבואה (Zimbabwe) היא דוגמה היסטורית עצובה וקשה במיוחד לניהול כלכלי כושל וחזירי שהביא לאובדן שליטה על המטבע המקומי, עד כדי נטישתו הסופית לאחר ששום פיתרון אחר לא נמצא.
הסיפור מתחיל בעלייתו של רודן בשם מוגאבה לשלטון. המנהיג הכושל והמרוכז בעצמו בלבד הביא את זימבבואה אל פי-פחת. ממדינה שבעבר כונתה "סל התבואה של אפריקה" ונודעה בשדות החיטה והכותנה האדירים שבה, היא הפכה לזו שבה איבד הבנק המרכזי שליטה על הדולר המקומי ושיעור האינפלציה בה הגיע עד ל-231 מיליון אחוז אינפלציה לשנה...
היפר האינפלציה (Hyperinflation) בזימבבואה הגיע לאינפלציה כה גבוהה עד שניתן היה לקנות נייר טואלט, למשל, במחיר ששווה יותר משווי ערימת שטרות ששוקלת כמוהו - אפילו אם על כל שטר כזה מודפס שווי של טריליוני דולרים.
השיא, אגב, הגיע כששטר של 10 טריליון דולר מקומי לא איפשר לרכוש אפילו כיכר לחם. לא עזרו למוגאבה ושלטונו כל הנסיונות החוזרים והעצובים למחוק אפסים מהשטרות המקומיים, עד כדי מחיקה של 22 אפסים מהמטבע המקומית, שכמובן לא עזרה גם היא - האינפלציה החזירה במהירות רבה את המצב הקשה לקדמותו האינפלציונית.
וחשוב גם להוסיף שהמשבר הכלכלי החריף שיצר, לא גרם לדיקטטור מוגאבה לוותר ב-2006 על החגיגות המפוארות והנרחבות, לכבוד יום הולדתו ה-80. מצבה הכלכלי של זימבאבווה הידרדר עוד יותר ואם מוסיפים לה גם את הסנקציות הבינלאומיות כנגד שלטונו המוחלט של מוגאבה והחשש ממלחמת אזרחים במדינה לאחר הבחירות ביוני 2008, אז המצב היה קשה במיוחד.
באותם ימים של האינפלציה הגבוהה ביותר בעולם, הדפיסה ממשלתו של מוגאבה שטר של 100 מיליארד דולר זימבבואי, ששוויו היה... דולר אמריקאי אחד.
אם בעבר חוותה הרפובליקה של ויימאר, גרמניה דמוקרטית של אחרי מלחמת העולם הראשונה, היפר אינפלציה קשה, הרי שזימבבואה היא הנופלת המודרנית יותר בפח הכלכלי הזה.
וכך, בתחילת שנת 2009 וכשהירידה בערך המטבע המקומי הייתה גבוהה מקצב ההדפסה שלו בידי הבנק המרכזי המקומי, אילצה האינפלציה חסרת התקדים את ממשלת זימבבווה לעבור לשימוש חוקי במטבע זר. משם הייתה הדרך קצרה מאוד לוויתור מוחלט על השימוש במטבע המקומי. כי כשערכו של המטבע המקומי לא מגובה בשום דבר, פשוט מפסיקים את השימוש בו ומבינים שהמדינה נהרסה.
